סערה חדשה מטלטלת את משכן הכנסת בירושלים, כאשר חבר הכנסת איימן עודה העלה הצעת חוק שמעוררת שאלות נוקבות על גבולות החופש הפרלמנטרי והנאמנות למדינה. הצעת החוק, המבקשת להכיר במדינת פלסטין, מציתה דיון סוער על מהות הדמוקרטיה הישראלית ועל מקומם של חברי כנסת המייצגים עמדות המנוגדות לקונצנזוס הלאומי.

"146 מדינות כבר הכירו בה, שמהוות 88% ממדינות העולם", טען עודה מעל דוכן הנואמים, כשהוא מוסיף: "אני תומך במדינה פלסטינית כי אני בן אדם, כי אני פלסטיני, כי אני אזרח ישראל, וגם כי אני אזרח ערבי במדינה". הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות באולם המליאה, כאשר ח"כ טלי גוטליב הגיבה בקריאת ביניים נחרצת: "אין שני עמים".

בעוד שעודה משלם מיסים למדינת ישראל, חלקם מממנים את צה"ל, הוא מכנה את המדינה "כובשת" ופועל לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הממשלה.

זוהי צביעות במיטבה, לא יתכן שחבר כנסת יקבל את כל הזכויות והפריבילגיות של היותו נבחר ציבור ישראלי, ובו זמנית יפעל נגד האינטרסים הבסיסיים של המדינה.

גם דעות שאינן נעימות לאוזן הרוב חייבות לקבל במה? זהו המבחן האמיתי של דמוקרטיה?

הדילמה העולה מפרשה זו נוגעת בשורש הויכוח על גבולות הסובלנות הדמוקרטית: האם יש מקום בפרלמנט הישראלי לקולות המערערים על עצם הגדרתה של המדינה? האם ניתן לתת במה למי שמגדיר עצמו כפלסטיני בכנסת ישראל?

השאלה איננה האם לאפשר ביקורת על מדיניות הממשלה, אלא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פעילות המערערת על עצם קיומה של המדינה.

אין ספק כי פרשה מטלטלת זו מהווה ראי נאמן למתח העז והבלתי פוסק השורר בין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי לבין סוגיית הנאמנות הבלתי מעורערת לריבונות הלאומית. השאלה המנקרת היא: האם ישכיל בית המחוקקים למצוא את שביל הזהב העדין בין השמירה הקפדנית על חירות הביטוי לבין ההגנה האיתנה על צביונה וערכיה של מדינת ישראל? התשובה לכך טמונה בחיק העתיד.

בעוד הצעת החוק התקדימית של ח"כ עודה מזעזעת את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית ומציתה פולמוס ער על טיבה וגבולותיה, ניצבת בפנינו דילמה נוקבת: כיצד נשכיל לקיים איזון עדין בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הצו העליון של שמירת הריבונות הלאומית ונאמנות בלתי מסויגת למדינה? סוגיה זו, הטעונה בדם ליבה של החברה הישראלית, מחייבת התמודדות מעמיקה וחשיבה מחודשת על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

צילום: איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh, רשת X

הפוסט חוק הבגידה של ח"כ עודה: להקים פלסטין על חשבון ישראל! הופיע לראשונה ב-מעקב.

יהושע סובול, מחזאי ובמאי, קורא לישראל לנהוג בחוכמה ולהכיר במדינה הפלסטינית העתידה לקום, גם אם זו תקום ללא הסכמת ישראל. כפי שמדינות העולם הכירו בישראל שקמה בלי הסכמת הפלסטינים, כך גם הן צפויות להכיר במדינה הפלסטינית.

דים אמור || 05.05.2024

"ישראל תנהג בחוכמה אם תצטרף למהלך ואף תיזום ותוביל אותו, במקום לעמוד על רגליה האחוריות כמו חמור עיקש ולנסות למנוע את הבלתי נמנע", כותב סובול בפוסט.

סובול מדגיש כי הכרה פלסטינית אין פירושה פירוק ישראל מנשקה או פירוק זרועות הצבא והנשק שלה, בדיוק כשם שצרפת לא התפרקה מהנשק הגרעיני שלה למרות חברותה באיחוד האירופי.

"האימרה הרומית – Si vis pacem para bellum – הרוצה בשלום ייכון למלחמה – נכונה בימינו כמו שהיתה נכונה במאה החמישית לספירה", מצטט סובול את פובליוס פלאביוס ווגטיוס. אבל דומה שראוי להשלים את האימרה הזו באחותה שלא נופלת ממנה בחוכמתה: Si vis pacem para pacem – הרוצה בשלום ייכון לשלום.

יהושע סובול קורא לישראל לבסס את אסטרטגיית הבטחון שלה על שתי האימרות הללו גם יחד – "אם רוצים להבטיח את קיומה של מדינת ישראל".

ציטוט:

"מדינות העולם עומדות להכיר במדינה פלסטינית שתקום גם בלי הסכמת ישראל, כמו שהכירו בישראל שקמה בלי הסכמת הפלסטינים. לכן ישראל תנהג בחוכמה אם תצטרף למהלך ואף תיזום ותוביל אותו, במקום לעמוד על רגליה האחוריות כמו חמור עיקש ולנסות למנוע את הבלתי נמנע.

הכרה במדינה פלסטינית ועשיית שלום עימה אין פירושם פירוק ישראל מנשקה, וגם לא פירוק אף אחת מזרועות הצבא, ואף לא אחת ממערכות הנשק שלו.

גם צרפת לא התפרקה מהנשק הגרעיני שפיתחה למרות יוזמתה בהקמת השוק המשותף, וחברותה הפעילה באיחוד האירופי שצמח בעקבות השוק המשותף.

האימרה הרומית – ״הרוצה בשלום ייכון למלחמה״ – si vis pacem para bellum – נכונה בימינו כמו שהיתה נכונה במאה החמישית לספירה, כפי שניסח אותה פובליוס פלאביוס ווגטיוס, ההוגה הרומי בענייני צבא ובטחון.

אבל דומה שראוי להשלים את האימרה הזו באחותה שלא נופלת ממנה בחוכמתה: Si vis pacem para pacem – הרוצה בשלום ייכון לשלום. על שתי האימרות האלה ביחד יש לבסס את האסטרטגיה ואת תורת הבטחון של ישראל – אם רוצים להבטיח את קיימותה של מדינת ישראל.".

הפוסט יהושע סובול: מדינות העולם עומדות להכיר במדינה פלסטינית שתקום גם בלי הסכמת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.