התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי גרסת חברת הכנסת ודוברותה, הוגש כתב אישום חמור נגד החשוד, אשר איים לרצוח את קטי שטרית מהליכוד:

לפי פרסומים שונים, הוגש כתב אישום נגד אדם החשוד באיומים ברצח כלפי חברת הכנסת קטי שטרית, בעקבות שיחת טלפון שבה הושמע כלפיה איום ישיר, מפורש וחד-משמעי על חייה.

על פי כתב האישום והחומרים שנמסרו, ביום 11 באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר אירועי 7 באוקטובר, יצר החשוד, המוגדר כמר א’, קשר טלפוני עם חברת הכנסת, ובמהלך השיחה איים עליה באומרו: "את תשלמי מחיר כבד על השקרים שהפצת בערוצי התקשורת והגנת על המושחת. אנחנו בדרך להרוג אותך, אני לא מאיים אני מקיים".

על פי המסרים שנמסרו על ידי הדובר, מדובר באיום שהועבר באופן חד משמעי, אישי וללא כל הסתייגות, אשר ייחס כוונה עתידית לפגיעה בחייה של נבחרת ציבור מכהנת. בעקבות השיחה פנתה חברת הכנסת למשטרת ישראל והגישה תלונה רשמית. חקירה נפתחה, ולאחר פרק זמן של כשנתיים הבשילה לכדי הגשת כתב אישום.

ביום ראשון, 28 בדצמבר 2025, התייצב החשוד בבית משפט השלום בכפר סבא, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין איומים כלפי חברת הכנסת. באותו יום פרסמה שטרית סרטון ופוסט פומבי, שבהם התייחסה לדיון הראשון בעניינו של החשוד ולהליך המשפטי שנפתח. בדבריה מסרה: "נגמרו הימים בהם הורדנו את הראש בפני האנרכיה. יצאתי כעת מבית משפט השלום בכפר סבא, בדיון נגד אותו אדם שאיים לרצוח אותי לפני כשנתיים".

בהמשך דבריה הדגישה כי אין מדובר, לשיטתה, במאבק אישי אלא בהליך בעל משמעות ציבורית רחבה. "זוהי לא מלחמה אישית שלי, זו מלחמה של ציבור שלם מהמחנה הלאומי שדמו הותר”, אמרה, והוסיפה: “אני מברכת את משטרת ישראל על הגשת כתב האישום והבאתו בפני בית המשפט. בשם ה׳ נעשה ונצליח".

קטי שטרית מכהנת כחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד ומשמשת יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד. מדברי הדוברות מטעמה נמסר כי האיום הועבר אליה בשיחה טלפונית יזומה מצד החשוד, וכי תוכן הדברים הותיר מקום ברור לפרשנות אחת בלבד – איום מפורש בפגיעה בחייה. עוד נמסר כי חברי כנסת נחשפים, דרך קבע, לאיומים קשים, וכי מדובר במציאות יומיומית של התמודדות עם אלימות מילולית ואיומים, לעיתים בעלי אופי חמור.

על פי המידע שנמסר, מועד האיום – 11 באוקטובר 2023 – הגיע בהקשר ביטחוני רגיש במיוחד, ימים ספורים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והוביל את חברת הכנסת למסקנה כי אין מדובר בהתבטאות שניתן להקל בה ראש. בעקבות כך בחרה שלא לוותר על הגשת תלונה ולהותיר את האירוע ללא טיפול.

החקירה שנוהלה עסקה בתוכן השיחה, בזהות המאיים ובנסיבות העברת האיום, ובסיומה הוחלט על הגשת כתב אישום. בדוברות ציינו כי עצם ההליך המשפטי מבטא עמדה עקרונית של מערכת האכיפה שלפיה איומים ברצח, ובפרט כלפי נבחרי ציבור, מחייבים מענה פלילי.

בהתייחסות נוספת שמסרה חברת הכנסת, ציינה: "זהו המשפט הראשון של חברת כנסת במדינת ישראל נגד פורע חוק. לאחר כשנתיים הדין עם א’ שאיים בברוטאליות על חיי – ימוצה. זוהי לא מלחמה אישית שלי, זו מלחמה של ציבור שלם שדמו הותר. אני מברכת את משטרת ישראל על הגשת כתב האישום והבאתו בפני בית המשפט. בשם ה׳ נעשה ונצליח".

בדוברות הדגישו כי אין כל לגיטימציה לפנייה לאדם, בכל מעמד שהוא, תוך השמעת איומים לפגיעה בחייו, וכי פנייה לגורמי האכיפה היא הצעד הנדרש בכל מקרה של איומים, הטרדות או אלימות מילולית. עוד נמסר כי משטרת ישראל פתחה בחקירה עם קבלת התלונה, וההליך המשפטי מתנהל כעת בפני בית המשפט, בהתאם לקבוע בדין.

המסר הברור נגד אלימות  

מול תופעות של איומים, הטרדות או אלימות מילולית – כלפי נשים, גברים, ילדים או מבוגרים – אין להבליג ואין להירתע. התנהלות נחושה ופנייה לרשויות האכיפה אינן רק זכות, אלא גם חוב אזרחי. בתוך כך, חברת הכנסת קטי שטרית בולטת כמי שמעלה את המודעות לנושא ומציבה דוגמה אישית של עמידה איתנה מול איומים.

בכל מקרה של אלימות, הטרדה או איום, יש לפנות ללא דיחוי למוקד 100 של משטרת ישראל, או להגיש תלונה רשמית בתחנת המשטרה הקרובה למקום המגורים.

חברת הכנסת קטי שטרית שבה ומוכיחה בעקביות חוסן אישי ונחישות ציבורית. אנו מאחלים לה ימים של שקט, עשייה פרלמנטרית רציפה, וסביבה נקייה מאיומים ומהטרדות מיותרות.

ההליך המשפטי בעניינו של החשוד מצוי כעת בפני בית המשפט, לאחר הגשת כתב האישום, והדיונים צפויים להתקדם בהתאם להוראות הדין ולסדרי המשפט הקבועים.

הסתרת זהות החשוד חרף דיון פומבי מעוררת שאלות קשות

פרט מהותי עלה בשיחה עם דוברות לשכת חברת הכנסת: לשאלתנו האם הדיון מתקיים בדלתיים פתוחות ונגיש לציבור, נמסר כי אכן מדובר בדיון פתוח.

עם זאת, חרף אופיו הפומבי של ההליך, זהות החשוד לא נמסרה. התנהלות זו מעוררת תמיהה: מקום שבו הדיון פתוח לציבור, אין היגיון בהסתרת שמו של החשוד, ובוודאי שלא קיימת הצדקה ציבורית לכך. להפך – עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח שקיפות, ולאפשר לציבור להכיר את המעורבים בהליך המשפטי.

בנוסף, ביקשנו לקבל את פרטי ההתקשרות של עורך הדין המייצג את חברת הכנסת קטי שטרית, אולם גם בקשה זו נענתה בסירוב, ללא נימוק ברור. התנהלות זו מחזקת את התחושה כי נעשה מאמץ למנוע חשיפה של פרטים מהותיים בפרשה, ובראשם זהות החשוד.

תיעוד התכתבות עם דובר חברת הכנסת

משכך, נמנעה מאיתנו האפשרות לפנות לעורך הדין המייצג את החשוד, לקבל את תגובתו, ולעיין באופן מלא בכתב האישום ובהיבטיו המשפטיים. מצב זה פוגע ביכולת לבצע סיקור עיתונאי שלם ומאוזן.

לפיכך, בתיק זה נותרות שאלות מהותיות פתוחות באשר לזהות החשוד, לנסיבות הסתרת שמו, ולפער בין ההצהרה על דיון פומבי לבין המידע שנמנע מן הציבור בפועל.

שוב, במהלך שיחה שנוהלה עם מר בר אזולאי, דוברה של חברת הכנסת שטרית, עלו שאלות מהותיות שנותרו ללא מענה. מעבר לכך שזהות החשוד לא נמסרה, ביקשנו לקבל לכל הפחות את מספר תיק בית המשפט – בקשה שגם לה סורבנו, ללא הנמקה ברורה.

האסטרטגיה התקשורתית והמשפטית של הדוברות ושל יועצי חברת הכנסת אינה מובנת. אם מדובר בחשוד המסוכן לציבור, הרי שלציבור קיימת זכות בסיסית לדעת מיהו החשוד ומהן ההחלטות השיפוטיות בעניינו. האם הוא מצוי במעצר? כלוא? נתון במעצר בית? או שמא הוא חופשי ומסתובב ברחובות? האם הוא עובד, ובאילו מסגרות? האם קיים חשש לפגיעה בקטינים, בחסרי ישע או באוכלוסיות פגיעות? לחלופין, ייתכן כי הוא עצור ומובא לדיונים בלבד. שאלות אלה אינן סקרנות גרידא – אלא מידע ציבורי מהותי.

אי מסירת המידע אינה מחזקת את אמון הציבור, אלא להפך: היא מעוררת ספקות ומחזקת את הצורך בעיסוק עיתונאי מעמיק יותר, לרבות ניסיון לקבל את עמדת החשוד עצמו, על מנת להבין מה נכון ומה אינו נכון.

בשיחת טלפון נמסר ל"מעקב" על ידי דוברה של חברת הכנסת כי קיים תמלול של השיחה שבה, לטענתו, איים החשוד לרצוח את חברת הכנסת. עם זאת, בפועל הועברה למערכת הודעה בלבד, הכוללת ציטוט המוצג כמדויק – זאת מבלי שנמסרו ראיות תומכות, מסמכים רשמיים או כתב האישום עצמו.

המערכת מתנגדת לכל גילוי של אלימות ואיומים, בכל עת ובכל הקשר. יחד עם זאת, חובתה של עיתונות מקצועית היא לחתור לחקר האמת. לכל אירוע יש יותר מצד אחד, ולצורך בירור עובדתי נדרשות עמדות, ראיות ומסמכים. עד כה, אלה לא הוצגו בפנינו, ואף כתב האישום עצמו לא נמסר. ההתרשמות היא כי כתב אישום אכן קיים – אולם לא ברור מדוע כל המידע נתון תחת מעטה של סודיות.

ייתכן כי מר אזולאי, כדובר, אינו הגורם המוסמך למסירת פרטים משפטיים. ייתכן גם כי קיים צו איסור פרסום, או שמדובר בקטין או באדם הלוקה בנפשו. שאלות אלה הוצגו לדובר באופן מפורש – באשר לזהות החשוד, מעמדו וסטטוס ההליך – אולם נמסר לנו כי אין באפשרותו למסור מידע נוסף מעבר לדברים שכבר נמסרו.

אין לשלול גם אפשרות שמדובר באדם שאיבד קרוב משפחה באירועי 7 באוקטובר, וראה במפלגת השלטון או בנבחרי ציבור יעד להאשמה. עם זאת, אם אכן הושמע איום מפורש לרצוח חברת כנסת – מדובר במעשה חמור ובלתי מתקבל על הדעת, שאין לו כל הצדקה.

בתיק זה מצטברות שאלות רבות – ומנגד, תשובות כמעט ואינן נמסרות.

ככל הנראה: האמת שח"כ ניסתה להסתיר

בכל מקרה, ממקורות בפרקליטות הובא לידיעת צוות "מעקב" מידע נוסף הנוגע לפרשה, וזאת מתוך ההבנה העקרונית כי לכל אירוע ציבורי קיימים יותר מצד אחד ונדרש בירור מלא ומאוזן.

לאחר בדיקה, קיבלנו את זהות החשוד, ובכוונתנו לאפשר לו להשמיע את גרסתו, לפרוש את עמדותיו ולהציג את טענותיו, ככל שיבחר לעשות כן.

מן המידע שנמסר לנו עולה – ולדעתנו בצער – כי חרף העובדה שלדוברות חברת הכנסת היו הפרטים המלאים, הם לא הועברו לידיעתנו. מדובר במר אלעד מור, תושב רעננה, כבן 40, אשר נאשם באיומים כלפי חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד.

ניסיונות ההסתרה של פרטים מהותיים מן הציבור מעוררים שאלות: מדוע נמנע המידע? ומה החשש מפני הצגת גרסתו של החשוד?

על פי כתב האישום שהוגש, במהלך תקופת הרפורמה המשפטית – עת שימשה ח"כ שטרית כנציגת המשא ומתן לפשרה בבית הנשיא – התקשר אליה מר מור, ולפי הנטען איים עליה באומרו: "את תשלמי מחיר כבד על השקרים שהפצת בערוצי התקשורת ועל ההגנה על המושחת".

את החשוד מלווה ארגון "מערך עוטף עצורים", אשר פרסם התייחסות מטעמו ברשת החברתית פייסבוק. בהודעת הארגון נמסר, בין היתר, כי בבית משפט השלום בכפר סבא התקיים דיון בגין אישום באיומים טלפוניים לכאורה מצד מפגין, וכי במהלך הדיון נחקרה חברת הכנסת על ידי עו״ד שירה קדר. לטענת הארגון, במהלך החקירה עלו סתירות בגרסאות שנמסרו. עוד נמסר מטעמם: "ח"כ שטרית נמצאת בלחץ – ובצדק. העללת עלילות על פעילי מחאה לא תציל את הפריימריז הכושלים שלה". הארגון ציין כי יעדכן בהמשך.

עוד נמסר ל"מעקב" כי מחר (יום שני) צפויה להתקיים שיחה עם מר אלעד מור ועם דובר הארגון, גלעד ברון. ייתכן שבמסגרתה יתבררו פרטים נוספים באשר לאירוע: האם אכן מדובר באיום, או בפרשנות לדבריו של החשוד. כמו כן, ייתכן ויוצגו תמלולים או מסמכים שהוגשו לבית המשפט, ככל שיימסרו על ידי באי כוחו. יצוין כי גם הארגון עצמו מתייחס לפרשה כאל "איומים לכאורה".

ארגון ״מערך עוטף עצורים״ מפעיל קו חירום למעצרים ומציג פעילות רחבה מאז תחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובכלל זה:
– טיפול במפגינים
– טיפול בדוחות: 365 מקרים
– שחרורים ממעצר: 2,534 מקרים
– הגנה בתביעות לשון הרע: 84 מקרים

נ.ב.

ככל הנראה, רק דבר אחד עשוי להסביר את שרשרת ההתנהלות שנחשפה: הסתרת פרטים מהותיים, הימנעות ממסירת זהות החשוד, אי העברת תמלולים שהובטחו, היעדר מענה לאחר ראיון טלפוני והתחמקות שיטתית משאלות מהותיות. מכלול נסיבות זה עשוי להעיד, לכאורה, על פחד ועל היעדר שקיפות.

בשלב מסוים חדל דוברה של חברת הכנסת מלהשיב לפניות, תוך הישענות על טענה חוזרת ונשנית שלפיה הוא מצוי ב"ישיבה". מכאן עולה השאלה האם חברת הכנסת קטי קטרין שטרית סבורה כי מאחורי החשוד ניצב ארגון רחב היקף, והאם קיים חשש מההד התקשורתי העלול להיווצר עם חשיפת מלוא התמונה. אם אכן מדובר בהליך הפתוח לציבור, מדוע מוסתרים פרטי החשוד ונתונים נוספים הנוגעים לפרשה?

נוצר הרושם כי חברת הכנסת גילתה זלזול בעבודה העיתונאית, ואולי אף הניחה כי לא נגיע לחקר האמת או לליבת הסוגיה. יודגש: העבודה העיתונאית טרם הסתיימה – אנו מצויים בעיצומו של התהליך. עם זאת, ברור כי חשיפת מספר תיק בית המשפט תביא להתעניינות תקשורתית רחבה יותר ולנוכחות גוברת של עיתונאים בדיונים, מציאות שאינה מאפשרת ניהול הליך הרחק מעין הציבור.

תמיהה נוספת מתעוררת נוכח העובדה כי אף שלחברת הכנסת ולדוברותה היו כל הפרטים, לא זו בלבד שננקטה מדיניות של הסתרה, אלא אף הועברה בקשה מפורשת לציין את החשוד באות א׳ בלבד. דפוס זה שב וחוזר על עצמו: כאשר ראיון חורג מן המסגרת הנוחה, כאשר נשאלות שאלות קשות או כאשר מתבקשת הבהרה בנוגע לאיומים – השיחה נקטעת, והמענה מתחלף בדממה.

המסר ברור וחד: עיתונאים אינם שלוחי הדוברות של נבחרי הציבור. תפקידם לפעול מתוך שליחות ציבורית אחת — זכות הציבור לדעת. גם כאשר האמת אינה נוחה, גם כאשר השאלות נוקבות, וגם כאשר השיח חורג מן השליטה התקשורתית המבוקרת של דובר או של חברת כנסת.

---

טיפ לחברת הכנסת: אמת ושקיפות הן אבני היסוד של כל נבחר ציבור, והן גם המסר הראוי להעברה כלפי עמיתים, הציבור הרחב וכל גורם רלוונטי. זאת ועוד, ככל שחברת הכנסת אכן חוותה איום, מדובר במעשה חמור ובלתי מתקבל על הדעת בשום פנים ואופן – והבירור המלא והעובדתי של הדברים צריך וראוי שייעשה בגלוי, במסגרת ההליך המשפטי, בבית המשפט.

---

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותפרסם כל מידע רלוונטי נוסף, בכפוף לעובדות ולמסמכים.

צילום של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, מתוך אתר הכנסת. שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט כתב אישום הוגש בגין איומים ברצח כלפי ח"כ קטי שטרית הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

חברת הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים פרסמה הבוקר (יום רביעי, 30 ביולי) ברשת החברתית X התקפה חריפה נוספת נגד מפלגת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו. לזימי, שמשמשת כיו"ר ועדת הצעירים בכנסת, האשימה את הליכוד ב"זוהמה" ובהבאת "חורבן" לישראל.

"אתם יודעים למה יש יותר מידי פרשיות עם אנשי הליכוד בכנסת ובמינויים שלהם? כי כבר אין אנשים הגונים ונורמטיבים שמוכנים להיות מזוהים ולעבוד עם מי שקשורים בזוהמה הזאת ובחורבן שהם מביאים אליו", כתבה לזימי בפוסט שפרסמה.

חברת הכנסת ציינה במפורש שמות של דמויות פוליטיות וציבוריות שלטענתה מהווים "סימפטומים מוגברים" של המצב שתואר על ידה: "יוסי שלי, מאי גולן, חנוך מילביצקי, יונתן אוריך וכו' הם הסימפטומים המוגברים של מה שקרה לתנועה הזאת וגם לנו תחת נתניהו".

התקפה זו של לזימי מצטרפת לשורה של ביקורות חריפות שמותחת באופן תדיר כנגד הממשלה הנוכחית. לזימי, שמגדירה את עצמה כסוציאל-דמוקרטית, פמיניסטית, שוחרת שלום, ציונית ומסורתית, מוכרת כמבקרת קבועה של מדיניות הממשלה ושל ראש הממשלה נתניהו.

עם זאת, פעילותה של לזימי בכנסת זוכה גם לביקורת. יש הטוענים כי היא אחראית לעיתים ליצירת מהומות בכנסת ופוגעת בשם הטוב של הקואליציה ללא הצגת ראיות מוצקות לטענותיה. מבקרים מציינים כי האשמות ללא ראיות אינן תורמות לדיון הציבורי המתבקש.

הפוסט שפרסמה חברת הכנסת לזימי בשעות הבוקר של היום משקף את המתח המתמשך בזירה הפוליטית הישראלית. השימוש במונחים כגון "זוהמה" ו"חורבן" מעיד על החרפה משמעותית בטון ההתקפות המופנות כלפי מפלגת הליכוד וראש הממשלה.

עד כה לא הגיעה תגובה רשמית מצד מפלגת הליכוד או ממשרד ראש הממשלה לאמירות לזימי. ההתבוננות בתגובות הציבור ברשתות החברתיות מעידה על קיטוב דעות בנוגע לאמירותיה של חברת הכנסת, כאשר חלק תומכים בעמדתה וחלק מבקרים אותה על הטון החריף שבחרה לנקוט.

נכון לומר בנוסף כי חברת הכנסת לזימי, לצד עמדותיה התקיפות, נוטה לעיתים ליצור אווירה סוערת בכנסת, ולעיתים אף לפגוע בשמה הטוב של הקואליציה — וזאת ללא הצגת ראיות של ממש. טענות שאינן מגובות בעובדות אינן נושאות משקל רב, ולעיתים קרובות יש לראותן כהשערות בלבד.

המקרה מדגים את המתח הגובר בפוליטיקה הישראלית ואת השפה החריפה שהפכה נפוצה בשיח הציבורי בין הקואליציה לאופוזיציה.

צילום: knesset

הפוסט ח"כ לזימי: "אין נורמטיביים בליכוד – רק זוהמה וחורבן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט אולטימטום מישראל ביתנו: "כל מתנגד לגירוש – ייחשף" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים נרשמה תפנית משמעותית בזירה הפוליטית הישראלית, כאשר סקרי דעת קהל חדשים מצביעים על התחזקות ניכרת של גוש הימין. הסקרים, שפורסמו בערוצי התקשורת המרכזיים, מגיעים בעקבות אירוע דרמטי שהתרחש לפני כיומיים – חיסולו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה.

על פי סקר שפורסם בערוץ 14 ביום ראשון, ה-29 בספטמבר 2024, גוש הימין מגיע לראשונה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ל-61 מנדטים, רוב מוחלט בכנסת. הסקר מראה כי מפלגת הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, מובילה עם 31 מנדטים.

במקום השני, על פי אותו סקר, ניצבות שתי מפלגות עם 15 מנדטים כל אחת: המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. אחריהן מדורגת ש"ס עם 11 מנדטים, הדמוקרטים (איחוד העבודה ומרצ) בראשות יאיר גולן עם 10 מנדטים, יש עתיד בהנהגת יאיר לפיד עם 9 מנדטים, ויהדות התורה עם 8 מנדטים.

במקביל, סקר נוסף שפורסם באותו יום בערוץ 12 מציג תמונה דומה, אם כי עם מספרים מעט שונים. על פי סקר זה, הליכוד מוביל עם 25 מנדטים, המחנה הממלכתי במקום השני עם 21 מנדטים, ויש עתיד במקום השלישי עם 15 מנדטים. ישראל ביתנו מקבלת 14 מנדטים, הדמוקרטים 11, ש"ס 10, יהדות התורה 8, ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר 6 מנדטים.

השינוי הדרמטי בסקרים מיוחס בעיקר לחיסולו של חסן נסראללה, מנהיג ארגון חיזבאללה, שאירע ביום שישי האחרון. על פי הדיווחים, נסראללה חוסל בתקיפה מסיבית שכללה 83 טונות של פצצות חודרות בונקרים. אירוע זה, שנתפס כהישג ביטחוני משמעותי, נראה כי השפיע באופן ניכר על דעת הקהל בישראל.

נקודה מעניינת נוספת שעולה מהסקרים היא התמיכה הרחבה בהשארתו של יואב גלנט בתפקיד שר הביטחון. על פי הסקר בערוץ 12, קיים רוב מוחץ בקרב הציבור להמשך כהונתו של גלנט בתפקיד זה.

חשוב לציין כי סקרים אלו משקפים את דעת הקהל בנקודת זמן ספציפית, וכי המצב הפוליטי בישראל ידוע כדינמי ומשתנה תכופות. יתרה מכך, האירועים הביטחוניים והמדיניים המתרחשים באזור עשויים להשפיע באופן משמעותי על דעת הקהל ועל תוצאות הסקרים בעתיד.

הפוסט חיסול נסראללה מחזיר את הימין לשלטון (סקרי ערוץ 12 ו-14) הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.