המילים 'מיצינו' אינן נכתבות בחלל ריק. הן מהדהדות ברחובותיה המפולגים של נוף הגליל ומשתקפות גם בנתוני סקר שנערך בפייסבוק, נתונים המעידים, ככל הנראה, על מגמה של אי שביעות רצון בקרב חלק מהציבור. עבור תושבים רבים, כך עולה מתגובותיהם ומהשתתפותם בסקר, העיר שהייתה פעם ביתם מזוהה כיום עם תחושות של שלטון כוחני, תביעות השתקה ונטל כבד המוטל על הקופה הציבורית.

מערכת "מעקב", אשר ניהלה ומנהלת לא פעם ולא פעמיים תחקירים מעמיקים על הניהול הכושל של ראש העירייה, רונן פלוט, מביאה כעת את תמונת המצב המלאה. מדובר במסכת מתמשכת של הידרדרות, כישלונות ניהוליים, וניסיונות בלתי פוסקים לסתום פיות של עיתונאים ותושבים המעזים להשמיע ביקורת לגיטימית נגד המערכת העירונית שאליה הם משלמים את מיסיהם וארנונתם.

קראו את כל התחקירים בנושא נוף הגליל – לחצו כאן

במוקד הסערה הנוכחית עומדים שני סקרים פוליטיים מקיפים שביצענו במערכת "מעקב" בקשר לבחירות המקומיות. הנתונים, התגובות וקולות הרשת חושפים מציאות דרמטית: רוב מוחלט של בעלי העמדה הברורה בעיר מראים לרונן פלוט את הדרך החוצה, ומביעים מיאוס עמוק כלפי מה שנראה, לכאורה, כסממנים של משטר דיקטטורי במסגרתו הכסף הציבורי מנוצל למלחמות אישיות נגד האזרח הקטן.

השבר הדמוגרפי: הפוליטיקה של כהונת פלוט

בשנים האחרונות משנה נוף הגליל את פניה לבלי הכר, ותהליכים אלו רשומים ישירות על שמו של ראש העירייה, רונן פלוט. העיר, שבמשך עשורים התאפיינה ברוב יהודי מוצק ובשורשים היסטוריים עמוקים, חוותה תהליך מואץ של שינוי דמוגרפי, עד שאיבדה כמעט לחלוטין את הרוב היהודי בה, העומד כיום על כ-51% בלבד.

להורדת הדו"ח – לחצו כאן

נתונים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח מחקר אקדמי המבוסס על נתוני הלמ"ס, המראה כי אך בינואר 2015 מנתה אוכלוסיית נצרת עילית (כיום נוף הגליל) 40,312 תושבים, מתוכם כ-78.3% יהודים וכ-21.7% בלבד ערבים.

לעיון ולהורדת הדו"ח המלא – לחצו כאן

הזינוק החד בשיעור האוכלוסייה הערבית – מ-22% לפאתי ה-50% – אינו יד המקרה. זוהי תוצאה ישירה של המדיניות הפוליטית שמובילה הנהגת העירייה הנוכחית. מדיניות זו הובילה לנטישה המונית של משפחות צעירות, לקריסה מוחלטת של המרקם הדמוגרפי המקורי, ולמציאות שבה הקהילה היהודית נותרת עם זיכרונות ושורשים בלבד, ללא עוגני משיכה אמיתיים לאוכלוסייה.

תעשיית תביעות ההשתקה: לאן הולך כסף הארנונה?

כאשר מנהלים עירייה באמצעות פחד, הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ליקויים היא לנסות ולסגור את הפה לעיתונאים ולתושבים, במקום לתקן את הדורש תיקון. רונן פלוט ועיריית נוף הגליל פיתחו, כך נדמה, תחביב של ממש: הגשת תביעות משפטיות נגד תושבי העיר המפרסמים ביקורת.

לאחרונה נחשף ניסיון מצד ד"ר שוכרי עואודה, סגן ראש עיריית נוף הגליל, להגיש תביעת דיבה נגד מערכת "מעקב". ואולם, בהמשך בחר סגן ראש העיר שלא להמשיך בניהול ההליך, והתביעה לא הגיעה לכדי הכרעה שיפוטית.

הליך זה מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים שנוהלו בשנים האחרונות נגד גורמים ביקורתיים בעיר. במקביל, הליכים משפטיים שנוהלו נגד מקסים פלסטון ויוסי אבוטבול הסתיימו בהפסדי העירייה ובחיובה בהוצאות משפט.

הליכים אלה ממומנים מן הקופה הציבורית, הנשענת על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר. כאשר העירייה מפסידה בהליכים משפטיים, המשמעות היא כי הוצאות המשפט והחיובים הכספיים מוטלים בסופו של דבר על התקציב הציבורי.

ראש העירייה אוהב מאוד את השכר הגבוה שהוא מרוויח, והעירייה תחת הנהגתו מגלה ככל הנראה אובססיביות בגביית כספים מהתושבים. עבור פלוט ושותפיו לעירייה, כספם של תושבים כמו מקסים פלסטון אינו מסריח, ממנו הם מתעשרים ונהנים מתנאי שכר מופלגים. אולם, כאשר פלוט בוחר להשפיל את מר פלסטון, לפגוע בשמו הטוב ולנהל נגדו מאבקים, הוא כנראה שכח עובדה בסיסית אחת: אנשים כמו מר פלסטון הם אלו שמשלמים את משכורתו ואת משכורתם של שותפיו לחוג השלטון.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

שכרו של ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, עומד על כ-50 אלף ש"ח בחודש.

מן הראוי לשוב ולהדגיש כי שכר זה ממומן מכספי הציבור, באמצעות תקציב העירייה, תקציבי משרד הפנים ותקציבי מדינת ישראל. מקורות תקציביים אלה נשענים, בין היתר, על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר וכלל אזרחי המדינה, ובהם גם מקסים פלסטון ותושבי נוף הגליל כולם.

משכך, תפקידו של ראש עיר הוא לפעול למען כלל התושבים ללא הבדל, לשרת את האינטרס הציבורי, להקשיב לצורכי הקהילה ולזכור כי הסמכות הציבורית ניתנה לו מכוח אמון התושבים ומתוך מחויבות לרווחתם ולטובת העיר כולה.

הסקר המטלטל: הציבור אומר "מיצינו"

ב-5 ביוני 2026 פרסמה מערכת "מעקב" פוסט פתוח ברשת החברתית פייסבוק, שנועד לבחון את עמדת הציבור בצורה ישירה, שקופה ומכבדת. השאלה שהוצגה לתושבים הייתה פשוטה: "אם הבחירות לראשות העיר היו מתקיימות היום, האם הייתם תומכים ברונן פלוט לכהונה נוספת?".

התוצאות שהתקבלו הולידו רעידת אדמה פוליטית במסדרונות העירייה. בעוד שפלוט זוכה לתמיכה של כ-49.3% בלבד, רוב מוחלט של המשיבים – 50.7% – בחרו להביע התנגדות מפורשת למדיניותו, לדרכו הפוליטית, או שהציגו עמדה ניטרלית המעדיפה מועמד אחר.

המשמעות היא חד משמעית: רוב הציבור אינו רוצה לראות את רונן פלוט ממשיך בתפקידו כראש העיר.

החשיפה של הסקר הייתה חסרת תקדים והגיעה לכ-20,000 בני אדם. הנתון המפתיע ביותר, המעיד על העניין הציבורי העצום וחוסר השקט האזרחי בעיר, הוא שמעל 97% מהצופים בפוסט אינם נמנים עם עוקביו הקבועים של העמוד:

• עוקבים: 509 בני אדם (2.6%)

• שאינם עוקבים: 19,061 בני אדם (97.4%)

---

ניתוח דמוגרפי מדויק של קהל הצופים חושף כי רובם המכריע הם אנשים צעירים, המהווים את גרעין העבודה והמשפחה של העיר (גילאי 25-54 מהווים כ-76.7% מכלל הצופים):

• גיל 35–44: 31.9% (כמעט שליש מהצופים)

• גיל 25–34: 24.5%

• גיל 45–54: 20.3%

• גיל 55–64: 11.2%

• גיל 65 ומעלה: 8.3%

• גיל 18–24: 3.8%

הנתונים מוכיחים כי שכבת הגיל הצעירה והיצרנית בעיר היא זו שעוקבת באדיקות ובדאגה אחר המתרחש, ומביעה את מחאתה השקטה והרועמת נגד השלטון הנוכחי.

קולות הרשת: "עיר מושחתת, התנהגות בזויה"

התגובות לסקר של מערכת "מעקב" לא הותירו מקום לספק. הציבור בנוף הגליל פתח את סגור ליבו והטיח ביקורת קשה וישירה בראש העיר ובמדיניותו הכוחנית.

אלכסנדרה לוין ביטאה את ייאושן של המשפחות הצעירות בעיר: "בכמה שנים לא הגענו לפינוי בינוי. כל מה שבונים עכשיו במחירים שווים למרכז וגבוהים ממגדל העמק ועפולה. לא נשארו משפחות עם ילדים קטנים, סוגרים גנים ולא בכל בית ספר השנה פותחים כיתה א'… אתם, ששמים לבבות וצועקים שאין ראש העיר יותר טוב כנראה לא יצאתם מהעיר המון שנים… דבר הכי חשוב לראש העיר זאת רכבת, השאלה האם אנחנו צריכים אותה".

התושב יובל אדרי תקף ישירות את האופי הניהולי והמוסרי של השלטון: "אין ספק שהוא דואג פה לכבישים תשתיות וכל המסביב, הבעיה היחידה שהוא מכתים את הדברים האלה ביחס האנושי כלפי התושבים. הוא תובע, חוסם, משפיל ביחד עם הסגן שלו את התושבים שרק רוצים תשובות הגיוניות ולהאיר את העיניים לטובת העיר! הכל מושחת בעירייה, הכל מושחת במועדון הכדורגל בחסות העירייה. הוא בעצמו מושחת… זה לא ראש עיר שיכול להמשיך ולכהן עם ההתנהגות הבזויה שלו".

אורן חק התרכז בנזקים הכלכליים היומיומיים שנגרמים לתושבים בשל רשלנות בתשתיות הבסיסיות: "הדבר הראשון שצריך לתקן בעיר… זה פסי ההאטה. אין אחידות ביניהם… חלק אי אפשר לעלות עליהם בלי לעשות נזק לרכב. כל כמה חודשים צריך לבדוק את הבולמים והקפיצים ברכב… משפחות עם 2-3 רכבים צריכים להוציא הרבה כסף על משהו שבעיר אחרת לא מוציאים עליו".

תושב נוסף, דניס טולדו, העלה תמונת מצב קשה של קריסה חברתית וביטחונית ברחובות העיר: "נוף הגליל היא הבית שלנו, ודווקא בגלל זה אסור לפחד לדבר על מה שכואב. יש מספיק מחליפים… גל העזיבה הוא לא המצאה. יותר ויותר צעירים ומשפחות מחפשים עתיד במקום אחר… חברה מפולגת, תחושת בדידות… רעש בלתי פוסק, אלימות ברחובות, וחשיפה של ילדים למצבים שאף ילד לא אמור לגדול בהם. יש תושבים שמרגישים שהרחובות מוצפים בסמים, שיש פחות מדי אכיפה… כשמכורים לא מקבלים מענה אמיתי, כל הקהילה משלמת את המחיר".

מקרים אנושיים קורעי לב נחשפו אף הם, כמו עדותה של שרית טל: "לנו הרסו את הבית והבניין וזרקו אנשים עם חוב ההריסה, כן חוב ההריסה על חשבון בעלי הדירות, כבר 5 שנים מנחם אריאב 9 ואין היתר בנייה, בלי בית".

התושבת ופא רואשדה הצביעה על מדיניות האכיפה הדרקונית: "מבחינת הדוחות שקיבלנו על שמאל וימין לא היה מוצדק, וכשהגשנו ערעור לא התחשבו בנו ובמיוחד רכב נכה. משקם העיר על חשבון התושבים". דברים אלו חזרו גם אצל אלי מישקרי: "התנהלות הפקחים על הפנים, אשכרה מרגישים שבאו לעבוד כי לקנוס אנשים. אפס שיקול דעת, מצלמים רכבים מרחוק ועוד מלא דברים מכעיסים".

אבי שק שיתף בהבטחות ריקות מתוכן שקיבל מראש העיר עצמו: "ישבתי עם רונן לפני שנתיים לערך, והבטיח לי שאוטוטו יש כביש עוקף כפרים לכיוון גולני… עד היום לא בוצע… זה נקרא לדאוג לתושבים!".

חסידי השלטון: אינטרסים אישיים או תמיכה עיוורת?

מערכת "מעקב" שומרת על הגינות עיתונאית ומציגה גם את קולות התמיכה שקיבל פלוט (כ-49%). בין המגיבים היו סוהיל שליאן ששיבח את עבודות הפיתוח, ודבורה שטיגליץ שציינה כי העיר שודרגה. אולם, מבט מעמיק לתוך פרופיל התומכים חושף תופעות מעניינות במיוחד המעבות את התחושה לגבי התנהלות המערכת המקורבת.

כך למשל, הגולש עובדיה סלע, אשר קבע בנחרצות כי פלוט הוא "ראש עיר מס' 1", מתגורר בכלל בעיר עפולה השכנה. התהייה העולה היא – מדוע מי שאינו משלם ארנונה בנוף הגליל ואינו חווה את מצוקותיה היומיומיות בוחר להלל את שלטונו של פלוט?

במקרה אחר, הגולש ראובן ברטפלד כתב בלהט: "אין ראש עיר כזה ולא יהיה, נוף הגליל זכתה". אלא שהבדיקה מעלה כי אשתו, כנרת ברטפלד, היא ככל הנראה עובדת בעיריית נוף הגליל, אשר מיהרה אף היא להגיב בפוסט בטקסט דומה: "איזה שאלה, רונן הוא ראש עיר מספר אחד והייתי שוב ושוב בוחרת בו". האם מדובר בדעה אובייקטיבית של תושבים, או שמא בפחד מאיבוד מקום העבודה או ברצון לרצות את ראש המערכת העוקב אחרי הפרסומים באובססיביות? התשובה נדמית ברורה מעליה.

הגולש Suleman Hamed סיכם את תמונת המצב השלטונית במילים מדויקות: "נכון שהפקחים לא מרחמים! אבל הוא החזק בנוף הגליל ונראה לי בכל הארץ". כוחנות ואפס רחמים כלפי האזרח, זהו כנראה כרטיס הביקור של השלטון הנוכחי.

מהפך בפתח? נתוני הסקר השני

אם לא די בנתוני פייסבוק הכלליים, מערכת "מעקב" מפרסמת כעת נתונים ראשוניים מסקר ממוקד נוסף שהסעיר את המערכת הפוליטית בעיר, תחת הכותרת: "תושבי נוף הגליל: האם הגיע הזמן לראות את מקסים פלסטון במועצת העיר?"

הנתונים שנאספו ונחשפו כבר ליותר מ-3,000 גולשים מציגים מגמה ברורה של דרישה לשינוי פרסונלי ומערכתי:

• תמיכה במקסים פלסטון: 50% מהמשתתפים.

• תמיכה ברשימה הקיימת של העירייה: 40.9% בלבד.

• ניטרליים / ללא עמדה: 9.1%.

כאשר מנתחים את בעלי העמדה הברורה בלבד (ללא הקולות הניטרליים), התמונה הופכת לחדה עוד יותר:

• מקסים פלסטון: 55%

• הרשימה הקיימת: 45%

מדובר ביתרון דרמטי של 10 נקודות אחוז לטובת מקסים פלסטון על פני הרשימה הממסדית הקיימת. מאחר שההצבעות והאינטראקציות ממשיכות להצטבר ברגעים אלו, הנתונים המלאים, המעודכנים והמדויקים ביותר יוצגו בכתבה נפרדת ומורחבת בהמשך.

נ.ב

בשלה העת כי רונן פלוט וחברי המועצה יקשיבו לרחשי הלב של השטח, יקיצו אל המציאות, ויבינו נכוחה כי ציבור התושבים תובע שינוי שורשי ויסודי באורחות ניהולה של העיר.

הבהרה לגבי סקר נוף הגליל: מגמות ברשת ואינן עובדות מוגמרות

בסקר המדובר נרשמו אלפי צפיות ומעורבויות, ומערכת "מעקב" השקיעה מאמצים רבים כדי לפנות לתושבי נוף הגליל ולשקף את עמדתם. עם זאת, מאחר שלא היה מדובר בסקר טלפוני מפוקח אלא במשאל פתוח ברשת החברתית פייסבוק, קיימת סבירות כי בין המשיבים היו גם מי שאינם תושבי העיר, משתמשים מזדמנים וכו'.

המערכת עשתה כל שביכולתה כדי להציג את הנתונים המדויקים והקרובים ביותר למציאות בהתאם לכלי המדידה הקיימים. יחד עם זאת, אין לראות בנתונים אלו עובדות מוגמרות או ממצאים חד משמעיים. מדובר בסקר רשת עצמאי המבוסס על פלטפורמת פייסבוק בלבד, ואין להשוותו או להתייחס אליו כאל סקר רשמי של גוף ממשלתי, סטטיסטי או מחקרי מוסמך.

הפוסט הלם בנוף הגליל: סקר דרמטי חושף מפולת ותיעוב ציבורי נגד רונן פלוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

תגובת העירייה ואישור הממצאים

מנהלת אגף הדוברות בעיריית נוף הגליל, הגברת אורנה יוסף בוחבוט, התייחסה לממצאים בתגובה רשמית. לדבריה: "ביצוע סקר נכסים ברחבי העיר. אצל מספר רב של בעלי נכסים בוצעו עדכוני מדידה כמו גם בנכס של ד"ר שוכרי. בעקבות זאת, הגיע ד"ר שוכרי והסדיר את מלוא התשלום על פי במדידה העדכנית".

באשר לסוגיית הבנייה הבלתי חוקית, הבהירה דוברת העירייה כי הנושא נמצא בבדיקת הגורמים המוסמכים: "הטענות בפנייתך נבדקות על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה". כנראה התיק בעניין זה נמצא בטיפולו של סגן ראש העיר, מר אלכס גדלקין, והבדיקה מתבצעת גם על ידי גורמים חיצוניים לעירייה.

ראוי להדגיש כי במדינות רבות, ובפרט באלו אשר חוו על בשרן את עול המשטר הקומוניסטי, נאסרה הסימבוליקה הקומוניסטית על פי דין, ודמותו של סטלין מוקעת באופן נחרץ כסמל לרצח עם.

להלן פירוט המדינות אשר חוקקו איסור על השימוש בסמלים קומוניסטיים:

לטביה – חוקקה איסור מוחלט על שימוש בסמלים קומוניסטיים ונאציים כאחד, לרבות הפטיש והמגל והכוכב האדום.

ליטא – אסרה בחקיקתה כל שימוש בסממנים סובייטיים, ובכללם הפטיש והמגל, ההמנון הסובייטי ודגלים אדומים הנושאים סממנים קומוניסטיים.

אסטוניה – במסגרת חקיקה מקיפה כנגד משטרים טוטליטריים, הוטל איסור על השימוש בסמלים קומוניסטיים ונאציים כאחד.

אוקראינה – החל משנת תשע"ה (2015) הוטל איסור גורף על שימוש בסמלים קומוניסטיים במסגרת חוקי ה"דה-קומוניזציה".

פולין – אסרה בחוק כל הפצה, מסחר או תצוגה של סמלים קומוניסטיים, בד בבד עם האיסור על סמלים נאציים.

הונגריה – חוקקה איסור מקיף על שימוש בסמלים קומוניסטיים ונאציים, ובכללם הפטיש והמגל, הכוכב האדום ודגלים קומוניסטיים.

גיאורגיה – הטילה איסור על שימוש בסמלים סובייטיים כחלק ממהלך לאומי להתנתקות מן העבר הקומוניסטי.

מולדובה – הטילה בעבר איסור על שימוש בסמלים קומוניסטיים, ברם, איסור זה בוטל בשנת תשע"ג (2013).

מדינות אשר בהן נתפס סטלין כרוצח המונים מן הבחינה הרשמית או הציבורית:

אוקראינה – סטלין נתפס כרוצח המונים בשל הולודומור (הרעב ההמוני בשנים תרצ"ב-תרצ"ג), אשר גבה את חייהם של מיליוני אוקראינים. המדינה מכירה באירוע זה כרצח עם.

מדינות הבלטיות (ליטא, לטביה, אסטוניה) – רואות בו אחראי לרצח המוני, לגירושים ולדיכוי האוכלוסיות המקומיות, בפרט בתקופת סיפוחן לברית המועצות.

פולין – נתפס כאחראי לרצח המוני, ובכלל זה טבח קאטין (ת"ש), במסגרתו הוצאו להורג כעשרים ושניים אלף קצינים ואנשי רוח פולנים.

גיאורגיה – חרף מוצאו הגיאורגי של סטלין, רבים במדינה רואים בו עריץ ורוצח המונים, בפרט בשל דיכוי התנועות הלאומיות הגיאורגיות.

הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, רומניה ובולגריה – רואות בו אחראי למשטרי הדיכוי הקומוניסטיים אשר הוטלו עליהן בעקבות מלחמת העולם השנייה.

-אנו במעקב-

צילום מתוך האתר של מפלגת חד"ש, תוכן לפי סעיף 27א'

הפוסט סגן ראש העיר עואודה שוכרי מנסה להשתיק את חשיפת חריגות הבנייה הופיע לראשונה ב-מעקב.

חשדות כבדים מעיבים בימים האחרונים על התנהלותו של סגן ראש עיריית נוף הגליל, מר שוקרי עואודה (עואודה שוכרי). תחקיר מעמיק ומקיף אשר נערך על ידי מערכת "מעקב" חושף שרשרת ממצאים מדאיגים ומטרידים, ובהם חשדות לכאורה רבי משקל בדבר עבירות בנייה שבוצעו בניגוד לחוק, אי-הקפדה על דיווחי ארנונה בתקופה מוגדרת אשר הובילה להצטברות חובות ניכרים, וכן העלמת מידע חיוני מן הציבור.

חשד לבנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב

על פי מידע שהגיע למערכת "מעקב", מר עואודה חשוד בביצוע עבירות בנייה חמורות בביתו הפרטי. על פי הממצאים, מדובר בחריגת בנייה של כ-100 מטרים רבועים. החומרה המיוחדת במקרה זה נובעת מהעובדה כי מדובר בנבחר ציבור, האמור לשמש דוגמה אישית לשמירה על החוק.

כנראה התיק בעניין זה נמצא כעת בטיפולו של סגן ראש העיר, מר אלכס גדלקין, והבדיקה מתבצעת גם על ידי גורמים חיצוניים לעירייה. עבירות בנייה מסוג זה מהוות הפרה של חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, המחייב קבלת היתר בנייה טרם ביצוע כל עבודת בנייה או הרחבה.

(באופן כללי, נבחר ציבור העובר על החוק הוא תופעה מצערת, במיוחד כאשר מדובר באדם משכיל ובעל השכלה אקדמית)

ד"ר שוקרי עואודה, חבר מפלגת חד"ש, מביע הערצה ליוסף סטלין ולקומוניזם. למעשה, סטלין אחראי לרציחתם של מאות אלפי בני אדם – מוסלמים, יהודים, אוקראינים ונוצרים – במסגרת הרפורמות שהנהיג.

לידע כללי בלבד: בתקופת שלטונו של סטלין, חברי מועצות ערים, מנהלים בכירים או כל אדם אחר אשר הפר את החוק באופן בוטה, דינו היה מוות (באמצעות שירותי הביון הסובייטי, ה-KGB). תמוה כיצד אזרח ערבי-ישראלי רוחש חיבה כה עזה לסטלין, אך יש להניח כי ד"ר עואודה נהנה מן העובדה שאינו נתון תחת משטרו הרודני.

אילו חי בתקופת שלטונו של הרודן הרצחני סטלין, סביר להניח כי גורלו היה שונה בתכלית. תחת משטר האימים הסובייטי, כל סטייה מן הקו המפלגתי הרשמי נחשבה לבגידה חמורה. אזרחים תמימים נשלחו למחנות העבודה בסיביר בשל האשמות שווא, החל מהבעת דעה עצמאית וכלה בקריאת ספרות אסורה.

הרופאים, אשר בימינו נהנים מחופש מקצועי, היו כבולים תחת המשטר הקומוניסטי למרות המפלגה ונאלצו לפעול על פי הנחיותיה הנוקשות. כל ניסיון לחרוג מן התכתיבים הללו עלול היה להסתיים במאסר או אף בחיסול.

המשטר הטוטליטרי חדר לכל תחומי החיים: אדם שהעז לבנות ללא אישור, להביע את אמונתו הדתית בפומבי, או אף ללבוש בגדים מערביים, סיכן את חירותו ואת חייו. מנגנוני הדיכוי פעלו ביעילות מרבית לדיכוי כל ניצוץ של מחשבה עצמאית או ביטוי אישי.

• הדיכוי הסטליניסטי – לקריאה נוספת, לחץ כאן

היקף הקורבנות אשר קיפחו את חייהם תחת עולם של המשטרים הקומוניסטיים במאה ה-20 נאמד בטווח שבין 85 ל-100 מיליון נפשות (נתון זה אינו כולל את מניין הקורבנות בסין ובצפון קוריאה במאה ה-21).

אי-דיווח על שטח מלא בתשלומי ארנונה

ממצא חמור נוסף שעלה בתחקיר נוגע לפער משמעותי בין שטח הנכס בפועל לבין השטח עליו משולמת ארנונה. בעוד שטח ביתו של מר עואודה עומד על למעלה מ-400 מטרים רבועים, נמצא כי כנראה דאז שילם ארנונה רק על 300 מטרים רבועים במשך התקופה.

במהלך עבודתנו על התחקיר, אשר החלה בשלהי אוקטובר 2024, נתגלה פער משמעותי בדיווחי הארנונה. לכאורה, הדיווח והתשלום בוצעו על שטח של 300 מטרים רבועים, בעוד השטח הבנוי בפועל משתרע על פני 400 מטרים רבועים. פער זה מעורר חשש כבד להתחמקות מכוונת מתשלום מלוא המיסים העירוניים, שכן נראה כי בעל הנכס היה מודע להיקף הבנייה המורחב, אך נמנע מעדכון הרשויות והתאמת חיובי הארנונה בהתאם.

כספי הארנונה, המיועדים למימון שירותים עירוניים חיוניים כגון חינוך, רווחה וספורט, נפגעים כתוצאה מדיווח חסר זה.

לביסוס ממצאי התחקיר קיבלנו אישוש משמעותי מפי נושאת משרה בכירה בעיריית נוף הגליל, הגברת אורנה יוסף בוחבוט, המכהנת כמנהלת אגף הדוברות בעירייה.

בעקבות בדיקה מעמיקה ויסודית אשר נערכה בידי הגברת אורנה יוסף בוחבוט, כנראה אוששו טענותינו באורח חד-משמעי. בבדיקה נתגלה כי סגן ראש העירייה, ד"ר שוקרי עואודה, ככל הנראה נקט בפעולות בנייה בניגוד לחוק, ועל פי המשוער, במשך פרק זמן מסוים נמנע מדיווח ומתשלום מסי הארנונה כמתחייב על פי דין. ראוי לציין כי עם היוודע דבר הבדיקה העיתונאית, דומה כי מיהר ד"ר עואודה להסדיר את התחייבויותיו הכספיות (בכך השיג תחקירנו תוצאה חיובית בהשבת כספי ציבור לקופת העירייה).

למעשה, כך מסרה לנו הגברת בוחבוט, וזה ציטוטה המדויק: "ביצוע סקר נכסים ברחבי העיר. אצל מספר רב של בעלי נכסים בוצעו עדכוני מדידה כמו גם בנכס של ד"ר שוכרי. בעקבות זאת, הגיע ד"ר שוכרי והסדיר את מלוא התשלום על פי במדידה העדכנית".

תגובה בעייתית לפניות התקשורת

בניסיון לקבל את התייחסותו של מר עואודה לממצאים שהתגלו, פניתי אל סגן ראש העיר. הלה האזין לטענות בדבר חריגות הבנייה ואי-תשלום ארנונה בגין שטח העולה על 400 מטרים רבועים. תגובתו הייתה תמציתית ונחרצת: "הכל שקר". מיד לאחר מכן, ניתק את השיחה וחסם את מספר הטלפון של העיתונאי (דומה כי ניתן להבחין בבירור בהשפעת הרוח הקומוניסטית).

התנהלות זו עומדת בסתירה להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, המחייבת נבחרי ציבור להיות נגישים לציבור ולתקשורת. חסימת עיתונאי מהווה פגיעה בעקרון השקיפות השלטונית ובזכותו הבסיסית של הציבור לדעת.

קיימת פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בסוגיית חסימת אזרחים על ידי נבחרי ציבור. פסיקה מכוננת בעניין זה התקבלה במסגרת עע"מ 7659/22, בה קבע בית המשפט העליון כי נבצר מנבחרי ציבור לחסום אזרחים המביעים ביקורת, זאת לאור זכותם היסודית והחוקתית לחופש הביטוי ולזכות הציבור לדעת.

קרא את פסק הדין, לחץ כאן

בפסיקתו המהותית, הטיל בית המשפט העליון חובה נחרצת על נבחרי הציבור להבטיח כי ערוצי התקשורת יישארו נגישים לכלל הציבור. חסימתם של אזרחים המביעים דעות פוליטיות או מותחים ביקורת על נבחר ציבור, מהווה פגיעה מהותית בזכותו של הציבור לקיים שיח דמוקרטי פתוח וחופשי.

העמדנו לרשותו של נבחר הציבור הנכבד מגוון הזדמנויות נאותות להתייחס לסוגיות הארנונה הנדונות. מעבר לכך, יצרנו עמו קשר בעניין הבנייה הבלתי חוקית, חריגות הבנייה וחובותיו בגין תשלומי הארנונה דאז. ברם, לאחר שהובאו לפניו הטענות האמורות (יצוין כי אף הועברו הדברים בכתב באמצעות רשת וואצאפ, אולם עקב החסימה לא התקבלו ההודעות), בחר להשיב בחסימה.

יתר על כן, הגברת אורנה יוסף בוחבוט, בתפקידה כדוברת העירייה, אינה מכחישה את העובדה כי סגן ראש העיר הפר את הוראות החוק. חלף זאת, היא נוקטת בגישה מגוננת, ובתגובתה מציינת: "לעניין טענותיך בדבר חסימת מספרך על ידי ד"ר שוכרי עוואדה, נבהיר כי מדובר בסגן ראש עיר בתואר, המבצע עבודתו בהתנדבות מלאה – ללא שכר. לפיכך, מכשיר הטלפון הנייד שלו הינו רכושו הפרטי". תמוה על איזו הלכה מהלכות בית המשפט העליון מתבססת קביעה זו.

השלכות משפטיות אפשריות

המקרה מעלה חשש להפרת אמונים מצד נבחר ציבור. הפער המשמעותי בדיווחי הארנונה (נראה כי פעל להעלים מן הציבור את היקף הבנייה הבלתי חוקית אשר ביצע. אך משהחל התחקיר העיתונאי בעניינו, נחפז להסדיר את חובותיו בגין תשלומי הארנונה), יחד עם החשד לבנייה בלתי חוקית, מצביעים על דפוס התנהלות בעייתי שעשוי להוביל להשלכות משפטיות חמורות.

חוק התכנון והבנייה קובע עונשים כבדים על עבירות בנייה. בנוסף, אי-דיווח מלא על שטח נכס לצורכי ארנונה עלול להיחשב כעבירה על פקודת העיריות וחוקי המס (למצער, תיעדנו את מה שנראה כניסיונו של סגן ראש העיר להסתיר את הבנייה החורגת ואי-תשלום הארנונה דאז. אילולא נערכה מדידה חדשה של ביתו (כנראה אחוזה בת 400 מטרים רבועים), נראה כי כלל לא היה פונה מיוזמתו לדווח על תוספת של כמאה מטרים רבועים שבנה. אכן, ברוך שחנן אותנו בעיתונות חוקרת).

זאת ועוד, מידע שהגיע לידינו ממקורות בכירים בעיריית נוף הגליל מעיד כי הטיפול בסוגיה מתבצע בעקבות מעורבות גורמים חיצוניים, עובדה אשר תקשה על טשטוש המציאות. עד כה נמנעה עיריית נוף הגליל מלקיים פיקוח ראוי על הליכי הבנייה הבלתי חוקית, החריגות מהיתר והפרות התכנון.

מן הראוי להדגיש כי ניכר שעיריית נוף הגליל, תחת הנהגתו של ראש העיר רונן פלוט, נוקטת במדיניות של התעלמות, בין אם מכוונת ובין אם רשלנית, מן המתרחש בתחומה. נראה כי פלוט מתעלם ביודעין מהתנהלות סגנו, אשר מביע הערכה גלויה לעריץ האכזר סטלין, לרעיון הקומוניסטי ולדגל פלסטין, ואולי אף מקדם מיזמי בנייה בלתי חוקיים ברחבי נוף הגליל (העיוורון מצד ראש העיר מסייע, ככל הנראה ולכאורה, מעת לעת, לבנייה הבלתי חוקית). יתר על כן, כנראה ראש העיר מגלה אדישות מוחלטת לתופעה המדאיגה של עזיבת צעירי העיר, הנובעת מהיעדר הזדמנויות תעסוקה ואופק התפתחות.

אשר לגופו של עניין, ובהמשך לאמור לעיל, הגברת אורנה יוסף בוחבוט, בתפקידה כמנהלת אגף הדוברות, מוסרת בעניין הבנייה הבלתי חוקית כי הנושא נמצא בבדיקת העירייה. בתגובתה המדויקת נכתב: "עוד במענה לפנייתך מאתמול (13/1) הובהר כי הטענות בפנייתך נבדקות על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה".

תגובות:

"עיריית נוף הגליל נוהגת בשקיפות מלאה בכל תחומי פעילותה. להלן התשובות לשאלותיך לפי סדר הצגתן:

1. לעניין סעיף 1 – לא ברור מהיכן המידע  המוצג על ידך בפנייתך, שכן מידע זה שגוי ומבדיקה שביצענו  – נכון ליום 31/12/24 נמצא כי לא קיים חוב.

2. לעניין סעיף 2, הדברים האמורים בו נמצאים בבדיקה.

3. לעניין סעיף 3 הפורטוקולים הנ"ל מפורסמים באתר העירייה.

4. לעניין  טענותיך בדבר חסימת מספרך  על ידי ד"ר שוכרי עוואדה, נבהיר כי מדובר בסגן ראש עיר בתואר, המבצע עבודתו בהתנדבות  מלאה – ללא שכר. לפיכך, מכשיר הטלפון הנייד שלו הינו רכושו הפרטי.

5. כמו כן להבא, וככל שפנייתך נעשית מתוקף היותך עיתונאי, הינך מתבקש להציג תעודת עיתונאי פורמלית.

המשך יום שקט וטוב".

*בהתאם לבקשתה, העברתי לדוברת העירייה, הגברת אורנה יוסף בוחבוט, את תעודת העיתונאי שברשותי.

ד"ר שוכרי עוואדה בחר לחסום ולנתק את השיח, ואף לא טרח להשיב על הפניות בכתב.

מר אלכס גדלקין הפנה אותנו לדוברות העירייה וניתק את השיחה באופן חד-צדדי, מבלי להיפרד כמקובל (תחילה סברנו כי מדובר בתקלה טכנית, אך משניסינו ליצור עמו קשר בשנית, נמנע מלהשיב). יצוין כי ניתוק שיחה באופן זה נוגד את כללי הנימוס המקובלים.

פנינו באמצעות דוברות עיריית נוף הגליל בבקשה לקיים ראיון מצולם עם ראש העיר רונן פלוט, ואולם בקשתנו נדחתה. נראה כי מר פלוט נמנע מלהתראיין בפני כלי תקשורת עצמאיים אשר עשויים להציג בפניו שאלות נוקבות.

• נבקש להדגיש כי השאלות המועלות בכתבה זו מבוססות על מסמכים ומידע שהתקבלו ממקורותינו, ואשר נחקרו על ידינו בקפידה. בטרם פרסום הכתבה, ביקשנו להציג את השאלות בפני מר שוקרי עואודה, אך נתקלנו בסירוב נחרץ ובהתנהלות בלתי ראויה מצדו. התחמקותו של אדם ממתן מענה לשאלות מהותיות מעוררת תהיות נוספות, המתווספות לחשדות העולים מן המידע שבידינו.

-אנו במעקב-

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט סגן ראש העיר מחד"ש שוקרי עוואדה חשוד בבנייה לא חוקית הופיע לראשונה ב-מעקב.