בעוד הדי ההיסטוריה היהודית מהדהדים את הנס המופלא של הצלת יהודי פרס, נערכים במרכז "אביב הנשמה" לתרגם את השמחה העתיקה לאירוע עוצמתי ומרומם. ביום שני הקרוב, י"ד באדר (2 במרץ), יתקיים בלב קריית שלום בתל אביב נשף ומשתה פורים המבטיח להפוך לנקודת הציון המרכזית של חגיגות האדר באזור.

מסורת של "נהפוך הוא"

חג הפורים, המצוין כיום הודאה על הצלת העם היהודי מידיו של המן האגגי, משנה למלך אחשוורוש, נושא עמו מטען רוחני והיסטורי כבד. כזכור, שמו של החג נגזר מן ה"פור" – הגורל שהטיל המן במטרה לקבוע את יום הטבח ביהודים. אולם, כפי שמתארת מגילת אסתר, השתלשלות האירועים הובילה למהפך דרמטי: המזימה סוכלה, הצורר נתלה, והיהודים גברו על אויביהם.

בעוד שערב הפורים מצוין בתענית אסתר, עם צאת הצום משתנה האווירה מן הקצה אל הקצה. מצוות החג – קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת הפורים – משתלבות בתוך מסורת ארוכת שנים של תחפושות, רעשנים ושתיית יין "עד דלא ידע". על אף שפורים וחנוכה הם חגים מדרבנן, לפורים תוקף מיוחד כ"דברי קבלה" המופיעים בתנ"ך, מעמד המעניק לו משנה חשיבות בלוח השנה העברי.

במרכז האירוע: הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

האירוע המתוכנן בבית הכנסת "גאולת ישראל" אינו מסתפק רק בצד הטקסי של היום. במרכז הערב יעמוד הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א, שיוביל את הקהל בנתיבי הרוח והשמחה המיוחדים לחג. המארגנים מבטיחים ערב "בלתי נשכח" המשלב בין עומק רעיוני לבין חגיגה תוססת הכוללת מוזיקה, ריקודים, הפתעות קולינריות וסעודת פורים כיד המלך.

לוח הזמנים של הערב נבנה בקפידה כדי לאפשר למשתתפים לקיים את מצוות היום כהלכתן:

• 17:30: תפילת מנחה.

• 18:15: קריאת מגילה חגיגית.

• מיד לאחר מכן: סעודה חגיגית, ריקודים ואנרגיות גבוהות.

היערכות לביקוש שיא

בצוות "מרכז אביב הנשמה" מדגישים כי מספר המקומות בבית הכנסת שברחוב הקרן 8 מוגבל, וההרשמה נמצאת בעיצומה. מחירי הכניסה הונגשו לקהל הרחב ועומדים על 100 ₪ למבוגר ו-30 ₪ לילד (עד גיל 6), כאשר מנויים בהוראת קבע ייהנו ממחיר מיוחד של 50 ₪.

"אל תפספסו ערב מלא שמחה, אנרגיות טובות והפתעות," נמסר מצוות המרכז, המצפה לקהל רב שיגיע לחגוג את ניצחון הרוח והשמחה היהודית בערב שכולו "אביב לנשמה".

להרשמה לחץ כאן

הפוסט נשף ומשתה פורים עם הרב גוטליב: חגיגת ענק של הנשמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעיצומה של סערה ציבורית סביב אירועי האלימות שתועדו בעיר בני ברק, נשמע קול רבני חד וברור. הרב אברהם מרדכי גוטליב פרסם סרטון מקיף שבו התייחס לתקיפת חיילות צה"ל ולגילויי האלימות שהופנו כלפי משרתות בצבא ההגנה לישראל. בדבריו הביע ביקורת חריפה על המתרחש, והציב גבול ערכי ברור בין תורה לבין אלימות.

אלימות שתועדה בבני ברק: תקיפה נגד חיילות יהודיות:

שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לדבריו, הניסיון להציג את המעורבים באירועים כ"קומץ" אינו מתיישב עם היקף התיעוד המצולם. "מנסים לומר שזה קומץ, אבל הסרטונים מראים שזה ממש לא קומץ", אמר. בכך ביקש להעמיד את הדיון הציבורי על יסוד עובדתי הנשען על מראות העיניים ולא על הגדרות מצמצמות.

הרב הוסיף כי לשיטתו, בני ברק אינה יכולה להיחשב "עיר של תורה" או "עיר של חסידות" נוכח גילויי האלימות שתועדו בה. הוא הדגיש כי אין כל הלימה בין אלימות לבין ערכי התורה, ואמר: "אין שום הבדל בין זה לבין החמאס". לדבריו, תורה מלמדת ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ועל כן מציאות של תקיפה, הסתה ופגיעה בחיילות עומדת בניגוד מוחלט למהות הרוחנית שאותה מבקשת התורה להנחיל.

בדבריו תיאר את האירועים כ"אלימות נוראית", והבהיר כי נדרש "טיפול שורש". לשיטתו, המדינה חייבת לבצע טיפול יסודי ולהתמודד באופן ישיר עם תופעות של אלימות והסתה. הוא ציין כי קיימים רבנים אשר, לדבריו, מסיתים בפועל, וכי מציאות זו אינה יכולה להימשך. בכך הציב אחריות לא רק על יחידים אלא גם על הנהגה רוחנית ועל רשויות האכיפה.

עוד טען כי יש הרואים עצמם עילית רוחנית מתוקף עיסוקם בלימוד תורה, אולם האירועים בבני ברק, לדבריו, מלמדים כי אין מדובר בהתנהלות המשקפת תורה או ערכי שלום. הוא הדגיש כי עיסוק בלימוד אינו מקנה חסינות מוסרית, וכי מדד האמת של הנהגה תורנית נבחן במידות, באחריות וביחס לזולת.

עמדתו של הרב משתלבת בתפיסה חינוכית רחבה המאפיינת את דרכו. תלמידיו מתארים אותו כדמות רוחנית הפועלת לחיזוק ערכי האחריות האישית, המוסר והחיבור לקהילה. חזונו מושתת על בניית אדם ערכי, מודע ובעל מחויבות עמוקה לחברה ולעם ישראל. הוא מדגיש עבודה עצמית, יושר פנימי ושאיפה מתמדת להשתפרות, הן במישור האישי והן במישור החברתי.

במסגרת בית מדרשו "ברכת שלום" פעל ליצירת קהילה לומדת המאופיינת באווירה משפחתית ותומכת. תלמידים מציינים את גישתו הישירה והבהירה, את יכולתו להסביר רעיונות מורכבים בשפה נגישה ואת ההקפדה על שילוב בין לימוד עיוני לבין יישום מעשי בחיי היום יום. לדבריהם, ההדרכה שקיבלו תרמה לביסוס יציבות רוחנית, לחיזוק התא המשפחתי ולפיתוח תחושת שליחות.

מטרותיו המוצהרות כוללות טיפוח אחריות חברתית, עידוד סולידריות בין קהילות שונות והעמקת תחושת המשמעות בחיי הפרט. ספריו ושיעוריו משמשים תלמידים בארץ ובעולם המבקשים להעמיק בזהותם היהודית מתוך מסגרת לימודית מסודרת ובהירה. בד בבד, הוא מדגיש כי לימוד תורה מחייב עמידה בסטנדרטים מוסריים גבוהים, וכי אין לנתק בין עולם הרוח לבין אחריות אזרחית.

התייחסותו לאירועי בני ברק מציבה תביעה כפולה: כלפי הנהגה רבנית וכלפי רשויות המדינה. מחד, דרישה פנימית לעקור מן השורש גילויי הסתה ואלימות ולבחון מחדש את גבולות השיח הדתי. מאידך, קריאה לרשויות האכיפה שלא להקל ראש בתופעות של פגיעה בחיילות ובמשרתים בצה"ל, ולא להסתפק בהגדרות מצמצמות או בהסברים מרגיעים.

בהקשר זה, דבריו יוצרים קו ביקורתי גם כלפי מוסדות דת שאינם נוקטים עמדה ברורה מול אלימות. בשעה שמסגדים וגופים דתיים אחרים עומדים לעיתים במוקד ביקורת ציבורית בגין הסתה, טען כי האחריות לניקיון המחנה חלה בראש ובראשונה על הנהגה רוחנית פנימית. לשיטתו, אין מקום לסטנדרט כפול: כל גילוי אלימות, יהא אשר יהא מקורו, סותר את יסודות האמונה והדת.

דמותו של הרב מצטיירת כמנהיג המבקש להשפיע באמצעות חינוך, דוגמה אישית והצבת רף מוסרי ברור. בעידן שבו שיח ציבורי מתלהט במהירות, קולו מציע מסגרת נורמטיבית הנשענת על פסוקי יסוד ועל עקרונות של כבוד הדדי, התמדה ואמונה בדרך.

הסרטון שפרסם והעמדה שהביע עוררו שיח רחב, אך מעל לכל הם מציבים קביעה נחרצת: תורה ואלימות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. עבור תלמידיו ותומכיו, מדובר בהוכחה לכך שקיימים רבנים שאינם עוצמים עיניים, שאינם חוששים לומר אמת, ושמבקשים לעגן את עולם התורה בערכי מוסר, אחריות ושלום.

בתוך מציאות מורכבת ורוויית מתחים, דבריו מבקשים לסמן כיוון: חיזוק אחריות אישית וציבורית, דחיית הסתה מכל סוג, והעמדת התורה כמצפן של נועם ושלום.

צילום: הרב אברהם מרדכי גוטליב, מתוך ויקיפדיה – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

וידאו: מתוך העמוד הרשמי של אברהם מרדכי גוטליב – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט אור בקצה המנהרה: הרב גוטליב נגד אלימות והסתה הופיע לראשונה ב-מעקב.