ארכיון השופט יאיר דלוגין - מעקב

לירן אלחרר ייחס עבירה פלילית חמורה לקצין בכיר והכפיש משטרה

eztempus_admin — Tue, 30 Dec 2025 22:00:53 +0000

דים אמור

לאורך תקופה מתמשכת פרסמה מערכת "מעקב" שורה של תחקירים עיתונאיים עצמאיים, שבמסגרתם נאספו, תועדו ונבחנו ממצאים, מסמכים, פרסומים, בקשות משפטיות ונתונים טכניים, הנוגעים לפעילותו של לירן אלחרר ולקשרו, כלל הנראה, לאתר "עדנה קרנבל". תחקירי "מעקב" מציגים רצף אירועים ודפוסי פעולה, אשר מעלים שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המתוארת, להשפעתה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולפגיעה הנטענת באנשים פרטיים ובמוסדות המדינה.

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן

על פי תחקירי "מעקב", לירן אלחרר קשור, ככל הנראה, להפעלתו של האתר "עדנה קרנבל", אתר אשר מיוחסת לו פעילות מתמשכת הכוללת פרסומים קשים ופוגעניים כלפי נבחרי ציבור, עורכי דין, שופטים, שוטרים, אנשי מערכת המשפט ואנשי ציבור נוספים. בתחקירים נטען כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי, שאינו מתמצה בביקורת לגיטימית, אלא כולל הטרדות, איומים, פרסומים מכפישים, מסירת מידע כוזב, הסתה והפעלת מנגנוני הפחדה ולחץ.

לצד התוכן, הציגה מערכת "מעקב" גם ממצאים טכניים מדאיגים. על פי הבדיקות שפורסמו, כתבות מסוימות באתר "עדנה קרנבל" כללו קישורים מסוכנים, אשר בלחיצה עליהם הוטמע קוד שאפשר, שליטה מרחוק במכשירים סלולריים ובמחשבים של גולשים. עוד נטען כי נשלחו הודעות דוא״ל לאנשי עסקים ולאנשים פרטיים, שבהן נכתב כי קיימות לכאורה "תמונות עירום" שלהם באתר, וכי לחיצה על הקישור תוביל לצפייה בהן. לפי תחקירי "מעקב", לחיצה זו הכניסה את הנמען ל"מלכודת" טכנולוגית, שבמסגרתה נחשף מידע אישי למנהלי האתר. ממצאים אלה הוצגו כראיות לכך שהאתר מהווה, לכאורה, סכנה ממשית לציבור.

YNET

בהקשר זה יצוין כי בעבר הוגש כתב אישום נגד אמיר מלמד (51), אשר זוהה כבעל האתר "עדנה קרנבל". ב-18.11.2024 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד מלמד, ובמסגרתו ביקשה מאסר בפועל. על פי כתב האישום, מלמד פרסם באופן שיטתי תכנים משפילים ופוגעניים כלפי עובדי ציבור, שופטים ושוטרים, הן באתר והן ברשתות החברתיות. נטען כי במהלך כשנתיים הטריד עובדי ציבור ובני משפחותיהם, פרסם עליהם פרסומים שקריים ומכפישים בהיקפים נרחבים בפייסבוק, טיקטוק, יוטיוב והאתר, בעצמו ובסיוע אחרים. בין היתר יוחסו לו פרסומים של תמונות וסרטונים ערוכים, לרבות פוטושופ של עירום.

עוד נמסר בכתב האישום כי מלמד הגיע לבתי שוטרים ללא הסכמתם, הטריד אותם ואת בני משפחותיהם עד כדי אלימות מילולית ופיזית, תלה כרזות מכפישות וחילק חומרי השמצה בתיבות דואר של שכנים. בהמשך יוחסו לו פרסומים של שמות, קללות, פרטים אישיים, תמונות ואיומים נגד שוטרים ושוטרות, לרבות פרסום תמונתה של שוטרת לצד בנה הקטין בן ה-13. כתב האישום מייחס לו גם הטרדה מינית של שופטת בבית המשפט במחוז מרכז, באמצעות פרסום תמונות ערוכות שלה, וכן מסכת איומים והטרדות כלפי מפקד תחנת משטרה, לאחר שתלונתו לא טופלה לשביעות רצונו.

על פי ממצאי "מעקב", חרף ההליכים המשפטיים, פעילות האתר נמשכה גם לאחר מכן. בשנת 2025, המשיך האתר לפרסם תכנים פוגעניים, להטריד, לאיים, לסחוט, להפר את חוק הספאם ולהפיץ מידע מכפיש כלפי שוטרים, שופטים, נבחרי ציבור ואנשים מפורסמים, בהם גם אנשי ציבור מוכרים.

בצילום: ל' (לירן אלחרר), צילום כאן 11 – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בתוך הקשר זה חוזר ועולה שמו של לירן אלחרר. בשנת 2017 שודר בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 תחקיר שעסק בטענות של מתלונן, שהוצג בשם האות "ל׳", ולפיהן חוקר משטרה איים עליו. על פי ממצאי תחקירי "מעקב", אותו מתלונן שהוצג כ"ל׳" הוא לירן אלחרר.

ההקלטות שפורסמו בתחקיר (כאן 11) נשמעו ערוכות וחתוכות, והוצגו לציבור באופן מגמתי, תוך מסירת מידע שגוי ושקרי באשר להתנהלות קצין המשטרה ולתחנת המשטרה שבה שירת.

מתוך תחקיר כאן 11. שימוש בצילום בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הלכה למעשה, עצם הדלפת שיחה עם חוקר, שנערכה במהלך מילוי תפקידו, מהווה פגם חמור. יתרה מכך, עריכת ההקלטה והצגתה בפרשנות חד־צדדית גרמו לפגיעה בעובד ציבור ובשמה הטוב של משטרת ישראל. התחקיר ששודר בכאן 11 לא לווה בבירור עובדתי מינימלי או בבדיקה מעמיקה של הטענות, והדברים הוצגו לציבור כעובדות מוגמרות.

במסגרת אותו תחקיר של כאן 11 צוטט עו"ד דניאל חקלאי, אשר ייצג באותה עת את אלחרר, כמי שהביע תקווה כי המחלקה לחקירות שוטרים תגיש כתב אישום פלילי נגד קצין המשטרה.

עו"ד דניאל חקלאי, בצילום שנלקח מתוך התחקיר של כאן 11

מנגד, משטרת ישראל מסרה אז כי לא קיבלה כל עדכון ממח״ש על תלונה שהוגשה, וכי בהיעדר חומרים לא ניתן להתייחס למקרה. נמסר כי ככל שיועברו חומרים כנדרש, ייבחן העניין במחלקת המשמעת.

מתוך תחקיר כאן 11. שימוש בצילום בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפרשה לא הסתיימה בשנת 2017. בחודש אוקטובר 2025 הגיש לירן אלחרר בקשה לבית המשפט, שבה טען כי קצין משטרה בכיר, אבינועם בשארי, איים עליו במהלך דיון שהתקיים ביום 29.09.2025. לטענתו, הקצין נכח מחוץ לאולם הדיונים, הפעיל עליו לחץ והרתעה, והדבר היווה חלק מדפוס מתמשך של איומים והטרדות. אלחרר טען כי עדותו הייתה מהימנה, עקבית ואמינה, וכי הסתירות הנטענות נוגעות לפרטים טכניים בלבד.

קצין משטרה בכיר, אבינועם בשארי. צילום: אתר BE106. שימוש הוגן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

ציטוטים מתוך המסמכים ובקשה רשמית שהוגשו לבית משפט השלום בתל אביב על ידי לירן אלחרר כוללים תיאורים חמורים, אשר מייחסים, לכאורה, התנהלות פלילית לקצין המשטרה אבינועם בשארי

בבקשה נטען כי במהלך ניהול ההליכים חווה אלחרר מסכת מתמשכת של איומים ולחץ פסול מצד הקצין, תוך שימוש במעמדו ובסמכותו. עוד נטען כי התובע בתיק 45991-04-23 מקושר, לטענתו, לגורמים במשטרה, וכי קשרים אלה הובילו להפעלת לחץ עליו. לבקשה צורפו מסמכים, פרסומים וכתבות שאלחרר ראה בהם תימוכין לגרסתו, כן הועלו טענות כלפי אתר "מעקב" וכלפי ככתב המערכת, בצד בקשה לנקיטת צעדים נגד האתר ונגדי.

ביום 08.10.2025 דחה בית המשפט את הבקשה.

החלטה בתיק מספר 45991-04-23: הבקשה נדחתה

בעקבות הטענות החמורות, יצרה מערכת "מעקב" ביום 29.12.2025 קשר עם קצין המשטרה אבינועם בשארי וקיימה עמו ראיון עיתונאי. במהלך הראיון מסר הקצין כי ביום 29.09.2025 היה במהלך יום עבודה מלא במשרדו, ניהל חקירות ולא יצא כלל מהמשרד. לדבריו, קיימים תיעודים, מסמכים וראיות חד־משמעיות המעידים על כך שלא נכח בבית המשפט ולא איים על איש. הקצין הדגיש כי מעולם לא איים על לירן אלחרר, וכי הטענות שנמסרו לבית המשפט אינן אמת ומהוות פגיעה חמורה בשמו הטוב ובמקצועיותו. עוד מסר כי בכוונתו לשקול הגשת תלונה, לאחר שנחשף לראשונה לבקשה רק בעקבות פניית מערכת "מעקב".

מערכת "מעקב" מבהירה באופן חד משמעי כי צוות מטעמה נכח בדיון שהתקיים ביום 29.09.2025, ולא הבחין בנוכחותו של קצין משטרה כלשהו מחוץ לאולם הדיונים. בתום הדיון ניסתה מערכת "מעקב" לאתר את אותו "קצין מאיים", כנטען – אולם לא נמצא כל ממצא המעיד על קיומו או על נוכחותו במקום. בדיון הוזכר לכאורה תחקיר בעניינו של הקצין ב"כאן 11", אך בשלב זה אין בידי המערכת תמלול מלא של הדיון, ולא ידוע האם הדברים נרשמו בפרוטוקול הרשמי.

בדיקה נוספת של "מעקב" העלתה כי בסמיכות לדחיית בקשתו של אלחרר בתיק 45991-04-23 פורסמה באתר "עדנה קרנבל" כתבה שלילית ופוגענית נגד השופט יאיר דלוגין, נתון המעלה שאלות באשר ללחצים אפשריים על גורמים שיפוטיים. בנוסף, בדיקה טכנית הצביעה, לכאורה, על התאמה בין כתובת ה-IP של האתר לבין כתובת מגוריו של לירן אלחרר, ממצא המוסיף נדבך נוסף למכלול הטענות.

• באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות נגד השופט יאיר דלוגין, הכוללות ביקורת חריפה וטענות קשות, באופן בלתי ראוי וללא סמכות. לפרסומים אלה אופי של ניסיון להשפיע על עבודתו השיפוטית או להטרידו, בין היתר באמצעות העברתם לדוברות בתי המשפט, אשר אינה מתייחסת לתוכנם.

לצד כל אלה, תיעדה מערכת "מעקב" את אלירן אלחרר כמי שפועל כצלם לצדו של דניאל אלעזר, כתב חדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. המערכת פנתה עשרות פעמים לדוברות התאגיד ולממונה על חופש המידע, בבקשה לקבל הבהרה באשר למעמדו התעסוקתי של אלחרר – שכיר, פרילנסר או שיתוף פעולה אחר – אך לא קיבלה כל מענה. מדובר בהתעלמות מתמשכת מגוף עיתונאי, חרף היותו של התאגיד גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור (את הראיות ניתן לראות בתחקירים, באמצעות הקישורים שצורפו בראשית הכתבה).

כאשר פנתה המערכת אל דניאל אלעזר עצמו, הוא לא מסר תגובה עניינית, ובמקום זאת השיב בקללות ובגידופים שהופנו כלפיי באופן אישי, ככתב מערכת "מעקב".

על פי ממצאי "מעקב", הדברים שנמסרו לבית המשפט והפרסומים הנלווים להם פוגעים באנשים פרטיים, במוסדות המדינה ובשמה הטוב של משטרת ישראל, ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי יקר. נגד לירן אלחרר הוגשו, תלונות למשטרה לא אחת, אך עד למועד זה לא הוגש בעניינו כתב אישום.

הפרשה, כפי שהיא משתקפת מתחקירי "מעקב", מציבה שורה של שאלות כבדות משקל באשר לשימוש בכלים תקשורתיים, להפעלת לחצים לכאורה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולגבולות שבין חופש ביטוי לבין פגיעה חמורה באנשים ובמוסדות המדינה.

נ.ב

מסירת ידיעה כוזבת לבית המשפט מהווה עבירה פלילית חמורה, המעוגנת בסעיף 244 לחוק העונשין, והעונש הקבוע בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. הדין הישראלי מתייחס בחומרה מיוחדת למסירת דברי שקר במסגרת הליכים משפטיים, נוכח הפגיעה הישירה והעמוקה בשלמות ההליך השיפוטי, בחקר האמת ובאמון הציבור במערכת המשפט.

האיסור הפלילי נועד להגן על טוהר ההליך ועל מימוש עקרון עשיית הצדק, מתוך הכרה בכך שכל ניסיון להטות הליך שיפוטי מערער את יסודות המשפט והמשטר הדמוקרטי. היקף הענישה נגזר מחומרת המעשים, מאופן ביצועם ומהשלב שבו בוצעו במסגרת ההליך המשפטי.

וכך קובע סעיף 244 לחוק העונשין:

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

-אנו במעקב-

צילום קצין משטרה, מתוך אתר BE106, שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט לירן אלחרר ייחס עבירה פלילית חמורה לקצין בכיר והכפיש משטרה הופיע לראשונה ב-מעקב.

לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11

eztempus_admin — Sat, 18 Oct 2025 15:00:41 +0000

דים אמור

תלונה מקיפה: לירן אלחרר במוקד האשמות בטרור דיגיטלי, סחיטה והטרדות

תלונה חסרת תקדים בהיקפה הוגשה לאחרונה למשטרת ישראל, ובה מוצב לירן אלחרר, תושב רחוב מנחם בגין 24 בבית דגן, במוקד חשדות חמורים במיוחד – לכאורה בגין הפעלת מערך טרור דיגיטלי מתוחכם, סחיטה, הטרדות, פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע – שכוונו כלפי שוטרים, אנשי עסקים, נבחרי ציבור, עובדי מערכת המשפט ואזרחים מן השורה.

על פי הנטען בתלונה, מדובר במארג מתוחכם ומאורגן של הטרדות שיטתיות, חדירה לחומרי מחשב, ניסיונות להשפעה על הליכים משפטיים, איומים וסחיטה, לצד הפצת מידע אישי ורגיש של אישי ציבור ופרסום תכנים בוטים נגד גורמים במערכת המשפט.

לפי המסמכים שהוגשו, הפעילות מיוחסת לאתר האינטרנט ולערוץ הטלגרם הפועלים תחת השם "עדנה קרנבל", כשבמרכזם, לטענת המתלונן, עומד אלחרר.

הפרשה צמחה מדיון פומבי שנראה תחילה שגרתי לחלוטין. כעיתונאי עצמאי שהגעתי לסקר את הדיון בתיק 45991-04-23, שהתנהל בפני השופט יאיר דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, לא שיערתי כי אותו מעמד תמים לכאורה יהפוך לאחת מפרשות ההטרדה הדיגיטלית החריגות שנחשפו בישראל.

שוב, מה שהחל כסיקור עיתונאי שגרתי וענייני, התפתח בתוך שעות ספורות למתקפה מתוזמנת ורבת היקף.

למשל, אחת מבין מאות ההודעות הפוגעניות והמאיימות שנשלחו – כל הודעה מהווה אמצעי סחיטה, מניפולציה והפחדה

מתחקיר מעמיק שביצעתי בהמשך עלה, כי אלחרר משמש, ככל הנראה, כדמות בכירה בפעילות האתר. מיד לאחר שניסיתי לראיין את לירן אלחרר – פעיל, לכאורה, באתר "עדנה קרנבל" ובמקרה גם עד באותו תיק (או לא במקרה) – החלה מתקפת הטרדה, איומים וסחיטה דיגיטלית חסרת תקדים.

אלחרר, הידוע כמפעיל לחץ סדרתי על גורמים שיפוטיים, הגיש לבית המשפט בקשות שונות אף שאינו צד להליך, אלא עד בלבד. התנהלות זו העלתה סימני שאלה באשר למניעיו – מה הניע אותו להפעיל לחץ מתמשך על בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר ולהפיץ, לכאורה, פרסומים כוזבים שנועדו לפגוע באמון הציבור בשופט הדן בתיק.

רק כדוגמה אחת: בתיק 45991-04-23 מר לירן אלחרר אינו צד להליך – לא תובע, לא נתבע ואף לא נפגע – אלא עד בלבד. למרות זאת, הוא מגיש בקשות סרק חסרות קשר ענייני, המאלצות את בית המשפט להקדיש זמן שיפוטי יקר גם לדחייתן. שמו המלא של מר אלחרר הוא לירן מוטי אלחרר, וזהו רק מקרה אחד מתוך כמה בקשות דומות שהגיש

לדיון הספציפי בתיק זה משכה את תשומת לבי העובדה כי בין העדים הופיע דניאל אלעזר, כתב כאן 11, וכי בין המסמכים הוגשה בקשה רשמית מטעם אתר "עדנה קרנבל", שבה נטען כי על הדיון להשתתף עיתונאים מטעמם. עובדות אלו עוררו בי עניין מקצועי להבין את הקשר שבין כתב כאן 11 לבין פעילות האתר.

ברשימת העדים מופיעים, בין היתר, מר דניאל אלעזר ולירן אלחרר, שלכלל הנראה פעיל באתר "עדנה קרנבל"

לא חלפה שעה ארוכה, ותיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה ביותר מ־2,000 הודעות מאיימות וזדוניות. למעלה מ־1,500 שיחות טלפון ממספרים חסויים או מתחלפים התקבלו לאורך כל שעות היממה, לצד מאות מסרוני טקסט חשודים, ומאות נוספות של הודעות וואטסאפ וטלגרם שנמחקו מיד לאחר שליחתן.

המכשיר האישי הפך לזירת טרור דיגיטלי של ממש – כל ניסיון להתמודד עם גל אחד של הטרדות נענה מיד בגל חדש, מתוחכם ואלים אף יותר.

"ב־5 באוקטובר פרסמנו תחקיר נרחב על "עדנה קרנבל", שחשף את מעורבותו, לכאורה, של לירן אלחרר ואת קשריו עם דניאל אלעזר"

• בכתבה זו נעסוק בתלונה שהוגשה למשטרה

לאחר הדיון: לירן אלחרר בצאתו מבית המשפט

• לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

אולם ההטרדה הישירה מהווה רק את קצה הקרחון. מעבר לכך, תועדו ניסיונות פריצה חוזרים ונשנים למכשירים האישיים ולשרתי מערכת "מעקב" (הראיות נמסרו למשטרה). מדובר בניסיונות מתוחכמים לחדור אל ליבת העבודה העיתונאית – לגשת למקורות מוגנים, לתכתובות רגישות ולחומרים שטרם פורסמו. במקביל נעשה ניסיון לפרוץ את האתר עצמו ולהטריד את חברת האירוח.

לפי התלונה, במקביל לאירועים אלה הופצו פרטים אישיים של עיתונאים באופן שיטתי ונרחב, ונמסרו לאלפי גורמים – באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם המזוהה עמו – שעות ספורות בלבד לאחר ניסיון לראיין את לירן אלחרר. בין הפרטים שנחשפו: כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, טלפון נייד, כתובת דוא״ל ועוד.

• בעבר פורסמו באתרי חדשות שונים תחקירים שעסקו באתר "עדנה קרנבל". משיחות שקיימנו עם כתבים שנטלו חלק בפרסומים אלה נמסר כי גם הם חוו הטרדות קשות מצד האתר. לדבריהם, הופצו עליהם ועל בני משפחותיהם שקרים והשמצות, נוצרו סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), ונגרמה להם וליקיריהם פגיעה נפשית עמוקה.

הכתבים ביקשו שלא להזדהות, מחשש לשלומם, וציינו כי חלקם אף נאלצו להחליף מספרי טלפון בעקבות גל ההטרדות. לדבריהם, מדובר בהתנהלות עבריינית מובהקת, שנועדה לפגוע בעיתונאים ולסתום פיות.

בסופו של דבר יש להבין את משמעות הדברים לאשורם: ככל הנראה, מר לירן אלחרר, על פי ממצאי התיעוד והעדויות שנאספו, הפיץ את מספרי הטלפון וכתובות הדוא״ל של עיתונאים באמצעות מערך בוטים אוטומטיים. אותם בוטים יצרו פניות שיטתיות לעסקים שונים, תוך הצגה כוזבת של העיתונאים כמי שמעוניינים בשירותיהם.

כך נוצר גל עצום של פניות מסחריות ומיילים פרסומיים, שמקורו – ככל הנראה – בפעולה מתוכננת של אלחרר. על פי התלונה שהוגשה למשטרה, נגרם נזק כפול: מחד, העיתונאים הפכו יעד להטרדות חוזרות ונשנות; ומאידך, העסקים עצמם ספגו הפסדים כספיים לאחר ששילמו סכומים ניכרים עבור מה שחשבו ל“לידים” לגיטימיים.

הנזק הישיר לעסקים מוערך בכמאה אלף שקלים – וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות שעות העבודה של מאות נציגי שירות ומכירות שפעלו בתום לב, רק כדי לגלות כי נפלו קורבן למניפולציה דיגיטלית מתוחכמת. ראיות מפורטות בנושא הועברו למשטרת ישראל.

יחס סלקטיבי ואיומים מצד "עדנה קרנבל"

התמונה המתגלה מהמסמכים מעידה על היקף רחב יותר של הפעילות. למשל, בתיק 45991-04-23 לבדו דיווחו עדי התביעה, לפי הנטען, על איומים והטרדות חמורות, בעוד שעדי ההגנה לא קיבלו פנייה כלשהי מהגורם המזוהה כ"עדנה קרנבל". יחס סלקטיבי זה, כך נטען, אינו מקרי אלא משקף ניסיון ממוקד ומתוכנן לערער את עמוד השדרה הראייתי של ההליך המשפטי.

לתלונה צורפו עדויות להגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל מטעם התובע ועדים. למעשה, התובע עצמו מזוהה כעד מרכזי בתיק.

עורך הדין ניסים אזולאי, המייצג את הנתבע ועדים מטעמה, מסר כי לא התקבלה אצלו כל פנייה או מסמך מהאתר "עדנה קרנבל" – לא איום, לא סחיטה ואף לא כתבה שלילית.

לכאורה, לירן אלחרר פרסם סדרת כתבות פוגעניות נגד השופט הדן בתיק, ואלו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" (בתחקיר קודם הוצגו הוכחות לכך). הדפוס הסלקטיבי מצביע, לפי התיאור במסמכים, על ידע מעמיק במבנה התיק המשפטי ועל כוונה ברורה להשפיע על מהלכו.

בתמונה: עו״ד ניסים אזולאי, ומאחוריו לירן אלחרר

(נכון להדגיש: על פי חוקי מדינת ישראל, הפעלת לחץ על עדים מהווה עבירה חמורה ומעשה פלילי לכל דבר ועניין. ישראל היא מדינת חוק, וחובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל הגנתם של העדים מפני כל ניסיון להשפיע על עדותם)

הטרדת השופט יאיר דלוגין

כתבות פוגעניות כלפי השופט

נזכיר שוב: בתוך כך נחשף ממצא חמור ומדאיג. לבית המשפט הוגשו בקשות המוצגות כאילו נשלחו מטעם יונתן קאפח – הבעלים של אתר "עדנה קרנבל" והעומד בראש פעילותו – אף שהוא מתגורר מחוץ לישראל.

ואולם, מערכת "נט המשפט" חסומה לשימוש ממדינות חוץ. בתלונה צוין כי הבקשות הוגשו בפועל מתוך ישראל, על ידי גורם מקומי הפועל בשמו של קאפח, וכי מדובר במהלך מכוון לבזבוז משאבי מערכת המשפט במסגרת מתקפה מתוכננת עליה.

לתלונה במשטרה נמסרו גם ראיות ועובדות נוספות:

המתקפה על מערכת המשפט אינה מסתיימת במישור הפרוצדורלי. המסמכים מתארים גל פרסומים בוטה ואלים נגד השופטים המעורבים בהליכים הרלוונטיים. זמן קצר לאחר הדיון שבו נכח המתלונן, פורסמו באתר "עדנה קרנבל" תכנים חריפים נגד השופט יאיר דלוגין.

הפרסומים כללו, לפי התיעוד, כינויי גנאי, ביטויים גסים במיוחד והאשמות שווא. גם השופט אמיר לוקשינסקי-גל, שניהל את התיק 24587-07-17 שבו לירן אלחרר שימש כתובע, הותקף בפרסומים שתוארו כחריגים בגסותם ובאלימות הלשונית שלהם. פרסומים אלה, כך מתואר, אינם אירוע חד פעמי אלא דפוס קבוע המלווה את שלבי ההליכים השונים ונועד ליצור לחץ ציבורי בלתי לגיטימי על מי שיושבים בדין.

באתר "עדנה קרנבל" פורסמו תכנים כוזבים נגד השופט אמיר לוקשינסקי-גל

בתלונה הודגשה הזיקה המרכזית: בתיק 45991-04-23 הופיע אלחרר כעד, וככל הנראה יש לו אינטרס מוסתר בתיק – שהתובע יפסיד. אלחרר אינו סתם "עד" בדיון נגד התובע. בתיק 24587-07-17 הוא עצמו תבע את התובע של התיק 45991-04-23, ולפי הנטען, מר אלחרר לא היה מרוצה מהאופן שבו הסתיים התיק.

ואולם, מהתיעוד עולה ששני השופטים שהותקפו בפרסומים הם בדיוק אלה שניהלו את שני התיקים הללו – עובדה שלפי התיאור אינה צירוף מקרים אלא משקפת כוונה ברורה. הפרטים הועברו למשטרת ישראל.

המישור הטכני מספק, לפי המסמכים, ראיות קשות המקשרות את פעילות "עדנה קרנבל" לכתובת מגוריו של לירן אלחרר. כתובת הדוא"ל שממנה נשלחו הודעות שהוגדרו כ"רשמיות" בשם האתר, בתגובה לפנייה עיתונאית, זוהתה כמובילה פיזית לרחוב מנחם בגין 24 בבית דגן – כתובת המגורים של אלחרר. מאותה כתובת, כך נטען, נשלחות גם הודעות ספאם מאיימות ובהן דרישות סחיטה. בתלונה עוד נטען כי בדרך כלל נעשה שימוש ב-VPN להסוואת המקור האמיתי, אך במצבים של לחץ או חוסר זהירות נשלחות ההודעות ללא הסוואה ומגלות את הכתובת האמיתית. הדומיין EdnaKarnaval.com עצמו נרשם אמנם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל, על פי הטענות, מישראל בכתובת IP מקומית.

הראיה הטכנית החמורה ביותר, על פי המסמכים, היא הפצת קישור מסוכן בערוץ טלגרם המזוהה עם "עדנה קרנבל" (ראיות נמסרו במסגרת תלונה במשטרה). הקישור, המזוהה עם הכתובת 185.117.0.180 והמיוחס למערכת הנקראת 185.com, נושא לכאורה קוד מסוג RAT – ראשי תיבות של Remote Access Trojan, כלי מתוחכם לשליטה מרחוק. כלי כזה מאפשר גישה מלאה למכשיר הקורבן: גישה לכלל הקבצים הפרטיים, הפעלת מצלמות ומיקרופונים ללא ידיעת המשתמש, גישה לנתוני בנקים ואמצעי תשלום, קריאת כל התקשורת במכשיר ובסופו של דבר – שליטה מוחלטת. המתלונן מזהיר את הציבור להימנע מלחיצה על הקישור ומנחה כל מי שנחשף אליו לדווח ל-CERT הישראלי ולמשטרה על חשד לפגיעה.

ערוץ טלגרם "עדנה קרנבל" נוצר, על פי נתוני הארכיון שצורפו לתלונה, ב-21 ביולי 2022, ובאותו יום פורסם בו קישור ראשון ליוטיוב. אולם בניגוד לצפוי, הערוץ לא נסגר גם לאחר שב-18 בנובמבר 2024 נעצר, לפי דיווח שהגיע למתלונן, אמיר מלמד – פעיל מרכזי המזוהה עם האתר. הרשם אמנם סגר, ככל הנראה, את הדומיין EdnaKarnaval.com, אך הערוץ עצמו ממשיך לפעול ולפרסם תכנים באופן שוטף.

במידה ונכנסתם לערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" ולחצתם על קישורים שפורסמו בו – קיים סיכון ממשי כי נלכדתם במלכודת דיגיטלית. מומחי סייבר מזהירים כי מדובר, ככל הנראה, במאגר נתונים הנשלט על-ידי רשת הסייבר של "עדנה קרנבל", המאפשרת חדירה למכשירי טלפון ומחשבים אישיים ואף שליטה מרחוק במכשירים שנפגעו.

עובדה זו מעידה, על פי התיעוד במסמכים, על קיומם של מפעילים נוספים ועל שימור דפוסי פעולה זהים גם לאחר מעצרו של אחד הפעילים המרכזיים.

YNET

Themarker

אחד הפרטים המדאיגים ביותר בתלונה הוא הפצת מה שמתואר כ"רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, לרבות כתובות מגורים פרטיות ומספרי טלפון אישיים. פרסום כזה מהווה, לפי הטענה, פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של בעלי תפקידים ציבוריים רגישים, ומעלה חששות ביטחוניים ממשיים לשלומם ולשלום בני משפחותיהם. יתרה מכך, המתלונן טוען כי פרסום מסוג זה מעיד על כך שלמפעילי "עדנה קרנבל" ישנה גישה למאגרי מידע שאינם ציבוריים כלל, מה שמעלה שאלות רציניות בדבר אופן השגת המידע והמטרות שלשמן הוא משמש.

פרסומים והצהרות של אתר "עדנה קרנבל"

במישור התקשורתי, נמסרו למשטרה טענות חמורות לגבי קשרים לכאורה בין לירן אלחרר לבין כתב תאגיד השידור "כאן 11", דניאל אלעזר. על פי התיעוד שצורף לתלונה, אלעזר העביר מכשיר אייפון לידיו של אלחרר ישירות בבית המשפט, כאשר אלחרר שימש כצלם בדיון, ותמונות שמקורן לכאורה במכשירים אישיים הופיעו לאחר מכן בכתבות שפרסם אלעזר בתאגיד השידור הציבורי. בנוסף, קיים קשר נוסף בין אלעזר לאלחרר שיפורסם בתחקיר הבא, אך ראיות בעניין זה כבר נמסרו למשטרה. המתלונן טוען כי אלחרר אינו רק צלם אישי של אלעזר, וכי אלעזר סומך עליו בעיניים עצומות – עובדה המוכחת, לטענתו, מכך שעיתונאי לא היה מוסר מכשיר אישי פתוח לאדם זר ולא היה מאפשר לו לעשות בו שימוש ללא אמון מוחלט.

• בתמונה: כתב תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", מר דניאל אלעזר, ולצידו מר לירן אלחרר, המשמש כצלם מטעמו של אלעזר (תיעוד בלעדי של "מעקב")

התלונה שהוגשה במשטרה מפנה לפסיקות בבתי משפט, תיק 42864-07-21 ותיק 10152-12-22, שבהם נקבע כי אלעזר פרסם "דברי שקר" – ממצא המעיד, לטענת המתלונן, על כתב ברמה מקצועית נמוכה וחסר אמינות. פסקי הדין התקבלו, תשלומי הפיצויים שולמו מכספי הציבור (למרות שפסק הדין התייחס להתנהלות אלעזר כעיתונאי ולא להתנהלות "כאן 11" כגוף), ולא הוגש עליהם ערעור.

בתלונה מוצג מכלול הקשרים הללו כעניין הדורש בדיקה מוסדית נפרדת ביחס לטיב הקשר המקצועי, למקור החומרים שפורסמו, ולשאלת עמידתם של שני העיתונאים באמות המידה האתיות המחייבות את המקצוע. המתלונן מדגיש את החובה המקצועית הבסיסית של עיתונאים להגן בקפדנות על מכשיריהם מפני גישה של צדדים שלישיים, במיוחד כאשר המכשירים נושאים עדויות רגישות, מקורות מוגנים ותכתובות חסויות.

התגובה שהתקבלה מ"עדנה קרנבל" לפנייה תחקירית שנשלחה לכתובת הדוא"ל של האתר מעידה, לפי המתלונן, על התנהגות מתריסה וזלזלנית כלפי הריבונות הישראלית. בהודעה שהתקבלה נכתב במפורש: "האתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי… גבולות משטרת ישראל מסתיימים בנתב"ג, ככל הזכור לי". אולם לפי התיעוד שצורף, ההודעה נשלחה מאותה כתובת IP שיוחסה לכתובת בבית דגן – כלומר מתוך ישראל עצמה. המתלונן רואה בכך ראיה נוספת לקשר ישיר בין הפלטפורמה לבין סביבתו הפיזית של אלחרר.

יתרה מכך, בתלונה דווח על דפוס התנהגות קבוע: בכל פעם שנעשה ניסיון להתחקות אחר המידע או לקבוע ראיון עם אלחרר, "עדנה קרנבל" או יונתן קאפח, התגובה המיידית בערוץ הטלגרם כללה פרסום תמונתו של העיתונאי בצירוף לשון פוגענית, פרסום מספר זהות, טלפון נייד וכתובת מגורים מלאה, והכרזה על "תחקיר קרוב" שיפורסם נגדו – ולאחר מכן פורסמה כתבה פוגענית.

המסמכים שהוגשו למשטרה מפרטים שורה של עבירות לכאורה, ובהן חדירה למחשב, הפצת קוד זדוני, איומים והטרדות ממושכות, לשון הרע נגד שופטים ואישי ציבור, פגיעה בפרטיות, גניבת זהות והפרעה למהלכי משפט.

הטרור הדיגיטלי שמאיים על הדמוקרטיה

נזקי הרוחב המתוארים במסמכים חורגים בהרבה מעבר לפגיעה באדם יחיד. התלונה מפרטת פגיעה ישירה ביכולתם של עיתונאים למלא את שליחותם המקצועית, פגיעה בשם הטוב ובזכות היסודית לפרטיות – לרבות חשיפה בלתי חוקית של מספרי זהות, כתובות פרטיות ותצלומים אישיים – וכן פגיעה בביטחון האישי והמשפחתי ההופכת את החיים היומיומיים למסע מתמשך של חרדה וחוסר ודאות. בנוסף, נגרם נזק כלכלי ישיר למערכת עיתונאית שנאלצת להשקיע משאבים רבים במניעה, בהגנה ובטיפול בנזקים המתמשכים.

עוד נטען, כי אין מדובר במקרי קצה נקודתיים או בתקריות אקראיות, אלא במערך פעולה מתוכנן, מאורגן ושיטתי היטב: שימוש עקבי ב-VPN ובדומיינים זרים לשם טשטוש עקבות, מעבר תדיר בין כתובות IP שונות, הפעלת בוטים ליצירת "רעש דיגיטלי" ומסכי עשן, הפצה מכוונת ומתוזמנת של תכנים המשחירים דמויות מפתח בהליכים משפטיים, והצפת ערוצים ומערכות בעיתוי רגיש במטרה לשבש את תפקודן התקין.

בתלונה מצוין עוד כי לאחר פרסום כתבה ראשונית בנושא נצפו ניסיונות "ניקוי דיגיטלי": חלק מהתכנים המפלילים הוסרו או שונו – דבר המעיד, לפי התלונה, על מודעות להשלכות המשפטיות ועל ניסיון פעיל למחוק עקבות.

על פי המתואר, "עדנה קרנבל" מסתתרת מאחורי מסכה של "עיתונות" ו"חופש ביטוי", אך בפועל פוגעת אנושות בעיתונות האמיתית ובאמינותה בעיני הציבור.

ראיון שנערך עם אמו של לירן אלחרר לא הניב אישור או הכחשה חד משמעיים למעורבותו, והדיון כולו הוסט לעבר שאלות על מקור המידע במקום להתמודד עם תוכן ההאשמות.

בתלונה למשטרת ישראל נטען כי לירן אלחרר עושה שימוש בכתובות IP מתחלפות, לעיתים קרובות באמצעות רשתות VPN מתוחכמות ואף ברשת הדרקנט, מה שמקשה מאוד על איתור פעילותו הדיגיטלית. עוד נטען כי אין מדובר בצירוף מקרים: מיד לאחר ניסיון לראיין את מר אלחרר הופיעו בערוצי הטלגרם ובאתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים הכוללים את פרטיהם האישיים של עיתונאים שניסו ליצור עמו קשר – פרסומים שנועדו, לפי התלונה, לפגוע בפרטיותם, בכבודם וביכולתם לפעול באופן חופשי.

זהות דיגיטלית חושפת את אלחרר

עוד פרט מהותי, הממחיש את טעותו של מר לירן אלחרר, נוגע לזהות הדיגיטלית שבה עשה שימוש בעת שהגיש בקשות במערכת "נט המשפט". בבקשות אלו צוין כי כתובת הדוא״ל של מגיש הבקשה היא liran@liran.net – כתובת המזוהה במובהק עם מר אלחרר עצמו. לכתובת זו שלחה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לקבלת תגובה, בהתאם לכללי האתיקה של עיתונות אחראית.

פנייה עיתונאית שנשלחה לכתובת הדוא״ל האישית של לירן אלחרר

צילום מסך ממערכת "נט המשפט"

הפנייה נשלחה ביום 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:32, ותשובה התקבלה באותו יום, בשעה 18:16, ממייל שנושא את השם Edna Karnaval – אך בפועל נשלח מאותה כתובת: liran@liran.net. בתשובה נכלל קישור בלתי מזוהה, אשר מטעמי זהירות ובהמלצת יועצי המערכת לא נפתח.

נוסף על כך, בתשובות אחרות שהתקבלו ממייל נוסף המזוהה עם האתר – info@ednakarnaval.com – הופיעה בסוף ההודעה חתימה קבועה בנוסח:

“עדנה קרנבל
לעתיד טוב יותר,
for a better future”

חתימה זהה הופיעה גם בתשובה שהתקבלה מהמייל liran@liran.net, תחת השם Edna Karnaval, דבר המחזק את ההקבלה הישירה בין כתובת זו לבין פעילות האתר.

עובדתית, ברישומי מערכת "נט המשפט" מצוין כי כתובת הדוא״ל של לירן אלחרר היא liran@liran.net – פרט המתיישב עם ההתכתבויות שבידי מערכת "מעקב". למרבה האירוניה, מר אלחרר הגיש שורה ארוכה של בקשות באמצעות אותה מערכת, ובכך הותיר אחריו תיעוד רשמי וברור לקשר שבין כתובתו האישית לבין פעילות אתר "עדנה קרנבל".

עדנה קרנבל: קאפח ואלחרר – תיאום פעולה חריג

תשומת לב מיוחדת ראויה לעובדה הבאה: בתיק מספר 42690-12-24, מר לירן אלחרר איננו צד להליך, וכך גם מר יונתן קאפח, שאינו קשור לתיק בשום אופן. אף על פי כן, שניהם מופיעים באותה בקשה לבית המשפט תחת ההגדרה "מבקש 1" – עובדה חריגה ובלתי שגרתית. בדרך כלל, כאשר שני אנשים מגישים בקשה משותפת, מערכת "נט המשפט" מציינת אותם בנפרד כ־"מבקש 1" ו־"מבקש 2".

צילום מסך ממערכת "נט המשפט"

צילום מסך ממערכת "תולעת המשפט"

תצלום מתוך מערכת "נט המשפט"

במקרה זה, לעומת זאת, שני שמות שונים מופיעים תחת אותו רישום של "מבקש 1", מה שמעיד, לכל הפחות, על תיאום פעולה יוצא דופן בין קאפח לאלחרר. בנוסף, עולה מן המסמכים כי הבקשה הוגשה על ידי שניהם באותו מועד ממש, ובית המשפט אף נתן החלטה שיפוטית אחת הנוגעת לשניהם יחד.

דפוס הפעולה מוכר היטב: די שאדם ייקלע לסכסוך עם מר לירן אלחרר, או עם אחד הפעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל", כדי להפוך למטרה. בתוך זמן קצר מתפרסמים עליו תכנים פוגעניים באתר, פרטיו האישיים נחשפים, ופרטיותו נרמסת כליל. אותה שיטה מופעלת גם כלפי אנשי עסקים וכו'. אין זה מקרה שבאתר מתפרסמות "כתבות תחקיר" כוזבות, שמנהלו דרוש לחקירה, ועיתונאי נוסף המזוהה עמו נעצר והוגש נגדו כתב אישום. פעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל" פועלים, לפי החשד, גם בדרכי סחיטה – ומי שיימצא על הכוונת עלול לגלות כי חייו האישיים והמקצועיים הפכו לסיוט מתמשך.

עוד דבר מעניין: מר לירן אלחרר מופיע שוב ושוב כתובע – נדמה כי הגשת תביעות היא מתחביביו הקבועים, ויש לא מעט כאלה – ובצד זאת, שמו נקשר גם לפעילות האתר "עדנה קרנבל".

בתיק אזרחי מספר 3283-11-20 אלחרר נ' הינדי, שימש מר לירן אלחרר כתובע. נראה כי לא היה שבע רצון מהאופן שבו הסתיים ההליך ומהחלטות שניתנו בו עוד בטרם הדיון. באותו תיק עצמו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות משפילות נגד השופטת שדנה בתיק, כב' השופטת ליאת ירון – פרסומים שנשאו אופי פוגעני וביקורתי באופן חריג. כלל הנראה תזמון הפרסומים ותוכנם מעוררים חשד כי השופטת הועמדה תחת לחץ תקשורתי ומסע הטרדות מתוזמן.

תצלום מתוך מערכת "נט המשפט"

צילום מסך ממערכת "נט המשפט"

יתרה מכך, משפחת הינדי עצמה הפכה יעד למתקפה ממושכת באתר "עדנה קרנבל", שבמסגרתה פורסמו נגדה כתבות קשות במיוחד, בלשון בוטה ומעליבה.

מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי כל בסיס עובדתי או ראייתי, אשר מטרתם, לכאורה, הייתה להשפיל, לפגוע ולערער את אמון הציבור. ייתכן כי מר לירן אלחרר היה מעורב ביצירתם או בהפצתם של אותם תכנים, אם כי אין לשלול את האפשרות שמדובר בצירוף מקרים. ייתכן גם כי בעת ניהול ההליך המשפטי, אתר "עדנה קרנבל" פרסם כתבות פוגעניות על משפחת הינדי אחרת – ולא על זו המופיעה בתיק שבמערכת "נט המשפט".

יש לציין כי באתר "עדנה קרנבל" לא מופיע שם הכתב האחראי לפרסומים, והדומיין של האתר רשום בחו״ל, כך שאיתור הגורם המדויק שעמד מאחורי הפרסומים הפוגעניים כמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, נמסרו למשטרת ישראל ממצאים ראשוניים המצביעים על קשר אפשרי.

חשוב להדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת שקיפות, ובראש ובראשונה – ציון שמו של הכתב האחראי לפרסום. באתר "עדנה קרנבל" עקרון בסיסי זה אינו מתקיים כלל.

איום ברצח ועמותה – ככל הנראה קשורה ל'עדנה קרנבל'

קשר בין "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" לבין אתר "עדנה קרנבל":

יש לשים לב כי לעיתים מזוהה מר לירן מוטי אלחרר עם גוף נוסף – "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", עמותה רשומה הפועלת לכאורה בתחום הציבורי משפטי.

דוגמה אחת בלבד מתוך הבקשות המטורללות שהוגשו לבית המשפט בידי לירון אלחרר ועמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" – בקשות שנראות כאילו נועדו מראש לבזבז את זמנו היקר של בית המשפט

על פי רישומי רשם העמותות, מטרותיה הרשמיות של העמותה הן "לעקוב אחר איכות החלטותיהם של שופטים ולפעול לשיפור איכות השפיטה והשירותים שהשופטים מעניקים לציבור".

צילום מסך מתוך אתר רשם העמותות (משרד המשפטים) – "גיידסטאר"

לפי המסמכים, בעמותה רשומים שלושה חברים בלבד: אמיר מלמד, אריאל פורמנובסקי ויהונתן קאפח.

צילום מסך מאתר "גיידסטאר" – מאגר רשם העמותות של משרד המשפטים

נגד אמיר מלמד, המזוהה כפעיל מרכזי באתר "עדנה קרנבל", הוגש כתב אישום חמור. בכתב האישום נטען כי מלמד ניהל מסע מתמשך של הטרדות, איומים והכפשות כלפי עובדי ציבור, שוטרים ושופטים. על פי הנטען, הוא פרסם ברשת תכנים פוגעניים שכללו השפלות, עלבונות ודברי בלע, ביצע ביקורים בבתי עובדי ציבור, שלח הודעות מאיימות ואף הפיץ תמונות ערוכות בפוטושופ שנועדו לבזות את מושאי הפרסום.

בין היתר, יוחס לו כי פרסם תמונות ערוכות של שופטת, בהן הודבקו פניה על גוף עירום בצירוף הערות מיניות – מעשה שהוגדר כהטרדה מינית. בנוסף, נטען כי משהתלונה שהגיש לא נענתה לשביעות רצונו, פתח במסע איומים כלפי מפקדי תחנות משטרה, שכלל שיחות טלפון מרובות וניסיונות להיכנס לתחנות משטרה תוך איום בפרסום פרטים מבזים.

בעת מעצרו נמצאו בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והוא התנגד להזדהות בפני השוטרים וניסה למנוע את מעצרו בכוח. כתב האישום כולל עבירות של הטרדה מינית, איומים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, החזקת סם מסוכן ותקיפת עובד ציבור.

לגבי יהונתן קאפח, נטען כי מדובר בדמות כוחנית אשר גורמים רבים בישראל ממתינים לבירור מעמיק בעניינה. על פי הערכות שונות, לאחר נחיתתו הצפויה בארץ צפויה לו "קבלת פנים חמה במיוחד". ייתכן כי בשל כך נמלט מהמדינה ומתגורר כיום בארצות הברית.

ככל הנראה, אריאל פורמנובסקי מזוהה עם שני גורמים הידועים כבריונים, והוא מנהל את העמותה לבדו – בניגוד לעקרונות המינהל התקין. נראה כי פעילות העמותה מתבצעת ללא פיקוח הולם ותוך חריגה מנורמות החוק והאתיקה הציבורית המחייבות גופים מסוג זה.

נציין כי נגד מר אריאל פורמנובסקי הוגשה תלונה במשטרה בגין איום ברצח.

הקשר ללירן אלחרר ול"עדנה קרנבל"

יהונתן קאפח – שעל פי גורמים שונים משמש כבעלים או כמנהל אתר "עדנה קרנבל" – מתגורר כיום בארצות הברית. נראה כי לירן אלחרר משמש הלכה למעשה כממשיך פעילות הרשת בישראל, ובין היתר מגיש בקשות לבתי המשפט ביחד עם אותה עמותה.

כך נוצר דפוס פעולה שבו העמותה והאתר "עדנה קרנבל" מופיעים כגורמים מקבילים או חופפים, תוך שימוש במעטפת עמותתית לכאורה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות תקשורתית תוקפנית כלפי מערכת המשפט.

במקרים שבהם הוגשו בקשות לבית המשפט בשם "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", נמצא כי מר לירן אלחרר הופיע ביחד עם בקשות העמותה, וכי במקרים רבים הובילו אותן בקשות לפרסומים באתר "עדנה קרנבל"- פרסומים שכוונו נגד בעלי הדין או נגד השופטים שדנו בתיקים הללו. כך מתעורר החשד כי מדובר במנגנון מתואם של לחץ ציבורי, שנועד להשפיע על מערכת המשפט או לפגוע באמינותה.

העמותה: אי ניהול תקין, חוסר שקיפות וביקורת רשם העמותות

לפי נתוני רשם העמותות, לעמותה אין ניהול תקין, היא אינה מגישה דוחות כספיים כחוק, ואינה מחזיקה רואה חשבון. הדבר מהווה הפרה של חוק העמותות, המחייב הגשת דוחות שנתיים והשתתפות פעילה של חברי הוועד – לרבות באסיפות כלליות. לא ברור כיצד ניתן להגיש דוחות או החלטות מנהליות כאשר אחד ממייסדי העמותה מתגורר בחו"ל ונמצא תחת כתב אישום חמור.

כתובת העמותה הרשומה היא רחוב האר"י הקדוש 17, פתח תקווה, 4958019, ומספר הטלפון המופיע הוא 058-551-8813. כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה היא judiciaryquality@gmail.com

צילום מסך מתוך אתר רשם העמותות (משרד המשפטים) – "גיידסטאר"

צילום מסך ממאגר המידע "גיידסטאר" – אתר רשם העמותות במשרד המשפטים

ב־11 בפברואר 2024 פרסם רשם העמותות ממצאי ביקורת עומק, שבסיומם נרשמה ההמלצה: "הועבר לשקילת נקיטה בהליכי פירוק של העמותה".

מכלול הנתונים מעלה תמונה מטרידה: עמותה שמטרתה המוצהרת היא קידום איכות מערכת המשפט, פועלת ללא שקיפות, ללא דוחות וללא פיקוח תקין, ובפועל מקיימת זיקה ישירה לגורמים המעורבים בפרסומים מאיימים והכפשות ברשת.

הקשר שבין אריאל פורמנובסקי, יהונתן קאפח ואמיר מלמד – שלושתם, המזוהים כבעלי תפקידים מוצהרים או בפועל בעמותה ובאתר – מצביע על דפוס פעולה מאורגן החורג בהרבה ממסגרת של פעילות אזרחית לגיטימית.

למשטרת ישראל יש מקום לבחון מדוע מר לירן אלחרר מופיע פעמים רבות לצד אותה עמותה, ובנוסף, ראוי לציין כי באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות רבות המשבחות את פעילות העמותה "התנועה למען איכות השפיטה בישראל".

דוגמה מובהקת לאחת הכתבות שפורסמו באתר ממחישה את הזיקה שבין הגורמים המעורבים ואת האופן שבו האתר מגויס לקידום מטרות העמותה

פנינו לנציגי העמותה וניהלנו שיחה עם מר אריאל פורמנובסקי. שאלנו מדוע העמותה פועלת ללא ניהול תקין, מדוע אינה מפרסמת מידע פומבי על כספיה ומהו הקשר בינה לבין אתר "עדנה קרנבל". נציגי העמותה הכחישו את הטענות וקבעו כי מדובר ב"שקרים"; הם ציינו כי העמותה אכן מגישה דוחות כספיים כנדרש וטענו כי רשם העמותות "משקר". בנוסף נאמר לנו כי אמיר מלמד פועל בעמותה כמתנדב וכי יהונתן קאפח – אזרח ארצות הברית – מסייע לעמותה מבחוץ. מר פורמנובסקי, שהוצג תחילה כחבר ועד, הוצג בשיחה כמי המשמש בפועל כמנכ"ל העמותה.

בעת שהוזכר שמו של מר לירן אלחרר תגובתו של מר פורמנובסקי התדרדרה לאיומים כלפי. במישרין ובנימת איום נמסר לי איומו: "בדרך לתת לך כדור בראש" – איום מפורש ברצח. בהזכרת השם נשמעו גם נוסחים גסים נוספים, בהם "לך תזדיין", וכן האיום המפורש: "אתה רוצה שאני אשבור לך את עצמות" – איום ישיר לפגיעה פיזית.

• שיחה מוקלטת עם אריאל פורמנובסקי, המשמש חבר ועד ומנכ״ל בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", חושפת איום מפורש ברצח – איום חריג וחמור שתועד על ידי מערכת "מעקב"

https://maakav.org.il/wp-content/uploads/2025/10/525255.mp4

להאזנה לשיחה המוקלטת במלואה, לחצו כאן

הקשר בין העמותה לבין אתר "עדנה קרנבל" ולמר לירן אלחרר הועבר לבחינת המשטרה.

בנוסף, באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות העוסקות באריאל פורמנובסקי, הנראות לכאורה כמיועדות לקידומו ולחיזוק תדמיתו הציבורית – כתבות חיוביות העושות, למעשה, יחסי ציבור לבריון.

דוגמאות לכתבות שפורסמו באתר, המשבחות ומקדמות את דמותו של הבריון אריאל פורמנובסקי – ומציגות קו פרסומי מובהק לטובתו ולמען העמותה שבה הוא משמש מנכ״ל

צילום מסך: בתמונה נראה אריאל פורמנובסקי. הצילום הופיע באתר "עדנה קרנבל" ומשמש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות היוצרים

אז ניתן לומר כי בעלי ופעילי אתר "עדנה קרנבל" הקימו, ככל הנראה, עמותה שמטרתה לקבל תרומות וכספים נוספים – ברם בהיעדר דוחות כספיים ורואה חשבון מלווה, לא ניתן להבין דבר על היקף פעילותה הכספית או על ייעוד הכספים שנאספו.

החומרים מצויים כבר בידי המשטרה – כעת תפקידה לפעול.

דוברות כאן 11 לא סיפקה תגובה עד למועד פרסום זה, על אף שהפנייה נשלחה זה זמן רב.

לירן אלחרר בחר שלא למסור תגובה. תגובתה של "עדנה קרנבל" פורסמה בתחקיר הקודם – לחץ כאן

https://maakav.org.il/wp-content/uploads/2025/10/White-Neutral-Video-Centric-Travel-YouTube-Intro-3_1.mp4

-אנו במעקב-

צילום: דניאל אלעזר – מתוך רשת X של כתב כאן 11, דניאל אלעזר. שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.

טרור אינטרנטי: מי הוא הצל של "עדנה קרנבל"?

eztempus_admin — Sun, 05 Oct 2025 17:56:31 +0000

דים אמור

במרחבי הרשת הישראלית פועלת בשנים האחרונות ישות מסתורית בשם "עדנה קרנבל" – אתר וערוץ תקשורת דיגיטלי המגדיר את עצמו כגוף עיתונאי עצמאי. אולם, לפי ממצאי תחקיר זה, מאחורי החזות התקשורתית מסתתרת מערכת מורכבת ומשוכללת של תקשורת, טכנולוגיה והפחדה, המפעילה מנגנוני השפעה, סחיטה, שיימינג ופגיעה קשה בפרטיותם של אנשי ציבור, שופטים, עדים ועיתונאים.

לפי המידע שנאסף, מדובר במערכת המשלבת בין פעילות תקשורתית-מדומה לבין שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות הפעלת קודים זדוניים, שליטה מרחוק במכשירים, הפצת ספאם נרחב וגניבת זהויות. הפעילות מתוארת על ידי גורמים שנפגעו ממנה כ"קרנבל אמיתי של הרס", שבו אדם שהוזכר על ידי האתר מוצא את עצמו נתון ללחצים, הטרדות, דופי ציבורי, ולעיתים אף לפגיעה במערכותיו האישיות.

יש לציין כי הביקור בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" עלול להיות מסוכן. לא במקרה נסגר הדומיין הרשמי של האתר על ידי רשם הדומיינים – והפרסומים הקשורים אליו זמינים כיום כמעט אך ורק בטלגרם. בעוד שפלטפורמות מרכזיות כמו פייסבוק, רשת X ו־וואטסאפ נוטות לחסום באופן אוטומטי קודים זדוניים, וירוסים ותכני ספאם, טלגרם נותרת אחת הזירות הבודדות שבהן ניתן להעלות תכנים מסוכנים ללא פיקוח הדוק מצד רשויות החוק.

מסיבה זו, מדינות רבות ברחבי העולם — ובהן אוקראינה, נורווגיה, ספרד וברזיל — נקטו בשנים האחרונות צעדים מחמירים נגד השימוש באפליקציה, בין אם באמצעות חסימות חלקיות ובין אם בהגבלות על שימוש במכשירים ממשלתיים.

בהיעדר מנגנוני פיקוח מספקים ובשל הפוטנציאל לשימוש לרעה, הפכה טלגרם לזירה מועדפת להפצת תכנים בעייתיים — ולעיתים אף מסוכנים — דוגמת אלו המשויכים ל"עדנה קרנבל".

פעילותה של "עדנה קרנבל" אינה מסתכמת בפרסום תכנים בלבד. על פי העדויות שנבחנו במסגרת תחקיר זה, האתר מפעיל גם מנגנוני תקיפה דיגיטליים מתוחכמים. מרגע ששמו של אדם נכלל במאגרי המידע של האתר — בין אם הוגדר כ"אויב" על־ידי מפעיליו ובין אם סומן כיעד בידי גורמי סייבר המזוהים עמו — פרטיותו נפגעת באופן חמור. בין הנתונים שנחשפים נכללים מספר זהות, פרטי רישום ממשרד הפנים, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ופרטי קשר של בני משפחה ומכרים. עדויות מצביעות על כך שהמידע מועבר למערכות שליחה אוטומטיות, המטיחות בקורבן מתקפה מתוזמנת של מסרים, מיילים ושיחות ממספרים משתנים.

כאשר הקורבן לוחץ על הקובץ, הוא מעניק לתוקף הסייבר גישה ישירה למכשירו. למעשה, הכותרת המפתה — לעיתים תמונה אינטימית מזויפת שנוצרה בבינה מלאכותית — משמשת כמלכודת; בעוד הקורבן עסוק בהתכוננות או בהלם, תוקף המשויך ל"עדנה קרנבל" כבר שולט במכשירו ומנצל את הגישה.

תוצאות הפריצה חמורות: התוקפים יכולים לכרות, לגנוז ולשתף קבצים פרטיים, לעקוב אחר תקשורת, לגשת לאפליקציות בנקאיות ולנצל מידע רגיש כדי ללחוץ, לסחוט ולפגוע בשמו הטוב של הנפגע — לעיתים באופן ממוקד וממושך.

תחקיר זה מצביע על כך שהאתר EdnaKarnaval.com, שכיום אינו פעיל, נרשם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל באמצעות כתובת IP ישראלית שמקושרת לפי בדיקה טכנית לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן. מאחורי אותה כתובת נמצא, לפי הממצאים, אדם בשם לירן אלחרר, איש מחשבים ישראלי בעל ידע טכנולוגי מתקדם, אשר על פי חיבורי הנתונים והעדויות, פעל במסגרת הרשת המזוהה עם "עדנה קרנבל".

מידע מתוך מערכת "נט המשפט".

חיבור כתובת ה־IP, המשויכת או המופעלת ככל הנראה בידי מר לירן אלחרר, נחשף במספר רבדים: הן בכתובת האתר הראשית, הן בשרתים החלופיים, והן בהודעות הספאם שנשלחו — כולם נושאים את אותו טווח כתובות. כתובת נוספת, ‎198.2.178.114‎, אשר שימשה את האתר, זוהתה אף היא כמופעלת ממקור פיזי בישראל — בכתובת שבבית דגן.

דוא"ל מטעם "עדנה קרנבל", שבו נמסרה תגובתה הרשמית לתחקיר שערכנו

במסגרת תחקיר "מעקב" בוצעה פעולה יזומה ומתוחכמת: נשלח מייל לנציגים המזוהים עם "עדנה קרנבל" — לכתובת שנחשפה בערוץ הטלגרם המקושר לאתר — במטרה לבחון את תגובת הצד השני ולנתח את נתוני התקשורת החוזרת. זמן קצר לאחר המשלוח התקבלה תגובה ישירה; ניתוח טכני מצא כי כתובת המייל שממנה התקבלה התשובה תואמת לכתובות ה-IP שנרשמו ביותר ממאה הודעות ספאם שנשלחו ביום המדובר בלבד.

למעלה ממאה הודעות ספאם התקבלו למערכת "מעקב"

התקבל דוא"ל ספאם שנשלח מכתובת ה־IP ‎198.2.178.114‎, אשר לפי ההערכות משתייכת למר לירן אלחרר

הממצאים מצביעים כי ההודעות נשלחו מאותו טווח כתובות IP, טווח המזוהה עם מקום מגוריו של מר לירן אלחרר. ממצא זה מחזק את ההערכה כי ייתכן שמקור שליחת הודעות הדוא"ל בשם "עדנה קרנבל" — ובהיקף רחב יותר גם מתקפות הספאם — קשור לאותו מקור.

ראוי להדגיש: בכל אחת מן ההודעות נכלל קישור פעיל; לחיצה עליו עלולה לאפשר חדירה ושליטה מרחוק במחשב המשתמש. לאור הסכנה האפשרית מומלץ להימנע מפתיחת הקישורים ולדווח על הממצאים לגורמי אבטחת מידע מוסמכים.

כתובת ה־IP ‎198.2.178.114‎ מתועדת לכאורה כשרת חיצוני הממוקם בחו"ל, אך בפועל נמצאה פועלת מישראל — מכתובת הקשורה למר לירן אלחרר

חדירה דיגיטלית דרך קישורי "עדנה קרנבל"

נוסף לכך, בערוץ הטלגרם הרשמי של "עדנה קרנבל", שבו למעלה מ־13 אלף עוקבים, פורסמו לאורך השנה האחרונה קישורים חלופיים לכתובת האתר, לאחר שזה נחסם. אחד הקישורים שנמסרו לציבור כלל כתובת דמוית "**185.117.0", שבה, לפי בדיקת מומחי סייבר, שוב הוטמע קוד מסוג Remote Access Tool. קוד זה, לפי הבדיקה, מאפשר לאדם השולט בו גישה לקבצים, למצלמה, לנתוני מיקום ולמידע המאוחסן במכשירי המשתמשים.

בבדיקה שנערכה על־ידי מומחי סייבר נמצא כי הכתובת "**185.117.0" (במכוון הוסר הקישור מן הפרסום, כדי למנוע מהקוראים ללחוץ עליו בשוגג), אשר הופצה בערוצי הטלגרם וברשתות החברתיות ככתובת חלופית לאתר הרשמי https://185.com, כוללת קוד זדוני מסוג Remote Access Tool (RAT) — קוד המאפשר שליטה מרחוק במכשירי המשתמשים.

האתר הרשמי 185.com, המשויך למערכת ednakarnaval.com, רשום על שמו של מר לירן אלחרר, ובכך נוצר חיבור ישיר בין ערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל", אתר האינטרנט והפעילות הדיגיטלית המזוהה עמו בישראל.

כתובת ה־IP החלופית, "**185.117.0", איננה האתר הרשמי, אלא כתובת משובשת או חלופית. על פי ממצאי הבדיקה, היא פועלת מתוך טווח שרתים השייך לספק זר (AS213535), ועל גביה הוטמע קוד שליטה מרחוק המאפשר גישה לקבצים, למצלמה, למידע אישי, לנתוני מיקום ולמערכות ההפעלה של המכשירים.

בהתאם לכך, מומלץ שלא להיכנס לקישור זה, לא להוריד ממנו קבצים, ולבצע סריקה מלאה של המחשב או הטלפון הנייד במקרה שהאתר נפתח. כל ממצא נוסף יש לדווח לגורמי CERT ישראל או לגופי אבטחת מידע מוסמכים.

פרסומים כוזבים שמקורם באתר "עדנה קרנבל"

• השופט תומר אורינוב ממשיך לכהן בתפקידו כרגיל. יתרה מכך, בחודש אוגוסט 2016 מונה לשופט בתי משפט השלום במחוז הדרום

מידע מטעה ושקרי שפורסם בידי "עדנה קרנבל"

תכנים שקריים ומסולפים שפורסמו במסגרת פלטפורמת "עדנה קרנבל"

נוסף לכך, כתובת האתר הרשמית 185.com, שנושאת ברישומי הבעלות את שמו של מר אלחרר, מעלה חשש כי גולשים הנכנסים דרך הקישורים שהופצו בערוץ "עדנה קרנבל" מאפשרים, למעשה, גישה מלאה למידע הפרטי המאוחסן במכשיריהם. לפי ההערכות, פעולות פשוטות כגון לחיצה על סרטון או קישור עלולות להעניק שליטה לגורם המפעיל את המערכת – ובכך לחשוף נתונים רגישים לרבות גישה לאפליקציות בנקאיות, ממשלתיות ועסקיות.

הבדיקה מעלה חשש ממשי לעבירות חמורות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות, וכן שימוש בלתי חוקי במידע אישי של אזרחים. לאור ממצאים אלה, מומלץ למשתמשים שהיו פעילים בערוץ או באתר "עדנה קרנבל" להחליף סיסמאות באופן מיידי, לוודא אבטחת מידע מוגברת במכשירים האישיים, ולהיוועץ עם גורמי סייבר מוסמכים.

למעשה, גם ChatGPT מזהיר באופן רשמי מפני כניסה לקישורים המופצים בערוצי הטלגרם של "עדנה קרנבל".

ניסיון להשתיק שופטים: לירן אלחרר במוקד הפרשה

לירן אלחרר בבית המשפט. צילום: "מעקב"

לירן אלחרר הופיע כעד בתיק משפטי מתוקשר – תיק 45991-04-23 בבית משפט השלום בתל־אביב, שבו שימש זוהר מדר כתובע. על פי ממצאי התחקיר, במהלך ניהול התיק נרשמו תלונות על איומים, הטרדות ומתקפות ספאם, אשר הופנו כלפי עדים – ובכללם כלפיי, כעיתונאי שסיקר את ההליך.

גם השופט יאיר דלוגין, שדן בתיק, הפך למוקד התקפה של האתר: זמן קצר לאחר הדיון הראשון החלו להופיע באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם שלו כתבות קשות נגדו, בהן נטען כי הוא "מחסל את חופש הביטוי" ושהוא "מתחרמן מעורכי דין" – ניסוחים גסים ובלתי הולמים שהוצגו כ"תחקירים".

לחץ כבד הופעל על השופט מצד אתר "עדנה קרנבל"

עוד מקרה חריג נרשם בתיק 45991-04-23, כאשר בעליו של אתר "עדנה קרנבל", מר יונתן קאפח, הגיש בקשה יוצאת דופן להשתתף בדיון. זאת, אף שברור כי הוא שוהה מחוץ לישראל, וכי ניתן היה לעצור אותו עם נחיתתו בארץ לצורך חקירה. עצם הגשת הבקשה עוררה סימני שאלה באשר למניעיה, והוסיפה נדבך נוסף לשורת האירועים שבהם האתר גורם לבזבוז זמן שיפוטי יקר.

על רקע הלחץ שנוצר סביב הבקשה, נתן השופט שתי החלטות — אף שהדיון היה פתוח לציבור, וכל אדם רשאי היה להיכנס אליו כחוק.

לפי מזכירות בית המשפט, בקשות מסוג זה אינן ניתנות להגשה מחו"ל, אלא רק באופן פיזי או מקוון מתוך שטח ישראל, שכן אתר "נט המשפט" חסום לגולשים מחוץ למדינה ומאפשר גישה למידע כללי בלבד.

כך, גם הפעם, נראה כי פעילותו של אתר "עדנה קרנבל" יצרה טירחה מיותרת לבעלי הדין ולמערכת המשפט — וחבל שלא נפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הבקשה הסרקית.

בתוך כך, מר יונתן קאפח הגיש שתי בקשות נפרדות, אשר חייבו את יתר הצדדים להתייחס ולהגיב, וכתוצאה מכך נגרמו עיכובים נוספים בניהול ההליך המשפטי.

יש לציין כי אף אחד מן העיתונאים המזוהים עם אתר "עדנה קרנבל" לא נכח בדיון. לעומת זאת, באולם נצפה מר לירון אלחרר, שביתו כנראה משמש — לפי הערכות — מוקד הפעילות של האתר ושל ערוץ הטלגרם הקשור אליו. ייתכן כי ניסה להציג עצמו ככתב מטעם האתר, או שמא בלבל בין תפקידו הנטען כ"עד" לבין מעמדו האמיתי באולם.

לאורך החודשים האחרונים פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות נוספות נגד השופט יאיר דלוגין, וכן נגד שופטים נוספים.

כיום ניתן להעריך את עוצמת הלחץ שנוצר, לכאורה, כתוצאה מפעולותיו של מר לירון אלחרר. עם תחילת עבודתנו על התחקיר, הוצפה מערכת "מעקב" במאות הודעות — מסרוני SMS, הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני — למעלה מ־500 במספר, כולן התקבלו בתוך פחות מ־24 שעות.

חוליה נוספת בשרשרת הופנתה כלפי השופט אמיר לוקשינסקי-גל. באתר "עדנה קרנבל" פורסמו נגדו ביטויים חריפים וקיצוניים, ובהם כינויים כגון "שופט שצריך לעוף לעזאזל" ו־"תוצר תחלואתי של הפצ"ריה". בכתבות אחרות נטען כי השופט "אישר המצאה לחו״ל במייל", תוך הסתמכות על מסמכים "ערוכים ושקריים". הצטברותם של פרסומים מעין אלו מעוררת שאלה מטרידה באשר לשימוש שנעשה, לכאורה, במנגנון התקשורתי של האתר כאמצעי להשפעה ולחץ על מערכת המשפט.

מקור נוסף לקשר האפשרי בין לירן אלחרר לבין האתר "עדנה קרנבל" נובע מרקע משפטי קודם בינו לבין זוהר מדר — התובע בתיק הנוכחי — והוא גם שמסביר מדוע הופיע מר אלחרר כעד בתיק 45991-04-23.

לפי התיעוד, בתיק 24587-07-17 (שנוהל בשנת 2017) שימש אלחרר כתובע, וההליך התנהל בפני השופט אמיר לוקשינסקי-גל. בסיום ההליך הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אך לא פורסם לציבור.
עם זאת, נראה כי מר אלחרר לא השלים עם תוצאות ההסדר, ולטענת גורמים שונים — חזר בו מההסכמה ימים ספורים בלבד לאחר הדיון.

זמן קצר לאחר מכן הופיעו באתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים נגד מר מדר, שכללו תמונות וחומרים שנראו ככאלה שמקורם במכשירו האישי. על פי תלונה שהוגשה למשטרה, מר לירן אלחרר חדר, לכאורה, למכשיריו של מר מדר, השתלט על תיבת הדואר האלקטרוני שלו ועל רשימות לקוחותיו, ובכך פגע קשות בפרטיותו ובפרנסתו. לדברי מדר, נגרם לו נזק ניכר כתוצאה מגניבת זהותו וחשיפת פרטיו האישיים.

מדר טען כי אותם חומרים נגנבו ממכשירו בידי אלחרר — טענה המשתלבת בדפוס חוזר שעלה מתחקירים קודמים, של שימוש בחומרים אישיים לצורכי השפלה ופגיעה פומבית. בעקבות האירועים הוגשו תלונות למשטרה בגין גניבת זהות, פגיעה בפרטיות והטרדה. גם בתיק הנוכחי טוענים המעורבים כי נעשו ניסיונות להשפיע על עדים ולהפעיל עליהם לחץ באמצעות פרסומים מאיימים ומכפישים.

עובדתית, תמונות שהיו שמורות במכשירו הפרטי ולא פורסמו מעולם — הופיעו לפתע באתר "עדנה קרנבל", בדיוק במועד שבו הוגשה תלונה למשטרה, שלפיה מר לירון אלחרר הוא שפרץ וחדר למכשירים פרטיים. כך עולה מן התלונה שהוגשה במשטרה ומתוך ריאיון שקיימנו עם גורמים המעורבים בפרשה.

"עדנה קרנבל" שברה שתיקה – תגובה רשמית ראשונה

בתגובה לפניית מערכת התחקיר, התקבלה לראשונה הודעה רשמית מהאתר "עדנה קרנבל". בתגובה זו, שנשלחה בדוא"ל מאותה כתובת IP ‏198.2.178.114, נכתב כך:

"ככל ומדובר בחקירת משטרה פעילה הרי אתם מבצעים עבירת שיבוש חקירה. יחד עם זאת אין לנו מושג מי הוא הנ״ל. אתר עדנה קרנבל הינו אתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי (ככל ויש חוק בישראל). אתר עדנה קרנבל נהנה מהתיקון הראשון בחוקה האמריקאית (חופש הביטוי וחופש העיתונאות). גבולות משטרת ישראל (ככל ויש לכם משטרה) מסתיימות בנתב״ג ככל הזכור לי".

התגובה לוותה בשגיאות כתיב רבות ונכתבה בלשון לעגנית, אך מבחינה טכנולוגית חשפה את כתובת ה־IP של השולח – אותה כתובת שהופיעה במיילים שהכילו קישורי שליטה זדוניים, ובקשרים שנקשרו לכתובת הפיזית בבית דגן.

דליפת ענק: שופטי ישראל נחשפו?

מבדיקת רשומות הדומיין עולה כי רשם הדומיינים הסיר את האתר מהרשת – ככל הנראה בעקבות דיווחי אבטחה או בשל הפרת תנאי שימוש. עם זאת, פעילותו של ערוץ הטלגרם המזוהה עם האתר נמשכת במלואה, וכוללת הפצת קישורים פעילים, קריאות לציבור "לשנות DNS" ולגלוש באמצעות כתובות חלופיות, לצד העלאת תכנים חדשים נגד אישי ציבור בישראל.

בין התכנים שפורסמו מצויה גם "רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, בצירוף כתובות מגורים וטלפונים אישיים. בפרסום נכתב במפורש: "רשימות תפוצה של עדנה קרנבל – רשימת 1,198 שופטי ישראל, כתובות מגורים וטלפונים אישיים".

בהתחשב בכך שבישראל מכהנים כ־1,200 בעלי תפקידים שיפוטיים בסך הכול, מדובר בהיקף כמעט מלא של כלל מערכת המשפט. עצם פרסום המידע מלמד על גישה למאגרי נתונים חסויים ומעלה חשש כבד לפגיעה בביטחונם האישי של גורמים שיפוטיים ולחשיפת מידע רגיש.

אם אתר "עדנה קרנבל" אכן דובר אמת בפרסומיו – מדובר בפגיעה קשה ובמעשה חמור. נדמה כי מפעילי האתר אינם חוששים מהחוק הישראלי ואף אינם מתייחסים לסמכותו כלל.

הדפוס הקבוע של "עדנה קרנבל"

התחקיר של אתר "מעקב" מעלה תופעה מטרידה נוספת: בכל פעם שבה לירן אלחרר מעורב בהליך משפטי או בפרשה ציבורית כלשהי, מופיעים כמעט מיד פרסומים באתר "עדנה קרנבל" — נגד השופטים, הצדדים או העדים המעורבים בתיק. דפוס זה ניכר גם בתיק 45991-04-23, וגם בהליכים קודמים.

בבדיקה שערכנו בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" נמצא כי כמעט בכל מקרה שבו פורסם תוכן נגד אדם כלשהו — מדובר באדם המצוי בסכסוך עם אחד מבעלי האתר: מר יונתן קאפח, מר לירן אלחרר או מר אמיר מלמד. נגד מלמד עצמו הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית וסחיטה באיומים, ובו תוארה שורה ארוכה של פרסומים פוגעניים שפרסם ברשתות: קללות, תיאורים מיניים בוטים ופרסום כתובותיהם של שוטרים, לצד טענות כי הטריד את בני משפחתו של אחד מהם.

עיין בכתבה – לחץ כאן

לפי עדויות שנמסרו למערכת, חלק מהנפגעים קיבלו פניות ישירות לשלם למפעילי האתר סכומי כסף בתמורה להסרת פרסומים, ואחרים הפכו למטרה לאחר שנכנסו לעימות אישי או משפטי עם המעורבים באתר — מה שכונה על ידם "עיתונאות חופשית", אך בפועל שימש ככלי נקמה.

במהלך ההליך בתיק 45991-04-23, לדוגמה, הוזכר שמו של כתב החדשות דניאל אלעזר — עיתונאי שבפסק דין קודם הוגדר כמי שפרסם "דברי שקר". קשריו של אלעזר עם מר אלחרר מעוררים עניין מיוחד, ובכוונת מערכת "מעקב" לפרסם על כך תחקיר נפרד.

על פי המידע שבידינו, תמונות פרטיות שנגנבו ממכשיריהם האישיים של אזרחים הופיעו לפתע בפרסומים ובכתבות שפרסם דניאל אלעזר במסגרת תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". לפי הערכות, התמונות הושגו, לכאורה, בידי לירן אלחרר עצמו.

השאלה כיצד חומרים אישיים ורגישים הגיעו לידי כתב ציבורי ופורסמו לציבור הרחב נותרת פתוחה, אולם ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלחרר ואלעזר פעלו בתיאום.

על פי הנתונים שנאספו, במסגרת ההליך המשפטי בתיק 45991-04-23, ביום שבו מר אלחרר לא היה אמור להעיד כלל, הוא הופיע באולם בית המשפט כצלמו של אלעזר. זאת, לאחר שבדיון הקודם הוזמן להעיד מטעם אחד הנתבעים, וכבר בדיון שלאחריו תועד כשהוא משמש כצלם המלווה את אלעזר במהלך עדותו.

התנהלות חריגה זו עוררה סימני שאלה מהותיים ודרשה בחינה מעמיקה, במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הוגשה נגד אלעזר תלונה במשטרה בטענה, ככל הנראה, לניסיון לקבלת שוחד — פרשה שעוררה בזמנה תהודה ציבורית ניכרת. יש לזכור כי אלעזר מועסק בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", גוף שידור ממלכתי הפועל מכוח החוק ומחויב לסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתיקה ועיתונות הוגנת (קרא את הכתבה – לחץ כאן).

• על ידי מערכת "מעקב" תועדה סצנה שבה נצפה דניאל אלעזר מעביר את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, מסוג אייפון, אל לירן אלחרר — וזה מצדו מתועד כשהוא מצלם את אלעזר באולם בית משפט השלום בתל־אביב

דבר נוסף מעורר תהיות: כמעט כל העדים מטעם התביעה — ואני בכלל זה, כעיתונאי שסיקר את ההליך — דיווחו כי קיבלו איומים ישירים מגורמים המזוהים עם "עדנה קרנבל". לעומת זאת, באי-כוח הנתבע ועדים מטעמו לא קיבלו כל מסר או פנייה מצד האתר.

נתון זה, לצד העובדה שכתובות ה־IP של האתר הובילו לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן, עשוי להעיד על קשר או תיאום בין הצדדים לבין מפעילי "עדנה קרנבל”.

כך מתגלה תמונה כוללת של מנגנון מתוחכם המשלב בין מתקפות דיגיטליות לבין לוחמה פסיכולוגית מקוונת: מערכת הפועלת תחת שם עיתונאי לכאורה, משתמשת בחסות חופש הביטוי כדי להפעיל לחצים על בתי משפט, עדים ועיתונאים, ומחוללת נזק ממשי לאמון הציבור במוסדות המדינה.

התחקיר אינו מציג מסקנות סופיות אך מעלה ממצאים מדאיגים המעידים על דפוס פעולה קבוע: שימוש בזהויות מוסתרות, הפצת קישורים זדוניים, חדירה למכשירים פרטיים, פרסום תכנים משפילים וניסיון מוצהר "לשלוט בשופטים" – כפי שפורסם באתר עצמו.

גורמי סייבר והחוק בישראל ממליצים לאזרחים להימנע מלחיצה על קישורים שמקורם בערוצי "עדנה קרנבל" ולהתלונן מיד למשטרת ישראל או לגופי CERT במקרה של חשד לפגיעה במחשב או בטלפון הנייד.

החקירות בעניין זה נמשכות, אך דפוסי הפעולה, הזהויות שנחשפו והקשרים שנמצאו מצביעים על רשת מאורגנת היטב הפועלת ממוקדים בישראל ובחו"ל, שלכאורה חוצה את גבולות החוק, חופש הביטוי והאחריות העיתונאית.

במהלך עבודתנו על התחקיר התקבלו במערכת "מעקב" איומים שנשלחו באמצעות יישומון וואטסאפ, לכאורה מטעם האתר "עדנה קרנבל". בנוסף, תמונותיי כעיתונאי פורסמו בערוץ יוטיוב באופן מבזה — פרסום שהוסר לאחר מאמץ ממושך.

עד כה התקבלו למעלה ממאה הודעות נוספות, ואנו ממשיכים לקבל מסרים מאיימים כמעט מדי יום. על פי ספירה שנערכה במערכת, התקבלו למעלה מ־500 פניות — באמצעות הודעות SMS, וואטסאפ וערוצים נוספים — ממספרים שונים המזוהים עם חברות, עמותות, עסקים ואף אתרי זנות.

נוסף על כך, נרשמו ניסיונות להשתלט על מכשירי הטלפון של חברי המערכת באמצעות שליחת הודעות SMS המזמינות "לאשר קוד" — הליך שבפועל נועד להעביר את המספר לבעלות גורם אחר. כמו כן, נעשה ניסיון לפרוץ לשרתי המערכת, אך הוא סוכל. זאת מאחר שבעבר רכשנו תשתית שרתים עצמאית, והמידע שלנו מאובטח ברמה גבוהה.

כל הפעולות הללו, כך נראה, נועדו להרתיע את מערכת "מעקב”, למנוע את פרסום התחקיר ולפגוע בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.

• כמובן, קשה להתעלם גם מהפגיעה הכלכלית והאנושית שנגרמה לעסקים. למעלה מ־500 בתי עסק — ובהם מכללות, אוניברסיטאות ועסקים פרטיים — קיבלו את מספר הטלפון של מערכת "מעקב", שמפורסם לציבור לצורך פניות וכו'. מספר זה הועתק, ככל הנראה, בידי אתרי בוט ונוצל לרעה לצורך יצירת פניות כוזבות.

כך נוצר מצב שבו בתי עסק קיבלו פניות שקריות בתחומים שאין להם כל קשר אלינו — בהם לימודים, פיזיותרפיה, “רפלקסולוגיה”, ואף שירותי עיסוי בעלי אופי מיני. כל פנייה כזו כרוכה בעלות כספית עבור העסק, מה שהוביל לנזק ממשי למאות גורמים תמימים.

מדובר לא רק בפגיעה במערכת העיתונאית, אלא גם בעסקים ובמוסדות שנפגעו בשל שימוש מניפולטיבי במספר טלפון שנועד לשירות הציבור.

תגובות:

מר לירן אלחרר בחר שלא למסור תגובה.

מראשית המפגש בבית המשפט הבטיח לי מר לירן אלחרר כי ימסור תגובה, יתראיין, ואף יציג מסמכים שלטענתו מוכיחים את קשרו לאתר "עדנה קרנבל" ומראים כי הוא הקורבן ולא האשם. אולם, ברגע שבו הפעלתי את המצלמה — אלחרר נסוג לאחור, סירב לדבר, ולבסוף נמלט מהמקום.

https://maakav.org.il/wp-content/uploads/2025/10/White-Neutral-Video-Centric-Travel-YouTube-Intro-3_1.mp4

דניאל אלעזר מסר תגובה קצרה, בנוסח: "אתה נוכל, שקרן וגנב" — ובכך למעשה סירב להשיב לגופו של עניין. יצוין כי אלעזר משמש כתב ציבורי בתאגיד השידור "כאן 11", גוף הפועל מכספי הציבור ומחויב לסטנדרטים עיתונאיים ואתיים.

תגובתו הרשמית של אתר "עדנה קרנבל" מובאת לעיל במסגרת התחקיר.

לדברי גורם בכיר במערכת המשפט, אתר "עדנה קרנבל" מטריד שופטים באופן שיטתי. לדבריו, מדובר באתר הידוע בהתנהלותו הבעייתית, וכי אף ששופטים רבים נפגעו מפרסומיו — במערכת כבר התרגלו שלא להתייחס אליו כאל גורם תקשורת רשמי או אמין.

© מערכת מעקב — 2025
צילום מסך, ממצאי בדיקות טכניות ותכתובות מאומתות מצויים במערכת. כל הפרטים נבדקו ונאספו לפי כללי עיתונות אחראית, תוך שמירה על זכות התגובה של כל גורם שהוזכר בכתבה.

הפוסט טרור אינטרנטי: מי הוא הצל של "עדנה קרנבל"? הופיע לראשונה ב-מעקב.

ארכיון השופט יאיר דלוגין - מעקב

לירן אלחרר ייחס עבירה פלילית חמורה לקצין בכיר והכפיש משטרה

לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11

קשרים בין כתב "כאן 11" ללירן אלחרר

טרור אינטרנטי: מי הוא הצל של "עדנה קרנבל"?