בחינה היסטורית של שיעור מס הערך המוסף בישראל מאז שנות ה-90 מצביעה על דפוס קבוע: המע"מ עולה בעיקר בתקופות של גירעון, מלחמות או האטה כלכלית, ויורד בעיקר בתקופות של צמיחה ויציבות תקציבית. הנתונים לאורך שלושה עשורים מצביעים על כך שהמע״מ שימש כלי מרכזי לאיזון התקציב, כאשר השינויים בו התרחשו בהתאם למצב הכלכלי ולאירועים פיסקאליים משמעותיים.

דפוס היסטורי: עלייה במשבר, ירידה בצמיחה

היסטוריית המע"מ בישראל מציגה מחזוריות ברורה. ברוב השנים נע שיעור המע"מ בין 15.5% ל-18%, כאשר השינויים חלו בתקופות של לחץ תקציבי או התאוששות כלכלית.

בשנת 1991 הועלה המע"מ ל-18% בתקופת משבר תקציבי. בשנת 2002 נרשמה שוב עלייה ל-18% על רקע גירעון והאטה כלכלית. בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע"מ בהדרגה עד לרמה של 15.5%, בתקופה שהתאפיינה בצמיחה ובהפחתות מסים. בשנת 2013 הועלה המע"מ שוב ל-18% בעקבות לחצים תקציביים, ובשנת 2015 הופחת ל-17% במטרה לעודד את הפעילות הכלכלית. בשנת 2025 הועלה המע״מ מחדש ל-18% על רקע גירעון והוצאות ביטחון.

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ לא השתנה באקראי, אלא שימש כלי פיסקאלי המגיב למצב התקציבי של המדינה.

המע"מ כמס איזון תקציבי

לפי הדפוס ההיסטורי, המע"מ בישראל מתפקד כ"מס איזון תקציבי". כאשר המדינה נקלעת לגירעון גבוה, שיעור המס נוטה לעלות. כאשר הצמיחה מתחזקת והכנסות המדינה ממסים גדלות, מתאפשרת הפחתה בשיעור המע״מ או שמירה על יציבותו.

יתרונו של המע"מ ככלי מדיניות פיסקאלית הוא בכך שהוא מגדיל הכנסות במהירות יחסית, אינו דורש שינוי מורכב במבנה המס, ומספק הכנסות יציבות לקופת המדינה.

תנאים להעלאות מס

בחינת נקודות הזמן שבהן הועלה המע"מ מצביעה על מספר תנאים חוזרים:

גירעון תקציבי גבוה

הוצאות ביטחון או משבר כלכלי
עלייה מהירה בחוב הציבורי
לחצים מצד משרד האוצר או בנק ישראל

תנאים אלו התקיימו בתחילת שנות ה-90, בתחילת שנות ה-2000, בשנת 2013, ושוב בשנת 2025.

תנאים להפחתות מס

הורדות המע״מ התרחשו בעיקר בתקופות של צמיחה כלכלית, כאשר הכנסות המדינה ממסים עלו, או כאשר התקבלה החלטה לעודד צריכה.

כך, בין השנים 2006 ל-2010 הופחת המע״מ בהדרגה, ובשנת 2015 ירד שוב ל-17% כדי להמריץ את המשק.

רצף השינויים: מ-15.5% ל-18%

בחינת התקופה האחרונה מדגישה את המגמה: לאחר ירידה הדרגתית לשיעור של 15.5% בין השנים 2006 ל-2010, ולאחר מכן התייצבות על 17% החל משנת 2015, הועלה המע״מ שוב ל-18% בשנת 2025. מדובר בעלייה מצטברת לעומת רמות המע״מ הנמוכות יותר שנרשמו בעשור הקודם.

ניתוח לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה

בחינת השינויים במע"מ לפי תקופות כהונה של ראשי ממשלה מציגה את התמונה הבאה:

2006-2009: אהוד אולמרט
בתקופה זו החלה מגמת הפחתת המע״מ כחלק ממדיניות של הפחתות מסים וצמיחה.

2009-2013: בנימין נתניהו
המע״מ הועלה תחילה בשנת 2012 ולאחר מכן ל-18% בשנת 2013, על רקע גירעון ולחצים תקציביים.

2013-2015: בנימין נתניהו
המע"מ נותר גבוה עד להפחתה בשנת 2015.

2015-2020: בנימין נתניהו
המע״מ ירד ל-17% ונשאר ברמה זו במשך כמה שנים.

2020-2021: בנימין נתניהו
גם בתקופת משבר הקורונה נותר המע״מ בשיעור של 17% ולא הועלה.

2021-2022: ממשלת בנט-לפיד
נפתלי בנט כיהן כראש ממשלה מיוני 2021 עד יולי 2022, ולאחריו יאיר לפיד עד דצמבר 2022. בתקופה זו נותר המע״מ על 17% ללא שינוי.

2022-2025: בנימין נתניהו
במהלך תקופה זו, על רקע גירעון והוצאות ביטחון, הועלה המע״מ ל-18%.

המסקנה העובדתית מן הנתונים

הנתונים מצביעים על כך שהמע"מ ירד גם בתקופת נתניהו, נותר יציב בתקופת בנט-לפיד, והועלה מחדש לאחר 2022. הדפוס העיקרי העולה מן הנתונים הוא כי השינויים במע"מ קשורים בראש ובראשונה למצב התקציבי הכולל, ולא בהכרח לראש ממשלה מסוים.

כאשר הגירעון גדל והוצאות המדינה עולות, שיעור המע"מ נוטה לעלות. כאשר המשק מציג צמיחה והכנסות המדינה ממסים עולות, שיעור המע״מ נוטה לרדת או להישאר יציב.

תחזית לשנים הקרובות

בהתבסס על הדפוס ההיסטורי של שלושת העשורים האחרונים, תקופות של מע״מ גבוה – סביב 18% – נמשכות בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים לאחר משבר כלכלי או ביטחוני. תקופות של מע"מ נמוך יותר, סביב 16%-17%, נרשמות בדרך כלל לאחר כמה שנות צמיחה רצופות.

לפי התרחיש הכלכלי הנוכחי, אם הגירעון יישאר גבוה והוצאות הביטחון ימשיכו לעלות, שיעור המע״מ עלול להישאר 18% ואף לעלות ל-19% בעתיד. הערכות בקרב גורמים כלכליים מצביעות על אפשרות של עלייה לשיעור של 19% ואף 20% בשנים הקרובות, בהתאם להתפתחויות התקציביות לאחר הבחירות ולמדיניות ההוצאות של הממשלה.

ברם, אם המשק יחזור לצמיחה משמעותית, הגירעון יקטן והכנסות המדינה ממסים יגדלו, עשויה להיווצר אפשרות להפחתת המע״מ בחזרה ל-17%.

הערכה המבוססת על הדפוס ההיסטורי מצביעה על כך שאם תתרחש התאוששות כלכלית, ייתכן שינוי כלפי מטה סביב השנים 2027-2029. לעומת זאת, אם הלחצים התקציביים יימשכו, שיעור המע״מ עשוי להישאר גבוה ואף לעלות.

הנתונים ההיסטוריים מצביעים על מחזוריות קבועה במדיניות המע״מ בישראל: בתקופות משבר וגירעון – שיעור המס עולה; בתקופות של צמיחה ויציבות – הוא יורד או נותר ללא שינוי. לאורך שלושת העשורים האחרונים נע המע״מ בין 15.5% ל-18%, כאשר העלאות התרחשו בעיקר על רקע לחצים תקציביים והפחתות נרשמו בתקופות של צמיחה.

נכון להיום עומד המע״מ על 18%, ובתרחישים כלכליים מסוימים הוא עשוי לעלות לרמה של 19% ואף 20% בעתיד, אם הגירעון והוצאות המדינה ימשיכו לגדול.

צילום מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט המע"מ עלה ל-18% ב-2025, מגמה ל-19% בכהונת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבילת הסנקציות האחרונה של האיחוד האירופי כלפי רוסיה, הכוללת איסור מקיף על ייבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה, יצרה חלון הזדמנויות כלכלי ואסטרטגי משמעותי עבור ישראל. בעוד אירופה מחפשת באורח דחוף חלופות לגז הרוסי, ישראל מוצאת עצמה במצב ייחודי שבו תשתיות הגז הטבעי שלה והיכולות היצואיות הקיימות הופכות אותה לשחקן פוטנציאלי במפת האנרגיה האירופית.

הנתונים מ-2024 מצביעים על כך שישראל כבר נמצאת בעמדת זינוק. יצוא הגז הטבעי הישראלי למדינות השכנות, בעיקר מצרים וירדן, עלה בכ-13.4 אחוזים והגיע לרמה של 13.11 מיליארד מטר מעוקב. במקביל, התפוקה הכוללת משדות הגז המרכזיים של המדינה – לוויתן, תמר וכריש – עמדה על כ-27.38 מיליארד מטר מעוקב, כאשר הצריכה הפנימית הסתכמה בכ-14.27 מיליארד מטר מעוקב. המשמעות הישירה של נתונים אלה היא שכמעט מחצית מהגז המופק בישראל, כ-49 אחוזים, מיועד כבר כיום ליצוא, עובדה ההופכת את ישראל לנכס אנרגטי בעל פוטנציאל אסטרטגי לאירופה.

התלות האירופית בגז רוסי הייתה במשך שנים נקודת תורפה משמעותית במדיניות האנרגיה של היבשת. הסנקציות החדשות, הכוללות איסור על ייבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה, מחזקות את הצורך האירופי במקורות אנרגיה חלופיים ויציבים. ישראל, עם עתודות הגז המשמעותיות שלה ובסיס היצוא הפעיל שהקימה בשנים האחרונות, נמצאת במיקום אופטימלי להגדיל את חלקה בשוק האירופי. הסכם משמעותי שנחתם עם מצרים, המשתרע עד שנת 2040, קובע כי ישראל תייצא כ-130 מיליארד מטר מעוקב של גז דרך שותפות הכוללת את שדה לוויתן, מהלך המציב את המדינה כספק ארוך טווח בשוק האזורי והבינלאומי.

ההיבט הכלכלי של ההזדמנות אינו מבוטל. הגברת היצוא משמעה הגדלת הרווחים עבור חברות הגז הפועלות בישראל ועבור קופת המדינה דרך מיסים, רווחים ותמלוגים. על פי הערכות, סקטור הגז הטבעי צפוי להביא השנה להכנסות ממשלתיות בגובה של כ-5 מיליארד שקל, כאשר בטווח הבינוני הנתון עשוי להגיע לכ-10 מיליארד שקל בשנה. הכנסות אלה, המגיעות ממקור יצוא, תורמות לחיזוק השקל, למימון תשתיות ולפיתוח אזורי, ומהוות מנוע צמיחה כלכלי משמעותי למשק הישראלי.

מעבר להיבט הכלכלי הישיר, התמקמות ישראל כספק אנרגיה משמעותי לאירופה נושאת עמה השלכות אסטרטגיות ומדיניות. ישראל, הנמצאת בקואליציה של מדינות בעלות אינטרסים משותפים עם המערב, רואה בעצמה שחקן אנרגטי שיכול לתרום באופן ממשי לביטחון האנרגטי של אירופה. מעמד זה מחזק את מיקומה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית ופותח דלתות לשותפויות חדשות עם מדינות אירופה. העובדה שהסנקציות נגד רוסיה חיזקו את הצורך באפשרויות אנרגיה חלופיות באירופה מעמידה את ישראל בעמדה משופרת בהקשרים דיפלומטיים וכלכליים בינלאומיים.

ברם, מימוש ההזדמנות אינו חף מאתגרים. שוק היצוא דורש תשתיות נרחבות, הכוללות מתקני גז טבעי נוזלי, צינורות, תחנות קירור ויכולות שינוע מתקדמות. כיום, חלק ניכר מהיצוא הישראלי עובר דרך מצרים, עובדה היוצרת תלות במדינת תיווך ודורשת תיאום הדוק והסכמים יציבים. השיקולים הביטחוניים והסביבתיים מהווים גורם נוסף הדורש התייחסות רצינית. איומים מגורמים חיצוניים או מתיחות אזורית עלולים להשפיע על יכולות היצוא, כפי שהודגם בהפסקות זמניות בפעילות שדה לוויתן עקב סכסוכים ביטחוניים.

אתגר נוסף טמון באיזון הדק בין הגדלת היצוא לבין שמירה על אספקה יציבה לשוק המקומי. פיתוח יתר של יכולות היצוא עלול להותיר פחות גז זמין לצריכה הפנימית הגדלה, דבר הדורש תכנון זהיר ומאזן עדין בין האינטרסים הכלכליים של היצוא לבין הצורך לשמור על ביטחון אנרגטי מקומי. המדיניות הממשלתית תצטרך לטפל בדילמה זו ולוודא שההזדמנות הכלכלית לא תבוא על חשבון הצורך בגז של התעשייה והמשק הישראלי.

ההזדמנות שנוצרה בעקבות הסנקציות האירופיות כלפי רוסיה היא משמעותית ורב-ממדית. היא משלבת פוטנציאל כלכלי ישיר דרך הגדלת היצוא והכנסות המדינה, חיזוק המעמד האסטרטגי של ישראל בזירה הבינלאומית, ופתיחת דלתות לשיתופי פעולה חדשים עם מדינות אירופה. עם זאת, תרגום ההזדמנות למציאות מעשית דורש השקעות בתשתיות, פיתוח יכולות לוגיסטיות, גיבוש הסכמים מדיניים יציבים, ושמירה על איזון נבון בין יצוא לצריכה פנימית.

מאגרי הגז הטבעי של ישראל, בראשם לוויתן ותמר, מהווים נכס לאומי אסטרטגי שיכולתו לתרום הן למשק הישראלי והן לביטחון האנרגטי של אירופה ניכרת. ככל שאירופה ממשיכה להפחית את תלותה בגז רוסי ומחפשת ספקים חלופיים יציבים, הביקוש לגז ישראלי צפוי לגדול.

השאלה אינה האם ישראל יכולה להיות שחקן משמעותי בשוק האנרגיה האירופי, אלא כיצד היא תנהל את ההזדמנות הזו בצורה שתשרת את האינטרסים הלאומיים בטווח הארוך, תחזק את המשק הישראלי, ותבסס את מעמדה כספק אנרגיה אמין ואסטרטגי בזירה הבינלאומית.

בנוסף, יש לזכור כי יוון וכפריסין – שתיהן חברות באיחוד האירופי – היו עד לאחרונה תלויות באספקת גז מרוסיה. אך הסנקציות שהוטלו על מוסקבה והטלטלה בשוקי האנרגיה באירופה הובילו למפת אנרגיה חדשה, שבה ישראל ממלאת תפקיד מרכזי. ישראל מייצאת כיום גז טבעי למדינות שכנות, בהן מצרים וירדן, ומבססת את מעמדה כמעצמת אנרגיה אזורית.

בהתאם לכך, משרד האנרגיה אישר כי נחתמו הסכמים בין ישראל, קפריסין (Cyprus) ויוון (Greece) לקידום ייצוא גז טבעי מהים המזרח־תיכוני באמצעות פרויקט צינור EastMed. מדובר בתוכנית אסטרטגית שמטרתה לחבר את מאגרי הגז של האזור לשוק האירופי, כשישראל עשויה לשמש ספקית או חוליה מרכזית בשרשרת ההובלה. עם זאת, נכון לעכשיו, אין אינדיקציה לקיומו של ייצוא נפט גולמי מישראל ליוון או לקפריסין.

צילום: AP

מדובר בכתבה המבוססת על דעה הנסמכת על למידת השוק, איסוף נתונים ותיעוד מעמיק שנערכו במסגרת תהליך תחקירי. הכתבה משקפת ניתוח מעמיק של מגמות השוק ולמידתן, לצד הבעת עמדה מקצועית ומבוססת.

הפוסט ישראל מגדילה יצוא גז בעקבות סנקציות נגד רוסיה הופיע לראשונה ב-מעקב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פגש אתמול בוושינגטון את שר האוצר האתיופי אחמד שידה, במסגרת מהלך דיפלומטי כלכלי שמטרתו להעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל לבין אחת הכלכלות הצומחות ביותר באפריקה. במהלך הפגישה, שהתקיימה במסגרת ביקורו של סמוטריץ' בבירת ארצות הברית, הוסכם על קידום הזדמנויות כלכליות משותפות, והשר הישראלי הזמין את מקבילו האתיופי לביקור רשמי בישראל.

סמוטריץ' הגדיר את אתיופיה כמדינה ידידה קרובה עם אוכלוסייה צעירה וכלכלה בצמיחה מהירה, והדגיש כי קיים פוטנציאל עצום לשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, החקלאות, ההייטק והתשתיות. לדבריו, הקשרים הכלכליים בין ירושלים לאדיס אבבה יכולים להפוך לגשר של צמיחה אזורית, חדשנות וידידות בין העמים.

הפגישה מתקיימת על רקע נתונים כלכליים מרשימים שמציגה אתיופיה בשנים האחרונות. התמ"ג של המדינה צמח בכ-8% בשנת 2024, והתחזיות לשנת 2025 מצביעות על קצב צמיחה דומה של כ-7–8%. נתונים אלה מציבים את אתיופיה כאחת הכלכלות המתפתחות המובילות ביבשת האפריקאית, עם דגש על האצה משמעותית במגזר התעשייה ובמגזר השירותים, לצד המגזר החקלאי המסורתי שעדיין מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. צמיחה זו מתאפשרת הודות לרפורמות כלכליות רחבות היקף שמיישמת ממשלת אתיופיה, ובכללן פתיחת המשק להשקעות זרות, שיפור מערכת הבנקאות המקומית ומאמצים להפוך את המדינה לשער כלכלי מרכזי ליבשת אפריקה.

יחד עם זאת, התמונה הכלכלית מציגה גם אתגרים משמעותיים. האינפלציה באתיופיה נותרת גבוהה ועומדת על כ-13%, בעוד שהאבטלה הרשמית מגיעה לרמה של כ-19%. המדינה מתמודדת עם רמת הכנסה נמוכה לנפש, חוב חיצוני גבוה ומחסור במטבע זר, לצד תלות ניכרת ביבוא מזון ודלק. בנוסף, המתיחות הפוליטית והאתנית באזורים שונים במדינה פוגעת ביציבות הכלכלית וביכולת למשוך השקעות זרות. למרות קשיים אלה, לפי התחזיות, הממשלה האתיופית צפויה להמשיך בתהליך הרפורמות במטרה להפחית את האינפלציה, לעודד השקעות ולהגיע לצמיחה כלכלית יציבה שתשפר את רמת החיים של האוכלוסייה.

כך, אתיופיה מציגה שילוב מורכב של פוטנציאל כלכלי משמעותי לצד סיכונים גבוהים, כאשר ההצלחה העתידית של המשק תלויה בעיקר ביציבות המדינית וביכולת להמשיך ולקדם את תהליך הרפורמות הכלכליות.

היחסים בין ישראל לאתיופיה הם ארוכי שנים ונמצאים כיום במגמת התחזקות. יחסים דיפלומטיים מלאים כוננו כבר בתחילת שנות ה-60, והם חודשו בשנת 1989 לאחר הפסקה. עבור ישראל, אתיופיה מהווה הזדמנות משמעותית להעמקת השפעה אזורית ולשיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת המדינות המרכזיות במזרח אפריקה.

במישור הכלכלי, המדינה מהווה יעד טבעי לטכנולוגיות ישראליות, במיוחד בתחומים שבהם ישראל נחשבת למובילה עולמית. אתיופיה, כמדינה חקלאית ברובה, מתמודדת עם אתגרים של השקיה, ניהול מים ותלות באקלים, והיא זקוקה לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. חברות ישראליות כבר פועלות במדינה בפרויקטים של השקיה חכמה, ייצור מזון ופתרונות אנרגיה סולארית, והביקוש לפתרונות מסוג זה צפוי רק לגדול בשנים הקרובות.

מעבר לכך, נפתחו אפיקי שיתוף פעולה חדשים בתחומי בריאות, טכנולוגיה ורפואה דיגיטלית, וכן בענפי המינרלים והעיבוד התעשייתי. אתיופיה מעוניינת להעביר את כלכלתה משלב של יצוא חומרי גלם לשלב של עיבוד מקומי, ובכך ליצור ערך מוסף גבוה יותר. במקביל, קיים פוטנציאל משמעותי לפיתוח תשתיות, תחבורה ולוגיסטיקה, תחומים שבהם ישראל יכולה לתרום ידע הנדסי ומערכות מידע מתקדמות. שיתופי הפעולה הכלכליים מתפרסים על פני מגוון רחב של תעשיות וענפים, החל מחקלאות ומים, דרך אנרגיה ירוקה ומינרלים, ועד לטכנולוגיה מתקדמת ופתרונות דיגיטליים.

במישור המדיני, אתיופיה נחשבת שותפה חשובה לביטחון ולמדיניות הישראלית באפריקה. המדינה תורמת ליציבות האזורית, שומרת על יחסים דיפלומטיים יציבים עם ישראל, ומשמשת שער כלכלי לאפריקה התת־סהרה. בהקשר זה, העמקת הקשרים הכלכליים אינה רק עניין מסחרי, אלא גם חלק ממדיניות חוץ רחבה יותר של ישראל באזור.

משקיעים ישראליים הבוחנים הזדמנויות באתיופיה צריכים לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בפעילות במדינה. חוסר היציבות הפוליטית, האינפלציה הגבוהה והביורוקרטיה המקומית מהווים אתגרים משמעותיים שיכולים להשפיע על תשואה והצלחה של פרויקטים עסקיים.

למרות האתגרים, השילוב בין הצמיחה הגבוהה באתיופיה לבין החדשנות והטכנולוגיה הישראלית מציב פוטנציאל משמעותי לשיתופי פעולה הדדיים. הגישה הישראלית, כפי שמשתקפת מדברי שר האוצר, היא של שיתוף פעולה ארוך טווח המבוסס על אינטרסים משותפים, יחסי אמון מדיניים וכלכליים, וניצול הפוטנציאל הטמון בכלכלה הצעירה והצומחת של אתיופיה. הפגישה בוושינגטון מהווה צעד נוסף בהעמקת הקשרים, והיא עשויה להוביל לפתיחת ערוצי שיתוף פעולה חדשים בתחומים נוספים שטרם פותחו במלואם.

ההזמנה לביקור בישראל שהוצעה לשר האוצר האתיופי צפויה לקדם את המשך הדיאלוג ולגבש הסכמים קונקרטיים בתחומים שונים, תוך התמקדות ביצירת תשתית ליחסים כלכליים מתמשכים שיביאו תועלת הדדית לשתי המדינות.

צילום השר בצלאל סמוטריץ' מתוך רשת X (טוויטר) – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט סמוטריץ' פותח גשר כלכלי לאתיופיה הצומחת באפריקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

המשבר הדיפלומטי החריף בין טורקיה לישראל, שהחל בעקבות המתיחות האזורית מאז 7 באוקטובר 2023, הפך במהרה למשבר כלכלי משמעותי עבור שתי המדינות. הקפאת היחסים הדיפלומטיים והפסקת הסחר הישיר יצרו גלי הלם בכלכלות של שתי המדינות, אך ההשפעות התבררו כשונות באופן דרמטי בהיקפן ובאופיין.

במחצית הראשונה של 2025 התבהרה התמונה המלאה של הנזק הכלכלי: בעוד שטורקיה איבדה מקור הכנסה חשוב אך שולי יחסית לכלכלתה הרחבה, ישראל ספגה פגיעה ניכרת בענפי מפתח שהתבססו על יבוא טורקי נרחב.

הנתונים החדים מגלים עד כמה הקשר הכלכלי בין המדינות היה חד־צדדי בעיקרו. הייצוא הישראלי לטורקיה קרס ב־99% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד היבוא מטורקיה צנח ב־70%. המספרים האלה חושפים תמונה ברורה של תלות כלכלית ישראלית בשוק הטורקי בתחומים קריטיים למשק.

ההשפעה המיידית על הכלכלה הישראלית הורגשה בעיקר בשני ענפים מרכזיים. בתחום הבנייה, שנחשב למנוע צמיחה קריטי במשק הישראלי, הסתמכות על חומרי גלם טורקיים הייתה משמעותית במיוחד. כ־35% מהמלט, הנחושת והפלדה שהגיעו לשוק הבנייה הישראלי מקורם בטורקיה. בענף החקלאות, התלות הייתה פחותה אך עדיין משמעותית, כאשר 10־15% מהפירות והירקות בשוק הישראלי הגיעו מטורקיה.

החסימה הפתאומית של מקורות אספקה אלה יצרה בתחילה עיכובים ואי־ודאות רחבה בענף הבנייה. קבלנים דיווחו על קשיים בהשגת חומרי גלם, בעיקר מלט ופלדה, מה שאיים לעכב פרויקטים ולהעלות את עלויות הבנייה במשק. במקביל, המחסור הזמני בפירות וירקות יוצר לחצים על המחירים בשווקים המקומיים.

אולם המערכת הכלכלית הישראלית הפגינה גמישות יחסית. הממשלה, בשיתוף עם יבואנים פרטיים, הצליחה להסב את מקורות האספקה למדינות חלופיות תוך זמן קצר יחסית. יוון, מצרים וקפריסין הפכו למקורות אספקה עיקריים עבור חומרי הבנייה, בעוד שמדינות נוספות במזרח הים התיכון מילאו את החסר בפירות ובירקות.

המעבר למקורות אספקה חלופיים לא חלף ללא מחיר. עלויות ההובלה הגבוהות יותר, זמני השינוע הממושכים ומורכבות הלוגיסטית של פיתוח שרשראות אספקה חדשות יצרו לחצים נוספים על ענפים שכבר התמודדו עם עליות מחירים. במונחים מאקרו־כלכליים, ישראל נאלצה להשקיע משאבים רבים בהסבת מקורות הסחר ובפיתוח יחסים מסחריים חדשים, מה שיצר תחושת פגיעות כלכלית ואי־יציבות.

נכון לקבוע כי ההשפעה על הכלכלה הטורקית התגלתה כשונה מבחינה מהותית. אמנם טורקיה איבדה שוק יצוא בהיקף שנאמד בכשלושה מיליארד דולר בשנה – סכום אשר הציב את ישראל בין חמש ספקיות היבוא המרכזיות של טורקיה עובר למשבר – אולם כלכלתה של טורקיה נשענת על יצוא רחב־היקף בהרבה, בראש ובראשונה אל מדינות אירופה, רוסיה ויתר מדינות המזרח התיכון.

במונחים יחסיים, היקף הסחר עם ישראל היווה רק כ־2% מסך היצוא הטורקי וכחצי אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. כלומר, בעוד שחברות טורקיות ספציפיות בתחומי הברזל, הפלדה והחקלאות ספגו הפסדים ממשיים ופגיעה במקומות עבודה, ההשפעה המאקרו־כלכלית על אנקרה נותרה מוגבלת יחסית.

מבחינתה של טורקיה, הנזק הכלכלי המוגבל התגמד אל מול הרווח הפוליטי בזירה האזורית והפנימית. הצעדים נגד ישראל זכו לתמיכה רחבה בציבור הטורקי התומך במאבק הפלסטיני, מה שחיזק את מעמדו הפוליטי של הנשיא ארדואן. במונחים אסטרטגיים, טורקיה הצליחה לחזק את מעמדה כמדינה מובילה בעולם המוסלמי ולהגביר את השפעתها האזורית.

בתחום התיירות, התמונה מורכבת יותר מהטענות הרווחות על פגיעה חדה. מאז 7 באוקטובר 2023 עלו הערכות כי טורקיה חווה ירידה דרמטית בתיירות, במיוחד בשל היעדרותם של ישראלים. אולם נתוני הרשויות הטורקיות מציירים תמונה שונה.

בשנת 2024 טורקיה רשמה דווקא שיא של כ־52.6 מיליון מבקרים זרים והכנסות בהיקף 61.1 מיליארד דולר, נתון המעיד על המשך כוח המשיכה של היעד הטורקי חרף המתיחות האזורית. בשנת 2025 אמנם ניכרת ירידה מתונה: בין ינואר ליולי נרשמה ירידה של כ־2.1% במספר המבקרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ביולי 2025 נרשם קיטון של כ־5%, עם 6.97 מיליון מבקרים לעומת 7.33 מיליון ביולי 2024.

הטענה לפגיעה ישירה בהיקף דרמטי עקב ירידה במספר הישראלים אינה נתמכת בנתונים הרשמיים. אמנם זרם התיירים מישראל נפגע בעקבות המשבר הדיפלומטי, אך מדובר בשוק שאינו מהווה את עמוד התווך של התיירות הטורקית. לעומת זאת, רוסיה ואוקראינה מהווים שווקים חשובים בהרבה, ודווקא כאן התמונה מורכבת. לצד ירידות באזורים מסוימים, דווח על עלייה של 22% במספר המבקרים מאוקראינה באנטליה ב־2025.

מבחינה כלכלית, ההכנסות מתיירות המשיכו להוות אחד ממנועי הצמיחה של טורקיה. למרות תנודות במספר המבקרים, במחצית הראשונה של 2025 דווח על עלייה כוללת של כ־9% בכמות המבקרים לצד זינוק של יותר מ־100% בהכנסות משירותים נלווים. המשמעות היא שהתיירות אולי מתמתנת בכמות, אך מתחזקת באיכות ובצריכה.

התמונה העולה מן המשבר הכלכלי שבין טורקיה לישראל היא של אסימטריה מובהקת. ישראל הצליחה לרסן זינוק חד במחירים באמצעות פנייה מהירה לשווקים חלופיים, אולם שילמה מחיר כלכלי כבד יותר בדמות חוסר יעילות, תלות בחומרי גלם חיוניים וערעור יציבותן של שרשראות האספקה. מנגד, טורקיה אמנם איבדה הכנסות יצוא בהיקפים של מיליארדי דולרים, אך פגיעה זו נותרה שולית יחסית לממדיו של משקה הכלכלי הרחב.

המסקנה המתבקשת היא כי המשבר הניב שני סוגים שונים של נזק: טורקיה איבדה הון, ואילו ישראל איבדה יציבות.

גרפיקה: MAAKAV

הפוסט המשבר הטורקי-ישראלי: מי הפסיד יותר? הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתב"ג רועש, החניונים מלאים, וישראלים ממלאים את הטרמינלים בדרכם לחופשות פסח – תמונה שקשה לשייך למדינה שנמצאת בעיצומה של מלחמה ומשבר כלכלי, לפי התחזיות הפסימיות. צוות "מעקב" ביקר אתמול בשדה התעופה בן גוריון, שם נצפתה תנועה ערה בטרמינלים 1 ו-3, מפוצצים בישראלים אשר החליטו לצאת לחופשות בחגים. בנוסף, חניון שדה התעופה במחירי "משכנתא" מפוצץ ברכבים.

ברחובות נשמעות קריאות שלפיהן בנימין נתניהו הוא הגרוע מכול, והכלכלה בשפל מתמשך — אך הציבור בישראל, כך נראה, אינו חש בכך. אזרחים ממשיכים לרכוש מוצרים ולצאת לחופשות כאילו אין מחר, ומספר הנוסעים לחו"ל אינו מצביע על ירידה כלשהי. היכן, אם כן, מתבטאת אותה ירידה כלכלית? ישראלים קונים בדיוטי פרי כאילו לא ראו מעולם דאודורנט ויין.

ההערכות מדברות על כ-80,000 נוסעים ביום בתקופת השיא של פסח השנה. רשות שדות התעופה מפרסמת נתונים מרשימים: כ-1.8 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בחודש אפריל ובחופשת הפסח – עלייה חדה של כ-65% בהשוואה לפסח אשתקד. גם חודש מרץ מסתמן כהיסטורי, עם גידול של 60% בתנועת הנוסעים, שצפויה לעמוד על כ-1.4 מיליון.

לא רק מספר הנוסעים מרשים, גם חברות התעופה חוזרות לפעילות: כ-50 חברות תעופה בינלאומיות יפעלו בנתב"ג במהלך אפריל. יונייטד איירליינס שבה הבוקר (ראשון) לטוס לישראל, ואחריה צפויות להצטרף גם ריינאייר ואיבריה. בהמשך החודש ובמהלך אפריל צפויות לחזור גם דלתא, בריטיש איירווייס, אייר בלטיק, נאוס ובולגריה אייר – מה שצפוי להגדיל משמעותית את היצע הטיסות ליעדים הפופולריים.

ובכן, חברים, היכן באה לידי ביטוי הירידה הכלכלית, ומה פשר הטענה כי נתניהו כה מזיק? הרי הישראלים מוסיפים לנהל אורח חיים רגיל – יוצאים לחופשות, נהנים, ואינם חשים את נטל הגירעון.

הסתירה בין תחושת המשבר הכלכלי המדוברת לבין התנהגות הצרכנים בפועל בולטת במיוחד בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג. הקניות המוגברות של מוצרי יוקרה, בשמים, אלכוהול ומוצרי קוסמטיקה עומדות בניגוד חד לשיח על התכווצות כלכלית.

במקביל, בנק ישראל פרסם לקראת החג מסר מוזר: "פסח בפתח וזה הזמן גם לסדר כלכלי!" פתח הבנק את הודעתו, והמשיך עם סדרת טיפים להתנהלות כלכלית נכונה יותר:

1. "יש לכם כסף בעו״ש? השקיעו חכם באחת מהאפשרויות: פיקדון, קרן כספית או מק״מ. כדי שהכסף שלכם יהיה שווה יותר!".
2. "כמה כרטיסי אשראי יש לכם? בדקו את התנאים וההטבות של כל כרטיס מול העלויות השנתיות. בטלו כרטיסים מיותרים ושמרו רק על אלה שאתם באמת צריכים".
3. "נמצאים במינוס? זכרו: מינוס הוא למעשה הלוואה בתנאים גרועים! תמיד כדאי להימנע ממינוס, כדאי לחשוב איך להגדיל את ההכנסות ואיך לצמצם את ההוצאות. שקלו לקחת הלוואה בתנאים מוסכמים ומשתלמים יותר כדי לסגור את המינוס ולהגן על דירוג האשראי שלכם".
4. "יש לכם כמה הלוואות מכמה גופים פיננסים? ערכו השוואה ושקלו לאחד את כל ההלוואות תחת הגוף הפיננסי שמציע את התנאים הטובים ביותר".

"סדר כלכלי הוא מתנה שממשיכה להעניק לאורך כל השנה. נצלו את ניקיונות החג להתחלה חדשה ולהתנהלות כלכלית חכמה יותר," המליץ בנק ישראל.

לא ברור מה הקשר, אבל בנק ישראל מסר גם מסר נוסף: "חג פסח שמח לכל בית ישראל! בחג החירות הזה ליבנו עם החטופים, בתקווה ובציפייה לשובם במהרה לחיק משפחתם. אנו ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות וכל כוחות הביטחון. בתוך שמחת החג, אנו חושבים על מי שעדיין נלחמים, על מי שממתינים לשובם של אהוביהם, על פצועי המלחמה, בגוף ובנפש, ועל כל המתמודדים עם כאב. שנזכה לחג של אחדות ותקווה, ושיבואו עלינו ימים של חירות מלאה, צמיחה ושלווה".

שום דבר לא נמסר על הכלכלה וכו' – מסר מוזר.

מצב זה מעלה שאלות רבות: האם התחזיות הפסימיות אודות הכלכלה הישראלית אינן משקפות את המציאות? האם מדובר במצב זמני בו צרכנים רבים "חוגגים" למרות המשבר?

העלייה הדרמטית בטיסות השנה בהשוואה לשנה שעברה בולטת במיוחד: 1.8 מיליון נוסעים בפסח השנה לעומת אשתקד מראים שמשהו בנרטיב הכלכלי הפסימי אינו מתיישב עם המציאות. הפער בין התחזיות הכלכליות לבין ההתנהגות הצרכנית מעיד אולי על תמונה מורכבת יותר מזו המוצגת בשיח הציבורי.

נכון לעת הזאת, התצלומים המתועדים מנמל התעופה בן-גוריון ממשיכים לשקף מציאות מורכבת ורבת-פנים: מחד גיסא, מדינת ישראל שרויה במערכה צבאית, ומאידך גיסא, ניכר כי אורח החיים השגרתי נמשך בעבור רבים מתושביה. האם יש בכך עדות לאיתנותה של הכלכלה הישראלית, בניגוד לביקורת הנוקבת המופנית כלפי ממשלת נתניהו?

בחשבון אחרון, כפי שמשתקף מן המידע העובדתי, בעוד שבאמצעי התקשורת מתנהל שיח אודות משבר כלכלי עמוק תחת הנהגתו של נתניהו, המציאות בשטח מעידה כי רבים מאזרחי ישראל בוחרים להמשיך בנסיעותיהם לחו"ל ובפעילותם הצרכנית – תופעה המציבה סתירה מהותית לתיאור הקודר של המצב הכלכלי תחת ההנהגה הנוכחית.

הפוסט "נתניהו הורס את המדינה"? קופות הדיוטי-פרי מספרות סיפור אחר הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתונים כלכליים חדשים שפורסמו היום מצביעים על שיפור משמעותי במצב הפיסקלי של ישראל, כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.4 נקודות אחוז והסתכם בכ-5.3% מהתוצר. הנתונים מראים מגמת שיפור ברורה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

דו"ח האומדן הראשוני לביצוע התקציב לחודש פברואר 2025 חושף כי הגירעון החודשי עמד על כ-6.1 מיליארד שקלים, נמוך משמעותית בהשוואה לגירעון של כ-13.6 מיליארד שקלים שנרשם בפברואר אשתקד. נתון מעודד במיוחד הוא העודף המצטבר מתחילת השנה, העומד על כ-16.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת גירעון של כ-11.5 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים עדיין נרשם גירעון מצטבר משמעותי של כ-107.9 מיליארד שקלים.

ההכנסות לקופת המדינה בחודש פברואר הסתכמו בכ-39.6 מיליארד שקלים. בראייה רחבה יותר, מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-102.7 מיליארד שקלים, גידול משמעותי של כ-29.7% בהשוואה לכ-79.2 מיליארד שקלים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה בהכנסות מהווה אינדיקציה חיובית להתאוששות הכלכלה הישראלית.

במקביל לגידול בהכנסות, נרשמה מגמה הפוכה בצד ההוצאות. בחודש פברואר לבדו הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-45.7 מיליארד שקלים. סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמד על כ-86.0 מיליארד שקלים, המהווים קיטון מצטבר של כ-5.2% בהשוואה לכ-90.7 מיליארד שקלים שהוצאו בתקופה המקבילה אשתקד.

הקיטון בהוצאות הממשלה מוסבר בעיקר בהמשך הירידה בהוצאות המלחמה ובהשפעת התקציב ההמשכי המצמצם. משמעות הדבר היא שהממשלה מצליחה להתייעל ולהקטין את ההוצאות הקשורות במישרין למאמץ המלחמתי, דבר המשתקף בנתוני התקציב החיוביים.

השיפור הניכר בתמונת הגירעון מצביע על מגמה חיובית במצב הפיסקלי של ישראל, עם איזון טוב יותר בין הכנסות להוצאות. הגידול החד בהכנסות המדינה מעיד על התאוששות של המשק, בעוד שהקיטון בהוצאות מראה על יכולת לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי יותר בתקופה מאתגרת.

יחד עם זאת, הגירעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים, העומד על כ-107.9 מיליארד שקלים, מהווה עדיין אתגר פיסקלי משמעותי שעל הממשלה להתמודד עמו. למרות השיפור, גירעון בשיעור של 5.3% מהתוצר עדיין גבוה מהיעד ארוך הטווח של הממשלה.

כלכלנים מעריכים כי המשך מגמת ההתאוששות בהכנסות המדינה, לצד ריסון ההוצאות, עשויים להביא לשיפור נוסף בתמונת הגירעון בחודשים הקרובים. עם זאת, האתגרים הכלכליים הנוספים שעימם מתמודדת ישראל, עלולים להשפיע על המשך המגמה החיובית.

הנתונים החיוביים אינם מהווים עדיין סיבה לשאננות, וכי על הממשלה להמשיך בניהול אחראי של התקציב, תוך הקפדה על איזון בין צורכי הביטחון והכלכלה של המדינה, לבין שמירה על יציבות פיסקלית לטווח הארוך.

התמונה הכלכלית המשתקפת מנתוני פברואר 2025 מעידה על כך שלמרות האתגרים הרבים, הכלכלה הישראלית מגלה סימני חוסן והתאוששות. העודף התקציבי המצטבר מתחילת השנה, לצד הירידה בשיעור הגירעון מהתוצר, מספקים בסיס איתן להמשך התמודדות עם האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בעת הזו.

קרא את הדוח, לחץ כאן

הפוסט גירעון הממשלה מתכווץ משמעותית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוח חדש של בנק ישראל לשנת 2024 חושף כי רפורמת יציב להסדרת לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל צפויה לגרום למחסור חמור ברופאים בישראל בשנים הקרובות. הרפורמה, שנועדה לשפר את איכות ההכשרה הרפואית, תפחית את מספר הרופאים החדשים בכ-400–600 בכל שנה החל מ-2026, עם השפעה משמעותית במיוחד באזורי הפריפריה.

על פי הדוח, שיפורסם בסוף החודש, מחסור זה צפוי להחריף נוכח המאפיינים הדמוגרפיים של ישראל – גידול טבעי גבוה והזדקנות האוכלוסייה, לצד פרישה צפויה של רופאים רבים לגמלאות בשנים הקרובות. בנק ישראל מדגיש את הצורך הדחוף ליישם צעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.

רפורמת יציב, שהחלה בשנת 2019, מהווה נקודת מפנה במדיניות ההכשרה הרפואית בישראל. הרפורמה נולדה בעקבות תלונות שהתקבלו במשרד הבריאות בשנים 2017-2018 על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל. בתגובה, בחן האגף לרישוי מקצועות רפואיים את המוסדות ללימודי רפואה בחו"ל והגדיר קריטריונים מקצועיים נדרשים כדי שבוגריהם יוכלו לעבוד בישראל כרופאים.

על פי הקריטריונים החדשים, אושרו כל המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD ומוסדות מסוימים במדינות שאינן חברות בארגון, כגון מספר מוסדות בירדן וברומניה. שאר המוסדות נפסלו, והוחלט כי ישראלים שהחלו את לימודיהם בשנת 2019 ואילך במוסדות שאינם מאושרים לא יוכלו לגשת לבחינות הרישוי בישראל.

השפעתה של הרפורמה צפויה להתבטא החל משנת 2025, בשני אופנים עיקריים – ירידה במספר הרופאים החדשים ושיפור באיכות הממוצעת של הכשרת הרופאים עקב פסילת המוסדות החלשים.

נתוני הדוח מראים כי בשנים 2019–2021, מספר הרופאים החדשים בוגרי הפקולטות שנפסלו היה כ-500–600 בשנה, המהווים כ-30 אחוזים מהרופאים החדשים שקיבלו רישיון באותן שנים. בהתחשב במגמת העלייה שאפיינה את השנים האחרונות, סביר להניח שבשנים 2022–2024 מספר זה גדל מעבר ל-600.

המחקר מדגיש את הפערים המשמעותיים בין שלוש קבוצות הרופאים הנבדלות זו מזו במקום הלימודים – בוגרי פקולטות ישראליות, בוגרי פקולטות מאושרות בחו"ל ובוגרי פקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה. הציונים ושיעורי ההיבחנות של בוגרי המוסדות הישראליים גבוהים במידה ניכרת מאלה של בוגרי הפקולטות המאושרות בחו"ל, ונתוניהם של אלה גבוהים במידה ניכרת מנתוניהם של בוגרי הפקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה.

הפערים הגדולים לרעתם של בוגרי הפקולטות הלא מאושרות בחו"ל מרמזים כי רבים ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים רפואה במוסדות שנפסלו יתקשו להתקבל ללימודים בפקולטות המאושרות בחו"ל, לא כל שכן בישראל. יחד עם זאת, ניתוח לפי האחוזונים ה-25 וה-75 מצביע על חפיפה לא מבוטלת בין בוגרי חו"ל במוסד לא מאושר לבוגרי חו"ל במוסד מאושר, מה שמעיד על האפשרות שחלק ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים בפקולטות שנפסלו יוכלו להתקבל לפקולטות שאושרו במסגרתה.

לכן, בנק ישראל מעריך כי ירידת מספרם של הרופאים החדשים בשנים הבאות כתוצאה מהרפורמה תהיה נמוכה במקצת ממספר הרופאים שלמדו בפקולטות שנפסלו בשנים האחרונות, דהיינו כ-400–600 רופאים. הערכה זו עולה בקנה אחד עם הערכות נוספות שהופיעו בדוחות קודמים בנושא.

מממצאי הדוח עולות שתי נקודות נוספות: ראשית, ככל שההישגים בבחינה הפסיכומטרית משקפים את היכולות הקוגניטיביות של הנבחנים, רפורמת יציב צפויה להתבטא בשיפור הרמה הממוצעת של יכולות הרופאים בישראל. שנית, הפערים הגדולים בציוני הבחינה בין בוגרי מוסדות בישראל לבוגרי מוסדות בחו"ל (גם המאושרים שבהם), מלמדים כי מי שנסעו ללמוד בחו"ל אינם בהכרח אלה שציוניהם היו קרובים לסף הקבלה הישראלי.

הדוח מסיק כי ישראלים מוכשרים רבים מוותרים על לימודי רפואה בגלל הרף הגבוה, ובוחרים ללמוד מקצועות אחרים או נוסעים ללמוד רפואה בחו"ל ולא חוזרים לישראל בסיום לימודיהם. המשמעות היא שהסף הגבוה מאוד ללימודי רפואה בישראל גורם למערכת הבריאות הישראלית להפסיד רופאים מוכשרים רבים. ממצא זה תומך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות הישראליות ככלי המרכזי להגדלת מספר הרופאים בישראל.

הדוח מצביע על כך שההתפלגות הגיאוגרפית של מגורי הרופאים אשר הוכשרו במוסדות שנפסלו אינה אחידה. שכיחותם של הרופאים מקבוצה זו במחוזות הצפון והדרום גבוהה משמעותית מאשר במחוזות המרכז. ממצא זה מוביל לשתי תובנות מרכזיות: ראשית, שיעור גבוה יחסית מהרופאים באזורי הפריפריה מתאפיינים ברמת הכשרה נמוכה ביחס לרופאים באזורי המרכז, מה שיכול להשפיע על איכות שירותי הבריאות הניתנים באותם אזורים; שנית, סביר להניח שללא נקיטת צעדים בנושא, השפעתה של הרפורמה על מספר הרופאים צפויה להיות מורגשת במיוחד באזורים אלה.

לנקודה זו חשיבות רבה, מפני שהאזורים הפריפריאליים סובלים כבר היום ממחסור במומחים, כפי שעולה ממחקרים עדכניים. משרד הבריאות נוקט בשנים האחרונות מספר צעדים להגדלת מספר הרופאים בפריפריה ולשיפור איכותם הממוצעת.

על רקע הירידה הצפויה של 400–600 רופאים חדשים החל מ-2026 כתוצאה מיישום הרפורמה, החל משרד הבריאות בשנים האחרונות לנקוט צעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, לטיפוח הקשר עם סטודנטים ישראלים שנסעו ללמוד במוסדות מאושרים בחו"ל ולעידוד עלייה של רופאים.

הצעדים העיקריים שננקטו בנושא זה החל מ-2019 כוללים: פתיחת בית ספר לרפואה באריאל ב-2019 (70 סטודנטים), ביטול תוכניות לסטודנטים מחו"ל והסבת התשתיות לסטודנטים ישראלים מ-2023 (130 סטודנטים), אישור פתיחת פקולטה פרטית ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן ב-2025 (80 סטודנטים), מתן הלוואות מותנות לסטודנטים שנוסעים ללמוד רפואה בפקולטות מאושרות בחו"ל במסגרת תוכנית "אופקים" החל מ-2024 (100 סטודנטים בשנה), ותוכניות נוספות בהיקף קטן יותר.

כמו כן, שתי פקולטות חדשות לרפואה, במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה, נמצאות בתהליכי אישור וצפויות להיפתח בשנים הבאות. בהתאם לחוק ההסדרים 2025, עמד מספר הסטודנטים החדשים לרפואה בישראל בשנת הלימודים 2024 על 1,228, ומתוכנן כי מספר זה יעלה עד 2027 ל-1,700, כחלק מתוכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל.

הגידול הניכר בשנים האחרונות והגידול המתוכנן בשנים הבאות צפויים למתן במידה רבה את השפעתה של רפורמת יציב. יחד עם זאת, כפי שעולה ממספר דוחות שעסקו בנושא, קיימים מספר גורמים נוספים, המדגישים את הצורך ליישם את הצעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.

עם גורמים אלה נמנים גידול האוכלוסייה והזדקנותה, התפלגות הגילים של הרופאים בישראל, המצביעה על פרישה צפויה של רופאים רבים בשנים הקרובות, יחס הרופאים לגודל האוכלוסייה, שהוא בישראל נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD (3.48 ביחס ל-3.7 ב-2022) וגורמים נוספים.

הדוח מדגיש את חשיבות הבחינה התקופתית של התוכנית אחת למספר שנים כדי לעדכן אותה בהתאם להתפתחויות השונות במערכת הבריאות. כמו כן, יש להביא בחשבון שקיים פער של מספר שנים בין השפעתה הצפויה של הרפורמה (מ-2026) לבין הבשלת מרבית הצעדים להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל. פער זה עלול לייצר מחסור זמני בשנים הקרובות.

ישראל מתמודדת עם מצב יוצא דופן בקנה מידה עולמי, כאשר 58 אחוזים מהרופאים שהיו פעילים בישראל בשנת 2020 הוכשרו מחוץ לגבולותיה, שיעור גבוה באופן חריג ביחס למדינות OECD אחרות. קבוצה זו כוללת עולים חדשים, אך רובה מורכבת מישראלים שנסעו ללמוד רפואה בחו"ל בשל רף הקבלה הגבוה ללימודי רפואה בישראל, תוצאת היצע מוגבל של מקומות לסטודנטים בפקולטות הישראליות.

במציאות זו מערכת הבריאות הישראלית מסתמכת במידה רבה על רופאים שהוכשרו בחו"ל, ולכך מספר חסרונות; למשל: אי אפשר לפקח על איכות ההכשרה; הלימודים העיוניים והקליניים אינם תואמים בהכרח למקובל במערכת הבריאות הישראלית; וגדלה ההסתברות להגירת אנשים מוכשרים מהארץ.

המוסדות בחו"ל שבהם ישראלים לומדים מגוונים מבחינת רמת ההכשרה המקצועית והאקדמית שהם מעניקים, והדבר משפיע על המקצועיות של בוגריהם. בשנים 2017–2018 התקבלו במשרד הבריאות תלונות על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני, שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל, מה שהוביל בסופו של דבר ליישום רפורמת יציב.

דוח בנק ישראל הסוקר את כלכלת ישראל בשנת 2024, שיפורסם בסוף החודש, צפוי לספק תמונה מקיפה יותר על השלכות הרפורמה ועל האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות הישראלית בשנים הקרובות.

לקריאת הדוח, אנא לחץ כאן

הפוסט ישראל עומדת לאבד מאות רופאים הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתונים חדשים שפורסמו על ידי משרד האוצר חושפים תמונת מצב מדאיגה של המשק הישראלי, כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 7.7% מהתוצר. למרות ירידה קלה של 0.25 נקודות אחוז, המספרים מצביעים על מציאות כלכלית מורכבת.

הנתונים מראים כי בחודש נובמבר נרשם גירעון של 12.2 מיליארד שקלים, ירידה ביחס לגירעון של 16.6 מיליארד שקלים בנובמבר אשתקד. מתחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע ל-116.6 מיליארד שקלים, כאשר ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 150 מיליארד שקלים.

בצד ההכנסות, המדינה רשמה בחודש נובמבר הכנסות של 38.6 מיליארד שקלים. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-437.2 מיליארד שקלים, עלייה של 8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שעמדה על 401.4 מיליארד שקלים.

בחינת צד ההוצאות מגלה תמונה מטרידה יותר. בחודש נובמבר נרשמו הוצאות של 50.9 מיליארד שקלים, כאשר סך ההוצאות מתחילת השנה הגיע ל-553.8 מיליארד שקלים. מדובר בגידול משמעותי של 24.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה עמדו ההוצאות על 444.9 מיליארד שקלים.

הפער בין הנתונים למציאות בשטח בולט במיוחד לאור התבטאויותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען כי "כלכלת ישראל חזקה ובעיקר אופטימית מאוד ביחס לעתיד". אולם, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה, עם דיווחים על סגירת עסקים רבים והגשת בקשות פשיטת רגל בהיקפים גדלים והולכים.

הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין קצב גידול ההכנסות (8.9%) לבין קצב גידול ההוצאות (24.5%), פער המדגיש את האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בתקופה זו.

הפוסט סמוטריץ' מנותק מהמציאות? גירעון של 150 מיליארד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל הודיע היום על השקת מתווה חדש להקלות באשראי עבור בעלי עסקים בצפון המדינה, כחלק ממאמצי השיקום הכלכלי בעקבות ההסלמה הביטחונית. המתווה, שאומץ על ידי הבנקים המסחריים, מציע אפשרות לדחיית תשלומי אשראי עסקי לתקופה של שלושה חודשים.

על פי המתווה החדש, עסקים עם מחזור פעילות שנתי של עד 25 מיליון שקלים יוכלו לדחות תשלומי אשראי בסכום מצטבר של עד 2 מיליון שקלים. ההקלה אינה כוללת הלוואות בשיתוף פעולה מסחרי עם צד שלישי. הבנקים התחייבו שלא לגבות ריבית נוספת או עמלות בגין דחיית התשלומים.

התשלומים שיידחו יתווספו בסוף תקופת ההלוואה המקורית. בעלי העסקים הזכאים יוכלו להגיש את בקשותיהם החל מה-10 בדצמבר 2024 ועד ה-10 בפברואר 2025. דחיית התשלומים תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025, או במועד מאוחר יותר בהתאם למועד הגשת הבקשה.

במקביל, הודיע בנק ישראל על הארכת המתווה הקיים עד ל-31 במרץ 2025. צעד זה נועד להעניק לעסקים בצפון גמישות פיננסית נוספת בתקופה המאתגרת של השיקום והחזרה לשגרה.

יוזמה זו מצטרפת לשורת צעדים שנוקט בנק ישראל לתמיכה בכלכלת הצפון מאז תחילת ההסלמה הביטחונית. המהלך נועד להקל על העסקים להתמודד עם הקשיים התזרימיים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני ולאפשר להם להמשיך בפעילותם העסקית.

בעלי עסקים המעוניינים לקבל מידע נוסף או להגיש בקשה מוזמנים לפנות לסניפי הבנקים שלהם. הבנקים נערכו למתן מענה מהיר ויעיל לפניות במסגרת המתווה החדש.

הפוסט בנק ישראל מציע הקלות אשראי לעסקים הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה וניהול משרדי הממשלה מעמיסים על תקציב המדינה והם הגורמים המרכזיים לעליית הגירעון הממשלתי. ההוצאות הממשלתיות חצו את רף ה-450 מיליארד שקל מתחילת השנה, עם גידול של 31.2% בהשוואה לשנה הקודמת. בעוד שההכנסות ממסים צמחו בשיעור מתון של 5.7%, הפער ההולך ומתרקם בין ההכנסות להוצאות מערער את היציבות הכלכלית ומחייב בדיקה מעמיקה של האסטרטגיה הכלכלית הלאומית.

לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים בישראל גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והגיע ל-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי. בחודש ספטמבר 2024 נרשם גירעון חודשי של כ-8.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-4.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.

מאז תחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע לסך של כ-92.8 מיליארד שקל, כאשר במשך 12 החודשים האחרונים הצטבר גירעון של כ-165.8 מיליארד שקל.

הכנסות והוצאות המדינה

בחודש ספטמבר האחרון, הכנסות המדינה עמדו על כ-42.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה, ההכנסות הסתכמו בכ-357.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על גידול מצטבר של כ-5.4% בהכנסות.

מנגד, בחודש ספטמבר נרשמו הוצאות של כ-51.0 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה ההוצאות הממשלתיות הגיעו לסך של כ-450.1 מיליארד שקל. מדובר בגידול מצטבר של כ-31.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמדו ההוצאות על כ-343.2 מיליארד שקל.

גידול בהוצאות ובהכנסות

באופן כללי, שיעור הגידול המצטבר בהוצאות, כולל הוצאות המלחמה, עומד על כ-131.2% בין ינואר לספטמבר 2024, בהשוואה לאותו פרק זמן בשנת 2023. כאשר נוטלים בחשבון את הוצאות המלחמה, שיעור הגידול המצטבר בנטרול הוצאות אלו עומד על כ-8.3%.

בנוגע להכנסות, שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים בין ינואר לספטמבר 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד עומד על כ-5.7%.

במבט כולל, הגירעון הממשלתי ממשיך לעלות, כאשר ההוצאות גדלות בצורה משמעותית יותר מההכנסות. הציפיות לעתיד תלויות בשיפור הכלכלה וביכולת הממשלה לנהל את התקציב בצורה שתאפשר צמצום הגירעון, על מנת לשמור על יציבות כלכלית וביטחון כלפי הציבור.

להורדת המסמך לחץ כאן

הפוסט גירעון המדינה זינק: נחשפו נתונים מדאיגים הופיע לראשונה ב-מעקב.