הקלטות חסויות שפורסמו ברשת 13 חושפות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בפורשות כי הדיח למעשה את הרמטכ"ל הרצי הלוי ואת שר הביטחון יואב גלנט במטרה לקדם חוק השתמטות מגיוס. בשיחה עם רב בכיר מציבור החרדי-ליטאי, נתניהו אמר בקולו: "כשהם נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אפשר. המכשול הצבאי הוסר".

השיחה התקיימה עם הרב משה הלל הירש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומנהיג בציבור החרדי-ליטאי. בה נשמע נתניהו פורס בפניו את התמונה המלאה של מניעיו להחלפת הצמרת הביטחונית. "אנחנו צריכים להציל לא רק את מדינת ישראל אלא גם את עולם התורה, וזה מה שאני מאמין בו", אמר ראש הממשלה. "בעזרת השם, זה גם מה שנעשה. כדי לעשות את זה אנחנו זקוקים לזמן כדי להעביר את החוק באופן ראוי שלא ניתן לאתגר".

צילום: ערוץ 13, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

נתניהו המשיך ופירט את המכשולים שעמדו בפניו: "היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו. אתה יודע, כששר הביטחון נגדך והרמטכ"ל נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אנחנו יכולים להתקדם". הוא סיפר לרב כי שוחח אישית כ-20 פעמים עם יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וביקש ממנו לקיים דיונים נוספים בנושא.

"יש אנשים שמנסים לחתור תחתינו", הוסיף נתניהו בהקלטה. "הצבא עושה בדיוק את מה שביקשנו ממנו לעשות עכשיו. הם יוצרים מסלולים, יוצרים את היכולת לקלוט חרדים ולקיים אורח חיים חרדי בצבא. זה מדהים מה שנעשה. כך שאנשים נכנסים חרדים ויוצאים חרדים. אנחנו לא רוצים שהם ייכנסו חרדים וייצאו חילונים".

ראש הממשלה המשיך ופירט את ההבדל בין המצב הקודם למצב הנוכחי: "למעשה, בגלל שהחלפנו את הרמטכ"ל, בגלל שהחלפנו את שר הביטחון, שחסמו את זה למעשה לאורך כל התקופה הארוכה הזאת, עכשיו אנחנו יכולים להתקדם יותר בביטחון ויותר במקצועיות". הוא הבטיח לרב: "אנחנו יכולים להציל את עולם התורה, ולהיפטר מהעול הכבד הזה ששמו עלינו. זה בהחלט אפשרי, בעזרתך".

נתניהו התייחס גם ללוח הזמנים לקידום החקיקה ואמר: "לקבוע דד-ליין מהיר מדי, זה יעכב את התהליך. ראש השנה זה זמן מתאים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במהירות מסחררת כי אנחנו נותנים ליריבים שלנו מתנה על מגש של כסף. למה לתת להם את זה?". הוא הסביר כי הליכי החקיקה בכנסת כפופים לביקורת ציבורית, "למרבה הצער" כלשונו.

"הם יכולים להפיל אותנו רק בכך שיגידו 'מיהרתם עם זה מדי, לא עשיתם מספיק ישיבות על זה, לא עשיתם מספיק דיונים'", הסביר נתניהו את החשיבות בזהירות. "אז אנחנו רוצים להסיר את כל המכשולים האלה. אז אנחנו עושים את זה למעשה עכשיו. כי אתה יודע – הרמטכ"ל התחלף, המכשול הצבאי, ובאופנים רבים גם המכשול של המחוקק הוסר. אבל במשך יותר מדי זמן הם עיכבו אותנו. הם עיכבו אותנו במשך כמעט שנה וחצי".

בהקלטה תקף נתניהו את האופוזיציה בחריפות: "היריבים, אלה שבשמאל, רק מנסים להפיל את הממשלה ולפגוע בעולם התורה. מה שתקבל זאת ממשלת שמאל שתהרוס את עולם התורה, וזה מה שהם רוצים. האנשים האלה הם נגד עולם התורה, הם לגמרי אנטי, לגמרי אנטי". הוא הפציר ברב להסתייע בעזרתו: "אני אומר, כבוד הרב – אני צריך את העזרה שלך. אני סומך על העזרה שלך ואני רוצה שאתה תסמוך עליי. אם אנחנו נעבוד יחד, נסיים עם הדבר הזה אחת ולתמיד".

תגובת לשכת ראש הממשלה לא איחרה לבוא. במסר רשמי נאמר: "כפי שנשמע בבירור בהקלטות – ללא הפרשנות המסולפת של 'פרשני' ערוץ 13 – ראש הממשלה מציין כי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודמים הם שמנעו את הקמת היחידות הייעודיות לשירות חרדים. לעומתם, שר הביטחון והרמטכ"ל הנוכחיים מקדמים את הנושא בצורה מהירה ומקצועית – ואנו גאים בכך". נתניהו עצמו כינה את הפרסום "פרשנות מסולפת".

עם זאת, טענת נתניהו נתקלת בסתירה עובדתית ברורה. הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי היה זה שבפועל אישר את הקמת חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית בצה"ל, בניגוד לטענות ראש הממשלה בהקלטות.

מבית הרב הירש הגיעה תגובה זועמת להדלפה: "הזדעזענו לשמוע על הדלפת שיחה שהתקיימה בין מרן ראש הישיבה לראש הממשלה נתניהו. השיחה הייתה אישית והדלפתה לתקשורת היא מעשה חמור של אנשים שבשביל רווח פוליטי פועלים בחוסר אחריות ולא בוחלים בשום דרך".

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט התייחס להקלטות במרומז ברשת X וכתב: "אני גאה בכך שעמדתי על העיקרון לפיו כולם צריכים לקחת חלק במשימת ההגנה על הארץ. על מנת לקיים את מדינת ישראל, אנו זקוקים לצבא חזק ונחוש. הצורך לגייס לצה"ל כל צעיר בגיל גיוס, חיוני כדי לקיים את ביטחון ישראל – כולם חייבים להתגייס: חילונים, דתיים וחרדים, כולם".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב בחריפות: "נתניהו שולח עשרות אלפי צווי מילואים – ובמקביל זוחל לעבר השתמטות חרדית המונית. לנצח ייזכר כמי ששלח לשדה הקרב רק את מי שנוח לו פוליטית, ושמר רק על חיי ילדיהם של שותפיו לקואליציה".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוסיף: "נתניהו בעצמו מודה שהוא הדיח את הרצי הלוי וגלנט לא כי הם כשלו כמוהו בהגנה על המדינה ב-7/10, אלא כדי לקדם את חוק ההשתמטות. שוב הוא מפקיר את הלוחמים ומתגייס רק למען המשתמטים. הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה".

מטה המאבק "חופשי בארצנו" מסר: "החשיפה של ליאור קינן בערוץ 13 צריכה לטלטל את מדינת ישראל. ראש ממשלת ישראל פועל נגד לוחמי צה"ל. נגד גיוס לצבא. הוא מוכן לעשות הכול, כולל פגיעה בביטחון המדינה ובחיילים האהובים שלנו, העיקר שיישאר בשלטון. נתניהו – מדינת ישראל היא לא הקורבן שתוכל להעלות למזבח למען המשך קריירת הכישלונות שלך".

במקביל לסערה הציבורית שחוללו ההקלטות, נחשף כי נתניהו בוחן "דרך לגשר על הפערים" לחקיקת חוק פטור מגיוס. על פי מקורים מעורים, ראש הממשלה גישש עם הסיעות החרדיות אם יסכימו להתחייב שלא יפזרו את הכנסת עד תום הכנס הנוכחי תמורת הדחתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. אולם הם הבהירו לו בתגובה: "ההדחה לא תעזור לנו".

שר חרדי, ששמו לא פורסם, סבור כי הפגישות נועדו בעיקר להדיח את אדלשטיין מתפקידו ולא לפתור את המשבר האמיתי. "זו שיטת נתניהו – כשאיימו להפיל את חוק הרווחים הכלואים ביבי פיטר את גלנט. כשמאיימים עכשיו בפיזור הכנסת הוא כנראה יידיח את אדלשטיין", אמר השר, אך הדגיש כי שינוי כיוון לא יהיה. "הבעיה תישאר. נתניהו לא רצה ולא רוצה לפתור את סוגיית מעמדם של לומדי התורה. לכן, הפתרון היחיד הוא פיזור הכנסת".

ההקלטות מציגות תמונה ברורה של ראש ממשלה המודה כי החליף את הצמרת הביטחונית לא מסיבות מקצועיות או בגין כישלונות בתפקיד, אלא כדי להסיר מכשולים מפני חקיקה פוליטית שנויה במחלוקת. הדברים נאמרו בשיחה פרטית עם רב בכיר, ללא ידיעה כי השיחה מוקלטת, מה שמעניק להם משקל רב במיוחד. כעת, עם פרסום ההקלטות, נדרש נתניהו להתמודד עם הדים ציבוריים ופוליטיים של הדברים שאמר, תוך שהוא מנסה לצמצם את הנזק ולהכחיש את הפרשנות הברורה של דבריו.

צילום ראשי דובר צה"ל

הפוסט הקלטות נתניהו חושפות: הדיח את הלוי וגלנט כדי לקדם חוק השתמטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצהרה דרמטית שנמסרה ביום חמישי האחרון, הרמטכ"ל נטל אחריות מלאה על אירועי 7 באוקטובר ועל תפקוד צה"ל באותו יום גורלי. "האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא בשבעה באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות שלכם," אמר הרמטכ"ל במהלך התייחסותו לתחקירי צה"ל שנערכו בעקבות האירועים.

הדברים נאמרו במסגרת דיון פנימי בצה"ל שעסק בממצאי התחקירים המקיפים שנערכו בחודשים האחרונים. ההצהרה מגיעה בעת שהצבא ממשיך להתמודד עם השלכות האירועים ועם ביקורת ציבורית נרחבת על תפקודו ביום ההוא.

בהצהרתו, הרמטכ"ל לא הסתפק בנטילת אחריות אישית, אלא התייחס גם לאחריות הקולקטיבית של מפקדי צה"ל בכל הדרגים. "האחריות שלכם היא גם האחריות שלי", הדגיש הרמטכ"ל, באמירה שמשקפת את תפיסת הפיקוד והאחריות בצה"ל.

מקורות בצה"ל מסרו כי התחקירים שנערכו עד כה חשפו שורה של כשלים בהיערכות, בהתרעה ובתגובה המיידית לאירועים. עם זאת, הצבא מדגיש כי התחקירים נועדו בראש ובראשונה להפקת לקחים ולשיפור המוכנות העתידית.

זהו רגע משמעותי של לקיחת אחריות. הצהרת הרמטכ"ל משקפת את התרבות הארגונית של צה"ל, שבה מפקדים נוטלים אחריות גם על כשלים שהתרחשו תחת פיקודם.

בצה"ל מציינים כי התהליך המקיף של תחקור האירועים עדיין נמשך, וכי ממצאים נוספים צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים. במקביל, הצבא פועל ליישום לקחים מיידיים שכבר הופקו מהתחקירים שנערכו עד כה.

מערכת הביטחון מתמודדת עם אתגרים מורכבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, הן ברמה המבצעית והן ברמה התודעתית והציבורית. הצהרת הרמטכ"ל נתפסת כצעד חשוב בניסיון לשקם את אמון הציבור במערכת הביטחון.

נתיב רקימת האמון שזור בדברי אמת ובנשיאה באחריות.

בפרק הזמן הקרוב עתידים לראות אור ממצאים נוספים מן החקירות המעמיקות, אשר ישרטטו את מארג האירועים ביום השביעי לחודש אוקטובר ואת המחדלים שאפשרו את התהוותם. בד בבד, צפויים להתחולל שינויים מבניים ותפיסתיים בצבא ההגנה לישראל כנדבך ביישום התובנות שהופקו.

הצהרת ראש המטה הכללי על נטילת אחריות מלאה מהווה ציון דרך רב-משמעות בתהליך התמודדותה של מערכת הביטחון עם אירועי השביעי באוקטובר והשלכותיהם ארוכות הטווח על צבא ההגנה לישראל ועל החברה הישראלית בכללותה.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל נוטל אחריות מלאה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ביום ה-473 למלחמת חרבות ברזל, הודיע הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי על סיום תפקידו. בנאום היסטורי שנשא ליד קיבוץ מפלסים, אחד מסמלי הטרגדיה של ה-7 באוקטובר, חשף הרמטכ"ל את מאזן המלחמה המתמשכת, תוך שהוא משלב בין לקיחת אחריות מלאה על הכישלון בהגנה על העורף לבין הצגת ההישגים המשמעותיים של צה"ל בחודשי הלחימה.

"ביום בו מקבל עליו אדם את עול הפיקוד בצבא ההגנה לישראל, הוא עומס על כתפיו אחריות, אחריות שאין לה תאריך תפוגה", פתח הלוי את דבריו. "ביומה הראשון של המלחמה, בהערכת המצב המטכ"לית, לקחתי בקול רם וברור את האחריות, אחריותי, לכישלון צה"ל בהגנה על האזרחים בשמחת תורה תשפ"ד".

הרמטכ"ל הציג בפירוט את ההישגים המשמעותיים של צה"ל תחת פיקודו בזירות השונות. בחזית הצפונית, ספג חיזבאללה מכה קשה עם חיסול מרבית הנהגתו הבכירה, כולל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. "חיסלנו מעל ל-4000 פעילי טרור וביניהם מרבית שרשרת הפיקוד הבכירה ביותר של הארגון", ציין הלוי. "הֵחלשות כוחו של חיזבאללה בזירה הלבנונית ניכרת מאוד וחובתנו לשמר זאת בעתיד".

בזירה העזתית, דיווח הרמטכ"ל על פגיעה אנושה בחמאס: "הזרוע הצבאית של חמאס נפגעה באופן קשה מאוד. רוב הנהגת הארגון נהרגה ובראשה יחיא סינוואר, כך גם בכירי הזרוע הצבאית, בראשם מוחמד דף". לדבריו, צה"ל חיסל קרוב לעשרים אלף פעילי טרור של חמאס, אך הדגיש כי המשימה טרם הושלמה: "לא השבנו עדיין את כל החטופים ויש לנו משימות להשלים מול משילות חמאס ומול יכולות גרילה וטרור בהן הארגון עדיין מחזיק".

במקביל להודעת הרמטכ"ל, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת מבצע "חומת ברזל" בג'נין. "בהנחיית הקבינט המדיני-ביטחוני, צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל פתחו היום במבצע צבאי נרחב ומשמעותי למיגור הטרור בג'נין", מסר נתניהו. "זה הוא צעד נוסף להשגת המטרה שהצבנו – חיזוק הביטחון ביהודה-ושומרון".

הרמטכ"ל התייחס בהרחבה לסוגיית תחקירי ה-7 באוקטובר, נושא הנמצא במוקד השיח הציבורי. "צה"ל חייב לספק תשובות ולהעמיד תחקירים של אמת: איכותיים, יסודיים ובשקיפות מלאה," הדגיש. "אנחנו מתחקרים מתוך המחויבות לנופלים, לחטופים ולמשפחותיהם ולקהילות הנגב המערבי; אנחנו מתחקרים מתוך החובה ללמוד ובאופן שיאפשר לנו להגן טוב יותר על אזרחי ישראל בעתיד".

בהתייחסו לשמועות ולהאשמות שהופנו כלפי מערכת הביטחון, הבהיר הלוי: "אני יכול לומר בביטחון כבר כעת – איש לא הסתיר מידע. איש לא ידע את העומד להתרחש. איש לא סייע לאויב לממש את אכזריותו". הוא הוסיף כי "אמירות אלה, מעבר לכך שאינן נכונות, פוגעות בְמשרתים נאמנים, שעשו ועושים למען ביטחון המדינה ומבינים לעומק את אחריותם נוכח התוצאות".

החלטת הרמטכ"ל לסיים את תפקידו עוררה תגובות במערכת הפוליטית. ח"כ לימור סון הר מלך התייחסה לסיום כהונתם המקביל של הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן: "סיום כהונותיהם מסמן את הזמן הנכון לשינוי אמיתי במטכ"ל. הגיע הרגע לבחור מנהיגים עם גישה לאומית, התקפית וברורה – כאלה שיחדלו להיות שבויים בקונספציות ישנות ויובילו אותנו לעידן חדש של ביטחון והרתעה אמיתיים".

הרמטכ"ל סיכם את דבריו בנימה אישית: "בקרוב אסיים 40 שנות שירות צבאי. מאז ומעולם צורכי מדינת ישראל וצה"ל עמדו לנגד עיני והיו חשובים ממני. גם בעת הזו." הוא הדגיש כי עד לסיום תפקידו ב-6 במרץ, יושלמו התחקירים והמשימות הדחופות, והפיקוד על צה"ל יועבר "באופן יסודי ואחראי למי מהמועמדים שייבחר להחליף אותי."

שינוי בזירה האזורית: התמודדות ישירה עם איראן וציר ההתנגדות

הרמטכ"ל היוצא הציג בדבריו תמונת מצב מקיפה של השינויים הדרמטיים שהתחוללו בזירה האזורית. "במלחמה הזו נלחמנו ישירות לראשונה מול איראן", ציין הלוי, תוך שהוא מפרט את ההישגים בהתמודדות עם הציר האיראני בכל הזירות.

בסוריה, הצביע הרמטכ"ל על שינוי אסטרטגי: "סוריה השתנתה – במהלך מהיר של תמרון לשם הגנה, והתקפה אווירית לפגיעה ביכולות הציר, שינינו לחלוטין את היקף האיום העתידי בסוריה". ההתמודדות הישירה עם איראן הגיעה לשיאה בתקיפה הישראלית בשטח איראן, בתגובה למתקפת הטילים האיראנית על ישראל.

"החימוש שלנו הגיע בדיוק למטרה והשמיד אותה בכל המטרות אליהן כיוונו," פירט הלוי את תוצאות התקיפה. "איראן היום יודעת את כוחנו, מבינה את עוצמתנו ותחוש את נחת זרוענו עת יידרש".

מאזן ביניים של המלחמה: בין כישלון להישגים

הרמטכ"ל לא התחמק מהפיל שבחדר – הכישלון החמור של ה-7 באוקטובר. "צבא הוא ארגון למצבי משבר – הוא נבחן במניעתם וביכולת להתמודד עם מצבים קשים ומפתיעים בהתרחשותם. כשלנו במניעה ובהגנה". הודה. עם זאת, הדגיש את ההתאוששות המהירה והמעבר להישגים משמעותיים: "המעבר בין הכישלון הצורב אל ההישגים, היה רצוף בקשיים והוא דרש כוח רב וכישרון".

בהתייחסו למודיעין, ציין הלוי נקודה חשובה: "אותם אנשי אמ"ן שכשלו בשבעה באוקטובר וחשים כך, הם אלה שהביאו את המודיעין שאיפשר את ההישגים". הוא הדגיש כי "הישגי צה"ל הללו מציבים את ישראל באור שונה באזור ובעולם, גם ביחס לשבעה באוקטובר וגם ביחס למה שהיה לפני פרוץ המלחמה".

המשימות שנותרו: החטופים והשבת הביטחון

למרות ההישגים המשמעותיים, הרמטכ"ל הדגיש כי המשימה טרם הושלמה. "אני משקיע את כל כולי במלחמה כבר 473 ימים, על מנת להצליח למגר את חמאס, הצבאי והשלטוני", אמר. "על מנת להצליח ולהשיב את החטופים ועל מנת להשיב את תושבי הנגב המערבי ותושבי הצפון לבתיהם בביטחון".

בסיום דבריו, התייחס הלוי למשפחות החטופים והנופלים: "אני מחזק את משפחות החטופים בציפייה הקשה והארוכה. אני רוצה שתדעו, אנחנו עושים כל שניתן; אני מחבק את המשפחות השכולות ומצדיע לפצועים, מחזק אותם במסע ההחלמה והשיקום".

הרמטכ"ל סיים בציטוט מפרשת השבוע: "'ואלה שמות בני ישראל' – השמות שלא נשכח לעולם – של מי שאינם עוד איתנו, של מי שאנו מצפים לשובם, מי ייתן וישובו כולם".

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל לוקח אחריות על אסון 7/10 ומתפטר: "כשלנו בהגנת העם" הופיע לראשונה ב-מעקב.

צה"ל פרסם היום (רביעי) את תחקיר נסיבות מותם של שישה חטופים ישראלים במנהרה תת-קרקעית במרחב חאן יונס. התחקיר, שהוצג למשפחות על ידי הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, מפרט את האירועים שהובילו למותם של יגב בוכשטב, אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר, נדב פופלוול וחיים פרי ז"ל.

מהתחקיר עולה כי ב-14 בפברואר 2024 ביצע חיל האוויר תקיפה מדויקת על תשתית תת-קרקעית במערב חאן יונס, שזוהתה כמתקן של גדוד חמאס מקומי. התקיפה נועדה לסכל פעילות של בכירים בדרג מפקדי הגדוד. שישה חודשים מאוחר יותר, ב-20 באוגוסט 2024, חולצו גופותיהם של ששת החטופים יחד עם גופות של שישה מחבלים ממנהרה תת-קרקעית סמוכה לאזור התקיפה.

בבדיקה הפתולוגית נמצאו על גופות החטופים סימני ירי, בעוד שעל גופות המחבלים לא נמצאו סימנים כאלה. בשל הזמן הרב שחלף, לא ניתן היה לקבוע בוודאות את סיבת המוות המדויקת או את מועד הירי. התחקיר מעלה כי קיימת סבירות גבוהה שמותם נגרם בהקשר לתקיפה שבוצעה בסמוך למקום החזקתם, כאשר התרחיש הסביר הוא שהמחבלים ירו בהם בסמוך למועד זה.

נקודה מרכזית בתחקיר היא שבעת התקיפה, לא היה בידי צה"ל כל מידע או אפילו חשד לגבי הימצאות חטופים במתחם התת-קרקעי או בסביבתו. הרמטכ"ל הדגיש כי אילו היה קיים מידע כזה, התקיפה לא הייתה מתבצעת כלל. בעקבות האירוע, הוחלט על שינוי בנהלי התקיפה – מעתה, כל תקיפה העומדת בקריטריונים מסוימים תחייב אישור של מפקדת השבויים והנעדרים.

הרמטכ"ל הלוי התייחס לאירוע ואמר: "במלחמה הארוכה הזו, משימת השבת החטופים בחיים מלווה אותנו בכל רגע. את החטופים האלה לא נוכל כבר להשיב בחיים. חשוב שתדענה משפחות החטופים והציבור כולו, אלפי חיילים ומפקדים מתאמצים להצליח ולא לטעות במשימה החשובה הזו. כל טעות שנעשתה קרתה מאי ידיעה וגם מהן אנחנו מחויבים ללמוד."

צה"ל הדגיש כי הוא ממשיך במאמציו הבלתי פוסקים למימוש המשימה הלאומית העליונה של השבת כל החטופים, והביע את השתתפותו בצער המשפחות על האובדן הקשה.

הפוסט תחקיר צה״ל: כך נרצחו שישת החטופים במנהרה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות חיסולו המהדהד של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, גוברות הספקולציות סביב גורלו של יחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור חמאס. האם גם הוא חוסל? התעלומה ממשיכה להעסיק את מערכת הביטחון הישראלית ואת התקשורת העולמית.

בהערכת מצב ביטחונית שקיים הרמטכ"ל הרצי הלוי, הופיעה מפת מבוקשים על הקיר. בין התמונות של מנהיגי ארגוני טרור וצמרת פיקודית שחוסלו, בלטה דמותו של סינוואר – עם סימן שאלה גדול לצידה. תמונה זו מעלה תהיות רבות לגבי מצבו הנוכחי של מי שנחשב למוח מאחורי מתקפת ה-7 באוקטובר.

במהלך הדיון, אמר הרמטכ"ל: "אנחנו יודעים להגיע רחוק, יודעים להגיע גם יותר רחוק, ולתקוף שם מדויק". דבריו נתפסו כרמז ברור לאיראן, המוכרת כתומכת מרכזית בארגוני הטרור באזור.

חיסולו של נסראללה, שהתרחש בסוף השבוע האחרון, מוסיף משנה תוקף לשאלות סביב גורלו של סינוואר. לפי הדיווחים, נסראללה חוסל בתקיפה מדויקת שכללה 83 טונות של חומר נפץ חודר בונקרים. הצלחת מבצע זה מעלה את השאלה האם גם סינוואר, שנחשב למטרה מרכזית של צה"ל, עלול היה ליפול קורבן לתקיפה דומה.

מקורות זרים טוענים כי סינוואר אכן חוסל, אך בישראל נשמרת זהירות רבה בנושא. כלי התקשורת הישראליים ממשיכים לדווח על הנושא תוך הדגשת חוסר הוודאות הקיים.

יחיא סינוואר, המכונה "רב המרצחים", נחשב לדמות מפתח בארגון חמאס. הוא היה האחראי העיקרי לתכנון וביצוע המתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר, שכללה טבח ופשעים חמורים נגד אזרחים ישראלים ביישובי עוטף עזה וערי הדרום.

מאז תחילת המבצע הצבאי ברצועת עזה, הצליח צה"ל לחסל מספר רב של בכירים בחמאס ובארגוני טרור אחרים. עם זאת, סינוואר נותר עד כה חמקמק, כשמיקומו המדויק לא ידוע.

בצה"ל מדגישים כי חיסולו של סינוואר הוא רק עניין של זמן. עם זאת, הסימן שאלה שהוצב על תמונתו במפת המבוקשים מעיד על הזהירות הננקטת בקביעת גורלו הסופי.

צילום: REUTERS Mohammed Salem

הפוסט סינוואר חוסל: האם נפל ראש המפלצת? הופיע לראשונה ב-מעקב.

הדיונים התקיימו לפני ואחרי יציאת המשלחת הישראלית לקהיר, אך בלטו בהיעדרם כמה מבכירי מערכת הביטחון.

על פי הדיווחים, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי וראש מפקדת החטופים בצה"ל אלוף (במיל') ניצן אלון לא הוזמנו להשתתף בפגישות אלו. לעומת זאת, ראש המוסד דדי ברנע, העומד בראש צוות המשא ומתן, נכח בכל הדיונים, ובחלקם השתתף גם ראש השב"כ רונן בר.

מקורות המקורבים לבכירים שהודרו טוענים כי הסיבה לאי-הזמנתם נעוצה ברצונו של נתניהו להימנע מלחצים לפשרות בסוגיות מרכזיות, כגון ציר פילדלפי וציר נצרים. עם זאת, לשכת ראש הממשלה הכחישה טענות אלו וציינה כי "המנדט שניתן למשלחת סוכם בהתייעצות עם כל גורמי הביטחון".

בתוך כך, אימה של אחת החטופות התבטאה לאחר פגישה עם ראש הממשלה, באומרה: "יש בהילות שאנשים לא מבינים". דבריה מרמזים על התקדמות אפשרית במגעים לשחרור החטופים.

לשכת שר הביטחון סירבה להתייחס לדיונים המסווגים, ודובר צה"ל נמנע מתגובה. התפתחויות אלו מעלות שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעסקת החטופים ומידת שיתוף הפעולה בין הדרג המדיני לבכירי מערכת הביטחון.

יתר על כן, לפני יומיים העלה ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה ברשת החברתית X בנוגע לסוגיית השבויים ולמאמצי השפעתה של ארצות הברית בעניין זה:

"הנני מעריך את ההבנה שגילתה ארצות-הברית לאינטרסים הביטחוניים החיוניים שלנו, תוך כדי מאמצינו המשותפים להביא לשחרור חטופינו. הנני מבקש להדגיש: מאמצים לשחרור מרב מספר חטופים עודם בחיים – כבר בשלב הראשון של העסקה".

צילום ראשי מתוך רשת X, עמוד: Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו מדיר בכירי ביטחון מדיוני החטופים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי דיווחים ארגון הטרור חיזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו והחל בפינוי מתקנים מרכזיים באזור הבקעא ובדרום לבנון. שני מקורות ביטחוניים מסרו לסוכנות כי הארגון נערך לאפשרות של "הסלמה ישראלית". צעד זה מעיד על החשש בלבנון מפני תגובה צבאית נרחבת מצד ישראל.

בתוך כך, שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, הזהיר בשיחה עם רויטרס כי תגובה ישראלית קשה עלולה להוביל למלחמה אזורית. הוא קרא לארצות הברית לדחוק בישראל לשמור על "ריסון", וציין כי ארה"ב מצידה ביקשה מממשלת לבנון להעביר מסר דומה לחיזבאללה.

בכיר בחיזבאללה, מוחמד רעד, שבנו היה פעיל בארגון וחוסל בנובמבר בתקיפה ישראלית, איים כי "סופה של ישראל יהיה אם היא תבחר לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד לבנון". איום זה משקף את המתיחות הגוברת באזור ואת הפוטנציאל להסלמה מהירה.

שר הביטחון יואב גלנט הורה למערכת הביטחון "להיערך לכל התפתחות". במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הגיע למג'דל שמס ונפגש עם ראש העדה הדרוזית, השיח' מוואפק טריף, ונציגי המועצה המקומית. הלוי הצהיר כי צה"ל מעלה את המוכנות לשלב הבא של הלחימה בצפון, ו"יפעל בכל האמצעים להשיב את תושבי הצפון הביתה בביטחון".

בזירה הבינלאומית, ארצות הברית גיבתה את ישראל, כאשר גורמים רשמיים הצהירו כי "אין ספק שחיזבאללה אחראי" לאירוע במג'דל שמס. תמיכה זו מעניקה לישראל גיבוי דיפלומטי משמעותי, אך גם מגבירה את הלחץ על ארה"ב למתן את התגובה הישראלית כדי למנוע הסלמה אזורית.

המצב הנוכחי מציב אתגר מורכב בפני מקבלי ההחלטות בישראל. מצד אחד, קיים לחץ ציבורי ופוליטי להגיב בחומרה על הפגיעה באזרחים. מאידך, ישנו חשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה כוללת בצפון, בזמן שישראל עדיין מתמודדת עם הלחימה בעזה.

בעוד הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס לדון באפשרויות התגובה, האזור כולו נמצא במתח גובר. ההחלטה שתתקבל עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על היציבות האזורית ועל המשך הלחימה בגזרה הצפונית. בינתיים, תושבי הצפון ממשיכים לחיות תחת איום מתמשך, כאשר רבים מהם עדיין מפונים מבתיהם.

צילום: וידאו/תמונות: דובר צה"ל

הפוסט מתיחות גוברת בגבול הצפון: חיזבאללה בכוננות, ישראל מאיימת בתגובה חריפה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

הרשימה החדשה של המפקדים משקפת את המשך תהליך ההתחדשות וההתאמה של הצבא לאתגרי הביטחון המשתנים.

דובר צה"ל:

בדיון איוש שהתקיים היום (שני), 22 ביולי 2024, ט״ז בתמוז תשפ"ד, בראשות הרמטכ״ל, רא"ל הרצי הלוי, ובאישור שר הביטחון, יואב גלנט הוחלט על המינויים הבאים:

– תא"ל רמי אבודרהם ימונה לראש מטה זרוע היבשה.
– אל"ם קובי רגב ימונה למפקד מערך ההגנה האווירית ויועלה לדרגת תא"ל.
– אל"ם פליקס קאושנסקי ימונה לראש ראשות פיתוח טנק (רפ"ט) במשרד הביטחון.
– סא"ל יונתן שבתאי ימונה למפקד בית הספר להגנה אווירית ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל ע׳ ימונה לקצין המודיעין של פיקוד ההכשרות והאימונים ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל ע' ימונה לראש מנהלת מגן בחיל האוויר ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל י' סוכם ללימודים במכללה לביטחון לאומי.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט דובר צה"ל מפרסם: שורת מינויים בכירים בצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.