מליאת הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשלילת קצבאות הביטוח הלאומי ממחבלים. החוק, שיזם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, מבטל פרקטיקה ארוכת שנים שאפשרה למחבלים מורשעים, אזרחי או תושבי ישראל, לקבל קצבאות מהמדינה גם לאחר שביצעו פיגועי טרור.

"עשינו סוף לטירוף", הצהיר כץ לאחר אישור החוק. "הצעת החוק החשובה שלי עברה, ומחבל לא יראה יותר שקל אחד ממדינת ישראל." כץ הדגיש את האבסורד שבמצב הקודם: "מצב שהיה שמחבל שרצח יהודי היה מקבל כסף ממדינת ישראל הוא הזוי ולא נתפס".

עד לחקיקת החוק החדש, מחבלים מורשעים החזיקו בזכאות לשורה ארוכה של קצבאות מהביטוח הלאומי, שסכומן הכולל יכול היה להגיע לאלפי שקלים בחודש. בין הקצבאות: קצבת נכות, סיעוד, קצבת לידה, דמי לידה, קצבת שארים, דמי שארים, חיסכון ארוך טווח לכל ילד, קצבת ילדים, דמי קבורה, ביטוח אבטלה, ומענק לימודים להורה עצמאי.

יתרה מכך, על פי המצב החוקי הקודם, אשתו של מחבל הייתה זכאית להבטחת הכנסה כתוצאה מכניסתו לכלא, ומקבלת תשלומים מהמדינה בזמן ריצוי עונשו.

החוק החדש מחולל שינוי דרמטי במצב זה. הוא קובע שלילה מוחלטת של כל הקצבאות ממחבלים אשר הורשעו ברצח, ניסיון לרצח, ועבירות טרור חמורות. בנוסף, החוק שולל גם את הזכאות להבטחת הכנסה מאשת המחבל כתוצאה מכניסתו לכלא.

מדובר בצעד משמעותי בהתמודדות המדינה עם הטרור, ובמניעת מצב בו כספי משלמי המיסים הישראלים משמשים לתמיכה כלכלית במי שפעלו נגד אזרחיה. החוק מסמן קו ברור בין אזרחים שומרי חוק הזכאים לקצבאות מתוקף חוק הביטוח הלאומי, לבין מי שבחרו בדרך הטרור.

ההצבעה על החוק התקיימה בצל גל הטרור שפקד את ישראל בשנים האחרונות, והמשבר הביטחוני המתמשך. התמיכה הרחבה שקיבל החוק משקפת קונצנזוס בקרב חברי הכנסת לגבי הצורך לנקוט באמצעים נחרצים כנגד טרור.

עם זאת, יש לציין כי החוק מתמקד במחבלים שהם אזרחי או תושבי ישראל, שכן רק אלה היו זכאים מלכתחילה לקצבאות מהביטוח הלאומי. החוק לא עוסק בסוגיית התגמולים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם, אשר מהווה סוגיה נפרדת בזירה המדינית והביטחונית.

חקיקה זו מצטרפת לשורה של צעדים שנקטה ישראל בשנים האחרונות כדי להילחם בטרור גם בהיבט הכלכלי, כולל חוק קיזוז כספי טרור מכספי הרשות הפלסטינית, וחוקים אחרים שנועדו לצמצם את התמריצים הכלכליים לטרור.

אישור החוק משקף את עמדת המחוקק הישראלי שלפיה אין להעניק הטבות כלכליות למי שפעל לפגוע במדינה ובאזרחיה, ומסמן מדיניות ברורה יותר ביחס לזכויות הסוציאליות של מורשעים בטרור. עתה, לאחר אישור החוק, ייבחן יישומו בשטח והשפעתו על מערכת הביטוח הלאומי ועל ההתמודדות הכוללת עם תופעת הטרור.

צילום: knesset

הפוסט לא עוד כסף ציבורי למחבלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה מטלטלת את משכן הכנסת בירושלים, כאשר חבר הכנסת איימן עודה העלה הצעת חוק שמעוררת שאלות נוקבות על גבולות החופש הפרלמנטרי והנאמנות למדינה. הצעת החוק, המבקשת להכיר במדינת פלסטין, מציתה דיון סוער על מהות הדמוקרטיה הישראלית ועל מקומם של חברי כנסת המייצגים עמדות המנוגדות לקונצנזוס הלאומי.

"146 מדינות כבר הכירו בה, שמהוות 88% ממדינות העולם", טען עודה מעל דוכן הנואמים, כשהוא מוסיף: "אני תומך במדינה פלסטינית כי אני בן אדם, כי אני פלסטיני, כי אני אזרח ישראל, וגם כי אני אזרח ערבי במדינה". הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות באולם המליאה, כאשר ח"כ טלי גוטליב הגיבה בקריאת ביניים נחרצת: "אין שני עמים".

בעוד שעודה משלם מיסים למדינת ישראל, חלקם מממנים את צה"ל, הוא מכנה את המדינה "כובשת" ופועל לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הממשלה.

זוהי צביעות במיטבה, לא יתכן שחבר כנסת יקבל את כל הזכויות והפריבילגיות של היותו נבחר ציבור ישראלי, ובו זמנית יפעל נגד האינטרסים הבסיסיים של המדינה.

גם דעות שאינן נעימות לאוזן הרוב חייבות לקבל במה? זהו המבחן האמיתי של דמוקרטיה?

הדילמה העולה מפרשה זו נוגעת בשורש הויכוח על גבולות הסובלנות הדמוקרטית: האם יש מקום בפרלמנט הישראלי לקולות המערערים על עצם הגדרתה של המדינה? האם ניתן לתת במה למי שמגדיר עצמו כפלסטיני בכנסת ישראל?

השאלה איננה האם לאפשר ביקורת על מדיניות הממשלה, אלא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פעילות המערערת על עצם קיומה של המדינה.

אין ספק כי פרשה מטלטלת זו מהווה ראי נאמן למתח העז והבלתי פוסק השורר בין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי לבין סוגיית הנאמנות הבלתי מעורערת לריבונות הלאומית. השאלה המנקרת היא: האם ישכיל בית המחוקקים למצוא את שביל הזהב העדין בין השמירה הקפדנית על חירות הביטוי לבין ההגנה האיתנה על צביונה וערכיה של מדינת ישראל? התשובה לכך טמונה בחיק העתיד.

בעוד הצעת החוק התקדימית של ח"כ עודה מזעזעת את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית ומציתה פולמוס ער על טיבה וגבולותיה, ניצבת בפנינו דילמה נוקבת: כיצד נשכיל לקיים איזון עדין בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הצו העליון של שמירת הריבונות הלאומית ונאמנות בלתי מסויגת למדינה? סוגיה זו, הטעונה בדם ליבה של החברה הישראלית, מחייבת התמודדות מעמיקה וחשיבה מחודשת על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

צילום: איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh, רשת X

הפוסט חוק הבגידה של ח"כ עודה: להקים פלסטין על חשבון ישראל! הופיע לראשונה ב-מעקב.

במהלך נאומו, התייחס לפיד לדברי היוהרה של הממשלה הנוכחית וקרא לה לקחת אחריות על כישלונותיה. "אני מציע לממשלה להפסיק עם כל דיבורי היוהרה. אם אתם רוצים קרדיט על הצלחות – קחו אחריות על הכשלנות", הדגיש יו"ר יש עתיד.

הביקורת החריפה של לפיד מגיעה על רקע המשבר המתמשך בין הקואליציה לאופוזיציה, והמתיחות הגוברת סביב סוגיות מדיניות וביטחוניות מרכזיות. מפלגת הליכוד טרם הגיבה לדברי לפיד.

יצוין כי בחודשים האחרונים התגברו חילופי ההאשמות בין ראש הממשלה נתניהו לבין יו"ר האופוזיציה לפיד, במיוחד על רקע האתגרים הביטחוניים והמדיניים העומדים בפני ישראל. גורמים פוליטיים מעריכים כי המתיחות צפויה להמשיך ואף להחריף בתקופה הקרובה.

דבריו של לפיד משקפים את העמדה הביקורתית המתחזקת בקרב האופוזיציה כלפי התנהלות הממשלה, ומצטרפים לשורה של התבטאויות חריפות מצד בכירי האופוזיציה בתקופה האחרונה.

צילום: רשת X יאיר לפיד – Yair Lapid

הפוסט לפיד תוקף: נתניהו מחליש את המדינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנסת ישראל של 2024, ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין ממשיכה להפגין חוסר רגישות ואחריות ציבורית מזעזע. בעוד שהיא מתיימרת לייצג את האינטרסים של הציבור הערבי בישראל, התנהלותה מעלה תהיות רבות באשר למניעיה האמיתיים ולאג'נדה שהיא מקדמת.

לאחרונה, ח'טיב-יאסין הוכיחה שוב את חוסר השיפוט שלה כאשר השמיעה האשמות חמורות כלפי חברי כנסת יהודים. בתגובה למכתב שנשלח לראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, היא לא היססה להטיח האשמות מופרכות ומסיתות: "לכו תשרפו פלסטינים ואנחנו נגבה אותכם. בושה. כבר מזמן אין לכם. לשרוף אנשים וילדים בחיים. מזכיר לכם משהו?!?!?!? פשוט אין מילים לתאר".

בהתבטאות מזעזעת זו, חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין העזה לערוך השוואה מרושעת ומעוותת בין תומכי הטרור ומבצעי פשעים נגד האנושות, לבין למעלה משישה מיליון קדושים יהודים אשר נספו באכזריות במחנות ההשמדה הנאציים. אמירה זו מהווה חילול בוטה של זכר הנרצחים וסילוף היסטורי חמור, המשקף חוסר רגישות מוחלט כלפי אחת הטרגדיות הנוראות בתולדות האנושות.

האם ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין מודעת לתלאות אשר פקדו את העם היהודי בימי השואה? האם היא מבינה לעומקם את הדברים עליהם היא מדברת? הן לא חזתה ולו אחוז אחד מן הסבל אשר נגזר על היהודים בתקופה האפלה ההיא.

לבני עמה עודנה שמורה הזכות לחיות במדינות ערביות רבות, בעוד אשר ליהודים באותם ימים לא הייתה מדינה משלהם (ואך טוב כי כיום יש). ועל מנת למנוע מן המחבלים להשמיד את מדינת ישראל, חובה עלינו להגן על המדינה ולמגר את אויביה.

דבריה אלה, שנאמרו ללא כל בסיס עובדתי, מהווים הסתה מסוכנת ומעוררים שאט נפש. השימוש ברטוריקה פרובוקטיבית זו חושף את חוסר האחריות של ח'טיב-יאסין ואת נכונותה להשתמש בשפה קיצונית ומתלהמת כדי לקדם את מטרותיה הפוליטיות.

אולם, כאשר מדובר בקידום האינטרסים של בוחריה, ח'טיב-יאסין מגלה פתאום זיכרון סלקטיבי. ב-23 בספטמבר 2024, היא "נזכרה" פתאום שהיא חיה במדינת ישראל ושערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהחברה. באותו יום, היא דרשה להגדיל את התקציב לערביי ישראל המתגוררים בצפון המדינה, תוך שהיא טוענת בערבית: "התעלמות מוחלטת מצרכי החברה הערבית".

צילום: ערוץ הכנסת

התנהלות זו חושפת את הצביעות המובהקת של ח'טיב-יאסין. מחד, היא מטיחה האשמות חסרות בסיס כלפי חברי כנסת יהודים, ומאידך, היא מבקשת להגדיל את התקציבים לציבור אותו היא מתיימרת לייצג. זוהי דוגמה מובהקת לפוליטיקה של הפרד ומשול, המנסה לנצל את המתחים הקיימים בחברה הישראלית לטובת רווח פוליטי אישי.

חברת הכנסת ח'טיב-יאסין חייבת להבין שתפקידה כנבחרת ציבור הוא לגשר על פערים ולקדם דו-קיום, לא להסית ולהעמיק שסעים. התנהלותה הבלתי אחראית פוגעת לא רק באמון הציבור במערכת הפוליטית, אלא גם ביחסים העדינים בין יהודים וערבים במדינת ישראל.

צילום: ערוץ הכנסת, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט ח'טיב-יאסין מסיתה: "יהודים שורפים ילדים חיים כמו בשואה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

במסגרת ההחלטה, אושרה העברה של כ-21 מיליארד שקלים למשרד הביטחון. סכום זה מיועד למימון מגוון הוצאות ביטחוניות, אשר הפכו הכרחיות נוכח המציאות הביטחונית המורכבת. בנוסף, הקצתה הוועדה כ-396 מיליון שקלים להמשך הסיוע למפונים מהצפון ומהדרום עד סוף חודש ספטמבר.

יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הדגיש את הדחיפות שבאישור התקציב: "הוצג בפנינו כי אם לא נאשר את התקציב הזה, לא יוכלו להמשיך לממן את המפונים מהצפון. זו חובתנו". דבריו משקפים את ההכרה בצורך המיידי להבטיח את המשך הסיוע לאזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המצב הביטחוני.

החלטת הוועדה מדגישה את המחויבות של ממשלת ישראל לספק מענה כולל לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים כאחד. מצד אחד, התקציב המאושר למשרד הביטחון נועד לחזק את יכולות ההגנה והמבצעים של צה"ל. מצד שני, הסיוע למפונים מבטא את הדאגה לרווחתם של האזרחים שחייהם הושפעו ישירות מהמצב הביטחוני.

אישור התקציב מעיד על המורכבות של המצב הנוכחי, המחייב השקעה משמעותית הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט האזרחי-הומניטרי. זהו צעד משמעותי בניסיון להתמודד עם השלכות המלחמה המתמשכת, תוך שמירה על חוסנה של החברה הישראלית ועל ביטחונם של אזרחי המדינה.

חרף זאת, משרד האוצר מפרסם נתונים מדאיגים ביותר, המעידים על גירעון עצום בקופת המדינה.

הגירעון המצטבר בשנים-עשר החודשים האחרונים התרחב בכ-0.4 נקודות אחוז והגיע לשיעור של כ-8.1% מהתוצר המקומי הגולמי.

הגירעון החודשי עמד על סך של כ-8.5 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת חודש יולי אשתקד, אשר הסתיים בגירעון של כ-0.6 מיליארדי שקלים חדשים בלבד. מראשית השנה הנוכחית נצבר גירעון בסך כ-72.1 מיליארדי שקלים חדשים. בשנים-עשר החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-155.2 מיליארדי שקלים חדשים.

בעקבות שינויים בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה, צפויה מגמת הגידול בגירעון להימשך עד לתום הרבעון השלישי של השנה, ולאחר מכן חזויה מגמת ירידה בגירעון, בהינתן התרחיש המרכזי הצפוי.

בחודש יולי נרשמו הכנסות בסך כ-40.9 מיליארדי שקלים חדשים. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-277.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-269.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-3.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

בחודש זה נרשמו הוצאות בסך כ-49.4 מיליארדי שקלים חדשים. הוצאות הממשלה מראשית השנה עמדו על כ-349.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-263.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-32.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

הפוסט מיליארדים לביטחון ולמפונים: הכנסת מאשרת תקציב-ענק הופיע לראשונה ב-מעקב.

דבריו של חוג׳יראת, שנאמרו בשבועות האחרונים, מעוררים סערה פוליטית ומעלים שאלות לגבי גבולות חופש הביטוי של חברי כנסת.

במוקד הביקורת של חוג׳יראת עומד שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, אותו הוא מכנה "שר הכישלון הלאומי" ו"בריון מסוכן". לדברי חוג׳יראת, "ההסתה הפרועה שלו במסגד אלאקצא היא לא פחות מפרובוקציה מכוונת שמטרתה להצית את האזור כולו. האיש הזה משחק באש ומתעלם לחלוטין מההשלכות הקטלניות של מעשיו".

חוג׳יראת אף קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר "לאלתר", באומרו כי "הגיע הזמן לעצור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי". הוא הוסיף כי בן גביר "מנסה בכל האמצעים להבעיר את המדינה והאזור".

בנוסף, ח"כ חוג׳יראת מתח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בנוגע למתפללים המוסלמים במסגד אלאקצא. ב-6 ביולי כתב: "בושה וחרפה! ממשלת ישראל ומשטרת הכושל מנעו מאלפי עולי רגל מוסלמים להיכנס למסגד אלאקצא ותקפו מתפללים, ילדים וקשישים". עם זאת, חוג׳יראת לא ציין את הנסיבות הביטחוניות שהובילו להחלטה זו, דבר שעורר ביקורת על התבטאויותיו החד-צדדיות.

התייחסותו של חוג׳יראת למצב בגדה המערבית עוררה אף היא תגובות נזעמות. הוא טען כי "שריפת בתים ורכוש פלסטיני בכפרים הפלסטינים בגדה המערבית נהפך למעשה לגיטימי בצל הממשלה הנוכחית עם המרכיבים הכהניסטים". הוא הוסיף כי "מעשים בזמן כל כך מורכב יוכל להוביל לשריפת כל האזור".

התבטאויותיו של חוג'יראת מעוררות תהיות באשר לכשירותו לכהן כחבר בבית המחוקקים של מדינת ישראל. מבקריו גורסים כי נשתכחה ממנו העובדה כי הר הבית, אשר עליו ניצב מסגד אל-אקצא, הינו שטח הנתון תחת ריבונותה של מדינת ישראל. עוד הם טוענים כי שומה עליו, בתוקף תפקידו כנבחר ציבור, לייצג נאמנה את האינטרסים של מדינת ישראל, ולא של מדינות אחרות באזור.

בנוסף, התבטאויותיו של חוג׳יראת חורגות מגבולות הביקורת הלגיטימית ומתקרבות לכדי הסתה. הדבר מעלה שאלות לגבי האיזון העדין בין חופש הביטוי לבין האחריות הציבורית של נבחרי ציבור.

הפוסט ח"כ חוג'יראת תומך בפלסטינים ומאשים: 'הממשלה מובילה לאסון' הופיע לראשונה ב-מעקב.

גוטליב הוצאה מהדיון לאחר שהטיחה האשמות חמורות כלפי הפצ"רית, בטענה כי היא או מי מטעמה הדליפו סרטונים מחומרי החקירה לתקשורת. גוטליב אף האשימה את הפצ"רית ב"משחקי כוח על גבם של הלוחמים".

בתגובה להוצאתה מהדיון, פרסמה גוטליב הודעה חריפה ברשתות החברתיות: "יולי אדלשטיין הוציא אותי בזה הרגע מוועדת חוץ וביטחון מהדיון עם הפצר״ית. תעשו פרצוף מופתע", כתבה בציניות. "אדלשטיין אסר עלינו לשאול על חומרי החקירה, כי למה שנקשה על הפצר״ית.. אדלשטיין הגיע עם הוראה לציפוף שורות. דיון מכובס שבמהלכו מגנים על הפצרי״ת ורומסים את לוחמינו. חרפה".

צילום: ח"כ טלי גוטליב, רשת X

האירוע מעלה שאלות נוקבות לגבי גבולות הביקורת והפיקוח הפרלמנטרי על מערכת המשפט הצבאית, ומדגיש את המתח המתמשך בין הדרג הפוליטי לבין מערכות אכיפת החוק והביטחון.

יש לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שגוטליב מעוררת מחלוקת בנוגע לגבולות החוק והסדר. לפני זמן מה, תמכה חברת הכנסת בכניסה לבסיס צבאי סגור בשדה תימן, ואף התגאתה בכך בראיון לערוץ 14. מה שעורר ביקורת רבה על התנהלותה כנבחרת ציבור.

חסינות חברי הכנסת נועדה להגן על חופש הביטוי והפעולה שלהם במסגרת תפקידם. עם זאת, היא אינה מהווה היתר להפרת חוק או לפגיעה בסדרי עבודת הכנסת. יש חשיבות רבה לשמירה על כללי הדיון ועל כבוד המוסדות הדמוקרטיים.

ח"כ טלי גוטליב:

"יולי אדלשטיין הוציא אותי בזה הרגע מוועדת חוץ ובטחון מהדיון עם הפצר״ית. תעשו פרצוף מופתע. למה? כי הטחתי בה שהיא או מי מטעמה הדליפו את הסרטונים מחומרי החקירה לתקשורת. ׳והעזתי׳ לומר לה שהיא משחקת משחק כח על גבם של לוחמינו. אדלשטיין אסר עלינו לשאול על חומרי החקירה, כי למה שנקשה על הפצר״ית.. אדלשטיין הגיע עם הוראה לציפוף שורות. דיון מכובס שבמהלכו מגנים על הפצרי״ת ורומסים את לוחמינו. חרפה".

הפוסט סערה בוועדת חוץ וביטחון: ח"כ טלי גוטליב הוצאה מדיון עם הפצ"רית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

חברת הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין התראיינה בערוץ הכנסת ושיתפה שלא היה אונס והרג תינוקות.

מדובר על סרט הזוועות של דובר צה"ל על הטבח של 7 באוקטובר.

ח'טיב-יאסין הצהירה שלא נכנסה לצפות בו, יחד עם זאת אמרה שלא יכולה לצפות בסרטים אבל לפי מה ששמעה מ"מקום ראשון" לא נראה ששחטו תינוקות ואנסו נשים.

נציין: בראיון ניתן לראות ולשמוע שח"כ אימאן ח'טיב-יאסין כמעט ולא יודעת עברית, למעשה יש קושי רב להתבטא בעברית.

קרדיט: ערוץ הכנסת, ערוץ 99

"לא שחטו תינוקות, לפחות ממה שהיה בסרט, ולא אנסו נשים"- ח"כ אימאן חטיב יאסין מרע"מ מגיבה לאירועי ה-7 באוקטובר. כשנשאלה האם צפתה בסרט שהוקרן לח"כים: "לא יכולה לצפות, אני שמעתי ממקור ראשון"@khatib_eman @mazalm3 pic.twitter.com/5vCQgQvV0Z

— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 5, 2023

הפוסט "לא שחטו תינוקות, ולא אנסו נשים", ח"כ אימאן חטיב יאסין מרע"מ מגיבה לאירועי ה-7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ח"כ יוליה מלינובסקי מפרשת את ההלכה לפי דעתה ומציע שרק יהודים על פי ההלכה ישרתו בצה"ל.

למשל טענה ומסרה מלינובסקי: "פעם בהלכה אדם יהודי היה נחשב לפי אח ולא לפי אימא!" תיאוריה דיי מעניינת אך אין לה שום בסיס:

• צילום דים אמור

יוליה מלינובסקי הכריזה שכל אדם אשר מדבר נגד העלייה הוא אדם אנטי ציוני:

• צילום דים אמור

מלינובסקי הוזמנה לכנס לדבר על חוק השבות, היא ציינה נתון שבצה"ל משרתים 5,000 חיילים אשר לא יהודים על פי ההלכה, ובכן הציעה גב' מלינובסקי שבצבא צריכים לשרת אך ורק יהודים על פי ההלכה:

• צילום דים אמור

הפוסט ח"כ יוליה מלינובסקי מפרשת את ההלכה לפי דעתה ומציעה שרק יהודים על פי ההלכה ישרתו בצה"ל? כך נלחמים על חוק השבות? הופיע לראשונה ב-מעקב.