בעקבות פנייה של מערכת "מעקב" למשטרת ישראל, הודיעה המשטרה כי היא חוקרת מקרים של התעללות נפשית בילדים במסגרות חינוכיות, בניגוד לטענות שהועלו על ידי מיזם "שומרת הטף". ההודעה הרשמית צפויה להשפיע על טיפולה של המשטרה בתלונות עתידיות בתחום הרגיש.

בראיון שקיימה מערכת "מעקב" עם יוליה ברזני, שותפה במיזם "שומרת הטף", עלו טענות חמורות לגבי אופן הטיפול של המשטרה בהתעללות רגשית ונפשית בקטינים. ברזני, הפועלת לצד הדס חכימי במסגרת המיזם המתמקד בתיעוד מקרי התעללות בילדים בגני ילדים ובמסגרות חינוכיות, הציגה תמונת מצב מעוררת דאגה.

לטענת ברזני, בעוד התעללות פיזית גסה זוכה במקרים רבים לטיפול חקירתי, הרי שהתעללות נפשית אינה נחקרת באותה רצינות. היא ציינה התנהגויות שלטענתה אינן נבדקות כראוי, כגון קללות והשפלות, מניעת מזון ומים, קשירת ילדים, והימנעות מטיפול בסיסי כמו החלפת טיטול. ברזני אף טענה כי במקרים מסוימים נאמר לה במפורש שמבחינת המשטרה מותר לקלל או להשפיל ילד, וכי פעולות אלה אינן נחשבות עבירה פלילית.

עוד הזכירה ברזני את המחסור הקיים בכוח אדם, שלטענתה פוגע ביכולת החקירה. כדוגמה ציינה את אזור עפולה והעמקים, שם פועלת לכאורה חוקרת אחת בלבד האמונה על טיפול בכל התלונות הנוגעות להתעללות בחסרי ישע בשטח גיאוגרפי רחב הכולל אוכלוסייה גדולה.

ברזני הזהירה מפני הנזקים הנפשיים ארוכי הטווח שעלולה לגרום התעללות נפשית בילדים בגיל הרך, כגון דיכאון וחרדות בגיל מבוגר. היא קראה לרשויות החוק להרחיב את ההגדרות הפליליות כך שיכללו גם פגיעות רגשיות ונפשיות, ולא רק אלימות פיזית מובהקת.

על רקע טענות אלה, פנתה מערכת "מעקב" לדוברות משטרת ישראל בבקשה לתגובה רשמית. הפנייה כללה שאלות מהותיות בדבר טיפולה של המשטרה בתלונות התעללות רגשית, המחסור בכוח אדם באזורי הפריפריה, ההבנה המשפטית לגבי גבולות החקירה, והמדיניות במקרים של השפלה, מניעת מזון או הגבלת תנועה של ילדים במסגרות חינוכיות.

התגובה הרשמית של משטרת ישראל הבהירה עמדה חד משמעית. מהמשטרה נמסר:

"משטרת ישראל רואה בחומרה פגיעה בתינוקות ופעוטות במסגרות חינוך ופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לחקור עבירות אלה. התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה לכל דבר, והמשטרה חוקרת גם מקרים בהם עולה חשד כזה. הטענה כי המשטרה אינה חוקרת מקרים של השפלה, מניעת מזון וכדומה אינה נכונה וכל חשד לפגיעה נחקר בהתאם לתשתית הראייתית. המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך, שלו הסמכות לפעול במישורים הפדגוגיים והמנהליים".

ההצהרה הרשמית מדגישה נקודה מכרעת: התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה פלילית לכל דבר, והמשטרה מתחייבת לחקור מקרים בהם עולה חשד כזה. הודעה זו צפויה לשנות את אופן הטיפול בתלונות עתידיות, שכן היא מהווה התחייבות ברורה לפתיחת חקירות במקרים של התעללות רגשית ונפשית.

המשמעות המעשית של ההצהרה היא שהורים היכולים כעת להגיש תלונות על התעללות נפשית, כולל אי מתן אוכל לילדים, קללות וצעקות, השפלות, קשירת ילדים והתנהגויות פוגעניות נוספות. כאשר תלונה נסגרת ללא חקירה מתאימה, יוכלו הורים לדרוש חידוש פתיחת הליך באמצעות הגשת ערער, תוך הסתמכות על ההצהרה הרשמית של המשטרה.

• בנוסף, גורם במשטרת ישראל מסר באופן חד-משמעי (מקור: מערכת "מעקב"), כי במקרים שבהם המשטרה תסרב לפתוח תיק בגין התעללות נפשית, קללות או השפלות כלפי חסרי ישע – יש לצרף לערעור ולפנייה למח"ש את התגובה הרשמית שנמסרה על-ידי דוברות המשטרה, שבה נקבע כי חובת המשטרה היא לפתוח תיק, לחקור במידת הצורך ולאסוף ראיות. משמעות הדבר היא, שאם קיים סירוב לפתוח תיק – מדובר בהפרת אותה הנחיה רשמית. עוד צוין, כי בפנייה למח"ש יש לפרט במפורש את שמו של השוטר או החוקר אשר סירב לפתוח תיק או לחקור מקרה מסוג זה. "גם לחסרי ישע יש כתובת, וגם הם אזרחים", הדגיש הגורם.

הגורם הוסיף, כי בדוברות המשטרה מעוניינים לקבל שמות של שוטרים או חוקרים שסירבו לפתוח תיק במקרים כאמור, על מנת שיוכלו להוציא מענה רשמי באשר לפעולות שיינקטו כלפי אותם גורמים. כך נמסר לנו, בנוסף, מפי גורם בכיר במטה המשטרה (מקור).

מערכת "מעקב" קוראת לארגונים, להורים ולאנשי ציבור הדוגלים בצדק, להעביר לידיה מידע הכולל שמות שוטרים או חוקרים אשר נמנעו מפתיחת תיקים או מחקירת מקרים מסוג זה.

מהמידע שהתקבל עולה, כי ייתכן שמדובר בשינוי ממשי במדיניות, וכי בכירים במשטרה מעוניינים לדעת את שמות המסרבים, לצורך טיפול במקרים אלה.

במהלך השנים ליוו מערכת "מעקב" והמיזם "שומרת הטף" הורים רבים שפנו לתחנות משטרה בחדרה, תל אביב, עפולה ומקומות נוספים, כאשר במקרים רבים המשטרה לא פתחה תיקים בגין התעללות נפשית בתינוקות. ההצהרה הרשמית הנוכחית מהווה שינוי מדיניות משמעותי ומחייבת את המשטרה לפתוח תיקים ולחקור מקרים אלה בהתאם.

מיזם "שומרת הטף", שהוקם על ידי הדס חכימי, מתמחה בחשיפת מקרי התעללות, הזנחה והתנהגויות פוגעניות כלפי תינוקות ופעוטות במסגרת החינוך לגיל הרך. המיזם עושה שימוש במצלמות הקלטה סמויות בהתאם להנחיות המשפטיות המאפשרות לאפוטרופוס לתעד במקרים של חשד ממשי.

חכימי, אם לילד עם צרכים מיוחדים, החלה בפעילותה מתוך תחושת שליחות עמוקה לאחר שנחשפה לפרשת כרמל מעודה. במסגרת המיזם היא פועלת כסייעת סמויה בגנים חשודים, מלווה הורים החוששים לבטיחות ילדיהם, ומדריכה אותם כיצד לבצע תיעוד יעיל ולהעבירו לגורמי האכיפה.

במהלך השנים נחשפו במסגרת המיזם מקרים חמורים, שחלקם הובילו לסגירת גנים, להעמדת מטפלות לדין ולהתקנת מצלמות במעונות. לפני כשנה הצטרפה למיזם יוליה ברזני, המשמשת כשותפה מלאה בפעילות ומביאה עימה ניסיון בשטח ובקשר עם הורים ורשויות.

לאחר שחכימי נתבעה מספר פעמים על ידי מטפלות שנחשפו. למרות האתגרים, בית המשפט הכיר בזכותה לפרסם מקרים של פגיעה בילדים, תוך הדגשת האינטרס הציבורי שבחשיפתם.

ההתחייבות החדשה של משטרת ישראל מהווה צעד מהותי בהגנה על ילדים במסגרות החינוך. הדגשת העובדה שהתעללות נפשית מוגדרת כעבירה פלילית בחוק העונשין ושהמשטרה מחויבת לחקור מקרים כאלה, צפויה להשפיע על כל הגורמים המעורבים בתחום – החל מהורים המתלבטים האם להגיש תלונה, דרך חוקרי המשטרה הנדרשים לטפל בתלונות, ועד לגורמי החינוך הפועלים במסגרות השונות.

הנושא נוגע בבסיס החברתי והמוסרי של שמירת ביטחונם ורווחתם של ילדים במסגרות החינוך. הדיון הציבורי סביב גבולות החוק, הגדרות הפגיעה והמשאבים המוקצים לחקירות מהסוג הזה צפוי להימשך ולהעמיק, במיוחד לאור ההתחייבות הברורה של המשטרה לטפל בהתעללות נפשית באותה רצינות כמו בהתעללות פיזית.

המיזם "שומרת הטף" ממשיך בפעילותו עם חזון ברור: להבטיח שכל ילד יגדל בסביבה בטוחה, מוגנת וחומלת, ולוודא שאיש לא יוכל לפגוע בו מבלי שיידרש לתת את הדין. ההצהרה הרשמית של המשטרה מחזקת מטרה זו ומעניקה לה גיבוי משפטי וחקיקתי ברור.

מתוך ארכיון "מעקב" – ראיון עם ברזני וחכימי

הפוסט משטרה מכירה: התעללות נפשית בילדים עבירה פלילית הופיע לראשונה ב-מעקב.

זו הייתה אמורה להיות פעילות רגילה במעון יום. ליצן הגיע לבדר את הילדים, והגננת הכינה את המצלמה כדי לתעד רגעים משמחים. אבל מה שהתרחש ביום שבת השבוע עבר כל גבול של הגיון וצלח קווים אדומים בסיסיים בטיפול בילדים.

מורן ברכה, אם לילד במעון, הגישה תלונה במשטרה לאחר שלטענתה ליצן קשר את בנה לכיסא והדביק לו דבק על הפה במהלך הפעילות. הסיבה? הילד קם מהמקום פעמים רבות, והליצן החליט לפתור את ה"בעיה" בדרך שמזעזעת.

"בואי נקשור אותו לכיסא ונצלם לאמא"

לדברי האם, הגננת סיפרה לה כי הליצן אמר: "בואי נקשור אותו לכיסא, נצלם לאמא ונגיד שסוף סוף הצלחנו להושיב אותו". ואכן, הגננת צילמה את הילד הקשור ושלחה את התמונה לקבוצת הווטסאפ של הורי הגן.

"הלב שלי נשבר והדמעות שלי לא מפסיקות לרדת עד עכשיו, לא מצליחה להתאושש מהתמונה הזאת", כתבה האם בפוסט פייסבוק שעורר סערה ציבורית. "אחרי שצרחתי עליה היא מחקה את התמונות שלו מהקבוצה בטענה שאני חלילה לא ארגיש לא נעים".

המקרה חושף במלוא חריפותו את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. מדובר לא רק במעשה בודד של שיקול דעת לקוי, אלא בכישלון מערכתי שמערב מספר רמות: הליצן שביצע את המעשה, הגננת שהשתתפה בו וצילמה, המנהלת והמפקחת שטיפלו בתגובות מזלזלות.

תגובות זלזוליות מהרשויות החינוכיות

התגובות של נציגי המערכת החינוכית מעידות על תרבות ארגונית מטרידה. המנהלת טענה שהמעשה נמשך "לשנייה" בלבד, כאילו משך הזמן הוא הבעיה העיקרית. המפקחת, שאמורה לייצג סמכות פיקוח עליונה, כינתה את המקרה "בדיחה לא מוצלחת" ונטענה ש"נעשתה טעות".

"כאילו הם שברו איזשהו חפץ בטעות", מגיבה האם בכאב. התגובות הללו מעידות על חוסר הבנה יסודי של חומרת המעשה ושל הפגיעה הפסיכולוגית שנגרמת לילד כשמגבילים אותו בכוח בסביבה שאמורה להיות בטוחה עבורו.

קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו אינם "טעות" או "בדיחה לא מוצלחת". מדובר במעשה שעלול להיחשב כהתעללות בקטין ותקיפה, ובוודאי כהפרה חמורה של זכויות הילד לכבוד, לביטחון ולשלמות גופנית.

מה בין "בדיחה" לבין פגיעה חמורה?

האירוע המדובר מזעזע בכל קנה מידה. קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו, אפילו "בצחוק", אינם אלא פגיעה חמורה בכבודו, בזכויותיו ובבטחונו של הילד. מה עוד כאשר הצוות החינוכי אינו פועל בהסכמה לפעולה זו, אלא מתעד אותה ואף מפיץ אותה להורים, מבלי לחשוב על ההשלכות הנפשיות.

התייחסויות קלילות ואפילו מזלזלות כגון "בדיחה לא מוצלחת" אינן מתקבלות על הדעת ומסכנות את רווחת הילדים. הן משדרות מסר שהפגיעה בילדים אינה נושאת תוצאות ראויות, ויוצרות מתכון למחדלים חוזרים.

מערכת נטולת בקרה ופיקוח

המקרה מאיר באור חד את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. איך אפשר שליצן חיצוני, שלא עבר בדיקות ביטחון מעמיקות, יקבל גישה לילדים? איך אפשר שגננת תשתתף במעשה כזה ואף תצלם אותו? איך אפשר שמנהלת ומפקחת יזלזלו בחומרת המקרה?

יוליה ברזני מטעם מיזם "שומרת הטף" מציינת: "המקרה הזה חושף בפנינו את הסכנה שגלומה במסגרת חינוכית נטולת נהלים מסודרים ושגרות עבודה איתנות – מקום שיכול במהרה להפוך לאזור חשוך, שבו הילדים לא מקבלים את ההגנה והבטחון להם הם ראויים. אין זמן לזלזל יותר: על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

• "שומרת הטף" – מיזם להגן על זכויות ילדים, בראשות הגב' הדס חכימי, מתמקד בטיפול ומסגרות חינוכיות

הדברים מעלים שאלות קשות על איכות ההכשרה של צוותים חינוכיים, על מנגנוני הפיקוח הקיימים ועל התרבות הארגונית במעונות יום. אם גננת מנוסה לא מבינה שקשירת ילד היא מעשה בלתי מקובל, מה זה אומר על ההכשרה שקיבלה ועל הנחיות העבודה במעון?

שאלות קשות לרשויות

במסגרת בדיקת המקרה, מערכת "מעקב" פנתה הן למשטרת ישראל והן למשרד החינוך בשאלות חדות. למשטרה נשאלו שאלות על סטטוס החקירה, מהלך איסוף הראיות והגנה על הילד הנפגע. למשרד החינוך הופנו שאלות על נהלי הפיקוח, ההכשרה של צוותים והטיפול במקרה הספציפי.

• פנייה למשטרת ישראל
  הפנייה כללה שאלות מכריעות בדבר סטטוס התלונה שהוגשה על ידי האם, מהלך החקירה שהחלה, מעמדם המשפטי של המעורבים, והצעדים שננקטים על מנת להגן על הילד מפגיעה עתידית.

המערכת דרשה לדעת אם התקיימה חקירה, מי החוקרים הממונים, האם נלקחו עדויות מהמעורבים – כולל הילד עצמו, האם נתפסו ראיות כגון התמונות ושליחתן בקבוצות הוואטסאפ, ומה מעמדם המשפטי של הליצן, הגננת ומנהל המעון. כמו כן, התבקשה התייחסות לשאלה כיצד מטפלים במשטרה בעדות קטין במקרים מסוג זה, האם נעשה שימוש בעובדים סוציאליים או פסיכולוגים, ומה תהליך השמירה על בטחון הילד בהמשך.

• פנייה למשרד החינוך
  המשרד התבקש להתייחס לעמדתו לגבי האירוע, האם קשירת ילד לכיסא נחשבת למעשה מקובל או פסול במסגרת חינוכית, מהם הנהלים הקיימים למניעת מקרים כאלה, איך נבחרים ומפוקחים אנשי צוות חיצוניים כמו ליצנים, ואיך מתבצעת הכשרת הצוותים בנושא זכויות הילד.

בנוסף, משרד החינוך התבקש למסור אם נעשתה בדיקה במעון והאם ננקטו צעדים כלפי הצוות המעורב, וכן אם יש כוונה לבצע שינויים או להחמיר נהלים בעקבות האירוע. המשרד התבקש גם לפרט את מדיניות הפיקוח והפיקוח על תיעוד פעילויות במעונות.

מדובר בשאלות שהתשובות עליהן יקבעו האם המקרה יטופל כאירוע חריג שיוביל לתיקונים מערכתיים, או כ"תאונת עבודה" שתישכח במהרה. ההורים והציבור רשאים לדעת מה הצעדים שננקטים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים.

הפגיעה בילד – מעבר לפיזי

חשוב להבין שהפגיעה בילד במקרה זה חורגת מהגבלה הפיזית. ילד שנקשר לכיסא על ידי מבוגרים במקום שאמור להיות בטוח עבורו, עלול לפתח טראומה שתלווה אותו זמן רב. האמון הבסיסי שלו במבוגרים ובמסגרת החינוכית נפגע, והוא עלול לפתח חרדות וקשיים התנהגותיים נוספים.

הצילום של הילד הקשור והשליחה לקבוצת ההורים מחמירים את הפגיעה. מדובר בהשפלה פומבית של קטין, במעשה שעלול להיחשב כפגיעה בפרטיותו ובכבודו. העובדה שהגננת מחקה את התמונות רק לאחר מחאת האם מעידה על חוסר הבנה של חומרת המעשה.

המקרה דורש תגובה מערכתית מקיפה. לא מספיק לטפל בגורמים הספציפיים – יש צורך בבחינה מחודשת של נהלי העבודה, ההכשרה והפיקוח במעונות יום ברחבי הארץ.

כפי שמציינת ברזני: "על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

הציבור זכאי לתשובות ברורות מהרשויות. איך יתכן שמקרה כה חמור התרחש ללא שום מנגנון בקרה? מהם הצעדים שננקטים נגד המעורבים? איך מתכוונים למנוע הישנות של מקרים דומים?

משרד החינוך חייב להציג תכנית פעולה מקיפה שתכלול חיזוק נהלי הפיקוח, שדרוג ההכשרה של צוותים חינוכיים והקמת מנגנונים יעילים לטיפול בתלונות. המשטרה חייבת לחקור את המקרה בצורה יסודית ולהבהיר מהם הכללים המשפטיים הנוגעים לטיפול בילדים במסגרות חינוכיות.

המקרה הזה אינו יכול להיות נשכח כאירוע חריג. הוא חייב להוות נקודת מפנה בטיפול במערכת החינוך לגיל הרך, מערכת שבה נתונים הילדים הכי פגיעים בחברה שלנו. הזמן לפעולה הוא עכשיו, לפני שמקרה הבא יתרחש.

בנוגע לליצן שקשר ילד, משרד החינוך מגיב לנו:

בהתייחס לאירוע החריג במעון בהר חומה:
משרד החינוך מבהיר: מדובר באירוע חריג ביותר שבמרכזו מטפלת במעון. התיעודים שפורסמו מעלים חשש כבד להתנהלות החוצה כל גבול מקצועי, ערכי וחינוכי. מאחר שהנושא מצוי בחקירת משטרת ישראל, המשרד מנוע מלהרחיב עליו מבחינה תקשורתית. המשרד מלווה את הורי הפעוט ויפעיל את כל האמצעים שבסמכותו בהתאם לממצאי החקירה.

בנוסף, נמסר למערכת "מעקב" מטעם גורמי משטרת ישראל כי התיק נפתח והחקירה מתנהלת באופן יסודי ומקצועי. המשטרה מתייחסת ברצינות רבה למקרה זה, כמו גם לכל מקרה אחר שבו עולה חשד לעבירה על החוק. בחקירה מעורבים חוקרים מקצועיים, ביניהם גם חוקרים המתמחים בגיל הרך.

נכון לעכשיו, לא ניתן למסור פרטים נוספים אודות החקירה, לרבות שמו של הליצן, זאת מאחר שהמשטרה אינה מוסרת מידע על מהלכי החקירה. עם זאת, התיק פתוח ומתקיימת בו חקירה פעילה. נוסף על כך, הפיקוח על המקרה נמצא בידי עיריית ירושלים ומשרד החינוך, ועל כן ניתן לפנות אליהם לשאלות הנוגעות לפיקוח, למצלמות וכיוצא בזה.

ברור כי המשטרה חוקרת את הנושא לעומק ולוקחת ברצינות כל תלונה שהוגשה, ובמקרה הנוכחי התלונה הוגשה על ידי אמו של הילד.

התעללות בגני ילדים – כבר שגרה?

לצערנו, אין זה מקרה יחיד. אנו בצוות "מעקב" חשפנו לא מעט סיפורים אודות התעללויות בגני ילדים, ליווינו הפגנות רבות ופתחנו הליכים משפטיים נגד הגננות המעורבות.

באחד המקרים הבולטים, מופיע "משפחתון הפרח" בניהולה של הגב' שני רגינסקי מעפולה. בית המשפט קבע כי בגן זה אירעו התעללויות חמורות, וניתן צו סגירה מטעם משרד החינוך. למרות זאת, תיעדנו כי "משפחתון הפרח" מפרסם פעילות ומגייס ילדים לקייטנה – זאת אף על פי צו הסגירה. בעקבות תיעוד חד־משמעי וסיקור עיתונאי, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החינוך, שענה במכתב רשמי: "משרד החינוך מבהיר כי למשפחתון 'הפרח' ניתן בעבר צו סגירה מנהלי וצווי סגירה שיפוטיים, אשר תוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעל נגדו במלוא הסמכויות העומדות לרשותו".

גב' שני רגינסקי סגרה את מספרי הטלפון והמיילים של מערכת "מעקב", ולכן לא הצלחנו לקבל תגובה רשמית מדוע, על אף הצו, דף העסקי של משפחתון "הפרח" ממשיך לפרסם פעילות.

• עיין בכל הכתבות הנוגעות לגן הילדים המנוהל על ידי גב' שני רגינסקי – לחץ כאן

מקרה נוסף תועד בחדרה, אשר כלל גם הפגנה וגם הליך משפטי – שבו מעורבת הגב' לבנה שם טוב, שנעצרה בעקבות חשיפת ההקלות שבגן, והייתה במעצר.

• קרא בעיון את כל הכתבות המתייחסות לגן הילדים המנוהל בידי גב' לבנה שם טוב – לחץ כאן

לצערנו, מקרים מסוג זה אינם נדירים כלל. תועדו עשרות מקרים של התעללויות בגני ילדים, אך נראה כי למשטרה אין די זמן וכוח אדם לטיפול הראוי בהם. בעוד המשטרה מטפלת במקרים אלה בצורה חלקית בלבד, הפרקליטות נמנעת מלהגיש כתבי אישום כנדרש. לעיתים נדירות בלבד, וככל הנראה, מקרים מועטים בלבד מגיעים לדיון בבתי המשפט. כמו כן, נראה כי גם משרד החינוך אינו מחזיק ביכולת הנדרשת לטיפול הולם במקרים אלו – וכל זאת על חשבון עתיד ילדינו.

אין מקום לוויתורים כשמדובר בבטחונם ורווחתם של ילדים. המסר חייב להיות ברור: כל מי שפוגע בילד במסגרת חינוכית יישא באחריות המלאה למעשיו, וכל מערכת שמזלזלת במקרים כאלה תעמוד לדין של הציבור.

עדכון (12.08.2025 | 21:20):

הפוסט כישלון מערכת החינוך: התעללות במעונות חושפת מציאות אפלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

לקראת פתיחת גני הילדים בחודש ספטמבר, פרסמה הדס חכימי — מייסדת מיזם "שומרת הטף" — פוסט חשוב ומעורר דאגה. בפוסט, שפורסם ב־3 באוגוסט 2025, מזהירה חכימי את ההורים מפני "נורות אדומות" מהותיות, אשר חובה להבחין בהן מבעוד מועד, עוד בטרם רישום הילדים למסגרות החינוך.

חכימי, שהקדישה את פעילותה לזיהוי ומניעת פגיעות בילדים במסגרות חינוכיות, מציינת כי הפוסט מבוסס על עובדות וכרוכות שנחשפו לאורך שנות פעילותה. היא מתייחסת להודות לפעילים, לצוות ולעורכי הדין שמסייעים בפעילות הארגון.

בראש רשימת ההמלצות של חכימי עומדת דרישה מההורים לוודא שהמסגרת מאפשרת הסתגלות מתאימה, כאשר ההורים נוכחים עם הילד בצורה המאפשרת להם ולילד להרגיש בטוח. לדבריה, זהו תנאי בסיסי שלא ניתן לוותר עליו.

נקודה קריטית נוספת שעליה מדגישה חכימי היא חובת הבדיקה של רישיון המסגרת. "לא להתבייש לבקש להציג לכם", היא כותבת, ומציינת כי ניתן לבדוק זאת באתר משרד החינוך. במקביל, חכימי דורשת מההורים לוודא שבמקום מותקנות מצלמות ולבקש לראות מתי הותקנו, כולל הצגת אישור מטכנאי.

בדיקת הצוות מהווה נושא מרכזי בהמלצותיה של חכימי. היא דורשת מההורים לבדוק את שמות הצוות בגן, כולל שמות משפחה, ולברר שאין להם רישום או עבר פלילי. בהקשר זה היא ממליצה על עורך הדין איתן סבג כפלילייסט מצוין.

נקודה שחכימי מגדירה כ"נורה אדומה" קריטית היא נושא הכניסה החופשית לגן. לדבריה, חיוני שיהיה להורים קוד כניסה חופשי לגן, ובשום אופן לא להסכים לצלצל בפעמון ולהמתין שיפתחו. "זה לא תקין וזאת נורה אדומה שאסור להתעלם ממנה", היא מדגישה.

עבור הורים שטרם נרשמו למסגרת ועדיין בחיפושים, חכימי ממליצה להגיע להתרשמות בזמן פעילות בלבד ופשוט לשבת ולהתבונן מהצד כמה שיותר. היא מדגישה על חשיבות ההשקפה גם בזמן אוכל והרדמות, ומזהירה לא להגיע בזמן שאין ילדים בגן. "בכל זאת, אתם לא שוכרים דירה – אתם הולכים להפקיד את הדבר הכי יקר לכם בעולם", היא מסבירה.

בנושא החוזה, חכימי מציינת פרט חשוב – לבדוק שהחוזה מאפשר קבוצת הורים בווטסאפ ללא צוות, ולוודא שאין הסכם סודיות בחוזה.

חכימי מזהירה במיוחד מפני מסגרות פיראטיות, בעיקר מטפלות בבתים. לדבריה, מסגרות אלו מתנהלות ללא מצלמות, ללא רישיון בטענה שמתחת לשבעה ילדים הן לא צריכות רישיון. היא מציינת כי משפחתונים בבתים מנוהלים לרוב על ידי מטפלת אחת או על ידי בני זוג, אמא ובת, או אמא ואחות, קשר משפחתי שלדבריה פחות מומלץ מכיוון שבקשר משפחתי יש גם "קשר שתיקה".

לדברי חכימי, אלו רוב המסגרות שמוקלטות ויוצאות לא תקינות ובכל זאת ממשיכות לפעול במשך שנים, כי כשאין מצלמות – אין ראיות. "וגם כשיש ראיות הן חייבות לעמוד ברף הפלילי שקבוע בחוק – מכות ועוד קצת", היא מוסיפה.

חכימי מפרטת סימני אזהרה שעליהם הורים צריכים לשים לב: ילד שחזר עם חבלה בגוף, סיפר שמישהו בגן עושה לו כואב, התחיל להראות סימני מצוקה או חל בו שינוי התנהגותי קיצוני. בין הסימנים היא מציינת הפרעות שינה המלוות בהתעוררויות, צרחות ובכי בלילה, סירוב לישון לבד, שינוי קיצוני באוכל כגון רעב או צמא מוגבר, וחוסר תיאבון מתמשך.

במקרה של חשד לפגיעה בילד, חכימי מזהירה בחריפות: "לעולם לא לפנות למנהלת הגן או לצוות המטפל ולבקש ממנו לצפות במצלמות, כי הן עלולות ולצערי הן גם עושות את זה – למחוק את המצלמות".

במקום זאת, היא ממליצה להשאיר פנייה בפייסבוק או באינסטגרם של הארגון, ורק לאחר קבלת מענה וליווי למלא טופס דיווח חריג למפקחת של משרד החינוך בבקשה לפתוח מצלמות, או כמובן להגיש מיד תלונה במשטרה. לדבריה, אסור למנהלת הגן לפתוח מצלמות אם הגן לא בחר במסלול של צפייה אונליין או בצפייה שבועית.

בסוף הפוסט, חכימי מודה לשותפתה יולי ברזני, למעצבת הלוגו ויקטוריה טנטסר, ולמנהלות קבוצות הווטסאפ של "שומרות הטף" שנפתחו כבר בחלק מהערים: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא, הוד השרון, חדרה/אור עקיבא, ירושלים, באר שבע, הרצליה/רמת השרון, רעננה, עפולה, ראש העין, לוד, רמלה, אור יהודה, יהוד ורחובות.

חכימי מודיעה כי בשבועיים הקרובים יפתחו קבוצות נוספות בראשון לציון, נס ציונה, פתח תקווה, נתניה, פרדס חנה כרכור וחולון. היא מסיימת בהודיה לבתאל הליפקס דויב "על כל מה שאת עבור הילדים, איזה מזל יש לנו שאת איתנו ואיזה מזל יש להם שאת כאן עבורם".

הפוסט של חכימי מגיע בעיתוי קריטי, כאשר אלפי הורים בישראל מתכוננים לרשום את ילדיהם למסגרות חינוכיות לקראת שנת הלימודים החדשה. ההמלצות שלה, המבוססות על ניסיון רב שנים בתחום זיהוי ומניעת פגיעות בילדים, מהוות מדריך מעשי להורים המבקשים להבטיח את בטיחות ילדיהם במסגרות החינוכיות.

אנו, בצוות "מעקב", ליווינו שני הליכים משפטיים שנוהלו נגד מיזם "שומרת הטף". בשני המקרים מדובר בגננות שהפעילו לחץ משפטי כלפי מייסדת המיזם, הגב' הדס חכימי, וכן כלפי הפעילה והתומכת יוליה ברזני — שהפכה ברבות הזמן לחלק בלתי נפרד מן המיזם.

ההליך הראשון נגע לשני רגינסקי מעפולה. בפסק הדין שניתן בעניינה, נקבע כי בגן שבבעלותה, "משפחתון פרח", בוצעו מעשי התעללות בילדים. רגינסקי הייתה בין אלו שניסו להפעיל לחץ משפטי על חכימי, על ברזני ועל הורי הילדים — מהלך חסר בושה וחמור בפני עצמו — אך לבסוף הפסידה בהליך המשפטי.

בית המשפט אף חייב אותה בהוצאות, ובאותו פסק דין נקבע כאמור כי אירעו בגן מקרים חמורים של פגיעה בילדים. בעקבות זאת, ניתן צו לסגירת הגן. עורך הדין איתן סבג, שייצג את חכימי וברזני, הבהיר לרגינסקי ולצוותה המשפטי את גבולות הגזרה של שלטון החוק — לעיתים, כך נראה, מי שמשלם — לומד. לבסוף, ולאחר מאבק משפטי ממושך, הגן נסגר והצדק יצא לאור.

בנוסף, בכל הנוגע לצו שניתן בעניינה, נקבע בו על סגירת הגן "משפחתון פרח" שבבעלותה של גב' רגינסקי. ככל הנראה, תוקפו של הצו נמשך עד לחודש ספטמבר 2025. ואולם, נדמה כי אין כל יראת כבוד כלפיו: בעמוד העסקי של "משפחתון פרח" פורסם לאחרונה תוכן המעיד, לכאורה, על פעילות מתוכננת כבר במהלך חודש אוגוסט.

אם אכן קיים צו תקף לסגירת המקום, קיימת חובה משפטית לציית לו. פרסום המעיד על פעילות בניגוד להוראות הצו עלול להיחשב כהפרה של הדין.

• לקריאת הכתבות במלואן – הקלק כאן

ההליך השני עסק בלבנה שם-טוב מחדרה. גם כאן נרשם ניסיון להשתיק את פעילותן של חכימי וברזני, עת שם-טוב פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתה הברורה של הבקשה הייתה להשתיק ביקורת ולהרתיע מפעולה ציבורית. אולם בית המשפט דחה את הבקשה, ולא הוציא את הצו. זמן קצר לאחר מכן, ולאחר פתיחת הליך פלילי בעניינה של שם-טוב, היא נעצרה. כיום, הגן שבראשותה סגור.

• לצפייה בכתבות – יש ללחוץ כאן

תגובות:

גב' שני רגינסקי חסמה את גישת מערכת "מעקב", ועל כן לא נתקבלה תגובתה.

משרד החינוך מבהיר: למשפחתון "פרח" ניתן בעבר צו סגירה מנהלי, וכן צו סגירה שיפוטי, שתוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעיל נגדו את מלוא הסמכויות העומדות לרשותו.

צילום ראשי (תמונות) מתוך עמוד "שומרת הטף" והדס חכימי בפייסבוק, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט אזהרה דחופה לקראת פתיחת הגנים: "נורות אדומות" במעונות הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית אלימה חמורה התרחשה במסדרונות בית משפט נוף הגליל, כאשר העיתונאי דים אמור הותקף באכזריות על ידי שני רגינסקי, מנהלת משפחתון פרח בעפולה, בעת שמילא את תפקידו העיתונאי. התקיפה, שכללה שבירת ציוד צילום יקר ערך, התרחשה לאחר דיון משפטי בו רגינסקי הייתה מעורבת.

פגיעה חמורה בחופש העיתונות

אמור, כתב במערכת החדשות "מעקב", הגיע לבית המשפט כדי לסקר דיון משפטי בתביעה שהגישה רגינסקי נגד קבוצת אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". במהלך ניסיונו לתעד את ההליך המשפטי ולראיין את רגינסקי, היא התפרצה באלימות קשה כלפיו, תקפה אותו פיזית והשחיתה את ציוד הצילום המקצועי שברשותו.

"התקיפה הייתה ברוטלית ובלתי צפויה", מסר אמור. "לא ניתן להשלים עם מצב בו עיתונאי מותקף במסדרונות בית המשפט בעת מילוי תפקידו. זוהי פגיעה חמורה לא רק בעיתונאי עצמו, אלא בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת".

התקיפה החמורה מתווספת לשורת אירועים מטרידים הקשורים למשפחתון פרח. לאחרונה קבע בית המשפט כי במסגרת החינוכית שבניהולה של רגינסקי התרחשו מקרי אלימות חמורים. בעקבות הממצאים המזעזעים, הוציא משרד החינוך צו סגירה מיידי למשפחתון, ועיריית עפולה מחקה אותו מרשימת המסגרות החינוכיות המאושרות בעיר.

סיוט במשפחתון 'פרח': מעצר, יחס מפחיד לילדים והורים זועמים – קרא עוד

צו סגירה ומעצר: חשד לזוועות במעון פעוטות בעפולה – קרא עוד

חקירת משטרה נפתחה נגד מפעילת משפחתון פרח בעפולה – קרא עוד

"משפחתון פרח": המסכה הוסרה – עובדות בחקירה, שני רגינסקי חוטפת פסק דין כואב – קרא עוד

הילדים שנחשפו לאירועים במשפחתון הופנו לטיפול נפשי מקצועי, עדות נוספת לחומרת המקרים שהתרחשו במקום. במקביל, מתנהלת חקירה משטרתית מקיפה נגד צוות הגן, כולל הגננות תמר ביטון ומזל בידגלון, כאשר במסגרת החקירה כבר בוצע מעצר אחד לפחות.

בכתב התביעה שהוגש נגד רגינסקי, נחשף כי מלבד התקיפה הפיזית, היא ניסתה למנוע את הסיקור התקשורתי של ההליכים המשפטיים באמצעים שונים. יתרה מכך, לאחר האירוע היא החלה לשלוח לעיתונאי הודעות מטרידות בעלות אופי אישי ומיני, כולל כינויים כמו "אהוב ליבי". המסרונים המוזרים, שנשלחו בסביבות השעה 12 בלילה, נראו כניסיון להטריד, להשפיע על הסיקור העיתונאי, להפריע לסדר יומו של הכתב, לגרום לו לסיוט ולהפעיל עליו לחץ.

בית המשפט המחוזי כבר קבע בפסיקה קודמת כי על רגינסקי לשלם פיצויים בסך 7,500 ש"ח להדס חכימי, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשפחתון. בהליכים המשפטיים הנוכחיים, מייצג את חכימי עורך הדין איתן סבג, בעוד רגינסקי מיוצגת על ידי עורך הדין רועי דותן.

התקיפה האלימה של עיתונאי במסדרונות בית המשפט מעלה שאלות קשות לגבי שלטון החוק וחופש העיתונות. העובדה כי מנהלת מסגרת חינוכית, שכבר נמצאה אחראית לאירועי אלימות בעברה, בוחרת להשתמש באלימות כלפי עיתונאי במילוי תפקידו, מעידה על דפוס התנהגות מסוכן ומדאיג.

ההליכים המשפטיים בתביעה החדשה צפויים להימשך, כאשר מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב ולדווח על ההתפתחויות בתיק, למרות ניסיונות ההשתקה והאיומים. התקיפה החמורה של העיתונאי דים אמור מדגישה את הצורך הדחוף בהגנה על עיתונאים במילוי תפקידם ובאכיפה מחמירה כנגד מי שמנסה לפגוע בחופש העיתונות.

הפוסט בעלת הגן שנסגר בגין התעללות בילדים שוב נוקטת באלימות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתום מאבק משפטי סוער, שכלל תקריות אלימות ואירועים חריגים, נחשפת האמת המלאה מאחורי פרשת גן הילדים "משפחתון פרח" בעפולה. בית המשפט המחוזי לא רק דחה את טענותיה של בעלת הגן, שני רגינסקי, אלא גם חייב אותה בתשלום הוצאות משפט משמעותיות, במה שנראה כמכה סופית לניסיונותיה להשתיק את האמת.

יתרה מזאת, ניתן תוקף משפטי מלא לזכותה של הגב' הדס חכימי, מייסדת ארגון "שומרת הטף", לפרסם כל מידע הנוגע לגב' רגינסקי ולמוסד החינוכי שבבעלותה, וזאת ללא כל מגבלות או סייגים.

במה שנראה כניסיון אחרון נואש לשמור על שמה הטוב, פנתה רגינסקי לבית המשפט בניסיון למנוע פרסומים אודות פעילות הגן שבבעלותה. אולם, כפי שהתברר, המציאות הייתה חזקה מכל ניסיון טיוח. צו הסגירה שהוצא על ידי המדינה מדבר בעד עצמו, ומעיד על חומרת הממצאים שהתגלו.

בהליך המשפטי שהתנהל, העותרת הגב' שני רגינסקי יוצגה על-ידי עורך הדין רועי דותן, בעוד העותרת הגב' הדס חכימי יוצגה על-ידי עורך הדין איתן סבג, מומחה למשפט פלילי, אשר העניק את שירותיו המשפטיים בהתנדבות המלאה. המשיבות האחרות, הגב' תמר ביטון, יוצגה על-ידי בא-כוחה עורך הדין נדב גרינולד, והמשיבה הנוספת, הגב' מזל בידגלון, יוצגה על-ידי באת-כוחה עורכת הדין איריס שריקי.

הדס חכימי תמשיך לחשוף מקרי התעללות בגני ילדים

פסיקת בית המשפט המחוזי: הדס חכימי, המוכרת בכינויה "שומרת הטף", רשאית להמשיך בפעילותה לחשיפת מקרי התעללות במוסדות החינוך לגיל הרך.

הגברת שני רגינסקי, מנהלת מעון לפעוטות בעיר עפולה, בצוותא עם עובדותיה, הגברות תמר ביטון ומזל בידגלון, הגישו לערכאה השיפוטית בקשה למתן צו מניעה כנגד פרסומיה של גברת חכימי. בבקשתן טענו כי הפרסומים עולים כדי הטרדה מאיימת. בית משפט השלום קיבל את עתירתן והורה על מחיקת הפרסומים הנדונים. ברם, ערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי הפכה את ההחלטה על פיה, בקובעה נחרצות כי תכלית הפרסומים הינה ראויה ונעלה – להגן על שלומם ורווחתם של פעוטות חסרי ישע המצויים במסגרות החינוכיות.

המערערת, הדס חכימי, מקדישה את פעילותה לאיסוף ראיות ותיעוד מקרים של התעללות בגני ילדים, ומפיצה את ממצאיה ברשתות החברתיות ובתקשורת. בערעור שהוגש באמצעות עורך הדין איתן סבג, אשר התנדב לייצגה ללא תמורה מתוך הכרה בחשיבות הציבורית של העניין, נטען כי יש לאפשר את המשך פעילותה החיונית.

בין מועד החלטת בית משפט השלום לדיון בערעור, התפתחה חקירה משטרתית נגד המשיבה, שני (בלה) רגינסקי, וצוות הסייעות, אשר הובילה למעצרן ושחרורן בתנאים מגבילים.

כבוד השופט אסף זגורי, בדונו בערעור, הדגיש את הצורך באיזון עדין בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על שמם הטוב של הנפגעים מפרסום. בפסק דינו המנומק קבע כי לא הוכחו התנאים המצטברים הנדרשים להוכחת הטרדה מאיימת.

בית המשפט חייב את המשיבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקלים.

עורך הדין סבג הגדיר את פסק הדין כ"הישג משמעותי להורים" והדגיש את חשיבות חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של הגנה על קטינים חסרי ישע.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל העלה על נס ממצא רב-משמעות בדבר ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינן של המשיבות. המשיבות דנן – גב' שני רגינסקי, גב' תמר ביטון וגב' מזל בידגלון, אשר כבוד השופט אסף זגורי הואיל לציין בפסק דינו, בזו הלשון: 'מכלל טיעוני המשיבות גופא עולה כי אמנם מי מבין המשיבות הובאו למעצר על-ידי משטרת ישראל, ולאחר מכן שוחררו בכפוף לתנאים מגבילים'".

מזל בידגלון,  צילום שצולם בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

ניסיונותיי לקיים ריאיון עיתונאי עם גב' תמר ביטון וגב' מזל בידגלון בכותלי בית המשפט העלו חרס. גב' בידגלון העלתה טענה בדבר היעדר תיעוד עיתונאי הולם, ואולם גם לאחר הצגת התעודה המקצועית הנדרשת, עמדה בסירובה להעניק ריאיון.

אשר לגב' ביטון, אחיה, אשר נכח בדיון יחד עם אביה, מסר כי היא נמנעת מלהתבטא בנושא.

תמר ביטון, צילום שצולם בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

בהקשר זה ראוי לציין כי בדיון קודם, בעת ניסיוני לראיין את גב' שני רגינסקי, אירע מקרה חמור של תקיפה והשחתת ציוד. לאור התנהלות זו, אין תמה כי רשויות המדינה מצאו לנכון להוציא צו סגירה למוסד החינוכי אשר בבעלותה.

שני רגינסקי, צילום בית המשפט נוף הגליל

בחירת ייצוג משפטי מעוררת תמיהה

בחירתה של רגינסקי להיות מיוצגת על ידי עורך דין המתמחה בחובות ארנונה, רועי דותן, במקום מומחה לדיני חינוך או זכויות ילדים, מעוררת תהיות נוספות. מנגד, הדס חכימי, מייסדת "שומרת הטף", זכתה לייצוג מקצועי פרו-בונו מעו"ד איתן סבג, מומחה בתחום הפלילי.

בהליך המשפטי, את הגב' בידגלון ייצגה עו"ד איריס שריקי, המתמחה בתחומי הגישור, דיני ההוצאה לפועל וחדלות פירעון. את הגב' ביטון ייצג עו"ד נדב גרינולד, המתמחה במשפט הפלילי.

יש לציין כי הדומיננטיות בדיון המשפטי (כדי תשעים ותשעה אחוזים מכלל הטיעונים) הייתה של עו"ד רועי דותן, כפי שעולה באופן מובהק מעיון בפרוטוקול הדיון.

מכובדי עורך הדין רועי דותן, בלוויית עורכי הדין הנכבדים נדב גרינולד ואיריס שריקי, אשר נכחו בהיכל המשפט המחוזי

נוסיף ונדגיש כי עו"ד דותן הביע התנגדות נחרצת לפרסום הפרשה. במהלך הדיון המשפטי, ביקש מכבוד השופט להורות על הרחקתי, בתפקידי כעיתונאי, מאולם בית המשפט ולהטיל צו איסור פרסום, בטענה כי מדובר בעניין רגיש.

כבוד השופט אסף זגורי דחה את הבקשה תוך שהוא מדגיש כי מדובר בדיון בעל חשיבות ציבורית הפתוח לקהל הרחב, ועל כן נוכחות עיתונאי הינה לגיטימית ואף רצויה. כבוד השופט הוסיף כי חרף רגישותם של תיקים משפטיים, אין בכך עילה מספקת לקיום דיון בדלתיים סגורות.

בהמשך לכך, עו"ד דותן, העלה טענות חסרות בסיס בפני בית המשפט הנכבד, לפיהן מקליט אני את הדיון בניגוד לחוק. בדיקה שנערכה על-ידי מאבטחי בית המשפט העלתה כי הטענות היו משוללות יסוד, וכי לא בוצעה כל הקלטה או הפרה של הוראות החוק.

עורך הדין רועי דותן אשר נחל הפסד בבית המשפט המחוזי

ניצחון לשקיפות

השופט אסף זגורי קבע בפסק דינו המקיף כי אין מקום להגביל את פרסומי "שומרת הטף". זאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצד רגינסקי למנוע את הפרסומים. בית המשפט אף חייב את רגינסקי בתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים – סכום המדבר בעד עצמו.

מאבק למען האמת

הדס חכימי, שהפכה לסמל המאבק נגד התעללות בילדים במסגרות חינוכיות, זוכה כעת לגיבוי מלא מבית המשפט להמשיך בפעילותה החשובה. "מטרת הפרסום להגן על קטינים חסרי ישע," קבע בית המשפט בהחלטה שתיזכר כציון דרך במאבק למען שקיפות במערכת החינוך לגיל הרך.

עו"ד איתן סבג, המייצג את חכימי, הגדיר את ההחלטה כ"ניצחון ענק להורים". מעניין לציין כי עו"ד דותן, נציגה המשפטי של רגינסקי, בחר שלא להגיב לפניותינו – שתיקה שאומרת דרשני.

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל מי שמנסה להסתיר מידע חיוני מההורים והציבור. הוא מבהיר חד-משמעית: טובת הילדים וזכות הציבור לדעת גוברות על כל ניסיון להסתיר מידע חיוני.

פרשת גן "פרח" מהווה תזכורת כואבת לחשיבות הפיקוח והשקיפות במערכת החינוך לגיל הרך. ניסיונותיה של רגינסקי למנוע פרסומים נכשלו, כשבית המשפט העדיף את האמת והשקיפות על פני טיוח והסתרה. כעת, כשהאמת יוצאת לאור, נותר רק לקוות שהמקרה ישמש תמרור אזהרה ויוביל לשינוי אמיתי במערכת.

-אנו במעקב-

נ.ב.
מאוד מקווים שעורך הדין רועי דותן מצליח הרבה יותר בתיקים של חובות ארנונה

הפוסט "משפחתון פרח": המסכה הוסרה – עובדות בחקירה, שני רגינסקי חוטפת פסק דין כואב הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית המשפט בחדרה האריך היום (חמישי) את מעצרה של הגננת לבנה שם טוב, החשודה בהתעללות בפעוטות חסרי ישע. שם טוב, שהובאה לדיון מבית מעצר קישון שם שהתה במהלך הלילה, תישאר במעצר לפחות עד יום ראשון הקרוב.

למרות ניסיונות באי כוחה להציגה כאישה נעימה וטובת לב, לאחר צפייה בסרטונים שהוצגו בפניו, קבע בית המשפט כי יש הצדקה להארכת המעצר. במקביל, נודע כי עובדת נוספת מצוות הגן נחקרה בתחנת המשטרה בחדרה בקשר לפרשה.

חשיפת הפרשה הגיעה לאחר מאבק ממושך של הורי הגן, אשר הפגינו במשך חודשיים מול שערי המוסד החינוכי. למרות התלונות החוזרות ונשנות, בדיקות שערך משרד החינוך במקום הסתיימו במסקנה כי "הכל תקין". זהו אינו המקרה הראשון בו קביעות משרד החינוך עומדות בסתירה לממצאים המתגלים בהמשך בבית המשפט.

את הפרשה חשפה הדס חכימי, יוזמת "שומרת הטף". בתגובה לחשיפה, ניסתה שם טוב להשתיק את חכימי ואת יוליה ברזני, פעילה נוספת, באמצעות הגשת בקשה לצו הטרדה מאיימת לבית המשפט. ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה על הסף, תוך שהוא מדגיש כי מותר להפגין ולפרסם תכנים בנושא.

נוכח התמהמהות המשטרה בפתיחת חומרי התיעוד ובחקירת הפרשה, הדס חכימי, יוליה ברזני והורי הגן לא נרתעו והתמידו במחאתם הנחושה. התנהלות הרשויות בכל הנוגע לחשדות בדבר התעללות בפעוטות לקתה בחסר ובהיעדר רצינות ראויה. המאבק המתמשך מול הנהלת הגן והרשויות המוסמכות נובע מהיעדר נכונות מצד כל הגורמים המעורבים ליטול אחריות על המתרחש.

במהלך עצרת המחאה שהתקיימה ביום שישי האחרון (22.11) בסמוך למתחם הגן, בעת שמילאתי את תפקידי העיתונאי ותיעדתי את המתרחש, נעצרתי באורח שרירותי ואלים על ידי השוטר יניב שקורי. המעצר, אשר התבצע בניגוד לכל דין ותוך הפרה בוטה של חופש העיתונות, קיבל את אישורו של סגן מפקד תחנת חדרה, משה כהן. נסיבות המעצר והאופן האלים בו בוצע מעלים תהיות כבדות משקל באשר להתנהלות כוחות השיטור במקום.

מן הנראה כי נקיטת צעדים לריסון התקשורת והשתקת החשדות בדבר אלימות במעון היום נתפסה כפתרון נוח יותר, שכן הציבור תדיר מפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה ותובע את התערבותה. על רקע זה, ניתן להניח כי השוטר יניב שקורי בחר בדרך של כבילתי ואחזקתי במעצר למעלה מתשע שעות – ככל הנראה במטרה להרתיע ולהשתיק את קולי כעיתונאי.

כתבה: ערוץ 12

בעקבות מעצר בלתי חוקי והתנהלות פוגענית שהתרחשו בתחנת המשטרה בחדרה, הדהד סיפור מעצרי בערוצי התקשורת הארציים, הגיע לפתחה של אגודת העיתונאים, ועורר את התערבותה של המחלקה לחקירות שוטרים. רק בעקבות התהודה התקשורתית הנרחבת, החלה המשטרה לבחון את צילומי מצלמות האבטחה בגן – זאת על אף שתיק החקירה היה פתוח מחודש ספטמבר 2024 ונותר ללא התקדמות משמעותית. השתלשלות האירועים מעלה תהיות באשר לקשר בין הדברים – אם מדובר בצירוף מקרים גרידא או שמא בקשר סיבתי מובהק.

עורך דינה של שם טוב, גיא מימון, נמנע מלהגיב לכתבה זו.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי אפקטיביות מנגנוני הפיקוח של משרד החינוך על מסגרות לגיל הרך, ומדגישה את חשיבות המעורבות ההורית והפעילות החברתית בהגנה על שלומם של פעוטות במסגרות חינוכיות.

המשטרה ממשיכה בחקירת המקרה. גורמים המעורים בפרטי החקירה מסרו כי ייתכן שבימים הקרובים ייחשפו ממצאים נוספים.

הפוסט נעצרה גננת לבנה שם טוב בחשד להתעללות בפעוטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בספטמבר 2024 נפתחה חקירה בעקבות תלונות חמורות שהובאו לידיעת הגברת הדס חכימי, מייסדת היוזמה החברתית "שומרת הטף". תיעוד קולי שהועבר לעיונה חשף, על פי החשד, אירועים מדאיגים של השפלת פעוטות, התפרצויות זעם והרמת קול, כאשר ברקע נשמעים קולות בכיים של ילדים רכים בשנים.

על פי דיווחים שהגיעו למערכת "מעקב", תלונות קודמות שהוגשו נגד הגן נסגרו ללא חקירה מעמיקה. מנגד, משרד החינוך, האחראי על הפיקוח במוסד החינוכי, עומד על עמדתו כי "הכל תקין בגן" – הן בהתייחס לתלונות שהוגשו בשנים האחרונות והן בבדיקות העדכניות שנערכו במקום.

הפער המטריד בין תלונות ההורים החוזרות ונשנות לבין עמדת משרד החינוך מעלה תהיות בדבר אפקטיביות מנגנוני הפיקוח והבקרה על גני ילדים פרטיים.

ההקלטות מ"גן לבנה" נחשפו בפני הציבור. המפגינות הדס חכימי, יוליה ברזני וחן חלינסקי

התפתחות החקירה

החקירה, שהחלה בחג סוכות, קיבלה תאוצה משמעותית לאחר חשיפה תקשורתית. על פי דוברות המשטרה, "שוטרי מחוז חוף מתחנת חדרה פתחו בחקירה לפני כשלושה שבועות לאחר קבלת דיווח… עם קבלת הדיווח, שוטרי התחנה הגיעו לגן הילדים והחלו מייד בפעולות חקירה ואיסוף ראיות וממצאים".

בתמונה מתועדת ההפגנה

המשטרה אספה את כל מצלמות האבטחה מהגן, ולאחר צפייה בחומרים, הגיעו השוטרים לביתה של החשודה ועצרו אותה לחקירה. בהתאם לממצאי החקירה, תישקל בקשה להארכת מעצרה בבית המשפט.

מעצר עיתונאי בסיקור מחאת הורים מעורר סערה ציבורית

במהלך סיקור עיתונאי של מחאת הורים מחוץ לגן ילדים ביום שישי האחרון, נעצרתי שלא כדין בעת מילוי תפקידי. השוטר יניב שקורי ביצע את המעצר, בגיבויו של סגן מפקד תחנת חדרה, משה כהן.

הוחזקתי במעצר למעלה מתשע שעות, פרק זמן חריג בהתחשב בנסיבות. לאחר שחרורי, פרטי המעצר הגיעו לערוץ 12 ועוררו הדים תקשורתיים נרחבים. המקרה הצית דיון ציבורי סוער בנושא גבולות כוחה של המשטרה אל מול זכויות יסוד דמוקרטיות, ובפרט חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

מעצרי, שנתפס כפגיעה בחופש העיתונות, מעלה שאלות נוקבות לגבי מדיניות האכיפה המשטרתית ושיקול הדעת המופעל בשטח.

חשיפה: נעצרה גננת בחדרה בחשד לאלימות כלפי פעוטות

המשטרה אישרה היום כי עצרה גננת מחדרה בחשד להפעלת אלימות כלפי ילדים בגן בו עבדה. האישור התקבל בעקבות פניית מערכת "מעקב" לדוברות המשטרה בנוגע לתיק מספר 448565/2024.

בתגובה מהירה שהתקבלה מדוברות המשטרה, אושר דבר מעצרה של הגננת, כאשר יש לציין כי לא הוטל צו איסור פרסום על הפרשה.

לפיכך, בעקבות פנייתנו בעניין תלונה מספר 448565/2024 בנוגע ל"גן לבנה", התקבלה תגובה מדוברות המשטרה על מעצר הגננת.

עיריית חדרה: "הנושא מצוי בחקירת משטרה. המחלקה לגיל לידה עד שלוש באגף החינוך והשירות הפסיכולוגי-חינוכי בעיריית חדרה מעניקים ליווי ומענה מקצועי להורי וילדי הגן בהתאם לצורך".

תגובת משרד החינוך (עדכון 28.11.2024):
לאור החקירה המשטרתית המתנהלת בנושא, לא נוכל להתייחס לפרטים בשלב זה. המשרד יפעל בהתאם לממצאים.

החקירה נמצאת כעת בשלבים מתקדמים, כאשר החשודה נחקרת בתחנת המשטרה. טרם נמסר אם תוגש בקשה להארכת מעצרה.

הפוסט דרמה בגן פרטי בחדרה, זהות הגן נחשפת בכתבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפני זמן מה הגיעו לידי הגברת הדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף", תלונות חמורות מאת הורים מודאגים. תיעוד קולי שהועבר לידיה חושף מקרים מטרידים בגן הילדים, ובהם השפלת פעוטות, הטחת צעקות והתפרצויות זעם, תוך הישמע קולות בכי מן הילדים. מן התיעוד המצמרר עולה חשש ממשי להתעללות בחסרי ישע.

חשיפה תקשורתית הובילה להאצת החקירה

לפני כחודשיים נחשפה פרשה מטלטלת, עת החלה מערכת "מעקב" בחקירה מעמיקה בעקבות חשדות חמורים להתעללות בפעוטות בגן הילדים. בעיצומו של התחקיר העיתונאי, התכנסו הורים נסערים למחאה נוקבת מול שערי הגן. ואולם, ניסיונות התיעוד העיתונאי של המחאה הציבורית הובילו למעצרי, בעת שהגעתי למלא את תפקידי המקצועי בסיקור המחאה.

השוטר יניב שקורי, בגיבוי סגן מפקד תחנת חדרה משה כהן, הורה על מעצרי. שהייתי במעצר למעלה מתשע שעות רצופות, עד אשר חשיפת הפרשה בערוץ 12 עוררה הדים תקשורתיים נרחבים.

הפוסט גננת נעצרה בחדרה: חשד להתעללות בילדי הגן הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית חמורה התרחשה בבית משפט השלום בנוף הגליל כאשר עורך דין רועי דותן הביא עד לדוכן העדים תחת זהות בדויה (תיק )35469-10-24.

במהלך דיון שהתקיים ב-4 בנובמבר 2024, הופיע אדם שהציג את עצמו בשם סיזהר יחייה – שם אשר אינו מתועד כלל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ומשל היה כעפר הארץ – לא נודעו עקבותיו.

העד הובא למתן עדות במסגרת תביעה של שני רגינסקי נגד שמונה אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". בניגוד לנהלים המקובלים בבתי המשפט, עו"ד דותן לא הגיש תצהיר מסודר ובקשה פורמלית לבית המשפט עם פרטיו האמיתיים של העד.

עו"ד איתן סבג, המייצג בהתנדבות את הנתבעות, התנגד להעדת העד בטענה כי הדבר נוגד את סדרי הדין הדורשים הגשת תצהיר מסודר. למרות זאת, כבוד השופט אלעד טל אישר את המשך העדות, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

על פי סעיף 237 לחוק העונשין, העונש על מתן עדות שקר בבית המשפט עומד על עד שבע שנות מאסר, ובמקרים של עדות שקר תמורת טובת הנאה – עד תשע שנות מאסר. המקרה מעורר דאגה עמוקה באשר למנגנוני הבקרה והפיקוח בבתי המשפט ומעלה תהיות לגבי קלות הכניסה של עדים שזהותם לא אומתה כראוי.

השופט אלעד טל, המכהן כשופט בבית משפט השלום במחוז צפון משנת 2016, הוא בעל רקורד מרשים הכולל שירות קרבי ביחידת עורב גבעתי, תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה, וניסיון רב כעורך דין וכרשם בכיר. למרות זאת, במקרה זה לא נערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

ביום 04.11.2024, דומה כי כבוד השופט טל העניק את מלוא אמונו בעורך הדין רועי דותן, בהסתמך על כללי האתיקה המחייבים להביא לדוכן העדים אך ורק מתייצבים תחת זהותם האמיתית והמוכחת.

לפיכך, לא ראה בית המשפט הנכבד צורך לערוך חקירה מדוקדקת באשר לפרטי זהותו של המתייצב לפניו. עורך הדין דותן, בהיותו מודע לפגם זה, ניצל את המצב שלא כדין בכך שהעניק במה למתחזה, אשר הוליך שולל את בית המשפט הנכבד באמצעות מצג שווא ועדות כזב.

למעשה, זהותו של המתייצב בפני בית המשפט נותרה בערפל. אין זאת אלא שערורייה חמורה, המהווה הפרה בוטה של כללי האתיקה המקצועית, פגיעה בסדרי המשפט, והמרת כבודו של המקצוע המשפטי וכבוד בית המשפט לקלון.

יתכן כי עו"ד רועי דותן עצמו לא היה מודע לזהותו האמיתית של המכנה עצמו סיזהר יחייה, ואולם, בהיותו פרקליטה של שני רגינסקי אשר הביאה עד מפוקפק זה, רובצת עליו חובה מקצועית לבדוק ולאמת את זהות העד המתייצב מטעמו בפני בית המשפט. התנהלות זו מעלה חשש לשיתוף פעולה עם מצג שווא, או למצער, מעידה על רשלנות מקצועית חמורה.

מה מלמדנו בית המשפט בהתנהלות זו? כי כל מתחזה בישראל רשאי, לכאורה, להתייצב ולהעיד בפני ערכאות המשפט ללא מורא וללא חשש מתוצאות מעשיו – תופעה מקוממת ומדאיגה! הנה כי כן, לפנינו פרדוקס מטריד: כל אדם יכול, כביכול, לפקוד את היכל המשפט ולהעיד עדות שקר, תוך הפרה גסה וחמורה של החוק.

מה יהא על מערכת המשפט הישראלית? לאן נעלמו סדרי המשפט והצדק במדינת ישראל? כיצד זה מתנהלים הדברים באולמו של כבוד השופט אלעד טל? אין זאת כי אם בזיון בית המשפט במלוא חומרתו!

הנה כי כן, מתחזה אשר נקב בשם הבדוי "סיזהר יחייה", מסר עדויות כוזבות בפני בית המשפט, והדברים נרשמו בפרוטוקול הדיון. לשמחתנו, קלדנית בית המשפט פעלה בנאמנות ושמרה על הוראות החוק. זאת ועוד, בעת שהמתחזה סיזהר יחייה הטיח איומים, עלה בידי, בהיותי עיתונאי "מעקב", להנציח את דמותו במצלמה באולם הכניסה של בית המשפט.

ראוי לציין כי האיש אשר רימה את בית המשפט גילה התנהגות אלימה במהלך הדיון המשפטי, דבר אשר הוביל למתן החלטה בנדון. בנוסף לכך, נדרש כבוד השופט להורות לאנשי האבטחה של בית המשפט ליטול חלק בהשכנת הסדר (קראו בהרחבה אודות הדיון אשר התקיים בפני בית המשפט ביום 04.11.2024 – לחץ כאן).

יש להתייחס לתמיהה בדבר זהותו האמיתית של המכנה עצמו "סיזהר יחייה". נפלה בחלקנו ההזדמנות לשוחח עמו בשיחת טלפון, במהלכה טען המתחזה כי הוא איש דת דרוזי ונשוי, וכי אין כל זיקה בינו לבין שני רגינסקי. בנוסף לכך, הרבה האיש להפריח לחלל האוויר טענות כזב נוספות.

ערב הדיון מיום 04.11, שוחח המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה עם מערכתנו, והעלה טענות כזב בהכחישו כל קשר לשני רגינסקי

טרם הדיון, מסר המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה הצהרת כזב למערכתנו, בטענו כי הוא נמנה על בני העדה הדרוזית

• להאזנה לתיעוד השיח המלא עם המתחזה – לחץ כאן

נתפס בידינו המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה" כשהוא סועד במסעדה בחברת הגברת שני רגינסקי, וזאת חרף הכחשותיו הנמרצות בדבר היעדר כל קשר עמה.

ראוי להדגיש כי בגן הילדים בניהולה של שני רגינסקי נחשפה התנהלות מטרידה כלפי הילדים. בית המשפט אף ציין באחת מהחלטותיו כי התקיים יחס משפיל ואלים כלפי הפעוטות. יתרה מזאת, הגן נסגר בצו מנהלי, ועובדות אלו מעוררות דאגה עמוקה.

המתחזה סיזהר יחייה הופיע כעד מטעמה של רגינסקי בהליך משפטי שיזמה נגד שמונה אימהות אשר זעקו את זעקת ילדיהן נוכח היחס הנוראי. כך נמצאנו עדים למחזה מקומם: מתחזה ומנהלת גן שנסגר בצו והנתון כעת בחקירה פלילית, חוברים יחדיו בעדות משותפת.

כנראה רחוק מלהיות דרוזי, ובוודאי שאין הוא "סיזהר יחייה" כפי שהתיימר להציג עצמו. מה שמתברר הוא כי לאיש נטייה מובהקת להתחזות. הפעם נחשף המתחזה כשהוא עוטה מדי יחידת הסיור המיוחדת (יס"מ) של משטרת ישראל – התחזות חמורה לשוטר.

יצוין כי מעשה זה מהווה עבירה פלילית כמשמעותה בסעיף 120 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע כדלקמן:

"מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים."

הקושי המהותי בפנינו הוא כדלקמן: בעת שאדם פוגש באדם הלובש מדים הנושאים את סימני משטרת ישראל, מוטלת על האחרון חובת הזדהות. כמו כן, במקרה של הפרת חוק מצד שוטר, עומדת לנפגע הזכות לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ולהגיש תלונה.

ברם, בנסיבות המקרה הנדון, אין כל אפשרות להגיש תלונה, שכן לא קיים במצבת כוח האדם של משטרת ישראל שוטר הנושא את השם "סיזהר יחייה".

יש להדגיש כי בארסנל השמות הבדויים של האיש נכללים, בין היתר, השמות "סיזר" ו"ג'אן" (Jan Sezarׁ) בנוסף לכינוי "סיזהר".

בהיותנו גוף תקשורת, כמעט ואין דבר הנבצר מאיתנו. הננו להביא לידיעתכם את מה שנראה כזהותו האמיתית של המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה". על פי המידע המצטבר בידינו, ישנה הסתברות גבוהה כי האיש הינו ניזאר יחיא, אשר מוצאו מכפר אכסאל.

קצין הביטחון של המועצה המקומית כפר אכסאל, מר שלבי מוחמד, מסר בשיחתו עם מערכת "מעקב" כי ניזאר יחיא אכן מתגורר בכפר אכסאל. בנוסף, הדגיש קצין הביטחון כי בניגוד להצהרותיו של האיש, הלה נמנה על בני הדת המוסלמית ואין הוא משתייך לעדה הדרוזית, שכן בכפר אכסאל אין כלל תושבים דרוזים.

דא עקא, קצין הביטחון בחר לנתק את השיחה עמנו, כמו שכח כי הוא נושא משרה ציבורית הממומנת מקופת הציבור. יתרה מזאת, שלח למערכת שלנו הודעה קולית ובה הביע תמיהה על עצם פנייתנו אליו, זאת חרף העובדה כי בפתח השיחה הזדהינו כהלכה.

איתרנו מספר תיקים משפטיים בהם מופיע אדם הנחזה להיות ניזאר יחיא כנאשם. תיקים אלו מתנהלים בבית המשפט בנוף הגליל, ולא בערכאה השיפוטית הקרובה למקום מגוריו המוצהר בכפר אכסאל.

כעת מתבהרת סיבת חששו של קצין הביטחון וסירובו לשתף פעולה משעה ששמע את השם ניזאר יחיא. הדבר מתקשר לדבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי אשר פרסם היום בדבר התפשטות הפשיעה בחברה הערבית, והיעדר טיפול הולם מצד המשטרה, דבר המוביל לתחושת הפקר ולהיעדר אכיפה ראויה.

וכך התבטא חבר הכנסת אחמד טיבי מסיעת תע"ל בעניין זה: "הממשלה יכולה להפסיק את הפשיעה בחברה הערבית, פשוט לא רוצה. המשטרה מתייחסת לחברה הערבית כאל חצר אחורית".

שומה על שני רגינסקי להתמודד עם סוגיות גן הילדים שלה אשר נסגר בצו מנהלי, ולספק הסברים מקיפים להורים אשר שילמו ממיטב כספם, בעוד ילדיהם הרכים חוו חוויות קשות מנשוא בגיל כה צעיר.

מסתמן כי רגינסקי בחרה בשירותיו של עורך הדין רועי דותן, המתמחה בענייני חובות ארנונה. אולי מוטב היה לו נותר בתחום התמחותו ונמנע מהבאת מתחזים לפני בית משפט השלום.

אשר למכנה עצמו "סיזהר יחייה", עליו להפנים כי אין הוא סיזהר יחייה, אינו דרוזי ואינו שוטר, וכפי הנראה, מוטב שיפנה לטיפול בתיקים המשפטיים בהם הוא מופיע כנאשם.

ואשר להורים ולילדיהם – אין מנוס מטיפול נפשי מעמיק בידי אנשי מקצוע מוסמכים, שכן טראומות הנחוות בגיל כה רך מותירות את חותמן לשנים ארוכות.

עטורי הערכה וכבוד הינם עורך הדין איתן סבג וצוות משרדו על רוחב ליבם, מסירותם הרבה ודבקותם חסרת הפשרות בעשיית צדק.

יבואו על הברכה מעשיה האצילים של הגברת הדס חכימי, אשר באומץ ליבה חשפה את המעשים הנלוזים של גננות וסייעות בגני הילדים, ובכך הגנה על זכותם של פעוטות רכים מפני התעללות במסגרות החינוכיות.

תגובות:

משטרת ישראל ומשרד החינוך מסרו כי העניין מצוי בחקירה, ולפיכך נמנעים הם ממסירת מידע נוסף מחשש לשיבוש הליכי החקירה. עיריית עפולה הודיעה כי הוצא צו המורה על סגירת הגן, וכי המוסד החינוכי בניהולה של שני רגינסקי הוסר מרשימת גני הילדים המוכרים על ידי העירייה.

עורך הדין רועי דותן, אשר הציג בפני בית המשפט אדם הנושא שם בדוי, לא טרח להגיב לטענות.

צילום השופט אלעד טל, מתוך nevo.co.il, תוכן ע"פ סעיף 27א'

-אנו במעקב-

הפוסט תרמית בבית המשפט: עו"ד רועי דותן הביא עד מתחזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

تم تقديم الشاهد للإدلاء بشهادته في إطار دعوى قضائية رفعتها شاني ريجينسكي ضد ثماني أمهات وهداس حكيمي، مؤسسة مشروع "شومرت هطاف". وخلافاً للإجراءات المتبعة في المحاكم، لم يقدم المحامي دوتان إقراراً خطياً منظماً وطلباً رسمياً للمحكمة يتضمن التفاصيل الحقيقية للشاهد.

اعترض المحامي إيتان سباج، الذي يمثل المدعى عليهن تطوعاً، على شهادة الشاهد بحجة أن الأمر يخالف الإجراءات القضائية التي تتطلب تقديم إقرار خطي منظم. ومع ذلك، وافق القاضي المحترم إلعاد طال على استمرار الشهادة، دون إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

وفقاً للمادة 237 من قانون العقوبات، تصل عقوبة الإدلاء بشهادة زور في المحكمة إلى سبع سنوات سجن، وفي حالات الإدلاء بشهادة زور مقابل منفعة – تصل إلى تسع سنوات سجن. تثير القضية قلقاً عميقاً بشأن آليات الرقابة والإشراف في المحاكم وتطرح تساؤلات حول سهولة دخول شهود لم يتم التحقق من هويتهم بشكل صحيح.

القاضي إلعاد طال، الذي يشغل منصب قاضٍ في محكمة الصلح في المنطقة الشمالية منذ عام 2016، لديه سجل مثير للإعجاب يشمل الخدمة القتالية في وحدة عوريف جفعاتي، وشهادة في القانون من جامعة حيفا، وخبرة واسعة كمحامٍ ومسجل كبير. ومع ذلك، في هذه الحالة لم يتم إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

في يوم 04.11.2024، يبدو أن القاضي المحترم طال منح ثقته الكاملة للمحامي روعي دوتان، استناداً إلى قواعد الأخلاق المهنية التي تلزم بتقديم شهود فقط تحت هويتهم الحقيقية والمثبتة. وبالتالي، لم تر المحكمة المحترمة حاجة لإجراء تحقيق دقيق في تفاصيل هوية الشخص الماثل أمامها. المحامي دوتان، وهو مدرك لهذا العيب، استغل الموقف بشكل غير قانوني من خلال منح منصة لمحتال، خدع المحكمة المحترمة من خلال تمثيل كاذب وشهادة زور.

في الواقع، ظلت هوية الشخص الماثل أمام المحكمة غامضة. إنها فضيحة خطيرة تشكل انتهاكاً صارخاً لقواعد الأخلاق المهنية، وإساءة لإجراءات المحكمة، وتحويل شرف المهنة القانونية وكرامة المحكمة إلى عار.

ما الذي تعلمنا إياه المحكمة بهذا السلوك؟ أن أي محتال في إسرائيل يمكنه، على ما يبدو، المثول والإدلاء بشهادته أمام المحاكم دون خوف ودون قلق من عواقب أفعاله – ظاهرة مثيرة للغضب ومقلقة! ها نحن أمام مفارقة مزعجة: يمكن لأي شخص، على ما يبدو، أن يزور قاعة المحكمة ويدلي بشهادة زور، في انتهاك فظ وخطير للقانون.

ماذا سيحل بنظام القضاء الإسرائيلي؟ إلى أين اختفت إجراءات المحكمة والعدالة في دولة إسرائيل؟ كيف تجري الأمور في قاعة القاضي المحترم إلعاد طال؟ إنه احتقار للمحكمة بكامل خطورته!

ها هو محتال ذكر الاسم المزيف "سيزهر يحيى"، قدم شهادات كاذبة أمام المحكمة، وتم تسجيل الأمور في محضر الجلسة. لحسن الحظ، عملت كاتبة المحكمة بأمانة والتزمت بأحكام القانون. علاوة على ذلك، عندما أطلق المحتال سيزهر يحيى تهديدات، تمكنت، بصفتي صحفياً في "معقاف"، من توثيق صورته بالكاميرا في قاعة مدخل المحكمة.

تجدر الإشارة إلى أن الشخص الذي خدع المحكمة أظهر سلوكاً عنيفاً خلال الجلسة القضائية، مما أدى إلى اتخاذ قرار في هذا الشأن. بالإضافة إلى ذلك، اضطر القاضي المحترم إلى توجيه رجال أمن المحكمة للمشاركة في فرض النظام (اقرأ المزيد عن الجلسة التي عقدت في المحكمة يوم 04.11.2024 – انقر هنا).

يجب التطرق إلى السؤال حول الهوية الحقيقية للشخص الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". حظينا بفرصة التحدث معه في مكالمة هاتفية، حيث ادعى المحتال أنه رجل دين درزي ومتزوج، وأنه لا توجد أي صلة بينه وبين شاني ريجينسكي. بالإضافة إلى ذلك، أطلق الرجل المزيد من الادعاءات الكاذبة في الهواء.

تم ضبط المحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى" وهو يتناول الطعام في مطعم برفقة السيدة شاني ريجينسكي، رغم إنكاره القاطع لوجود أي علاقة معها.

من المهم التأكيد على أنه في روضة الأطفال التي تديرها شاني ريجينسكي، تم الكشف عن سلوك مقلق تجاه الأطفال. أشارت المحكمة في أحد قراراتها إلى وجود معاملة مهينة وعنيفة تجاه الأطفال الصغار. علاوة على ذلك، تم إغلاق الروضة بأمر إداري، وهذه الحقائق تثير قلقاً عميقاً.

ظهر المحتال سيزهر يحيى كشاهد من قبل ريجينسكي في الإجراءات القانونية التي بادرت بها ضد ثماني أمهات صرخن صرخة أطفالهن في مواجهة المعاملة الفظيعة. وهكذا وجدنا أنفسنا شهوداً على مشهد مثير للغضب: محتال ومديرة روضة تم إغلاقها بأمر وتخضع حالياً لتحقيق جنائي، يتحدان معاً في شهادة مشتركة.

يبدو أنه بعيد كل البعد عن كونه درزياً، وبالتأكيد ليس "سيزهر يحيى" كما ادعى تقديم نفسه. ما يتضح هو أن للرجل ميلاً واضحاً للتحايل. هذه المرة تم كشف المحتال وهو يرتدي زي وحدة الدوريات الخاصة (يسام) التابعة لشرطة إسرائيل – تظاهر خطير بأنه شرطي.

تجدر الإشارة إلى أن هذا الفعل يشكل مخالفة جنائية بمعنى المادة 120 من قانون العقوبات، 1977، التي تنص على ما يلي:
"من صنع أو باع أو سلم ختماً أو طابعاً أو ورقاً يتظاهر بأنه رسمي، وكذلك من صنع أو باع أو سلم زياً لجيش الدفاع الإسرائيلي أو لشرطة إسرائيل أو زياً رسمياً آخر، دون سلطة قانونية، عقوبته – السجن لمدة سنة واحدة؛ إذا قصد إعداد عمل مخالف بموجب هذا الفصل عقوبته السجن سبع سنوات أو عقوبة أشد من ذلك، عقوبته – السجن خمس سنوات."

المشكلة الجوهرية أمامنا هي كالتالي: عندما يلتقي شخص بشخص يرتدي زياً يحمل علامات شرطة إسرائيل، يقع على الأخير واجب التعريف عن نفسه. كذلك، في حالة مخالفة القانون من قبل شرطي، يحق للمتضرر التوجه إلى قسم التحقيق مع الشرطة وتقديم شكوى. ولكن، في ظروف القضية الحالية، لا يوجد إمكانية لتقديم شكوى، حيث لا يوجد في قوام القوى البشرية لشرطة إسرائيل شرطي يحمل اسم "سيزهر يحيى".

يجب التأكيد على أن ترسانة الأسماء المزيفة للرجل تشمل، من بين أمور أخرى، الأسماء "سيزر" و"جان"، بالإضافة إلى اللقب "سيزهر".

بصفتنا هيئة إعلامية، لا يكاد يوجد شيء يتعذر علينا. نود أن نجلب إلى علمكم ما يبدو أنه الهوية الحقيقية للمحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". وفقاً للمعلومات المتراكمة لدينا، هناك احتمال كبير أن الرجل هو نزار يحيى، من قرية إكسال.

ضابط الأمن في المجلس المحلي لقرية إكسال، السيد شلبي محمد، أفاد في حديثه مع تحرير "معقا

הפוסט احتيال في المحكمة: المحامي روعي دوتان قدم شاهداً مزيفاً הופיע לראשונה ב-מעקב.