בימים האחרונים נחשפה מסכת מטרידה של הטעיית הציבור והפרת כללי האתיקה המקצועית בתיק המתוקשר של סמיון גרפמן. חקירה מעמיקה של צוות "מעקב" חושפת כיצד עורכי הדין גיא אופיר ועומר בללי, יחד עם מרשם סמיון גרפמן, ניהלו מסע תקשורתי מטעה שהוביל להכפשת שמו של מישל טרוני.

שקרים ללא מצמוץ: הפרסומים המטעים

תחקיר מקיף שערכנו מגלה כי עורכי הדין גיא אופיר ועומר בללי הפיצו מידע כוזב לכלי התקשורת המובילים בישראל. הם טענו כי בית משפט השלום הרשיע את מישל טרוני באיומי רצח – טענה שהתבררה כשקרית לחלוטין.

כנראה שהפצת המידע המטעה נעשתה בכוונה תחילה ובמחשבה תחילה, במטרה לעורר סערה בקרב הציבור, להטות את דעת הקהל, להשפיל את כבודו של טרוני ולפגום במוניטין רב השנים שלו ובשמו הטוב.

(ראוי לציין כי הפצת מידע שקרי אינה פוגעת רק בצדדים המעורבים ישירות, אלא מערערת את אמון הציבור במערכת המשפט ובאמצעי התקשורת כאחד)

התקשורת "על אוטומט": כשלי העיתונות הישראלית

כלי תקשורת מובילים, ביניהם מעריב, וואלה, חמ"ל, מאקו, אייס ו-YNET, פרסמו את הידיעות המטעות מבלי לבדוק את המסמכים המקוריים. אף לא אחד מהם טרח לעיין בפרוטוקולים או בהכרעת הדין. התקשורת הסתמכה באופן עיוור על דברי עורכי הדין, בהנחה שכללי האתיקה המקצועית ימנעו מהם למסור מידע כוזב.

חשוב להדגיש כי ייעודה המרכזי של התקשורת הוא להעביר לציבור מידע אמין ומדויק בלבד. חובה זו מטילה על כל גוף תקשורת את האחריות לבחון את הדברים בקפידה רבה ובאופן יסודי, פעם אחר פעם. ואולם, במקרה הנדון, כמו גם במקרים רבים אחרים, דרישה זו לא מולאה כנדרש.

מעריב, וואלה, חמ"ל, מאקו, אייס ו-YNET – אלה הם אמצעי התקשורת אשר פרסמו דברי כזב מובהקים. גופי תקשורת אלו, על אף היותם נתמכים על ידי קהל עוקבים המונה מיליונים, מפגינים רמה מקצועית דלה וחוסר מחויבות מוחלט לערכי העיתונות הבסיסיים ביותר.

השופטת בהלם: "מעולם לא אמרתי"

בדיון שהתקיים ב-12 בדצמבר, השופטת ענת יהב הביעה תדהמה מוחלטת למשמע הפרסומים. "בשום שלב ובשום מקום לא ציינתי ולא אמרתי שמישל טרוני הורשע באיומי רצח", הבהירה השופטת. היא הוסיפה כי אינה מבינה כיצד עורכי הדין גיא אופיר ועומר בללי הגיעו למסקנות שכאלה.

נכחתי בדיון המשפטי וחזיתי במבטה המדוד של השופטת לעבר עורך הדין גיא אופיר ועומר בללי, אשר הפיצו דברי כזב בוטים. השופטת נעצה בהם מבט זועף ונוקב. יתרה מזאת, במהלך הדיון ניתנה הבהרה חד-משמעית: בהכרעת הדין לא מופיעות כלל המילים "מאיים לרצח" או "איום ברצח", ודברים אלו לא נאמרו על ידי לא בעל פה ולא בכתב. בנקודה זו הבינה השופטת את טיב האישים עמם היא נאלצת להתמודד.

בשלב זה, כבוד השופטת ענת יהב חשפה ברגישות ומתוך ניסיונה האישי, כי בראשית דרכה המקצועית אף היא נפגעה מפרסומי כזב והפצת מידע שקרי אודותיה. היא הביעה הזדהות עמוקה עם התחושה הקשה הכרוכה בייחוס מעשים או אמירות שווא לאדם.

אהב כהן, ב"כ של מישל טרוני, הציג בפני בית המשפט את תדפיסי הכתבות. השופטת הבטיחה להתייחס בגזר הדין לזדון, לרמה המקצועית הירודה, לדברי הכזב שהופצו, וכן לעוול שנגרם לטרוני.

דמות שנויה במחלוקת: מיהו סמיון גרפמן?

סמיון גרפמן, שבעברו הורשע בפלילים, מוכר בציבור בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת. לאחרונה נחשפו טענות קשות נגדו מצד כריסטינה סומורוקוב (כריסטינה סומורוקוב מסרה בעדותה למערכת "מעקב" כי גרפמן ביצע בה מעשי אונס מספר פעמים). בנוסף, התגלו מקרים של אי תשלום לעובדים בתקופת מסע הבחירות שלו, כאשר התמודד לראשות הממשלה.

נוסף על כך, סמיון גרפמן הביע שנאה כלפי הציבור הדתי והצהיר כי בהינתן מעמד בממשלה, יפעל להדרתם. כמו כן, במסגרת תיק משפטי הקשור למגזין אילת (מקומון אילת), נחשפו דעותיו המפלות כלפי הקהילה הגאה.

ככלל, בנוגע לסמיון גרפמן, הערצתו למשטרו של פוטין הרצחני ומכלול הרפתקאותיו המפוקפקות, ניתן לחבר ספר שלם או מחזה שכותרתו תהא "גרפמן ההרפתקן".

ניסיון הטעיה בבית המשפט

במהלך הדיון המשפטי התגלתה התנהלות מטרידה נוספת. גרפמן הגיש תלונת שווא על תקיפה כביכול מצד דניס צ'רקוב, שנכח בדיון. עורך דינו, בללי, מיהר להגיש בקשה להבאת שומרי בית המשפט. השופטת יהב, שישבה מול גרפמן, דחתה את הבקשה בקור רוח באומרה כי לא נצפתה כל תקיפה.

בנוסף, עורך הדין גיא אופיר פנה לשופטת בתלונה על פרסומיי ב"מעקב", כתבות אמת אודותיו (משום מה טען שכתבותיי אינן משקפות אמת, דבר תמוה). עם זאת, כבוד השופטת ענת יהב אפשרה את המשך נוכחותי באולם בתפקידי העיתונאי, והבהירה שלא לפרוטוקול כי למר דים אמור שמורה הזכות המלאה לפרסם כתבות.

מצדי, הבהרתי לעורך הדין גיא אופיר כי אם לדעתו כתבותיי אינן משקפות אמת, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית. כמו כן, העמדתי אותו על דבר כזביו.

ניסיונו להתלונן על פועלי לא נחל הצלחה יתרה. אמנם ניכר כי גיא אופיר היה חפץ להשתיקני, אך במדינת חוק הדבר אינו פשוט כלל ועיקר (ראוי לציין את ניסיונו).

גיא אופיר מציג תיעוד שגוי בנושא כתב האישום

נדרש להביא לידיעת הציבור עובדה מטרידה נוספת: עורך הדין גיא אופיר פרסם תיעוד מצולם חדש, במסגרתו טען כי טרוני מסר שקרים וכי בעקבות הקובלנה הפלילית שהוגשה, הוגש כתב אישום. טענה זו הינה חסרת שחר ומופרכת מיסודה. המציאות העובדתית שונה בתכלית: אמנם הוגשה קובלנה פלילית כנגד מישלט טרוני ודניס צ'רקוב, אולם טרם הגשת הקובלנה, הגיש גרפמן תלונה במשטרת ישראל.

בעקבות זאת, נפתחה חקירה משטרתית, שאין בינה ובין הקובלנה הפלילית דבר וחצי דבר. לאחר איסוף ראיות מקיף, החליטו משטרת ישראל והפרקליטות להגיש כתב אישום נגד צ'רקוב בלבד, אשר בסופו של הליך בוטל. ברם, בתיעוד המצולם שפרסם עורך הדין אופיר, הוא נמנע מלהציג את מלוא העובדות ואת התמונה המלאה כהווייתה.

עורך הדין גיא אופיר ומר סמיון גרפמן ניסו לערוך כפל הליכים משפטיים תוך הטעיית בית המשפט, במטרה להכביד על מר דניס צ'רקוב ולהשית עליו נטל דיוני כפול. ואולם, כבוד השופטת ענת יהב הורתה על הוצאתו של צ'רקוב מן הקובלנה הפלילית, בקובעה כי לא ניתן לנהל שני הליכים משפטיים במקביל.

הכרעת הדין: האמת נחשפת

בבדיקת המסמכים המשפטיים המקוריים, כולל הקובלנה הפלילית שהגיש גרפמן באמצעות משרד עורכי הדין של גיא אופיר, לא נמצא ולו אזכור אחד למילה "רצח". יתרה מזאת, גזר הדין טרם ניתן והכרעת הדין עצמה עשויה להשתנות – אך התקשורת כבר הספיקה לתייג את מישל טרוני כמאיים ברצח.

שאלות קשות למערכת המשפט

המקרה מעלה שאלות קשות על מערכת המשפט הישראלית. כיצד ייתכן שעורכי דין מפיצים מידע כוזב ביודעין? במדינת חוק מתוקנת, עורך דין שמאבד את אמון הציבור ומפר את כללי האתיקה היה מסתכן באובדן רישיונו. האם ישראל היא אכן מדינת חוק?

פרשה זו חושפת כשל מערכתי עמוק בפיקוח על התנהלות עורכי דין והתקשורת המשפטית בישראל. נדרשת רפורמה מקיפה בכללי האתיקה המקצועית ובמנגנוני הפיקוח על פרסומים משפטיים בתקשורת.

ניסיונותיי לראיין את סמיון גרפמן נענו בשתיקה רועמת.

באופן דומה, עורך הדין גיא אופיר נמנע מלהגיב ולהתראיין.