ח"כ אחמד טיבי פרסם ברשת X הודעה בה כתב: "מלבד ממשלת ישראל, האחריות על טרור המתנחבלים בגדה היא של הרמטכ״ל זמיר. זה לא 'איבוד שליטה' אלא עוד 'מנגנון שליטה' של ישראל על הפלסטינים. כך נראה כיבוש".

הציטוט מייחס אחריות ישירה על "טרור המתנחבלים" לרמטכ"ל זמיר ולממשלת ישראל. טיבי קובע כי מדובר ב"אחריות" ולא ב"איבוד שליטה", ומגדיר זאת כ"מנגנון שליטה של ישראל על הפלסטינים". השימוש במונח "אחריות על טרור" מייחס לרמטכ"ל אחריות על מעשים שטיבי עצמו מכנה "טרור".

הפרסום הופץ בשתי שפות – עברית ואנגלית – מה שמעלה שאלות לגבי קהל היעד של המסר. פרסום באנגלית חושף את ההאשמות לקהל בינלאומי ועשוי לספק חומר לגורמים אנטישמיים נגד ישראל.

השאלה המרכזית היא מדוע חבר כנסת שמייחס לרמטכ"ל ולממשלה אחריות על מעשי טרור, מסתפק בפרסום ברשתות החברתיות. כחבר כנסת, עומדות לטיבי אפשרויות רבות: הגשת תלונה במשטרה על מה שהוא תופס כפשיעה, הצעת חוק חדש, ביקור במקום, דרישה להקמת ועדת חקירה, הצבת שאלות לממשלה במליאה. כל אלה נמצאים בגדר סמכויותיו כחבר כנסת.

אם טיבי באמת חושב שהרמטכ"ל ממשלת ישראל אחראים על מעשי טרור, עליו להגיש תלונה במשטרה. אם הוא סבור שקיימת בעיה מבנית הדורשת תיקון, עליו להציע חקיקה. אם הוא מבקש לחשוף ממצאים, עליו לדרוש הקמת ועדת חקירה. במקום זאת, הוא בחר בפרסום ברשת X.

טיבי מתאר מצב שבו, לדעתו, קיימת פשיעה – "טרור" – ויש לה אחראים ישירים. אך במקום לפעול כנגד אותה פשיעה לכאורה באמצעות הכלים שעומדים לו, הוא מפרסם פוסט. הפער בין חומרת ההאשמות – ייחוס אחריות על טרור לרמטכ"ל – לבין הימנעות מפעולה פרלמנטרית או משפטית ממשית, מעלה שאלות לגבי מטרת הפרסום.

צילום חבר הכנסת אחמד טיבי מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט ח"כ טיבי: הרמטכ"ל זמיר אחראי על טרור יהודי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דובר צה"ל מסר כי הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר וראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר פיקדו השבוע (ג׳) על תקיפת תשתית הטרור התת-קרקעית של ארגון הטרור חמאס מתחת לבית החולים האירופי בחאן יונס. האירוע התרחש במהלך יום שלישי האחרון, כאשר שני בכירי מערכת הביטחון הישראלית נכחו בשטח במהלך הפעולה המבצעית.

הפעולה התמקדה בתקיפת תשתיות טרור תת-קרקעיות של ארגון חמאס, אשר מוקמו באופן אסטרטגי מתחת לבית החולים האירופי באזור חאן יונס שברצועת עזה. על פי הודעת דובר צה"ל, הפעולה היא חלק מהמאמץ המתמשך של כוחות הביטחון הישראליים לסכל איומי טרור ולפגוע בתשתיות של ארגון חמאס.

נוכחותם של הרמטכ"ל וראש השב"כ בשטח במהלך הפעולה מדגישה את חשיבותה של התקיפה מבחינה מבצעית ואסטרטגית. שיתוף הפעולה בין צה"ל לשירות הביטחון הכללי משקף את המאמץ המשולב של זרועות הביטחון השונות במערכה נגד ארגוני הטרור.

חאן יונס, הנמצאת בדרום רצועת עזה, היוותה זירת פעילות משמעותית של כוחות צה"ל בחודשים האחרונים. התקיפה של התשתית התת-קרקעית מתחת לבית החולים האירופי מחזקת את הטענות הישראליות בדבר השימוש שעושה חמאס במתקנים אזרחיים ובמוסדות רפואיים לצרכי טרור.

לא נמסרו פרטים נוספים אודות היקף הנזק שנגרם לתשתיות הטרור או תוצאות המבצע מעבר למידע שפורסם בהודעה הרשמית של דובר צה"ל.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל וראש השב"כ פיקדו על תקיפה בחאן יונס הופיע לראשונה ב-מעקב.

הרמטכ"ל החדש, רב-אלוף אייל זמיר, ערך היום (ה׳) את פגישתו הראשונה בתפקיד. הרמטכ"ל בחר להיפגש עם ראשי הרשויות באזור עוטף עזה – שער הנגב, שדות נגב, אשכול, שדרות וחוף אשקלון.

לפגישה החשובה הצטרפו גם בכירי מערכת הביטחון בדרום: מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, מפקד פיקוד הדרום הנכנס, אלוף יניב עשור, ומפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא.

במהלך הפגישה התנהלה שיחה פתוחה בין הרמטכ"ל לראשי הרשויות המקומיות. רב-אלוף זמיר הביע את תודתו לראשי הרשויות על שיתוף הפעולה החשוב עם צה"ל בתקופה המאתגרת.

הרמטכ"ל הדגיש בפני המשתתפים את המחויבות המלאה של צה"ל לביטחון אזור הדרום. כמו כן, העלה זמיר שלושה יעדים מרכזיים: החזרת האמון של התושבים, חיסול ארגון החמאס והשבת החטופים לישראל.

פגישה זו מסמלת את תחילת כהונתו של הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שנכנס לתפקידו הרם בתקופה מורכבת עבור מדינת ישראל בכלל ותושבי הדרום בפרט.

לפי הודעת דובר צה"ל, בחירתו של הרמטכ"ל לקיים את פגישתו הראשונה עם ראשי הרשויות בדרום מעידה על החשיבות הרבה שמייחס המטכ"ל לחזית זו ולמצבם של תושבי האזור.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל זמיר: "נחסל החמאס ונחזיר החטופים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצהרה דרמטית שנמסרה ביום חמישי האחרון, הרמטכ"ל נטל אחריות מלאה על אירועי 7 באוקטובר ועל תפקוד צה"ל באותו יום גורלי. "האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא בשבעה באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות שלכם," אמר הרמטכ"ל במהלך התייחסותו לתחקירי צה"ל שנערכו בעקבות האירועים.

הדברים נאמרו במסגרת דיון פנימי בצה"ל שעסק בממצאי התחקירים המקיפים שנערכו בחודשים האחרונים. ההצהרה מגיעה בעת שהצבא ממשיך להתמודד עם השלכות האירועים ועם ביקורת ציבורית נרחבת על תפקודו ביום ההוא.

בהצהרתו, הרמטכ"ל לא הסתפק בנטילת אחריות אישית, אלא התייחס גם לאחריות הקולקטיבית של מפקדי צה"ל בכל הדרגים. "האחריות שלכם היא גם האחריות שלי", הדגיש הרמטכ"ל, באמירה שמשקפת את תפיסת הפיקוד והאחריות בצה"ל.

מקורות בצה"ל מסרו כי התחקירים שנערכו עד כה חשפו שורה של כשלים בהיערכות, בהתרעה ובתגובה המיידית לאירועים. עם זאת, הצבא מדגיש כי התחקירים נועדו בראש ובראשונה להפקת לקחים ולשיפור המוכנות העתידית.

זהו רגע משמעותי של לקיחת אחריות. הצהרת הרמטכ"ל משקפת את התרבות הארגונית של צה"ל, שבה מפקדים נוטלים אחריות גם על כשלים שהתרחשו תחת פיקודם.

בצה"ל מציינים כי התהליך המקיף של תחקור האירועים עדיין נמשך, וכי ממצאים נוספים צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים. במקביל, הצבא פועל ליישום לקחים מיידיים שכבר הופקו מהתחקירים שנערכו עד כה.

מערכת הביטחון מתמודדת עם אתגרים מורכבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, הן ברמה המבצעית והן ברמה התודעתית והציבורית. הצהרת הרמטכ"ל נתפסת כצעד חשוב בניסיון לשקם את אמון הציבור במערכת הביטחון.

נתיב רקימת האמון שזור בדברי אמת ובנשיאה באחריות.

בפרק הזמן הקרוב עתידים לראות אור ממצאים נוספים מן החקירות המעמיקות, אשר ישרטטו את מארג האירועים ביום השביעי לחודש אוקטובר ואת המחדלים שאפשרו את התהוותם. בד בבד, צפויים להתחולל שינויים מבניים ותפיסתיים בצבא ההגנה לישראל כנדבך ביישום התובנות שהופקו.

הצהרת ראש המטה הכללי על נטילת אחריות מלאה מהווה ציון דרך רב-משמעות בתהליך התמודדותה של מערכת הביטחון עם אירועי השביעי באוקטובר והשלכותיהם ארוכות הטווח על צבא ההגנה לישראל ועל החברה הישראלית בכללותה.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל נוטל אחריות מלאה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ביום ה-473 למלחמת חרבות ברזל, הודיע הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי על סיום תפקידו. בנאום היסטורי שנשא ליד קיבוץ מפלסים, אחד מסמלי הטרגדיה של ה-7 באוקטובר, חשף הרמטכ"ל את מאזן המלחמה המתמשכת, תוך שהוא משלב בין לקיחת אחריות מלאה על הכישלון בהגנה על העורף לבין הצגת ההישגים המשמעותיים של צה"ל בחודשי הלחימה.

"ביום בו מקבל עליו אדם את עול הפיקוד בצבא ההגנה לישראל, הוא עומס על כתפיו אחריות, אחריות שאין לה תאריך תפוגה", פתח הלוי את דבריו. "ביומה הראשון של המלחמה, בהערכת המצב המטכ"לית, לקחתי בקול רם וברור את האחריות, אחריותי, לכישלון צה"ל בהגנה על האזרחים בשמחת תורה תשפ"ד".

הרמטכ"ל הציג בפירוט את ההישגים המשמעותיים של צה"ל תחת פיקודו בזירות השונות. בחזית הצפונית, ספג חיזבאללה מכה קשה עם חיסול מרבית הנהגתו הבכירה, כולל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה. "חיסלנו מעל ל-4000 פעילי טרור וביניהם מרבית שרשרת הפיקוד הבכירה ביותר של הארגון", ציין הלוי. "הֵחלשות כוחו של חיזבאללה בזירה הלבנונית ניכרת מאוד וחובתנו לשמר זאת בעתיד".

בזירה העזתית, דיווח הרמטכ"ל על פגיעה אנושה בחמאס: "הזרוע הצבאית של חמאס נפגעה באופן קשה מאוד. רוב הנהגת הארגון נהרגה ובראשה יחיא סינוואר, כך גם בכירי הזרוע הצבאית, בראשם מוחמד דף". לדבריו, צה"ל חיסל קרוב לעשרים אלף פעילי טרור של חמאס, אך הדגיש כי המשימה טרם הושלמה: "לא השבנו עדיין את כל החטופים ויש לנו משימות להשלים מול משילות חמאס ומול יכולות גרילה וטרור בהן הארגון עדיין מחזיק".

במקביל להודעת הרמטכ"ל, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת מבצע "חומת ברזל" בג'נין. "בהנחיית הקבינט המדיני-ביטחוני, צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל פתחו היום במבצע צבאי נרחב ומשמעותי למיגור הטרור בג'נין", מסר נתניהו. "זה הוא צעד נוסף להשגת המטרה שהצבנו – חיזוק הביטחון ביהודה-ושומרון".

הרמטכ"ל התייחס בהרחבה לסוגיית תחקירי ה-7 באוקטובר, נושא הנמצא במוקד השיח הציבורי. "צה"ל חייב לספק תשובות ולהעמיד תחקירים של אמת: איכותיים, יסודיים ובשקיפות מלאה," הדגיש. "אנחנו מתחקרים מתוך המחויבות לנופלים, לחטופים ולמשפחותיהם ולקהילות הנגב המערבי; אנחנו מתחקרים מתוך החובה ללמוד ובאופן שיאפשר לנו להגן טוב יותר על אזרחי ישראל בעתיד".

בהתייחסו לשמועות ולהאשמות שהופנו כלפי מערכת הביטחון, הבהיר הלוי: "אני יכול לומר בביטחון כבר כעת – איש לא הסתיר מידע. איש לא ידע את העומד להתרחש. איש לא סייע לאויב לממש את אכזריותו". הוא הוסיף כי "אמירות אלה, מעבר לכך שאינן נכונות, פוגעות בְמשרתים נאמנים, שעשו ועושים למען ביטחון המדינה ומבינים לעומק את אחריותם נוכח התוצאות".

החלטת הרמטכ"ל לסיים את תפקידו עוררה תגובות במערכת הפוליטית. ח"כ לימור סון הר מלך התייחסה לסיום כהונתם המקביל של הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן: "סיום כהונותיהם מסמן את הזמן הנכון לשינוי אמיתי במטכ"ל. הגיע הרגע לבחור מנהיגים עם גישה לאומית, התקפית וברורה – כאלה שיחדלו להיות שבויים בקונספציות ישנות ויובילו אותנו לעידן חדש של ביטחון והרתעה אמיתיים".

הרמטכ"ל סיכם את דבריו בנימה אישית: "בקרוב אסיים 40 שנות שירות צבאי. מאז ומעולם צורכי מדינת ישראל וצה"ל עמדו לנגד עיני והיו חשובים ממני. גם בעת הזו." הוא הדגיש כי עד לסיום תפקידו ב-6 במרץ, יושלמו התחקירים והמשימות הדחופות, והפיקוד על צה"ל יועבר "באופן יסודי ואחראי למי מהמועמדים שייבחר להחליף אותי."

שינוי בזירה האזורית: התמודדות ישירה עם איראן וציר ההתנגדות

הרמטכ"ל היוצא הציג בדבריו תמונת מצב מקיפה של השינויים הדרמטיים שהתחוללו בזירה האזורית. "במלחמה הזו נלחמנו ישירות לראשונה מול איראן", ציין הלוי, תוך שהוא מפרט את ההישגים בהתמודדות עם הציר האיראני בכל הזירות.

בסוריה, הצביע הרמטכ"ל על שינוי אסטרטגי: "סוריה השתנתה – במהלך מהיר של תמרון לשם הגנה, והתקפה אווירית לפגיעה ביכולות הציר, שינינו לחלוטין את היקף האיום העתידי בסוריה". ההתמודדות הישירה עם איראן הגיעה לשיאה בתקיפה הישראלית בשטח איראן, בתגובה למתקפת הטילים האיראנית על ישראל.

"החימוש שלנו הגיע בדיוק למטרה והשמיד אותה בכל המטרות אליהן כיוונו," פירט הלוי את תוצאות התקיפה. "איראן היום יודעת את כוחנו, מבינה את עוצמתנו ותחוש את נחת זרוענו עת יידרש".

מאזן ביניים של המלחמה: בין כישלון להישגים

הרמטכ"ל לא התחמק מהפיל שבחדר – הכישלון החמור של ה-7 באוקטובר. "צבא הוא ארגון למצבי משבר – הוא נבחן במניעתם וביכולת להתמודד עם מצבים קשים ומפתיעים בהתרחשותם. כשלנו במניעה ובהגנה". הודה. עם זאת, הדגיש את ההתאוששות המהירה והמעבר להישגים משמעותיים: "המעבר בין הכישלון הצורב אל ההישגים, היה רצוף בקשיים והוא דרש כוח רב וכישרון".

בהתייחסו למודיעין, ציין הלוי נקודה חשובה: "אותם אנשי אמ"ן שכשלו בשבעה באוקטובר וחשים כך, הם אלה שהביאו את המודיעין שאיפשר את ההישגים". הוא הדגיש כי "הישגי צה"ל הללו מציבים את ישראל באור שונה באזור ובעולם, גם ביחס לשבעה באוקטובר וגם ביחס למה שהיה לפני פרוץ המלחמה".

המשימות שנותרו: החטופים והשבת הביטחון

למרות ההישגים המשמעותיים, הרמטכ"ל הדגיש כי המשימה טרם הושלמה. "אני משקיע את כל כולי במלחמה כבר 473 ימים, על מנת להצליח למגר את חמאס, הצבאי והשלטוני", אמר. "על מנת להצליח ולהשיב את החטופים ועל מנת להשיב את תושבי הנגב המערבי ותושבי הצפון לבתיהם בביטחון".

בסיום דבריו, התייחס הלוי למשפחות החטופים והנופלים: "אני מחזק את משפחות החטופים בציפייה הקשה והארוכה. אני רוצה שתדעו, אנחנו עושים כל שניתן; אני מחבק את המשפחות השכולות ומצדיע לפצועים, מחזק אותם במסע ההחלמה והשיקום".

הרמטכ"ל סיים בציטוט מפרשת השבוע: "'ואלה שמות בני ישראל' – השמות שלא נשכח לעולם – של מי שאינם עוד איתנו, של מי שאנו מצפים לשובם, מי ייתן וישובו כולם".

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל לוקח אחריות על אסון 7/10 ומתפטר: "כשלנו בהגנת העם" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ביום שני בשעה 16:32, כוחות צה"ל והמשטרה נאלצו להתערב כדי למנוע פריצה של אזרחים ישראלים לבסיס שדה תימן. האירוע החמור הוביל את הרמטכ"ל להגיב באופן מיידי ונחרץ.

"אירוע הפריצה לבסיס שדה תימן הוא חמור ביותר ומנוגד לחוק. הפריצה לבסיס צבאי והפרת הסדר במקום הן התנהגות חמורה שאינה מקובלת בשום אופן. אנחנו נמצאים במלחמה, ופעולות מסוג זה מסכנות את ביטחון המדינה", אמר הלוי בהצהרה רשמית.

הרמטכ"ל הדגיש את חשיבות שמירת החוק והסדר, במיוחד בתקופה רגישה זו. "אני מגנה בחריפות את האירוע ואנחנו פועלים להשיב את הסדר בבסיס", הוסיף. "אני נותן גיבוי מלא לפרקליטות הצבאית ולמשטרה הצבאית החוקרת בחקירת כל אירוע המובא לידיעתן. זוהי חובתן, ללא קשר לדרגה או תפקיד".

המתיחות המתגברת משקפת את הקיטוב העמוק בחברה הישראלית, כאשר חברי כנסת מהימין, שהיו בתפקיד בזמן המתקפה ב-7 באוקטובר, מואשמים בעידוד התנהגות בלתי חוקית. "פוליטיקאים" אלה "שכחו" את אחריותם למצב הנוכחי ובמקום זאת מעודדים מה שהם מכנים "מפגינים", אך למעשה מדובר באזרחים העוברים על החוק.

בהמשך הערב, בשעה 23:48, הרמטכ"ל הגיע לבסיס בית ליד בעקבות ניסיונות פריצה נוספים. בהערכת מצב עם בכירי צה"ל, כולל ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, וקצין המשטרה הצבאית הראשי, תת-אלוף אביחי מיבר, הלוי חזר על עמדתו הנחרצת.

"צה"ל מגבה את הלוחמים שלו בסדיר ובמילואים," אמר הרמטכ"ל. "הגענו לבית ליד כי כאן נמצאים החיילים שלנו, ובכדי לוודא שלא יקרה דבר חמור עוד יותר. הגעה של מתפרעים וניסיונות פריצה לבסיסים הם התנהגות חמורה בניגוד לחוק, על גבול האנרכיה, פוגעים בצה"ל, בביטחון המדינה ובמאמץ המלחמתי".

יש שאלות קשות לגבי הגבול בין זכות המחאה לבין שמירה על החוק והסדר. בעוד שחופש הביטוי והזכות להפגין הם ערכים מרכזיים בדמוקרטיה הישראלית, פריצה לבסיסי צה"ל מהווה עבירה חמורה על החוק ועלולה לפגוע בביטחון המדינה.

המשך ההסלמה עלול להוביל למשבר חמור יותר ולפגיעה באחדות הלאומית בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים. הם קוראים למנהיגים פוליטיים משני צדי המתרס לגלות אחריות ולפעול להרגעת הרוחות.

כוחות הביטחון נערכים להמשך המחאות ומגבירים את האבטחה סביב בסיסי צה"ל ומתקנים צבאיים רגישים. הרמטכ"ל הבהיר כי צה"ל ימשיך לפעול בנחישות נגד כל ניסיון לפגוע בפעילות הצבאית או לשבש את הסדר בבסיסים.

רק באמצעות שיח מכבד והבנה הדדית ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני המדינה, תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט בזמן מלחמה הרמטכ"ל משנה תוכניות עקב הבריונים "המפגינים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי דיווחים ארגון הטרור חיזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו והחל בפינוי מתקנים מרכזיים באזור הבקעא ובדרום לבנון. שני מקורות ביטחוניים מסרו לסוכנות כי הארגון נערך לאפשרות של "הסלמה ישראלית". צעד זה מעיד על החשש בלבנון מפני תגובה צבאית נרחבת מצד ישראל.

בתוך כך, שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, הזהיר בשיחה עם רויטרס כי תגובה ישראלית קשה עלולה להוביל למלחמה אזורית. הוא קרא לארצות הברית לדחוק בישראל לשמור על "ריסון", וציין כי ארה"ב מצידה ביקשה מממשלת לבנון להעביר מסר דומה לחיזבאללה.

בכיר בחיזבאללה, מוחמד רעד, שבנו היה פעיל בארגון וחוסל בנובמבר בתקיפה ישראלית, איים כי "סופה של ישראל יהיה אם היא תבחר לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד לבנון". איום זה משקף את המתיחות הגוברת באזור ואת הפוטנציאל להסלמה מהירה.

שר הביטחון יואב גלנט הורה למערכת הביטחון "להיערך לכל התפתחות". במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הגיע למג'דל שמס ונפגש עם ראש העדה הדרוזית, השיח' מוואפק טריף, ונציגי המועצה המקומית. הלוי הצהיר כי צה"ל מעלה את המוכנות לשלב הבא של הלחימה בצפון, ו"יפעל בכל האמצעים להשיב את תושבי הצפון הביתה בביטחון".

בזירה הבינלאומית, ארצות הברית גיבתה את ישראל, כאשר גורמים רשמיים הצהירו כי "אין ספק שחיזבאללה אחראי" לאירוע במג'דל שמס. תמיכה זו מעניקה לישראל גיבוי דיפלומטי משמעותי, אך גם מגבירה את הלחץ על ארה"ב למתן את התגובה הישראלית כדי למנוע הסלמה אזורית.

המצב הנוכחי מציב אתגר מורכב בפני מקבלי ההחלטות בישראל. מצד אחד, קיים לחץ ציבורי ופוליטי להגיב בחומרה על הפגיעה באזרחים. מאידך, ישנו חשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה כוללת בצפון, בזמן שישראל עדיין מתמודדת עם הלחימה בעזה.

בעוד הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס לדון באפשרויות התגובה, האזור כולו נמצא במתח גובר. ההחלטה שתתקבל עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על היציבות האזורית ועל המשך הלחימה בגזרה הצפונית. בינתיים, תושבי הצפון ממשיכים לחיות תחת איום מתמשך, כאשר רבים מהם עדיין מפונים מבתיהם.

צילום: וידאו/תמונות: דובר צה"ל

הפוסט מתיחות גוברת בגבול הצפון: חיזבאללה בכוננות, ישראל מאיימת בתגובה חריפה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בפתח דבריו, הדגיש הלוי את הערכתו ללוחמי יחידת שלדג, אותם פגש זמן קצר לפני ההצהרה. "אזרחי ישראל צריכים לדעת שיש כאן דור של לוחמים ומפקדי מופת שגבורתם עוד תדובר רבות," אמר הרמטכ"ל, מדגיש את המאמצים המתמשכים של הכוחות במלחמה שנכפתה על ישראל מאז ה-7 באוקטובר.

חיסולים ממוקדים: אסטרטגיה כפולה

הלוי התייחס לניסיון החיסול האחרון של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, בתקיפה נרחבת בח'אן יונס. "תקפנו מתחם שבו הסתתר דף, האיש שתכנן את ההתקפה ב-7 באוקטובר," הסביר הרמטכ"ל. "על פי המודיעין שעמד לרשותנו בזמן התקיפה, לא היו חטופים במתחם."

הרמטכ"ל הדגיש את החשיבות האסטרטגית של החיסולים הממוקדים, אומר כי "זה חשוב לפירוק שיטתי של ארגון הטרור חמאס; זה חשוב מאוד גם ליצירת תנאים להסכם להחזרת חטופים." דבריו אלה מצביעים על אסטרטגיה כפולה: פגיעה ביכולות הצבאיות והארגוניות של חמאס, לצד יצירת לחץ שעשוי לקדם משא ומתן להשבת החטופים.

הלוי הוסיף כי "חמאס מנסה להסתיר את תוצאות התקיפה של דף," ואמר כי צה"ל "ימשיך לרדוף את מבצעי הטבח." הוא הבהיר כי "נמצא גם את הבאים בתור," במסגרת הלחץ הצבאי המתמשך ברצועת עזה.

המשך הלחימה והיערכות בצפון

הרמטכ"ל הדגיש כי המערכה בעזה נמשכת במלוא העוצמה. "אנחנו לא עוצרים, לא מפסיקים להילחם," אמר, מבהיר את נחישות צה"ל להמשיך במשימתו עד להשגת יעדי המלחמה.

במקביל, התייחס הלוי גם למתיחות הגוברת בגבול הצפון מול חיזבאללה. "אנחנו מוכנים ונערכים לשלב הבא בלבנון," אמר, רומז על אפשרות של הסלמה משמעותית באזור זה.

תחקיר אירועי ה-7 באוקטובר

הרמטכ"ל התייחס גם לתחקיר המתנהל בנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר, ובפרט לקרבות בעוטף עזה. "כל מעשה גבורה שעשו, הוא שלהם; בכל טעות שלהם, יש לי חלק," אמר הלוי, מבטא אחריות פיקודית לצד הערכה עמוקה ללוחמים.

לגבי תחקיר בארי, הדגיש הרמטכ"ל כי "זהו תהליך הכרחי כדי שנוכל ללמוד, לתקן ולהבטיח חזרה של תושבי הדרום לבתיהם בביטחון." הוא הבהיר כי מטרת התחקיר המבצעי היא בראש ובראשונה למידה ותיקון, וכי אין הוא מהווה תחליף למנגנון בדיקה חיצוני שייקבע.

הלוי התייחס גם לתיאוריות קונספירציה שהופצו בנוגע לידיעה מוקדמת על המתקפה. "לצערי אין בצה"ל חייל או מפקד שידע את שעומד להתרחש בבוקר 7.10," אמר בנחרצות.

עתידו של הרמטכ"ל

בתגובה לשאלות על אפשרות התפטרותו, אמר הלוי: "משימות לא עוזבים באמצע – כאשר נשלים את המשימות, אקבל את ההחלטות שלי." דבריו אלה מרמזים על מחויבותו להמשיך בתפקידו עד להשגת יעדי המלחמה, תוך השארת אפשרות לבחינה מחודשת של עמדתו בעתיד.

השלכות וניתוח

הצהרתו של הרמטכ"ל הלוי מספקת תמונה מקיפה של האסטרטגיה הצבאית והמדינית של ישראל בעת הנוכחית. הדגש על חיסולים ממוקדים כאמצעי לפירוק חמאס ולקידום עסקת החטופים מצביע על גישה דו-מסלולית: המשך הלחץ הצבאי לצד מאמצים דיפלומטיים.

ההתייחסות להיערכות בצפון מול חיזבאללה מדגישה את המורכבות של המצב האסטרטגי הנוכחי, כאשר ישראל נדרשת להיות ערוכה לאפשרות של הסלמה בשתי זירות במקביל.

דבריו של הלוי בנוגע לתחקיר אירועי ה-7 באוקטובר מבטאים איזון עדין בין הצורך בלמידה והפקת לקחים, לבין שמירה על מורל הכוחות והכרה בגבורתם. ההתייחסות לתיאוריות קונספירציה נועדה ככל הנראה לחזק את אמון הציבור במערכת הביטחון.

לסיכום, הצהרתו של הרמטכ"ל משקפת את המורכבות של המצב הנוכחי, תוך הדגשת נחישות צה"ל להשיג את יעדי המלחמה, לצד ההכרה באתגרים המשמעותיים העומדים בפניו. ההצהרה מציגה תמונה של מערכת צבאית הפועלת במספר חזיתות במקביל, תוך שהיא מנסה לאזן בין שיקולים צבאיים, מדיניים וציבוריים.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הרמטכ"ל מצהיר: "החיסולים חיוניים לפירוק חמאס ולקידום עסקת החטופים" הופיע לראשונה ב-מעקב.