איגוד בת"י – איגוד הבמאיות ובמאי התיאטרון בישראל – הכריז על סכסוך רשמי בינו לבין תיאטרון הקאמרי, והודיע על פתיחתו של מאבק ציבורי ומשפטי לשינוי תנאי ותעריפי העסקת חברי האיגוד בתיאטרון. בהודעה שפרסם לציבור הרחב הודיע האיגוד כי הוא מפסיק, בשלב זה, כל סוג של הידברות עם הנהלת הקאמרי, עד שתתייחס לדבריו באופן רציני, ענייני ומכבד, ותשנה מן היסוד את גישתה כלפי הבמאיות והבמאים המועסקים בו.

לפי הודעת האיגוד, במשך למעלה משנתיים ניסה לקיים דיאלוג שיטתי עם הנהלת הקאמרי במטרה לעדכן את הסדר הבימוי משנת 2014. לטענתו, מדובר בהסדר מיושן שאינו משקף עוד את יוקר המחיה, את תנאי העבודה בפועל ואת השחיקה המקצועית בענף. באיגוד מציינים כי חרף התחייבויות מפורשות ובכתב מצד הנהלת הקאמרי לפעול לעדכון ההסדר, ואף הצהרות על כוונה לחתום על הסדר חדש עד ל־1 בינואר 2026, בפועל לא חלה כל התקדמות ממשית.

לטענת האיגוד, במהלך השנתיים האחרונות נקטה הנהלת הקאמרי, לדבריו, בסחבת מכוונת, ביטלה פגישות, סירבה לקיים שיח מקצועי רציף, ופעלה להוצאת המנהל האמנותי גלעד קמחי מן הדיונים, במטרה לצמצם את הדיון לנושאים מצומצמים בלבד. עוד נטען כי מנכ"לית התיאטרון, יפעת צחי קיראל, וסמנכ"לית הכספים, חביבה הדר, לא התייחסו כלל לטיוטת הסדר חדשה, שהוכנה על ידי צוות מקצועי שמינה האיגוד ונשלחה אליהן לפני למעלה משנה. במקביל, כך נטען, התעקשה הנהלת הקאמרי על ניסוח הסדר חדש באמצעות “נספח”, שגם הוא לא הועבר לאיגוד עד היום.

בדיקות שערך האיגוד, על פי הודעתו, מעלות תמונה חמורה בנוגע לתנאי ההעסקה. לטענתו, במקרים רבים היקף העבודה בפועל של במאיות ובמאים בהפקות הקאמרי מוביל להשתכרות הנופלת משכר מינימום. עוד נטען כי אין הצמדה למדד, אין התאמה בין התשלום להיקף העבודה האמיתי, וקיימת דרישה לעבודה אינטנסיבית ובלתי מוגבלת בזמן. לכך, לטענת האיגוד, מצטרפים תנאים טכניים בלתי סבירים, צמצום השבוע הטכני וירידה במספר ההרצות – התנהלות שלדבריו פוגעת הן ביוצרים והן באיכות ההצגות.

נושא נוסף שעליו מצביע האיגוד הוא סוגיית תמלוגי הבימוי. בהודעה נמסר כי הנהלת הקאמרי מסרבת להציג חישוב שקוף לתמלוגים, העומדים לדבריו על 30 שקלים לכרטיס מנוי, זאת חרף פערים משמעותיים בין סכום זה לבין מחיר כרטיס בפועל. האיגוד טוען כי עלויות תפעוליות שונות מגולגלות על חשבון שכרן של הבמאיות והבמאים, וכי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה ובלתי שקופה, שלטענתו אין לה הצדקה.

האיגוד מדגיש כי הדברים מתרחשים בשעה שתיאטרון הקאמרי מציג הפקות עתירות תקציב, הממומנות ברובן מתמיכות ציבוריות. בהודעה נכתב כי יש לזכור שהקהל מגיע לצפות ביצירות עצמן, הנוצרות בידי הבמאיות והבמאים, ולא בהנהלות המוסדות.

במסגרת ההכרזה פירט האיגוד את דרישותיו: עדכון מקיף של הסדר הבימוי כך שישקף את היקף העבודה בפועל; קביעת שכר הוגן שאינו נופל משכר מינימום; יצירת מנגנון תמלוגים שקוף המבוסס על נתוני אמת ועדכונו בהתאם; הצמדה למדד; קביעת לוחות זמנים סבירים ותנאי עבודה אנושיים; והכרה בכך שהיבטים אמנותיים וכלכליים שלובים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה.

עוד הודיע האיגוד כי לא יוסיף להמתין לשיח, כל עוד הנהלת הקאמרי אינה חושפת את הנתונים ואינה מתייחסת לטיוטת ההסדר שנשלחה אליה. האיגוד הבהיר כי לא יתייחס לשום "נספח" שמטרתו, לטענתו, לצמצם את הדיון, ולא ינהל דיאלוג כל עוד נמשכת גישה הפוגעת, לשיטתו, בכבודם ובזכויותיהם של חבריו.

בהמשך פנה האיגוד לגורמי הפיקוח והבעלות הציבוריים, וקרא למשרד התרבות, לעיריית תל אביב יפו ולוועד המנהל של הקאמרי לבחון לעומק את הנעשה מאחורי הקלעים, ולוודא כי מוסד תרבות ציבורי אינו מתקיים על שחיקה מתמשכת של יוצריו. האיגוד ציין כי אם לא ייעשה כן, הוא יפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו.

בהודעת הסיכום נמסר כי בנסיבות שנוצרו, איגוד בת"י רואה עצמו חופשי לפעול בכל האמצעים החוקיים להגנה על זכויות חבריו המועסקים בתיאטרון.

הוועד הנוכחי החזק בשנים האחרונות

על פי הפרסומים והמידע שנאסף, לשיטת מערכת "מעקב", הוועד המנהל הנוכחי הוא מן החזקים והאפקטיביים שפעלו באיגוד בשבע השנים האחרונות. הערכה זו מובאת, בין היתר, על רקע תקופה קודמת שבה חווה האיגוד, ירידה משמעותית ותהליכי התפרקות ארגוניים.

לפי תחקירי "מעקב", בתקופה שבה כיהנה גב' דליה שימקו בתפקיד מרכזי באיגוד, נגרמו לארגון פגיעות עמוקות, והאיגוד התקשה לתפקד ואף נזקק לשנים ארוכות של שיקום לאחר סיום כהונתה. באותה עת הופנו מאמצים ומשאבים לעיסוקים חיצוניים, לרבות פעילות בתיאטרון שהקימה, תוך הזנחה מתמשכת של צורכי האיגוד עצמו.

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

חשוב להבהיר כי הדברים מובאים כעמדת מערכת "מעקב" וכפרשנות מערכתית בלבד, במסגרת כתבה זו.

יצוין עוד כי, להערכת המערכת, הנהגת האיגוד הנוכחית פועלת ברציפות וביציבות זה מספר שנים. בהרכב הוועד המנהל מכהנים, בין היתר, יו"ר האיגוד יאיר שרמן וחברי הוועד שירלי דשא, תמר קינן, רועי יוסף, שרון שטרק, אבי גיבסון בר-אל, נועם שלכט ותום וולינץ, לצד מנכ"לית האיגוד, ניצן נוימן.

לשיטת מערכת "מעקב", מדובר בוועד חזק, מתפקד ופעיל, והצגת עמדה זו נעשית על רקע ההכרזה על הסכסוך והמהלכים הנלווים אליו, כחלק מדיון עיתונאי לגיטימי. מובהר בזאת כי מדובר בעמדת המערכת בלבד, ולא בקביעה עובדתית מחייבת או בממצא שיפוטי.

לתיאטרון הקאמרי נשלחה פנייה עיתונאית לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא נמסרה תגובה מטעמו. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה ובהמשך.

עדכון:

מהקאמרי נמסר (02.02.2026):

"הפניה לתקשורת היא מהלך לא הגון. איננו רואים לנכון להגיב לדברים על במה פומבית. אנו מתנהלים ישירות מול ארגון הבמאים והבמאיות כדי להגיע להבנות".

צילום של תיאטרון הקאמרי, מערכת "מעקב"

הפוסט תיאטרון הקאמרי הסתבך בעימות עם איגוד הבמאים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תיאטרון הקאמרי מעלה על הבמה גרסה בימתית חדשה לקלאסיקה הנצחית של המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס, "חשמלית ושמה תשוקה", בבימויה של שיר גולדברג ובתרגומו של אלי ביז'אווי. ההצגה, שאורכה כשעתיים, מציגה את סיפורה של בלאנש, אישה שאיבדה את ביתה ואת מקום עבודתה, ונוסעת למצוא מקלט זמני אצל אחותה הצעירה סטלה ובעלה סטנלי. הייצור הנוכחי בוחן מחדש את נושאי הזרות והשונות בחברה שבה כולם נואשים לחוש שייכות, ומציב מראה עכשווית לדרמה הקלאסית שנכתבה בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

העלילה מתרחשת כאשר בלאנש מגיעה לביתה של אחותה, רק כדי לגלות לחרדתה שסטלה וסטנלי מתגוררים בדירה מתפוררת וצפופה, בשכונת מהגרים ענייה. סטנלי מתגלה בעיניה כדמות מחוספסת ואלימה, והמפגש בינו לבין בלאנש מוביל להתנגשות חזיתית. בשיאה של העימות, היצרים גועשים וסודות מן העבר צפים על פני השטח, מאיימים לטרוף את נפשה של בלאנש. המחזה חושף את השברים הנפשיים והמתח שבין עולמות שונים, בין העבר להווה, ובין אשליה למציאות.

הבימאית שיר גולדברג עומדת בראש צוות יצירתי עשיר, הכולל את ערן עצמון בעיצוב התפאורה, יהודית אהרון בעיצוב התלבושות, ליאור רונן בעיצוב המוזיקה, אריאל נ. וולף בתנועה, ואמיר קסטרו בתאורה. רותי גפן משמשת כעוזרת במאית, ויואב צרפתי כנגן. צוות זה אחראי ליצירת האווירה הבימתית המורכבת שמאפיינת את היצירה המקורית, תוך התאמתה לקהל הישראלי והבאתה לחיים בגרסה חדשה ורלוונטית.

על הבמה עולה צוות שחקנים מגוון ומנוסה, בראשות קרן מור בתפקיד בלאנש, אסף פרי כסטנלי, ואנסטסיה פיין כסטלה. לצדם משתתפים דודו ניב, דן שפירא או שחף קהלאני לסירוגין, מורן ארביב גנס או פז כהן לסירוגין, טל וייס, ויואב יחזקאלי. השחקנים נדרשים להתמודד עם דמויות מורכבות ורגשיות, תוך הצגת יחסי כוח, מתחים מיניים, ועימותים נפשיים שמאפיינים את המחזה המודרני של ויליאמס.

ההצגה מוצגת בהסדר מיוחד עם אוניברסיטת הדרום בסיוואני, טנסי, המחזיקה בזכויות היצירה של טנסי ויליאמס. הצילומים לקמפיין הפרסומי צולמו על ידי אוהד רומנו, ועיצוב הפוסטר נעשה על ידי שיין הורוביץ, והם משקפים את האווירה המתוחה והדרמטית של המחזה.

בהתאם להנחיות התיאטרון, על הקהל להיות מודע למספר היבטים בהצגה. במהלך ההופעה נעשה שימוש באביזר במה דמוי סיגריה, והקהל יישמע צליל פתאומי וחזק במהלך ההצגה. בנוסף, ההצגה כוללת עירום חלקי, והצופים מתבקשים לשקול זאת בעת רכישת הכרטיסים. משך ההצגה עומד על כשעתיים ללא הפסקה, ומחייב את הקהל להישאר מרותק לעלילה ולמתחים שמתפתחים על הבמה.

גולדברג בוחרת לתת לקלאסיקה הזו פרשנות חדשה המדברת אל הדור הנוכחי. המחזה המקורי, שנכתב בשנת תשע עשרה ארבעים ושבע, עדיין מהדהד בעוצמתו גם היום, והגרסה הבימתית החדשה בוחנת את המתח שבין השתלבות לדחייה, בין חיפוש אחר שייכות לתחושת ניכור. הייצור מעלה שאלות על מקומו של הזר בחברה, על הנורמות החברתיות, ועל המחיר שאנשים משלמים כדי להשתייך או להישאר נאמנים לעצמם. בכך, ההצגה הופכת להיות רלוונטית במיוחד לתקופה שבה דיונים על זהות, שייכות, ושונות עומדים בחזית השיח הציבורי.

תיאטרון הקאמרי ממשיך להוכיח את עצמו כבית לתיאטרון איכותי ומאתגר, ו"חשמלית ושמה תשוקה" מצטרפת למסורת ארוכת שנים של הצגות שבוחנות את הנפש האנושית במצבי קיצון. הפקה זו מציעה לקהל הישראלי הזדמנות לראות את אחת היצירות החשובות של התיאטרון האמריקאי במאה העשרים, בגרסה חדשה ומרעננת שנשארת נאמנה לרוח המקור תוך שהיא מדברת בשפה בימתית עכשווית.

להורדת התוכנייה – לחץ כאן

צילום: אוהד רומנו, באדיבות תיאטרון הקאמרי — שימוש על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט קרן מור מככבת ב"חשמלית ושמה תשוקה" בקאמרי הופיע לראשונה ב-מעקב.

תיאטרון הקאמרי מציג את ההצגה "להעיר אריות", עיבוד בימתי לספרה המצליח של איילת גונדר גושן. הדרמה הפסיכולוגית המרתקת מביאה לקדמת הבמה סיפור על התנגשות בין עולמות ומעמדות בחברה הישראלית.

במרכז העלילה עומד ד"ר איתן גרין, רופא בכיר הנקלע למצב בלתי אפשרי כאשר בסוף משמרת ארוכה הוא דורס בשוגג פליט אריתריאי. ברגע של חולשה או פחד, הוא מחליט להימלט מהמקום, החלטה שתשנה את חייו לחלוטין. גרין מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת כאשר סירקיט, אלמנתו של הנדרס, מזהה אותו ומתחילה לסחוט אותו. היא דורשת ממנו להעניק טיפול רפואי לפליטים בתמורה לשתיקתה.

ההצגה עוקבת אחר ניסיונותיו של איתן לתמרן בין חובותיו כרופא בכיר ואיש משפחה לבין החיים הסודיים שסירקיט כופה עליו, כאשר האמת הולכת וסוגרת עליו מכל עבר.

"להעיר אריות" מתמודדת עם שאלות מורכבות על מוסר, אחריות וצדק חברתי. ההצגה מציגה התנגשות חזיתית בין "האנשים שיש להם הכל" לבין "האנשים שנמאס להם להיות שקופים", ומאירה את החצר האחורית של החברה הישראלית.

הספר המקורי של איילת גונדר גושן זכה להצלחה בינלאומית ותורגם ל-17 שפות, והעיבוד הבימתי נעשה בידי יואב שוטן גושן. ההצגה מבוימת על ידי שירילי דשא, שגם הייתה שותפה לעבודה הדרמטורגית יחד עם גור קורן.

צוות ההפקה המרשים כולל את אדם קלר (תפאורה), אורנה סמורגונסקי (תלבושות), איתמר גרוס (מוזיקה), ויטלי פרידלנד ויערה ניראל (וידאו), רננה רז (תנועה) וברוכי שפיגלמן (תאורה). רותי גפן משמשת כעוזרת במאית.

על הבמה יופיעו שחקנים מהשורה הראשונה, ביניהם ישי גולן, רות אסרסאי, מיכל עוזיאל, מוראד חסן, מתן און ימי או אלן ווקר, טובית סמאי, אדם קנדה, יוסף יצחק, אסתר דרר או רחל איילו, ואליאור דמסה.

ההצגה נמשכת 80 דקות ומבטיחה חוויה תיאטרלית עוצמתית המשלבת משחק, תפאורה, מוזיקה ותאורה לכדי יצירה מרתקת. צילומי ההפקה נעשו על ידי אוהד רומנו, ועיצוב הפוסטר הוא מעשה ידיו של שיין הורוביץ.

"להעיר אריות" היא דרמה המציגה מציאות חברתית מורכבת, ומזמינה את הצופים להתבונן מקרוב בנקודת המפגש הכואבת בין מעמדות שונים בחברה הישראלית, ובמחירים האישיים והמוסריים שאנשים משלמים בעקבות החלטות שנלקחות ברגע של חולשה.

*צילום: אוהד רומנו

* עיצוב פוסטר: שיין הורוביץ

הפוסט "להעיר אריות": כשמצפון נוגש והשקופים תובעים קול הופיע לראשונה ב-מעקב.

דביר בנדק מרשים ב"הלווייתן" בקאמרי, דרמה אנושית חודרת על אב שמנסה להציל את הקשר עם בתו לפני שיהיה מאוחר מדי.

בימים אלה עולה בתיאטרון הקאמרי הפקה חדשה ושאפתנית של המחזה "הלווייתן" מאת סמואל ד. האנטר, בבימויו של עירד רובינשטיין. המחזה, שזכה להצלחה עולמית וכבר הפך לסרט זוכה אוסקר, מגיע לראשונה לבמה הישראלית עם הפקה מרשימה בכיכובו של דביר בנדק.

במרכז העלילה עומדת דמותו של צ'ארלי, מורה לספרות המתמודד עם משבר אישי עמוק. לאחר פרידה כואבת, הוא מוצא את עצמו שקוע בהתמכרות לאוכל, כשמשקלו הקיצוני מכביד לא רק על גופו אלא גם על נפשו. בודד בדירתו, הוא מנסה נואשות לחדש את הקשר עם בתו המתבגרת אלי, במרוץ נגד הזמן.

ההפקה הישראלית מציגה אנסמבל שחקנים מרשים, כשלצד בנדק מככבים שרון כהן רז, רות אסרסאי, עופרי ביטרמן ומיכל עוזיאל. התרגום המדויק של אלירן הרוש מצליח להעביר את העומק הרגשי והמורכבות של הטקסט המקורי.

הבמאי עירד רובינשטיין, שידוע ביכולתו להוציא מהשחקנים את המיטב, מוביל את ההפקה ביד בטוחה. העיצוב הבימתי המוקפד, כיאה למסורת התיאטרון הקאמרי, יוצר עולם שלם על הבמה ומעצים את החוויה הדרמטית.

דביר בנדק, שכבר הוכיח את עצמו כאחד השחקנים המובילים בישראל, מביא לתפקיד צ'ארלי עומק רגשי ונוכחות בימתית יוצאת דופן. הוא מצליח לגלם את המורכבות של הדמות – את הכאב, התקווה והחרטה – באופן שמותיר את הקהל מרותק למשך תשעים הדקות של ההצגה.

"הלווייתן" הוא מחזה שכבר הוכתר בהצלחה על במות ברחבי העולם – מברודוויי ועד טוקיו. ההצלחה הבינלאומית של המחזה הגיעה לשיאה כשעובד לסרט שזכה בפרס האוסקר, והנה כעת מגיעה הגרסה הישראלית להעשיר את הרפרטואר התיאטרלי המקומי.

ההפקה מצליחה לגעת בנושאים אוניברסליים כמו בדידות, חרטה, ותקווה, דרך סיפור אישי ואינטימי. היא משלבת רגעים של הומור עדין בתוך הדרמה הכבדה, ומציגה תמונה מורכבת של יחסים משפחתיים ואנושיים.

המחזה, שאורכו תשעים דקות, מציג את כישרון המשחק של כל חברי האנסמבל. לצד משחקו המרשים של בנדק, כל אחד מהשחקנים מביא לבמה דמות מעוצבת היטב המוסיפה נדבך חשוב לסיפור.

"הלווייתן" מצטרף לרשימה המכובדת של הפקות הקאמרי, ומוכיח שוב את מעמדו של התיאטרון כבית ליצירה תיאטרלית ברמה הגבוהה ביותר. ההפקה משלבת את כל המרכיבים הדרושים להצלחה – טקסט חזק, בימוי מדויק, משחק מעולה ועיצוב מרשים.

צילום: דוד פולונסקי, הפקת תיאטרון הקאמרי, לפי סעיף 27 א'

הפוסט דביר בנדק: "הלווייתן" – דרמה מרגשת בקאמרי הופיע לראשונה ב-מעקב.

תיאטרון הקאמרי מביא לקהל הישראלי גרסה עכשווית ומפתיעה של הטרגדיה היוונית "מדיאה". ההצגה החדשה, בעיבודו של שחר פנקס, מציגה את הסיפור הקלאסי בהקשר מודרני ורלוונטי.

במרכז העלילה עומדים אלה וג'ייסון, זוג מצליח בעולם ההייטק, המתמודדים עם משבר אישי חריף. ג'ייסון מודיע לאלה באופן פתאומי כי הוא עוזב אותה לטובת אישה צעירה יותר, אותה הכניס להריון. החלטה זו מובילה את אלה למסע של כאב, זעם ונקמה, המזכיר את סיפורה הטרגי של מדיאה המיתולוגית.

עירד רובינשטיין, הבמאי והדרמטורג של ההפקה, מביא לבמה את הפרשנות המודרנית הזו באופן מרתק. התפאורה של ערן עצמון והתלבושות של אורנה סמורגונסקי משלימות את החוויה הויזואלית, כשברקע מתנגנת המוזיקה המקורית של רועי ירקוני.

הצוות האמנותי המוכשר כולל את אבי יונה בואנו (במבי) בתאורה ואת שגה דובדבני כעוזרת במאי. על הבמה מככבים שחקנים מהשורה הראשונה, ביניהם כינרת לימוני, עמוס תמם, אנסטסיה פיין, מוטי כץ, רות אסרסאי וטל פרלמן.

ההצגה, שאורכה 90 דקות, מבטיחה לקחת את הצופים למסע רגשי עוצמתי, תוך בחינה מחודשת של נושאים כמו אהבה, בגידה ונקמה בהקשר עכשווי. "מדיאה" מצטרפת להצלחה הקודמת של הקאמרי עם העיבוד ל"אדיפוס", ומדגישה את מחויבותו של התיאטרון להביא קלאסיקות בגרסאות רעננות ורלוונטיות לקהל המודרני.

עיצוב הפוסטר המרשים של שיין הורוביץ וצילומי ההפקה של אוהד רומנו מוסיפים נדבך ויזואלי מרתק להפקה זו, שמבטיחה להיות אחת ההצגות המדוברות של העונה.

צילום: אוהד רומנו, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט עמוס תמם ומדיאה: רומן מפתיע מסעיר רוחות הופיע לראשונה ב-מעקב.