דים אמור

באקט משמעותי המהדהד בזירה הבין לאומית, חתם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על תיקון נרחב לקוד הפלילי במדינתו, הקובע לראשונה אחריות פלילית מוגדרת בגין גילויי אנטישמיות. הצעד, שזכה להערכה רבה מצד גורמים רשמיים בישראל, מסמן נקודת מפנה במאבקה של אוקראינה בפשעי שנאה ובביסוס ערכי הסובלנות בחברה האוקראינית.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו: "אני מביע את הערכתי לנשיא וולודימיר זלנסקי ולאוקראינה על התיקונים לחוק העונשין, המטילים אחריות פלילית על גילויי אנטישמיות. תיקונים אלו מהווים צעד חשוב ומתבקש במאבק בפשעי שנאה, ובפרט באנטישמיות, ומעידים על מחויבותה של אוקראינה להגנה על זכויות אדם ועל ערכי הסובלנות".

עיכוב חסר תקדים

על אף חשיבותו הציבורית והערכית, הדרך לחקיקה הייתה רצופה בסימני שאלה. התיקון לקוד הפלילי עבר בפרלמנט האוקראיני (הראדה העליונה) ב-15 בפברואר 2022, שבוע בלבד בטרם פלשה רוסיה למדינה. אולם, חתימתו של הנשיא זלנסקי התעכבה למשך תקופה חריגה של ארבע שנים ושני חודשים. מדובר בפרק זמן המהווה שיא יוצא דופן בהליכי חקיקה מסוג זה, כאשר החוק נותר במשרדי הנשיאות מבלי לקבל תוקף רשמי עד לימים האחרונים.

התהליך החקיקתי החל עוד בפברואר 2021, עם הגשת שתי הצעות חוק שעסקו במניעה והתמודדות עם אנטישמיות. בעוד שהחוק למניעה ולהתמודדות עם אנטישמיות אושר ונחתם כבר באוקטובר 2021, התיקון הפלילי המשקף את האכיפה בפועל המתין עד עתה.

המסגרת העונשית: מסיכול ועד מאסר

התיקונים מעגנים את המאבק באנטישמיות במסגרת סעיף 161 לקוד הפלילי האוקראיני, העוסק בפגיעה בשוויון זכויות על רקע גזע, דת או לאום. החוק מציב רף ענישה מדורג בהתאם לחומרת העבירה:

• עבירות בסיסיות: קנס הנע בין 3,400 ל-8,500 גריבנה, או הגבלת חירות לתקופה של שלוש עד חמש שנים.

• עבירות בנסיבות מחמירות (אלימות, איומים, או ביצוע בידי בעל תפקיד): קנס מוגדל (עד 17,000 גריבנה) או מאסר בפועל של שנתיים עד חמש שנים, בצירוף שלילת הזכות לכהן בתפקידים מסוימים.

• עבירות במסגרת קבוצה מאורגנת: מאסר של חמש עד שמונה שנים.

הגדרת השנאה

החוק מספק הגדרה מפורטת של ביטויי אנטישמיות האסורים על פי דין. רשימה זו כוללת:

1. שלילת זכותם של יהודים להגדרה עצמית.

2. הפצת סטריאוטיפים כוזבים והטלת אחריות קולקטיבית על הקהילה.

3. הכחשת השואה או הצדקתה.

4. קריאות לאלימות נגד יהודים.

5. ונדליזם, חילול בתי קברות, פגיעה באתרים דתיים ומוסדות ציבור.

6. ייצור והפצה של סמלים ותכנים המסיתים לשנאה.

זווית מדינית: "בית לאומי לכל יהודי"

בעוד שהחקיקה האוקראינית מתקבלת בברכה ככלי משפטי בתוך גבולות המדינה, בשיח הציבורי בישראל מדגישים את העובדה כי עתידו וביטחונו של העם היהודי אינם נשענים על חוקים זרים, אלא על קיומה של מדינת ישראל.

כמדינה ריבונית, עשירה וחזקה, ישראל מציבה את הגנת העם היהודי כיעד עליון. הנדבך המרכזי בתפיסה זו הוא "חוק השבות, תש"י-1950", חוק יסוד המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולהשתקע בה כחלק מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי.

החוק מקנה לכל יהודי, ילדיו, נכדיו ובני זוגם, זכאות לאזרחות ישראלית מיידית. קיום המדינה, יחד עם זרוע הביטחון של צה"ל, מהווים ערובה איתנה לכך שהיהודים אינם תלויים בחסדיהם של גורמים חיצוניים, אלא נהנים ממדינת מגן חזקה, המשלבת כלכלה מתפתחת וכוח צבאי משמעותי, המבטיחים את חוסנו של העם היהודי בכל עת.

נ.ב

בעולם שבו מיליוני בני אדם נעקרים מבתיהם ונאלצים לחפש מקלט מעבר לגבולות ארצם, ניצבת מדינת ישראל כעובדה היסטורית מובהקת, ולעיתים אף צורמת בעיני שונאיה: אין ולא יהיו עוד פליטים יהודים במובנם הקלאסי.

בעוד שבמדינות רבות, ובהן אוקראינה, אדם ממוצא לאומי מסוים שנולד מחוץ לגבולות המדינה אינו זכאי לאזרחות אוטומטית מכוח השתייכותו בלבד, מציגה ישראל מודל ייחודי וחריג במפת המדינות. במסגרת עקרונותיה המכוננים, חוק השבות מעגן תפיסה ברורה: יהודי הוא יהודי, ללא תלות במקום לידתו, בתנאי חייו או בנסיבות שהובילו אותו אל שערי המדינה.

מדינת ישראל פותחת את שעריה בפני כל יהודי ובני משפחתו, בהתאם להוראות חוק השבות, ומעניקה להם מעמד אזרחי מיידי לצד מערך קליטה מקיף הכולל סיוע כלכלי, ליווי חברתי ותמיכה בשנות ההתבססות הראשונות. לצד זאת, קיימת הכרה ייחודית ומצומצמת בבני אדם שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלו המוכרים כחסידי אומות העולם – אשר במקרים מסוימים זוכים למעמד מיוחד ואף לאפשרות להסדרת מעמדם בישראל.

במציאות עולמית שבה פליטים רבים נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות מורכבות ולעיתים אף תלויים בחסדי מדינות מארחות, מציבה ישראל כתובת ברורה וחד משמעית עבור יהודים באשר הם. עבור רבים, מדובר לא רק במסגרת מדינית, אלא בעוגן זהותי וביטחוני בעל משמעות עמוקה.

בעיני גורמים עוינים, ככל הנראה, מציאות זו מגלמת שינוי היסטורי דרמטי: העם היהודי, אשר לאורך דורות נאלץ לנדוד ולחפש מקלט, ביסס לעצמו ריבונות לאומית יציבה, מסגרת שבה השייכות הלאומית אינה מקור לרדיפה, אלא מפתח לביטחון, לחירות ולהמשכיות.

צילום: וולדימיר זלנסקי (AP); גדעון סער (אתר הכנסת); תל אביב – "מעקב".

הפוסט אוקראינה אישרה חוק פלילי נגד אנטישמיות; ישראל בירכה על הצעד הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים כי הצעות הסיוע שמציגה אוקראינה למדינות המזרח התיכון נועדו, לשיטתו, לצורכי יחסי ציבור בלבד. הדברים מופנים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על רקע דיונים מתמשכים בדבר מעורבותה של קייב בזירות ביטחוניות מחוץ לגבולותיה.

טראמפ תיאר את הסיוע שמספקת אוקראינה לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור המזרח התיכון כמהלך בעל אופי פוליטי-תדמיתי, ולא כמהלך בעל משמעות מבצעית של ממש. לפי דיווחה של העיתונאית סטפני רוהל, אשר קיימה עמו ראיון טלפוני בן כ-15 דקות, כפי שפורסם באתר חדשות אוקראיני, נשאל טראמפ על תרומתה של אוקראינה למאמצי הסיוע לבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

לדבריה, טראמפ השיב כי אוקראינה "לא עשתה דבר", והוסיף כי כלל הצהרותיו של זלנסקי בנושא נועדו, לשיטתו, למטרות פוליטיות ולצרכי יחסי ציבור בלבד. בכך, חידד טראמפ את קו הביקורת שבו הוא נוקט כלפי הנהגת אוקראינה בתקופה האחרונה.

בהמשך דבריו, שב טראמפ ומתח ביקורת אישית על זלנסקי, וציין כי הוא "קשה יותר להתנהלות" מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. עוד הוסיף כי המנהיג הרוסי, לדבריו, "אינו חושש מאירופה" – אמירה המצביעה על תפיסת מאזן הכוחות כפי שהיא משתקפת בעמדותיו של טראמפ.

בנוסף, הביע טראמפ אי שביעות רצון מתפקודן של מדינות הברית הצפון אטלנטית, וטען כי אינן מסייעות לארצות הברית בפעולותיה מול איראן. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה נזקקת בפועל לסיוען, חרף הציפייה לשיתוף פעולה מצד בעלות הברית.

רקע הדברים מתחדד על רקע הצהרה קודמת של טראמפ מיום 13 במרץ, שבה הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה לסיוע אוקראיני ביירוט רחפנים איראניים במזרח התיכון. מנגד, זלנסקי מסר בתגובה כי "רטוריקה היא רטוריקה", והוסיף כי "העיקר הוא שאנו יודעים מה אנו עושים" – אמירה המרמזת על פער בין הצהרות פומביות לבין פעילות מבצעית בפועל.

בתוך כך, בשבוע שעבר דיווח מזכיר צבא ארצות הברית, דן דריסקול, כי הצבא האמריקאי פרס באזור המזרח התיכון כ-10,000 רחפני יירוט מסוג "מרופס" – מערכות אשר הוכיחו בעבר יעילות מבצעית בזירת הלחימה באוקראינה, ומשמשות כיום כחלק ממערך ההגנה האווירית בזירות נוספות.

במקביל, נוסח חד ובהיר שהוצג במסגרת הדיון הציבורי מחדד את הביקורת כלפי נשיא אוקראינה: זלנסקי טען כי ארצות הברית וישראל ביקשו את תמיכתו הצבאית – טענה אשר, לפי הנטען, מוכרת הן בישראל והן בארצות הברית, אך מהווה שקר בוטה. לאחר שהוצג מצג המטעה את הציבור, נטען כי נשיא אוקראינה מבקש כעת לזכות ליחס רציני ומכובד בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, עולה שאלה רחבה יותר בדבר התנהלותה הדיפלומטית של אוקראינה בעת הנוכחית: עד כמה הצהרות פומביות משקפות מדיניות בפועל, ומהן השלכותיהן על יחסי החוץ של המדינה. בתוך כך, נמשכת הלחימה באוקראינה, והמערכת הבינלאומית מוסיפה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית כאחד.

זלנסקי בשקר דיפלומטי: פרשת הכטב"מים

בתאריך 20 במרץ 2026 תיעדה מערכת "מעקב" מקרה אשר הוצג על ידה כהטעיה חמורה, במסגרתו נטען כי שגריר אוקראינה מסר מידע שאינו תואם את המציאות, שלפיו ראש ממשלת ישראל פנה, או ביקש לפנות, לקבלת סיוע צבאי מאוקראינה. על פי האמור, מדובר בטענה אשר הוגדרה בכתבה כהטעיית הציבור.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

עוד עולה מן הכתבה כי ישראל מוצגת כמדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות, וכי בנסיבות שונות הייתה עשויה להוביל להכרעה מהירה בזירה צבאית, בעוד שביחס לאוקראינה נטען לקיומם של כשלים מערכתיים חמורים בדרגי הממשל והצבא.

למעשה, הכתבה שפורסמה באתר "מעקב" מציגה טענות שלפיהן פרסום של אתר Ynet, אשר עסק בפנייה ישראלית לאוקראינה לקבלת סיוע בתחום הכטב"מים, אינו משקף את המציאות העובדתית. על פי הדיווח, יוחסה לראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבקשה לסיוע צבאי, אולם בכתבה נטען כי גורמים רשמיים בישראל הכחישו טענה זו באופן חד משמעי.

בכתבה מובא גם ציטוט המיוחס לנציג דיפלומטי בשגרירות אוקראינה בישראל, שלפיו סוגיית הכטב"מים "הומצאה לחלוטין". על בסיס אמירה זו, ממסגרת הכתבה את האירוע ככשל תקשורתי מהותי, תוך הדגשת הפער בין הפרסום המקורי לבין המידע שהוצג כהכחשה רשמית.

בסיכומו של דבר, מציגה מערכת "מעקב" את הפרשה כחלק מתופעה רחבה יותר של הפצת מידע בלתי מבוסס בזירה התקשורתית, ומדגישה כי לפרסומים מסוג זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על השיח הציבורי ועל יחסי החוץ. עוד צוין כי המערכת תמשיך לעקוב אחר פרסומים בעלי פוטנציאל להשפיע על תפיסת המציאות העובדתית.

צילום: AP – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טראמפ: זלנסקי משקר ופועל למטרות יחסי ציבור בלבד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל ניצבת איתנה אל מול מערכות ביטחוניות מורכבות, מתברר כי בחסות הערפל המבצעי מתנהלת נגדה מערכת הסברה דורסנית ומניפולטיבית. תחקיר "מעקב" חושף כי אוקראינה מפעילה, לכאורה, מנגנון משומן להפצת דיסאינפורמציה, תוך הצגת משאלות לב כעובדות מוגמרות והפצת "חדשות כזב" (Fake News) בחלל הציבורי. נראה כי המניע המרכזי העומד בבסיס המהלך הוא ניסיון נואש להסטת הקשב העולמי לעבר סדר היום האוקראיני, על חשבון האמת הצרופה.

גורמים המעורבים בבדיקת הנתונים מצביעים על פערים תהומיים ואי-דיוקים משמעותיים במסרים הרשמיים היוצאים מקייב. במוקד הפרשה עומד שגריר אוקראינה בישראל, מר יבגני קורנייצ'וק, אשר לפי הטענות פועל כשופר תעמולתי המפיץ מידע מטעם מדינתו, תוך עיוות המציאות המדינית.

ברית האינטרסים בין קייב למערכת YNET

חומרת הממצאים מעמיקה נוכח החשד לשיתוף פעולה תמוה מצד כלי תקשורת ישראלי מוביל. מערכת YNET משתפת פעולה עם שגרירות אוקראינה ומפרסמת פייק ניוז – כלומר דרך YNET ככה המידע השקרי מגיע לציבור הרחב. המנגנון פועל כמעגל סגור: הדיווחים המופרכים המתפרסמים ב-YNET מתורגמים מיידית לשפה האוקראינית, מופצים בכלי התקשורת של קייב, ומתקבעים בתודעת ההמונים כאמת אבסולוטית.

שיאו של המחדל נרשם בתאריך 14.03.2026, עת פורסמה ב-YNET כתבה שקרית לחלוטין. על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ביוזמתו לאוקראינה בבקשה לקיים שיחה דחופה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, במטרה לבחון שיתוף פעולה צבאי בתחום ההתמודדות עם כטב"מים מתוצרת איראן.

השגריר קורנייצ'וק לא השתהה ואישש את מצג השווא:

"הבקשה הועברה לקייב, אך טרם נקבע מועד לשיחה בשל אילוצי לוחות הזמנים של שני המנהיגים. קיימת ציפייה כי השיחה תתקיים בקרוב".

את הכתבה המטעה ערך העיתונאי איתמר אייכנר. תהיות קשות בדבר האתיקה והמקצועיות העיתונאית עולות מעצם ההחלטה לבסס דיווח רגיש כל כך על דבריו של קורנייצ'וק – דמות אשר שמה נקשר בעבר בפרשות שחיתות ואף במעצרים.

יתרה מכך, מקורות בתוך השגרירות מצביעים על כך שהשגריר סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול. חמור מכך, מערכת YNET נמנעה לחלוטין מפרסום תגובה של גורם ממשלתי ישראלי מוסמך, ובחרה להדהד את דבריו של מי שמצטייר כפרובוקטור בשירות מדינה זרה.

הדהוד השקר בנכר ופרץ האנטישמיות

הדיסאינפורמציה מצאה קרקע פורייה באתר האוקראיני (Суспільне Новини) "suspilne news", אשר הציג לציבור המקומי נרטיב שקרי לפיו ישראל מתחננת לסיוע:

"ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העביר לאוקראינה בקשה לקיים שיחה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי… כך דיווח אתר Ynet".

הפרסום המגמתי הצית גל עכור של התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. Zoryan Kis, עובד מדינה בשגרירות אוקראינה בישראל המוכר כפרובוקטור, שיתף את הדיווח בעמוד הפייסבוק שלו, ובכך סיפק פלטפורמה לשנאה יוקדת מצד עוקביו. להלן מקבץ מהתגובות הממחישות את עומק האיבה:

• בוהדן פלמרצ'וק: "אל נשכח כי באמצעות הארגון היהודי בארה"ב (AIPAC) הופסק לחלוטין הסיוע האמריקני לנו. כמה הם חייבים לנו כעת וכמה חיי אדם אבדו בשל כך". (ניסיון שקוף להטיל על היהודים את האחריות למחדלי השחיתות וחוסר המוכנות של צבא אוקראינה).

• רוסטיסלב פאניצ'ב: "ומה היה כאשר אוקראינה ביקשה את 'כיפת ברזל'?".

• סוויטלנה שופריץ'-צקוט: "מעולם לא תמכתם בנו… אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ".

בעמוד הפייסבוק של "suspilne news" אנטישמים אוקראינים לא נותרו אדישים, והשמיעו מתקפות מילוליות נגד מדינת ישראל.

• כך, למשל, כתבה נליה פיקאלו:
"ואיזה סיוע – אילו טילים ישראל תספק לאוקראינה?" – ניסוח המשתמע, לכאורה, כדרישה מחייבת כלפי ישראל.

• אנטישמית נוספת, סוויטלנה שופריץ'-צקוט, ציינה:
"הרי מעולם לא תמכתם בנו; גם בתוכנית השלום שלנו לא תמכתם, וכעת אתם פונים אלינו בבקשה. אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ; בארצות הברית יש את הרחפנים הטובים בעולם".

• בהמשך הצטרפה נטליה ברנובסקאיה והביעה עמדה תקיפה:
"ארבע שנים התחמקו, ועכשיו פתאום צריכים רחפנים והגנה – לאום כזה".

• גם אולכסנדרה מלנובסקה פרסמה אמירה חריפה:
"שיחזירו את הכסף שהיהודים הוציאו מאוקראינה לישראל!!!!" – טענה המעוררת תהיות, שכן לא הוצג כל בסיס עובדתי להיקפה או להקשרה.

האמת המדינית: הכחשה גורפת בירושלים

בפנייה רשמית של מערכת "מעקב" ללשכת ראש הממשלה בתאריך 17.03.2026, הוכו הגורמים המוסמכים בתדהמה. בלשכה הבהירו באופן חד-משמעי כי הדיווח בדבר פנייה של נתניהו לזלנסקי לבקשת סיוע צבאי הנו פייק ניוז מוחלט וחסר שחר.

גם במשרד החוץ נשמעה עמדה זהה. הדובר, מר יוסי גמדו, מסר לאחר בדיקה קפדנית בת חמש שעות:

משרד החוץ אינו מכיר פנייה כזו מצד ישראל לבקשת סיוע צבאי או תמיכה מאוקראינה. כמו כן, לא ידוע על פנייה של משרד ראש הממשלה לנשיא זלנסקי לקבלת עזרה בהתמודדות עם כטב"מים או סיוע בטחוני אחר.

מסקנה מתבקשת: די לאבסורד המדיני

המציאות המוצגת בתחקיר זועקת לשמים: ישראל מארחת בנדיבות כ-100 אלף פליטים אוקראינים הזוכים להטבות סוציאליות מפליגות, פטור ממס וטיפול רפואי מתקדם על חשבון משלם המסים הישראלי. מנגד, אוקראינה מפגינה עוינות עקבית במוסדות האו"ם ומצביעה נגד ישראל מזה עשור.

הנוכחות של פליטים אלו, הכוללת מעריצים של משתפי פעולה עם הנאצים דוגמת סטפן בנדרה, מהווה פצצה מתקתקת. על ישראל לפעול לגירושם הדחוף מן הארץ. לא ייתכן כי אזרחי ישראל יממנו את שהותם של אלו שחלקם חולקים תפיסות עולם אנטישמיות.

בשורה התחתונה: מוטב לאוקראינה, ששמיה פרוצים לכטב"מים מדי יום ביומו, להתמקד בשיקום יכולותיה שלה במקום להפיץ כזבים על "סיוע" למעצמה כישראל. ישראל תדע לדאוג לאינטרסים שלה ולאזרחיה, ועל הממשלה לשים סוף לאבסורד ולפעול להשבת הפליטים לארצם לאלתר.

התחקיר העיתונאי בוצע בין התאריכים 14.03.2026-17.03.2026. אין באפשרותנו לצפות את ההתפתחויות העתידיות, לרבות האפשרות כי מדינת ישראל תפנה בעתיד לקבלת סיוע צבאי ממדינות נוספות.

מערכת YNET לא מסרה תגובה לפניית מערכת "מעקב".

גם שגרירות אוקראינה לא השיבה לפנייה העיתונאית שהועברה אליה.

נוסף על כך, אין בידינו יסוד להניח כי לשכת ראש הממשלה או דוברות משרד החוץ מסרו מידע שאינו מדויק, שכן לא נראה כי קיים בידם אינטרס לעשות כן. ייתכן כי ל-YNET קיים מקור שמסר להם מידע, אפשרות זו אינה נשללת. עם זאת, לו הייתה התגובה מועברת למערכת "מעקב", ניתן היה לבחון את העובדות לעומקן, וייתכן כי ממצאי התחקיר והיקף פרסומו היו מקבלים תפנית שונה.

הפוסט תרמית הפייק של YNET וזלנסקי: השקר האוקראיני על חשבון נתניהו נחשף הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מידע מודיעיני רגיש מציב את טראמפ מול הכחשות פוטין לסיוע לאיראן. שיחות חשאיות וטענות לשקר רוסי מעצימות חשש לעימות מעצמות ולהסלמה בינלאומית מסוכנת.

דיווחים ממקורות מדיניים ופרשנות מערכת "מעקב" מצביעים על מערך מתגבש של עימותים גלובליים, כאשר מידע מודיעיני חדש, לטענת מקורות באוקראינה, עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין וושינגטון, מוסקבה וטהראן.

לפי המסרים שייחס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לגורמים אמריקאיים, הועבר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מידע מודיעיני הנוגע לסיוע רוסי לאיראן. לפי אותן טענות, מדובר במידע הכולל נתונים על אספקת כטב"מים, וכן אינדיקציות לאפשרות של העברת מערכות טילים בעתיד הקרוב.

על פי מקור שצוטט על ידי מערכת "מעקב", טראמפ קיים שיחה טלפונית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר קבלת המידע, במטרה לבחון את עמדת הקרמלין בנוגע לטענות. לפי הפרסום, גורמים בדוברות הרוסית הכחישו כי מוסקבה מעניקה סיוע צבאי לאיראן. עם זאת, לפי הפרשנות שהובאה ב"מעקב", ההכחשה נתפסה על ידי טראמפ כבלתי אמינה.

במערכת מעריכים כי התפתחות זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי ארצות הברית-רוסיה, במיוחד על רקע מדיניות הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים האחרונים. לפי אותה פרשנות, קיימת תפיסה כי הסרת סנקציות אפשרית על רוסיה נתפסת בוושינגטון כמהלך זמני בלבד, שאינו משקף שינוי אסטרטגי עמוק אלא חלק מתהליך רחב יותר של הערכת מצב.

הדיווחים מצביעים על דפוס פעולה דיפלומטי שננקט מול איראן. עד ל-28 בפברואר 2026 קיימו שליחים אמריקאיים סדרת פגישות עם גורמים איראניים, שבמהלכן הועלו כבר בראשית המגעים טענות בדבר הצגת מידע מטעה. חרף זאת, השיח נמשך, ככל הנראה כחלק מאסטרטגיה שנועדה לאפשר לאיראן להיחשף, לחדד את עמדותיה ולתרום לגיבוש הערכה מודיעינית רחבה ומבוססת יותר.

בהקשר זה מצביעים גורמים שונים על גישתו התקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנוטה להגיב בנחרצות לניסיונות הנתפסים בעיניו כהטעיה מדינית. לפי הערכות הנשענות על דיווחים בלתי רשמיים, התנהלותה של מוסקבה אינה משקפת הפנמה מלאה של דפוסי פעולה אלה – מצב העלול, לכאורה, להוביל להשלכות אסטרטגיות משמעותיות בזירה הבינלאומית.

בתוך כך נטען כי סוגיית המיגון של מתקנים תת-קרקעיים ברוסיה, לרבות מקלטים ומתחמים מבוצרים, עומדת במוקד השוואתי מול יכולות ההגנה של מתקנים דומים באיראן – טענה המופיעה במקורות שונים, אך אינה זוכה בשלב זה לאישור רשמי מצד גורמים מוסמכים.

במקביל, הערכות שונות מצביעות על שחיקה ניכרת בעוצמתה של רוסיה, בין היתר על רקע הקצאת משאבים ממושכת למערכה המתמשכת באוקראינה וניהול לחימה ממושך לאורך שנים. לפי פרשנויות מסוימות, כל טעות אסטרטגית נוספת עשויה לשאת השלכות כבדות ואף פטליות מבחינתה.

לפי אותה פרשנות, החזקת ראיות מודיעיניות לכאורה בדבר סיוע רוסי לאיראן עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בתוך כך, נטען כי תפיסת האמון בין וושינגטון למוסקבה מצויה במבחן, במיוחד נוכח המתח המתמשך סביב המלחמה באוקראינה.

מקורות המקורבים למערכת "מעקב" מציינים כי טראמפ, על פי אותה פרשנות, ראה בעבר בפוטין שותף אפשרי להבנות מדיניות, אך כעת קיימת הערכה כי תפיסה זו מתערערת. בהקשר זה נטען כי הכחשות רוסיות באשר למעורבות במהלכים הקשורים לאיראן נתפסות כחלק ממאבק רחב על השפעה גלובלית.

בנוסף, הפרסום מתייחס לנרטיב הרוסי הרשמי סביב הלחימה באוקראינה, שבו מציגה מוסקבה את פעולותיה כהגנה על האוכלוסייה המקומית. לפי הפרשנות שהובאה, תפיסה זו עומדת במחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית, והיא נתפסת כמרכיב מרכזי במאבק התודעתי בין המעצמות.

במערכת "מעקב" מציינים כי שילוב המידע המודיעיני, ההצהרות המדיניות והמהלכים הדיפלומטיים עשוי להצביע על התפתחות אפשרית של שלב חדש במאבק הבין-גושי. לפי אותה הערכה, מוקדי המתיחות אינם מוגבלים עוד לזירות מקומיות, אלא מתגבשים לכדי מערכת עימותים גלובלית רחבת היקף.

כתבה זו מבוססת על מקור ופרשנות מערכת "מעקב".

הפוסט משבר אמון בין טראמפ לפוטין על רקע איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

לאחר מספר ימים של הפוגה יחסית בתקיפות העומק הבליסטיות, שבה רוסיה הלילה לבצע מתקפה רחבת היקף ברחבי אוקראינה. על פי הדיווחים, התקיפה כללה מאות כלי טיס בלתי מאוישים ועשרות טילים, וחלק מן הפגיעות גרמו לאבידות ולנזקים כבדים בתשתיות אזרחיות ובמבני מגורים.

על פי הנתונים שפרסמו הרשויות באוקראינה, לפחות שבעה בני אדם נהרגו עד כה כתוצאה מהפצצת בניין מגורים בעיר חרקיב. יותר מעשרה בני אדם נוספים נפצעו, בהם ילדים. בין ההרוגים נמנים מורה בבית ספר ובנה הקטן. צוותי חילוץ והצלה ממשיכים לפעול באתר ההרס בניסיון לאתר לכודים נוספים מתחת להריסות הבניין.

לפי הודעת גורמי ההגנה האוקראיניים, הצליחו מערכות ההגנה האווירית ליירט חלק גדול מן האיום האווירי. מתוך 480 כלי הטיס הבלתי מאוישים ששוגרו לעבר המדינה יורטו 453, ומתוך 29 טילים יורטו 19. עם זאת, אותם אמצעי לחימה שחדרו את מערך ההגנה גרמו לפגיעות קשות במספר מוקדים ולנזקים משמעותיים במתקנים אזרחיים.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הגיב הבוקר למתקפה הרוסית לאחר שבמהלך היממה האחרונה ביקר את חיילי צבאו בחזית במחוז דונייצק שבמזרח המדינה. בדבריו ציין כי רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה 29 טילים, כמעט מחציתם טילים בליסטיים, לצד 480 כלי טיס בלתי מאוישים, שרובם מסוג "שאהד".

לדבריו, מטרות התקיפה כללו מתקני אנרגיה בעיר קייב ובמחוזות חמלניצקי וצ'רנוביץ, וכן תשתיות רכבת במחוז ז'יטומיר. בנוסף דווח על נזקים במספר מחוזות נוספים, ובהם דניפרופטרובסק, זפוריז'יה, ויניצה, אודסה, פולטבה, סומי וצ'רקאסי. זלנסקי ציין כי בכל האזורים שנפגעו פועלים השירותים האזרחיים והרשויות המקומיות לטיפול בנזקים ולסיוע לאזרחים.

בהודעתו הדגיש הנשיא האוקראיני כי "על התקיפות האכזריות הללו נגד החיים חייבת לבוא תגובה מצד השותפים", והוסיף כי רוסיה ממשיכה בניסיונות לפגוע בתשתיות האזרחיות והקריטיות של אוקראינה. לדבריו, התמיכה הבינלאומית נדרשת להימשך, ותוכנית PURL חייבת להמשיך לפעול באותה רמת אינטנסיביות. עוד ציין כי אוקראינה פועלת בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי במטרה לחזק את ההגנה על אזרחיה.

במקביל, גורמים באוקראינה מדגישים את מצוקת מערכות ההגנה האווירית במדינה. קייב מבקשת מזה זמן רב לקבל מערכות נוספות מסוג "פטריוט", בשל מחסור בכיסוי אווירי מספק ברחבי המדינה. המחסור באמצעי הגנה אלה מאפשר לרוסיה להשיג פגיעות משמעותיות יותר בעת תקיפות רחבות היקף, כמו זו שנרשמה במהלך הלילה.

על פי דיווח בעיתון "וול סטריט ג׳ורנאל", ההתפתחויות בזירות אחרות משפיעות גם הן על מאזן האספקה של מערכות ההגנה האווירית. המלחמה באיראן מושכת אליה מערכות הגנה דומות ומצמצמת את האספקה שעליה מסתמכת אוקראינה במאבקה נגד מתקפות רוסיות רחבות.

עוד קודם לכן התמודדה אוקראינה עם מגבלות ייצור של מערכות הגנה מתקדמות. התקיפות שמבצעת איראן נגד מדינות המפרץ בהיקף נרחב מעמיקות את המחסור במערכות אלה, מצב המקל על רוסיה בעת תקיפות רחבות. ככל שמערך ההגנה האווירית האוקראיני מוגבל יותר, כך מתאפשרת פגיעה רחבה יותר בתשתיות ובמרכזים עירוניים.

במקביל להתפתחויות הצבאיות, מציינים גורמים כלכליים כי הזינוק במחירי הנפט בשווקים העולמיים מחזק את התקציב הרוסי. העלייה בהכנסות האנרגיה מעניקה למוסקבה מרחב תקציבי נוסף להמשך ניהול המערכה הצבאית.

במציאות זו, ממשיכים האוקראינים להתמודד עם לחצים צבאיים וכלכליים במקביל, כאשר מתקפות רחבות כמו זו שנרשמה הלילה מדגישות את הפגיעות של תשתיות אזרחיות ואת הצורך בהמשך סיוע בינלאומי ובחיזוק מערכי ההגנה האווירית ברחבי המדינה.

הפוסט מתקפה רוסית נרחבת על ערי אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצבעה שהתקיימה ביום שישי השבוע בעצרת הכללית של האו"ם, הצביעה אוקראינה שוב בעד החלטה הנוגדת את האינטרסים הישראליים – הפעם בעד הקמת מדינה פלסטינית. ההצבעה, שבה תמכו 142 מדינות מול עשר שהתנגדו, מעמיקה את המחלוקת הגוברת בין קייב לירושלים ומעוררת שאלות חדות על התנהלותו של הנשיא וולודימיר זלנסקי כלפי מדינת היהודים.

"הצהרת ניו יורק להקמת מדינה פלסטינית", כפי שכונתה ההחלטה, נועדה לשמש "מפת דרכים" למדינות המתכוונות להכיר במדינה הפלסטינית. המסמך, שגובש במסגרת ועידת שלום ביוזמת צרפת וערב הסעודית במטה האו"ם בניו יורק בסוף יולי, זכה לתמיכה של רוב עצום של מדינות העולם. בצד אוקראינה הצביעו בעד גם רוסיה ומרבית מדינות אירופה, בעוד ישראל וארצות הברית התנגדו. מבין מדינות אירופה, רק הונגריה הצביעה נגד ההחלטה.

ההחלטה קובעת כי שלום בין ישראל לפלסטינים אינו ניתן להשגה ללא הקמת מדינה פלסטינית. המסמך מגנה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ואת פעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה, קורא להפסקת אש ולשחרור החטופים, ודורש נסיגה מלאה של צה"ל מעזה וסיום הכיבוש בשטחי הגדה המערבית. לפי ההצהרה, המדינה הפלסטינית החדשה תהיה "מפורזת" תחת ניהול הרשות הפלסטינית בתמיכה בינלאומית, כאשר חמאס יפורק מנשקו ויורחק מהשלטון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיב לתוצאות ההצבעה בהצהרה: "ביחד אנו סוללים דרך בלתי הפיכה לשלום". לצד צרפת הודיעו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל ומלטה על כוונתן להכיר בקרוב במדינה הפלסטינית.

התנהלותה של אוקראינה בזירה הבינלאומית כלפי ישראל מעוררת ביקורת הולכת וגוברת בישראל. ההצבעה הנוכחית מתווספת לשורה של עמדות אוקראיניות שנתפסות כעויינות לישראל, זאת על אף העובדה שישראל מארחת אלפי פליטים אוקראינים מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה. הביקורת מתמקדת בפער בין הסיוע שישראל מעניקה לפליטים האוקראינים לבין העמדות האוקראיניות בזירה הבינלאומית.

המצב מזמין השוואה בין דרכי התנהלותן של שתי המדינות לנוכח מלחמותיהן. בעוד אוקראינה שקועה בעימות עם רוסיה ושולחת לעולם מאות אלפי פליטים, ישראל, המתמודדת עם איום קיומי, רואה את אזרחיה מתייצבים בהמוניהם לשירות מילואים. ההבדל בולט: בישראל נרשמת התגייסות פטריוטית רחבה, בעוד שבאוקראינה ניכרת נטישה המונית של המולדת.

דמותו של הנשיא זלנסקי מעוררת אף היא סימני שאלה. על אף מוצאו היהודי, שב ומאמץ הוא קו מדיני הנוגד את האינטרסים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. עברו כליצן במה שהפך לראש מדינה מעלה תהיות כבדות באשר לכשירותו המנהיגותית. יחסיו עם מנהיגי העולם טעונים: דונלד טראמפ רואה בו מריונטה, ולדימיר פוטין מבטא כלפיו בוז גלוי. עתידו הפוליטי נותר מעורפל, והשאלה היא לאן יפנה בשעת מבחן – אם ייאלץ בעצמו לחפש מקלט מחוץ לגבולות אוקראינה.

הרקע ההיסטורי מוסיף מורכבות למצב. באוקראינה נחשב סטפן בנדרה לגיבור לאומי, למרות שהוא נושא באחריות לטבח של אלפי יהודים בשטחי אוקראינה במלחמת העולם השנייה. על רקע זה, התנהלותו של נשיא יהודי הפועל נגד אינטרסים יהודיים וישראליים מעוררת תהיות כבדות ביחס לזהותו ולמוטיבציות שלו.

• הפוגרום ביהודים בעיר לבוב, שאורגן בידי סטפן בנדרה, מנהיג לאומני נאצי

שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בנאומו לפני ההצבעה, כינה את ההצהרה "חד-צדדית" ואמר כי "היא תיזכר לא כצעד לשלום, אלא כעוד מחווה ריקה שמחלישה את סמכות העצרת". לדבריו, "המנצח העיקרי של כל אישור כזה הוא חמאס, שיציג זאת כפרי פעולותיו מ-7 באוקטובר".

הציבור בישראל מגיב בכעס על ההצבעה האוקראינית. ברשתות החברתיות מתרבות הקריאות להפסיק כל סיוע ותמיכה באוקראינה, לרבות ביטול ההקלות והוויזות שניתנות לאוקראינים. חלק מהקוראים דורשים להחזיר את אלפי הפליטים האוקראינים החיים כיום בישראל לארצם, בטענה שמדינתם פועלת בניגוד לאינטרסים הישראליים.

ההצבעה בעצרת הכללית, אמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך היא משקפת את המגמה הבינלאומית הגוברת להכרה במדינה פלסטינית. ההחלטה כוללת דרישות רחבות היקף, כולל סנקציות נגד מתנחלים ישראלים וארגונים התומכים בהתנחלויות, מתן זכות בלעדית לפלסטינים לגבות מכסים ומסים, ותמיכה פוליטית וכלכלית ברשות הפלסטינית.

העמדה האוקראינית בהצבעה זו מעמיקה את הפער בין שתי המדינות ומעוררת שאלות יסוד על העתיד של היחסים הדיפלומטיים ביניהן. בזמן שישראל נאבקת באיום קיומי ומגינה על עצמה מול ארגוני טרור, היא מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הבינלאומית, כאשר גם בעלות ברית צפויות כמו אוקראינה פועלות נגדה.

נ.ב

הפוגרום בלבוב – מעשה טבח מאורגן בידי סטפן בנדרה

בין ה־30 ביוני ל־2 ביולי 1941 התרחש בלבוב (לביב), עיר גדולה ורב־תרבותית במזרח גליציה, פוגרום אכזרי ורב־ממדים. הוא בוצע תחת הנהגתו של סטפן בנדרה, מנהיג הפלג הרדיקלי של הארגון הלאומני האוקראיני (OUN), בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הנאציים, וגרר רצח המוני של אלפי יהודים חפים מפשע.

רקע היסטורי

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ־300 אלף נפש: כ־157 אלף פולנים (מעל 50%), כ־100 אלף יהודים (כ־32%), וכ־50 אלף אוקראינים (כ־16%). באותם ימים נחשבה לבוב מרכז תרבותי וחינוכי חשוב. עם פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, נסוגו הכוחות הסובייטיים מן העיר. בטרם נסוגו, הוציא הנ.ק.ו.ד. להורג אלפי אסירים בבתי הכלא – בהם גם לאומנים אוקראינים. מראות הזוועה שימשו תעמולה נאצית והוצגו כמעשי "בוגדנות יהודית־בולשביקית".

הכרזת "מדינה אוקראינית" וקריאות להשמדה

ב־30 ביוני 1941 הכריזו בנדרה ויד ימינו, יארוסלב סטצקו, על הקמת "מדינה אוקראינית עצמאית". במקביל פרסמו מנשרים הקוראים לטיהור אתני: "רוסים, פולנים ויהודים – אויבי האומה – דמם בראשם". אנשי ה־OUN חבשו סרטי זרוע בצבעי הלאום, כחול וצהוב, והקימו מיליציה אוקראינית עממית. אלה שיתפו פעולה עם יחידות גרמניות, בהן גם חיילי הגדוד "נכטיגל", והחלו באיסוף ובהשפלת יהודים.

מהלך הפוגרום

האלימות פרצה כבר ב־30 ביוני, והגיעה לשיאה בין ה־1 ל־2 ביולי. יהודים נגררו מבתיהם, נלקחו מן הרחובות ונעצרו. רבים הוכו באכזריות, נשים – לרבות הרות – נאנסו, וגברים נאלצו לבצע "עבודות ביזיון" לעיני ההמון. עדויות מתארות יהודים שנאלצו לנקות גללי סוסים בכובעיהם, אחרים אולצו לגרור גופות מן הכלא ולהציבן ברחוב.

היסטוריון ניצול, קורט לוין, תיאר צעיר אוקראיני לבוש חולצה רקומה מסורתית שהכה יהודים במוט ברזל עד שחתך את בשרם, תלש אוזניים ועיניים, ולבסוף רצח במכת אלה אדם לנגד עיניו.

מספרי הקורבנות

הנתונים על מספר הנרצחים שונים בין מקורות:

• לפי דו"ח היודנראט בלבוב – כ־2,000 יהודים נרצחו בימים הראשונים של יולי.

• דיווחי שירותי הביטחון הגרמניים דיברו על 7,000 יהודים "שנאסרו ונורו".

• מחקרים מאוחרים יותר מציינים כי בפוגרום הראשון נרצחו בין 2,000 ל־5,000 יהודים, ועוד 2,500–3,000 נרצחו בירי המוני שביצעו האיינזצגרופן.

• בסוף יולי, במה שכונה "ימי פטליורה", נרצחו בלבוב עוד 1,500–2,000 יהודים, חלקם ברחובות העיר וחלקם בירי המוני ביערות.

בסך הכול, לפי הערכות היסטוריונים שונים, נרצחו בלבוב במהלך יוני־יולי 1941 בין 6,000 ל־8,000 יהודים.

מעורבות לאומנים אוקראינים

אף שהגרמנים עודדו ואף הובילו את חלק מן ההוצאות להורג, היה זה בנדרה ותנועתו שהעניקו לפוגרום את תשתיתו האידיאולוגית והארגונית. לאומנים מקומיים, אנשי מיליציה וחברי ארגון הנוער של ה־OUN לקחו חלק פעיל במעשי הרצח. חלקם ביקשו להוכיח לגרמנים נאמנות כדי לקדם את חלומם למדינה אוקראינית עצמאית.

תוצאות והנצחה

במהלך החודשים הבאים הוקם גטו לבוב, אליו רוכזו כ־120 אלף יהודים. רובם המכריע נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ או נרצחו במחנה יאנובסקה. כאשר הצבא האדום נכנס לעיר ביולי 1944 נותרו בחיים פחות מאחוז אחד מיהודי לבוב.

לאורך עשרות שנים טושטשה מעורבותו של בנדרה ואנשיו. בברית המועצות הוצג הפוגרום כפרי מדיניות נאצית בלבד, ואילו בקרב חוגים לאומניים באוקראינה שלאחר המלחמה נעשה ניסיון להציג את בנדרה כ"גיבור לאומי". אלא שהמקורות ההיסטוריים – מסמכים, עדויות וחקירות – משרטטים תמונה חד־משמעית: הפוגרום בלבוב היה רצח עם מתוכנן, שבו בנדרה ואנשיו נטלו חלק פעיל ומשמעותי, ובמהלכו נרצחו אלפי יהודים רק בשל יהדותם.

הפוסט אוקראינה מצביעה שוב נגד ישראל: "הנשיא היהודי" זלנסקי תומך במדינה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד שמנהיגי העולם הגבירו אתמול את מאמציהם להביא לסיום המלחמה באוקראינה במסגרת פסגה היסטורית שנערכה בבית הלבן, הוסיפה רוסיה להפגין את כוונותיה האמיתיות בגל תקיפות נוסף, אשר הופנה לעבר מחוז פולטבה שבמרכז אוקראינה. כעת מונח הכדור בידי פוטין, שעליו להכריע אם להיענות לקריאה הבינלאומית לדיאלוג ישיר עם זלנסקי – או להמשיך בדרך הלחימה.

רוסיה שיגרה אתמול כ-270 כטב"מים ועשרה טילים לעבר מספר יעדים אוקראיניים, כאשר רק חלק מהנשק הרוסי הגיע ליעדיו למרות מאמצי היירוט האוקראיניים. ארבעה טילים ו-40 כטב"מים פגעו ב-16 מוקדים, ושברי יירוט נפלו בשלושה מוקדים נוספים. העיתוי המדויק של התקיפה, שהתרחשה במקביל ובעקבות הפסגה בוושינגטון, העביר מסר חד לכל המשתתפים: פוטין ממשיך לפעול על פי רצונו, ללא קשר לדיונים הדיפלומטיים.

הפסגה בבית הלבן אתמול הביאה יחד את הנשיא טראמפ, הנשיא האוקראיני זלנסקי ושבעה מנהיגים אירופיים חשובים, במטרה לחפש דרכים לסיום הסכסוך. הדיונים התמקדו בעיקר בסוגיית הערבויות הבטחוניות שאוקראינה אמורה לקבל, כולל פרטי היקף הערבויות, אופן תפקודן והמנגנונים הנדרשים ליישומן.

בשלב מסוים עזב טראמפ את חדר הדיונים וניהל שיחת טלפון עם פוטין, ולאחר מכן חזר לדון עם זלנסקי ושאר המשתתפים. זמן קצר לאחר השיחה הסתיימה הפסגה, וטראמפ הודיע על התפתחות מרכזית: פוטין הסכים לפגישה ישירה פנים אל פנים עם זלנסקי, שאחריה תתקיים פסגה משולשת נוספת בהשתתפותו.

לדברי טראמפ, פגישת פוטין-זלנסקי אמורה להתקיים תוך שבועיים. למרות שהנשיא האמריקני לא ציין מיקום מדויק, דיווחים בינלאומיים מציינים את בודפשט כאופציה סבירה לאירוח הפגישה. עד כה הקרמלין לא אישר רשמית את הסכמת פוטין לפגישה, והצהרה רוסית רשמית עדיין ממתינה.

ההודעה על הפגישה המיועדת מהווה שינוי דרמטי בעמדה הרוסית. פוטין עשה עד כה הכל כדי להתעלם מזלנסקי, הכריז עליו כמנהיג לא לגיטימי וסירב בתוקף לשקול פגישה ישירה איתו. זלנסקי, לעומתו, הביע מזמן מוכנות לפגישה כזו אם הנסיבות יחייבו זאת, במטרה לדון ברצינות בסיום הלחימה. בימים האחרונים אמר הנשיא האוקראיני כי ארצו מוכנה להיפגש עם רוסיה "בכל פורמט" ושסוגיות טריטוריאליות יידונו ברמה דו-צדדית עם פוטין.

הקאנצלר הגרמני מרץ וראש הממשלה הבריטי סטארמר אישרו את הכוונה לארגן מפגש בין המנהיגים הלוחמים. מרץ הוסיף אזהרה משמעותית: "אנחנו לא יודעים אם לנשיא רוסיה יהיה את האומץ להשתתף בפסגה כזו. לכן, יש צורך בשכנוע". למרות שפוטין הביע בעבר מוכנות מסויימת לשיחות ישירות עם האוקראיניים, הוא עדיין לא אישר באופן חד משמעי פגישה עם זלנסקי.

במקביל לדיונים הדיפלומטיים, הועלתה סוגיית הערבויות הבטחוניות האמריקניות לאוקראינה. זלנסקי גילה כי קייב הציעה לרכוש נשק אמריקני בשווי 90 מיליארד דולר כחלק מהערבויות הבטחוניות. "החבילה כוללת בעיקר מטוסים ומערכות הגנה אווירית. אכן יש חבילה עם ההצעות שלנו בשווי 90 מיליארד דולר, ויש לנו הסכמים עם נשיא ארהב שכאשר הייצוא שלנו ייפתח, הם יקנו כטבמים אוקראיניים. זה חשוב לנו", הסביר הנשיא האוקראיני.

העסקה המוצעת משתלבת במסגרת רחבה יותר של ערבויות ביטחוניות, שנועדו להבטיח את ביטחונה של אוקראינה לאורך זמן. הדיונים בנושא עתידים להימשך בימים הקרובים, שעה שוושינגטון וקייב יבחינו בפרטי התוכנית ויבחנו את דרכי יישומה.

נושא מורכב נוסף שעלה בדיונים הוא הדרישה הרוסית מאוקראינה לסגת ממחוז דונייצק במזרח המדינה. זלנסקי שומר את עמדתו קרוב לחזה ולא הצהיר באופן חד משמעי מה עמדת ארצו בנושא. הדרישה הרוסית נתפסת כבלתי מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בקריאה למסירת שטח אוקראיני ריבוני לידי מוסקבה ללא כל תמורה טריטוריאלית מצד רוסיה. מדובר במעין "רכישה" של שטח אוקראיני ללא תשלום או חילופין, ולא בהסכם חילופי שטחים הדדי.

האוקראיניים והאירופיים רוצים כעת להעביר את הלחץ לצד הרוסי ולבחון את רצינותו של פוטין בכל הנוגע למאמצי השלום. הם מנסים להעמיד אותו למבחן ולראות עד כמה הוא מחויב למהלך אמיתי של סיום המלחמה, או האם מדובר במשחקי זמן נוספים מצידו.

פגישה ישירה בין פוטין לזלנסקי תהיה ללא ספק התקדמות משמעותית לכיוון סיום המלחמה, גם אם תוצאותיה אינן ברורות מראש. עצם העובדה שהמנהיגים ייפגשו פנים אל פנים לראשונה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים וחצי היא בעלת חשיבות סמלית ומעשית רבה.

הכדור נמצא כעת במגרשו של פוטין. טראמפ, זלנסקי ומנהיגי אירופה הנוכחים בפסגה ממתינים לראות האם הנשיא הרוסי ירים את הכפפה ויסכים לפגישה הישירה עם מקבילו האוקראיני. תשובתו תשקף את כוונותיו האמיתיות לגבי סיום הסכסוך או המשכו.

בו בזמן, המציאות המלחמתית ממשיכה להכתיב את קצב האירועים. הטילים והכטבמים הרוסים שהופגזו אתמול על פולטבה מזכירים לכל הצדדים שהזמן עובד נגד הדיפלומטיה, ושכל יום של דיונים הוא יום נוסף של סבל ונפגעים. הבחירה בין דיאלוג לתותחים נותרת בידי מוסקבה, והעולם מחכה לתשובתה.

צילום: AP, שימוש מותר בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מפציץ את אוקראינה בעיצומה של פסגת השלום הופיע לראשונה ב-מעקב.

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על שיחת טלפון עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בפוסט ברשת החברתית שלו, אך מחק את הפרסום לאחר זמן קצר. השיחה, שנמשכה כשעה ורבע, התקיימה על רקע הסלמה דרמטית בין רוסיה לאוקראינה לאחר מבצע אוקראיני נועז שפגע עשרות מטוסי קרב רוסיים בעומק השטח הרוסי.

השיחה בין המנהיגים מגיעה לאחר שהגנרל בדימוס קית׳ קלוג, שליחו של טראמפ לקידום המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה, טען שהמבצע האוקראיני נגד מטרות צבאיות ברוסיה עלול להוביל להסלמה. עמדה זו מעוררת שאלות, שכן רוסיה מבצעת תקיפות אוויריות מאסיביות נגד אוקראינה באמצעות אותם מפציצים שנפגעו במבצע.

על פי הפוסט שנמחק של טראמפ, השיחה הוגדרה כ"טובה", ובמהלכה נדונו תקיפת העומק האוקראינית ו"תקיפות אחרות שונות שהתרחשו, של שני הצדדים". טראמפ ציין כי פוטין אמר "באופן תקיף שיהיה עליו להגיב למתקפה האחרונה על בסיסי האוויר הרוסיים". יחסו של הנשיא האמריקני כלפי פוטין נראה כמו כלפי עוד מנהיג שעמו הוא משוחח בטלפון, אולם נראה שהוא נזהר שלא להרגיז את המנהיג הרוסי.

מהצד הרוסי, דיווח על השיחה יורי אושאקוב, יועצו של פוטין לענייני חוץ, שגם נכח בשיחה. אושאקוב שימר את הגישה הרוסית המוכרת שמטרתה להציג תמונת מצב של קשרים רציפים בין מוסקבה לוושינגטון וניסיון להוכיח שרוסיה מעוניינת לקדם את האפיק הדיפלומטי.

לטענת אושאקוב, השיחה החלה בדיון על המצב סביב אוקראינה, כאשר פוטין סיפק "מידע מפורט על תוצאות הסבב השני של השיחות הישירות בין רוסיה לאוקראינה באיסטנבול". הוא טען כי "אוקראינה ניסתה לסכל את השיחות הללו על ידי ביצוע התקפות ממוקדות על מטרות אזרחיות לחלוטין ועל אזרחים בהוראת משטר קייב".

בהצהרה דרמטית, אושאקוב אמר כי "התקפות אלו מהוות באופן חד משמעי פעולת טרור על פי המשפט הבינלאומי, ולדעתנו, משטר קייב הידרדר למעשה לארגון טרור". עם זאת, הוא ציין כי "הצד הרוסי לא נפל בפח של הפרובוקציות" וכי הסבב השני של השיחות התקיים באיסטנבול. אושאקוב טען כי השיחות היו "פרודוקטיביות" וכי "התזכירים הרלוונטיים החליפו ידיים וינותחו בבירות – מוסקבה וקייב".

באשר לתקיפה האוקראינית על הבסיסים האוויריים ברוסיה, אושאקוב ציין שטראמפ שב והדגיש שארצות הברית לא ידעה עליהן מראש. הצהרה זו מדגישה את הרגישות האמריקנית לקשר עם פעולות צבאיות עמוקות בתוך השטח הרוסי.

הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הציג נתונים מדהימים על היקף התקיפות הרוסיות. לטענתו, מתחילת 2025 שיגרה רוסיה נגד אוקראינה קרוב ל-27,700 פצצות אוויריות, 11,200 כטבמים מדגם "שאהד", 9,000 רחפני תקיפה אחרים ומעל 700 טילים, כולל בליסטיים.

זלנסקי הוסיף כי "שיחות עם רוסיה לא הובילו אפילו להפסקת המלחמה, שלא לדבר על שלום אמין. משמעות הדבר היא שעם כל תקיפה חדשה, כל דחייה חדשה של דיפלומטיה, רוסיה מראה אצבע משולשת לעולם כולו". הוא הדגיש כי "רוסיה היא זו שצריכה לחפש שלום. דווקא הם שם במוסקבה צריכים להרגיש שלמלחמה יש מחיר – מחיר גדול, והגבוה ביותר עבור התוקפן".

השיחה בין טראמפ לפוטין התקיימה שלושה ימים אחרי המבצע הדרמטי שזכה לכינוי "קורי העכביש". במבצע זה הצליח שירות הביטחון האוקראיני לפגוע באמצעות 117 כטבמים שהוטמנו במשאיות רוסיות בעשרות מטוסי קרב ומפציצים אסטרטגיים רוסיים. המטוסים הללו משמשים את מוסקבה לשיגור טילים מטווח רחוק ליעדים בתוך אוקראינה.

המבצע תוכנן לפי הדיווחים בקפדנות רבה במשך שנה וחצי והוא ככל הנראה הנועז ביותר של קייב מבין פעולות החבלה המפתיעות שביצעה לאורך המלחמה. הפעולה יצאה לפועל תוך ניצול נהגי משאיות רוסים תמימים שחשבו כי יצאו למשימות תובלה והתבקשו לעצור סמוך לארבעה בסיסים רוסיים.

אחד מהבסיסים שנפגעו הוא "בלאיה" שבסיביר, כ-4,000 קילומטר מהגבול האוקראיני, והאחר "אולניה" שבחוג הארקטי, כ-2,000 קילומטר מהחזית. כשהמשאיות עצרו נפתחו הגגות שלהן, ומתוכן המריאו הכטבמים שהמשיכו ליעדיהם. לטענת קייב יותר מ-40 מטוסי קרב ומפציצים נפגעו, והיקף הנזק עומד על 7 מיליארד דולר. חלק מהמפציצים הם מדגמי Tu-22 ו-Tu-95 שייצורם הופסק לפני שנים ולכן לא ניתן להחליפם.

מבצע הכטבמים בא שעות אחדות אחרי מבצע פיצוצים שגרם לקריסתם של שני גשרים במחוזות במערב רוסיה הגובלים באוקראינה. במחוז בריאנסק ההריסות נפלו על מסילה, ורכבת שבדיוק חלפה במקום התנגשה בהם. לפי רוסיה שבעה בני אדם נהרגו בהתנגשות, והערב עדכנה מוסקבה כי באירוע היו גם 113 פצועים, בהם ילדים. בקריסה השנייה, של גשר במחוז קורסק, לא דווח על הרוגים. רוסיה קבעה כי מדובר היה ב"פעולות טרור" ומייחסת אותן לקייב.

פוטין אמר כי מבצע הפיצוצים מוכיח שאוקראינה כלל אינה רוצה שלום, ולטענתו הוא נועד לשבש את סבב השיחות שנערך בין קייב למוסקבה באיסטנבול ביום שני, למחרת הפיצוצים. "מי בכלל מנהל משא ומתן עם אנשים ששמים את מבטחם בטרור?", שאל פוטין.

במקביל לדיונים על אוקראינה, השיחה בין טראמפ לפוטין נגעה גם לסוגיית איראן. טראמפ הזהיר את איראן כי "הזמן אוזל, נצטרך ממנה תשובה מוחלטת בפרק זמן קצר מאוד!" הוא ציין שפוטין הציע לסייע בשיחות בין וושינגטון לטהרן.

דבריו של טראמפ באים כשברקע האיתותים הפסימיים מטהרן בנוגע לסיכוי להגיע להסכם גרעין. לפי דיווח רויטרס, איראן נערכת להגיב בשלילה להצעה האמריקנית, ודיפלומט איראני אמר שההצעה היא "נון-סטרטר". לטענתו וושינגטון לא התפשרה בדרישה לעצור את העשרת האורניום – נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות הגרעין.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי מתח ביקורת חריפה על ההצעה האמריקנית, גם אם לא דחה אותה מפורשות. חמינאי אמר כי ההצעה האמריקנית מתמקדת בסוגיית זכותה של איראן להעשיר אורניום וכי היא מנוגדת לאינטרס האיראני: "מי אתם שתגידו לטהרן אם צריכה להיות לנו תוכנית גרעין או לא?". הוא הצהיר כי טהרן לא תוותר על יכולת העשרת האורניום ושבלעדיה תוכנית הגרעין תהיה חסרת ערך.

השיחה בין טראמפ לפוטין וההחלטה למחוק את הפוסט עליה מעידים על מורכבות הקשרים בין שתי המעצמות בתקופה רגישה זו. בעוד טראמפ מנסה לנווט בין הצורך לשמור על קשרים דיפלומטיים לבין הלחץ הפנימי והבינלאומי, פוטין ממשיך להציג עמדה תקיפה שמטרתה להעביר את האחריות למשבר לאוקראינה ולמערב. הסירוב למחוק הפוסט מעיד אולי על הרגישות של הנושא ועל הרצון להימנע מפרשנויות לא רצויות בתקופה בה הדיפלומטיה מנסה למצוא דרכה בין התקיפות והנקמה.

צילומים: ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ (צילום: Mandel Ngan, Maxim Shemetov / various sources / AFP)

תיעוד: הפיצוצים בבסיסי חיל האוויר הרוסי ביום ראשון – בהתאם לסעיף 27 (א).

הפצצת גשר קרים: הפיצוץ בוצע, על פי דיווחים, בידי צבא אוקראינה – הצילומים בהתאם לסעיף 27(א).

הפוסט טראמפ מחק פוסט על שיחה עם פוטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה באוקראינה עומדת בפני שינוי דרמטי עם התקרבותו של ביקורו החשוב של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי בברלין ביום רביעי. הביקור, שבמהלכו יפגש זלנסקי עם הקאנצלר הגרמני פרידריך מרץ, צפוי להוביל להודעה גרמנית דרמטית שתשנה את מאזן הכוחות במלחמה.

לאחר חודשים של התלבטות ומתיחות דיפלומטית, מתגבשת ההערכה במערב כי גרמניה עומדת לספק לאוקראינה טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "טאורוס", צעד שהנשיא זלנסקי דחף אליו זמן רב אך הקאנצלר הקודם אולף שולץ סירב לבצע. ההחלטה המיוחלת מגיעה בעקבות ההסלמה הברורה בתקיפות של רוסיה וסירובה של מוסקבה להסכים להפסקת אש.

בהצהרה מפתיעה בפאנל תקשורתי שקיים לקראת הביקור, הבהיר הקאנצלר מרץ כי בעלות בריתה המערביות העיקריות של אוקראינה הסירו את המגבלות על טווח הנשק המערבי המסופק לקייב. "אין עוד הגבלות על טווח הנשק המסופק לאוקראינה – לא על ידי בריטניה, צרפת ולא על ידינו. אין גם הגבלות מצד ארהב. משמעות הדבר היא שאוקראינה יכולה כעת להגן על עצמה, למשל על ידי תקיפת עמדות צבאיות בתוך רוסיה. עד לאחרונה היא לא יכלה לעשות זאת, ומלבד יוצאים מן הכלל מעטים מאוד, היא גם לא עשתה זאת", הסביר מרץ.

החלטה זו אינה מגיעה בריק. כבר ב-13 באפריל, עוד בטרם אושר מינויו בבונדסטג, הודיע מרץ על האפשרות להעביר את הטילים לקייב בתיאום עם השותפים האירופיים. הנושא נדון בהרחבה במהלך ביקור מנהיגי גרמניה, בריטניה, צרפת ופולין בקייב ב-9 במאי, ומאז מתגבשת האסטרטגיה האירופית החדשה.

השינוי בעמדה הגרמנית מקבל משנה תוקף כאשר בוחנים את ההבדל המהותי בין המדיניות הנוכחית לזו של הממשל הקודם. בריטניה וצרפת כבר סיפקו לאוקראינים טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "Storm Shadow", ונעשה בהם שימוש קטלני נגד מטרות רוסיות, בעוד גרמניה תחת שולץ התעקשה שלא לספק את הטילים הגרמניים לאוקראינה.

אם אכן ברלין תספק את טילי ה"טאורוס" לצבא אוקראינה, יחד עם הסרת האיסור על תקיפת מטרות באמצעותם בתוך שטח רוסיה, זו תהיה התפתחות משמעותית במהלך המלחמה. לטיל טווח של 500 קילומטר, הרבה מעבר לטילי השיוט הבריטיים וה-ATACMS מתוצרת ארהב, והוא יעניק לאוקראינה יכולת לפגוע במטרות אסטרטגיות גם במוסקבה ובערים מרכזיות אחרות ברוסיה.

המהלך האירופי הזה מבטא מגמה ברורה של הגברת התמיכה הצבאית באוקראינה, אך הוא מגיע בעיתוי מורכב של חוסר ודאות גדולה לגבי המשך התמיכה הצבאית של ארהב. מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, לא אישר הנשיא האמריקאי חבילות סיוע צבאיות חדשות לאוקראינה ולא פירט האם בכוונתו להוציא את 3.85 מיליארד הדולר שכבר הוקצו על ידי הקונגרס לקייב.

המצב הנוכחי מראה כי מסופקות לאוקראינים חבילות הנשק האחרונות שהובטחו על ידי ממשל ביידן, אך לא צפויים לעת עתה משלוחים חדשים לאחר מכן. לא ברור האם הבית הלבן יאפשר לאוקראינה להמשיך לרכוש נשק אמריקאי, ובינתיים חוסר הוודאות הזה כשלעצמו מעודד את הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ונוסך בו ביטחון להמשיך בתקיפות נגד אוקראינה ולהגבירן.

באופן מפתיע, בתאריך 26 ביוני 2025, הציג הנשיא טראמפ עמדה חדה ביותר כנגד פוטין באמצעות הרשת החברתית Truth Social. בהודעה נדירה בחריפותها, כתב טראמפ: "תמיד היו לי יחסים טובים מאוד עם ולדימיר פוטין מרוסיה, אבל משהו קרה לו. הוא פשוט השתגע לחלוטין! הוא הורג אנשים רבים ללא כל צורך – ולא מדובר רק בחיילים. טילים ומלטים נורים לעבר ערים באוקראינה ללא כל סיבה".

טראמפ המשיך והוסיף: "תמיד אמרתי שהוא רוצה את כל אוקראינה, לא רק חלק ממנה, ואולי זה מתברר כנכון – אבל אם הוא יפעל כך, זה יוביל לנפילה של רוסיה!" ההצהרה הזו מסמנת שינוי משמעותי בטון של הנשיא האמריקאי כלפי המנהיג הרוסי, ועשויה להשפיע על הדינמיקה הגיאופוליטית של הקונפליקט.

עם זאת, טראמפ גם הפנה ביקורת כלפי הנשיא האוקראיני: "הנשיא זלנסקי לא מועיל למדינתו כשהוא מדבר כפי שהוא מדבר. כל דבר שיוצא לו מהפה יוצר בעיות. אני לא אוהב את זה, וזה חייב להיפסק". למרות הביקורת, טראמפ הבהיר את עמדתו כלפי המלחמה עצמה: "זוהי מלחמה שלעולם לא הייתה מתחילה אם אני הייתי נשיא. זו המלחמה של זלנסקי, פוטין וביידן – לא של טראמפ. אני רק מנסה לכבות את הלהבות הגדולות והמכוערות, שהוצתו בשל חוסר כשירות חמור ושנאה".

ההצהרות הללו מגיעות בעת שרוסיה ממשיכה להסלים את תקיפותיה נגד אוקראינה, כולל פגיעות במטרות אזרחיות וחפות מפשע. המציאות הקשה בשטח מעוררת לחץ בינלאומי גובר להגיב בתקיפות נגד המדיניות הרוסית, ובמקביל מציבה את האיחוד האירופי בפני האתגר של מילוי החלל שנוצר בעקבות חוסר הוודאות לגבי המשך התמיכה האמריקאית.

הביקור של זלנסקי בברלין מגיע אפוא ברגע קריטי, כאשר גרמניה עשויה להוביל מהלך אירופי מתואם שיכול לשנות את מהלך המלחמה. אספקת טילי ה"טאורוס" ארוכי הטווח, יחד עם הסרת המגבלות על השימוש בהם נגד מטרות ברוסיה, עשויה ליצור מציאות חדשה בקונפליקט ולאפשר לאוקראינה לנקוט בגישה התקפית יותר.

המציאות הביטחונית החדשה שבה מוצאת עצמה רוסיה מעידה על תמורה דרמטית במאזן הכוחות האסטרטגי. התקפות הכטב"מים האוקראיניים, החודרים עמוק אל השטח הרוסי ומגיעים עד ללבה של מוסקבה, יוצרות מצב של חוסר וודאות חסר תקדים עבור הנהגת הקרמלין.

אם כבר בשלב זה, כאשר אוקראינה פועלת בעיקרה באמצעות כטב"מים, רוסיה חושפת פגיעות כה ניכרת, מה יארע כאשר טילים משוכללים יותר יגיעו אל עיר הבירה? שאלה זו מטרידה לא רק את האוכלוסייה הרוסית, אלא גם את חוגיו הקרובים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

דיווחים ממקורות שונים מצביעים על כך שפוטין שוקל לעזוב את מוסקבה ולעבור למתחם המבוצר שלו בחבל ולדאי – צעד שיעיד על הכרה בחומרת המצב הביטחוני.

הבירה הרוסית אינה עוד מעוז בטוח עבור הנהגת המדינה.

רוסיה, שיזמה את המלחמה בתור המדינה התוקפת, מוצאת עצמה כעת במצב של הגנה לא רק בזירה האוקראינית אלא גם בתוך גבולותיها. מצב זה עלול להוביל לסיומה של המלחמה ההרסנית הזו.

צילום: AP

הפוסט גרמניה תספק לאוקראינה טילים שיגיעו למוסקבה, פוטין בלחץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחר יתקיים במוסקבה מצעד הניצחון המסורתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, ובמסגרת החלטה שמעוררת סערה ציבורית, ממשלת ישראל בחרה לשלוח את שגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, להשתתף במצעד על אף המחאות והקריאות לבטל את ההשתתפות. ההחלטה מקבלת תפנית מטרידה במיוחד לאור האיומים הביטחוניים המתגברים, והעובדה שרוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס בזמן שישראל נמצאת במלחמה.

דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, אישר למערכת "מעקב" כי "אין שינוי משנים קודמות, וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תיוצג במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה סימונה הלפרין. יצטרפו אליה שישה וטרנים ושורדי שואה מישראל". זאת בשעה שדיווחים אוקראיניים מעידים על כוונה לבצע פעולות צבאיות נגד מצעד הניצחון, ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד.

"סלחנו ושכחנו" – ישראל מול תומכי חמאס

ההחלטה לשלוח את שגרירת ישראל למצעד במוסקבה מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים ביטחוניים ופוליטיים בישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתארים את המהלך כ"מזעזע" ובלתי נתפס לאור העובדה שממשלת רוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס ובארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.

מדובר בסטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר, לאחר שישראל צעקה "לא נשכח ולא נסלח" – ועתה, פחות משנה לאחר הטבח, בחרה לשלוח נציגות רשמית להתיישב לצד נציגי מדינה התומכת באופן פעיל בארגון שביצע את הטבח.

לא זו בלבד שרוסיה מעניקה חסות דיפלומטית לחמאס ומארחת את נציגיו במוסקבה, היא גם מספקת ציוד צבאי ותמיכה כלכלית לאיראן ולשלוחיה, ובהם חיזבאללה וחמאס. מקורות מדיניים מצביעים על כך שכלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר.

האיום הביטחוני המוחשי

בימים האחרונים התגברו האיומים הביטחוניים באזור מוסקבה. אתמול הותקפה הבירה הרוסית בתגובה לתקיפות רוסיות באוקראינה, והמודיעין האוקראיני אותת כי ב-9 במאי עשויות להתבצע פעולות צבאיות נוספות נגד המצעד בו צפויות להשתתף גם משלחות זרות.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בשבוע שעבר כי "אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד הניצחון במוסקבה". לדבריו, "אוקראינה ממשיכה לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, וב-9 במאי צפויות להיות במוסקבה מטרות צבאיות רבות כחלק ממצעד הניצחון".

הפרדוקס מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שישראל מוכנה להעמיד בסיכון את ביטחון השגרירה הישראלית והמשלחת, הכוללת שישה ניצולי שואה, רק כדי להשתתף באירוע תעמולה של מדינה התומכת באויביה המושבעים.

רוסיה והפגיעה ביהודים

הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פגיעה מתמשכת של רוסיה ביהודים, במיוחד באוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו וכ-400 נפצעו. כ-50,000 יהודים נאלצו לעקור מבתיהם, כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

במרץ 2022, בחארקוב, נפגע בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה מפגיעת רקטה רוסית. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, מה שגרר גינויים מצד פוליטיקאים ישראלים ורבנים.

במיוחד מזעזעים הם סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמת רוסיה-אוקראינה:

בוריס רומנצ'נקו, בן 96, ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים, נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על ביתו בחארקוב. שר החוץ האוקראיני הגיב אז: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין".

ונדה סמיונובנה עובדקובה, בת 91, ששרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941, נפטרה באפריל 2022 במרתף בו הסתתרה מפני הפגזות רוסיות, כשהיא מנותקת ממים וחום.

הסתירות והצביעות במדיניות הישראלית

בחינת ההתבטאויות הקודמות של בכירי משרד החוץ, ובראשם שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל, חושפת סתירה בולטת בין עמדותיהם המוצהרות בעבר לבין החלטתם הנוכחית.

גדעון סער, שבאוקטובר 2016 הגדיר את רוסיה כבעלת "קו אנטי-ישראלי", ובספטמבר 2018 הצביע על שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בסוריה, מוביל כעת מדיניות המעניקה לגיטימציה לממשל הרוסי התומך באויביה של ישראל.

שרן השכל, שבאופן עקבי גינתה משטרים טוטליטריים ואת רוסיה בפרט, ואף הצהירה ביוני 2024 כי "לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה", שותקת כעת נוכח החלטת משרד החוץ לשלוח נציגות לאירוע תעמולה רוסי.

ניסיונות לקבלת תגובה

במסגרת הכנת כתבה זו, פנינו למשרד החוץ, לשר גדעון סער ולסגניתו שרן השכל בבקשה לקבל התייחסות לסוגיה. בפנייה מפורטת הוצגו הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

– רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר

– רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן

– ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור

– רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה

– כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים

– לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם

שר החוץ, גדעון סער, לא הגיב כלל לפנייה. משרדה של סגנית שר החוץ, שרן השכל, ניהל מסע התחמקות ממושך, שכלל הפניות הדדיות בין דוברים ולשכות, ובסופו של דבר לא סיפק כל תגובה מהותית. דובר משרד החוץ הסתפק באישור הטכני כי ישראל תשתתף במצעד.

המשמעות ההיסטורית והערכית

החלטת ממשלת ישראל מעוררת תהיות קשות אודות המחיר הערכי שהמדינה מוכנה לשלם. בשעה שישראל שוקדת על הנצחת זכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר ומבקשת מהעולם להכיר בחמאס כארגון טרור, היא שולחת את נציגתה הרשמית לחבור לתומכי אותו ארגון.

מובן שאין זלזול בחשיבות יום ה-9 במאי כיום הניצחון על הנאצים – יום בעל חשיבות היסטורית עליונה, במיוחד לניצולי שואה ולצאצאיהם. אולם המהלך הנוכחי נראה כפגיעה בערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל, ביניהם דמויות מפורסמות כמו גולדה מאיר (ילידת קייב), הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), רבי נחמן מברסלב, רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד), והסופר שלום עליכם. רבים תוהים כיצד מדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפנה עורף ליהודי אוקראינה.

לקראת ה-9 במאי

בעוד ימים ספורים, ב-9 במאי, הזרקורים יופנו למוסקבה. שגרירת ישראל, סימונה הלפרין, וששת ניצולי השואה שיתלוו אליה, יהיו בין הנוכחים במצעד. במקביל, ישראל תמשיך להילחם בארגוני טרור הנתמכים על-ידי אותה רוסיה שאת נשיאה יכבדו בנוכחותם.

בשבעת החודשים שחלפו מאז הטבח, ישראל קראה פעמים רבות "לא נשכח ולא נסלח". אך כפי שמעידה ההשתתפות במצעד ה-9 במאי, נראה כי מהר מאוד "סלחנו ושכחנו".

הפוסט קריסה מוסרית: ישראל כורעת ברך בפני תומכי חמאס ורוצחי יהודים במצעד במוסקבה הופיע לראשונה ב-מעקב.