בישראל ובחמאס נערכים לתחילת מימוש ההסכם לשחרור כל החטופים וסיום המלחמה ברצועת עזה, לאחר שהסכימו לשלב הראשון בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מרגע האישור שניתן מצד הממשלה בישראל, השעון החל לתקתק. כוחות צה"ל יחלו בנסיגה לקו הצהוב המעודכן תוך 24 שעות מההצבעה בממשלה, ומרגע הנסיגה שעון בן 72 שעות יתחיל לתקתק עד לשחרור החטופים. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צפוי להגיע לישראל ביום שני, אם כי מועד הביקור עדיין אינו סופי.

הערב בכיכר החטופים בתל אביב התקבצו קרוב לחמישה אלפים בני אדם, וביניהם מאות נציגי תקשורת מישראל ומרחבי העולם. הכיכר, שהפכה לסמל לאומי של כאב ותקווה, עמדה במרכז תשומת הלב הבינלאומית עם הדיווחים על התקדמות משמעותית בעסקת החטופים. הציבור מרגיש כי ייתכן שסוף סוף החטופים ישובו הביתה. גם אם קשה להאמין להצהרות חמאס, הפעם התחושה בשטח היא שהמומחה רציני מתמיד. לצד התקווה, נוכח גם כאב כבד – ישראל צפויה לשלם מחיר גבוה. על פי ההבנות, כ-2,000 אסירים פלסטינים ישוחררו מבתי הכלא, ומאז ה-7 באוקטובר נפלו חיילים רבים בקרבות בעזה.

בכיכר החטופים שוררים בעת ובעונה אחת חגיגה גדולה וכאב עמוק – שמחה על השבים, לצד צער כבד על אלה שלא ישובו עוד. ברצועת עזה מוחזקים 20 חטופים שנמצאים בוודאות בחיים, ועוד 28 חללים. ישראל כולה נושאת עיניים בתקווה עצומה לעתיד של גאולה ונחמה. בקרב משפחות החטופים התרגשות עצומה. עינב צנגאוקר, אימו של אחד החטופים, מסרה בהתרגשות כי בנה שב הביתה.

היום התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני ואחריו הממשלה כדי לאשר את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא תמורת החטופים, קרי השלב הראשון בתוכנית. הממשלה הייתה אמורה להתכנס בשעה 18:00, אך הדיון החל באיחור של יותר מארבע שעות. בישיבת הממשלה הלילה לא אושרו שאר מרכיבי העסקה. זאת, מאחר שישראל טוענת כי הקבינט כבר אישר את חמשת העקרונות לסיום המלחמה שבתוכנית טראמפ.

לאחר ההצבעה בממשלה, שנתנה את החותמת הסופית להסכם, תידרש ישראל להסיג את כוחות צה"ל תוך 24 שעות לקו הנסיגה שהוסכם מול חמאס במסגרת התוכנית. לאחר הנסיגה ימשיך צה"ל לשלוט ב-53 אחוזים משטחי הרצועה. הקו עדיין לא נחשף על גבי מפה, אבל לפי גורם ישראלי הוא אינו שונה מאוד מהקו הצהוב שפרסם הנשיא טראמפ בסוף השבוע האחרון, לצד כמה תיקונים שלהם הסכימה ישראל. במסגרת הנסיגה, ישראל תוציא את כוחות צה"ל מהעיר עזה, שעליה החלה להשתלט במבצע "מרכבות גדעון ב'", וגם מחאן יונס.

מסיום 24 השעות הללו יחל לתקתק שעון בן 72 שעות, שעד סיומן יידרש חמאס לשחרר את החטופים, ללא טקסים פומביים. בחמאס טענו כי אינם יודעים בוודאות את מיקומם של תשעה מתוך 28 החללים. בתחילה הייתה הערכה שהחטופים ישוחררו כבר ביום שבת, אך כעת הסברה היא שהם ישוחררו ביום שני או שלישי. בעקבות ההערכה בישראל שחמאס לא יאתר את כל החללים, יוקם כוח משימה בינלאומי להשבתם.

ביום שני צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגיע לישראל ולנאום בכנסת, אם כי מועד ביקורו עדיין אינו סופי. "זהו יום גדול לעולם", אמר הנשיא האמריקני. "העולם כולו התאחד סביב זה. ישראל וכל מדינה. זה היה יום פנטסטי, יום נהדר עבור כולם".

בעסקה לא ישוחררו מחבלי נוחבה שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, ולפי דוברת לשכת ראש הממשלה גם לא מרואן ברגותי. גורם ישראלי אמר לרשת CNN כי גופות מנהיגי חמאס יחיא ומוחמד סינוואר לא ייכללו בעסקה. ההחלטה שלא לכלול את מחבלי נוחבה ואת ברגותי מהווה קו אדום ישראלי שנשמר בעסקה.

למרות הכול, נדמה כי לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, ישראל מתקרבת לרגע הגורלי של עסקה ושל שחרור. אך בלבבות כולם נותר כאב עצום – על הנופלים, על הימים הקשים, ועל אלה שעדיין לא שבו. התוכנית שגובשה מהווה שלב ראשון בהסכם רחב יותר לסיום המלחמה ברצועת עזה, וישראל נדרשת לפעול לפי לוח זמנים צמוד ומחייב שכל עיכוב בו עלול לסכן את העסקה כולה.

המהלך הדיפלומטי שהוביל להסכם זה כלל מעורבות אמריקנית אינטנסיביית, בראשות נשיא ארצות הברית טראמפ, שהפך את שחרור החטופים לאחד מסדרי העדיפויות המרכזיים של ממשלו. לצד הלחץ האמריקני, גם מדינות ערביות, ובראשן מצרים וקטאר, שיחקו תפקיד מרכזי בתיווך ובלחץ על חמאס לקבל את תנאי העסקה. השילוב בין לחץ בינלאומי, אינטרסים אזוריים ולחץ ציבורי בישראל הוא שהוביל לפריצת הדרך הנוכחית.

העסקה מעוררת רגשות מעורבים בקרב הציבור הישראלי. מצד אחד, התקווה לשוב ולראות את יקיריהם של משפחות החטופים חוזרים הביתה, ומצד שני הכאב הכבד על המחיר שנדרש לשלם – שחרור אלפי אסירים פלסטינים, חלקם עם דם על הידיים, וההכרה בכך שלא כל החטופים ישובו בחיים. הדיון הציבורי סביב העסקה משקף את הקרע העמוק בחברה הישראלית בין התומכים בה מתוך אמונה שהצלת חיי החטופים היא ערך עליון, לבין המתנגדים לה בטענה שהמחיר הביטחוני והמוסרי גבוה מדי.

בשעות הקרובות, ככל שכוחות צה"ל יתחילו בנסיגה לקו המוסכם, העיניים תהיינה נשואות לעזה ולהתנהלות חמאס. השאלה המרכזית היא האם חמאס אכן יעמוד בהתחייבויותיו ויבצע את שחרור החטופים בתוך פרק הזמן שנקבע. בעבר, ארגוני טרור פלסטיניים הפרו הסכמים והפכו שחרורי שבויים לאירועים תעמולתיים. הדרישה שהשחרור יתבצע ללא טקסים פומביים נועדה למנוע ניצול תקשורתי של האירוע על ידי חמאס.

הקושי באיתור מיקומם של תשעה חללים מעיד על המורכבות התפעולית של העסקה. חמאס מחזיק את החטופים במקומות שונים ברצועה, חלקם במנהרות ומקומות מוסתרים, וחלק מהגופות עלולות להיות תחת הריסות או בידי תאים שונים של הארגון. הקמת כוח משימה בינלאומי להשבת החללים מעידה על ההכרה שיש צורך במנגנון נוסף מעבר להסכם הישיר עם חמאס כדי להבטיח את השבת כל הנעדרים.

הביקור המתוכנן של נשיא ארצות הברית בישראל, אם אכן יתבצע, יסמל את המעורבות האמריקנית העמוקה בהסכם ואת חשיבותו האסטרטגית עבור הממשל האמריקני. נאום בכנסת של נשיא אמריקני הוא אירוע נדיר ומשמעותי, ובחירה בעיתוי זה תדגיש את הישג הדיפלומטי ואת המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל. המהלך גם נועד להעביר מסר לחמאס ולמדינות האזור על כוח השותפות בין ישראל לארצות הברית.

השליטה של צה"ל ב-53 אחוזים משטח הרצועה גם לאחר הנסיגה מעידה על כך שישראל שומרת על אחיזה ביטחונית משמעותית בעזה. הנסיגה מעיר עזה ומחאן יונס היא מהלך משמעותי, שכן שני האזורים הללו היו מוקדי פעילות צבאית אינטנסיבית של צה"ל במהלך המלחמה. מבצע "מרכבות גדעון ב'" בעיר עזה התמקד בהשתלטות על אזורים עירוניים צפופים ובחיסול תשתיות של חמאס. הנסיגה מאזורים אלה תלווה בסידורים ביטחוניים שנועדו למנוע חזרה של חמאס לשליטה מלאה.

העסקה מעלה גם שאלות לגבי העתיד של הרצועה לאחר סיום השלב הראשון. התוכנית של נשיא טראמפ כוללת חמישה עקרונות שאושרו על ידי הקבינט הישראלי, אך פרטים נוספים על השלבים הבאים עדיין לא נחשפו במלואם. ההבנה היא שהעסקה הנוכחית היא שלב ראשון בתהליך ארוך יותר שאמור להוביל לסיום מלא של המלחמה ולהסדרה מסוימת של מעמד הרצועה.

לוח הזמנים הצמוד והמחייב משקף את הלחץ הבינלאומי והציבורי להשבת החטופים במהירות. 24 השעות שבהן צה"ל נדרש לבצע את הנסיגה הן פרק זמן קצר יחסית למהלך צבאי בסדר גודל כזה. ה-72 שעות שלאחר מכן, שבמהלכן חמאס נדרש לשחרר את החטופים, מהוות חלון זמן קריטי שבמהלכו העולם כולו יפנה את מבטו לעזה. כל עיכוב או תקלה בלוח זמנים זה עלולים לסכן את העסקה ולהוביל להחזרת המצב לנקודת המוצא.

המשפחות של החטופים חיות בימים אלה בין תקווה לפחד. לאחר חודשים של אי ודאות וייסורים, הן מתקרבות לרגע האמת. השאלה האם יקיריהן יחזרו בחיים או שמא יקבלו רק גופות היא שאלה שמלווה אותן בכל רגע. השמחה על ההתקדמות בעסקה מתערבבת בחרדה מפני האפשרות שהמציאות תהיה קשה יותר מהציפיות.

בשעות הקרובות ובימים הבאים, כל צעד בלוח הזמנים ייבחן בזכוכית מגדלת. הציבור בישראל, התקשורת הבינלאומית, וממשלות ברחבי העולם יעקבו אחר ביצוע העסקה, ותקוותיהם תהיינה שהפעם, סוף סוף, החטופים אכן ישובו הביתה.

צילום: מעקב, דים אמור

הפוסט מתי ישוחררו החטופים, מתי יגיע טראמפ: הלוח הזמנים המתעדכן לעסקה   הופיע לראשונה ב-מעקב.

גל רחב של תגובות רגשיות עלה אמש (חמישי) ברשתות החברתיות בעקבות הידיעות על התקדמות משמעותית בעסקת שחרור החטופים. אנשי ציבור, ביניהם ידוענים ואישי תקשורת, שיתפו את הציבור ברגעי ההתרגשות, התקווה והציפייה לשובם של החטופים הביתה, כשחלקם בחרו לשתף במילים ואחרים העלו תמונות סמליות בליווי מסרים מרגשים.

גל גדות, שאינה מגדירה את עצמה כאדם דתי, בחרה לפרסם סטורי בו צולמו שני נרות דלוקים על רקע כהה. במסר שכתבה באנגלית היא הביעה את תקוותה: "אני לא אדם דתי, אבל יש תקווה לאור גדול. החלטתי להדליק נר ולהתפלל לחזרתם הבטוחה של כל החטופים הביתה". המסר, שנכתב בשפה פשוטה אך טעונה רגשית, שיקף את הרגש הלאומי הכבד והציפייה הכמוסה לחדשות טובות שמלווה את הציבור הישראלי כבר חודשים ארוכים.

מאיה ורטהיימר לא הסתירה את התרגשותה העצומה. בסדרת סטוריז ובפוסט ייעודי היא שיתפה את עוקביה ברגשות האינטנסיביים שעברו עליה עם פרוץ הידיעה. "הגיע היום הכי משמח בעולם, הם חוזרים הביתה", כתבה ורטהיימר, כשהמילים מלוות בסימני קריאה רבים המבטאים את עומק הרגש. "האושר! אני לא נושמת", הוסיפה, ובמשפט קצר וישיר פנתה אל החטופים עצמם: "בואו הביתה!" הפוסט שלה, שהתאפיין בשפה ספונטנית ורגשית, זכה לתגובות רבות ולמאות שיתופים מצד גולשים שהזדהו עם ההתרגשות.

רותם סלע בחרה לבטא את שמחתה במילים קצרות אך חודרות: "יש, יש, יש! סוף כל סוף הביתה אנו מחכים לכם". המסר הקצר והממוקד, עם החזרה המשולשת על המילה "יש", ביטא את התחושה שסוף סוף משהו קורה, שיש תנועה לקראת הפתרון המיוחל. המילים "אנו מחכים לכם" יצרו תחושה של קהילה ומחויבות קולקטיבית כלפי החטופים.

רונה לי שמעון פרסמה מסר דומה ברוחו, בו כתבה: "סוף סוף נענו התפילות שלנו". גם כאן, השימוש במילים "סוף סוף" ביטא את הציפייה הארוכה ואת תחושת ההקלה מול ההתקדמות הנראית לעין. השימוש במילה "תפילות" שיקף את הממד הרוחני והאישי של ההתמודדות עם המשבר.

עברי לידר, מצדו, בחר גישה שונה במעט. בפוסט שפרסם בנושא עסקת שחרור החטופים, הוא אמנם הביע תמיכה בעסקה אך גם הוסיף מסר אזהרה. "אסור שזה יפול ממניעים פוליטיים", כתב לידר, תוך שהוא מנסה למקד את תשומת הלב במשמעות האנושית של העסקה ובחשיבות להוציאה אל הפועל מעל כל שיקול אחר. המסר שלו שיקף את החשש שעלה בקרב רבים שמא שיקולים פוליטיים יסכלו את מימוש העסקה המיוחלת.

התגובות הרגשיות של אנשי הציבור משקפות את הרגישות הגבוהה של הציבור הישראלי לנושא החטופים, נושא שמלווה את המדינה כבר חודשים רבים ומטלטל את הנפש הקולקטיבית. כל ידיעה חדשה, כל התקדמות אפשרית, מעוררת גל של תגובות רגשיות – תקווה, פחד, התרגשות ולעיתים גם תסכול כשהדברים אינם מתקדמים. הפעם, נראה כי הציבור נתון בהתרגשות זהירה, תקווה מהוססת לכך שהפעם, אולי, המאמצים יעלו יפה והחטופים אכן יחזרו הביתה.

צילומים של רונה לי שמעון, רותם סלע וגל גדות, מתוך חשבונות האינסטגרם האישיים שלהן – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט התרגשות בקרב ידוענים: החטופים חוזרים הביתה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ישראל וחמאס חתמו אמש על עסקת שבויים היסטורית על פי מתווה שקידם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, ובמסגרתה צפויים 20 חטופים חיים לשוב הביתה בימים הקרובים – אך המחיר שתשלם ישראל כולל נסיגה משטחים נרחבים ברצועת עזה ושחרור כמעט 2,000 אסירים פלסטינים. העסקה, שתובא היום לאישור הממשלה, פותחת פרק חדש במלחמה הארוכה ביותר של ישראל בעזה, אך מותירה שאלות פתוחות לגבי העתיד של הרצועה ומעמדו של חמאס.

על פי לוח הזמנים שנקבע, בשעה 12:00 צפויה החתימה הרשמית על ההסכם ההיסטורי. בשעה 17:00 יתכנס הקבינט הביטחוני-מדיני לדיון ולהצבעה על אישור העסקה, ושעה לאחר מכן תתקיים ישיבת ממשלה מורחבת בה כל 38 שרי הממשלה יידרשו להביע עמדתם. לאחר השלמת כל האישורים, שחרור החטופים החיים יחל בתוך 72 שעות – כלומר כבר במהלך סוף השבוע הקרוב או לכל המאוחר ביום שני הבא. בחוגים ביטחוניים מעריכים שהפעימה הראשונה של שחרור החטופים עשויה להתרחש בשבת או בראשון, בהתאם להתקדמות ההכנות הלוגיסטיות בשטח.

השלב הראשון של העסקה מתמקד בשחרור החטופים החיים. ישראל תקבל את 20 האזרחים שנותרו בשבי חמאס, על פי מידע מודיעיני שמצביע על כך שהם עדיין בחיים. השלב השני יתמקד בהשבת הגופות: 28 חללים ישראלים צפויים לשוב לישראל במסגרת הסדרי השבה מתואמים, בעוד תשעה נוספים מוגדרים כ"מקום הימצא לא ידוע". בצה"ל ובמערכת הביטחון מעריכים שההשבה של הגופות תתבצע בפעימות, בהתאם להתקדמות המשא ומתן ולאתרן המדויק של הגופות בשטח. כל גופה תידרש לעבור תהליכי זיהוי ואימות לפני ההחזרה הסופית למשפחות.

מבחינה ביטחונית, ישראל הצליחה להשיג הישג משמעותי בשלילת דרישת חמאס לשחרור ארבעת הבכירים המרכזיים בארגון – מרוואן ברגותי, אחמד סעדאת, חסן סלאמה ועבאס א-סייד. ארבעת אלה, המוגדרים כ"אסים" של חמאס, נחשבים על ידי ישראל כמנהיגים בעלי פוטנציאל לארגן פעילות טרור משמעותית. בנוסף, סוכם בצורה ברורה שמחבלי נוח'בה שהשתתפו ישירות בפלישה לישראל ביום ה-7 באוקטובר לא ייכללו בשום מקרה במסגרת העסקה. גורמים במערכת המדינית מצביעים על כך שאחד הרווחים האסטרטגיים העיקריים של ישראל טמון בלחץ הערבי-מוסלמי שהופעל על חמאס בחודשים האחרונים, מה שעשוי לספק ערבויות בינלאומיות משמעותיות ליישום ההסכם, ובטווח הרחוק אף לסלול דרך לסילוק הארגון מהשלטון ולפירוקו מנשקו באופן מלא.

אולם העסקה כוללת גם ויתורים משמעותיים מצד ישראל. בהיבט הביטחוני, המדינה תישאר בשליטה על כ-53 אחוזים בלבד משטח רצועת עזה לאחר השלמת שחרור החטופים – נתון המשמעותו נסיגה מכמעט מחצית מהשטח שכבשה במהלך חודשי הלחימה. מדובר בנסיגה חלקית מקו הלחימה הראשון שעליה התעקשה ישראל בשבועות האחרונים, והיא מעוררת חששות בקרב גורמי ביטחון לגבי יכולת השליטה והבקרה בשטח שיישאר בידי גורמים פלסטיניים. ברמה האנושית-מדינית, ישראל תידרש לשחרר כ-1,950 פלסטינים במסגרת העסקה: בהם 250 אסירי עולם המרצים עונשי מאסר ממושכים, ו-1,700 עצורים שנתפסו מאז יום ה-7 באוקטובר, כולל נשים וקטינים. המספרים הללו משקפים את אחד מהחילופים הגדולים ביותר באסירים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בנוסף, הוסכם על יחס של חלל ישראלי אחד מול 15 גופות של פלסטינים שיושבו למשפחותיהם. הסדר זה, שנתפס כרגיש מבחינה מוסרית, הוא חלק מהמחיר שנדרשה ישראל לשלם כדי להשיב את גופות החללים לקבורה בישראל. גורמים מדיניים הערכו כי המהלך נועד לייצר מומנטום חיובי לקראת השלב הבא בתוכנית, שבו תידרש ישראל להחליט אם לאפשר למנגנונים פלסטיניים אזרחיים, הקשורים לרשות הפלסטינית, ליטול חלק בשלטון בעזה, לפחות בהיבטים מנהליים כגון חינוך, בריאות ושירותים ציבוריים.

במערכת המדינית מעריכים שברגע שיוחזרו החטופים החיים, צפוי גל רגשות עז של שמחה, הקלה ודמעות של הקלה לאומית – אך במקביל גם פתיחת קרב מדיני ופוליטי חדש ומורכב. בירושלים כבר מזהים את המאבק שצפוי להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים: היקף הנסיגה הסופית מעזה, זהות הגורם הפלסטיני שישלוט ברצועה לאחר חמאס, והאופן המדויק שבו יפורק חמאס מנשקו ומיכולתו הצבאית. הוויכוח הזה עלול להעמיק את הקרעים הפנימיים בישראל בין הימין הדוגל בשליטה ביטחונית מתמשכת לבין השמאל-מרכז המעוניין בהסדר מדיני, ואף לייצר מתיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא טראמפ, מי שהוביל את המתווה ומבקש לראות בו תשתית להסדר מדיני רחב יותר באזור.

כל עוד הפסקת האש לא נכנסה לתוקף באופן רשמי, צה"ל שומר על כוננות גבוהה וממשיך לפעול בשטח ברצועת עזה. כוחות צבא משמעותיים נותרים בעמדותיהם, מערכות הנשק ממשיכות לפעול, והמטה הכללי מנטר כל תנועה חשודה של כוחות חמאס. אך במערכת הביטחון כבר נערכים לרגע שבו יינתן האות – לא רק לשחרור החטופים ולחזרתם הביתה, אלא גם לפתיחת פרק חדש ובלתי צפוי במלחמה הארוכה ביותר של ישראל בעזה, פרק שעשוי לעצב מחדש את פני האזור לשנים הבאות.

צילום: רויטרס

הפוסט העסקה ההיסטורית: 20 חטופים צפויים בשחרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב־20 בספטמבר 2025 פרסמה תמי ברסלבסקי, אמו של החטוף רום ברסלבסקי, פוסט מצמרר ברשת החברתית פייסבוק. מילותיה, שנכתבו בכאב גלוי, פרצו את גבולות המסך והדהדו בליבם של רבים:

"אני רוצה את הבן שלי, רום ברסלבסקי, בבית!! רום שלי, ילד יפה שלי, מה עשו לך?! אני חייבת להוציא אותך משם, אני כבר לא יודעת מה לעשות, עם מי לדבר? אני מסתובבת בכל העולם, נפגשת ומדברת עם כל מי שרק יכול להשפיע או לעזור במשהו, אבל בעיקר אני מדברת ומתחננת להשם בכל שנייה ביום ובלילה שלא יעזוב אותך, שיגן וישמור עליך ויחזיר אותך אלי הביתה בחיים. רומיק, אני מנסה הכי טוב שאני יכולה, אבל האמת היא שמרגע שראיתי את הסרטון האחרון שלך, נשברתי. אני כבר לא אותה אישה. אני בוכה וכואבת יחד איתך. אני רק מתפללת שתחזור אלי בחיים. אוהבת אותך הכי בעולם. אמא".

המילים הללו, של אם שנשברת מול עיניה אך מסרבת לוותר על תקווה, הופכות את היעדרו של רום לנוכח מתמיד. הן נכתבו לאחר שבחודש אוגוסט האחרון פרסם ארגון הג'יהאד האיסלאמי סרטון שבו נראה רום בשבי, סרטון שלטענת הארגון צולם טרם ניתק הקשר עמו. חשיפת הסרטון החריפה את תחושת הדחיפות והזכירה לכולנו עד כמה השהות בשבי ארוכה, מתמשכת ובלתי נסבלת.

כבר בחודש דצמבר 2024 הפכה דמותו של רום לסמל לאומי. ב־15 בדצמבר חשפנו ב"מעקב" את אירוע יום הולדתו ה־21, שהתקיים בכיכר החטופים בתל אביב – יום הולדת שני ברציפות מאחורי סורגי השבי. באירוע, שאורגן על ידי "למען משפחות החטופים והחיילים" ו"איילת השחר וכיסופים", נאספו בני משפחה, חברים ותומכים כדי לחגוג מרחוק את חייו של רום. על שולחנות מאולתרים לושו חלות לשבת, אקט סמלי של חום וקרבה מול הקור והניתוק המוחלט של השבי.

תמי, אמו של רום, תיארה אז במילים חונקות את חוסר הוודאות המתמשך: "אין לנו מושג אם הוא אוכל, שותה או מתחמם בחורף הקר. החיים נעצרו". היא דיברה על בנה כעל בחור צעיר בעל "עיניים טובות", שתמיד שם את האחר לפני עצמו. "זה רום שלנו," אמרה, "הילד שתמיד אהב לעזור, שנלחם למען האחר. אולי היה גיבור יותר מדי".

טל משה יעקב, חבר קרוב של רום, עמד שם גם הוא – למרות האבל האישי שנשא בלבו, לאחר שאיבד את אחיו אילן משה יעקב ז"ל באותו 7 באוקטובר. "רום היה אדם נפלא," סיפר בקול חנוק. "למרות שאני עומד להתגייס בקרוב לצה"ל, חשוב לי להיות כאן ולתמוך במשפחה. כולנו משפחה אחת". דבריו המחישו את תחושת האחדות, שבה הכאב הפרטי הופך למאבק ציבורי.

תסכולה של תמי בא לידי ביטוי גם כלפי אמצעי התקשורת: "כמעט ולא מדברים על רום בתקשורת". אמירה זו סימנה את הפער שבין כאב המשפחה לבין הדיון הציבורי הרחב, ואת החשש שהחטופים עלולים להישכח מעיני הציבור.

האירוע בכיכר החטופים חיבר את המשפחה לקהילה רחבה שתומכת בה. אושרית אלישע, ממארגנות האירוע, אמרה: "אנו נכונות תמיד להושיט יד ולסייע לכל אם, לכל משפחה, לכל חייל, ולמעשה לכל אדם הזקוק לתמיכה". לצידה עמדה השחקנית שלומה רבקה לוין, שהדגישה את חשיבות ההירתמות והחיבוק הקהילתי. "רום אוהב מסיבות וחיים. תמיד חיובי ושמח. הלב נקרע לחשוב עליו שם, רחוק מאיתנו ביום ההולדת שלו", אמרה.

מאז חלפו חודשים, והמאבק נמשך. האירוע ההוא סימל את האחדות ואת התקווה, והפוסט שפרסמה תמי ב־20 בספטמבר 2025 שימש כתמרור אזהרה: התקווה עדיין קיימת, אך היא מלווה בתחושת שבר עמוק. מסע חייה של תמי בשנה האחרונה – מפגישות עם גורמים מדיניים ברחבי העולם ועד לתפילות אישיות בלילות אינסופיים – מתנקז לקריאה אחת ברורה: "רום שלי, ילד יפה שלי, תחזור הביתה".

הכתיבה של תמי חושפת את האמת העירומה: מאחורי הכותרות, הנתונים והסטטיסטיקות, עומדים אנשים חיים, בני משפחות, חברים ואהובים שנקרעים יום־יום בין חוסר הידיעה לתקווה. רום ברסלבסקי איננו רק דמות בסרטון או שם ברשימת חטופים – הוא בן, אח, חבר. עבור אמו, ועבור הציבור כולו, הקריאה נותרת אחת: להשיבו הביתה בחיים.

הפוסט תמי ברסלבסקי זועקת: "אני רוצה את רום בבית" הופיע לראשונה ב-מעקב.

אתמול, יום ראשון, 17 באוגוסט 2025, הפך קניון עזריאלי שבתל אביב לזירת התנגשות פוליטית יוצאת דופן. מפגינים המזוהים עם מחנה השמאל פרצו אל מתחם הקניות וקראו לציבור להימנע מרכישת מוצרים לאות הזדהות עם מחאת החטופים. מהלך זה, שנועד לכאורה לשמש ביטוי של סולידריות, התגלגל בתוך זמן קצר לאירוע מתסיס ורווי פרובוקציות – תוך פגיעה בשגרת יומם של אלפי מבקרים, שיבוש פעילותם התקינה של בתי העסק, ויצירת אווירה מתוחה ואף אלימה.

תיעוד בלעדי של מערכת "מעקב" חושף תמונה מטרידה: מפגין מזוהה עם מחנה השמאל נראה כשהוא מכה את ראשו במוט דגל שנשא בידו, ויוצר רושם של פגיעה עצמית. מיד לאחר מכן, כך עולה מן הצילום, ניגש אליו איש אבטחה של הקניון, ולכאורה מסר המפגין כי "פגעו בי" ואף רמז כי הותקף בידי פעיל מהמחנה הימני.

השתלשלות האירועים במלואה מצביעה על ניסיון לייצר מצג שווא – הטחת אשמה ביריב פוליטי בפגיעה, שעה שהפגיעה נגרמה מפעולה עצמית ומכוונת. מדובר בצעד חריג החושף מנגנון מניפולטיבי מסוכן, בעל פוטנציאל לערער את אמינותה של המחאה כולה.

במקביל, תועד מפגין נוסף מן המחנה השמאלי כשהוא משלח קללות בשפת הגוף – מציג תנועת יד בוטה המדמה את הסימן "Fuck You" – ואף משמיע בקול את אותו ביטוי גס.

מעבר לכך, נרשמה במקום שורה ארוכה של קללות, דברי לשון הרע והשפלות הדדיות. עימות מילולי זה שימש עדות חיה לעומק השסע הציבורי ולטיבם המעורער של יחסי המחנות הפוליטיים, אשר בהם מתחלף הדיון הרעיוני בהתלהמות וגידופים.

אל המהומה הצטרפה גם אישה המזוהה עם מחנה השמאל, שביקשה למנוע את תיעוד האירוע בטענה כי הצילום עלול לעורר "פרובוקציה". ואולם, עצם ההתפרצות לקניון – חלל אזרחי מובהק ושגרתי – שימשה פרובוקציה של ממש, והניסיון למנוע תיעוד מעלה תהיות באשר למהותה של המחאה ולתכליתה האמיתית.

האירוע בעזריאלי התרחש על רקע יום מחאה רחב היקף בתל אביב, שכלל עצרת ענק ושביתת הזדהות שבה השתתפו גופים מרכזיים במשק, מוסדות אקדמיה ורשויות מקומיות. אולם בעוד ההפגנות בכיכרות ובמרחבים הציבוריים נותרו במסגרת מחאה פוליטית מוצהרת, הרי שחלק מן המוחים בחרו להביא את זירת המאבק אל תוך מרכז מסחרי – צעד שנתפס כפגיעה בוטה בשגרת חייהם של אזרחים תמימים. בכך, נפרץ גבול נוסף: ממחאה חוקית ורחבת היקף אל כפייה פוליטית הפולשת למרחב הפרטי־אזרחי.

התנהלות זו מעלה שאלות קשות על אודות דמותה של המחאה השמאלית בישראל. בעוד קולות ההנהגה מדברים על חירות, דמוקרטיה וזכות למחאה, הרי שבפועל חלק מהפעילים פועלים באמצעים כוחניים ומטעים – החל בהאשמות שווא וכלה בהפרעה מכוונת לכלכלה ולמסחר. הפער בין הדימוי הציבורי לבין המציאות בשטח בולט מאי פעם: אידאולוגיה של חירות מוצהרת, מול התנהגות המדגימה כפייה והטעיה.

עבור הציבור הרחב – ובעיקר עבור מצביעי הימין והמרכז – האירוע בעזריאלי אינו רק עוד מחאה, אלא חציית קו אדום. הוא מבטא את הקרע החברתי העמוק בין המחנות הפוליטיים וממחיש את המדרון החלקלק שבו מחאה לגיטימית מתדרדרת לפרובוקציה כוחנית המאיימת על הסדר הציבורי.

מה שאמור היה להיות יום סולידריות עם משפחות החטופים הפך אפוא ליום של עימותים והאשמות כזב. התמונות מעזריאלי לא יישכחו במהרה: לא סולידריות ולא פיוס – אלא התנגשות, כפייה וניסיון לנצל את סמל הצרכנות הישראלי כקרקע פוריה לפרובוקציה פוליטית.

צילום: מעקב

הפוסט סערה בעזריאלי: מפגינים פרצו לקניון והציתו מהומה אלימה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים בימים האחרונים סדרת פגישות עם משלחות חברי קונגרס אמריקאיות, במסגרת מאמצי הדיפלומטיה הישראלית לחיזוק הקשרים עם ארצות הברית ולהסברת עמדות ישראל במלחמה הנוכחית.

נתניהו נפגש עם משלחת חברי קונגרס רפובליקנים מטעם AIPAC, שם סקר בפניהם את מהלך המלחמה ברצועת עזה והתייחס בהרחבה לסוגיית הסיוע ההומניטרי ולקמפיין שמנהל חמאס נגד ישראל. במהלך הפגישה דיבר ראש הממשלה גם על המאמצים לשחרור החטופים, והשיב על שאלות שעסקו בסוגיות האזוריות ובהרחבת הסכמי אברהם.

רגע מיוחד התרחש כאשר חבר הקונגרס איברהים חמדה, שהגיע יחד עם אימו שגדלה במחוז א-סווידא, ביקש להודות לנתניהו על התמיכה של ישראל בדרוזים בדרום סוריה. הפניה המיוחדת הזו משקפת את הקשרים המורכבים והמיוחדים בין ישראל לקהילות המיעוטים באזור, ובמיוחד עם הקהילה הדרוזית שנמצאת בדרום סוריה באזור הגבול עם ישראל.

בפגישה נוספת קיים ראש הממשלה מפגש עם משלחת דו-מפלגתית של ועדת המודיעין של בית הנבחרים האמריקאי. הפגישה התקיימה בהשתתפות ראש המוסד דדי ברנע, יחד עם חברי הקונגרס ריק קרופורד, ג'וש גוטהיימר ורוני ג'קסון. השתתפותו של ראש המוסד בפגישה עם ועדת המודיעין האמריקאית מעידה על האופי הרגיש והחשוב של הדיונים, הכוללים ככל הנראה שיתוף מידע מודיעיני ותיאום פעולות בין שני הצדדים.

הפגישות מתקיימות על רקע המלחמה המתמשכת ברצועת עזה והמאמצים הישראליים להבטיח תמיכה אמריקאית מתמשכת. הדיפלומטיה הישראלית פועלת בכיווני עבודה מרובים מול הקונגרס האמריקאי, הן ברמת הסברת המצב הביטחוני והן ברמת חיזוק הקשרים הדו-צדדיים ברמות שונות.

הדגש על הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה משקף את האתגרים שעמם מתמודדת ישראל בזירה הבינלאומית, כאשר היא נדרשת להתמודד עם הביקורת על ההיבטים ההומניטריים של המלחמה לצד המאמצים הצבאיים. הפניה לקמפיין שמנהל חמאס נגד ישראל מעידה על החשיבות שישראל מייחסת למאבק התודעתי והתקשורתי הנלווה למלחמה הצבאית.

השיחות על הרחבת הסכמי אברהם מצביעות על המאמצים הישראליים להמשיך ולפתח את הקשרים עם מדינות ערב נוספות, על אף המלחמה הנוכחית. נושא זה נותר בסדר היום הישראלי כחלק מהחזון הרחב יותר של שינוי האזור והחתירה ליציבות אזורית. הפגישות הללו מהוות חלק מהמאמצים המתמשכים לחיזוק הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, ולהבטחת המשך התמיכה האמריקאית בישראל בתקופה רגישה זו.

צילום: קובי גדעון (לע״מ), ומעיין טואף (לע״מ)

הפוסט נתניהו לקונגרס: מתקדמים בשחרור החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם היום (09.07.2025) לפני מספר שעות סרטון בפייסבוק שבו דיווח על פגישה נוספת שקיים עם הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן. נתניהו הדגיש כי הפגישה התמקדה במאמצים לשחרור החטופים ובהזדמנויות החדשות הנפתחות בעקבות הניצחון על איראן.

"קיימתי היום פגישה נוספת עם הנשיא טראמפ בבית הלבן, ואחר כך פגישה קצרה עם סגן הנשיא ואנס", דיווח נתניהו בסרטון. ראש הממשלה הבהיר כי הפגישות התמקדו בעיקר במאמצים המתמשכים לשחרור החטופים, תוך הדגשה שישראל "לא מרפה מזה לרגע".

נתניהו ציין כי המאמץ לשחרור החטופים מתאפשר בזכות "הלחץ הצבאי שמפעילים חיילינו הגיבורים", אך הודה בכנות כי "המאמץ הזה גובה מאיתנו מחירים כואבים, של נפילת טובי בנינו". למרות המחיר הכבד, הבהיר ראש הממשלה כי ישראל נותרת "נחושה להשיג את כל יעדינו".

נתניהו פירט את מלוא היעדים האסטרטגיים של ישראל במלחמה: "שחרור כל חטופינו – החיים והחללים כאחד, חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, ועל ידי כך להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל". דבריו משקפים תכנית עבודה ברורה המבוססת על המשך הלחץ הצבאי כמנוף להשגת היעדים.

מעבר לנושא החטופים, נתניהו חשף כי הפגישות עסקו גם בהשלכות הרחבות של הניצחון הישראלי על איראן. "אנחנו גם שוחחנו על ההשלכות והאפשרויות של הניצחון הגדול שהשגנו על איראן", אמר ראש הממשלה. הוא הציג את הניצחון הזה כפותח הזדמנויות חדשות להרחבת מעגל השלום.

"נפתחות כאן הזדמנויות להרחבת מעגל השלום, הרחבת הסכמי אברהם. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ", הדגיש נתניהו. דבריו מעידים על ראייה אסטרטגית רחבה המקשרת בין ההישגים הצבאיים לבין האפשרויות הדיפלומטיות החדשות הנפתחות במזרח התיכון.

נתניהו סיים את דיווחו בהבעת הערכתם של אזרחי ישראל לנשיא טראמפ: "אני גם הבעתי לנשיא טראמפ את ההערכה שלכם, אזרחי ישראל, על התמיכה בנו, על הפעולה הנחושה שהוא נקט ועל המאמץ המשותף שאנחנו עושים היום להביא עתיד גדול למזרח התיכון ועתיד גדול למדינת ישראל".

יצוין כי אתמול (08.07.2025) דווח על מחווה דיפלומטית מיוחדת שהציג נתניהו לטראמפ – מכתב המלצה לוועדת פרס נובל להעניק לנשיא האמריקני את פרס נובל לשלום, בהכרה בתרומתו להסכמי אברהם ולהתקדמות השלום במזרח התיכון. טראמפ הביע התרגשות מהמחווה ואמר כי "זה מרגש במיוחד שזה מגיע ממך".

הדיווח של נתניהו מצביע על המשך הקשרים ההדוקים בין ישראל לארצות הברית תחת הנהגתו של טראמפ, תוך הדגשת המחויבות המשותפת למאמצי השלום לצד הנחישות להשגת היעדים הביטחוניים. הפגישה עם סגן הנשיא ואנס מדגישה את הרצון לבסס קשרים עם כלל הנהגת הממשל האמריקני החדש.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט נתניהו: פגישה נוספת עם טראמפ על החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם אתמול (26.05.2025) ברשת החברתית X מסר ביקורת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בפרסומו כתב לפיד: "האמירות חסרות האחריות של נתניהו גורמות כאב לב למשפחות החטופים ולכל הציבור הישראלי. נתניהו צריך לעמוד מול המצלמות ולהתנצל בפני משפחות החטופים במקום להסתתר מאחורי תדרוכים בשם גורם עלום בלשכתו".

זהו המסר השלם שפרסם מנהיג יש עתיד ברשת החברתית. המסר פורסם בתאריך 26 במאי 2025 ומופנה הן לציבור הרחב והן לראש הממשלה ישירות.

לפיד טוען במסרו כי אמירותיו של נתניהו חסרות אחריות ופוגעות במשפחות החטופים ובציבור הישראלי. כמו כן, הוא דורש מנתניהו להתנצל בפני משפחות החטופים במקום להסתמך על תדרוכים של גורמים לא מזוהים בלשכתו.

הפרסום מתפרסם בעת אשר נושא החטופים מצוי במוקד השיח הציבורי והמדיני בישראל. לפיד מפנה ביקורת ישירה אל אופן התנהלותו של ראש הממשלה בעניין זה.

מסרו של לפיד מתמקד בשני עניינים עיקריים: האשמת התבטאויות "חסרות אחריות" ודרישה להתנצלות פומבית בפני המצלמות. לפיד מתייחס אף לדרך התקשורת של ראש הממשלה עם הציבור, תוך ביקורת על השימוש בתדרוכים באמצעות גורמים שאינם מזוהים.

הפרסום ברשת X מהווה חלק מהשיח הפוליטי הישראלי הנוכחי ומשקף את עמדתו של יושב ראש האופוזיציה אל התנהלותו של ראש הממשלה בעניין החטופים.

צילום מתוך דף הפייסבוק של יאיר לפיד – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט לפיד דורש מנתניהו להתנצל בפני משפחות החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא היום במתקפה חריפה ברשת החברתית X נגד מנהיגי בריטניה, קנדה וצרפת, בעודו מחמיא לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומדגיש את תנאיו לסיום המלחמה בעזה.

בסדרת פוסטים שפרסם, תקף נתניהו את המנהיגים האירופאים וטען כי הם "מציעים פרס עצום עבור המתקפה הרצחנית על ישראל ב-7 באוקטובר" כאשר הם קוראים לישראל לסיים את המלחמה לפני השמדת חמאס ודורשים הקמת מדינה פלסטינית.

"על ידי בקשה מישראל לסיים מלחמה הגנתית למען הישרדותנו לפני שמחבלי חמאס בגבולנו מושמדים, ועל ידי דרישה למדינה פלסטינית, המנהיגים בלונדון, אוטווה ופריז מציעים פרס עצום עבור המתקפה הרצחנית על ישראל ב-7 באוקטובר תוך הזמנת זוועות נוספות כאלה", כתב נתניהו.

ראש הממשלה הזכיר את נסיבות פרוץ המלחמה והציג את התנאים הברורים מבחינתו לסיומה: "המלחמה החלה ב-7 באוקטובר כאשר מחבלים פלסטינים פרצו את גבולותינו, רצחו 1,200 אנשים חפים מפשע וחטפו למעלה מ-250 חפים מפשע נוספים למרתפי עזה".

לדבריו, "המלחמה יכולה להסתיים מחר אם החטופים הנותרים ישוחררו, החמאס יניח את נשקו, מנהיגיו הרצחניים יגורשו ועזה תפורז. אף אומה לא יכולה לקבל פחות מזה וישראל בוודאי לא תקבל".

בניגוד לביקורת שהפנה כלפי המנהיגים האירופאים, נתניהו הביע תמיכה מפורשת בנשיא ארה"ב: "ישראל מקבלת את החזון של הנשיא טראמפ וקוראת לכל המנהיגים האירופאים לעשות כך". עמדה זו מדגישה את היחסים המתחזקים בין ראש הממשלה לנשיא האמריקאי, שנכנס לתפקידו בינואר האחרון.

נתניהו הגדיר את העימות הנוכחי במונחים רחבים יותר, כמאבק תרבותי בין ערכים מנוגדים: "זוהי מלחמה של ציוויליזציה נגד ברבריזם. ישראל תמשיך להגן על עצמה באמצעים צודקים עד להשגת ניצחון מוחלט".

ההצהרות החריפות מגיעות על רקע לחץ בינלאומי גובר לפתרון המשבר ההומניטרי בעזה והדרישות להפסקת אש. ישראל ממשיכה לעמוד על כך שללא שחרור החטופים הנותרים ופירוק חמאס מנשקו, הלחימה תימשך.

דבריו של נתניהו משקפים את העמדה הישראלית הרשמית שלפיה כל פתרון חייב לכלול את החזרת החטופים, פירוז עזה וחיסול יכולות חמאס למנוע איום עתידי על אזרחי ישראל.

האסטרטגיה של נתניהו מכוונת לחזק את הברית עם ארה"ב בהובלת טראמפ, בעוד הוא מתמודד עם ביקורת מצד מדינות אירופה המובילות. ההבחנה הברורה שהוא עושה בין עמדת ארה"ב לבין העמדות האירופאיות מדגישה את הדינמיקה המורכבת של היחסים הבינלאומיים סביב המשבר בעזה.

הצהרותיו של נתניהו משקפות תחושת מורת רוח עמוקה נוכח העמדה האירופאית, אשר נתפסת בעיני הריבונות הישראלית כמתעלמת באופן שיטתי מן האיום הביטחוני המוחשי והמיידי המוצב על ידי ארגון החמאס. מנגד, הוא מטפח ומעמיק את יחסי הגומלין עם ממשל טראמפ, אשר נתפס כגורם המגלה אהדה והבנה מובהקת יותר כלפי העמדות הישראליות.

ככל שהמערכה בעזה מתמשכת ומתארכת, ניכר כי נתניהו פועל בנחישות לגיוס תמיכה בינלאומית בתנאים אשר הציב לסיום העימות המזוין, תוך הדגשה בלתי מתפשרת של מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל להשגת יעדיה המוצהרים – השבתם של האזרחים החטופים לחיק משפחותיהם והסרתו המוחלטת של האיום הביטחוני המרחף מעל גבולותיה הדרומיים של המדינה.

תרגום:

בנימין נתניהו:

"בכך שמבקשים מישראל לסיים מלחמה הגנתית למען הישרדותנו לפני שמחבלי החמאס בגבולנו מושמדים, ובכך שדורשים מדינה פלסטינית, המנהיגים בלונדון, אוטווה ופריז מציעים פרס עצום עבור המתקפה הרצחנית על ישראל ב-7 באוקטובר תוך הזמנת זוועות נוספות כאלה.

המלחמה החלה ב-7 באוקטובר כאשר מחבלים פלסטינים פרצו את גבולותינו, רצחו 1,200 אנשים חפים מפשע וחטפו למעלה מ-250 חפים מפשע נוספים למרתפי עזה. ישראל מקבלת את חזונו של הנשיא טראמפ וקוראת לכל המנהיגים האירופאים לעשות כך גם כן. המלחמה יכולה להסתיים מחר אם החטופים הנותרים ישוחררו, החמאס יניח את נשקו, מנהיגיו הרצחניים יגורשו ועזה תפורז. אין לצפות משום אומה לקבל פחות מכך וישראל בוודאי לא תקבל.

זוהי מלחמה של הציביליזציה נגד הברבריות. ישראל תמשיך להגן על עצמה באמצעים צודקים עד להשגת ניצחון מוחלט".

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של בנימין נתניהו, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט נתניהו תוקף את אירופה ומציב תנאים: שחרור החטופים והשמדת חמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התבטאה לאחרונה בנושא החטופים בריאיון לערוץ הכנסת.

להלן חילופי הדברים המדויקים כפי שהתרחשו בריאיון:

ח"כ טלי גוטליב: "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע"

אבי בלום: "מה, הם יוצאים עם תסמונת שטוקהולם? זה דברים חמורים"
גוטליב: "אני לא רוצה… מפאת כבודם. לבי איתם אחרי מה שעברו. אני על חטופים שיצאו מעזה לא מדברת מילה"

אמירתה של ח"כ גוטליב בנוגע ל"שטיפת מוח" אינה ראויה כשלעצמה. אין זה ראוי לטעון ש"כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס", במיוחד כשמדובר באנשים שעברו טראומה נוראית בשבי של ארגון טרור אכזרי. עם זאת, חשוב להביא את מלוא דבריה, כולל ההבהרות וההסתייגויות שלה.

נושא החטופים הוא פצע פתוח בחברה הישראלית, ומאז 7 באוקטובר כל אמירה בעניין זה נבחנת בזהירות מרבית. בתקופה כה רגישה בתולדות המדינה, החברה הישראלית זקוקה לדיון ציבורי מעמיק וכן שמתמודד עם הסוגיות הקשות שעל סדר היום.

חשוב לציין שהאסון של 7 באוקטובר אכן קרה בתקופת כהונתה של ממשלת הליכוד, וניתן לטעון כי הממשלה חייבת לקחת אחריות גדולה יותר על אירועים אלו ועל פעילותה להשבת החטופים. אולם גם ביקורת מוצדקת על הממשלה צריכה להתנהל באופן אחראי, מאוזן והוגן.

המסר המלא של גוטליב כלל אמנם את האמירה הבעייתית ש"כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע", אך גם הצהרה ברורה שלבה עם החטופים ושהיא בוחרת שלא לדבר עליהם מתוך כבוד למה שעברו.
בעת משבר לאומי כמו זה שאנו חווים, חשוב לשמור על שיח מכבד ורגיש, במיוחד כשמדובר בחטופים ומשפחותיהם שעוברים תקופה קשה מנשוא.

צילום מתוך אתר הכנסת (knesset.gov.il), לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט ח"כ גוטליב: "החטופים שטופי מוח של חמאס – והם בליבי" הופיע לראשונה ב-מעקב.