מערכת "מעקב", שחשפה לראשונה את פרשת דורון מדלי באוגוסט 2025 ופרסמה סדרת תחקירים עד נובמבר, מגלה כעת כיצד כתבים בכירים בשידור הציבורי מנסים לכאורה להכשיר את האשמות החמורות נגד היוצר הידוע. במרכז הסערה: דורית אסרף מזרחי, כתבת וראש תחום התרבות בכאן חדשות ומגישת "תרבותניקים" ברשת ב', שמסריה למערכת מעלים שאלות קשות על אובייקטיביות ודו פרצופיות עיתונאית.

עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני

לקריאת הכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"

לעיון בכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

הוגשה תביעה נגד דורון מדלי: ניצול מיני, כפייה מינית, תשלום עבור מין וסמים

לקריאת הכתבה לחץ כאן

בסוף נובמבר השנה, כמעט שלושה חודשים לאחר שקיבלה את תחקיר "מעקב", בחרה אסרף מזרחי להגיב בהודעה שמעוררת תמיהה: "כמו שאתה רואה אף אחד מהערוצים הגדולים לא נגע בזה. מעניין למה. לפי מה שבדקתי זה לא פלילי, מגעיל, אולי פרובוקטיבי, לאן היית רואה את זה מתפתח עכשיו". התבטאות זו, המצביעה על בדיקה עיתונאית שהסיקה שאין פלילי בעניין, מעלה שאלה מהותית: מאימתי כתבים הופכים לשופטים שקובעים מה פלילי ומה לא?

הקשר בין כאן 11 למדלי, שיצירותיו משודרות בערוץ באמצעות חברת אירוויזיון, מוסיף ממד של מורכבות ומעלה שאלות באשר לקיומו האפשרי של ניגוד עניינים. אך הצביעות האמיתית נחשפת דווקא כאשר בוחנים את התנהלות אותה מערכת בפרשות דומות. בסוף דצמבר 2024 פרסמה "כאן 11" בתוכנית "יהיה טוב" כתבה עם הכותרת "ט׳ מפרשת אייל גולן חושפת הכול בפנים גלויות", כתבה שהזדעזעה את המדינה. הפרט המעניין: הכתבה פורסמה לאחר שהפרקליטות ומשטרת ישראל סגרו את התיקים נגד גולן, ללא כתב אישום. אם אין עבירה פלילית, מדוע פרסמו? היכן הבדיקה העיתונאית שקובעת שאין פלילי בעניין?

דווקא אותה כתבת, דורית אסרף, פרסמה ב-16 בינואר 2025 כתבה המשך על פרשת גולן. בכתבה תיעדה העיתונאית כיצד זמולצקי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שלחו מכתב לערוצי התקשורת, ובו קראו להפסיק את הסיקור הבידורי של גולן. עוד הציגה כיצד ארגונים ורשויות מקומיות החלו לבטל בזה אחר זה את הופעותיו. אולם בשום שלב בכתבה לא צוין כי על פי בדיקות רשמיות של גורמים מוסמכים במדינה לא נמצאה כל עבירה פלילית במעשיו של גולן כלפי גב’ ט’,  כלומר, ביחס לטענותיה של גב’ טאיסיה זמולוצקי (ט'). מחדל זה מעלה שאלה מהותית: האם המידע לא נכלל משום שהיה מערער את יסודות הכתבה ומחליש את האייטם כולו?

בפרשת מדלי, שבה הוגשה תביעה אזרחית לבית המשפט הטוענת לניצול מיני, סם אונס ופגיעה חמורה בגבר צעיר, ובית המשפט טרם פסק דבר, הכתבת מחליטה על דעת עצמה שאין פלילי בעניין. ההבדל בין שתי הפרשאות מהותי: בפרשת גולן התיקים נסגרו, ובכל זאת פרסמו בהרחבה. בפרשת מדלי התביעה מתנהלת בבית המשפט, ולמרות זאת הכתבת טוענת שלפי בדיקתה אין פלילי.

הפער החריף בין האופן שבו טופלו שתי הפרשות מעלה שאלות נוקבות באשר לקיומו של סטנדרט כפול. בעוד שבמקרים שבהם נשים מעלות טענות להתעללות מתפרסמות כתבות נרחבות גם בהיעדר כתב אישום, ואף כאשר התיקים נסגרו במשטרה לאחר בדיקה מעמיקה, ובאותם מקרים היה מופעל לחץ תקשורתי כבד על המשטרה, עד כי עצם סגירת התיק דרשה בירור קפדני ומחמיר, שכן כל טעות הייתה מזמינה מתקפה ציבורית על רשויות האכיפה – כאן ניכרת זהירות יתרה, כמעט תמוהה, שאינה תואמת את הרף התקשורתי המקובל.

כאשר גבר מתלונן על ניצול מיני ופגיעה באמצעות סם אונס, לכאורה הכתבת מחליטה שהכל תקין. המסר: פגיעה מינית בגברים פחות לגיטימית? או שמא הקשר בין הערוץ למדלי משפיע על ההחלטה העיתונאית? או שמא הכתבות המלטפות והמחמיאות שפורסמו על דורון מדלי יצרו מצג מטעה, שחתר למעשה תחת התמונה המלאה, ובכך העניקו במה לאדם שלכאורה התנהגותו חמורה ואכזרית?

מקור מטעם "כאן 11" מסר למערכת "מעקב" כי לטענתו הערוץ מבקש "להלבין" את שמו של דורון מדלי, וכי תמיכתו בו ברורה ומובהקת. לדבריו, הנהלת הערוץ כלל הנראה שואפת להפיק כתבה שתציג את מדלי באור חיובי, וזאת למרות שכתב התביעה מצייר תמונה של ניצול מיני חמור כלפי התובע. לשיטת אותו מקור, בכך ניתן להסביר את הפער בסיקור: בעוד כלי תקשורת מרכזיים כבר פרסמו את פרטי הפרשה, ערוץ "כאן 11" נמנע עד כה מכל התייחסות פומבית לנושא.

עוד הוסיף המקור כי לטענתו הסיבה למחדל הסיקור נובעת מכך שמדובר ב"ערוץ הבית" של מדלי, ששיריו מושמעים תדיר ברשת ב’, וכי התקבלה שם, לכאורה, החלטה בלתי רשמית לשמור על תדמיתו של היוצר. יצוין כי הדברים מובאים כפי שנמסרו על ידי המקור בלבד.

משכך, טענתה של אסרף מזרחי שלפיה איש מן הערוצים הגדולים לא דיווח על הפרשה מתבררת כחסרת כל בסיס. ערוץ 15 וערוץ 13 כבר פרסמו כתבות בנושא, למעשה, ב-26 בנובמבר שודר בתוכנית "הצינור" (רשת) ראיון מפורט עם התובע וכתבה מקיפה. זאת ועוד, כלל כלי התקשורת המרכזיים – וואלה, ישראל היום, אייס, TV-GRAM, "ערב טוב עם גיא פינס" (קשת), מעריב ואחרים – כבר סיקרו את הפרשה בהרחבה.

• לצפייה בכתבה ששודרה בערוץ 13, במסגרת תוכנית "הצינור", יש ללחוץ כאן

פנתה מערכת "מעקב" למחלקת הדוברות של "כאן 11" במסגרת פנייה עיתונאית לצורך קבלת תגובת הערוץ בנוגע לגב' אסרף – אך בערוץ לא טרחו להגיב. זאת למרות שמדובר בערוץ ציבורי ממלכתי המתוקצב בכמעט מיליארד שקלים מכספי הציבור, ואשר מחזיק מערך דוברות מסודר המתוקצב ומשתכר גם הוא מן הציבור.

הפרשה מעלה שאלות יסוד על אתיקה עיתונאית, ניגוד עניינים ודו פרצופיות בשידור הציבורי. המסר לציבור צריך להיות חד וברור: אונס הוא אונס, הטרדה היא הטרדה, ניצול מיני הוא ניצול מיני, ומתן סם אונס הוא מתן סם אונס, ללא כל קשר למעמד החברתי של הפוגע או של הנפגע. יחסי מין חייבים להיערך בהסכמה חופשית וברורה, ובמסגרת החוק. הדברים נאמרים באופן כללי, ואינם מכוונים לאדם מסוים.

הפוסט עיתונאית כאן 11 ככל הנראה קבעה: סם אונס לגבר "לא פלילי" – מלבינים את מדלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט רייטינג: כאן 11 שבר שיא, ערוצים מסחריים נסוגו הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחלוקת חריפה התגלעה סביב הליך בחירת השיר הישראלי לתחרות האירוויזיון 2025, כאשר קבוצת יוצרים מובילה בתעשיית המוזיקה הישראלית מאיימת בעתירה לבג"ץ נגד תאגיד השידור הישראלי. במוקד המחלוקת עומדות טענות בדבר ניגודי עניינים ואי-אנונימיות בהליך הבחירה של השיר, שנכתב על ידי קרן פלס.

הקבוצה, בהובלתם של היוצרים אלעד טרבלסי ורון ביטון, כבר שכרה את שירותיו של עורך דין והציבה אולטימטום בפני התאגיד: לפתוח מחדש את הליך בחירת השיר לתחרות, או להתמודד עם עתירה לבג"ץ. לטענת היוצרים, קיימים ניגודי עניינים מובהקים בוועדה שאמורה לבחור את השיר בצורה אנונימית.

המחלוקת הגיעה עד לשולחנו של שר התקשורת שלמה קרעי, אשר שיגר מכתב לתאגיד כאן ובו דרישה לשקיפות מלאה בהליך הבחירה. במכתבו ציין השר כי הטענות שעלו בנוגע להליך בחירת השיר חמורות ומעוררות דאגה רבה. "לא ייתכן שיוצרים מוכשרים משקיעים מאמצים ומשאבים מתוך אמונה בהליך הוגן, ובסופו של דבר נותרים מתוסכלים מחוסר שקיפות והתנהלות המעוררת חשד להטיות", כתב קרעי.

בתגובה רשמית שנמסרה ממערכת "מעקב" מטעם "כאן 11", דחה תאגיד השידור הישראלי בתוקף את הטענות. על פי התגובה, ועדת בחירת השיר שייצג את ישראל לאירוויזיון מורכבת ברובה מעורכי מוסיקה בכירים של התאגיד, אנשי טלוויזיה והפקה בכירים של כאן ומנציגת ציבור, שאינם קשורים לשום חברת הפקה פרטית. התאגיד הדגיש כי הוועדה מפוקחת באופן הדוק על ידי סגן היועצת המשפטית של התאגיד לאורך כל החלטותיה וישיבותיה.

התאגיד מסר כי הליך הבחירה בשיר הישראלי הוא אנונימי וההצבעה על השיר הנבחר חשאית. השנה, ציין התאגיד, באופן יוצא דופן, נבחר השיר הזוכה פה אחד על ידי כל חברות וחברי הוועדה. לדברי התאגיד, "העניין מדבר בעד עצמו על אודות הסיכוי המשמעותי שנותן צוות השופטים להצלחת השיר בתחרות ביחס ליתר השירים שהוגשו לוועדה".

בהתייחסות לבחירת אמנים חוזרת, ציין התאגיד כי לאורך השנים היו יוצרים ומבצעים לא מעטים שייצגו את ישראל יותר מפעם אחת, ואף שנה אחר שנה. התאגיד הוסיף כי הצלחותיה של ישראל בתחרות בשנים האחרונות, הכוללות זכייה במקום הראשון, במקום השלישי ובמקום החמישי, מעידות יותר מכל על מקצועיות הצוות הבוחר ואיכות הבחירה שלו.

שר התקשורת קרעי הבהיר כי הוא "אינו מתכוון להתנהל בנושאים אחרים הדורשים את הסכמתו כאילו דבר לא קרה, מבלי לקבל תשובות מפורטות לטענות אלו". עמדה זו מציבה לחץ נוסף על התאגיד לספק הבהרות מקיפות בנוגע להליך הבחירה.

המחלוקת מתעוררת בשלב קריטי בהכנות לקראת תחרות האירוויזיון 2025, כאשר האיום בעתירה לבג"ץ עלול להשפיע על לוחות הזמנים של ההיערכות לתחרות. קבוצת היוצרים, שכבר החלה בהליכים המשפטיים הראשוניים, ממתינה כעת לתגובת התאגיד טרם קידום העתירה לבג"ץ.

המשבר הנוכחי מעמיד במבחן את תהליכי קבלת ההחלטות בתאגיד השידור הציבורי ואת מידת השקיפות בבחירת הנציגות הישראלית לתחרות האירוויזיון. ההתפתחויות בשבועות הקרובים צפויות להכריע את אופי ההשתתפות הישראלית בתחרות הבינלאומית היוקרתית.

יובל רפאל וקרן פלס מתוך "הכוכב הבא" (צילום מסך: קשת)

הפוסט מרד נגד קרן פלס: האירוויזיון בדרך לבג״ץ? הופיע לראשונה ב-מעקב.

הנזק שנגרם לאפריאט היה משמעותי. על פי סעיף 17 בפסק הדין, למעלה ממיליון איש צפו בכתבה השקרית. בעקבות הפרסום, מאות עוקבים נטשו את עמוד הרשת החברתית שלו, בעוד אלף עוקבים חדשים הצטרפו במטרה להכפיש ולקלל אותו. התוצאה הייתה פגיעה נפשית קשה, והתובע העיד כי הוא סובל מסיוטים עד היום.

בסעיף 50 לפסק הדין, מתייחסת השופטת ברוורמן לאופן שבו הוצג אפריאט: "ביני לביני, בנוגע לפרסום זה, צודק התובע כי הוא הוצג באור שלילי. אין די בטענת הנתבעים כי הפרסום מזכיר את התובע למשך זמן קצר, ואגבי, לשיטתם". השופטת מצאה כי בפרסום הייתה רמיזה כי התובע "הכשיר" חברה בתמורה לטובות הנאה – טענה אשר התבררה כחסרת בסיס.

חומרת המקרה מתעצמת נוכח התנהלותו של אלעזר בדוכן העדים, שם כינה את התובע "נוכל" ללא כל ביסוס משפטי. בסעיף 74 לפסק הדין נכתב: "במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, נחה דעתי שהפרסום לא היה אמת, אך נתתי אמון בעדות אלעזר, כי האמין באמיתות הפרסום. אלעזר העיד שהוא חושב שהתובע שקרן, ושהוא נוכל".

ההתנהלות הבעייתית של אלעזר לא הסתכמה בכך. בתגובה למכתב התראה ששלח אפריאט, פרסם אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר) פוסט מזלזל ופוגעני. כפי שמצוטט בסעיפים 84-85 לפסק הדין: "ועכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה… הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל".

«האירוניה היא כי בשנת 2025, השנה שבה ניתן פסק הדין נגד אלעזר בגין חוב ובזיון בית המשפט (בשל אי-תשלום פסק הדין וכן בגין לשון הרע שבו פגע באופן חמור בתובעת), נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. יש לציין כי החוב טרם שולם במלואו»

הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לשימוש בכספי הציבור. מר אלעזר זכה לייצוג משפטי רם-מעלה ממשרד ליבליך מוזר, כאשר ההוצאות המשמעותיות נישאו על כתפי משלמי המיסים. זאת חרף העובדה כי מדובר בהתנהלותו הפרטית של הכתב, לרבות פרסומיו ברשתות החברתיות, ולא במסגרת פעילותו העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11".

פסק הדין חייב את אלעזר בתשלום פיצויים בסך 15,000 שקלים. זהו לא המקרה הראשון בו נדרש אלעזר לפצות בגין פרסומים שקריים. במקרה קודם הוא חויב בתשלום של 8,000 שקלים, אך התשלום בוצע בסופו של דבר על ידי תאגיד השידור מכספי ציבור – קרא עוד

בסעיפים 53-55 לפסק הדין נקבע באופן ברור כי בפרסומי "כאן 11" יש לשון הרע. השופטת מצטטת את סעיף 3 בחוק הקובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות".

המקרה מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי. בעוד שעובדי ציבור אחרים נדרשים לשאת באחריות אישית למעשיהם, נראה כי ב"כאן 11" קיימת מערכת של הגנה והעברת אחריות לציבור משלמי המיסים. זוהי תופעה מטרידה במיוחד כאשר מדובר בגוף תקשורת ציבורי האמור לשמש כשומר סף ולפעול באחריות ובשקיפות.

הפוסט נתפסו בשקר: השופטת חושפת את קלונם של כאן 11 וכתבם אלעזר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הזיה ושערורייה חסרת תקדים נחשפת בימים אלה בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11". במהלך הכתבות שפורסמו עד כה נחשפו טענות קשות על כך שערוץ "כאן 11" מתנהל כשערורייה אחת גדולה, כאשר התאגיד מממן על חשבון הציבור את ההליך המשפטי האישי של כתב התאגיד דניאל אלעזר.

תאגיד כאן משלם על שקרי עיתונאי  תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" ממשיך להוכיח כי הוא מתנהל כממלכה עצמאית על חשבון משלם המיסים. בימים אלה נחשפת התנהלות שערורייתית במיוחד, כאשר התאגיד מממן מכספי ציבור את ההליכים המשפטיים האישיים של כתב התאגיד, דניאל אלעזר, שנתפס בפרסום שקרים והוצאת לשון הרע.

בית משפט השלום בתל אביב קבע בתיקים המאוחדים (10125-12-22, 22816-12-22) באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אלעזר פרסם שקרים והוציא את דיבתה של התובעת. בית המשפט לא הותיר מקום לספק וקבע כי "אין אמת בפרסום" של אלעזר. למרות שמדובר בפרסום אישי שלו ברשת X (טוויטר לשעבר), שנעשה בחשבונו הפרטי ולא במסגרת תפקידו, בחר תאגיד השידור הציבורי לממן את הגנתו המשפטית באמצעות משרד עורכי הדין היוקרתי ליבליך-מוזר-גליק.

התנהלותו של אלעזר לאחר פסק הדין מעידה על זלזול מוחלט במערכת המשפט. במקום לכבד את החלטת בית המשפט ולשלם את הפיצויים בסך 8,000 שקלים שנפסקו נגדו, העדיף אלעזר להתעלם מההחלטה השיפוטית. התנהלות זו הובילה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל נגדו (מספר 512362-01-25).

גם כאן נחלץ תאגיד השידור הציבורי לעזרתו ושילם את הסכום מכספי הציבור, אך עדיין נותר חוב של כ-300 שקלים והתיק עודנו פתוח נכון לתאריך 15.02.25.

הניסיונות לקבל מידע על היקף ההוצאות המשפטיות ועל קיומו של הליך מכרזי לבחירת משרד עורכי הדין נתקלים בחומה אטומה. המבקרת הפנימית של התאגיד, רו"ח אפרת אדרי, טוענת אמנם כי נערך הליך מכרזי, אך כאשר התבקשה לספק פרטים על המכרז, הפנתה את השאלות לממונה על חופש המידע. חיפוש מקיף באתר התאגיד לא העלה כל זכר למכרז שכזה.

התנהלות זו של תאגיד השידור מעלה תהיות קשות על האופן בו מנוהלים כספי הציבור. בעוד שכל הוצאה ציבורית אמורה להיות שקופה ומבוקרת, נראה כי ב"כאן 11" מתנהלים לפי כללים משלהם. השוואה פשוטה ממחישה את האבסורד: אם עובדת ניקיון בבית חולים ממשלתי הייתה מפרסמת פוסט פוגעני ברשתות החברתיות, המדינה לא הייתה מממנת את הגנתה המשפטית. אך כאשר מדובר בכתב "כאן 11", התאגיד ממהר לשלוח יד לכיס הציבור.

תגובתה של עו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק, שייצגה את אלעזר במימון ציבורי, מדגימה היטב את היחס המזלזל כלפי הציבור. כאשר התבקשה להגיב לפסק הדין, השיבה כי היא נמצאת בחופשה באיטליה ותגיב עם שובה. אותה עורכת דין, שלא היססה לקבל שכר טרחה נדיב מכספי ציבור, מצאה לנכון להימנע מלהגיב בשל עלויות שיחת טלפון מחו"ל.

דניאל אלעזר עצמו, שנוהג להטיף מוסר לאחרים ולחשוף "שחיתויות", בחר להתחמק מתגובה לפסק הדין שקבע כי שיקר. התנהלותו מעידה על סטנדרטים כפולים: בעוד שהוא דורש שקיפות ואחריותיות מאחרים, הוא עצמו מתנהל בחוסר שקיפות מוחלט ומסרב לקחת אחריות על מעשיו.

דוברות תאגיד השידור הציבורי, שעלות החזקתה מסתכמת במאות אלפי שקלים בחודש, בחרה אף היא להתעלם מהפניות בנושא. גם המנכ"ל גולן יוכפז והממונה על חופש המידע בתאגיד לא מצאו לנכון להשיב לשאלות הנוגעות לשימוש בכספי ציבור.

חמור במיוחד הוא הדפוס החוזר של התנהלות זו. זו אינה הפעם הראשונה שבית המשפט קובע כי אלעזר מפר את החוק. בפסק הדין נכתב במפורש כי "הנתבע (מר דניאל אלעזר) פעל בניגוד להוראת החוק המפורשת וצילם את התובעת באולם בית המשפט". נראה כי הגיבוי המוסדי והיוקרה שמעניק לו תאגיד השידור גורמים לו להרגיש מעל לחוק.

התנהלות זו של "כאן 11" מעלה סימני שאלה קשים לגבי תפקודו של תאגיד השידור הציבורי. במקום לשמש כשומר סף ולחשוף שחיתויות, הופך התאגיד עצמו לדוגמה להתנהלות בעייתית ולבזבוז כספי ציבור. העובדה שהתאגיד מוכן לממן הליכים משפטיים אישיים של כתב שנתפס בשקרים, מעידה על כשל מערכתי עמוק.

החלטתו ורצונו הטוב של השר שלמה קרעי בדבר סגירת מהדורת החדשות של הערוץ הינה נכונה (יצוין כי החלטה זו נולדה, בין היתר, בשל התנהלות כתבים דוגמת דניאל אלעזר). השר אף מביא בחשבון את התנהלות הערוץ, הפגיעה בשמם הטוב של אזרחים על-ידי כתבי הערוץ, אי שקיפות כלפי כלי תקשורת והזלזול בעיתונאים. אי-מענה מצד הדוברות מהווה אף הוא פגיעה, שכן הדוברות מתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור לשם מתן מענה, אך מתקיימת שתיקה רועמת.

ברשותנו תיעוד של עשרות פניות אשר לא זכו למענה, תוך גילויי זלזול. כמו כן, קיימים פסקי דין המעידים כי הכתב דניאל אלעזר מ"כאן 11" מפרסם דברי שקר ופוגע באזרחים באופן שרירותי – והכל במימון הציבור, שכן בהיותו כתב "כאן 11", אין הוא נושא בעלויות הייצוג המשפטי ופסקי הדין.

טרם נמסר לנו מידע בדבר העלויות המדויקות של ההליכים המשפטיים והייצוג המשפטי. עד היום, משרד ליבליך מוזר לא מסר תגובה בנוגע לפסק הדין, על אף שקיבל פנייה בכתב. גם דוברות הערוץ, מבקרת הערוץ והיועצת המשפטית לא טרחו להגיב.

לפיכך, הגשנו תלונה למבקר המדינה, ואנו ממתינים להחלטתו בדבר חקירת תאגיד "כאן 11"

נגד "כאן 11" ונגד דניאל אלעזר תלויות ועומדות תביעות נוספות בבתי המשפט. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולחשוף את האמת על התנהלותו הבעייתית של תאגיד השידור הציבורי. הציבור זכאי לדעת כיצד מתנהלים כספיו ומדוע הם משמשים למימון הגנתו המשפטית של כתב שבית המשפט קבע כי פרסם שקרים.

• לקרוא עוד כתבות בנושא – לחץ כאן

-אנו במעקב-

הפוסט חוצפת התאגיד: כספי הציבור מממנים הגנה ופיצויים על שקרי כתב 'כאן 11' הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתוני הרייטינג האחרונים מציירים תמונה ברורה של שינוי דרמטי בנוף התקשורת הישראלית. בעוד ערוצי התקשורת המסורתיים מתמודדים עם משבר צופים וקשיים כלכליים, ערוץ 14 מבסס את מעמדו כגורם משמעותי בשוק התקשורת הישראלי.

המספרים מדברים בעד עצמם

נתוני הוועדה הישראלית למדרוג מראים כי במהדורות החדשות המרכזיות, חדשות 14 מחזיקה במקום השני יציב עם 7.8% (208,000 צופים), מיד אחרי חדשות 12 המובילה עם 16.2% (399,000 צופים). חדשות 13 נמצאת במגמת דשדוש עם 7.6% (189,000 צופים), וחדשות 11 מדשדשת הרחק מאחור עם 5.1% בלבד (128,000 צופים).

המשבר בערוץ 13

ערוץ 13, שבעבר היה מעמודי התווך של התקשורת הישראלית, מתמודד כיום עם משבר כלכלי חמור. הערוץ, שמתקשה לשמור על רלוונטיות בשוק התחרותי, נאבק בגירעון תקציבי משמעותי. נתוני הצפייה מעידים על אובדן אמון הצופים – בפריים טיים, למעט תכנית הדגל "הישרדות" (10.2%), התכניות משיגות נתוני צפייה נמוכים באופן מדאיג.

הבזבוז הציבורי בכאן 11

תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" ממשיך לצרוך תקציבי ענק מכספי משלם המיסים, למרות נתוני צפייה מאכזבים. עם תקציב שנתי של כמיליארד שקלים, הערוץ מציג ביצועים עגומים – 4.7% צפייה בלבד בתכנית המרכזית "המרדף", ו-5.1% במהדורת החדשות המרכזית. השאלה המתבקשת היא האם ההשקעה הציבורית העצומה מוצדקת נוכח העדר העניין הציבורי.

עלייתו של ערוץ 14

לעומת המגמה השלילית בערוצים המסורתיים, ערוץ 14 מציג צמיחה עקבית. הערוץ מתבסס כאלטרנטיבה תקשורתית משמעותית, עם נתוני צפייה מרשימים בכל שעות השידור. תכנית "הפטריוטים" משיגה 7.7% (218,000 צופים), נתון המעיד על אמון הולך וגובר מצד הצופים.

העתיד: I24NEWS כשחקן חדש

כניסתו הצפויה של ערוץ I24NEWS לזירת מדידת הרייטינג עשויה לשנות עוד יותר את מפת התקשורת הישראלית. הערוץ, שכבר מוכיח עצמו כשחקן משמעותי בשוק, צפוי להציג נתוני צפייה שעלולים להחליש עוד יותר את מעמדם של ערוצים 13 ו-11.

נתוני הרייטינג משקפים מגמה ברורה של שינוי בהעדפות הצופים הישראלים. בעוד ערוצי המיינסטריים המסורתיים מאבדים מכוחם, ערוצים חדשים כמו ערוץ 14 ו-I24NEWS מציעים אלטרנטיבה תקשורתית הזוכה לאמון הולך וגובר מצד הציבור. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם ערוצים 13 ו-11 יצליחו להתאושש, או שמא נצפה בשינוי דרמטי נוסף במפת התקשורת הישראלית בעתיד הקרוב.

סיכום נתוני רייטינג לפי קטגוריות

מהדורות חדשות מרכזיות:

• חדשות 12 – 16.2%, 399 אלף צופים (מובילה).
• חדשות 14 – 7.8%, 208 אלף צופים.
• חדשות 13 – 7.6%, 189 אלף צופים.
• חדשות 11 – 5.1%, 128 אלף צופים.
• חדשות 9 – 1.9%.

רצועת הבוקר:

• חדשות הבוקר (קשת 12) – 4.4%, 112 אלף צופים (מובילה).
• משדר בוקר (קשת 12) – 3.9%, 77 אלף צופים.
• העולם הבוקר (רשת 13) – 1.9%, 46 אלף צופים.
• ישראל הבוקר (ערוץ 14) – 2%, 45 אלף צופים.
• עדן ועודד (ערוץ 14) – 1.3%, 35 אלף צופים.
• פותחים יום (רשת 13) – 1.2%, 27 אלף צופים.

רצועת פריים טיים:

• חתונה ממבט ראשון (קשת 12) – 18.3%, 448 אלף צופים (מובילה).
• הישרדות (רשת 13) – 10.2%, 252 אלף צופים.
• הפטריוטים (ערוץ 14) – 7.7%, 218 אלף צופים.
• פתחי את שי (ערוץ 14) – 5.5%, 139 אלף צופים.
• המרדף (כאן 11) – 4.7%, 104 אלף צופים.
• בשמורה (ערוץ 9) – 2%.

מסקנות מרכזיות:

1. ערוץ 12 מוביל בכל הרצועות המרכזיות – חדשות, בוקר ופריים טיים.
2. ערוץ 14 מצליח בפריים טיים ומהדורות החדשות.
3. ערוץ 13 במגמת ירידה, עם נתוני צפייה נמוכים ויכולת תחרות חלשה.
4. ערוץ 11 מציג נתונים נמוכים במיוחד, למרות התקצוב הציבורי הגבוה.
5. ערוץ I24 עדיין לא נמדד ברייטינג, אך עשוי להשפיע על המגמות בשוק.

נתוני דירוג הצפייה: הוועדה הישראלית למדידת שיעורי הצפייה, סיקור "מעקב"

הפוסט ערוץ 14 שובר שיאים, 11 ו-13 קורסים בדרך לתחתית הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתנאל מזור, איש עסקים בן 32, הגיש תביעה נגד תאגיד השידור הישראלי וכתב התאגיד דניאל אלעזר בעקבות כתבת תחקיר ששודרה ב-9 ביולי 2024. התובענה מעלה שורת האשמות חמורות משקל, ובראשן עיסוק במלאכת העיתונות בהיעדר תעודת הסמכה בת-תוקף, קבלת שוחד, וניסיונות סחיטה – כל זאת במימון משלם המיסים הישראלי.

• בנושא זה, לפני זמן מה פרסמנו תחקיר מקיף ומעמיק שציין את כל פרטי המקרה. למעבר על התכתבות רלוונטית, לחץ כאן 

על פי התביעה, אלעזר פעל משך חודשים ארוכים מבלי שהחזיק בתעודת עיתונאי תקפה, תוך שהוא מפר שורה של כללי אתיקה בסיסיים. במהלך הכנת התחקיר, כך נטען, ביצע הכתב הסגת גבול במשרדי החברה שבה עבד וניהל מר נתנאל מזור, צילם ללא אישור, והטריד עובדים ולקוחות.

בהתאם למסמכים המובאים כראיה בתובענה (הנספחים), אדון נתנאל מלכה, שילם לאלעזר סכום של 20,000 שקלים כדי למנוע פרסום שלילי אודותיו. יתרה מכך, מלכה אף ניסה לתווך בין אלעזר למזור במטרה לקדם תשלום דומה.

התובענה מפרטת באופן מדוקדק כיצד השידור אשר הועלה לאוויר הכיל שורת שגיאות וסילופים:

ליקויים בעבודת התחקיר, חשיפת מועדים שאינם מדויקים, ובלבול בין התאריכים אשר הוצגו לציבור הרחב. זאת ועוד, התעלמות מופגנת של עיתונאי "כאן 11" מן העובדות לאשורן, אי-הבנה יסודית בדוחות הפיננסיים, פרשנות מוטעית של המסמכים, והצגה שגויה של שנות פעילות החברה ומפעליה.

נוסף על כך, נתגלתה התעלמות בוטה מן התהליך המקצועי המקיף, אשר כלל מלאכת הריאיון, יצירת התוכן, הצילום והעריכה.

יתרה מזאת, הוצג מזור כמי שעמד בראש החברה בעת עסקה פלונית, חרף העובדה כי באותה עת כיהן בתפקיד מנהל מקצועי אחר.
בנוסף, אי-פרסום התגובה במלואה, שלילת זכות התגובה, חשד למעשי סחיטה ותמרון, הפצת תכנים כוזבים, פגיעה חמורה בשמו הטוב, הרס מפעל חייו העסקי, פרסום תחקיר מטעה, פגיעה אנושה במוניטין, הפצת דברי כזב חמורים, שידור ראיונות עם מרואיינים אשר חזרו בהם מהסכמתם לפרסום.

יתרה מזאת, הסתרת מידע מהותי – לכאורה, בכירי המערכת העלימו במתכוון מידע ונמנעו מדיווח על חשדות למתן וקבלת שוחד. עילי לוין וברוך שי, אשר נחשפו למידע בדבר חשדות לכאורה למתן וקבלת שוחד, התחמקו מחובת הדיווח והעלימו את המידע באופן מוחלט – כך לפחות על פי המתואר בכתב התביעה – מעשה המהווה עבירה נפרדת וחמורה.

הכתבה התעלמה במכוון מעשרות לקוחות מרוצים, ובחרה להציג באופן סלקטיבי מקרים בודדים שהוצאו מהקשרם. למרות שמזור העביר לתאגיד תגובה מפורטת הכוללת מסמכים ועדויות, רוב החומרים הושמטו מהשידור.

הנזקים כתוצאה מהפרסום היו מיידיים וקשים. מזור, נשוי ואב לשלושה ילדים, איבד לקוחות רבים, המוניטין העסקי שלו נפגע קשות, וילדיו סובלים מהשלכות חברתיות קשות.

התביעה מציינת כי חומרת המעשים מתעצמת בשל העובדה שמדובר בגוף ציבורי הממומן מכספי משלם המיסים. במקום להשקיע בעיתונות אחראית ומקצועית, תאגיד השידור בחר להפיק כתבה שטחית ומגמתית, תוך התעלמות מוחלטת מחובתו כלפי הציבור.

הפרשה מעלה שאלות קשות לגבי מנגנוני הפיקוח בתאגיד השידור. כיצד יתכן שכתב פועל ללא תעודת עיתונאי בתוקף? מדוע תלונות על התנהלות פסולה לא נבדקות? ומי מפקח על השימוש בכספי הציבור?

מזור דורש בתביעתו פיצוי כספי, פרסום התנצלות רשמית בכל הפלטפורמות בהן שודרה הכתבה המקורית, והסרת התכנים הפוגעניים מאתר התאגיד ומהרשתות החברתיות.

תאגיד השידור ודניאל אלעזר בחרו שלא להגיב לטענות המועלות בתביעה. תגובתם תתפרסם לכשתתקבל.

כדי להבין את התמונה המלאה, יש לקרוא את התחקיר שפרסמנו בעבר – לחץ כאן לקריאת התחקיר

נ.ב.

מחלקת הדוברות של תאגיד השידור 'כאן 11' מהווה דוגמה מובהקת לבזבוז כספי ציבור – הם נמנעים באופן שיטתי ממתן מענה לפניות התקשורת, תוך שהם מקבלים תקציב ציבורי נכבד. תקציבם אינו משמש למטרתו המוצהרת, שכן הם אינם ממלאים את תפקידם הבסיסי במתן מענה לפניות. זוהי סיבה נוספת המחזקת את הטענה כי יש לסגור את תאגיד השידור. נעביר את הכתבה והפנייה לשר התקשורת, שלמה קרעי.

יש לציין כי עד כה, דניאל אלעזר ותאגיד השידור 'כאן 11' טרם הגישו כתב הגנה. כאשר יוגש כתב ההגנה, נבחן ונפרסם את הטענות המופיעות בו (ייתכן שכך נוכל להבין טוב יותר את המתרחש בתאגיד השידור 'כאן 11').

הפוסט תביעה חריפה נגד "כאן 11" ודניאל אלעזר: סחיטה, זיוף, פגיעה באזרח ולשון הרע הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי הנתונים שפורסמו אתמול (שישי), מהדורת החדשות של ערוץ 14 התבססה במקום השני בטבלת הרייטינג, מיד אחרי חדשות 12 המובילה. הערוץ השיג 7.2% רייטינג, שמתורגמים ל-168 אלף צופים, נתון מרשים בהתחשב בעובדה שמדובר בערוץ חדש יחסית בנוף התקשורת הישראלית.

ערוץ 14 מציע אלטרנטיבה לקו העריכה של ערוצי החדשות המסורתיים, ומושך קהל שמרגיש שקולו אינו מיוצג מספיק בתקשורת הממוסדת. שנית, הערוץ השקיע בטאלנטים חדשים ורעננים, שמצליחים ליצור חיבור עם הצופים. לבסוף, האסטרטגיה השיווקית האגרסיבית של הערוץ, שכוללת נוכחות חזקה ברשתות החברתיות, תרמה גם היא לעלייה בחשיפה ובפופולריות.

במקביל, הקרב על הרייטינג בשעות הפריים טיים ממשיך להיות צמוד ומרתק. תוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים" של קשת 12 הצליחה לגבור על "האח הגדול" של רשת 13, עם 14.7% רייטינג (394 אלף צופים) לעומת 11.5% (294 אלף צופים) בהתאמה. הנתונים מדגישים את הכוח המתמשך של תוכניות ריאליטי בשוק הטלוויזיה הישראלי, למרות התחרות הגוברת מצד פלטפורמות סטרימינג ותוכן דיגיטלי.

מעניין לציין את הביצועים החלשים יחסית של כאן 11, התאגיד הציבורי, שמתקשה להתחרות בערוצים המסחריים. תוכנית האקטואליה "זמן אמת" של כאן 11 השיגה רק 3.6% רייטינג (75 אלף צופים), נתון שמעלה שאלות לגבי האסטרטגיה התוכנית של הערוץ הציבורי ויכולתו למשוך קהל צעיר ורלוונטי.

בעוד שהתחרות על תשומת הלב של הצופים הישראלים ממשיכה להיות עזה, ברור כי השוק עובר שינויים משמעותיים. העלייה של ערוץ 14 מסמנת אולי שינוי בטעם הקהל ואת הצורך של ערוצי התקשורת המסורתיים להתאים את עצמם למציאות התקשורתית המשתנה. עם זאת, היכולת של תוכניות ריאליטי ותוכן בידורי לשמור על רייטינג גבוה מראה שעדיין יש מקום משמעותי לתוכן קליל ומהנה בלוח השידורים.

הפוסט מהפך בנוף הטלוויזיה: ערוץ 14 מתבסס כשחקן מרכזי בשוק הרייטינג הישראלי הופיע לראשונה ב-מעקב.