עלבון לצדק: החשודות בהתעללות בפעוטות מפגינות אפס חרטה – והתייצבו להעיד לטובת נאשם בניסיון רצח.

מציאות אבסורדית ומקוממת נחשפת בצל מחדל אכיפה מתמשך, שני רגינסקי ומזל בידגלין, החשודות המרכזיות בפרשת ההתעללות הקשה בפעוטות בגן הילדים הפרטי, ממשיכות להסתובב חופשיות, ללא כתבי אישום ומבלי לתת את הדין מאחורי סורג ובריח. בעוד עשרות משפחות שרויות עד היום בסערת רגשות עמוקה, וילדיהן הקטנים נאלצים לעבור טיפולים נפשיים ורפואיים מורכבים בעקבות המעשים שחוו בגן, החשודות מפגינות אפס לקיחת אחריות ואפס חרטה על הזוועות שהתרחשו תחת ניהולן.

עזות המצח וחוסר הבושה של השתיים הגיעו לשיא חדש בין כותלי בית המשפט בבת ים. רגינסקי ובידגלין התייצבו באולם הדיונים במטרה מוצהרת למסור עדות הגנה ולסייע ללירן אלחרר – בריון המצוי תחת חקירה משטרתית בחשד חמור לניסיון רצח וחיסול ממוקד של אזרח.

קרא עוד – לחץ כאן

הנוכחות הפרובוקטיבית של מי שמזוהות עם פגיעה קשה בחסרי ישע, כשהן מתגייסות לטובת מי שמסומן כעבריין אלים, עוררה זעזוע עמוק. עם זאת, בית המשפט סירב בתוקף להעניק להן במה, דחה את עמדתן על הסף ושלח אותן כלעומת שבאו. הקשרים הפסולים והעמוקים בין רגינסקי לאלחרר נמצאים כעת בעיצומו של תחקיר עיתונאי מקיף שצפוי להתפרסם במלואו בהמשך.

הפרשה החמורה, אשר נחשפה לראשונה בקול רועש על ידי הדס חכימי ויוליה ברזני, הובילה בעבר לצעד חריג וקיצוני מצד רשויות המדינה, אשר סגרו את הגן של רגינסקי בצו מינהלי.

הדס חכימי היא פעילה חברתית ויזמת ישראלית מהוד השרון. היא הקימה את מיזם "שומרת הטף" כדי להילחם בהתעללות בילדים בגנים. היא מסייעת להורים לחשוף מטפלות וגננות אלימות בעזרת מכשירי הקלטה סמויים. העבודה שלה מביאה לחשיפה של מקרים קשים ולסגירת גנים פוגעניים.

אולם חרף חומרת הממצאים הראייתיים שהביאו לנעילת המוסד, רגינסקי מתנערת לחלוטין מכל אחריות שילוחית או מוסרית לנעשה בתוך המבנה שהיה בניהולה הישיר. במקום להביע צער בפני ההורים השבורים, נקטה רגינסקי בטקטיקה כוחנית והגישה תביעות משפטיות וכלכליות נגד אמהות פגועות, אשר מימשו את זכותן הלגיטימית, קיימו הפגנות חוקיות לחלוטין מול שערי הגן ופרסמו פוסטים של מחאה מוצדקת ברשתות החברתיות. יתרה מכך, בשלבים מוקדמים של הפרשה, גויס מטעמה גורם עברייני המכונה "סיזר", אשר הפעיל מסכת איומים והפחדות ישירה במטרה להשתיק את משפחות הקורבנות.

קרא עוד – לחץ כאן

במקביל, אוזלת יד חריפה מופנית לעבר רשויות החוק והמשטרה בעפולה, אשר נראה כי אינן פועלות בנחרצות הנדרשת. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בעניינה של הסייעת, הגב' מזל בידגלין. למרות תלונות פליליות מרובות שהוגשו נגדה, בידגלין נותרת חופשיה וללא כל מגבלה משמעותית.

בשנת 2024 עלה רף הפעילות המאיימת שלה, כאשר שיגרה איומים קשים וישירים לעבר משפחה. האירוע החמור אילץ את נפגעי העבירה לפנות לערכאות משפטיות, ובעקבות כך אף ניתן נגדה צו שיפוטי בגין הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בעפולה (במסגרת תיק שמספרו 53292-11-24).

בזמן שההורים והילדים נושאים יום יום את נזקי הגוף והנפש ומנסים לאסוף את השברים, החשודות במעשים אינן מגלות שמץ של רחמים או בושה. הן ממשיכות לנהל שגרת חיים חופשית לחלוטין, לחבור לגורמים עבריינים ולייצר פרובוקציות משפטיות, תוך פגיעה מתמשכת ברגשות הציבור ובערכי הצדק הבסיסיים ביותר. החקירה בעניינן נמשכת תחת ביקורת ציבורית נוקבת.

הפוסט אפס בושה: המעורבות בפרשת ההתעללות חופשיות ופועלות להשתקת הכתב הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות פנייה של מערכת "מעקב" למשטרת ישראל, הודיעה המשטרה כי היא חוקרת מקרים של התעללות נפשית בילדים במסגרות חינוכיות, בניגוד לטענות שהועלו על ידי מיזם "שומרת הטף". ההודעה הרשמית צפויה להשפיע על טיפולה של המשטרה בתלונות עתידיות בתחום הרגיש.

בראיון שקיימה מערכת "מעקב" עם יוליה ברזני, שותפה במיזם "שומרת הטף", עלו טענות חמורות לגבי אופן הטיפול של המשטרה בהתעללות רגשית ונפשית בקטינים. ברזני, הפועלת לצד הדס חכימי במסגרת המיזם המתמקד בתיעוד מקרי התעללות בילדים בגני ילדים ובמסגרות חינוכיות, הציגה תמונת מצב מעוררת דאגה.

לטענת ברזני, בעוד התעללות פיזית גסה זוכה במקרים רבים לטיפול חקירתי, הרי שהתעללות נפשית אינה נחקרת באותה רצינות. היא ציינה התנהגויות שלטענתה אינן נבדקות כראוי, כגון קללות והשפלות, מניעת מזון ומים, קשירת ילדים, והימנעות מטיפול בסיסי כמו החלפת טיטול. ברזני אף טענה כי במקרים מסוימים נאמר לה במפורש שמבחינת המשטרה מותר לקלל או להשפיל ילד, וכי פעולות אלה אינן נחשבות עבירה פלילית.

עוד הזכירה ברזני את המחסור הקיים בכוח אדם, שלטענתה פוגע ביכולת החקירה. כדוגמה ציינה את אזור עפולה והעמקים, שם פועלת לכאורה חוקרת אחת בלבד האמונה על טיפול בכל התלונות הנוגעות להתעללות בחסרי ישע בשטח גיאוגרפי רחב הכולל אוכלוסייה גדולה.

ברזני הזהירה מפני הנזקים הנפשיים ארוכי הטווח שעלולה לגרום התעללות נפשית בילדים בגיל הרך, כגון דיכאון וחרדות בגיל מבוגר. היא קראה לרשויות החוק להרחיב את ההגדרות הפליליות כך שיכללו גם פגיעות רגשיות ונפשיות, ולא רק אלימות פיזית מובהקת.

על רקע טענות אלה, פנתה מערכת "מעקב" לדוברות משטרת ישראל בבקשה לתגובה רשמית. הפנייה כללה שאלות מהותיות בדבר טיפולה של המשטרה בתלונות התעללות רגשית, המחסור בכוח אדם באזורי הפריפריה, ההבנה המשפטית לגבי גבולות החקירה, והמדיניות במקרים של השפלה, מניעת מזון או הגבלת תנועה של ילדים במסגרות חינוכיות.

התגובה הרשמית של משטרת ישראל הבהירה עמדה חד משמעית. מהמשטרה נמסר:

"משטרת ישראל רואה בחומרה פגיעה בתינוקות ופעוטות במסגרות חינוך ופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לחקור עבירות אלה. התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה לכל דבר, והמשטרה חוקרת גם מקרים בהם עולה חשד כזה. הטענה כי המשטרה אינה חוקרת מקרים של השפלה, מניעת מזון וכדומה אינה נכונה וכל חשד לפגיעה נחקר בהתאם לתשתית הראייתית. המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך, שלו הסמכות לפעול במישורים הפדגוגיים והמנהליים".

ההצהרה הרשמית מדגישה נקודה מכרעת: התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה פלילית לכל דבר, והמשטרה מתחייבת לחקור מקרים בהם עולה חשד כזה. הודעה זו צפויה לשנות את אופן הטיפול בתלונות עתידיות, שכן היא מהווה התחייבות ברורה לפתיחת חקירות במקרים של התעללות רגשית ונפשית.

המשמעות המעשית של ההצהרה היא שהורים היכולים כעת להגיש תלונות על התעללות נפשית, כולל אי מתן אוכל לילדים, קללות וצעקות, השפלות, קשירת ילדים והתנהגויות פוגעניות נוספות. כאשר תלונה נסגרת ללא חקירה מתאימה, יוכלו הורים לדרוש חידוש פתיחת הליך באמצעות הגשת ערער, תוך הסתמכות על ההצהרה הרשמית של המשטרה.

• בנוסף, גורם במשטרת ישראל מסר באופן חד-משמעי (מקור: מערכת "מעקב"), כי במקרים שבהם המשטרה תסרב לפתוח תיק בגין התעללות נפשית, קללות או השפלות כלפי חסרי ישע – יש לצרף לערעור ולפנייה למח"ש את התגובה הרשמית שנמסרה על-ידי דוברות המשטרה, שבה נקבע כי חובת המשטרה היא לפתוח תיק, לחקור במידת הצורך ולאסוף ראיות. משמעות הדבר היא, שאם קיים סירוב לפתוח תיק – מדובר בהפרת אותה הנחיה רשמית. עוד צוין, כי בפנייה למח"ש יש לפרט במפורש את שמו של השוטר או החוקר אשר סירב לפתוח תיק או לחקור מקרה מסוג זה. "גם לחסרי ישע יש כתובת, וגם הם אזרחים", הדגיש הגורם.

הגורם הוסיף, כי בדוברות המשטרה מעוניינים לקבל שמות של שוטרים או חוקרים שסירבו לפתוח תיק במקרים כאמור, על מנת שיוכלו להוציא מענה רשמי באשר לפעולות שיינקטו כלפי אותם גורמים. כך נמסר לנו, בנוסף, מפי גורם בכיר במטה המשטרה (מקור).

מערכת "מעקב" קוראת לארגונים, להורים ולאנשי ציבור הדוגלים בצדק, להעביר לידיה מידע הכולל שמות שוטרים או חוקרים אשר נמנעו מפתיחת תיקים או מחקירת מקרים מסוג זה.

מהמידע שהתקבל עולה, כי ייתכן שמדובר בשינוי ממשי במדיניות, וכי בכירים במשטרה מעוניינים לדעת את שמות המסרבים, לצורך טיפול במקרים אלה.

במהלך השנים ליוו מערכת "מעקב" והמיזם "שומרת הטף" הורים רבים שפנו לתחנות משטרה בחדרה, תל אביב, עפולה ומקומות נוספים, כאשר במקרים רבים המשטרה לא פתחה תיקים בגין התעללות נפשית בתינוקות. ההצהרה הרשמית הנוכחית מהווה שינוי מדיניות משמעותי ומחייבת את המשטרה לפתוח תיקים ולחקור מקרים אלה בהתאם.

מיזם "שומרת הטף", שהוקם על ידי הדס חכימי, מתמחה בחשיפת מקרי התעללות, הזנחה והתנהגויות פוגעניות כלפי תינוקות ופעוטות במסגרת החינוך לגיל הרך. המיזם עושה שימוש במצלמות הקלטה סמויות בהתאם להנחיות המשפטיות המאפשרות לאפוטרופוס לתעד במקרים של חשד ממשי.

חכימי, אם לילד עם צרכים מיוחדים, החלה בפעילותה מתוך תחושת שליחות עמוקה לאחר שנחשפה לפרשת כרמל מעודה. במסגרת המיזם היא פועלת כסייעת סמויה בגנים חשודים, מלווה הורים החוששים לבטיחות ילדיהם, ומדריכה אותם כיצד לבצע תיעוד יעיל ולהעבירו לגורמי האכיפה.

במהלך השנים נחשפו במסגרת המיזם מקרים חמורים, שחלקם הובילו לסגירת גנים, להעמדת מטפלות לדין ולהתקנת מצלמות במעונות. לפני כשנה הצטרפה למיזם יוליה ברזני, המשמשת כשותפה מלאה בפעילות ומביאה עימה ניסיון בשטח ובקשר עם הורים ורשויות.

לאחר שחכימי נתבעה מספר פעמים על ידי מטפלות שנחשפו. למרות האתגרים, בית המשפט הכיר בזכותה לפרסם מקרים של פגיעה בילדים, תוך הדגשת האינטרס הציבורי שבחשיפתם.

ההתחייבות החדשה של משטרת ישראל מהווה צעד מהותי בהגנה על ילדים במסגרות החינוך. הדגשת העובדה שהתעללות נפשית מוגדרת כעבירה פלילית בחוק העונשין ושהמשטרה מחויבת לחקור מקרים כאלה, צפויה להשפיע על כל הגורמים המעורבים בתחום – החל מהורים המתלבטים האם להגיש תלונה, דרך חוקרי המשטרה הנדרשים לטפל בתלונות, ועד לגורמי החינוך הפועלים במסגרות השונות.

הנושא נוגע בבסיס החברתי והמוסרי של שמירת ביטחונם ורווחתם של ילדים במסגרות החינוך. הדיון הציבורי סביב גבולות החוק, הגדרות הפגיעה והמשאבים המוקצים לחקירות מהסוג הזה צפוי להימשך ולהעמיק, במיוחד לאור ההתחייבות הברורה של המשטרה לטפל בהתעללות נפשית באותה רצינות כמו בהתעללות פיזית.

המיזם "שומרת הטף" ממשיך בפעילותו עם חזון ברור: להבטיח שכל ילד יגדל בסביבה בטוחה, מוגנת וחומלת, ולוודא שאיש לא יוכל לפגוע בו מבלי שיידרש לתת את הדין. ההצהרה הרשמית של המשטרה מחזקת מטרה זו ומעניקה לה גיבוי משפטי וחקיקתי ברור.

מתוך ארכיון "מעקב" – ראיון עם ברזני וחכימי

הפוסט משטרה מכירה: התעללות נפשית בילדים עבירה פלילית הופיע לראשונה ב-מעקב.