בדוח מיוחד וחריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, נחשפים כשלים חמורים באופן שבו המדינה מפקחת על פעילותה של חברת מפעלי ים המלח. הדוח מצביע על התנהלות בלתי תקינה של הרשויות השונות, שמשמעותה פגיעה בסביבה ואובדן הכנסות למדינה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

מפעלי ים המלח, שפועלת מכוח זיכיון להפקת מחצבים באזור, מחזיקה בשטח עצום שגודלו פי 11 משטחה של תל אביב. למרות ההיקף המשמעותי של הפעילות, הדוח מגלה כי משרדי הממשלה כשלו באופן מערכתי בפיקוח על פעילות החברה.

אחד הממצאים המטרידים ביותר נוגע להתנהלות המשרד להגנת הסביבה. על פי הדוח, המשרד לא הקפיד לקבוע תנאים סביבתיים נחוצים ברישיון העסק של מפעלי ים המלח. התוצאה הישירה של מחדל זה היא סדרה של תקלות ודליפות בתשתיות החברה, שהובילו לנזק סביבתי נרחב באזור הרגיש אקולוגית של ים המלח.

התמונה המצטיירת מהדוח מדאיגה במיוחד לנוכח העובדה שמדובר באזור בעל חשיבות סביבתית, תיירותית וגיאולוגית ייחודית. ים המלח, שסובל ממילא מבעיות אקולוגיות חמורות ומתהליך התייבשות מואץ בעשורים האחרונים, נפגע עוד יותר כתוצאה מהיעדר פיקוח ראוי.

בנוסף לכשלים בהגנה על הסביבה, הדוח חושף גם התנהלות בעייתית של משרד האנרגיה והתשתיות. על פי המבקר, המשרד אינו מפקח כנדרש על כריית חומרי החציבה שמבצעת חברת מפעלי ים המלח. ההערכה המוצגת בדוח מטרידה במיוחד: המדינה הפסידה בעשור האחרון כ-120 מיליון שקל כתוצאה מכך שהחברה לא נדרשה לשלם על פעולות הכרייה שביצעה.

מבקר המדינה מדגיש בדוח את החשיבות של פיקוח ממשלתי אפקטיבי על חברות שמנצלות משאבי טבע השייכים לציבור. הכשלים שנחשפו מעלים שאלות קשות לגבי האיזון בין פיתוח כלכלי לבין הגנה על הסביבה, ולגבי האופן שבו המדינה מגנה על האינטרס הציבורי בניהול משאבי הטבע.

פנינו באופן רשמי לרשויות הרלוונטיות לקבלת תגובתן לממצאים החמורים, אך נכון לשעת פרסום הכתבה טרם התקבל מענה. יש לציין כי הדוח מחייב את הרשויות להגיב ולהציג תוכנית לתיקון הליקויים, אך טרם ברור האם וכיצד יתמודדו משרדי הממשלה עם הביקורת הנוקבת.

המשרד להגנת הסביבה יצטרך להסביר כיצד אפשר שתקלות ודליפות גרמו לנזק סביבתי נרחב, ומדוע לא נקבעו תנאים סביבתיים מספקים ברישיון העסק של החברה. במקביל, משרד האנרגיה והתשתיות יידרש להתמודד עם הטענות בדבר אובדן עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה כתוצאה מהיעדר פיקוח על פעולות הכרייה.

דוח זה מצטרף לשורה של דוחות ביקורת שפרסם מבקר המדינה בשנים האחרונות בנושא ההגנה על הסביבה והפיקוח על ניצול משאבי טבע. כפי שעולה מהדוח, למרות התקדמות מסוימת בתחום, עדיין קיימים פערים משמעותיים ביכולת הפיקוח של המדינה.

בעוד שחברת מפעלי ים המלח ממשיכה להפיק רווחים משמעותיים מניצול משאבי הטבע באזור, נראה כי האינטרס הציבורי – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית – אינו מקבל את ההגנה הראויה מצד הרשויות האמונות על כך.

הדוח ממחיש את נחיצותם הבלתי מעורערת של מוסדות ביקורת אוטונומיים, דוגמת משרד מבקר המדינה, אשר ביכולתם לחשוף ליקויים מבניים במנגנוני השלטון ולהטמיע ערכי שקיפות ונשיאה באחריות בתהליך ניהול נכסי הציבור. נוכח היעדר פיקוח ממלכתי יעיל, ניצב מבקר המדינה כחומת המגן האחרונה על זכויות הכלל והאינטרס הציבורי.

התובנות העולות מן הדוח מבליטות את הכורח בהתעצמות מערכי הפיקוח והאכיפה, בהעמקת השקיפות בהתנהלותם של תאגידים הממצים את אוצרות הטבע השייכים לכלל, ובשמירה קפדנית על שיווי משקל הולם בין קידום הפיתוח המשקי לבין שימור ערכי הסביבה. המשימה הניצבת כיום בפתחן של הרשויות היא להמיר את ממצאי הדוח למתווה פעולה אפקטיבי אשר ימנע את המשך הפגיעה במארג האקולוגי ובמשאבי הציבור.

קרא את הדו"ח, לחץ כאן

עדכון (20.03.2025):

למערכת 'מעקב' נמסרה תגובה מדוברות משרד האנרגיה והתשתיות:

לעמדת משרד האנרגיה והתשתיות, פרשנותו של המבקר את פקודת המכרות, אינה נכונה.

מחצבות בתחום הזיכיון, אשר משמשות את בעל הזיכיון לצרכי המפעל שלו ואינן משמשות למסחר בחומרי מחצבה, אינן טעונות רישיון לפי פקודת המכרות, ואינן נדרשות לשלם לקרן לשיקום מחצבות.

חובת השיקום של כלל אתרי הכרייה בתחום זיכיון ים המלח חלה על חברת "מפעלי ים המלח", בעלת הזיכיון לפי חוק זיכיון ים המלח, בדומה לכלל חובות החברה לשיקום ולהסדרה של שטחים אחרים בתחום הזיכיון.

המשרד עורך ביקורות תקופתיות לאתרים אלה ולא תועדו במסגרתן חריגות כרייה ביחס לתכניות המאושרות.

הפוסט הרס ים המלח בחסות הממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

שריפות אלו משחררות לאטמוספרה חומרים קרצינוגניים, ובכך מעמידות בסכנה ממשית את שלומם ובריאותם של רבבות מתושבי האזור.

בסדרת ביקורים שערכו כתבי "מעקב" בתאריכים 9.10.2024, 4.11.2024 ו-15.11.2024, תועדו שריפות קשות בעיר נצרת. התיעוד חשף תמונה מטרידה של ערימות פסולת בוערות, הכוללות פלסטיק ומכלי חומרי ניקוי, המפיצות ענני עשן רעיל למרחקים. בכל אחד מהביקורים נצפתה החמרה במצב, כאשר כמות הפסולת הבוערת והיקף הזיהום גדלו משמעותית.

בעקבות פניות של תושבים מנצרת, נוף הגליל, עפולה והיישובים בסביבה, קיימו השרה להגנת הסביבה ומנכ"ל המשרד דיון חירום. בדיון השתתפו ראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט, מנכ"ל עיריית נצרת, מנהלת מחוז הצפון במשרד הפנים ובכירים ממשטרת ישראל.

במהלך הדיון הובהר כי האחריות לניקיון המרחב הציבורי מוטלת על הרשות המקומית, וכי נדרשת התערבות מיידית של משרד הפנים לסיוע במימון איסוף הפסולת ופינוי תחנת המעבר.

המשרד להגנת הסביבה נקט בשורה של צעדים מנהליים, כולל הוצאת צווים והתראות לפי חוק אוויר נקי, החוק לשמירת הניקיון, וצו הפסקה מנהלי לפעילות תחנת המעבר באזור התעשייה. למרות זאת, הפסולת ממשיכה להיערם ולהישרף במוקדים שונים, תוך פגיעה קשה בסביבה ובבריאות הציבור.

שריפת פסולת פלסטיק, במיוחד מכלים המכילים שאריות חומרי ניקוי, משחררת לאוויר חומרים מסרטנים מסוכנים ביותר, כולל דיאוקסינים ופורנים. חומרים אלה קשורים לסרטן, פגיעות במערכת החיסון וליקויים הורמונליים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי ב-18.11.2024 הוצבה באזור תחנת ניטור אוויר ניידת שתתחיל לשדר נתוני איכות אוויר לציבור בימים הקרובים. זאת לאחר דיון חירום שהתקיים בשבוע שעבר בהשתתפות השרה להגנת הסביבה ובכירי המשרד.

הגשמים הצפויים בימים הקרובים מעלים חשש להחמרה נוספת במצב, עם סכנה מוגברת לריחות רעים, עשן ותשטיפים מזהמים. בינתיים, התושבים ממשיכים לסבול ולהגיש תלונות למוקד הסביבה של המשרד.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לאחר מיצוי כל ההליכים המנהליים, הוחלט לפתוח בחקירה פלילית נגד העירייה. במקביל, אנו פועלים מול משרד הפנים למציאת פתרון מיידי למשבר". כונני הסביבה של המשרד ממשיכים לבצע ניטורים בשטח לבדיקת חריגות מזהמים באזורי מגורים.

הפוסט חקירה פלילית נגד עיריית נצרת הופיע לראשונה ב-מעקב.