מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

ריקי בליך, שחקנית בתיאטרון הבימה הממלכתי ויושבת ראש שח"ם, מרבה להתבטא בחריפות כנגד "המדינה הכובשת" – בעודה ניזונה מקופת הציבור (כשחקנית בתיאטרון ממלכתי) ועומדת בראש ארגון המייצג אמנים אשר למעלה מתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, וחלקם אף משרתים כעת במילואים. הכירו את בליך כאישה המפגינה דואליות מובהקת – מחד גיסא מגנה את המדינה, ומאידך גיסא נהנית ממשאביה.

במהלך ראיון סוער בערוץ i24 ב-25 בנובמבר 2024, הטיח משה פייגלין בריקי בליך את הטענה הרצינית: 'את במרחב האידיאולוגי שתומך בחמאס!'. אמירה זו לא נולדה בחלל ריק. היא באה בעקבות טענותיה של בליך כי מדינת ישראל היא "מדינה כובשת" – אמירה שזעזעה רבים, במיוחד לאור העובדה שבליך עומדת בראש ארגון שחברים בו שחקנים רבים המשרתים כעת במילואים, ואף שירתו בצה"ל.

צילום i24, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הצביעות שבקבלת כספי ציבור
בליך, המשמשת כשחקנית בתיאטרון הלאומי הבימה, נהנית משכר המגיע ישירות מכספי משלם המיסים הישראלי. התיאטרון, הממומן על ידי עיריית תל אביב ומשרד התרבות והספורט, מעניק לבליך במה ופרנסה בזמן שהיא מטיחה ביקורת חריפה באותם מוסדות המממנים את פעילותה.

לטעמי, זהו שיא הציניות בתפארתה – היאך ניתן לקבל בחפץ לב את משאבי המדינה, ובעת ובעונה אחת להשחיר את שמה ולהכתים את כבודה?

העובדה המטרידה ביותר היא שבזמן שבליך מכנה את צה"ל "כוח כובש", חברים רבים בארגון אותו היא מנהלת משרתים במילואים ומסכנים את חייהם למען המדינה. דין מירושניקוב ועידן עמדי, שאף נפצע בעזה, הם רק דוגמאות בודדות. כיצד יכולה בליך להסתכל בעיניהם של חיילים אלה? היא מכנה אותם 'כובשים' בזמן שהם נלחמים על הגנת המדינה.

נראה כי לגברת ריקי בליך קיים קושי בהבנת מהותו של צה"ל, שכן כנראה מתוך תפיסתה בדבר היותו כוח כובש, נמנעה מלהתגייס לשורותיו (עובדה, תמיד אפשר להתנדב בצה"ל שבליך גם לא עשתה את זה – לא תרמה למען המדינה כמו רבים מאיתנו).

וכך מתנהלים הדברים: בעיני הגברת בליך, מדינת ישראל מצטיירת ככובשת ואכזרית (שהרי לשיטתה, אדם נאור נמנע מכיבוש, והשוואותיה אינן מחמיאות). צה"ל (ואני, כמשרת במילואים, נכלל בהגדרת הכובשים) מיישם, לטענתה, את החלטות הממשלה בעיניים עצומות ומבצע את הכיבוש.

בליך, מחזיקה בדעות שוליים, ועם זאת היא מוצאת לנכון לייצג שחקנים אשר כתשעים אחוזים מהם שירתו בצה"ל, ורבים מהם עודם משרתים במילואים. כנראה, היא מתנגדת להם אך ורק בשל היותם, לדעתה, כובשים.

עם זאת, אין היא מסרבת לקבל שכר מכספי משלמי המיסים של אותה ממשלת 'כובשים', ועל כן, כנראה ובהחלט, היא נמצאת במרחב האידאולוגי שתומך בחמאס!

ערכנו ראיון עם משה פייגלין ובו בחנו אם הבנו נכון את דבריה של בליך. חשבנו שאולי היו אמירות לפני ואחרי שלא שמענו. משה פייגלין אישר בפנינו כי הבנתנו נכונה את עמדתה: היא משוכנעת כי מדינת ישראל היא כובשת, וכתוצאה מכך צה"ל מיישם את הכיבוש (ולכן חייליו הם כובשים).

דו"ח הביקורת המוסתר
אך הביקורת על עמדותיה הפוליטיות היא רק קצה הקרחון. דו"ח ביקורת עומק שנערך בשח"ם חשף ליקויים חמורים בהתנהלות הארגון. הדו"ח, שנשלח לכל חברי ההנהלה כולל:

* ריקי בליך – יו"ר שח"ם
* רוני מרחבי – סגנית יו"ר שח"ם
* אליעד סודאי – חבר ועד
* דון לני גבאי – חברת ועד
* דניאל מורשת – חבר ועד
* יניב ביטון – חבר ועד
* ליאת אזר – חברת ועד
* מורן רוזנבלט – חברת ועד
* רודיה קוזלובסקי – חבר ועד
* תום חודורוב – חבר ועד

• קרא את הדוח: לחץ כאן

בעוד בליך דורשת שקיפות מראש הממשלה ואף מובילה הפגנות לסגירת איילון, הארגון בראשותה מסתיר מידע קריטי מחבריו. כל בעלי התפקידים שקיבלו את הדו"ח טוענים באופן תמוה כי "המייל לא התקבל" או "נכנס לספאם" – תירוצים שנשמעים חלולים במיוחד לאור העובדות.

במקרה מביך במיוחד, תום חודורוב, חבר ועד בשח"ם, נתפס בסיטואציה לא נעימה, כלומר, בעת שהודעתי לו על שליחת הדוח (ביקורת עומק) אשר נותר ללא מענה או תגובה מצדו, נתרחש הדבר בעת הקרנת 'טור פרידה' של רוני ניניו. בהתעמתו עם העובדה בדבר קבלת דוח הביקורת, בחר להציג פני תמיהה. התנהלות מתחמקת זו מעידה כי לא ניתן להטעות את הציבור דרך קבע.

לפני כחודש, בפגישה בכנסת ישראל עם מנכ"ל שח"ם, אבי בן הלל, עלה נושא הדו"ח שוב. למרות שהדו"ח נשלח אליו באופן אישי, בן הלל המשיך בקו ההכחשה של הארגון. זוהי התנהלות שמעידה על תרבות ארגונית בעייתית, כיצד ייתכן שארגון שדורש שקיפות מאחרים, מתנהל בצורה כה אטומה כלפי חבריו?

מר אבי בן הלל, אשר מפעיל ביקורת על ראש הממשלה, נמנע מפרסום דוח ביקורת מעמיק לטובת השקיפות הציבורית.

יתרה מזאת, הפקדת משרת המנכ"ל בשח"ם בידי מר אבי בן הלל מעוררת תהיות נכבדות. הדברים מתבהרים לאשורם בעת בחינת המסכת העובדתית: מר אורי רשטיק, אשר נשא בעבר במשרת יושב ראש אגודת הסטודנטים ולימים הועלה לכהונת מנכ"ל שח"ם, פינה את מקומו לחברו, מר בן הלל, בעת נתפנתה משרה ניהולית רמת-מעלה (שכר נכבד, חרף בורותו במלאכת המשחק ובעולם התרבות, אך מעניקה שליטה על עדר שחקנים מאולף לשתיקה, עדר שחקנים הנתונים באימה שנים ארוכות, החוששים להשמיע קולם אף בשאלה פשוטה, ומצייתים לכל הוראות ההנהלה הכוחנית).

ואילו רשטיק רקם תחבולה שונה: בעת כהונתו כמנכ"ל שח"ם, ועל חשבונה, הגיש תביעה נגד חברת 'אשכולות', ובכך סלל לעצמו נתיב אל משרת המנכ"ל. במהלך פשוט למדי של תביעה שהסתיימה בהסכם פשרה בו הפעיל לחץ רב, נטש את שח"ם ועבר ל'אשכולות' בתמורה לשכר נכבד (אך את השפעתו על שח"ם היה חייב לשמור, ועל כן, כפי הנראה, הביא לשם את רעהו מר בן הלל).

ברם, אף בית המשפט המחוזי קבע כי חברת 'אשכולות', המייצגת למעלה מארבעים וחמישה אלף שחקנים, נעדרת שקיפות כלפי מצביעיה ושחקניה. אולם פרשת רשטיק היא סוגיה נפרדת, ונייחד את חקירתנו לפרסומי הראווה שלו בהזדמנות אחרת (אך תיערך בחינה קלה, ויתגלה כי בכל מקום בו נוכח מר רשטיק, עולות שאלות בדבר העדר שקיפות).

אמנם שח"ם קיימה, למראית עין, הליך בחירות למשרת המנכ"ל והמנכ"לית, אך מעורר תהייה כיצד נבחר דווקא ידידו הקרוב של מר רשטיק, שכיהן באותה עת כמנכ"ל שח"ם. האם אכן מדובר ביד המקרה? ספק רב בעיניי, אם כי דעתי שולית בהתחשב בעובדה כי מדובר במנהלי ארגון שח"ם, הנושאים את דגל השקיפות!

כל זאת מתחולל תחת עיניה הפקוחות של בליך, אשר חרף היותה מוכרת כרודפת אמת וצדק, לפתע לובשת שתיקה ומהנהנת כמי שעיניה טחו מראות. מה טעם? הדבר פשוט להפליא: ירחים ספורים לאחר בחירתה ליושבת ראש שח"ם, הוענקה לה מניה בחברת 'אשכולות' – ככל הנראה, תמיד קיימת סיבה לשתיקה. והשחקנים, כאמור, כבר מאולפים לדממה מוחלטת.

התנהלותה של בליך מעידה על צביעות וכפל פנים, וזאת מדוע: היא מתגוררת במדינת ישראל ומשלמת מיסים (לרבות בעת רכישת מצרכים בסיסיים כלחם), כספים אלה מועברים לתקציב צה"ל. משמע, בין אם תחפוץ בכך ובין אם לאו, כספיה מממנים את מה שהיא מכנה 'כיבוש'.

לשם השוואה, כאשר פוטין פלש לאוקראינה וכבש שטחים מריבונותה, מיליוני אזרחים רוסים בחרו לעזוב את מולדתם כדי להימנע מתשלום מיסים למדינה, ובכך מנעו את השתתפותם העקיפה במימון כיבוש אוקראינה והריגת אזרחיה. אולי ראוי שבליך תנהג כדוגמת אותם רוסים המתנגדים למדיניות פוטין!

העובדה שבליך עצמה לא שירתה בצה"ל מוסיפה שכבה נוספת של ביקורת. קל מאוד לבקר כשאין לך שום מושג על המציאות בשטח, בליך מעולם לא חוותה את המורכבות של שירות צבאי, ובכל זאת מרשה לעצמה לשפוט את אלה שכן משרתים.
שחקנים רבים, שחוששים להזדהות בשמם מחשש לפגיעה בקריירה, מביעים מורת רוח מהתנהלותה של בליך. "היא אמורה לייצג את כולנו, אבל בפועל היא מייצגת רק את האג'נדה הרדיקלית שלה", כך אומר שחקן ותיק, שחשש לפרסם את שמו.

תגובות:

ארגון שח"ם לא טרח להגיב (בגלל שהם מאוד שקופים אז כנראה אך ורק מטעמי השקיפות), הגברת ריקי בליך סירבה להשיב (ואף חסמה בפייסבוק, בוואטסאפ ובנייד), ככל הנראה מתוך קושי להתמודד עם ביקורת.

ברם, שתיקתה של החונטה מדברת בעד עצמה.

-אנו במעקב-

נ.ב
תודה לאל כי ריקי בליך, רשטיק ובן הלל אינם מכהנים בממשלה, שכן חברי הקואליציה טרם השכילו להגיע לרמת התחכום של תחבולות חונטת האמנים המנהלת את שח"ם, אשכולות וכיוצא באלה.

• צילום ראשי של ריקי בליך מעמוד הפייסבוק שלה, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט בליך, יו״ר שח״ם: נגד 'המדינה הכובשת' שמשלמת משכורתה הופיע לראשונה ב-מעקב.

שילמו הרבה מאוד כסף כדי שההצגה "תפילה" של תיאטרון "לנקום" תתקיים ב"הבימה", כך מסר נעם סמל, מנכ"ל "הבימה בתיאטרון הלאומי, כנראה שאת ההחלטות של התיאטרון הלאומי מוביל הכסף ולא המוסר.

דים אמור || 29.08.2023

תיאטרון "לנקום" תומך בפוטין ובפשיזם הרוסי, שחקני תיאטרון ובמאי תיאטרון גאים בפוטין! שחקנים ובמאים של "לנקום" עשרות פעמים יצאו בהצהרות בעד פוטין, כמו כן משלמים מיסים ברוסיה ותורמי נשק וציוד לצבא הרוסי.

תיאטרון לנקום הוא תיאטרון פשיסטי אשר מנוהל ע"י (מארק ורשור) אדם אשר משלם מיסים ברוסיה ותומך במלחמה נגד אוקראינה, בנוסף בתיאטרון עובדים שחקנים ובמאים אשר תומכים בפוטין וגם כן בצבא הרוסי, צוות השחקנים תומכים בממשלה הרוסית אשר מחסלת אזרחי אוקראינה.

באמצעות "בראבו" נמכרו הכרטיסים להצגה "תפילה", קופות "בראבו" באופן קבוע נותנים להפקות אשר מייצגות את הפשיזם הרוסי שירותים ופלטפורמה למכירת הכרטיסים. שלחנו פניה בקופות "בראבו" – לא טרחו להגיב.

הכרטיסים להצגה "תפילה" על פי שלום עליכם מטעם לתיאטרון "לנקום" (תומכי פשיזם) עלו בין 305 – 505 ש"ח.

לראשונה ניתן לראות את שלום עליכם בעטיפה פשיסטית!

ראיון עם נעם סמל:

0:00 נעם סמל: כן

0:01 דים אמור: נעם, שלום.

0:02 נעם סמל: שלום.

0:04 דים אמור: מדבר דים אמור, אני מתקשר אליך בקשר להצגה שמגיע מרוסיה לתיאטרון הבימה. אני פשוט רוצה להבין איך הבימה נותנת את הבמה.

0:15 נעם סמל: אני אסביר לך, זה נורא פשוט. אני לא מכיר אותך,  אתה נשמע לי מאוד נחמד. הבימה השכירה את האולם למארגן על, המארגן הכי גדול בארץ, קוראים לו גד אורון, הוא מביא כל הזמן מופעים מחו"ל, הבימה השכירה לו את האולם, הוא אמר אני מביא תיאטרון מרוסיה \ אוקראינה לא הבנו בדיוק מאיפה, אמרנו לו איזה הצגה? והוא אמר "תפילה" של שלום עליכם, שזה נראה סביר. השכרנו לגד אורון את האולם, גד אורון. תפנה אליו.

0:51 דים אמור: ויש לך אולי מספר שלו? כי בעצם מה שאתה אומר הטעו אתכם.

0:58 נעם סמל: תפנה אליו, זה רעיון מצוין. כן אני נותן לך את המספר שלו, 050*******3 הוא הבן אדם שקובע, הבימה לא שייכת לעניין, הבימה לא מוכרת את הכרטיסים, הבימה לא מפרסמת, הבימה משכירה את האולם להצגות, כמו לתיאטרון מפריז או לתיאטרון ממקום אחר.
לא ידענו בכלל איזה תיאטרון בדיוק, ידענו את שם המחזה.

1:27 דים אמור: אז בעצם הטעו אתכם! לא אמרו לכם שזה תיאטרון מרוסיה! אמרו רק שזה שלום עליכם.

1:31 נעם סמל: לא לא הטעו, אמרו לי תיאטרון "לנקום", לי היה חשוב איזו הצגה. הבנת?

2:02 דים אמור: אתה לא תוכל לבטל את ההסכם?

2:05 נעם סמל: אני לא יודע, אני בודק דברים. תאמין לי בודק דברים, אני מנהל מוסד ציבורי, ברור שאני בודק את כל העניינים. אבל תדבר איתו אל תתבייש.

2:21 דים אמור: לא, אני לא מתבייש. אתה יודע כבר ביום חמישי יהיו הפגנות נגד הבימה, קיבלנו אישור.

2:25 נעם סמל: אבל יש לזה… מדובר בעוד חודשיים.

2:27 דים אמור: כן אבל אנו צריכים לבטל את זה עכשיו.

2:32 נעם סמל: אני לא יודע הוא אמר לי "תפילה" על פי שלום עליכם, ברור שאני בעד אוקראינה… אני לא בעד אוקראינה, אני נגד מלחמה – זה ברור, אבל שילמו הרבה מאוד כסף, אני אגיד לך את האמת, אבל תדבר איתו לדעתי הוא מבין, הוא יכול לבטל את כל העניין. אני הצעתי לו לדחות אחרי המלחמה.

2:55 דים אמור: הבנתי. אז בעצם הכסף זה מהש…טוב אני אדבר איתו.

גד אורון לדים אמור: "שילמתי כסף ל"הבימה"… שב בשקט ותקשיב, אותי לא מעניין ששחקן כזה או אחר תומך בפוטין, זה לא מעניין אותי"!

בשיחה גד אורון היה לא נעים (אפשר להבין, הרי הפסיד המון כסף), בנוסף הסכים להיפגש עמי אך ורק בנוכחות מנכ"ל של "טיב טעם".

במלחמה (רוסיה נגד אוקראינה) נהרגו עשרות אלפי ילדים, מבוגרים, חיילים, אזרחי אוקראינה גם כן ניצולי שואה וכו', תושבי אוקראינה חיים תחת אש, אבל את גד אורון זה לא מעניין! ביזנס לפני הכל! הכסף זה מה שמעניין את הטייקון!

כאן נשאלת השאלה: האם גד אורון היה מביא לישראל את שחקני תיאטרון של גרמניה הנאצית (1939 – 1945) אשר תמכו בהיטלר והצדיקו את מעשיו! אין צורך להסביר שפוטין יותר גרוע מהיטלר, אדון פוטין תקף את אוקראינה ללא סיבה וללא רחמים. אציין ואדגיש ששחקני "לנקום" מעריצים את פוטין ותומכים בו!

כסף או מוסר? ערכים או כסף?

בראיון טען גד אורון שהוא לא איש פוליטי ולא מבין בפוליטיקה, יחד עם זאת שמע דעות בעד "לנקום" וגם נגד, לדעתו "לנקום" הוא תיאטרון הרפרטוארי החשוב ביותר. ציין מר אורון שקיבל בקשה לתת שירותים מקצועיים להצגה "תפילה" של תיאטרון "לנקום" והוא הסכים, ולכן שילם כסף להבימה!

הפוסט שילמו הרבה מאוד כסף כדי שההצגה "תפילה" של "לנקום" תתקיים ב"הבימה", כך מסר נעם סמל, מנכ"ל הבימה, כנראה שאת ההחלטות של "הבימה" מוביל הכסף. הופיע לראשונה ב-מעקב.

מדוע הסכם סודי?

כמה איתי לוי עולה לציבור הרחב?

קרא את התחקיר: תיאטרון הבימה פיטר עשרות שחקנים! החובות כוסו על חשבון תושבי תל אביב – לחץ כאן.

הפוסט איתי לוי לא פראייר! ללא הכשרה מקצועית התקבל לשחק בהבימה? הופיע לראשונה ב-מעקב.

תיאטרון הבימה פיטר עשרות שחקנים! החובות כוסו על חשבון תושבי תל אביב.

תחקיר של דים אמור || 11.12.2022 

• שוב ושוב על חשבון הציבור מכסים את החובות של "הבימה" (*).

(*) מדובר על כיסוי גירעון ( חובות ) של למעלה מ-100 מיליון ש״ח, יוזמה משותפת של משרד התרבות וגם כן עיריית תל אביב-יפו ( נכון לציין: מעלה מ-100 מיליון ש״ח שולם בינואר 2022 – וזאת רק ההתחלה! ).

אין צורך להסביר שמדובר על כספי הציבור ( משרד התרבות הם כספים של כלל האוכלוסייה, עיריית תל אביב – תשלומי ארנונה ( עסקים ותושבי ת"א )).

• הציבור משלם ומשלם – התיאטרון חוגג וחוגג ע"ח הציבור, יחד עם זאת התיאטרון הלאומי מוכר כרטיסים להצגות זיל וזול, למעשה ב – 350 ש"ח בלבד!

התיאטרון הלאומי מיועד אך ורק לאליטות הלאומיות!

♦ הדרכה: כיצד ניתן לבזבז מיליוני שקלים ( מכספי ציבור ) ולא להיענש !?! ♦

במהלך החודשים מרץ עד אוגוסט 2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בניהול תיאטרון הבימה. אלה הנושאים שנבדקו: היקפי פעילותו, התמיכה הציבורית והאיכות בהשוואה לתאטראות אחרים, משמעות היותו תאטרון לאומי, התמיכות שהוא מקבל ממשרד התרבות והספורט בשל תוארו, עמידתו בהסכמי ההבראה שנחתמו בינו לבין הממשלה, עמידתו בהתחייבויות כלפי עובדים וספקים, תשלום חובותיו לקופות העובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), לרשויות המס, למוסד לביטוח לאומי ולארגוני העובדים.

תיאטרון הבימה מאוגד כחל"צ, הבעלות על מניות החברה היא בידי הקדש ציבורי. נאמני ההקדש משמשים כאספה הכללית של החברה. תוקף כהונתה של מועצת הנאמנים פג ב – 16.01.2015, בתום חמש שנים ממועד המינוי ולא הוארך, אך למרות זאת הם המשיכו להתכנס.

אי-הובלה בהיקף הפעילות והאיכות למרות הובלה בהיקף התמיכה הציבורית.
מהשוואת היקפי הפעילות של התאטרון, היקפי התמיכה הכספית הציבורית, ומדדי האיכות והמצוינות – פרסי התאטרון וניקוד משתני האיכות על פי מבחני התמיכה בתאטראות – בין תאטרון הבימה לבין התאטראות המסווגים במשרד התרבות כתאטראות גדולים כמותו, עלה כי תאטרון הבימה לא מוביל ברובם המוחלט של המדדים שנבדקו. במדדי האיכות והמצוינות ובכלל זה ניקוד משתנים איכותיים על ידי מדור תאטרון ב"מועצה הישראלית לתרבות ואמנות" ובפרסי התאטרון הוא אף ממוקם נמוך ביחס לתאטראות אחרים. מנגד, הוא מוביל בהיקפי התמיכה הכספית הציבורית שהוא מקבל ביחס להיקף פעילותו, ובאחוז הנמוך יחסית של הכנסות עצמיות ביחס לסך ההכנסות.

ישיבות הנהלה ותכנית עבודה: התאטרון לא מקיים ישיבות הנהלה, החיוניות לשיתוף פעולה בין יחידות המטה שלו. לתאטרון אין תכנית עבודה שנתית, שהיא אבן יסוד וביטוי ראשון במעלה לתכנון פנים-ארגוני ולקביעת יעדים, ובכלל זה מדדים להצלחה.

מרכזי רווח : לתאטרון אין נתונים על מרכזי רווח. לפיכך, אין ביכולתו לעקוב אחר רווחיות ההפקות השונות, והוא אינו יודע אם הצגות שהועלו מכסות את עלות הפקתן. אף על פי שהתחייב להפיק דוח קבוע ממוחשב במסגרת הסכם ההבראה מ-2012, עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 טרם ניתן היה להפיקו מהמערכת הממוחשבת. יצוין כי לעתים נעשה ריכוז נתונים ידני על מנת ליצור דוח הכנסות והוצאות להפקה.

תמיכות בשיפוצים:

תמיכות בשיפוצים בשנים: בשנים 2013 ו-2014 אישרה ועדת התמיכות של משרד התרבות תמיכה בתאטרון מתקציב התמיכות בשיפוצים, בהיקף של 840,000 ש"ח ו-800,000 ש"ח בהתאמה. התמיכה אושרה למרות חוות הדעת של מנהלת מחלקת התאטרון במשרד התרבות שהתנגדה לה, מאחר שטרם חלפו חמש שנים מתום השיפוץ היסודי של מבנה התאטרון, שעלה כ-109 מיליון ש"ח, ושהוא תנאי סף לתמיכת משרד התרבות בשיפוצים. ועדת התמיכות לא נימקה את החלטתה לתמיכה, ולא קבעה לאילו פריטים מהרשימה שהגיש התאטרון מאושרת התמיכה. ברשימת הפריטים לתשלום שהגיש התאטרון ואושרה על ידי משרד התרבות, כלולים פריטים שלא הופיעו בבקשה המקורית.

הצטיידות:

הצטיידות בהתאם לתכנית ההבראה מ-2012: במסגרת ההסכם התחייב התאטרון לבצע הצטיידות בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח מתקציבו ומתקציבים שאינם ממשלתיים. ב-21.7.13 דיווח החשב המלווה לוועדת המעקב כי התאטרון ביצע את ההצטיידות. אולם בבקשת התמיכה שהגיש התאטרון למשרד התרבות ב-13.8.13 מופיעים חלק מאותם פריטים שדווח עליהם כי בוצעו זה כבר, בהיקף של מאות אלפי שקלים.

במהלך שנות פעילותו ידע התאטרון משברים לרוב, והמדינה נרתמה פעם אחר פעם להתאים לו תכניות הבראה. הסכם ההבראה האחרון, שנחתם בדצמבר 2012 והיה בתוקף עד סוף 2014, כלל סיוע נרחב של המדינה לצד דרישות לקיצוצים והתייעלות של התאטרון. היעדים שנקבעו בתכנית ההבראה מ-2012 הם הפעלה שוטפת של התאטרון, פתרון הגירעון הצבור שלו והשגת איזון תקציבי לאורך זמן. בתמורה לביצוע צעדים ליישום הסכם ההבראה על ידי התאטרון הממשלה התחייבה לתמיכה כספית בתאטרון בהיקף של 23.8 מיליון ש"ח בדרך של מענקים, הלוואות ומחיקת הלוואות עבר של המדינה, זאת מעבר לתמיכה השנתית השוטפת בפעילות התאטרון. בשנים 2014-2011 הסתכמה ההזרמה הכספית של המדינה לתאטרון בהיקף של כ-120 מיליון ש"ח (בכלל זה: תמיכה שוטפת, תמיכה מיוחדת, הלוואות, והחזר בשל הנחות לגמלאים). כל זאת לאחר שבשנים 2011-2007 השקיעו עיריית תל אביב והמדינה כ-109 מיליון ש"ח בשיפוץ ובינוי מבנה התאטרון זאת מעבר לתמיכה הכספית השוטפת בתאטרון באותן שנים.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התאטרון בראשות מנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית.

בית המשפט ציין בפסק דינו בעניין הבימה: "… הסיוע הכספי עלול להוביל להמשך ניהול כושל, פאסיביות וחוסר יעילות ניהולית בקרב גופים המתפתים להניח כי נוכח חשיבותם הציבורית, המדינה לא תאפשר את קריסתם…" .

משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התרבות והאוצר ולתאטרון הבימה כי נדרש טיפול יסודי, מעמיק ומקיף בתאטרון, תוך ניתוח הסיבות לאי-עמידתו ביעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה הקודמים, במטרה לצאת מהמשבר הכספי ולהעלותו על דרך המלך. לשם כך, על תאטרון הבימה להמשיך ולהתייעל לרבות ביצוע קיצוצים. על מנת שיוכל לנסות לשקם את מצבו ותפקודו, על שרת התרבות והספורט להיכנס בעובי הקורה ולהבטיח את תפקודו השוטף של התאטרון, ואת הצעדים להתייעלות.

להורדת דו"ח מבקר המדינה לחץ כאן.

משרד התרבות והספורט, משרד האוצר וגם כן התיאטרון הלאומי הבימה צחקו על הדו"ח של מבקש המדינה, כמובן ובדאי לא שינו שום התנהלות ( לא נעשה שינוי פרקטי ), התיאטרון המשיך "לחגוג" על חשבון משלמי המסים!

ב – 2017 גם זיהיתי את הבעייתיות של ניהול בלתי מסודר של הבימה, ההנהלה הייתה חצופה ואדישה. התיאטרון סירב לדבר עם האמנים ויוצרים, ועל כן אנשי תרבות די כעסו על הבימה ( ובצדק ).

יש לציין למען האמת: ב 2016 – 2017 התיאטרון הפסיק להשכיר את "הבימה 4", דאז מר משה קפטן ( מנהל אמנותי ) היה מעדיף שאולמות התיאטרון יעמדו ללא עבודה ( מדובר על מיליוני שקלים אשר התיאטרון היה יכול להכניס לקופתו) ( נכון לציין שגם ב 2022 הסיטואציה לא השתנתה ))!

מדוע לעבוד קשה כאשר המדינה גם ככה "שופכת" כ – 50 מיליון כל שנה.

ב 2016 ע"י נשלחה פניה לתיאטרון הבימה, ביקשתי להשכיר את האולם 4, נחתם הסכם, אך אחרי כחודש קיבלתי סירוב ( ללא סיבה וללא הסבר ) – פשוט נאמר לי "לא", כמו כן התיאטרון באופן חד צדדי ביטל את ההסכם! יחס משפיל, אפליה, זלזול וכו'.

ע"י נמסרה תלונה למשרד התרבות, ציטוט מתוך התלונה:

לפנייתי השיבה גב' גלית והבה שאשו, ראשת מינהל תרבות, התגובה הייתה מזעזעת, כלומר שום דבר לא נעשה!

קרא את המכתב – הורדת קובץ – לחץ כאן

בין השנים 2018 – 2020 עיתון "כלכליסט" פרסם עשרות כתבות בעניין הבימה, ושוב משרד התרבות והספורט לא ראו ולא טיפלו ( כנראה יש בעיה מאוד רצינית בראיה )! אולי מדובר בכישרון לא לראות ולא לטפל?

די בכך עצוב שבמשרד התרבות עד היום לא מודעים שגידלו ותמכו ב"מפלצת" אשר ללא רחמים שרפה מאות מילוני שקלים! לעיתים כאשר לא רואים מתעשרים ( זאת דעתי, חלילה אינני מאשים איש/ה )!

"תיאטרון זה עבודה, בערב חופשי אני הולכת למסעדה": שיחה חופשית עם מנכ"לית הבימה" – 2018 – קרא עוד.

"החובות של תיאטרון הבימה נחשפים: כ-72 מיליון שקל וחשש ל"העדפת נושים"" – 2019 – קרא עוד.

"להיות או לא להיות: מי אשם בקריסת תיאטרון הבימה?" – 2019 – קרא עוד.

"נאמני הבימה מאיימים בתביעת מיליונים נגד המנכ"לית ונושאי משרה לשעבר" – 2020 – קרא עוד.

28.01.2020 רשם העמותות ביצע ביקורת עומק בתיאטרון הלאומי הבימה, וגם כן נמצאו המון בעיות.

עיקר הממצאים ומסקנות:

1. בכרטסת הנהלת החשבונות על שם שרגא לשנת 2016 נמצא כי החל"צ ( תיאטרון הבימה ) ביצעה עימו עסקאות של ניכיון שיקים, באופן שהחל"צ מסרה ללקוח שיקים דחויים ובתמורה העניק לה הלקוח שיק מזומן בקיזוז 5 עמלת ניכיון. היקף העסקאות בשנה המדוברת היה כ 2 -מיליון ו ₪ עמלת הניכיון נעה בין 4-%ל 2%.

לא קיים הסכם המסדיר את עסקאות ניכיון השיקים , לדברי החל"צ שיעור העמלה נקבע בהתאם לתאריך פירעון ההמחאה. יצוין כי אין באפשרות הביקורת לאמת את דברי החל"צ בעניין אופן קביעת שיעור העמלה, היות ואין בידי החל"צ העתק מהמחאות אלו, ההמחאות לא הופקדו בבנק, אלא הועברו לשרגא, ולכן אין נתיב ביקורת אפקטיבית בעניין כספים אלה, וזאת בניגוד להנחיות הרשם הקובעות שעל החל"צ לקיים את התנהלותה הפיננסית כך שתאפשר מעקב חשבונאי של הדברים.

במיוחד הדברים חמורים לאור העדר בקרה על שיעור עמלת הניכיון שנגבית ולאור העדר הסכם המסדיר את עסקאות אלו. 

2. בחודש אוקטובר 2017 נערך הסכם בין החל"צ לבין שרגא למכירת הצגת "הדוד אריה". בהתאם להסכם, החל"צ מוכרת כל הצגה בסכום של 37,500 ₪ וכל ההכנסות ממכירת הכרטיסים שיתקבלו מעבר לסכום זה יחולקו בשווה בין שני הצדדים.

בנוסף, בהתאם להסכם, שרגא תעביר לחל"צ ביום חתימת ההסכם סך של 1 מיליון ₪ כמקדמה.
מבדיקת הביקורת עלה כי ההכנסה הממוצעת שהתקבלה מכל מופע של ההצגה הינה -כ 50 אלפי ₪, אולם, בהתאם לפרטי ההסכם המפורטים לעיל, ההכנסה הממוצעת של החל"צ בגין כל הצגה הסתכמה ל כ – 44 אלפי ₪ בלבד ( 37.5 בגין המכירה, ו כ 6 -אש"ח נוספים בגין חלוקת ההכנסה שמעל -ל 37.5 אש"ח). על פי ההסכם, ההפקה וכל עלויותיה חלות על החל"צ .

מיום עריכת ההסכם ונכון למועד הביקורת ( ספטמבר 2019 ) נערכו 35 מופעים של ההצגה "הדוד אריה". לפיכך, נכון למועד הביקורת, אחוז הריבית עומד על 21 אחוז ( 6 אש"ח שהועברו לשרגא עבור כל הצגה בהכפלת 35 הצגות שהתקיימו ומתוך סך של 1 מיליון ₪ שהתקבל כמקדמה ).
יצוין כי אחוז הריבית עולה עם כל מופע של הצגה זו. המשמעות היא שהחל"צ חתמה על הסכם הכולל עלויות מימון חריגות אך ההסכם ותנאיו לא נדונו בדירקטוריון החל"צ ולא ברור האם מדובר בהסכם שהינו לטובת החל"צ.  

3. שרגא שוכר את אולם החל"צ לצורך העלאת מופעים, כאשר החל"צ גובה את ההכנסות, משווקת את המופע ומעמידה לרשותו אולם וציוד תאורה וסאונד. בהתאם להסכמים הקיימים, החל"צ מותירה אצלה 30% מהכנסות שגבתה למופע ומעבירה לשרגא את היתרה בגובה 70% .מסקירת כרטסת הנה"ח על שם שרגא וכן כרטסת "קופה" לשנת 2015 ,עולה כי את חלקו של שרגא (70%) החל"צ מעבירה ללקוח מקופת הגבייה.לביקורת לא נמסרו אסמכתאות כי תשלום זה מתבצע באמצעות העברה בנקאית אוהמחאה, ועל כן נראה כי התשלום מתבצע במזומן.

התקשרות זו של החל"צ עם שרגא כאשר התשלום בתמורתה מתבצע במזומן, ללא מעקב וביקורת ראויים אחרי ההתנהלות החשבונאית של החל"צ, הינה בניגוד להנחיות הרשם.

4. מינוי חברת הדירקטוריון שלי חושן בוצע בישיבת הדירקטוריון ולא ע"י האסיפה הכללית, זאת בניגוד לסעיף 28 לתקנון החל"צ ובניגוד להוראות סעיף 59 לחוק החברות, לפיו האסיפה הכללית תמנה את הדירקטורים אלא אם נקבע אחרת בתקנון.

5. לא נמצא מינוי של רואה החשבון המבקר באסיפה הכללית השנתית לשנים 2016- ו 2017 ,בניגוד לסעיף 154 (ב' ) לחוק החברות המחייב מינוי רואה חשבון בכל אסיפה כללית שנתית. לדברי החל"צ, הארכת מינויו אושרה בעל-פה.

6. אשתו של המנהל האמנותי מועסקת כשחקנית בתיאטרון והמנהל האומנותי אחראי על ליהוק השחקנים להצגות. הביקורת מציינת כי קיים חשש שהחלטות מקצועיות מתקבלות משיקולים שאינם אובייקטיביים ולא לשם קידום מטרות החל"צ וצרכיה האומנותיים.

7. קיימת חלוקת כרטיסים ללא תמורה וביניהם דירקטורים בחל"צ ובני זוגם או לגמלאי החל"צ. מבדיקת הביקורת עולה שלא קיימים נוהל, קריטריונים או אמות מידה בעניין חלוקת כרטיסים ללא תמורה, באופן אשר יגשים בצורה המיטבית את מטרות החל"צ. בפועל, המנכ"לית ומנהל הכספים הם הגורמים המחליטים לאילו מוסדות יחולקו הכרטיסים על בסיס מקום פנוי.

8. תרומות: לא קיימת סדרה נפרדת של קבלות עבור הכנסות מתרומות, זאת בניגוד לסעיף 2 (א' ) לתוספת השניהלחוק העמותות לפיו "תקבולים בשל תרומות יירשמו בפנקס שוברי קבלות נפרד".

9. קופה קטנה – נמצאו תשלומים שבוצעו במזומן מקופה קטנה בסכומים העולים על 500 ש"ח, זאת בניגוד לנוהל שנקבע על ידי החל"צ, לפיו ניתן לשלם במזומן עד לסכום של 500 ש"ח, כגון: הוצאות עבור תלבושות בסכום של 2,030 ש"ח, החזר הוצאות נסיעה בסכום של 1,500 ₪ והוצאות על ארוחות בסך 1,440 ₪.

10. נמצא כי בשנים 2015- ו 2016 דיווחה החל"צ על שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה על פי נתוני דוח עלות מעביד ולא על פי נתוני השכר ברוטו בטופס 126, זאת בניגוד לסעיף 7 ( א') (3) ל תקנות העמותות ( טפסים ), תשס"ט-2009.

11. בשנת 2016 לא דווחו היקפי העסקאות עם הצד הקשור "מעבדתרבות דימונה" (ע"ר ), זאת בניגוד לתוספת השלישית לחוק העמותות .

12. נמצא כי לעיתים החל"צ משלמת משכורות מספר ימים ( 2- 3 ) לאחר -ה 10 לחודש העוקב לחודש עבורו משולם השכר, זאת בניגוד לחוק הגנת השכר.

מסקירת תלושי השכר עולה כי לא קיימת זקיפת שווי בתלושי השכר של העובדים בגין ההטבה של חלוקת כרטיסים בחינם, זאת בניגוד לסעיף 2 (2 ) לפקודת מ"ה.

הביקורת מציינת כי הממצאים שלעיל חושפים את החל"צ לתביעות מעובדים ולקנסות / אכיפה מרשויות המס, ובכך נוצר סיכון לפגיעה בנכסי החל"צ .

הדו"ח מכיל מעל 120 עמודים, עשרות תקלות חמורות אשר מצביעות על ניהול לא נכון, בזבוז כספי ציבור וכו', ריכזתי הבעיות החמורות ביותר אשר עולות בביקורת עומק של רשם העמותות. קרא את הדו"ח.

בתאריך 29.03.2021 'המגן' ארגון השחקנים פרסם תחקיר "התיאטרון הלאומי הבימה, לאן הולך הכסף?" ( לחץ כאן קרא עוד ), כמו כן ארגון חשף דוחות של התיאטרון!

בנוסף 'המגן' שלח תלונה למשרד התרבות ( תלונה על התנהלות בלתי מסודרת של התיאטרון ), אך משרד התרבות לא טרח להגיב לארגון השחקנים.

ציטוטים מתוך התחקיר:

התיאטרון הלאומי הבימה, הינו פועל כחברה לתועלת הציבור:
תקציב שנתי בסך של – כ 60 מיליון ₪ (2019).
שכר של שחקן ( יעקב כהן ) בסך של כ 650,000 ₪ בשנה ( 2019 ).
שכר המנכ"ל כ 581,000 ₪ בשנה ( 2019).
תמיכה ממשלתית ושירותים לממשלה – כ 46 מיליון ש"ח (2020).

התיאטרון נמצא בגירעון וההנהלה מקבלת שכר די גבוהות.

יעקב כהן (*) ( בדוחות מופיע בתור "שחקן" ) מקבל שכר כ 54,000 ש"ח בחודש ( כ – 650,000 בשנה ), נכון לשנת 2019 יעקב כהן היה מקבל שכר יותר גבוה מהשכר של ראש הממשלה.

(*) יעקב כהן – קרא כאן.

צילום : כלכליסט

מנכ"ל תיאטרון מקבל כ 49,000 ש"ח בחודש ( כ 584,000 ש"ח בשנה ), כלומר שכר יותר גבוה משכרו של ח"כ ו/או סגן שר ( 45,274 שקלים ).

קרא כאן נתוני שכר של נבחרי הציבור ( 2021 )  – לחץ כאן.

ובכל זאת, בשנת 2021 תיאטרון הלאומי שוב הגיעה לגירעון, מעל כ 100 מיליון ש"ח!

נגד התיאטרון הוגשו תביעות רבות ( בנקים, עובדים, ספקים, יוצרים, חברות, מדינה וארגונים ).

ולפתא, בתאריך 10.01.22 עיריית תל אביב פרסמה ידיעה:

"עכשיו זה רשמי – "הבימה" תאגיד עירוני!

מועצת העיר אישרה הקמתו של תאגיד עירוני חדש – התאטרון הלאומי "הבימה" עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו והחל לפעול כתאגיד עירוני חדש תוך שמירה על מעמדו הייחודי.

לאחר שהגיע לגירעון של למעלה מ-100 מיליון ש״ח, ולפני פירוק, התאטרון הלאומי ״הבימה״ ניצל, תוך יוזמה משותפת של משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב-יפו, הסתדרות העובדים וארגון שח״ם.

העירייה גיבשה מתווה מוסכם לקליטת התאטרון כתאגיד עירוני חדש באופן שיבטיח את התנהלותו המאוזנת לשנים הבאות לאחר עבודת מטה מול המדינה, מול הנאמנים והעובדים. 

כחלק מהמתווה, ההסתדרות, שח"ם, ועדי העובדים והשחקנים בתאטרון הבימה, משרד התרבות והספורט, הנהלת תאטרון הבימה ועיריית תל אביב-יפו, הגיעו בערב חג הפסח להבנות מוסכמות באשר לאופן קליטת עובדים ושחקנים בעתיד.

במקביל ובהמשך להחלטות בית המשפט והפעלת התאטרון על ידי הנאמנים, העירייה הגישה בקשה למשרד הפנים להקמת תאגיד עירוני חדש שיקבל עליו את האחריות להמשך הפעילות של תאטרון הלאומי- הבימה. בתחילת ינואר 2022, לאחר קבלת אישור משרד הפנים, הוקם תאגיד חדש אשר יקלוט ויעסיק עובדים ושחקנים בהתאם להבנות ולהסכמים שהושגו, לאחר מאמץ אינטנסיבי ומסור של כל הצדדים המעורבים." – קרא עוד.

את הבימה הצילו על חשבון הציבור, אך שכחו לשאול את הציבור האם הוא מעוניין להציל את הבימה?!? הציבור יקבל בתמורה הצגה בסך של 350 ש"ח, שבה משחקן אדם שלעולם לא למד משחק ( מדובר על איתי לוי, הצגה "קזבלן" ).

• לפי התקנון של התיאטרון הוא מחויב להיות תיאטרון מקצועי!

לא ידוע עד כמה זה מקצועי לאפשר למר לוי לעלות על הבמה ללא לימודי משחק!?! כנראה, בעיניי התיאטרון הלאומי הבימה – זה מאוד מקצועי!

קרא את התקנון – לחץ כאן

התיאטרון מתקיים על חשבון הציבור והינו בבעלות של עיריית ת"א, גוף מסוג זה חייב לפרסם מכרז, לפחות כך קבע בית המשפט, בג"ץ הכריע: תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים – קרא עוד.

האם תיאטרון פרסם מכרז שהוא מעוניין להעסיק אדם כשחקן מקצועי – ללא לימודי משחק??? המכרז לא פורסם!

התקיימה שיחה עם נעם סמל ( מנכ"ל תיאטרון הבימה ):

התקיימה שיחה עם נעם סמל ( מנכ"ל תיאטרון הבימה ):

דים אמור: נועם שלום.

נעם סמל: שלום.

דים אמור: אני כותב כתב על איתי לוי, והבנתי שהוא עובד בתיאטרון!

נעם סמל: נכון, הוא עובד גם בתיאטרון. אני על פי ההסכם בינינו, לבין הבימה ולבין איתי אני לא יכול לדבר עליו. אתה צריך לדבר איתו והוא ידבר על עצמו.

דים אמור: רק רציתי לדעת, הוא פרילנסר? או שהוא התקבל בתיאטרון?

נעם סמל: הוא פרילנסר. הוא משחק בתפקיד קזבלן במחזמר "קזבלן" …

דים אמור: וזה שהוא לא למד משחק ומשחק, איך התיאטרון מתייחס לזה?

נעם סמל: אז הוא, אנחנו במהלך, במהלך חודשים האחרונים העברנו לו כל מיני השתלמויות וכל מיני הדרכות. תשאל אותו, תדבר איתו. אני מציע לך לדבר עם רון גרנות הובר של הבימה.

דים אמור: תודה.

מהשיחה ניתן להבין: מר איתי לוי עובד בתיאטרון בתור פרילנסר, יחד עם זאת התיאטרון מסתיר מידע ( חוזה ו/או הסכם ) מהציבור, למעשה לא מפרסם את שכרו איתי לוי!

חשוב לציין: על פי החוק תאגיד עירוני וחל"צ חייבים לספק מידע לציבור ולהיות שקופים כלפי הציבור, לציבור יש זכות לדעת כמה עולה לו "שחקן" קזבלן מר איתי לוי, ובכללי מה היא העלות של ההפקה "קזבלן" ( כסף של הציבור התיאטרון לא שכח לקחת, אך לעיתים שוכח ספק מידע! )!

גם כן התקיימה שיחה עם רון גרנות, דובר הבימה.

דים אמור: שלום, רון?

רון גרנות: כן.

דים אמור: שלום שמי דים, אני עושה כתב על הבימה ואיתי לוי. קיבלתי מספר שלך מנעם סגל, שהוא עובד בהבימה. אתה יכול לתת לי קצת פרטים על התפקיד של איתי לוי בקזבלן?

רון גרנות: מאיפה אתה?

דים אמור: אני מבקר תרבות ויש לי אתר שלי.

רון גרנות: שלח לי ווצאפ ומחר אדבר איתך, מה דחוף עכשיו?

דים אמור: אנו פשוט רצינו לקבל תגובה האם הוא למד משחק אי פעם? לא למד! עשה איזה סדנאות? הבנתי שב "הבימה" כן נתנו לו איזשהו הכשרה מסוימת.

רון גרנות: תשלח לי ווצאפ עם פרטים עליך ואני אטפל בזה.

דים אמור: אתה לא יכול לתת לי פרטים? האם הוא למד משחק או למד משחק?

רון גרנות: לא אני לא מגיב ככה! אני צריך לשבת לקרוא עליך, להבין מי אתה!

דים אמור: בסופו של דבר מדובר על כספי הציבור, ולכן אני בתור עיתונאי שואל אותך האם הוא למד משחק או לא למד משחק.

רון גרנות: שלח לי ווצאפ. אני צריך לעבור לעבור דרך העירייה. זה לא ככה. תשלח לי לינק.

דים אמור: בשביל להגיד האם בן אדם למשחק או לא? חחח זה צריך לעבור דרך העירייה?

רון גרנות: סליחה אדוני, אתה מתקשר אלי, אני פה באמצע הפגישה. שלח לי מייל עם הפרטים עליך ונענה לך בכיף.

דים אמור: אוקי.

לדובר הבימה נשלח מייל, אך הדובר לא טרח להגיב.

גם כן ב 2022 התיאטרון ממשיך להתנהל בתור "שכונה"! ולא לשמור על החוקים! שוב מדובר על כספי הציבור, יש לציין: מראיתי לוי מקבל שכר מתוך כספי הציבור!

הממשלה מתייחסת לציבור כעדר טיפש! עד היום לא הסבירו לציבור את המקור החובות, הרי מדובר מעל 100 מיליון ש"ח, ובכלל לאיזה מן מטרה הבימה בזבזה מאות מיליוני שקלים  ( כ 60 מיליון כל שנה )!

יש לציין: המדינה אינה הגישה כתב אישום נגד ההנהלה, לא נפתחו תיקים במשטרה וכו'!

התיאטרון הלאומי הבימה החליף את הבעלים באופן הרשמי, ולכן להנהלה "החדשה" הייתה הזדמנות נדירה להיפטר מאנשים לא רצויים, כלומר מהשחקנים אשר בעיני ההנהלה "החדשה" היו לא מקובלים, ובנוסף עיריית תל אביב דרשה שינויים וקיצוצים! כך, התיאטרון פיטר עשרות שחקנים!

ביום אחד הבימה הודיעה לשחקנים שיש שינויים, חלק תחת שכנועים חתמו על חוזה פרילנסר, וחלק הבימה פיטרה ללא הסברים!

ב – 2022 הבימה המשיכה להתנהל באופן לא מסודר, לדוגמה משה קפטן לא פיטר את אשתו ( שחקנית, מאיה מעוז ), מאיה מעוז קיבלה תפקידים חדשיםבשנת 2022! מר קפטן לא מכבד את הדו"ח של מבקר המדינה.

בעניין פיטורים של שחקני הבימה, ארגון השחקנים 'המגן' פנה לעיריית תל אביב ולתיאטרון הלאומי הבימה:

" לכבוד:

התיאטרון הלאומי הבימה.

הנדון: קבלת מענה.

שלום רב,

1.התיאטרון "הבימה" היה בגירעון ( נסגר ונפתח מחדש כחל"צ ( נכון להיום תיאטרון "הבימה" פועל כתאגיד עירוני ( תחת עיריית ת"א) ).

1.1. כיצד קרה שעשרות שחקנים של התיאטרון אשר עבדו בתיאטרון באופן קבוע ( קביעות ) פוטרו, חלק מהשחקים נאלצו לחתום על חוזה "פרילנסר" וזאת לאחר 20 שנות עבודה בתיאטרון?

2. מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק וקביעות? 

3. מדוע תיאטרון פיטר את העובדים בצורה לא מסודרת, כמו כן יש לציין: שחקני "הבימה" לא הוזמנו לישיבות ולדיונים.

4. אנו מבקשים לקבל הסכמים? פרוטוקולים מתוך הישיבות? מסמכים? ( בין השנים 2019 – 2021 ).

5. האם תיאטרון עדיין ממשיך לשתף הפעולה עם "שח"ם"?

בברכה,

המגן – ארגון שחקני התיאטרון והקולנוע."

_______________________________

קיבלנו מענה של התיאטרון הלאומי הבימה ( יום א׳, 28 באוג׳, 12:54 ):

להורדת קובץ לחץ כאן ( מכתב ) 

_______________________________

יו"ר 'המגן' לא הסתפק במענה ללא מסמכים, ולכן ביקש לקבל יותר פרטים, כלומר מענה יותר פרודוקטיבי ( 29 באוג׳ 2022, 11:18 ) :

" הדס, שלום לך.

תודה על המענה.

לארגון 'המגן' התקבלה תלונה על התנהלות של התיאטרון הלאומי "הבימה", טענות השחקנים: התיאטרון פיטר עשרות שחקנים ללא התחשבות ו/או שכנע את השחקנים לחתום על חוזה "פרילנסר" (*) ( מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק ), הפיטורים נעשו בצורה בלתי מסודרת.

(*)   חוזה "פרילנסר" לא מחייב תיאטרון לספק עבודה. 

חלק מהשחקנים נאלצו לחתום על החוזה החדש – הרעת תנאי העבודה!

נכון להיום "הבימה" פועל כחל"צ, ולכן התיאטרון חייב להיות שקוף כלפי הציבור ( יש לציין ולהזכיר: התיאטרון מתקיימת ע"ח הציבור ).

עובדות: התיאטרון מסתיר את המסמכים.

תיאטרון אשר שייך לציבור וקיים על חשבונו – מזלזל בציבור הרחב ולא מספק מסמכים ומסרב להגיב לבקשתנו.

בכבוד רב,

דים אמור, יו"ר המגן,
ארגון שחקני התיאטרון והקולנוע."

_______________________________

קיבלנו מענה מטעם "הבימה" ( 31 באוג׳ 2022, 16:45 ) :

להורדת מכתב לחץ כאן

_______________________________

ע"י דים אמור נשלחה פניה לעיריית תל אביב ( 22-08-2022 מספר פניה: CRM:012500002187 ).

" לכבוד:

עיריית תל אביב.

הנדון: קבל מענה.

שלום רב,

1.התיאטרון "הבימה" היה בגירעון ( נסגר ונפתח מחדש כחל"צ ( נכון להיום תיאטרון "הבימה" פועל כתאגיד עירוני ( תחת עיריית ת"א) ).

1.1. כיצד קרה שעשרות שחקנים של התיאטרון אשר עבדו בתיאטרון באופן קבוע ( קביעות ) פוטרו, חלק מהשחקים נאלצו לחתום על חוזה "פרילנסר" וזאת לאחר 20 שנות עבודה בתיאטרון?

2. מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק?

3. מדוע תיאטרון פיטר את העובדים בצורה לא מסודרת, גם יש לציין: שחקני "הבימה" לא הוזמנו לישיבות ולדיונים.

4. אנו מבקשים לקבל הסכמים? פרוטוקולים מתוך הישיבות? מסמכים? ( בין השנים 2019 – 2021 ).

5. נכון להיום "הבימה" תאגיד עירוני, מדוע עיריית תל אביב תמכה בפיטורים של עשרות שחקנים? מדוע שחקנים פוטרו ללא רחמים וללא התחשבות? מדוע העיריה שתקה כאשר תיאטרון שכנע את השחקנים לחתום על חוזה "פרילנסר" והפסיק לספק עבורם עבודה?

6.1. יתכן, הכלכלית עיריית ת"א רצתה "להתפטר" משחקני הבימה אשר עבדו בקביעות, אך מדוע לא שילמה פיצויים כראוי? מדוע עיריית ת"א באדישות פיטרה את השחקנים?"

_______________________________

דים אמור, יו"ר ארגון השחקנים 'המגן' קיבל מענה טלפוני מטעם עיריית תל אביב, במענה טלפוני מר אדיר שטיינר, סגן מנהל השירות העירוני, פניות הציבור וממונה חופש המידע, עיריית תל אביב – יפו טען שלא חייב לתת דין וחשבון.

יחד עם זאת אדיר שטיינר גם כן לח מכתב לארגון המגן:

להורדת מכתב לחץ כאן

אין תגובות נוספות".

בשנת 2022 הבימה החדשה נפתחה כתאגיד עירוני ועדיין אין אפשרות לראות את הדוחות!

אנו במעקב!

הפוסט תיאטרון הבימה פיטר עשרות שחקנים! החובות כוסו על חשבון תושבי תל אביב. הופיע לראשונה ב-מעקב.