חקירה פלילית נפתחה היום (1 בפברואר) ביחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרת ישראל נגד עורך הדין אביחי אלקובי וכתב בתאגיד השידור הציבורי, דניאל אלעזר, בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור וקבלת דבר במרמה. החקירה עוסקת בטענות שלפיהן הוצע לאיש עסקים מתחום הקריפטו להימנע מפרסום תחקיר עיתונאי בעניינו, בתמורה לתשלום כספי בסך 200 אלף שקלים במזומן.

הפרשה החלה כאשר עורך הדין פנה לאיש העסקים, המוכר ברשת בכינויו ג'וני ביטקוין (יוני כהן), והציע כי תמורת תשלום במזומן לא תפורסם עליו כתבה עיתונאית. לפי הנטען, הסכום שנדרש עמד על 200 אלף שקלים, ונאמר כי הוא מהווה "תעריף" משותף לעורך הדין ולכתב התאגיד.

בבית של איש העסקים מר כהן תועדו דברים קשים. על פי התיעוד, בשעה 21:30 הגיע עו"ד אביחי אלקובי למקום על מנת לקבל סכום כסף במזומן, בסך של 200 אלף שקלים.

במהלך ביקור לקבלת שוחד הגיע עו"ד אביחי אלקובי לביתו של ג'וני ביטקוין. במסגרת הביקור ביקש ג'וני ביטקוין מעו"ד אלקובי לוודא כי הכתבה נגדו לא תתפרסם, ולשם כך ביקש ממנו ליצור קשר טלפוני עם דניאל אלעזר. זאת, לאחר שהתברר באמצעות עורך הדין כי סכום הכסף במזומן מצוי וממתין למסירה. במהלך השיחה אישר דניאל אלעזר כי הכתבה לא תפורסם.

יש לציין כי כלל האירועים תועדו במסגרת מהלך רחב ומבוקר, שבוצע, על פי הנטען, באישור המשטרה, לצורך יצירת תיעוד המעורר חשד לפעילות משותפת בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי, שבמסגרתה, לכאורה, נגבים כספים ומתקבלים כספי שוחד.

המערכת תפרסם בשלב זה רק חלק מצומצם מן הראיות, שכן החומרים מצויים בעבודת משטרת ישראל ואין אישור לפרסומם המלא. עם זאת, בידי המערכת מצויים חומרים נוספים שטרם פורסמו, אשר מהם ניתן להבין, לכאורה, כי דניאל אלעזר פועל באופן שיטתי לקבלת כספים בהיקפים של מאות אלפי שקלים, בשיתוף פעולה עם עו"ד.

צילום בלעדי של מערכת "מעקב": עו"ד אביחי אלקובי לצד כספים אשר, כלל הנראה, ביקש לקבלם כשוחד

שלבי הפרשה תועדו באמצעות מצלמות נסתרות, ובתיעוד נטלו חלק גם כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב, וכן לוחם ה-MMA ואיש הציבור חיים גוזלי. בין החומרים מצויים תיעודים של ספירת כספים ונטילת מזומנים, אשר מעלים, לכאורה, חשד לקבלת כספי שוחד.

מן השיחה שהתנהלה בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי עולה כי הכתבה נגד מר כהן הייתה ערוכה ומוכנה לפרסום כחלק השני של הפרשה, לכאורה לאחר שצוות שלם עמל על הכנתה תוך שימוש במשאבי ציבור, אולם בשלב מסוים התקבלה החלטה שלא לפרסמה.

עוד יצוין כי עוד בטרם פרסום החלק הראשון ביקש, על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי לקבל סכום כסף, אולם באותה עת סירב ג'וני ביטקוין לשלם, מתוך תחושה כי מתבצע, ניסיון לסחיטה וכי מופעלות עליו מניפולציות שנועדו להביא לקבלת תשלום במזומן.

גם בפעם השנייה לא התכוון ג'וני ביטקוין לשלם או להעביר שוחד לעובד ציבור. תחת זאת החל לתעד את המתרחש ולאסוף ראיות, לטענתו, לנוכח מה שהוא מתאר כניסיון מתמשך לסחוט ממנו כספים בידי עובד ציבור.

כיצד החלה הפרשה: ציר הזמן המלא

מערכת "מעקב" הגיעה לשטח לצורך תיעוד האירועים. בראיון מצולם, אשר בשלב זה אין אישור לפרסמו במלואו, טען מר כהן כי עורך הדין אביחי אלקובי שלח אליו הודעות שבהן נמסר כי צפוי להתפרסם "חלק שני" של תחקיר בעניינו, וכי לשם מניעת פרסומו נדרש תשלום כספי.

לטענתו, עורך הדין מסר כי מדובר בדרישה משותפת לו ולכתב התאגיד. עוד ציין כהן כי בעקבות החוויה הקשה שחווה, לדבריו, בעקבות פרסום החלק הראשון של התחקיר – אותו הגדיר כתחקיר שקרי בעניינו – החל לתעד באופן שיטתי כל שלב, לרבות האופן שבו, לטענתו, פעלו עורך הדין וכתב חדשות כאן 11 בניסיון לדרוש ממנו סכום של 200,000 שקלים במזומן.

על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי הוא שדחק בקיומה של הפגישה, במטרה לקבל סכום של 200 אלף ש"ח, ובתמורה לכך שחלקו השני של התחקיר לא יפורסם. בהתאם לכך נקבעה הפגישה ליום חמישי האחרון, בשעה 21:30.

בשעה היעודה הגיע עורך הדין לביתו של כהן בקיסריה, שם, המתין סכום של 200 אלף ש"ח במזומן. במהלך הביקור החל עורך הדין בספירת הכסף, בכוונה ליטול אותו עמו, אולם בשלב זה יצאו אל המקום כתבים וצלמים, והמהלך הופסק. עוד על פי אותו תיאור, עורך הדין אף ביקש לקיים ארוחה ולשתות יין, לכאורה לציון קבלת הכסף.

כנראה, עורך הדין איבד שיקול דעת מקצועי, והתנהל באופן שעלול להעמידו בלב פרשה חמורה של סחיטה, איומים וקבלת שוחד. למעשה, פרסום תחקיר שלילי ושקרי, כלל הנראה, עושה פגיעה נפשית קשה, טראומה עמוקה וכתם ציבורי ארוך טווח. מדובר במצב שבו דעת הקהל שופטת ומכריעה עוד בטרם התבררו העובדות לאשורן – תרחיש המתואר כסיוט מתמשך, ולא כהליך ציבורי תקין. חומרה מיוחדת נודעת למצבים שבהם איום בפרסום תחקיר שלילי נגד איש עסקים משמש, כלל הנראה, כאמצעי להפעלת לחץ פסול ואף לסחיטה כספית, וזאת כאשר מדובר בעיתונאי המועסק בגוף תקשורת ציבורי המתוקצב מכספי משלמי המיסים.

דניאל אלעזר: חשדות לדפוס שוחד שיטתי

חומרת הפרשה מתחדדת לנוכח מעמדו של הכתב כעובד ציבור, מדובר, כלל הנראה, בהעברת כספי שוחד באמצעות גורם מתווך – דפוס פעולה הנחזה כשיטתי.

הפרשה הנוכחית אינה מקרה בודד. מן החומרים שבידי המערכת עולה כי דפוס פעולה דומה הופעל, כלל הנראה, גם כלפי איש העסקים נתנאל מזור. בשנת 2024 נפתח במשטרת ישראל תיק חקירה פל"א 539391/2024 נגד הכתב, המצוי בטיפולה של תחנת מוריה בירושלים ונותר פתוח נכון למועד זה, בחשדות לקבלת שוחד, מתן שוחד לעובד ציבור, סחיטה ואיומים.

קרא עוד – לחץ כאן

באותו מקרה ניסה דניאל אלעזר, כתב חדשות כאן 11, לקבל ממזור תשלום כספי במעטפה, בתמורה להימנעות מפרסום תחקיר. מזור סירב להעברת הכספים, ולאחר מכן פורסם נגדו תחקיר אשר הוצג, כלל הנראה, כתחקיר שקרי. מנגד, גורם נוסף – מר מלכה – העביר, כלל הנראה, כספים למר אלעזר, ובהקשר זה לא פורסם תחקיר נגד מר מלכה. הדברים עולים מפרטי התלונה ומהחקירה הפלילית המתנהלת בירושלים.

חומרה מיוחדת נודעת לכך שמר מזור הגיש להנהלת הערוץ תלונה רשמית, שאליה צורפו שיחה מוקלטת – המהווה כלל הנראה תיעוד לדרישה לתשלום כספי בתמורה לאי פרסום תחקיר בחדשות כאן 11 – וכן צילומי מסך של התכתבויות, אשר הוגשו כראיות. חרף קבלת החומרים והפנייה הרשמית, אלה לא נבדקו באותה עת.

הדין קובע כי מקום שבו מתקבל מידע רשמי ותלונה רשמית בחשד לדרישת שוחד או לסחיטה, חלה על נושאי משרה בכירים ועובדי ציבור חובת דיווח מיידית למשטרה. אי עמידה בחובת דיווח זו מהווה עבירה על החוק.

בענייננו, גם מבלי להכריע אם בוצעה עבירת שוחד בפועל אם לאו, עצם אי הדיווח עומד בניגוד לחובה הקבועה בדין. על רקע זה נטען כי הנהלת כאן 11 פעלה להשתקת המקרה ולהסתרתו, במקום להעבירו לבירור רשויות האכיפה.

בשני המקרים פרסם דניאל אלעזר "תחקירים" שקריים, שהתבססו על תלונות של מספר מצומצם של לקוחות בלתי מרוצים, ולא על תשתית רחבה, מבוססת ומאומתת.

מערכת "מעקב" ממשיכה לתעד את שני המקרים האמורים, ותוסיף לתעד ולסקר כל מקרה דומה אם יובא לידיעתה בעתיד. גם המקרה הראשון יוסיף להיסקר עם התקדמות החקירה והבהרת ממצאיה.

אבסורד בולט בפרשה הוא שעו״ד אביחי אלקובי, המנהל קבוצת פייסבוק המוקדשת למאבק בנוכלים, תועד בפרשה כמי שפעל, כלל הנראה, בניגוד לדין.

החקירה המשטרתית מצויה בשלביה הראשוניים, וכל המעורבים בפרשה נהנים בשלב זה מחזקת החפות.

פרשת 200 אלף

מישל טרוני פרסם היום הודעה פומבית, שבה כתב:
"פרשת סחיטה חמורה המשאירה את המשטרה ועולם התקשורת בהלם. איש ציבור ועורך דין סוחטים אנשים עסקים ומאיימים על כולם. בקרוב תדעו מי זה.. כל ערוצי התקשורת על זה כרגע".

גם דניס צ'רקוב התייחס לפרשה ופרסם:
"פרשת 200 אלף.עו"ד אביחי אלקובי הגיע לקחת 200,000 ש״ח במזומן בתמורה לכך שדניאל אלעזר לא יפרסם כתבה שלילית על איש עסקים בערוץ כאן 11.
דניאל אלעזר תועד מאשר שלא תהיה כתבה".

חיים גוזלי מסר הודעה מפורטת, שבה נכתב:
"חקירה פלילית נפתחה היום (1.2) בימ"ר חוף נגד עורך דין מוכר וכתב בתאגיד השידור הציבורי בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור, וקבלת דבר במרמה. הפרשה החלה כאשר עורך הדין הציע לאיש עסקים מתחום הקריפטו כי בעבור 200,000 שקלים במזומן לא תעלה עליו כתבה. איש העסקים יחד עם כוכבי רשת מוכרים תיעדו את ספירת הכסף במצלמות נסתרות וגם את העיתונאי מכאן 11 מאשר בשיחת טלפון, לאחר העברת הכסף במזומן, כי "לא תהיה כתבה"".

בעקבות הפרסומים פרסם דניאל אלעזר פוסט תגובה, שבו כתב:
"אני מבין שיש סערה קטנה שאחראים לה כמה מושאי תחקיר שלי שכנראה מאוד התעצבנו על התחקירים נגדם ותביעת המיליון שהוגשה בשבוע שעבר, ועושים הכל בצורה שלא תעלה על הדעת במטרה לפגוע בי ובמוניטין שצברתי לאורך שנים. לכל מי שקיבל את הסיפור השקרי אני ממליץ להמתין טיפה, בקרוב מאוד כל הפרטים ייחשפו. תלונה במשטרה הוגשה וכן תביעה תוגדל ואלה יתווספו אנשים נוספים. במאמר מוסגר ובנימה אישית: ממליץ לחזור לתחקירים עליהם כדי להבין האם לקחת אותם ברצינות. המשך יבוא".

לא ניכנס להזיה שלפיה גוף ממשלתי, הפועל ומתקיים מכספי הציבור, רשאי לחסום את הציבור עצמו, שעה שמחלקת הדוברות ממומנת מכספי הציבור ונועדה להשיב לפניות עיתונאיות. לשם כך משלם הציבור מאות אלפי שקלים מדי חודש. סוגיה זו מהווה עניין לתלונה נפרדת בפני מבקר המדינה; בסופו של דבר, תלונות מצטברות – והנהלות נדרשות לבירור ולחקירה.

-אנו במעקב-

צילום של דניאל אלעזר מתוך אתר 'כאן 11', שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

לפעילות ולתיעוד קבלת כספי השוחד, כלל הנראה, ניתן אישור של משטרת ישראל – כך נמסר בעת האירוע.

הפוסט פרשת 200 אלף – חקירת סחיטה ושוחד: 'כאן 11' שותק ואף חוסם הופיע לראשונה ב-מעקב.

לא בכל יום מפרסמת מערכת "מעקב" חדשות שהיא מגדירה כחדשות טובות. אך במקרה זה, הגשת תביעת השתקה מצד כתב כאן 11, דניאל אלעזר, נגד מערכת "מעקב" ונגד גורמים נוספים, נתפסת במערכת כנקודת מפנה מהותית, בעלת חשיבות ציבורית רחבה. לא כהבעת חשש, אלא להפך: כאירוע שמחדד, את הצורך בבירור פומבי, פתוח ושקוף של דפוסי פעולה עיתונאיים, שימוש בכספי ציבור, ומנגנוני הרתעה משפטיים כלפי ביקורת תקשורתית.

המידע בדבר הגשת התביעה לא הגיע למערכת "מעקב" במסירה ישירה או רשמית. הידיעה נודעה למערכת דרך פרסום באתר "העין השביעית", אשר בחר לפרסם פרטים מתוך כתב תביעה שטרם נמסר כדין לנתבעים, מבלי לפנות אליהם לקבלת תגובה. מדובר בכשל עיתונאי מהותי: פרסום טענות משפטיות חד צדדיות, בטרם קיבל הצד המותקף את כתב התביעה עצמו, ובלא שניתנה לו הזדמנות להשיב.

מערכת "מעקב" מבהירה כי אין המדובר בהתנהלות ייחודית כלפיה, אלא בדפוס פעולה רחב יותר, אשר הופעל גם כלפי גורמים נוספים. כך, גם גורמים אחרים הנזכרים בתביעה, ובהם עו"ד אהב כהן, מישל טרוני ודניס צ'רקוב, לא התבקשו למסור את תגובתם טרם הפרסום. הימנעות זו מפנייה לקבלת תגובה מעוררת קושי עיתונאי מהותי, ופוגעת בעקרונות היסוד של עיתונות אחראית, זהירה ומאוזנת, המחויבת לבחינה מלאה של כלל העמדות הרלוונטיות בטרם פרסום.

במהלך עבודתנו על הכתבה התברר כי אתר "העין השביעית" מקיים זיקה למכון הישראלי לדמוקרטיה – גוף המצהיר על פעילותו לקידום ערכי הדמוקרטיה והשוויון בישראל. גילוי זה מעמיד בספק את אופן הפרסום, אשר נעשה, על פי התרשמותנו, בסטנדרט עיתונאי נמוך, ואינו מתיישב עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון שעליהם מצהיר המכון.

הקשר האמור נחשף אגב עבודת המערכת על הכתבה. מערכת "מעקב" תפרסם תחקיר נוסף ונפרד העוסק בזיקה זו ובהשלכותיה הציבוריות והעיתונאיות.

מה פורסם באתר "העין השביעית"

בחודש ינואר 2026 פרסם אתר "העין השביעית" כתבה שעסקה בגל תביעות לשון הרע ובהליכים משפטיים הנוגעים לפרסומים ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. במסגרת הכתבה צוין כי דניאל אלעזר, כתב תאגיד השידור כאן 11, הגיש ביום 20 בינואר 2026 תביעה על סך מיליון שקלים נגד מספר פעילי רשת, ובהם מישל טרוני ודניס צWרקוב. עוד נטען בפרסום כי התביעה כוללת טענות גם כלפי עו"ד אהב כהן, אשר ייצג את הנתבעים בהליכים קודמים, וכן כלפי אתר "מעקב". ואולם, לפרסום עצמו לא נודעה השפעה ציבורית ממשית, והוא לא זכה לסיקור או להדהוד מצד כלי תקשורת נוספים.

לפי הנטען בכתב התביעה, כפי שהובא בכתבה, אלעזר טוען לקיומו של "קמפיין הכפשה" שנוהל נגדו, הכולל פרסומים פוגעניים, כינויי גנאי, ואף טענות למעשה התחזות באמצעות חשבונות מזויפים ברשת. עוד נטען כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו.

ההליך המשפטי מצוי, נכון למועד הפרסום, בשלבים מקדמיים. טרם ניתנה בו הכרעה שיפוטית, ולא ניתן פסק דין. בנוסף, צוין קיומו של צו איסור פרסום, המגביל את היכולת לפרסם פרטים מלאים מתוך ההליך, לרבות טענות היסוד והראיות שצורפו לו.

לצד זאת, הזכיר אתר "העין השביעית" הליכים קודמים שהתנהלו בין אותם גורמים בשנים קודמות, לרבות קובלנה פלילית משנת 2021 וצו הרחקה משנת 2022, נתונים המעידים על מערכת יחסים משפטית מתמשכת ורבת-שנים.

שוב נציין כי הכתבה שפורסמה באתר "“העין השביעית" לוקה בחסר מהותי נוסף: הימנעות מהפניה ישירה לכתבות עצמן, אשר בעטיין הוגשה התביעה. מדובר בכתבות מסוימות שפורסמו באתר "מעקב" בנוגע לכאן 11 ולדניאל אלעזר, ואשר בעקבותיהן הוגשה נגד האתר תביעה כספית בהיקף של מיליון שקלים. חרף מרכזיותן של אותן כתבות להבנת ההליך המשפטי, בחרה הכתבה להתעלם מהן לחלוטין.

במסגרת הפרסום לא הוצגו ראיות כלשהן, לא פורטו עובדות רלוונטיות, ולא נזכרו הליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו של דניאל אלעזר, לרבות פסקי דין שניתנו נגדו ואשר לא הוגש עליהם ערעור. פסקי דין אלה, על פי האמור בהם, כוללים קביעות שיפוטיות מהותיות בדבר הפרות חוק חמורות, וכן ביקורת שיפוטית נוקבת על מהימנות פרסומיו ככתב, קביעות שלהן אף נלווה חיוב כספי ששולם מכספי ציבור. חרף זאת, נתונים אלה – שהם עובדתיים, בני אימות ובעלי חשיבות ציבורית מובהקת – לא זכו לכל אזכור.

קרא עוד – לחץ כאן

בנוסף, לא צוינו תלונות שהוגשו במשטרה בעניינו של אלעזר, לרבות תלונות הנוגעות לחשדות חמורים, ובהם חשדות לקבלת שוחד ולסחיטה. כמו כן, נספחי כתב התביעה, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על טענות הצדדים ועל התשתית הראייתית הנטענת, לא פורסמו ולא הובאו לעיון הציבור, באופן המונע בחינה ביקורתית מלאה של הדברים.

קרא עוד – לחץ כאן

במקביל, בחרה הכתבה לפרסם קביעות ושיפוט ערכי כלפי אתר “מעקב”, תוך הצגתו כמי שמפרסם, לכאורה, דברי שקר נגד מר דניאל אלעזר. ואולם, חרף חומרת הטענה, לא הוצגו כותרות הכתבות הרלוונטיות, לא צורפו צילומי מסך, ולא ניתנה לקוראים כל אפשרות לעיין בתוכן הפרסומים שבגינם נטען לקיומה של “הכפשה”. בכך נשללה מן הציבור האפשרות לבחון בעצמו את הטענות, להצליב נתונים ולגבש עמדה מושכלת ועצמאית.

התנהלות זו מעוררת תהיות כבדות משקל באשר לסטנדרט העיתונאי שננקט, ומעמידה בספק את היחס המיוחס לקהל הקוראים ולציבור התורמים, אשר מצופה ממנו לקבל מסקנות חמורות וחד־משמעיות מבלי שהונחה בפניו תשתית עובדתית מלאה, גלויה ושקופה.

הימנעות זו שוללת מן הציבור את האפשרות לעיין בחומר באופן בלתי אמצעי, להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהכריע האם מדובר בביקורת עיתונאית לגיטימית או בפרסום החורג מגדרי הדין. בכך נפגעת לא רק זכות התגובה של הנתבעים, אלא גם זכותו הבסיסית של הציבור לדעת.

"העין השביעית": שקיפות מוצהרת מול סימני שאלה

אתר האינטרנט הפועל תחת המיתוג "העין השביעית | ביקורת תקשורת ועיתונות" אינו פועל כישות משפטית בשם זה, ואף אינו רשום תחת השם "העין השביעית". שמו המשפטי והארגוני של הגוף המפעיל את האתר הוא "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה", עמותה רשומה (ע"ר 580489540). פער זה בין המותג הציבורי לבין הזהות המשפטית יוצר, לכאורה, קושי ממשי עבור הציבור המבקש לאתר את הגוף ברשומות רשם העמותות או החברות, ומעלה שאלות באשר לשקיפות ולבהירות זהות המפעיל.

הלכה למעשה, מי שמחפש ברשומות הרשמיות גוף בשם "העין השביעית" אינו מוצא ישות כזו, אלא רק לאחר עיון בתנאי השימוש ובפרטים המשפטיים באתר מתברר כי מדובר בעמותה בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה". מדובר במבנה תפעולי העלול להטעות את הציבור באשר לזהות הגוף העומד מאחורי הפרסומים.

האתר מצהיר, על פי פרסומיו שלו, כי פעילותו ממומנת אך ורק מכספי תרומות, הרצאות ומקורות מימון דומים.

על פי דיווחים פומביים, בשנת 2023 בלבד דווח על תרומות בהיקף של כ-5 מיליון שקלים. במקביל, על פי נתוני חשיפה מקובלים בענף, היקף התנועה לאתר עומד על מעט למעלה מ-170 אלף כניסות חודשיות – נתון חריג בנמיכותו ביחס לאתרי חדשות ותחקיר אחרים, ובפער בולט מהיקף התקציב שעליו מדווח האתר.

הפער בין סדרי הגודל התקציביים לבין רמת החשיפה בפועל מתחדד אף יותר בבחינת הזירה החברתית: פרסומי האתר זוכים, דרך שגרה, למספרים חד ספרתיים של לייקים ולעיתים אף פחות מכך – נתונים שאינם מתיישבים, בלשון המעטה, עם היקף המשאבים המדווח ועם טענות להשפעה ציבורית רחבה.

צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של "העין השביעית":

נתונים מצטברים אלה מעלים שאלות כבדות משקל באשר לאפקטיביות הפעילות, לזהות התורמים, למקורות המימון ולמבנה הכלכלי העומד בבסיס פעילות האתר.

עוד יודגש כי מתקיימת זיקה, ישירה או עקיפה, בין פעילות האתר לבין "המכון הישראלי לדמוקרטיה – לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל", זיקה אשר אף היא, לשיטת מבקריו, מחייבת גילוי מלא, מפורש ושקוף לציבור.

מבחינה אידאולוגית, האתר אינו מסתיר את עמדותיו הפוליטיות. פרסומיו מתאפיינים בקו ביקורתי חריף כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלותיו, וביקורת עקבית כלפי הימין הפוליטי. באתר מוצגת פעילות זו כמאבק מתמשך למען "שקיפות", תוך טענה כי הממשלה אינה פועלת בשקיפות מספקת כלפי הציבור.

במקביל, האתר מפרסם ביקורת קשה במיוחד כלפי ערוץ 14, אותו הוא מתאר, במקרים רבים, כגוף תעמולתי ולא כערוץ חדשות לגיטימי.

ציטוטים המובאים בכתבות שונות שפורסמו נגד ערוץ 14, הכוללים התבטאויות פוגעניות וציטוטים חריפים בעלי אופי של לשון הרע:

האתר מביע תמיכה במחאות ובהפרות סדר אזרחיות, לרבות חסימות צירי תנועה מרכזיים, מתוך תפיסה אידאולוגית הרואה בפעולות אלה אמצעי לחץ לגיטימי על השלטון. קו זה, כך נטען, מלווה בביקורת חריפה ולעיתים מסיתה כלפי מחנה הימין.

ואולם, מתגלה לכאורה פרדוקס מהותי בין הרטוריקה של "שקיפות" לבין התנהלותה הפנימית. לפי מידע שהובא בפנינו, העמותה אינה מחזיקה באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ומאז שנת 2023 לא הוגשו, לכאורה, דוחות כספיים ודוחות מילוליים לרשם העמותות ולמשרד המשפטים – חובה הקבועה בדין. אי הגשת דוחות אלה, אם אכן כך, מהווה הפרה של חובות סטטוטוריות בסיסיות שנועדו להבטיח שקיפות כלפי הציבור ורשויות הפיקוח.

העמותה אינה מפרסמת לציבור את רשימת תורמיה, וזאת בניגוד לרוח השקיפות שעליה היא מצהירה. כך, אתר המתהדר בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה" מוצג, לטענת מבקריו, כמי שאינו עומד בעצמו בסטנדרטים של שקיפות ודיווח (הכוונה היא כי בדוחות הכספיים ובדוח המילולי מצוין המונח "תורמים" בלבד, ללא פירוט, זיהוי או הבחנה כלשהי באשר לזהותם, היקף תרומתם או מאפייניהם).

יובהר כי האמור לעיל אינו אלא טעימה ראשונית ממידע שנאסף, וכי פעילות אתר "העין השביעית" והעמותה העומדת מאחוריו עומדות במוקד תחקיר נפרד, מקיף ומעמיק, שיפורסם בהמשך.

בזכות פעולתו של דניאל אלעזר זכה אתר "העין השביעית" לתחקיר מעמיק מטעמנו. ביקורת על התקשורת אינה נחלתם הבלעדית של גורם אחד, וגם אנו נפעל לחשיפת המידע, להגברת השקיפות ולהמשך המעקב. כספים ציבוריים ותרומות שמקורן בציבור מחייבים רף עליון של שקיפות, אחריות ודין וחשבון לציבור.

הטענות כלפי דניאל אלעזר והקשרן הציבורי

מערכת "מעקב" סבורה כי התביעה שהוגשה נגדה אינה מתקיימת בחלל ריק. לשיטתה, מדובר במהלך הננקט על רקע שורת תחקירים שפרסמה באשר לפעילותו של דניאל אלעזר ככתב כאן 11. תחקירים אלה עסקו, בין היתר, במנגנוני מימון הייצוג המשפטי, בהליכי התקשרות שבוצעו שלא באמצעות מכרז, ובהוצאות כספיות אשר, לטענת המערכת, הושתו על הקופה הציבורית.

עמדת מערכת "מעקב" ברורה וטענותיה עקביות. במסגרת תיעוד מצטבר שנאסף לאורך שנים, בליווי הליכים משפטיים ובהסתמך על בדיקות במאגרים משפטיים ובמקורות פתוחים, עולה כי בעניינו של דניאל אלעזר התקיימו הליכים משפטיים רבים בעבר. בהליכים אלה נמתחה ביקורת שיפוטית על התנהלותו ועל פרסומיו, לרבות קביעות שיפוטיות מפורשות שלפיהן "אין אמת בפרסומים". עוד נקבע בפסקי דין שונים כי חויב בתשלום פיצויים בגין לשון הרע, וכי לאורך תקופות מסוימות פעל ללא תעודת עיתונאי תקפה.

מתוך פסק הדין בתיק 42864-07-21 נקבע כי דניאל אלעזר פגע בשמו הטוב של אדם, שלא כדין וללא הצדקה. התחקיר שביסוד ההליך פורסם במסגרת שידורי כאן 11, ובפסק הדין צוין כי הפרסום כלל השפלה של מושא הכתבה. ההליך המשפטי שהתנהל בעקבות הפרסום לווה בייצוג משפטי מטעם התאגיד, בעלות שנאמדת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור. חרף זאת, בפסק הדין חויב אך ורק דניאל אלעזר, כתב כאן 11, בתשלום פיצוי בגין לשון הרע.

אף שהאמת העובדתית התבררה בסופו של יום במסגרת ההליך המשפטי, הנזק לשמו הטוב של הנפגע כבר נגרם. ההליך הממושך – שנפתח בשנת 2021 והסתיים במתן פסק דין ביום 12.02.2025 – ממחיש את המחיר הכבד שגבה הפרסום. להלן מובאים ציטוטים מהותיים מתוך פסק הדין והחומר שבתיק:

בתיק אחר, תאד"מ 22816-12-22, קבע בית המשפט אף הוא כי מר דניאל אלעזר מסר פרסומים שאינם אמת. חרף זאת, ובניגוד להיקף ההליך, חויב אלעזר לבדו בתשלום פיצוי בסך 8,000 ש"ח. יודגש כי מדובר בפרסום אישי שבוצע באמצעות פרופיל פרטי ברשת X, ולא בפרסום מערכתי:

עם זאת, ההליך המשפטי לווה בייצוג משפטי שמומן, ככל הנראה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, על חשבון המדינה. אף שהחיוב הכספי נפסק לחובתו האישית של דניאל אלעזר, בפועל את עלות פסק הדין וההליך נשא התאגיד.

גם במקרה זה נקבע כי דניאל אלעזר השפיל ופגע בשמה הטוב של אזרחית תמימה, אישה ואם, בעקבות פרסום פוסט | כתבה ברשת X. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי אין אמת בפרסומים. ההליך המשפטי נפתח בשנת 2022 והסתיים רק סמוך לשנת 2025, בפסק דין מיום 09.12.2024 – פרק זמן הממחיש עד כמה ממושך, יקר ושוחק הוא המאבק לניקוי שם טוב שנפגע מפרסום שקרי.

ההליך מדגים כי טיהור שמו של אדם אינו עניין נגיש לכלל הציבור. הוא מחייב משאבים כלכליים משמעותיים, זמן ממושך ויכולת נפשית להתמיד בהתדיינות משפטית. במקרה זה, עמדה לנפגעת היכולת לממן ייצוג משפטי ולהופיע בפני בית המשפט. ואולם, יש להדגיש כי אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל כלל אינו רשאי להגיש תביעה, ומשמעות הדבר היא כי נפגעי פרסומים שקריים המצויים במצב כלכלי קשה עלולים להיוותר חסרי סעד משפטי לחלוטין.

מציאות זו מחדדת פער חמור: בישראל, בפועל, רק מי שמחזיק באמצעים כלכליים וביכולת לנהל הליך משפטי ממושך יכול לפעול לניקוי שמו הטוב, בעוד אחרים נאלצים לשאת לאורך שנים – ולעיתים לכל חייהם – את נטל ההשפלה והשקר, ללא אפשרות ממשית להשיב את כבודם.

מר אלעזר לא קיים פסקי דין שניתנו בעניינו, וכי אי קיום זה הוביל לפתיחת הליכי הוצאה לפועל, באופן המעלה, לשיטתה, חשש לביזיון בית המשפט.

בסופו של דבר התברר כי תאגיד השידור כאן 11 סילק, מכספי ציבור, חובות אישיים של דניאל אלעזר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. תופעה חריגה זו, הגובלת באבסורד ציבורי, מתקיימת בפועל חרף חומרתה. די להעלות על הדעת תרחיש היפותטי שבו משרד ראש הממשלה, או ראש הממשלה עצמו, היה עושה שימוש בכספי ציבור לצורך סגירת חוב פרטי שאינו שייך למדינה או ללשכתו – מהלך כזה היה מעורר סערה ציבורית מיידית.

אותו אלעזר עצמו פקד בעבר את הפגנות קפלן ותיעד מחאות נגד השלטון, אולם כאשר גוף שידור ממלכתי עושה שימוש בכספי הציבור כדי לסלק חוב אישי של עובד ציבור – דניאל אלעזר – במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מתקבל הדבר, לכאורה, כמעשה שבשגרה, ללא ביקורת ציבורית, מוסדית או תקשורתית. לשיטתנו, מדובר בהתנהלות חמורה, העולה כדי פגיעה בוטה בכללי המינהל התקין ובדין.

אם מבקר המדינה בוחר להתעלם מן הסוגיה, חובת העיתונות להצביע עליה כעל עבירה חמורה. ואם גם "העין השביעית" והמכון הישראלי לדמוקרטיה אינם מוצאים לנכון לעסוק בכך – הרי שלפנינו תשתית מלאה לתחקיר עצמאי העוסק בשאלה אחת ברורה: כיצד תאגיד שידור ציבורי משלם חוב פרטי של עובדיו מכספי הציבור. השאלה המתבקשת היא האם הביקורת מופעלת רק כאשר מדובר בראש הממשלה ובשרי הקואליציה, בעוד שכאשר מדובר בגוף תקשורתי המזוהה פוליטית – הכל מותר.

נכון לעת הזו, מתבהר מדוע בכתבת אתר "העין השביעית" לא הובאה ולו ראיה אחת מתוך כתב התביעה, לא הוצגה ולו כותרת אחת מכתבות מערכת "מעקב", ואף לא צורף צילום מסך מן הפרסומים עצמם. הצגת חומרים אלה הייתה מפנה את הציבור ישירות לאתר "מעקב" ולתחקירים המקיפים שאנו מפרסמים בנוגע לתאגיד השידור כאן 11 ולדניאל אלעזר.

מוקד עיסוקנו איננו שולי ואיננו אישי: השאלה המרכזית היא כיצד תאגיד שידור ציבורי מאפשר פרסומים שקריים, ומדוע הוא ממשיך להעסיק כתב חסר תעודת עיתונאי, אשר, לשיטתנו, מטעה את הציבור ומבזבז כספי ציבור. הפגיעה כאן חורגת בהרבה משמם הטוב של בני אדם בודדים או מהרס חייהם האישיים; אין מדובר רק בריבוי הקורבנות שנפגעו מפרסומים כוזבים, אלא בפגיעה עמוקה ומתמשכת בעיתונאות עצמה, ובכתם כבד המוטל על שמה ועל אמינותה.

בין השנים 2021 ל-2022, פעל אלעזר ללא תעודת עיתונאי תקפה:

להורדת מסמך רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – לחץ כאן

לאורך השנים יוחסו למר אלעזר התבטאויות פוגעניות וגסות כלפי הציבור וכלפי גורמים שונים, לרבות במסגרת תיעוד מצולם. במהלך ניסיון שערכתי לראיינו, הופנו כלפיי, כעיתונאי מערכת "מעקב", גידופים אישיים וביטויים מבזים, בהם כינויים כגון "נוכל", "שמן" ו"רמאי". התבטאויות אלה פוגעות בזולת, ועל פי פרשנות משפטית מקובלת עשויות לעלות כדי הפרת דיני לשון הרע.

העלויות הנוגעות לייצוג המשפטי ולתשלומי הפיצויים הושתו בפועל על כספי ציבור, במסגרת פעילותו של תאגיד השידור כאן 11, וזאת אף שפסקי הדין הטילו את החיוב על דניאל אלעזר באופן אישי ולא על התאגיד. יתרה מכך, תשלומים אלה בוצעו גם בגין פרסומים שנעשו מחשבונות פרטיים ברשת X, שאינם שייכים ואינם מזוהים עם תאגיד כאן 11.

לשם המחשה, משווה המערכת מצב זה לתרחיש שבו עיריית תל אביב הייתה נושאת בתשלום פיצויי לשון הרע שנפסקו נגד עובד עירייה זוטר, בגין פרסום פרטי, כוזב ופוגעני שביצע בחשבון אישי ברשתות החברתיות. השוואה זו, לשיטת המערכת, מדגישה את חוסר הסבירות הציבורי ואת חומרת השימוש בכספי ציבור לצורך כיסוי אחריות אישית שאינה קשורה לפעילות המוסדית.

חרף סגירת תיקים במשטרה וקביעות שיפוטיות שניתנו לטובת מושאי תחקיריו של אלעזר, לא פורסמו הבהרות פומביות, תיקונים או התנצלות כלשהי. מחדל זה, לשיטת המערכת, גרם לפגיעה מתמשכת בשמם הטוב של אנשים פרטיים ולנזק ממשי לעסקיהם ולחייהם המקצועיים.

קיימים ממצאים המעוררים חשד כבד לניסיונות פסולים לקבלת טובות הנאה או כספים, בהיקפים של אלפי שקלים, כתנאי להימנעות מפרסום תחקירים שליליים. טענות אלו נידונו בעבר במסגרת תחקיר שפורסם, ולטענת המערכת הן מתועדות בחומר שנאסף במהלך עבודת התחקיר.

במסגרת תביעת ההשתקה המתנהלת נגדנו ביוזמת דניאל אלעזר, יוזמנו עדים רלוונטיים וייבחנו הטענות האמורות בפני בית המשפט. בין היתר, יוזמנו עדים הנוגעים לטענות בדבר מתן שוחד, וכן עשרות נפגעים אשר, לטענתם, נפגעו ממעשיו של אלעזר ללא כל הצדקה. עצם ניהול ההליך פותח פתח לבירור עובדתי רחב, לחקירה פומבית של המעורבים ולהצגת מלוא התמונה בפני בית המשפט והציבור גם יחד.

מה רואה "מעקב" בתביעה: לא איום, אלא הזדמנות

הגשת התביעה אינה נתפסת כניסיון הרתעה, אלא כהזדמנות חסרת תקדים לבירור פומבי ומעמיק. לראשונה יתאפשר, במסגרת הליך משפטי סדור, לדרוש גילוי מסמכים, לזמן עדים, ולחקור תחת אזהרה, מעל דוכן העדים בבית המשפט, את כתב כאן 11 וכן גורמים בהנהלת הערוץ.

מערכת "מעקב" הגישה מאות פניות ושאלות רשמיות לגורמי כאן 11, ובהם הנהלת הערוץ, הדוברות, הייעוץ המשפטי, יחידת חופש המידע, פניות הציבור, מנכ"ל התאגיד, חטיבת החדשות, מבקרי הפנים והמחלקה המשפטית, וכן למבקר המדינה ולגורמי פיקוח נוספים.

בסך הכול נשלחו למעלה מ-200 שאלות שונות, שעסקו, בין היתר, בטענות לכאורה בדבר אי קיום מכרזים, שחיתות, לשון הרע, אי אפקטיביות של חטיבת החדשות, תפירת מכרזים, ניסיונות לקבלת שוחד בידי עובדי הערוץ, אי דיווח על ניסיונות לקבלת שוחד ועבירות נוספות על פי דין. זאת, אף במקרים שבהם חלה על הגורמים הרלוונטיים חובה חוקית למסור מענה מכוח חוק חופש המידע – מענה שלא ניתן בפועל.

שוב נציין כי פניות מערכת "מעקב" נותרו, ברובן המכריע, ללא כל מענה, או שנענו בתגובות פוגעניות ואישיות, שאינן הולמות גוף ציבורי ואינן עומדות בסטנדרטים המצופים מגוף הממומן מכספי ציבור.

לפיכך, עצם הגשת התביעה וההתנהלות בקו ההגנה, על רקע הצווים שניתנו, יובילו לזימון עדים ולהתייצבות גורמים רלוונטיים למתן עדות בבית המשפט, תחת אזהרה ובדוכן העדים. בכך נפתחה, הלכה למעשה, תיבת פנדורה: יידרשו תשובות, תיבחן התנהלות הנהלת הערוץ, ובכירים המעורבים, לכאורה, בהסדרים ובקומבינציות שונות, יעמדו לחקירה פומבית. הדברים יתבררו באולם הדיונים, יתועדו בפרוטוקולים הרשמיים, וההליך צפוי להיות טעון ובעל משמעות ציבורית רחבה.

עניינים שערוץ כאן 11 פעל במשך שנים להסתיר מן הציבור, לרבות הפרות דין מתמשכות ובכללן אי מתן מענה לבקשות לפי חוק חופש המידע, נחשפים כעת במלואם. לראשונה יידרשו בכירי הערוץ למסור תשובות ישירות וברורות באשר להתנהלותם: הם אשר נשאו בסילוק חובותיו של דניאל אלעזר בלשכת ההוצאה לפועל, הם אשר נמנעו מקיום הליכי מכרז כדין לייצוג המשפטי, והם אשר נתנו אישור לפרסומים משפילים ולביטויים בעלי אופי של לשון הרע וכו'. מכלול המעשים הללו עומד כעת לבחינה ציבורית ומשפטית מקיפה. תביעתו של אלעזר נגד מערכת "מעקב", אינה אלא מהלך אשר האיץ את חשיפת ההתנהלות כולה והציב אותה, לראשונה, תחת אור הזרקורים הציבורי.

ההליך המשפטי עשוי להוביל לחשיפת היקף ההוצאות הציבוריות, אופן קבלת ההחלטות בערוץ, וכן להציף שאלות מהותיות הנוגעות לאחריות מקצועית ואתית. במערכת "מעקב" סבורים כי השלכות ההליך אינן צפויות להצטמצם למקרה הפרטני, אלא עשויות להקרין על השיח הציבורי הרחב באשר לתפקידה של תקשורת ציבורית, לגבולות הכוח העיתונאי ולשימוש בהליכים משפטיים ככלי הרתעה. בהקשר זה, ובאירוניה שאינה נסתרת, מציינים במערכת כי עצם פתיחת ההליך – בזכות יוזמתו של מר דניאל אלעזר – היא אולי התרומה הציבורית המשמעותית היחידה שנרשמה מצדו.

תגובות:

מערכת "מעקב" פנתה למערכת אתר "העין השביעית" בבקשה לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הדברים לא התקבל כל מענה. עם זאת, ברשותנו תגובה רשמית קודמת של מערכת "העין השביעית" בנוגע לערוץ 14, אשר פורסמה בתחקיר מערכת "מעקב" ביום 21 ביולי 2024. במסגרת אותה תגובה נמסר מטעם "העין השביעית":

"ערוץ 14 מפרסם באופן קבוע שקרים, הסתה ותעמולה פוליטית".

 

בנוסף, נשלחה פנייה עיתונאית לדוברות כאן 11. הפנייה התקבלה, ודוברת התאגיד, גב' אדוה גלנטי, מסרה לנו בהודעת מסרון כי יש להפנות את הבקשה לגב' רוני וילדר, האחראית על תחום החדשות. בהתאם לכך הועברה הפנייה, בצירוף כלל השאלות והנתונים שפורסמו בכתבתנו, לגב' וילדר. חרף זאת, עד למועד זה לא נמסרה כל תגובה מטעמה.

יודגש כי מחלקת הדוברות של כאן 11 קיבלה את הפנייה ואת השאלות במלואן, אולם בפועל התקיים הליך של העברת אחריות פנימית ללא מתן מענה ענייני. הפנייה בוצעה תחילה באמצעות דואר אלקטרוני, ובהמשך הועבר המשך ההתכתבות ליישומון ווטסאפ פרטי של גורמי הדוברות, אך גם בדרך זו לא התקבלה תגובה מהותית.

"המכון הישראלי לדמוקרטיה: לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל" מסר בתגובתו כי מערכת "העין השביעית" אינה שייכת, לשיטתו, בשום אופן למכון.

מערכת "מעקב" מציינת כי תגובה זו מעוררת סימני שאלה מהותיים באשר לדיוק הדברים ולאופן הצגתם לציבור. סוגיה זו תיבחן ותתועד בהרחבה במסגרת תחקיר המשך, כפי שהובטח מראש.

-אנו במעקב-

הפוסט תביעת כתב כאן 11 פותחת חשבון ציבורי שלא נוח לערוץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

לאורך תקופה מתמשכת פרסמה מערכת "מעקב" שורה של תחקירים עיתונאיים עצמאיים, שבמסגרתם נאספו, תועדו ונבחנו ממצאים, מסמכים, פרסומים, בקשות משפטיות ונתונים טכניים, הנוגעים לפעילותו של לירן אלחרר ולקשרו, כלל הנראה, לאתר "עדנה קרנבל". תחקירי "מעקב" מציגים רצף אירועים ודפוסי פעולה, אשר מעלים שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המתוארת, להשפעתה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולפגיעה הנטענת באנשים פרטיים ובמוסדות המדינה.

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן

לקריאת הכתבה המלאה, לחצו כאן

על פי תחקירי "מעקב", לירן אלחרר קשור, ככל הנראה, להפעלתו של האתר "עדנה קרנבל", אתר אשר מיוחסת לו פעילות מתמשכת הכוללת פרסומים קשים ופוגעניים כלפי נבחרי ציבור, עורכי דין, שופטים, שוטרים, אנשי מערכת המשפט ואנשי ציבור נוספים. בתחקירים נטען כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי, שאינו מתמצה בביקורת לגיטימית, אלא כולל הטרדות, איומים, פרסומים מכפישים, מסירת מידע כוזב, הסתה והפעלת מנגנוני הפחדה ולחץ.

לצד התוכן, הציגה מערכת "מעקב" גם ממצאים טכניים מדאיגים. על פי הבדיקות שפורסמו, כתבות מסוימות באתר "עדנה קרנבל" כללו קישורים מסוכנים, אשר בלחיצה עליהם הוטמע קוד שאפשר, שליטה מרחוק במכשירים סלולריים ובמחשבים של גולשים. עוד נטען כי נשלחו הודעות דוא״ל לאנשי עסקים ולאנשים פרטיים, שבהן נכתב כי קיימות לכאורה "תמונות עירום" שלהם באתר, וכי לחיצה על הקישור תוביל לצפייה בהן. לפי תחקירי "מעקב", לחיצה זו הכניסה את הנמען ל"מלכודת" טכנולוגית, שבמסגרתה נחשף מידע אישי למנהלי האתר. ממצאים אלה הוצגו כראיות לכך שהאתר מהווה, לכאורה, סכנה ממשית לציבור.

בהקשר זה יצוין כי בעבר הוגש כתב אישום נגד אמיר מלמד (51), אשר זוהה כבעל האתר "עדנה קרנבל". ב-18.11.2024 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד מלמד, ובמסגרתו ביקשה מאסר בפועל. על פי כתב האישום, מלמד פרסם באופן שיטתי תכנים משפילים ופוגעניים כלפי עובדי ציבור, שופטים ושוטרים, הן באתר והן ברשתות החברתיות. נטען כי במהלך כשנתיים הטריד עובדי ציבור ובני משפחותיהם, פרסם עליהם פרסומים שקריים ומכפישים בהיקפים נרחבים בפייסבוק, טיקטוק, יוטיוב והאתר, בעצמו ובסיוע אחרים. בין היתר יוחסו לו פרסומים של תמונות וסרטונים ערוכים, לרבות פוטושופ של עירום.

עוד נמסר בכתב האישום כי מלמד הגיע לבתי שוטרים ללא הסכמתם, הטריד אותם ואת בני משפחותיהם עד כדי אלימות מילולית ופיזית, תלה כרזות מכפישות וחילק חומרי השמצה בתיבות דואר של שכנים. בהמשך יוחסו לו פרסומים של שמות, קללות, פרטים אישיים, תמונות ואיומים נגד שוטרים ושוטרות, לרבות פרסום תמונתה של שוטרת לצד בנה הקטין בן ה-13. כתב האישום מייחס לו גם הטרדה מינית של שופטת בבית המשפט במחוז מרכז, באמצעות פרסום תמונות ערוכות שלה, וכן מסכת איומים והטרדות כלפי מפקד תחנת משטרה, לאחר שתלונתו לא טופלה לשביעות רצונו.

על פי ממצאי "מעקב", חרף ההליכים המשפטיים, פעילות האתר נמשכה גם לאחר מכן. בשנת 2025, המשיך האתר לפרסם תכנים פוגעניים, להטריד, לאיים, לסחוט, להפר את חוק הספאם ולהפיץ מידע מכפיש כלפי שוטרים, שופטים, נבחרי ציבור ואנשים מפורסמים, בהם גם אנשי ציבור מוכרים.

בתוך הקשר זה חוזר ועולה שמו של לירן אלחרר. בשנת 2017 שודר בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 תחקיר שעסק בטענות של מתלונן, שהוצג בשם האות "ל׳", ולפיהן חוקר משטרה איים עליו. על פי ממצאי תחקירי "מעקב", אותו מתלונן שהוצג כ"ל׳" הוא לירן אלחרר.

ההקלטות שפורסמו בתחקיר (כאן 11) נשמעו ערוכות וחתוכות, והוצגו לציבור באופן מגמתי, תוך מסירת מידע שגוי ושקרי באשר להתנהלות קצין המשטרה ולתחנת המשטרה שבה שירת.

הלכה למעשה, עצם הדלפת שיחה עם חוקר, שנערכה במהלך מילוי תפקידו, מהווה פגם חמור. יתרה מכך, עריכת ההקלטה והצגתה בפרשנות חד־צדדית גרמו לפגיעה בעובד ציבור ובשמה הטוב של משטרת ישראל. התחקיר ששודר בכאן 11 לא לווה בבירור עובדתי מינימלי או בבדיקה מעמיקה של הטענות, והדברים הוצגו לציבור כעובדות מוגמרות.

במסגרת אותו תחקיר של כאן 11 צוטט עו"ד דניאל חקלאי, אשר ייצג באותה עת את אלחרר, כמי שהביע תקווה כי המחלקה לחקירות שוטרים תגיש כתב אישום פלילי נגד קצין המשטרה.

מנגד, משטרת ישראל מסרה אז כי לא קיבלה כל עדכון ממח״ש על תלונה שהוגשה, וכי בהיעדר חומרים לא ניתן להתייחס למקרה. נמסר כי ככל שיועברו חומרים כנדרש, ייבחן העניין במחלקת המשמעת.

הפרשה לא הסתיימה בשנת 2017. בחודש אוקטובר 2025 הגיש לירן אלחרר בקשה לבית המשפט, שבה טען כי קצין משטרה בכיר, אבינועם בשארי, איים עליו במהלך דיון שהתקיים ביום 29.09.2025. לטענתו, הקצין נכח מחוץ לאולם הדיונים, הפעיל עליו לחץ והרתעה, והדבר היווה חלק מדפוס מתמשך של איומים והטרדות. אלחרר טען כי עדותו הייתה מהימנה, עקבית ואמינה, וכי הסתירות הנטענות נוגעות לפרטים טכניים בלבד.

בבקשה נטען כי במהלך ניהול ההליכים חווה אלחרר מסכת מתמשכת של איומים ולחץ פסול מצד הקצין, תוך שימוש במעמדו ובסמכותו. עוד נטען כי התובע בתיק 45991-04-23 מקושר, לטענתו, לגורמים במשטרה, וכי קשרים אלה הובילו להפעלת לחץ עליו. לבקשה צורפו מסמכים, פרסומים וכתבות שאלחרר ראה בהם תימוכין לגרסתו, כן הועלו טענות כלפי אתר "מעקב" וכלפי ככתב המערכת, בצד בקשה לנקיטת צעדים נגד האתר ונגדי.

ביום 08.10.2025 דחה בית המשפט את הבקשה.

בעקבות הטענות החמורות, יצרה מערכת "מעקב" ביום 29.12.2025 קשר עם קצין המשטרה אבינועם בשארי וקיימה עמו ראיון עיתונאי. במהלך הראיון מסר הקצין כי ביום 29.09.2025 היה במהלך יום עבודה מלא במשרדו, ניהל חקירות ולא יצא כלל מהמשרד. לדבריו, קיימים תיעודים, מסמכים וראיות חד־משמעיות המעידים על כך שלא נכח בבית המשפט ולא איים על איש. הקצין הדגיש כי מעולם לא איים על לירן אלחרר, וכי הטענות שנמסרו לבית המשפט אינן אמת ומהוות פגיעה חמורה בשמו הטוב ובמקצועיותו. עוד מסר כי בכוונתו לשקול הגשת תלונה, לאחר שנחשף לראשונה לבקשה רק בעקבות פניית מערכת "מעקב".

מערכת "מעקב" מבהירה באופן חד משמעי כי צוות מטעמה נכח בדיון שהתקיים ביום 29.09.2025, ולא הבחין בנוכחותו של קצין משטרה כלשהו מחוץ לאולם הדיונים. בתום הדיון ניסתה מערכת "מעקב" לאתר את אותו "קצין מאיים", כנטען – אולם לא נמצא כל ממצא המעיד על קיומו או על נוכחותו במקום. בדיון הוזכר לכאורה תחקיר בעניינו של הקצין ב"כאן 11", אך בשלב זה אין בידי המערכת תמלול מלא של הדיון, ולא ידוע האם הדברים נרשמו בפרוטוקול הרשמי.

בדיקה נוספת של "מעקב" העלתה כי בסמיכות לדחיית בקשתו של אלחרר בתיק 45991-04-23 פורסמה באתר "עדנה קרנבל" כתבה שלילית ופוגענית נגד השופט יאיר דלוגין, נתון המעלה שאלות באשר ללחצים אפשריים על גורמים שיפוטיים. בנוסף, בדיקה טכנית הצביעה, לכאורה, על התאמה בין כתובת ה-IP של האתר לבין כתובת מגוריו של לירן אלחרר, ממצא המוסיף נדבך נוסף למכלול הטענות.

• באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות נגד השופט יאיר דלוגין, הכוללות ביקורת חריפה וטענות קשות, באופן בלתי ראוי וללא סמכות. לפרסומים אלה אופי של ניסיון להשפיע על עבודתו השיפוטית או להטרידו, בין היתר באמצעות העברתם לדוברות בתי המשפט, אשר אינה מתייחסת לתוכנם.

לצד כל אלה, תיעדה מערכת "מעקב" את אלירן אלחרר כמי שפועל כצלם לצדו של דניאל אלעזר, כתב חדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. המערכת פנתה עשרות פעמים לדוברות התאגיד ולממונה על חופש המידע, בבקשה לקבל הבהרה באשר למעמדו התעסוקתי של אלחרר – שכיר, פרילנסר או שיתוף פעולה אחר – אך לא קיבלה כל מענה. מדובר בהתעלמות מתמשכת מגוף עיתונאי, חרף היותו של התאגיד גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור (את הראיות ניתן לראות בתחקירים, באמצעות הקישורים שצורפו בראשית הכתבה).

כאשר פנתה המערכת אל דניאל אלעזר עצמו, הוא לא מסר תגובה עניינית, ובמקום זאת השיב בקללות ובגידופים שהופנו כלפיי באופן אישי, ככתב מערכת "מעקב".

על פי ממצאי "מעקב", הדברים שנמסרו לבית המשפט והפרסומים הנלווים להם פוגעים באנשים פרטיים, במוסדות המדינה ובשמה הטוב של משטרת ישראל, ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי יקר. נגד לירן אלחרר הוגשו, תלונות למשטרה לא אחת, אך עד למועד זה לא הוגש בעניינו כתב אישום.

הפרשה, כפי שהיא משתקפת מתחקירי "מעקב", מציבה שורה של שאלות כבדות משקל באשר לשימוש בכלים תקשורתיים, להפעלת לחצים לכאורה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולגבולות שבין חופש ביטוי לבין פגיעה חמורה באנשים ובמוסדות המדינה.

נ.ב

מסירת ידיעה כוזבת לבית המשפט מהווה עבירה פלילית חמורה, המעוגנת בסעיף 244 לחוק העונשין, והעונש הקבוע בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. הדין הישראלי מתייחס בחומרה מיוחדת למסירת דברי שקר במסגרת הליכים משפטיים, נוכח הפגיעה הישירה והעמוקה בשלמות ההליך השיפוטי, בחקר האמת ובאמון הציבור במערכת המשפט.

האיסור הפלילי נועד להגן על טוהר ההליך ועל מימוש עקרון עשיית הצדק, מתוך הכרה בכך שכל ניסיון להטות הליך שיפוטי מערער את יסודות המשפט והמשטר הדמוקרטי. היקף הענישה נגזר מחומרת המעשים, מאופן ביצועם ומהשלב שבו בוצעו במסגרת ההליך המשפטי.

וכך קובע סעיף 244 לחוק העונשין:

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

-אנו במעקב-

צילום קצין משטרה, מתוך אתר BE106, שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט לירן אלחרר ייחס עבירה פלילית חמורה לקצין בכיר והכפיש משטרה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט דניאל אלעזר וכאן 11 נתבעים ב-1.5 מיליון ש"ח הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ביום רביעי האחרון התקבלה אליי הודעת טקסט בלתי צפויה. אדוה דדון, כתבת ערוץ 12 בעלת 186 אלף עוקבים, שלחה אליי מסרון מאיים ומשפיל בעקבות כתבה עיתונאית שפרסמתי במערכת "מעקב".

"שלום דים, מה שכתבת עליי מהווה לשון הרע חמור ודיבה, על משהו שבכלל לא נאמר. אם לא תסיר את הפוסט השקרי, לא אהסס לתבוע אותך. תמיד היית שרלטן, זה לא מפתיע אותי, אבל הפעם לא אשתוק. נסה אותי. לא תהיה התראה נוספת. ערב נעים" – כך נוסחה הודעתה. המסרון הועבר לתיבת הספאם שלי וזוהה על ידי רק למחרת.

מהו המעשה העיתונאי שגרם לכתבת בכירה של ערוץ מרכזי לפנות אליי בלשון מעין זו? ביום 4 בנובמבר 2025 פרסמתי כתבה תחת הכותרת "כתבת ערוץ 12 – לוביסטית של הפצ'רית? אדוה דדון מעוררת סערה". הכתבה עסקה באירוע שהתרחש בהופעה ציבורית של חנה לסלאו, ליהי טולדנו, מיה דגן ומיקי מוכתר, במסגרתה התארחה דדון והתבטאה בפומבי בהתייחס לפרשת הפצ'רית יהודית.

לקריאת הכתבה המלאה – לחץ כאן

על פי הדיווח שפורסם תחילה בעיתון ישראל היום ובעשרות כלי תקשורת נוספים, השמיעה דדון באותו מעמד: "לעומת הנוכלים שאני רודפת אחריהם, אנסים וגנבים, קשה לי לראות את מה שנעשה לפצ'רית. היא תישפט ותיענש כי הפרת אמונים היא עבירה רצינית, אבל תזכרו כמה היא תרמה. ובסוף צריך לשפוט כל עבירה לגופה". דבריה אלה הצתו את האולם, אחד הנוכחים צעק לעברה בחריפות, והקאסט אף עזב את הבמה לזמן קצר.

הכתבה שלי נבנתה על יסוד הדיווחים שפורסמו כבר, תוך הוספת פרשנות מערכתית ושאלות ביקורתיות. העליתי את השאלה האם ראוי לעיתונאית להביע עמדות מפורשות כל כך בנושא שנוי במחלוקת כשהיא עומדת על במה ציבורית, שוב מודגש: שאלתי הייתה כיצד התרחש שינוי תפקידים מעין זה – כיצד עיתונאית חוקרת הופכת, לכאורה, למעין לוביסטית של נאשמת בעיצומה של פרשה ציבורית פעילה. ואף הוספתי סימן שאלה בסופה! ציינתי במפורש בכתבה כי היא מבוססת על חומר עיתונאי שפורסם תחילה בישראל היום, וכי מדובר בשילוב של סיקור תקשורתי ופרשנות מערכתית.

טרם הפרסום עברה הכתבה בדיקה משפטית קפדנית. עורך דין בחן את הטקסט ואישר את פרסומו. לאחר קבלת הודעתה של דדון, נבדקה הכתבה פעם נוספת. המסקנה המשפטית נותרה זהה: בכתבה לא נמצא כל רכיב של לשון הרע. היא מכילה דעה עיתונאית, ידיעה, סיקור ודיווח, לצד שאלות ביקורתיות לגיטימיות – אך אין בה לשון הרע.

תגובתה של דדון העלתה בפני שאלות מהותיות. ראשית, ציפיתי מכתבת ערוץ מרכזי לרמה מקצועית נעלה יותר, ולא לניסיון להשפיל עיתונאי זוטר עקב כתיבה ביקורתית. ייחוס הכינוי "שרלטן" לאדם אינו מקובל בשום מערכת יחסים מקצועית, במיוחד בתקשורת שבה חופש הביטוי אמור להיות ערך יסוד. מדוע כתבת ערוץ 12 נמצאת במצוקה כזו? ומדוע היא סבורה כי רשאית לפנות לעיתונאי אחר בניסוח משפיל?

ההסבר עשוי להיות פשוט יחסית: כתבת ערוץ 12 מודעת היטב לעובדה שיש לה מאות אלפי עוקבים, כוח משמעותי בערוץ מרכזי, ועבר תקשורתי מרשים בקשת. לפיכך, היא נוקטת באיומים תוך הסתמכות על פער ההשפעה התקשורתית. האם גישה זו מוסרית? האם מותר להקטין עיתונאי אחר אשר מבצע את תפקידו העיתונאי? מה עלה בגורלו של חופש הביטוי? האם כוח תקשורתי מקנה רישיון להשתקת קולות ביקורתיים?

שאלה נוספת המעסיקה אותי: נניח שלאחר אחד התחקירים בתוכנית "הנוכלים" של ערוץ 12, שבה דדון ממלאת תפקיד מרכזי, היא הייתה מקבלת מסרון אישי הכולל קללות והשפלות – כיצד הייתה מגיבה? הרי תוכנית "הנוכלים" חושפת אנשים בפני הציבור ומתייגת אותם כ"נוכלים", לעיתים טרם ניתן פסק דין סופי או גזר דין המכריע בדבר היותם נוכלים. מדוע כאשר מדובר בביקורת עליה, הכללים משתנים בבת אחת?

קיים גם היבט אירוני לעניין זה. נתקבלה אצלי מחמאה עקיפה מדדון: כתבת ערוץ 12 עוקבת באופן סדיר אחר כתבות "מעקב" וקוראת אותן, ועל פי הודעתה היא חושבת כבר זמן מה שאני "שרלטן". עובדה זו מצביעה על כך שהיא נכנסת לאתר שלנו באופן קבוע. תודה רבה, גברת דדון – כל כניסה להאתר חשובה לנו, וכל תגובה מעין זו רק מקדמת את האתר. בזכות המחלוקת הזו, האתר קיבל עשרות אלפי כניסות בימים האחרונים. זו מוניטיזציה מצוינת.

ידוע שאני עיתונאי בעל דעות ימין, עולה מאוקראינה, ושירתתי בעבר בחטיבת גבעתי, בגדוד שקד, ברצועת עזה . האם אני מוגדר כ"שרלטן" בשל השקפת עולמי הפוליטית? או אולי בשל מוצאי? או בגלל השירות הצבאי שלי? ייתכן שהכינוי נובע מכך שאני עיתונאי אמיץ שאינו חושש לשאול שאלות חודרניות? ערוץ 12 מפרסם תכנים קשים גם על ראש הממשלה, וככל הנראה חושבים בערוץ זמן רב שהוא אינו ראוי לתפקידו. לפיכך, העובדה שדדון עוקבת אחריי וחושבת שאני "שרלטן" אינה מטרידה אותי כלל. היא מוזמנת לכתוב כתבה חוקרת על האתר "מעקב" ועליי אישית – זה רק יביא לנו תועלת תקשורתית.

דדון טוענת כי פרסמתי תוכן "על משהו שבכלל לא נאמר", אולם מדובר בסיקור חדשותי שפורסם בעשרות כלי תקשורת. האם היא שלחה הודעה דומה לעיתון ישראל היום? לאתר אייס? למאיר אדוני, שעליו פורסמה בישראל היום כתבה נוספת תחת הכותרת "פוסטמה: מאיר אדוני נגד אדוה דדון"? אם היא מגישה תביעה גם נגדו, אגיע לתמוך בו בדיונים המשפטיים.

באשר לאיום "אם לא תסיר את הפוסט השקרי, לא אהסס לתבוע אותך. תמיד היית שרלטן, זה לא מפתיע אותי, אבל הפעם לא אשתוק. נסה אותי. לא תהיה התראה נוספת" – ודאי שלכל אדם במדינה דמוקרטית זכות לפנות לערכאות. בית המשפט ברחוב ויצמן 1 בתל אביב פתוח בפניה, וגברת דדון מוזמנת להגיש תביעת לשון הרע. בית המשפט ייתן דעתו המשפטית על הכתבה שפורסמה במערכת "מעקב".

אדוה דדון, בוגרת אוניברסיטת בר אילן בהצטיינות במדע המדינה ובעלת תואר שני בפילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב, שירתה בעברה כקצינת מבצעים וכקצינת דוברות בחיל האוויר, והשתחררה מצה"ל בדרגת סגן. על פי הנתונים המופיעים בוויקיפדיה, היא צברה השכלה אקדמית רחבה אך לא למדה תקשורת באופן פורמלי. ייתכן שמהשירות הצבאי נותרה בה הנטייה לדבר בשם אחרים – אם כי זו, כמובן, רק פרשנות אישית.

בשלב זה של הדברים, איני חש חשש כלשהו. דדון, וכל ערוץ או עיתונאי אחר, לא יצליחו לסתום את פי. אני אמשיך לכתוב כתבות בעלות חשיבות ציבורית. איני חושש מהכוח, מהממון, מהקשרים או מההשפעה של גברת דדון. אם תבחר להגיש תביעה משפטית – ניפגש בכותלי בית המשפט.

זהו אינו עניין אישי. מדובר בעקרונות יסוד. זהו עניין של חופש הביטוי העיתונאי. זוהי השאלה האם עיתונאי בעל פלטפורמה גדולה רשאי להשתיק עיתונאי עצמאי באמצעות איומים משפטיים וקללות אישיות. זוהי השאלה האם עיתונאי רשאי להפעיל ביקורת עיתונאית כלפי עיתונאי אחר על רקע התבטאויותיו הפומביות. ואני מאמין איתן שהתשובה לשאלה האחרונה היא חיובית ברורה וחד משמעית.

ערוץ 12 לא פרסם עד כתיבת שורות אלה תגובה רשמית לאירוע זה. השאלות נותרות פתוחות ומחכות למענה: האם ביקורת עיתונאית כלפי עיתונאי אחר היא לגיטימית? האם כוח תקשורתי מצדיק נקיטת איומים כנגד קולות ביקורתיים? והאם חופש הביטוי חל באופן שוויוני על כל העיתונאים, או שמא קיימים עיתונאים הנתונים מעל לביקורת?

נ.ב.

גב' אדוה דדון, כתבת ערוץ 12, כינתה אותי "שרלטן" – אמירה שמקוממת כשלעצמה. אך האבסורד גדל נוכח העובדה שדווקא הערוץ שבו היא מועסקת, ערוץ 12 (קשת | מאקו), השתמש בשתי תמונות שצילמתי באופן בלתי חוקי, תוך הפרת זכויות יוצרים מובהקת: בפעם הראשונה ללא מתן קרדיט, ובפעם השנייה ללא קבלת אישור וללא רכישה – כנהוג בתחום התקשורת.

מדובר, אפוא, בסוג של גניבה של עבודותיי ופרי עמלי (שבהן השקעתי מאמצים רבים כדי לצלם), לא רק במובן המשפטי אלא גם במובן הערכי. בושה להשתמש ביצירות של אדם ולהטיח בו עלבונות – זה לא רק חוסר יושרה, אלא שרלטנות לשמה.

כפי שאומרים: "הפוסל – במומו פוסל".

• עובדות וראיות לעבירה:

ביום 21 בדצמבר 2022 פורסמה באתר מאקו כתבה שעסקה בכתב תאגיד השידור הציבורי כאן 11, מר דניאל אלעזר. את הכתבה פרסם הכתב גיל משעלי, וזאת ללא מתן קרדיט, ללא קבלת אישור שימוש, ואף ללא פנייה מוקדמת או מינימלית לבעל הזכויות.

הצילום שבמוקד הכתבה שייך לי ולמערכת "מעקב", והוא פורסם לראשונה ביום 1 באוגוסט 2022. התצלום צולם על ידי בבית המשפט, במסגרת סיקור פרשותיו של כתב כאן 11, מר דניאל אלעזר.

בתאריך 28 במרץ 2025, פורסמה באתר מאקו כתבה מאת הכתב שמעון איפרגן, שכותרתה: "השריפה התבררה כהסחה: רצח מסתורי בווילה בקיסריה".

שוב, גם בכתבה זו נעשה שימוש בתצלומים שצילמתי בעצמי, וזאת מבלי שנעשתה אליי כל פנייה מוקדמת, מבלי שהתבקש אישור או ניתנה רשות שימוש – פשוט נעשה שימוש בעבודתי מבלי ליידע אותי.

התמונות הללו פורסמו לראשונה באתר "מעקב" ביום 6 בינואר 2025, במסגרת תחקיר מקורי שערכתי. לשם כך נסעתי לקיסריה תוך נטילת סיכון אישי, במטרה לתעד אדם מסוכן ובעל רקע עברייני חמור. נגדו הוגשו תלונות רבות – בגין אונס, הונאה, מרמה, תקיפות ואיומים – אך רובן נסגרו על ידי המשטרה מבלי שננקטו צעדים של ממש. ניהלתי מאבק ממושך מול תחנת משטרת נתניה, ואף פניתי למח"ש ולעיריית נתניה – ברם דבר לא השתנה.

למשל, גם באותן נסיבות לא נראתה שם גב' אדוה דדון, וגם לא הכתב שמעון איפרגן או מי מכתבי מאקו, N12, קשת, כאן 11 או רשת 13. לאיש מהם, כך נראה, לא היה אכפת מה עשה אריק בן דרור לאלפי קורבנותיו.

וכרגיל, כאשר מדובר במציאות מסוכנת באמת – ה"כתבים" של קשת מעדיפים להישאר במשרדים, ולהסתפק, ככל הנראה, ב"להלוות" את תצלומיהם של אחרים – ללא אישור, ללא רשות, וללא כל פנייה לבעל הזכויות.

אף כתב לא נכח במקום בעת ביצוע התחקיר, וגם לא המשטרה או כל גורם אחר – ואני עצמי נחשפתי לאיומים ולנזק בריאותי במהלך הסיקור, בעוד אריק בן דרור המשיך לכאורה בביצוע הונאות חמורות.

(קרא את התחקירים  לחץ כאן).

במדינת מאקו – או אם לדייק, "הרפובליקה של קשת ערוץ 12" – נדמה כי נוהגים שם על פי מערכת חוקים עצמאית משלהם. חוק זכויות היוצרים של מדינת ישראל, ככל הנראה, אינו חל על ה"פריבילגים" של המערכת.

אין כל צורך, לשיטתם, לפנות אל עיתונאי המחזיק בזכויות בלעדיות על צילומיו ולבקש את אישורו, כאילו מדובר בחומר ציבורי הפתוח לשימוש חופשי.
נראה שבמערכת מאקו השתרשה תחושת חסינות מופרזת – תפיסה שלפיה הכול מותר להם, גם כאשר מדובר בעבודתו העיתונאית המקורית והבלעדית של אחר.

ואם לא די בכך – דווקא אני, מוצג כ"שרלטן"; בעוד שאלה המשתמשים ביצירות שלי ללא אישור וללא קרדיט, ואף מפרים את חוק זכויות היוצרים, זוכים להכרה ולבמה ציבורית.

צילום ראשי: גב' אדוה דדון – צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 12. השימוש בתמונה נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים.

הפוסט אדוה דדון, ערוץ 12, משתיקה עיתונאי: איומים וקללות חריפות הופיע לראשונה ב-מעקב.

אתר החדשות העצמאי "מעקב" עומד בפני שלב משמעותי בהתרחבות פעילותו התחקירית והחדשותית, עם שיתוף פעולה חדש עם פלטפורמה דיגיטלית ומצולמת – שזהותה תיחשף במועד מאוחר יותר. היוזמה צפויה להנגיש את תכני האתר לקהל רחב יותר באמצעות תחקירים, כתבות מצולמות ופורמט ראיונות ייחודי בפאנל קבוע.

הפאנל החדש יעלה לשידור מדי יום ראשון בשעה 20:00, ויארח מגוון רחב של דמויות ציבוריות – בהם חברי כנסת, עיתונאים, עורכי דין ואישי תרבות ובידור – שכבר אישרו את השתתפותם ונרשמו ביומן המערכת. המהלך ממקם את "מעקב" כגוף תקשורת עצמאי השואף להרחיב את גבולות הפורמט הכתוב ולהעמיק את השיח הציבורי בזירה החזותית והמצולמת.

המטרות המוצהרות של שיתוף הפעולה כוללות חשיפת נוכלים ורמאים, פרשות שחיתות וסיוע לציבור החלש. לצד זאת, יעסקו התכנים גם בנושאי עסקים, פוליטיקה, ספורט ותרבות, כאשר הדגש הוא על הגעה לקהל רחב ככל האפשר. על פי ההודעה, נעשה הכל שכמה יותר אנשים ידעו על הדברים שהאתר כותב עליהם – הצהרה המדגישה את השאיפה לחשיפה מקסימלית.

"מעקב" – גוף תקשורת עצמאי המבקש להשיב את מהות העיתונות החופשית למרכז הבמה, תוך הדגשת ערכי החקירה, השקיפות והאחריות הציבורית. פעילותו מתמקדת בפרסום תחקירים, חדשות, ניתוחים ודעות מקוריות בתחומי החברה, הכלכלה, המשפט, הפוליטיקה והתרבות, הכול תוך שמירה קפדנית על עצמאות מערכתית מוחלטת, החפה מהשפעות של בעלי הון ואינטרסים פוליטיים.

בין הנושאים שעומדים על סדר היום בתכנית החדשה מופיעה סערה סביב השרה מאי גולן, שלא שירתה בצה"ל אך שיבחה את יואב אליאסי, המכונה "הצל", על הופעותיו בפני חיילים. הפוסט עורר ביקורת חריפה בשל הסתירה בין השתמטותה לבין טענתה לתמיכה בצבא, ובשל תמיכתה באליאסי – דמות שנויה במחלוקת שהורחק מהופעות בבסיסים. בנוסף מוזכרים תחקירים וחקירות נגד גולן בנוגע לשימוש לא תקין בכספי ציבור ולעמותות שבבעלותה, לצד התבטאויות קודמות שזכו לגינויים. הנושא המרכזי מתמקד בפער בין דימוי פטריוטי לבין התנהלות ציבורית מעוררת מחלוקת – קרא עוד

נושא נוסף שעומד על סדר היום הוא גל מעצרים חריג של ישראלים בתאילנד שמעורר שאלות על טיב האכיפה והיחס לתיירים. המשטרה פשטה על עשרות עסקים באי קו פנגן, החרימה מאות רכבים ושמונים ושבעה דרכונים, ועצרה ישראלים בחשד להפעלת עסקים ללא רישיון. אף שהרשויות טוענות לאכיפה שוויונית, ריבוי המקרים בקרב ישראלים מעלה חשד למיקוד ממוקד או הפליה. הכתבה מציבה מראה כפולה: מול היד הקשה בתאילנד, בישראל כמעט אין אכיפה נגד מעסיקים הפוגעים בעובדים תאילנדים – קרא עוד

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר מציב אולטימטום לראש הממשלה: אם חוק עונש המוות למחבלים לא יעלה להצבעה בתוך שלושה שבועות, מפלגתו לא תתחייב לקואליציה. בן גביר, שמציג את החוק ככלי הרתעתי חיוני, מחריף בכך את המתיחות מול נתניהו והמערכה הביטחונית. במקביל תקף את התקשורת ברשת, טען שהיא פוגעת בהרתעה ומגנה על מחבלים, והבהיר כי בכלא נגמרו ימי הקייטנות. הדרישה מעמידה את הקואליציה בפני מבחן פוליטי וביטחוני רגיש – קרא עוד

מחדל מתמשך בניקיון שכונת עמידר בבת ים נחשף על ידי האתר. למרות סיווגה כרמה א׳ בתעריפי הארנונה, השכונה סובלת מהזנחה חמורה, פסולת מצטברת והיעדר תחזוקה בסיסית. בעוד אזור הטיילת נהנה מניקיון מוקפד, עמידר נראית כשכונה שנשכחה מהעירייה. תושבים תוהים לאן נעלמים תקציבי הניקיון, מדוע הקבלן ממשיך לקבל תשלומים למרות כישלונו, והיכן הפיקוח העירוני. ראש העיר צביקה ברוט והדוברות העירונית סירבו להגיב, מה שמחדד את שאלת השקיפות והאחריות הציבורית – קרא עוד

בדיקה שנערכה על ידי מערכת "מעקב" באמצעות אתר SimilarWeb חושפת פערים חריפים בין אתרי הערוצים: מאקו של ערוץ 12 שומר על ההובלה עם מעל שלושים וארבעה מיליון כניסות, ערוץ 14 מזנק למקום השני עם עלייה של ארבעה עשר אחוזים, וערוץ 11 מתחזק בשלושה עשר אחוזים. לעומתם, אתרי ערוצים 13, 9 ו-15 מציגים ירידות חדות. הנתונים מצביעים על קריסה דיגיטלית בשלושה ערוצים ועל חוסר שקיפות מול מפרסמים, שמקבלים לעיתים נתונים חלקיים או מטעים על היקף החשיפה האמיתי ברשת – קרא עוד

תלונה מקיפה שהוגשה למשטרה מציבה את לירן אלחרר, תושב בית דגן, במרכז חשדות חמורים להפעלת רשת טרור דיגיטלי בשם "עדנה קרנבל" – הכוללת הטרדות, סחיטה, חדירה למחשבים ופרסום מידע אישי על עיתונאים, שופטים ואזרחים. התלונה חושפת גם קשר מפתיע בין פעילות האתר לבין כתב כאן 11, דניאל אלעזר, שהופיע כעד באחד התיקים. עיתונאים שנפגעו דיווחו על מתקפות בוטים, הדלפות פרטים אישיים וניסיונות פריצה – תופעה המעוררת שאלות על אכיפה, אחריות והגנת עיתונאים בישראל – קרא עוד

קטיה אקרמן, בתה של טטיאנה אקרמן שנרצחה בפיגוע בשוק הכרמל בשנת 2004, חשפה בפוסט מצמרר כי המחבל האחראי למות אמה משתחרר בעסקת השבויים. הסיפור מעלה מחדש את הדילמה הכואבת של משפחות נפגעי הטרור: בין ההבנה לצורך המדיני בעסקה לבין תחושת העוול כשמי שהרס את חייהן יוצא לחופשי. עבור קטיה, שאיבדה את אמה בגיל צעיר, השחרור הוא טראומה מחודשת וסמל למחיר האנושי של החלטות מדיניות – קרא עוד

זוג צעיר מחדרה חי זה שש שנים תחת סיוט מתמשך של פשיטות משטרה ליליות – בשל טעות ברישומי משרד הפנים, שבה דירתם רשומה על שם עבריין שאינו מתגורר שם. באחד המקרים תועד השוטר ראשיד שמשון מקלל, משפיל ומצלם את תעודותיהם בטלפון אישי. תלונת המשפחה נמצאה מוצדקת, אך המשטרה הסתפקה בביטול הדוח ובהתנצלות רפה. האירוע חושף ליקוי מערכתי חמור, פגיעה בפרטיות ובזכויות אזרחים תמימים, ואוזלת יד ממושכת של הרשויות – קרא עוד

שיתוף הפעולה החדש עם הפלטפורמה הדיגיטלית מהווה צעד נוסף בכיוון החשיפה הציבורית, כשהוא משלב בין התחקירנות העיתונאית לפורמט הוויזואלי והדיאלוגי. הפאנל הקבוע, שיכלול אורחים מתחומים שונים, צפוי להעמיק את הדיון בנושאים שעל סדר היום הציבורי ולהביא לחשיפה רחבה יותר של הממצאים התחקירניים.

"מעקב" איננו עוד אתר חדשות, אלא תנועה עיתונאית הרואה במילים, בעובדות ובאומץ הלב כלים לשינוי מציאות.

הפוסט "מעקב" משיק תוכנית ראשונה בשיתוף פעולה – אופן השידור יוכרז הערב הופיע לראשונה ב-מעקב.

תלונה מקיפה: לירן אלחרר במוקד האשמות בטרור דיגיטלי, סחיטה והטרדות

תלונה חסרת תקדים בהיקפה הוגשה לאחרונה למשטרת ישראל, ובה מוצב לירן אלחרר, תושב רחוב מנחם בגין 24 בבית דגן, במוקד חשדות חמורים במיוחד – לכאורה בגין הפעלת מערך טרור דיגיטלי מתוחכם, סחיטה, הטרדות, פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע – שכוונו כלפי שוטרים, אנשי עסקים, נבחרי ציבור, עובדי מערכת המשפט ואזרחים מן השורה.

על פי הנטען בתלונה, מדובר במארג מתוחכם ומאורגן של הטרדות שיטתיות, חדירה לחומרי מחשב, ניסיונות להשפעה על הליכים משפטיים, איומים וסחיטה, לצד הפצת מידע אישי ורגיש של אישי ציבור ופרסום תכנים בוטים נגד גורמים במערכת המשפט.

לפי המסמכים שהוגשו, הפעילות מיוחסת לאתר האינטרנט ולערוץ הטלגרם הפועלים תחת השם "עדנה קרנבל", כשבמרכזם, לטענת המתלונן, עומד אלחרר.

הפרשה צמחה מדיון פומבי שנראה תחילה שגרתי לחלוטין. כעיתונאי עצמאי שהגעתי לסקר את הדיון בתיק 45991-04-23, שהתנהל בפני השופט יאיר דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, לא שיערתי כי אותו מעמד תמים לכאורה יהפוך לאחת מפרשות ההטרדה הדיגיטלית החריגות שנחשפו בישראל.

שוב, מה שהחל כסיקור עיתונאי שגרתי וענייני, התפתח בתוך שעות ספורות למתקפה מתוזמנת ורבת היקף.

מתחקיר מעמיק שביצעתי בהמשך עלה, כי אלחרר משמש, ככל הנראה, כדמות בכירה בפעילות האתר. מיד לאחר שניסיתי לראיין את לירן אלחרר – פעיל, לכאורה, באתר "עדנה קרנבל" ובמקרה גם עד באותו תיק (או לא במקרה) – החלה מתקפת הטרדה, איומים וסחיטה דיגיטלית חסרת תקדים.

אלחרר, הידוע כמפעיל לחץ סדרתי על גורמים שיפוטיים, הגיש לבית המשפט בקשות שונות אף שאינו צד להליך, אלא עד בלבד. התנהלות זו העלתה סימני שאלה באשר למניעיו – מה הניע אותו להפעיל לחץ מתמשך על בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר ולהפיץ, לכאורה, פרסומים כוזבים שנועדו לפגוע באמון הציבור בשופט הדן בתיק.

לדיון הספציפי בתיק זה משכה את תשומת לבי העובדה כי בין העדים הופיע דניאל אלעזר, כתב כאן 11, וכי בין המסמכים הוגשה בקשה רשמית מטעם אתר "עדנה קרנבל", שבה נטען כי על הדיון להשתתף עיתונאים מטעמם. עובדות אלו עוררו בי עניין מקצועי להבין את הקשר שבין כתב כאן 11 לבין פעילות האתר.

לא חלפה שעה ארוכה, ותיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה ביותר מ־2,000 הודעות מאיימות וזדוניות. למעלה מ־1,500 שיחות טלפון ממספרים חסויים או מתחלפים התקבלו לאורך כל שעות היממה, לצד מאות מסרוני טקסט חשודים, ומאות נוספות של הודעות וואטסאפ וטלגרם שנמחקו מיד לאחר שליחתן.

המכשיר האישי הפך לזירת טרור דיגיטלי של ממש – כל ניסיון להתמודד עם גל אחד של הטרדות נענה מיד בגל חדש, מתוחכם ואלים אף יותר.

"ב־5 באוקטובר פרסמנו תחקיר נרחב על "עדנה קרנבל", שחשף את מעורבותו, לכאורה, של לירן אלחרר ואת קשריו עם דניאל אלעזר"

• בכתבה זו נעסוק בתלונה שהוגשה למשטרה

• לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

אולם ההטרדה הישירה מהווה רק את קצה הקרחון. מעבר לכך, תועדו ניסיונות פריצה חוזרים ונשנים למכשירים האישיים ולשרתי מערכת "מעקב" (הראיות נמסרו למשטרה). מדובר בניסיונות מתוחכמים לחדור אל ליבת העבודה העיתונאית – לגשת למקורות מוגנים, לתכתובות רגישות ולחומרים שטרם פורסמו. במקביל נעשה ניסיון לפרוץ את האתר עצמו ולהטריד את חברת האירוח.

לפי התלונה, במקביל לאירועים אלה הופצו פרטים אישיים של עיתונאים באופן שיטתי ונרחב, ונמסרו לאלפי גורמים – באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם המזוהה עמו – שעות ספורות בלבד לאחר ניסיון לראיין את לירן אלחרר. בין הפרטים שנחשפו: כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, טלפון נייד, כתובת דוא״ל ועוד.

• בעבר פורסמו באתרי חדשות שונים תחקירים שעסקו באתר "עדנה קרנבל". משיחות שקיימנו עם כתבים שנטלו חלק בפרסומים אלה נמסר כי גם הם חוו הטרדות קשות מצד האתר. לדבריהם, הופצו עליהם ועל בני משפחותיהם שקרים והשמצות, נוצרו סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), ונגרמה להם וליקיריהם פגיעה נפשית עמוקה.

הכתבים ביקשו שלא להזדהות, מחשש לשלומם, וציינו כי חלקם אף נאלצו להחליף מספרי טלפון בעקבות גל ההטרדות. לדבריהם, מדובר בהתנהלות עבריינית מובהקת, שנועדה לפגוע בעיתונאים ולסתום פיות.

בסופו של דבר יש להבין את משמעות הדברים לאשורם: ככל הנראה, מר לירן אלחרר, על פי ממצאי התיעוד והעדויות שנאספו, הפיץ את מספרי הטלפון וכתובות הדוא״ל של עיתונאים באמצעות מערך בוטים אוטומטיים. אותם בוטים יצרו פניות שיטתיות לעסקים שונים, תוך הצגה כוזבת של העיתונאים כמי שמעוניינים בשירותיהם.

כך נוצר גל עצום של פניות מסחריות ומיילים פרסומיים, שמקורו – ככל הנראה – בפעולה מתוכננת של אלחרר. על פי התלונה שהוגשה למשטרה, נגרם נזק כפול: מחד, העיתונאים הפכו יעד להטרדות חוזרות ונשנות; ומאידך, העסקים עצמם ספגו הפסדים כספיים לאחר ששילמו סכומים ניכרים עבור מה שחשבו ל“לידים” לגיטימיים.

הנזק הישיר לעסקים מוערך בכמאה אלף שקלים – וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות שעות העבודה של מאות נציגי שירות ומכירות שפעלו בתום לב, רק כדי לגלות כי נפלו קורבן למניפולציה דיגיטלית מתוחכמת. ראיות מפורטות בנושא הועברו למשטרת ישראל.

יחס סלקטיבי ואיומים מצד "עדנה קרנבל"

התמונה המתגלה מהמסמכים מעידה על היקף רחב יותר של הפעילות. למשל, בתיק 45991-04-23 לבדו דיווחו עדי התביעה, לפי הנטען, על איומים והטרדות חמורות, בעוד שעדי ההגנה לא קיבלו פנייה כלשהי מהגורם המזוהה כ"עדנה קרנבל". יחס סלקטיבי זה, כך נטען, אינו מקרי אלא משקף ניסיון ממוקד ומתוכנן לערער את עמוד השדרה הראייתי של ההליך המשפטי.

לתלונה צורפו עדויות להגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל מטעם התובע ועדים. למעשה, התובע עצמו מזוהה כעד מרכזי בתיק.

עורך הדין ניסים אזולאי, המייצג את הנתבע ועדים מטעמה, מסר כי לא התקבלה אצלו כל פנייה או מסמך מהאתר "עדנה קרנבל" – לא איום, לא סחיטה ואף לא כתבה שלילית.

לכאורה, לירן אלחרר פרסם סדרת כתבות פוגעניות נגד השופט הדן בתיק, ואלו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" (בתחקיר קודם הוצגו הוכחות לכך). הדפוס הסלקטיבי מצביע, לפי התיאור במסמכים, על ידע מעמיק במבנה התיק המשפטי ועל כוונה ברורה להשפיע על מהלכו.

(נכון להדגיש: על פי חוקי מדינת ישראל, הפעלת לחץ על עדים מהווה עבירה חמורה ומעשה פלילי לכל דבר ועניין. ישראל היא מדינת חוק, וחובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל הגנתם של העדים מפני כל ניסיון להשפיע על עדותם)

הטרדת השופט יאיר דלוגין

נזכיר שוב: בתוך כך נחשף ממצא חמור ומדאיג. לבית המשפט הוגשו בקשות המוצגות כאילו נשלחו מטעם יונתן קאפח – הבעלים של אתר "עדנה קרנבל" והעומד בראש פעילותו – אף שהוא מתגורר מחוץ לישראל.

ואולם, מערכת "נט המשפט" חסומה לשימוש ממדינות חוץ. בתלונה צוין כי הבקשות הוגשו בפועל מתוך ישראל, על ידי גורם מקומי הפועל בשמו של קאפח, וכי מדובר במהלך מכוון לבזבוז משאבי מערכת המשפט במסגרת מתקפה מתוכננת עליה.

לתלונה במשטרה נמסרו גם ראיות ועובדות נוספות:

המתקפה על מערכת המשפט אינה מסתיימת במישור הפרוצדורלי. המסמכים מתארים גל פרסומים בוטה ואלים נגד השופטים המעורבים בהליכים הרלוונטיים. זמן קצר לאחר הדיון שבו נכח המתלונן, פורסמו באתר "עדנה קרנבל" תכנים חריפים נגד השופט יאיר דלוגין.

הפרסומים כללו, לפי התיעוד, כינויי גנאי, ביטויים גסים במיוחד והאשמות שווא. גם השופט אמיר לוקשינסקי-גל, שניהל את התיק 24587-07-17 שבו לירן אלחרר שימש כתובע, הותקף בפרסומים שתוארו כחריגים בגסותם ובאלימות הלשונית שלהם. פרסומים אלה, כך מתואר, אינם אירוע חד פעמי אלא דפוס קבוע המלווה את שלבי ההליכים השונים ונועד ליצור לחץ ציבורי בלתי לגיטימי על מי שיושבים בדין.

בתלונה הודגשה הזיקה המרכזית: בתיק 45991-04-23 הופיע אלחרר כעד, וככל הנראה יש לו אינטרס מוסתר בתיק – שהתובע יפסיד. אלחרר אינו סתם "עד" בדיון נגד התובע. בתיק 24587-07-17 הוא עצמו תבע את התובע של התיק 45991-04-23, ולפי הנטען, מר אלחרר לא היה מרוצה מהאופן שבו הסתיים התיק.

ואולם, מהתיעוד עולה ששני השופטים שהותקפו בפרסומים הם בדיוק אלה שניהלו את שני התיקים הללו – עובדה שלפי התיאור אינה צירוף מקרים אלא משקפת כוונה ברורה. הפרטים הועברו למשטרת ישראל.

המישור הטכני מספק, לפי המסמכים, ראיות קשות המקשרות את פעילות "עדנה קרנבל" לכתובת מגוריו של לירן אלחרר. כתובת הדוא"ל שממנה נשלחו הודעות שהוגדרו כ"רשמיות" בשם האתר, בתגובה לפנייה עיתונאית, זוהתה כמובילה פיזית לרחוב מנחם בגין 24 בבית דגן – כתובת המגורים של אלחרר. מאותה כתובת, כך נטען, נשלחות גם הודעות ספאם מאיימות ובהן דרישות סחיטה. בתלונה עוד נטען כי בדרך כלל נעשה שימוש ב-VPN להסוואת המקור האמיתי, אך במצבים של לחץ או חוסר זהירות נשלחות ההודעות ללא הסוואה ומגלות את הכתובת האמיתית. הדומיין EdnaKarnaval.com עצמו נרשם אמנם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל, על פי הטענות, מישראל בכתובת IP מקומית.

הראיה הטכנית החמורה ביותר, על פי המסמכים, היא הפצת קישור מסוכן בערוץ טלגרם המזוהה עם "עדנה קרנבל" (ראיות נמסרו במסגרת תלונה במשטרה). הקישור, המזוהה עם הכתובת 185.117.0.180 והמיוחס למערכת הנקראת 185.com, נושא לכאורה קוד מסוג RAT – ראשי תיבות של Remote Access Trojan, כלי מתוחכם לשליטה מרחוק. כלי כזה מאפשר גישה מלאה למכשיר הקורבן: גישה לכלל הקבצים הפרטיים, הפעלת מצלמות ומיקרופונים ללא ידיעת המשתמש, גישה לנתוני בנקים ואמצעי תשלום, קריאת כל התקשורת במכשיר ובסופו של דבר – שליטה מוחלטת. המתלונן מזהיר את הציבור להימנע מלחיצה על הקישור ומנחה כל מי שנחשף אליו לדווח ל-CERT הישראלי ולמשטרה על חשד לפגיעה.

ערוץ טלגרם "עדנה קרנבל" נוצר, על פי נתוני הארכיון שצורפו לתלונה, ב-21 ביולי 2022, ובאותו יום פורסם בו קישור ראשון ליוטיוב. אולם בניגוד לצפוי, הערוץ לא נסגר גם לאחר שב-18 בנובמבר 2024 נעצר, לפי דיווח שהגיע למתלונן, אמיר מלמד – פעיל מרכזי המזוהה עם האתר. הרשם אמנם סגר, ככל הנראה, את הדומיין EdnaKarnaval.com, אך הערוץ עצמו ממשיך לפעול ולפרסם תכנים באופן שוטף.

במידה ונכנסתם לערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" ולחצתם על קישורים שפורסמו בו – קיים סיכון ממשי כי נלכדתם במלכודת דיגיטלית. מומחי סייבר מזהירים כי מדובר, ככל הנראה, במאגר נתונים הנשלט על-ידי רשת הסייבר של "עדנה קרנבל", המאפשרת חדירה למכשירי טלפון ומחשבים אישיים ואף שליטה מרחוק במכשירים שנפגעו.

עובדה זו מעידה, על פי התיעוד במסמכים, על קיומם של מפעילים נוספים ועל שימור דפוסי פעולה זהים גם לאחר מעצרו של אחד הפעילים המרכזיים.

אחד הפרטים המדאיגים ביותר בתלונה הוא הפצת מה שמתואר כ"רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, לרבות כתובות מגורים פרטיות ומספרי טלפון אישיים. פרסום כזה מהווה, לפי הטענה, פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של בעלי תפקידים ציבוריים רגישים, ומעלה חששות ביטחוניים ממשיים לשלומם ולשלום בני משפחותיהם. יתרה מכך, המתלונן טוען כי פרסום מסוג זה מעיד על כך שלמפעילי "עדנה קרנבל" ישנה גישה למאגרי מידע שאינם ציבוריים כלל, מה שמעלה שאלות רציניות בדבר אופן השגת המידע והמטרות שלשמן הוא משמש.

קשרים בין כתב "כאן 11" ללירן אלחרר

במישור התקשורתי, נמסרו למשטרה טענות חמורות לגבי קשרים לכאורה בין לירן אלחרר לבין כתב תאגיד השידור "כאן 11", דניאל אלעזר. על פי התיעוד שצורף לתלונה, אלעזר העביר מכשיר אייפון לידיו של אלחרר ישירות בבית המשפט, כאשר אלחרר שימש כצלם בדיון, ותמונות שמקורן לכאורה במכשירים אישיים הופיעו לאחר מכן בכתבות שפרסם אלעזר בתאגיד השידור הציבורי. בנוסף, קיים קשר נוסף בין אלעזר לאלחרר שיפורסם בתחקיר הבא, אך ראיות בעניין זה כבר נמסרו למשטרה. המתלונן טוען כי אלחרר אינו רק צלם אישי של אלעזר, וכי אלעזר סומך עליו בעיניים עצומות – עובדה המוכחת, לטענתו, מכך שעיתונאי לא היה מוסר מכשיר אישי פתוח לאדם זר ולא היה מאפשר לו לעשות בו שימוש ללא אמון מוחלט.

• בתמונה: כתב תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", מר דניאל אלעזר, ולצידו מר לירן אלחרר, המשמש כצלם מטעמו של אלעזר (תיעוד בלעדי של "מעקב")

התלונה שהוגשה במשטרה מפנה לפסיקות בבתי משפט, תיק 42864-07-21 ותיק 10152-12-22, שבהם נקבע כי אלעזר פרסם "דברי שקר" – ממצא המעיד, לטענת המתלונן, על כתב ברמה מקצועית נמוכה וחסר אמינות. פסקי הדין התקבלו, תשלומי הפיצויים שולמו מכספי הציבור (למרות שפסק הדין התייחס להתנהלות אלעזר כעיתונאי ולא להתנהלות "כאן 11" כגוף), ולא הוגש עליהם ערעור.

בתלונה מוצג מכלול הקשרים הללו כעניין הדורש בדיקה מוסדית נפרדת ביחס לטיב הקשר המקצועי, למקור החומרים שפורסמו, ולשאלת עמידתם של שני העיתונאים באמות המידה האתיות המחייבות את המקצוע. המתלונן מדגיש את החובה המקצועית הבסיסית של עיתונאים להגן בקפדנות על מכשיריהם מפני גישה של צדדים שלישיים, במיוחד כאשר המכשירים נושאים עדויות רגישות, מקורות מוגנים ותכתובות חסויות.

התגובה שהתקבלה מ"עדנה קרנבל" לפנייה תחקירית שנשלחה לכתובת הדוא"ל של האתר מעידה, לפי המתלונן, על התנהגות מתריסה וזלזלנית כלפי הריבונות הישראלית. בהודעה שהתקבלה נכתב במפורש: "האתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי… גבולות משטרת ישראל מסתיימים בנתב"ג, ככל הזכור לי". אולם לפי התיעוד שצורף, ההודעה נשלחה מאותה כתובת IP שיוחסה לכתובת בבית דגן – כלומר מתוך ישראל עצמה. המתלונן רואה בכך ראיה נוספת לקשר ישיר בין הפלטפורמה לבין סביבתו הפיזית של אלחרר.

יתרה מכך, בתלונה דווח על דפוס התנהגות קבוע: בכל פעם שנעשה ניסיון להתחקות אחר המידע או לקבוע ראיון עם אלחרר, "עדנה קרנבל" או יונתן קאפח, התגובה המיידית בערוץ הטלגרם כללה פרסום תמונתו של העיתונאי בצירוף לשון פוגענית, פרסום מספר זהות, טלפון נייד וכתובת מגורים מלאה, והכרזה על "תחקיר קרוב" שיפורסם נגדו – ולאחר מכן פורסמה כתבה פוגענית.

המסמכים שהוגשו למשטרה מפרטים שורה של עבירות לכאורה, ובהן חדירה למחשב, הפצת קוד זדוני, איומים והטרדות ממושכות, לשון הרע נגד שופטים ואישי ציבור, פגיעה בפרטיות, גניבת זהות והפרעה למהלכי משפט.

הטרור הדיגיטלי שמאיים על הדמוקרטיה

נזקי הרוחב המתוארים במסמכים חורגים בהרבה מעבר לפגיעה באדם יחיד. התלונה מפרטת פגיעה ישירה ביכולתם של עיתונאים למלא את שליחותם המקצועית, פגיעה בשם הטוב ובזכות היסודית לפרטיות – לרבות חשיפה בלתי חוקית של מספרי זהות, כתובות פרטיות ותצלומים אישיים – וכן פגיעה בביטחון האישי והמשפחתי ההופכת את החיים היומיומיים למסע מתמשך של חרדה וחוסר ודאות. בנוסף, נגרם נזק כלכלי ישיר למערכת עיתונאית שנאלצת להשקיע משאבים רבים במניעה, בהגנה ובטיפול בנזקים המתמשכים.

עוד נטען, כי אין מדובר במקרי קצה נקודתיים או בתקריות אקראיות, אלא במערך פעולה מתוכנן, מאורגן ושיטתי היטב: שימוש עקבי ב-VPN ובדומיינים זרים לשם טשטוש עקבות, מעבר תדיר בין כתובות IP שונות, הפעלת בוטים ליצירת "רעש דיגיטלי" ומסכי עשן, הפצה מכוונת ומתוזמנת של תכנים המשחירים דמויות מפתח בהליכים משפטיים, והצפת ערוצים ומערכות בעיתוי רגיש במטרה לשבש את תפקודן התקין.

בתלונה מצוין עוד כי לאחר פרסום כתבה ראשונית בנושא נצפו ניסיונות "ניקוי דיגיטלי": חלק מהתכנים המפלילים הוסרו או שונו – דבר המעיד, לפי התלונה, על מודעות להשלכות המשפטיות ועל ניסיון פעיל למחוק עקבות.

על פי המתואר, "עדנה קרנבל" מסתתרת מאחורי מסכה של "עיתונות" ו"חופש ביטוי", אך בפועל פוגעת אנושות בעיתונות האמיתית ובאמינותה בעיני הציבור.

ראיון שנערך עם אמו של לירן אלחרר לא הניב אישור או הכחשה חד משמעיים למעורבותו, והדיון כולו הוסט לעבר שאלות על מקור המידע במקום להתמודד עם תוכן ההאשמות.

בתלונה למשטרת ישראל נטען כי לירן אלחרר עושה שימוש בכתובות IP מתחלפות, לעיתים קרובות באמצעות רשתות VPN מתוחכמות ואף ברשת הדרקנט, מה שמקשה מאוד על איתור פעילותו הדיגיטלית. עוד נטען כי אין מדובר בצירוף מקרים: מיד לאחר ניסיון לראיין את מר אלחרר הופיעו בערוצי הטלגרם ובאתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים הכוללים את פרטיהם האישיים של עיתונאים שניסו ליצור עמו קשר – פרסומים שנועדו, לפי התלונה, לפגוע בפרטיותם, בכבודם וביכולתם לפעול באופן חופשי.

זהות דיגיטלית חושפת את אלחרר

עוד פרט מהותי, הממחיש את טעותו של מר לירן אלחרר, נוגע לזהות הדיגיטלית שבה עשה שימוש בעת שהגיש בקשות במערכת "נט המשפט". בבקשות אלו צוין כי כתובת הדוא״ל של מגיש הבקשה היא liran@liran.net – כתובת המזוהה במובהק עם מר אלחרר עצמו. לכתובת זו שלחה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לקבלת תגובה, בהתאם לכללי האתיקה של עיתונות אחראית.

הפנייה נשלחה ביום 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:32, ותשובה התקבלה באותו יום, בשעה 18:16, ממייל שנושא את השם Edna Karnaval – אך בפועל נשלח מאותה כתובת: liran@liran.net. בתשובה נכלל קישור בלתי מזוהה, אשר מטעמי זהירות ובהמלצת יועצי המערכת לא נפתח.

נוסף על כך, בתשובות אחרות שהתקבלו ממייל נוסף המזוהה עם האתר – info@ednakarnaval.com – הופיעה בסוף ההודעה חתימה קבועה בנוסח:

“עדנה קרנבל
לעתיד טוב יותר,
for a better future”

חתימה זהה הופיעה גם בתשובה שהתקבלה מהמייל liran@liran.net, תחת השם Edna Karnaval, דבר המחזק את ההקבלה הישירה בין כתובת זו לבין פעילות האתר.

עובדתית, ברישומי מערכת "נט המשפט" מצוין כי כתובת הדוא״ל של לירן אלחרר היא liran@liran.net – פרט המתיישב עם ההתכתבויות שבידי מערכת "מעקב". למרבה האירוניה, מר אלחרר הגיש שורה ארוכה של בקשות באמצעות אותה מערכת, ובכך הותיר אחריו תיעוד רשמי וברור לקשר שבין כתובתו האישית לבין פעילות אתר "עדנה קרנבל".

עדנה קרנבל: קאפח ואלחרר – תיאום פעולה חריג

במקרה זה, לעומת זאת, שני שמות שונים מופיעים תחת אותו רישום של "מבקש 1", מה שמעיד, לכל הפחות, על תיאום פעולה יוצא דופן בין קאפח לאלחרר. בנוסף, עולה מן המסמכים כי הבקשה הוגשה על ידי שניהם באותו מועד ממש, ובית המשפט אף נתן החלטה שיפוטית אחת הנוגעת לשניהם יחד.

דפוס הפעולה מוכר היטב: די שאדם ייקלע לסכסוך עם מר לירן אלחרר, או עם אחד הפעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל", כדי להפוך למטרה. בתוך זמן קצר מתפרסמים עליו תכנים פוגעניים באתר, פרטיו האישיים נחשפים, ופרטיותו נרמסת כליל. אותה שיטה מופעלת גם כלפי אנשי עסקים וכו'. אין זה מקרה שבאתר מתפרסמות "כתבות תחקיר" כוזבות, שמנהלו דרוש לחקירה, ועיתונאי נוסף המזוהה עמו נעצר והוגש נגדו כתב אישום. פעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל" פועלים, לפי החשד, גם בדרכי סחיטה – ומי שיימצא על הכוונת עלול לגלות כי חייו האישיים והמקצועיים הפכו לסיוט מתמשך.

עוד דבר מעניין: מר לירן אלחרר מופיע שוב ושוב כתובע – נדמה כי הגשת תביעות היא מתחביביו הקבועים, ויש לא מעט כאלה – ובצד זאת, שמו נקשר גם לפעילות האתר "עדנה קרנבל".

בתיק אזרחי מספר 3283-11-20 אלחרר נ' הינדי, שימש מר לירן אלחרר כתובע. נראה כי לא היה שבע רצון מהאופן שבו הסתיים ההליך ומהחלטות שניתנו בו עוד בטרם הדיון. באותו תיק עצמו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות משפילות נגד השופטת שדנה בתיק, כב' השופטת ליאת ירון – פרסומים שנשאו אופי פוגעני וביקורתי באופן חריג. כלל הנראה תזמון הפרסומים ותוכנם מעוררים חשד כי השופטת הועמדה תחת לחץ תקשורתי ומסע הטרדות מתוזמן.

יתרה מכך, משפחת הינדי עצמה הפכה יעד למתקפה ממושכת באתר "עדנה קרנבל", שבמסגרתה פורסמו נגדה כתבות קשות במיוחד, בלשון בוטה ומעליבה.

מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי כל בסיס עובדתי או ראייתי, אשר מטרתם, לכאורה, הייתה להשפיל, לפגוע ולערער את אמון הציבור. ייתכן כי מר לירן אלחרר היה מעורב ביצירתם או בהפצתם של אותם תכנים, אם כי אין לשלול את האפשרות שמדובר בצירוף מקרים. ייתכן גם כי בעת ניהול ההליך המשפטי, אתר "עדנה קרנבל" פרסם כתבות פוגעניות על משפחת הינדי אחרת – ולא על זו המופיעה בתיק שבמערכת "נט המשפט".

יש לציין כי באתר "עדנה קרנבל" לא מופיע שם הכתב האחראי לפרסומים, והדומיין של האתר רשום בחו״ל, כך שאיתור הגורם המדויק שעמד מאחורי הפרסומים הפוגעניים כמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, נמסרו למשטרת ישראל ממצאים ראשוניים המצביעים על קשר אפשרי.

חשוב להדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת שקיפות, ובראש ובראשונה – ציון שמו של הכתב האחראי לפרסום. באתר "עדנה קרנבל" עקרון בסיסי זה אינו מתקיים כלל.

איום ברצח ועמותה – ככל הנראה קשורה ל'עדנה קרנבל'

קשר בין "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" לבין אתר "עדנה קרנבל":

יש לשים לב כי לעיתים מזוהה מר לירן מוטי אלחרר עם גוף נוסף – "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", עמותה רשומה הפועלת לכאורה בתחום הציבורי משפטי.

על פי רישומי רשם העמותות, מטרותיה הרשמיות של העמותה הן "לעקוב אחר איכות החלטותיהם של שופטים ולפעול לשיפור איכות השפיטה והשירותים שהשופטים מעניקים לציבור".

לפי המסמכים, בעמותה רשומים שלושה חברים בלבד: אמיר מלמד, אריאל פורמנובסקי ויהונתן קאפח.

נגד אמיר מלמד, המזוהה כפעיל מרכזי באתר "עדנה קרנבל", הוגש כתב אישום חמור. בכתב האישום נטען כי מלמד ניהל מסע מתמשך של הטרדות, איומים והכפשות כלפי עובדי ציבור, שוטרים ושופטים. על פי הנטען, הוא פרסם ברשת תכנים פוגעניים שכללו השפלות, עלבונות ודברי בלע, ביצע ביקורים בבתי עובדי ציבור, שלח הודעות מאיימות ואף הפיץ תמונות ערוכות בפוטושופ שנועדו לבזות את מושאי הפרסום.

בין היתר, יוחס לו כי פרסם תמונות ערוכות של שופטת, בהן הודבקו פניה על גוף עירום בצירוף הערות מיניות – מעשה שהוגדר כהטרדה מינית. בנוסף, נטען כי משהתלונה שהגיש לא נענתה לשביעות רצונו, פתח במסע איומים כלפי מפקדי תחנות משטרה, שכלל שיחות טלפון מרובות וניסיונות להיכנס לתחנות משטרה תוך איום בפרסום פרטים מבזים.

בעת מעצרו נמצאו בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והוא התנגד להזדהות בפני השוטרים וניסה למנוע את מעצרו בכוח. כתב האישום כולל עבירות של הטרדה מינית, איומים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, החזקת סם מסוכן ותקיפת עובד ציבור.

לגבי יהונתן קאפח, נטען כי מדובר בדמות כוחנית אשר גורמים רבים בישראל ממתינים לבירור מעמיק בעניינה. על פי הערכות שונות, לאחר נחיתתו הצפויה בארץ צפויה לו "קבלת פנים חמה במיוחד". ייתכן כי בשל כך נמלט מהמדינה ומתגורר כיום בארצות הברית.

ככל הנראה, אריאל פורמנובסקי מזוהה עם שני גורמים הידועים כבריונים, והוא מנהל את העמותה לבדו – בניגוד לעקרונות המינהל התקין. נראה כי פעילות העמותה מתבצעת ללא פיקוח הולם ותוך חריגה מנורמות החוק והאתיקה הציבורית המחייבות גופים מסוג זה.

נציין כי נגד מר אריאל פורמנובסקי הוגשה תלונה במשטרה בגין איום ברצח.

הקשר ללירן אלחרר ול"עדנה קרנבל"

יהונתן קאפח – שעל פי גורמים שונים משמש כבעלים או כמנהל אתר "עדנה קרנבל" – מתגורר כיום בארצות הברית. נראה כי לירן אלחרר משמש הלכה למעשה כממשיך פעילות הרשת בישראל, ובין היתר מגיש בקשות לבתי המשפט ביחד עם אותה עמותה.

כך נוצר דפוס פעולה שבו העמותה והאתר "עדנה קרנבל" מופיעים כגורמים מקבילים או חופפים, תוך שימוש במעטפת עמותתית לכאורה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות תקשורתית תוקפנית כלפי מערכת המשפט.

במקרים שבהם הוגשו בקשות לבית המשפט בשם "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", נמצא כי מר לירן אלחרר הופיע ביחד עם בקשות העמותה, וכי במקרים רבים הובילו אותן בקשות לפרסומים באתר "עדנה קרנבל"- פרסומים שכוונו נגד בעלי הדין או נגד השופטים שדנו בתיקים הללו. כך מתעורר החשד כי מדובר במנגנון מתואם של לחץ ציבורי, שנועד להשפיע על מערכת המשפט או לפגוע באמינותה.

העמותה: אי ניהול תקין, חוסר שקיפות וביקורת רשם העמותות

לפי נתוני רשם העמותות, לעמותה אין ניהול תקין, היא אינה מגישה דוחות כספיים כחוק, ואינה מחזיקה רואה חשבון. הדבר מהווה הפרה של חוק העמותות, המחייב הגשת דוחות שנתיים והשתתפות פעילה של חברי הוועד – לרבות באסיפות כלליות. לא ברור כיצד ניתן להגיש דוחות או החלטות מנהליות כאשר אחד ממייסדי העמותה מתגורר בחו"ל ונמצא תחת כתב אישום חמור.

כתובת העמותה הרשומה היא רחוב האר"י הקדוש 17, פתח תקווה, 4958019, ומספר הטלפון המופיע הוא 058-551-8813. כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה היא judiciaryquality@gmail.com

ב־11 בפברואר 2024 פרסם רשם העמותות ממצאי ביקורת עומק, שבסיומם נרשמה ההמלצה: "הועבר לשקילת נקיטה בהליכי פירוק של העמותה".

מכלול הנתונים מעלה תמונה מטרידה: עמותה שמטרתה המוצהרת היא קידום איכות מערכת המשפט, פועלת ללא שקיפות, ללא דוחות וללא פיקוח תקין, ובפועל מקיימת זיקה ישירה לגורמים המעורבים בפרסומים מאיימים והכפשות ברשת.

הקשר שבין אריאל פורמנובסקי, יהונתן קאפח ואמיר מלמד – שלושתם, המזוהים כבעלי תפקידים מוצהרים או בפועל בעמותה ובאתר – מצביע על דפוס פעולה מאורגן החורג בהרבה ממסגרת של פעילות אזרחית לגיטימית.

למשטרת ישראל יש מקום לבחון מדוע מר לירן אלחרר מופיע פעמים רבות לצד אותה עמותה, ובנוסף, ראוי לציין כי באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות רבות המשבחות את פעילות העמותה "התנועה למען איכות השפיטה בישראל".

פנינו לנציגי העמותה וניהלנו שיחה עם מר אריאל פורמנובסקי. שאלנו מדוע העמותה פועלת ללא ניהול תקין, מדוע אינה מפרסמת מידע פומבי על כספיה ומהו הקשר בינה לבין אתר "עדנה קרנבל". נציגי העמותה הכחישו את הטענות וקבעו כי מדובר ב"שקרים"; הם ציינו כי העמותה אכן מגישה דוחות כספיים כנדרש וטענו כי רשם העמותות "משקר". בנוסף נאמר לנו כי אמיר מלמד פועל בעמותה כמתנדב וכי יהונתן קאפח – אזרח ארצות הברית – מסייע לעמותה מבחוץ. מר פורמנובסקי, שהוצג תחילה כחבר ועד, הוצג בשיחה כמי המשמש בפועל כמנכ"ל העמותה.

בעת שהוזכר שמו של מר לירן אלחרר תגובתו של מר פורמנובסקי התדרדרה לאיומים כלפי. במישרין ובנימת איום נמסר לי איומו: "בדרך לתת לך כדור בראש" – איום מפורש ברצח. בהזכרת השם נשמעו גם נוסחים גסים נוספים, בהם "לך תזדיין", וכן האיום המפורש: "אתה רוצה שאני אשבור לך את עצמות" – איום ישיר לפגיעה פיזית.

• שיחה מוקלטת עם אריאל פורמנובסקי, המשמש חבר ועד ומנכ״ל בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", חושפת איום מפורש ברצח – איום חריג וחמור שתועד על ידי מערכת "מעקב"

להאזנה לשיחה המוקלטת במלואה, לחצו כאן

הקשר בין העמותה לבין אתר "עדנה קרנבל" ולמר לירן אלחרר הועבר לבחינת המשטרה.

בנוסף, באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות העוסקות באריאל פורמנובסקי, הנראות לכאורה כמיועדות לקידומו ולחיזוק תדמיתו הציבורית – כתבות חיוביות העושות, למעשה, יחסי ציבור לבריון.

הפוסט לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית המשפט קבע בעבר כי דניאל אלעזר, כתב בכיר בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", פרסם תכנים שקריים לציבור. הקביעה המשפטית מעלה שאלות חריפות בנוגע לאמינות העיתונאית של הכתב ולמחיר שמשלם הציבור בעקבות פרסומים אלה. על פי מסמכים שהתקבלו, פסקי הדין שניתנו נגד "כאן 11" בעקבות פרסומיו של אלעזר מומנו מכספי משלם המסים, כאשר הייצוג המשפטי בתיקים אלו סופק על ידי משרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק, שפעל ללא מכרזים וידוע כאחד המשרדים היקרים ביותר בישראל.

עיין בכתבות העוסקות בנושא, ועמוד על פסקי הדין שניתנו בו:

נתפסו בשקר: השופטת חושפת את קלונם של כאן 11 וכתבם אלעזר – לחץ כאן

שופט קובע: דניאל אלעזר מכאן 11 שיקר לציבור – לחץ כאן

בין השנים 2021 ל-2022, פעל אלעזר ללא תעודת עיתונאי תקפה, מה שמעמיד בספק את החסינות המקצועית שנהנים ממנה עיתונאים מורשים. במצב זה, כל פרסום שנעשה על ידו באותה תקופה עלול להיחשב כחשוף יותר לתביעות משפטיות ולחוסר הגנה חוקית.

להורדת מסמך רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – לחץ כאן

האירוע האחרון שהתרחש בבית המשפט מעלה דילמה נוספת. לאחר שנשאל על קביעות בית המשפט בנוגע לפרסומיו, הגיב אלעזר במתקפה אישית חריפה כלפי האדם ששאל אותו. בנוכחות עשרות אנשים, השמיע הכתב כינויים משפילים כלפי הפונה אליו, כולל "גנב", "נוכל" "אתה איש קטן" ועוד. התנהלות זו תועדה ומעוררת שאלות חמורות לגבי עמידה בכללי האתיקה המקצועית של עיתונאים בכלל, ושל תאגיד השידור הציבורי בפרט.

כמי שמחזיק בתעודת עיתונאי מקצועית וכותב במערכת "מעקב", אינני זוכר כי ניתנו נגדי פסקי דין הקובעים שפרסמתי מידע כוזב, ואף לא נגרם לציבור נזק כספי כלשהו כתוצאה מתכנים שפרסמתי. לטענתי, מעשיו של מר אלעזר – שכללו השפלה פומבית – מהווים עבירה על חוק איסור לשון הרע, פגיעה בכבוד האדם והפרה חמורה של כללי האתיקה המקצועית המחייבים עיתונאים בתאגיד השידור הציבורי.

על פי כללי האתיקה המקצועית של "כאן 11", עיתונאים נדרשים לנהוג באחריות מלאה ולהימנע מפגיעה בכבוד אזרחים, משימוש בקללות ומהשפלה פומבית. הטענה המרכזית היא שאלעזר ניצל את מעמדו כעיתונאי של תאגיד השידור הציבורי לצורך מתקפה אישית, תוך כדי הפרת כללי האתיקה שאמורים לחייב אותו.

פנייה רשמית נשלחה לדוברות "כאן 11" עם דרישה להתייחסות לאירוע ולהתנהלות הכתב. הפנייה כוללת שאלות חדות: האם התאגיד מודע להתנהלותו של אלעזר? האם היא עומדת בסטנדרטים האתיים שנדרשים מעיתונאים בשירות הציבור? והאם יינקטו צעדים משמעתיים נגד עובד שהואשם בהשפלה פומבית של אזרח?

התנהלותו הירודה של כתב "כאן 11" מעלה שאלות עמוקות באשר לתרבות המקצועית בתאגיד השידור הציבורי, למנגנוני הפיקוח על עובדיו ולמידת האחריות שהגוף נושא כלפי משלמי המסים. כאשר עיתונאי בכיר נקבע בפסק דין כמי שפרסם מידע כוזב, והציבור הוא הנושא בנטל המשפטי והכלכלי של מעשיו – מתחדדת הציפייה לבירור מקיף, לביקורת פנימית אמיצה ולתגובה עניינית מצד הנהלת התאגיד.

התיעוד האישי של האירוע בבית המשפט, שבו נשמעו הכינויים המשפילים, מהווה ראיה לכך שהמתח בין הכתב לבין מבקריו אינו נותר מאחורי דלתות סגורות. ההשפלה הפומבית, לטענת הפונה, חרגה מכל נורמה מקובלת של ויכוח מקצועי והפכה לעימות אישי פוגעני. השאלה המרכזית שנותרת היא האם "כאן 11" רואה בהתנהלות כזו חלק מהנורמה המקובלת בקרב עובדיה, או שמדובר בחריגה שתטופל בהתאם.

המשכורות הגבוהות והתנאים המועדפים של עובדי התאגיד, לטענת הפונה, מעמידים אותם בסטנדרט גבוה יותר של אחריות ציבורית. כאשר התקציב מגיע מכיסו של הציבור, הציפייה היא למקצועיות, לאמינות ולעמידה בכללי אתיקה נוקשים. פסקי דין המצביעים על פרסום שקרי, יחד עם השפלה פומבית של אזרח, מציירים תמונה בעייתית של כתב שעובד בשירות הציבור.

נכון לעכשיו, "כאן 11" טרם הגיבה באופן רשמי לפנייה. הפונה, שמתאר את עצמו כ"איש קטן" לעומת מערכת התקשורת הגדולה, מדגיש כי למרות הפער בין מעמדו לבין זה של הכתב הבכיר, הוא מעדיף לשמור על יושרו המקצועי מאשר להיות מואשם בשקרים על ידי בית משפט. לדבריו, ההשפלה שחווה היא דוגמה לכוח לא מאוזן, שבו עיתונאי בכיר יכול להרשות לעצמו להשתמש במעמדו לצורך פגיעה אישית, בעוד שהציבור משלם את המחיר.

תגובות:

תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", כמנהגם, לא טרח להתייחס לפנייתנו.

לשכת העיתונות הממשלתית אישרה את קבלת הפנייה, ואנו ממתינים לתגובתה (הפנייה נשלחה זה לא מכבר).

צילום: דניאל אלעזר, מתוך רשת X של הכתב דניאל אלעזר.

הפוסט דניאל אלעזר מכאן 11 – השקר הוכח בפסק דין, ושכרו מכספי הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית דגן, היום – במהלך שמצחיק עד דמעות, מתברר שלירן אלחרר, אולי, ייתכן, ככל הנראה, לכאורה (כן, צריך את כל המילים האלה ביחד למרות שהוא לכאורה ממש עשה את זה) הוא הזבוב מאחורי אתר "עדנה קרנבל".

הגיבור שלנו – שכנראה חשב שהוא איזה מאסטר-מיינד של פשע סייבר – השקיע שנים בהטרדת ראש ממשלה, שרים, שופטים, ואנשי עסקים. למה? כי זה מה שעושים כשיש הרבה זמן פנוי ואפס חיים.

אבל הנה הפואנטה המצחיקה: תוך כדי שהוא חשב שהוא גאון בלתי נתפס, הוא השאיר עקבות דיגיטליים כמו פעוט בגן. אותה כתובת IP שחיפש בה עיסויים, דירות בשכונות מפוקפקות, וניתוחים פלסטיים (כי אפילו נבילה רוצה להיראות טוב), היא בדיוק הכתובת שממנה הוא הטריד את חצי המדינה.

התוצאה? שנים של נזק אמיתי לאנשים אמיתיים – והכל נגמר כשזבוב קטן מבית דגן נתפס כי הוא לא היה מספיק חכם אפילו להשתמש ב-VPN בסיסי.

המורל? אפשר להיות נבילה. אפשר להיות מטריד. אפשר לגרום נזק. אבל אי אפשר להיות גם במצב של אידיוטיות מוחלטת וגם לחשוב שתישאר בלתי נתפס. לירן הוכיח שאפשר להיות גם וגם – עלוב וגם טיפש בצורה קלאסית.

הקורבנות: רשימה שככל הנראה כוללת אנשים

הרשימה, שלכאורה מרשימה, ככל הנראה כוללת:

• בנימין נתניהו – שאולי מכיר מישהו שאולי נפגע
• ישראל כ"ץ – שייתכן וגם הוא
• טלי גוטליב – שלכאורה בטח
• איתמר בן גביר – שככל הנראה כמובן
• עשרות שופטים שלכאורה נפגעו – אם לא יותר, אם לא פחות
• נבחרי ציבור שאולי ככל הנראה קיימים
• אנשי עסקים שייתכן ובכירים

התחקיר: כשמערכת "מעקב" מצאה את האקר-על בחדר שלו אצל אימא

במהלך תחקיר מעמיק, מערכת "מעקב" חשפה את המיקום המדויק של ההאקר-על העולמי: בית של אימא, בית דגן.

כן, לירן אלחרר – הגאון שכנראה פרץ למערכות, הטריד שרים ושופטים, והפחיד את כל הממסד – מתברר שהוא פועל מ… חדר הילדות שלו. אצל אימא. בבית דגן.

תארו לעצמכם: בזמן שהוא שולח הודעות מטרידות לראש הממשלה, אימא כנראה דופקת על הדלה: "לירן'לה, רוצה שניצל? יש גם סלט".

ההאקר-על שחשב שהוא מסוכן ומפחיד, מתברר כבחור שגר עם אימא ומבלה את הזמן בהטרדת אנשים באינטרנט במקום למצוא דירה. או עבודה. או חיים.

בית דגן יכולה להיות גאה: יש לה לא רק האקר – יש לה האקר שאימא שלו עדיין עושה לו כביסה.

מהפך דרמטי שלכאורה: כתובת ה-IP שככל הנראה מספרת הכל

וכאן הופכים הדברים ממש מצחיקים! מתברר שכתובת ה-IP שלכאורה של אלחרר ייתכן ונרשמה, ככל הנראה, לאתרים הבאים:

• "עיסויים פרטיים עכשיו" – כי ככל הנראה הגב כואב מכל ההאקינג

• "רכישת דירה מהירה – ללא שאלות" – שייתכן ובשכונת הזונות (לכאורה יש שם מחירים טובים)

• "ניתוחים פלסטיים – מבצעי חורף" – שאולי למישהו שככל הנראה רוצה להיראות טוב בזמן פריצה לשרתים

• "אוניברסיטת ההאקרים המקוונת" – שלכאורה מעניקה תעודות להאקרים בריאים, מסופקים ובעלי השכלה גבוהה!

כן, אתם קוראים נכון! לפי התחקיר שככל הנראה מעמיק, ההאקר שלנו הוא לכאורה:

• ✓ בעל השכלה אקדמית בהאקינג (עם תעודה מאוניברסיטה מקוונת!)
• ✓ בריא (הודות לעיסויים הקבועים)
• ✓ מסופק (אחרי כל הניתוחים הפלסטיים)
• ✓ בעל נכס (בשכונה שייתכן והכי מעניינת בעיר)

העלילה שלכאורה מסתבכת: כתב "כאן 11" והקשר שככל הנראה חברי

אבל רגע, זה עוד לכאורה לא הכול! התחקיר גילה, ככל הנראה, שקיים אולי קשר שייתכן וחברי קרוב בין כתב שלכאורה של "כאן 11" לבין אחד שככל הנראה פעיל. כן, חברות! אותו דבר שאולי מפחיד שאומר שאתה לכאורה מכיר מישהו ולפעמים ייתכן ושותה איתו משהו שככל הנראה קפה!

האינדיקציות: כשהזבוב מבית דגן חשב שהוא ג'יימס בונד

והנה השיא המצחיק – נמצאו אינדיקציות ברורות ("לכאורה" הוא ממש עשה את זה!) ל:

גניבת צילומים מטלפונים – לירן פרץ למכשירים של אנשים אמיתיים, כנראה בזמן שהפסיק לרגע את חיפוש העיסויים

שליטה מרחוק במכשירי אזרחים – נשמע כמו סרט ריגול, עד שמבינים שהוא עשה את זה מאותה כתובת IP שבה גם הזמין פיצה

שימוש באותה כתובת אינטרנט לפשעים ולקניות האישיות – כי למה להסתיר? זה רק ראש ממשלה, כמה שופטים, ושר-שניים

אז מה באמת יש לנו כאן (כלל הנראה)?

* ✓ "מאסטר-מיינד" שהטריד את חצי הממסד במשך שנים – מאותה כתובת IP שבה חיפש ניתוחים פלסטיים
* ✓ "גאון סייבר" שבין פריצה לראש ממשלה לפריצה לשופט – עצר לחפש דירות בשכונות מפוקפקות
* ✓ "האקר-על" שלא שמע על VPN, Tor, או בסיסית – חלון פרטיות בדפדפן
* ✓ היסטוריית גלישה שמספרת סיפור מרתק: "איך להפיל ממשלה תוך כדי חיפוש עיסוי שוודי"
* ✓ שנים של נזק אמיתי – שהסתיימו כי מישהו טרח לבדוק את היסטוריית הגלישה

המורל של הסיפור:

לירן הוכיח שאפשר להיות גם נבילה מסוכנת, גם טכנולוג מוכשר, וגם בעל רמת זהירות של פעוט בגן.

זה כמו גנב שפורץ לבנק בלילה, גונב את הכסף, משאיר את הכסף, חוזר הביתה – ובדרך עוצר לעשות סלפי ליד הכספת עם חותמת המיקום מופעלת.

רק שבמקרה של לירן, במקום סלפי – היו עיסויים. הרבה חיפושי עיסויים.

והמסר שלכאורה המרכזי: אם יש לך ככל הנראה חבר שאולי עובד בתקשורת, אתה לכאורה גר בבית דגן, יש לך השכלה בהאקינג, אתה מחפש דירה באזורים מעניינים, אוהב עיסויים ושוקל ניתוח פלסטי – אתה ייתכן ובעצם האקר-על עולמי הכי בריא ומסופק שלכאורה פורץ לכל הטלפונים ואולי מתכנן להפיל את הממשלה תוך כדי שהוא נראה טוב. ככל הנראה.

כתבה זו מובאת לכם לכאורה ברוח הסאטירה הישראלית המסורתית של "זה אולי נראה חשוד אז זה ככל הנראה לכאורה ייתכן ובטח נכון, אולי".

הערת עורך המערכת שלכאורה: כל דמיון לאנשים, מקומות, כתובות IP, או אירועים הוא ככל הנראה מקרי ולכאורה לא מכוון. אולי. העיתונאים שלנו שייתכן וחקרו את כתובות ה-IP עשו זאת לכאורה למטרות עיתונאיות בלבד, ובוודאי לא בזמן שהם עצמם חיפשו עיסויים. ככל הנראה.

קרא את התחקיר על לירן אלחרר — והפעם, לא בסאטירה. לחץ כאן

הפוסט בלעדי: לירן אלחרר – האיש שככל הנראה, אולי, לכאורה, אפשרית ייתכן שהוא משהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

במרחבי הרשת הישראלית פועלת בשנים האחרונות ישות מסתורית בשם "עדנה קרנבל" – אתר וערוץ תקשורת דיגיטלי המגדיר את עצמו כגוף עיתונאי עצמאי. אולם, לפי ממצאי תחקיר זה, מאחורי החזות התקשורתית מסתתרת מערכת מורכבת ומשוכללת של תקשורת, טכנולוגיה והפחדה, המפעילה מנגנוני השפעה, סחיטה, שיימינג ופגיעה קשה בפרטיותם של אנשי ציבור, שופטים, עדים ועיתונאים.

לפי המידע שנאסף, מדובר במערכת המשלבת בין פעילות תקשורתית-מדומה לבין שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות הפעלת קודים זדוניים, שליטה מרחוק במכשירים, הפצת ספאם נרחב וגניבת זהויות. הפעילות מתוארת על ידי גורמים שנפגעו ממנה כ"קרנבל אמיתי של הרס", שבו אדם שהוזכר על ידי האתר מוצא את עצמו נתון ללחצים, הטרדות, דופי ציבורי, ולעיתים אף לפגיעה במערכותיו האישיות.

יש לציין כי הביקור בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" עלול להיות מסוכן. לא במקרה נסגר הדומיין הרשמי של האתר על ידי רשם הדומיינים – והפרסומים הקשורים אליו זמינים כיום כמעט אך ורק בטלגרם. בעוד שפלטפורמות מרכזיות כמו פייסבוק, רשת X ו־וואטסאפ נוטות לחסום באופן אוטומטי קודים זדוניים, וירוסים ותכני ספאם, טלגרם נותרת אחת הזירות הבודדות שבהן ניתן להעלות תכנים מסוכנים ללא פיקוח הדוק מצד רשויות החוק.

מסיבה זו, מדינות רבות ברחבי העולם — ובהן אוקראינה, נורווגיה, ספרד וברזיל — נקטו בשנים האחרונות צעדים מחמירים נגד השימוש באפליקציה, בין אם באמצעות חסימות חלקיות ובין אם בהגבלות על שימוש במכשירים ממשלתיים.

בהיעדר מנגנוני פיקוח מספקים ובשל הפוטנציאל לשימוש לרעה, הפכה טלגרם לזירה מועדפת להפצת תכנים בעייתיים — ולעיתים אף מסוכנים — דוגמת אלו המשויכים ל"עדנה קרנבל".

פעילותה של "עדנה קרנבל" אינה מסתכמת בפרסום תכנים בלבד. על פי העדויות שנבחנו במסגרת תחקיר זה, האתר מפעיל גם מנגנוני תקיפה דיגיטליים מתוחכמים. מרגע ששמו של אדם נכלל במאגרי המידע של האתר — בין אם הוגדר כ"אויב" על־ידי מפעיליו ובין אם סומן כיעד בידי גורמי סייבר המזוהים עמו — פרטיותו נפגעת באופן חמור. בין הנתונים שנחשפים נכללים מספר זהות, פרטי רישום ממשרד הפנים, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ופרטי קשר של בני משפחה ומכרים. עדויות מצביעות על כך שהמידע מועבר למערכות שליחה אוטומטיות, המטיחות בקורבן מתקפה מתוזמנת של מסרים, מיילים ושיחות ממספרים משתנים.

כאשר הקורבן לוחץ על הקובץ, הוא מעניק לתוקף הסייבר גישה ישירה למכשירו. למעשה, הכותרת המפתה — לעיתים תמונה אינטימית מזויפת שנוצרה בבינה מלאכותית — משמשת כמלכודת; בעוד הקורבן עסוק בהתכוננות או בהלם, תוקף המשויך ל"עדנה קרנבל" כבר שולט במכשירו ומנצל את הגישה.

תוצאות הפריצה חמורות: התוקפים יכולים לכרות, לגנוז ולשתף קבצים פרטיים, לעקוב אחר תקשורת, לגשת לאפליקציות בנקאיות ולנצל מידע רגיש כדי ללחוץ, לסחוט ולפגוע בשמו הטוב של הנפגע — לעיתים באופן ממוקד וממושך.

תחקיר זה מצביע על כך שהאתר EdnaKarnaval.com, שכיום אינו פעיל, נרשם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל באמצעות כתובת IP ישראלית שמקושרת לפי בדיקה טכנית לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן. מאחורי אותה כתובת נמצא, לפי הממצאים, אדם בשם לירן אלחרר, איש מחשבים ישראלי בעל ידע טכנולוגי מתקדם, אשר על פי חיבורי הנתונים והעדויות, פעל במסגרת הרשת המזוהה עם "עדנה קרנבל".

חיבור כתובת ה־IP, המשויכת או המופעלת ככל הנראה בידי מר לירן אלחרר, נחשף במספר רבדים: הן בכתובת האתר הראשית, הן בשרתים החלופיים, והן בהודעות הספאם שנשלחו — כולם נושאים את אותו טווח כתובות. כתובת נוספת, ‎198.2.178.114‎, אשר שימשה את האתר, זוהתה אף היא כמופעלת ממקור פיזי בישראל — בכתובת שבבית דגן.

במסגרת תחקיר "מעקב" בוצעה פעולה יזומה ומתוחכמת: נשלח מייל לנציגים המזוהים עם "עדנה קרנבל" — לכתובת שנחשפה בערוץ הטלגרם המקושר לאתר — במטרה לבחון את תגובת הצד השני ולנתח את נתוני התקשורת החוזרת. זמן קצר לאחר המשלוח התקבלה תגובה ישירה; ניתוח טכני מצא כי כתובת המייל שממנה התקבלה התשובה תואמת לכתובות ה-IP שנרשמו ביותר ממאה הודעות ספאם שנשלחו ביום המדובר בלבד.

הממצאים מצביעים כי ההודעות נשלחו מאותו טווח כתובות IP, טווח המזוהה עם מקום מגוריו של מר לירן אלחרר. ממצא זה מחזק את ההערכה כי ייתכן שמקור שליחת הודעות הדוא"ל בשם "עדנה קרנבל" — ובהיקף רחב יותר גם מתקפות הספאם — קשור לאותו מקור.

ראוי להדגיש: בכל אחת מן ההודעות נכלל קישור פעיל; לחיצה עליו עלולה לאפשר חדירה ושליטה מרחוק במחשב המשתמש. לאור הסכנה האפשרית מומלץ להימנע מפתיחת הקישורים ולדווח על הממצאים לגורמי אבטחת מידע מוסמכים.

חדירה דיגיטלית דרך קישורי "עדנה קרנבל"

נוסף לכך, בערוץ הטלגרם הרשמי של "עדנה קרנבל", שבו למעלה מ־13 אלף עוקבים, פורסמו לאורך השנה האחרונה קישורים חלופיים לכתובת האתר, לאחר שזה נחסם. אחד הקישורים שנמסרו לציבור כלל כתובת דמוית "**185.117.0", שבה, לפי בדיקת מומחי סייבר, שוב הוטמע קוד מסוג Remote Access Tool. קוד זה, לפי הבדיקה, מאפשר לאדם השולט בו גישה לקבצים, למצלמה, לנתוני מיקום ולמידע המאוחסן במכשירי המשתמשים.

בבדיקה שנערכה על־ידי מומחי סייבר נמצא כי הכתובת "**185.117.0" (במכוון הוסר הקישור מן הפרסום, כדי למנוע מהקוראים ללחוץ עליו בשוגג), אשר הופצה בערוצי הטלגרם וברשתות החברתיות ככתובת חלופית לאתר הרשמי https://185.com, כוללת קוד זדוני מסוג Remote Access Tool (RAT) — קוד המאפשר שליטה מרחוק במכשירי המשתמשים.

האתר הרשמי 185.com, המשויך למערכת ednakarnaval.com, רשום על שמו של מר לירן אלחרר, ובכך נוצר חיבור ישיר בין ערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל", אתר האינטרנט והפעילות הדיגיטלית המזוהה עמו בישראל.

כתובת ה־IP החלופית,  "**185.117.0", איננה האתר הרשמי, אלא כתובת משובשת או חלופית. על פי ממצאי הבדיקה, היא פועלת מתוך טווח שרתים השייך לספק זר (AS213535), ועל גביה הוטמע קוד שליטה מרחוק המאפשר גישה לקבצים, למצלמה, למידע אישי, לנתוני מיקום ולמערכות ההפעלה של המכשירים.

בהתאם לכך, מומלץ שלא להיכנס לקישור זה, לא להוריד ממנו קבצים, ולבצע סריקה מלאה של המחשב או הטלפון הנייד במקרה שהאתר נפתח. כל ממצא נוסף יש לדווח לגורמי CERT ישראל או לגופי אבטחת מידע מוסמכים.

• השופט תומר אורינוב ממשיך לכהן בתפקידו כרגיל. יתרה מכך, בחודש אוגוסט 2016 מונה לשופט בתי משפט השלום במחוז הדרום

נוסף לכך, כתובת האתר הרשמית 185.com, שנושאת ברישומי הבעלות את שמו של מר אלחרר, מעלה חשש כי גולשים הנכנסים דרך הקישורים שהופצו בערוץ "עדנה קרנבל" מאפשרים, למעשה, גישה מלאה למידע הפרטי המאוחסן במכשיריהם. לפי ההערכות, פעולות פשוטות כגון לחיצה על סרטון או קישור עלולות להעניק שליטה לגורם המפעיל את המערכת – ובכך לחשוף נתונים רגישים לרבות גישה לאפליקציות בנקאיות, ממשלתיות ועסקיות.

הבדיקה מעלה חשש ממשי לעבירות חמורות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות, וכן שימוש בלתי חוקי במידע אישי של אזרחים. לאור ממצאים אלה, מומלץ למשתמשים שהיו פעילים בערוץ או באתר "עדנה קרנבל" להחליף סיסמאות באופן מיידי, לוודא אבטחת מידע מוגברת במכשירים האישיים, ולהיוועץ עם גורמי סייבר מוסמכים.

למעשה, גם ChatGPT מזהיר באופן רשמי מפני כניסה לקישורים המופצים בערוצי הטלגרם של "עדנה קרנבל".

ניסיון להשתיק שופטים: לירן אלחרר במוקד הפרשה

לירן אלחרר הופיע כעד בתיק משפטי מתוקשר – תיק 45991-04-23 בבית משפט השלום בתל־אביב, שבו שימש זוהר מדר כתובע. על פי ממצאי התחקיר, במהלך ניהול התיק נרשמו תלונות על איומים, הטרדות ומתקפות ספאם, אשר הופנו כלפי עדים – ובכללם כלפיי, כעיתונאי שסיקר את ההליך.

גם השופט יאיר דלוגין, שדן בתיק, הפך למוקד התקפה של האתר: זמן קצר לאחר הדיון הראשון החלו להופיע באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם שלו כתבות קשות נגדו, בהן נטען כי הוא "מחסל את חופש הביטוי" ושהוא "מתחרמן מעורכי דין" – ניסוחים גסים ובלתי הולמים שהוצגו כ"תחקירים".

עוד מקרה חריג נרשם בתיק 45991-04-23, כאשר בעליו של אתר "עדנה קרנבל", מר יונתן קאפח, הגיש בקשה יוצאת דופן להשתתף בדיון. זאת, אף שברור כי הוא שוהה מחוץ לישראל, וכי ניתן היה לעצור אותו עם נחיתתו בארץ לצורך חקירה. עצם הגשת הבקשה עוררה סימני שאלה באשר למניעיה, והוסיפה נדבך נוסף לשורת האירועים שבהם האתר גורם לבזבוז זמן שיפוטי יקר.

על רקע הלחץ שנוצר סביב הבקשה, נתן השופט שתי החלטות — אף שהדיון היה פתוח לציבור, וכל אדם רשאי היה להיכנס אליו כחוק.

לפי מזכירות בית המשפט, בקשות מסוג זה אינן ניתנות להגשה מחו"ל, אלא רק באופן פיזי או מקוון מתוך שטח ישראל, שכן אתר "נט המשפט" חסום לגולשים מחוץ למדינה ומאפשר גישה למידע כללי בלבד.

כך, גם הפעם, נראה כי פעילותו של אתר "עדנה קרנבל" יצרה טירחה מיותרת לבעלי הדין ולמערכת המשפט — וחבל שלא נפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הבקשה הסרקית.

בתוך כך, מר יונתן קאפח הגיש שתי בקשות נפרדות, אשר חייבו את יתר הצדדים להתייחס ולהגיב, וכתוצאה מכך נגרמו עיכובים נוספים בניהול ההליך המשפטי.

יש לציין כי אף אחד מן העיתונאים המזוהים עם אתר "עדנה קרנבל" לא נכח בדיון. לעומת זאת, באולם נצפה מר לירון אלחרר, שביתו כנראה משמש — לפי הערכות — מוקד הפעילות של האתר ושל ערוץ הטלגרם הקשור אליו. ייתכן כי ניסה להציג עצמו ככתב מטעם האתר, או שמא בלבל בין תפקידו הנטען כ"עד" לבין מעמדו האמיתי באולם.

לאורך החודשים האחרונים פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות נוספות נגד השופט יאיר דלוגין, וכן נגד שופטים נוספים.

כיום ניתן להעריך את עוצמת הלחץ שנוצר, לכאורה, כתוצאה מפעולותיו של מר לירון אלחרר. עם תחילת עבודתנו על התחקיר, הוצפה מערכת "מעקב" במאות הודעות — מסרוני SMS, הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני — למעלה מ־500 במספר, כולן התקבלו בתוך פחות מ־24 שעות.

חוליה נוספת בשרשרת הופנתה כלפי השופט אמיר לוקשינסקי-גל. באתר "עדנה קרנבל" פורסמו נגדו ביטויים חריפים וקיצוניים, ובהם כינויים כגון "שופט שצריך לעוף לעזאזל" ו־"תוצר תחלואתי של הפצ"ריה". בכתבות אחרות נטען כי השופט "אישר המצאה לחו״ל במייל", תוך הסתמכות על מסמכים "ערוכים ושקריים". הצטברותם של פרסומים מעין אלו מעוררת שאלה מטרידה באשר לשימוש שנעשה, לכאורה, במנגנון התקשורתי של האתר כאמצעי להשפעה ולחץ על מערכת המשפט.

מקור נוסף לקשר האפשרי בין לירן אלחרר לבין האתר "עדנה קרנבל" נובע מרקע משפטי קודם בינו לבין זוהר מדר — התובע בתיק הנוכחי — והוא גם שמסביר מדוע הופיע מר אלחרר כעד בתיק 45991-04-23.

לפי התיעוד, בתיק 24587-07-17 (שנוהל בשנת 2017) שימש אלחרר כתובע, וההליך התנהל בפני השופט אמיר לוקשינסקי-גל. בסיום ההליך הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אך לא פורסם לציבור.
עם זאת, נראה כי מר אלחרר לא השלים עם תוצאות ההסדר, ולטענת גורמים שונים — חזר בו מההסכמה ימים ספורים בלבד לאחר הדיון.

זמן קצר לאחר מכן הופיעו באתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים נגד מר מדר, שכללו תמונות וחומרים שנראו ככאלה שמקורם במכשירו האישי. על פי תלונה שהוגשה למשטרה, מר לירן אלחרר חדר, לכאורה, למכשיריו של מר מדר, השתלט על תיבת הדואר האלקטרוני שלו ועל רשימות לקוחותיו, ובכך פגע קשות בפרטיותו ובפרנסתו. לדברי מדר, נגרם לו נזק ניכר כתוצאה מגניבת זהותו וחשיפת פרטיו האישיים.

מדר טען כי אותם חומרים נגנבו ממכשירו בידי אלחרר — טענה המשתלבת בדפוס חוזר שעלה מתחקירים קודמים, של שימוש בחומרים אישיים לצורכי השפלה ופגיעה פומבית. בעקבות האירועים הוגשו תלונות למשטרה בגין גניבת זהות, פגיעה בפרטיות והטרדה. גם בתיק הנוכחי טוענים המעורבים כי נעשו ניסיונות להשפיע על עדים ולהפעיל עליהם לחץ באמצעות פרסומים מאיימים ומכפישים.

עובדתית, תמונות שהיו שמורות במכשירו הפרטי ולא פורסמו מעולם — הופיעו לפתע באתר "עדנה קרנבל", בדיוק במועד שבו הוגשה תלונה למשטרה, שלפיה מר לירון אלחרר הוא שפרץ וחדר למכשירים פרטיים. כך עולה מן התלונה שהוגשה במשטרה ומתוך ריאיון שקיימנו עם גורמים המעורבים בפרשה.

"עדנה קרנבל" שברה שתיקה – תגובה רשמית ראשונה

בתגובה לפניית מערכת התחקיר, התקבלה לראשונה הודעה רשמית מהאתר "עדנה קרנבל". בתגובה זו, שנשלחה בדוא"ל מאותה כתובת IP ‏198.2.178.114, נכתב כך:

"ככל ומדובר בחקירת משטרה פעילה הרי אתם מבצעים עבירת שיבוש חקירה. יחד עם זאת אין לנו מושג מי הוא הנ״ל. אתר עדנה קרנבל הינו אתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי (ככל ויש חוק בישראל). אתר עדנה קרנבל נהנה מהתיקון הראשון בחוקה האמריקאית (חופש הביטוי וחופש העיתונאות). גבולות משטרת ישראל (ככל ויש לכם משטרה) מסתיימות בנתב״ג ככל הזכור לי".

התגובה לוותה בשגיאות כתיב רבות ונכתבה בלשון לעגנית, אך מבחינה טכנולוגית חשפה את כתובת ה־IP של השולח – אותה כתובת שהופיעה במיילים שהכילו קישורי שליטה זדוניים, ובקשרים שנקשרו לכתובת הפיזית בבית דגן.

דליפת ענק: שופטי ישראל נחשפו?

מבדיקת רשומות הדומיין עולה כי רשם הדומיינים הסיר את האתר מהרשת – ככל הנראה בעקבות דיווחי אבטחה או בשל הפרת תנאי שימוש. עם זאת, פעילותו של ערוץ הטלגרם המזוהה עם האתר נמשכת במלואה, וכוללת הפצת קישורים פעילים, קריאות לציבור "לשנות DNS" ולגלוש באמצעות כתובות חלופיות, לצד העלאת תכנים חדשים נגד אישי ציבור בישראל.

בין התכנים שפורסמו מצויה גם "רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, בצירוף כתובות מגורים וטלפונים אישיים. בפרסום נכתב במפורש: "רשימות תפוצה של עדנה קרנבל – רשימת 1,198 שופטי ישראל, כתובות מגורים וטלפונים אישיים".

בהתחשב בכך שבישראל מכהנים כ־1,200 בעלי תפקידים שיפוטיים בסך הכול, מדובר בהיקף כמעט מלא של כלל מערכת המשפט. עצם פרסום המידע מלמד על גישה למאגרי נתונים חסויים ומעלה חשש כבד לפגיעה בביטחונם האישי של גורמים שיפוטיים ולחשיפת מידע רגיש.

אם אתר "עדנה קרנבל" אכן דובר אמת בפרסומיו – מדובר בפגיעה קשה ובמעשה חמור. נדמה כי מפעילי האתר אינם חוששים מהחוק הישראלי ואף אינם מתייחסים לסמכותו כלל.

הדפוס הקבוע של "עדנה קרנבל"

התחקיר של אתר "מעקב" מעלה תופעה מטרידה נוספת: בכל פעם שבה לירן אלחרר מעורב בהליך משפטי או בפרשה ציבורית כלשהי, מופיעים כמעט מיד פרסומים באתר "עדנה קרנבל" — נגד השופטים, הצדדים או העדים המעורבים בתיק. דפוס זה ניכר גם בתיק 45991-04-23, וגם בהליכים קודמים.

בבדיקה שערכנו בערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" נמצא כי כמעט בכל מקרה שבו פורסם תוכן נגד אדם כלשהו — מדובר באדם המצוי בסכסוך עם אחד מבעלי האתר: מר יונתן קאפח, מר לירן אלחרר או מר אמיר מלמד. נגד מלמד עצמו הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית וסחיטה באיומים, ובו תוארה שורה ארוכה של פרסומים פוגעניים שפרסם ברשתות: קללות, תיאורים מיניים בוטים ופרסום כתובותיהם של שוטרים, לצד טענות כי הטריד את בני משפחתו של אחד מהם.

עיין בכתבה – לחץ כאן

לפי עדויות שנמסרו למערכת, חלק מהנפגעים קיבלו פניות ישירות לשלם למפעילי האתר סכומי כסף בתמורה להסרת פרסומים, ואחרים הפכו למטרה לאחר שנכנסו לעימות אישי או משפטי עם המעורבים באתר — מה שכונה על ידם "עיתונאות חופשית", אך בפועל שימש ככלי נקמה.

במהלך ההליך בתיק 45991-04-23, לדוגמה, הוזכר שמו של כתב החדשות דניאל אלעזר — עיתונאי שבפסק דין קודם הוגדר כמי שפרסם "דברי שקר". קשריו של אלעזר עם מר אלחרר מעוררים עניין מיוחד, ובכוונת מערכת "מעקב" לפרסם על כך תחקיר נפרד.

על פי המידע שבידינו, תמונות פרטיות שנגנבו ממכשיריהם האישיים של אזרחים הופיעו לפתע בפרסומים ובכתבות שפרסם דניאל אלעזר במסגרת תאגיד השידור הציבורי "כאן 11". לפי הערכות, התמונות הושגו, לכאורה, בידי לירן אלחרר עצמו.

השאלה כיצד חומרים אישיים ורגישים הגיעו לידי כתב ציבורי ופורסמו לציבור הרחב נותרת פתוחה, אולם ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלחרר ואלעזר פעלו בתיאום.

על פי הנתונים שנאספו, במסגרת ההליך המשפטי בתיק 45991-04-23, ביום שבו מר אלחרר לא היה אמור להעיד כלל, הוא הופיע באולם בית המשפט כצלמו של אלעזר. זאת, לאחר שבדיון הקודם הוזמן להעיד מטעם אחד הנתבעים, וכבר בדיון שלאחריו תועד כשהוא משמש כצלם המלווה את אלעזר במהלך עדותו.

התנהלות חריגה זו עוררה סימני שאלה מהותיים ודרשה בחינה מעמיקה, במיוחד נוכח העובדה כי בעבר הוגשה נגד אלעזר תלונה במשטרה בטענה, ככל הנראה, לניסיון לקבלת שוחד — פרשה שעוררה בזמנה תהודה ציבורית ניכרת. יש לזכור כי אלעזר מועסק בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", גוף שידור ממלכתי הפועל מכוח החוק ומחויב לסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתיקה ועיתונות הוגנת (קרא את הכתבה – לחץ כאן).

• על ידי מערכת "מעקב" תועדה סצנה שבה נצפה דניאל אלעזר מעביר את מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, מסוג אייפון, אל לירן אלחרר — וזה מצדו מתועד כשהוא מצלם את אלעזר באולם בית משפט השלום בתל־אביב

דבר נוסף מעורר תהיות: כמעט כל העדים מטעם התביעה — ואני בכלל זה, כעיתונאי שסיקר את ההליך — דיווחו כי קיבלו איומים ישירים מגורמים המזוהים עם "עדנה קרנבל". לעומת זאת, באי-כוח הנתבע ועדים מטעמו לא קיבלו כל מסר או פנייה מצד האתר.

נתון זה, לצד העובדה שכתובות ה־IP של האתר הובילו לכתובת רחוב מנחם בגין 24, בית דגן, עשוי להעיד על קשר או תיאום בין הצדדים לבין מפעילי "עדנה קרנבל”.

כך מתגלה תמונה כוללת של מנגנון מתוחכם המשלב בין מתקפות דיגיטליות לבין לוחמה פסיכולוגית מקוונת: מערכת הפועלת תחת שם עיתונאי לכאורה, משתמשת בחסות חופש הביטוי כדי להפעיל לחצים על בתי משפט, עדים ועיתונאים, ומחוללת נזק ממשי לאמון הציבור במוסדות המדינה.

התחקיר אינו מציג מסקנות סופיות אך מעלה ממצאים מדאיגים המעידים על דפוס פעולה קבוע: שימוש בזהויות מוסתרות, הפצת קישורים זדוניים, חדירה למכשירים פרטיים, פרסום תכנים משפילים וניסיון מוצהר "לשלוט בשופטים" – כפי שפורסם באתר עצמו.

גורמי סייבר והחוק בישראל ממליצים לאזרחים להימנע מלחיצה על קישורים שמקורם בערוצי "עדנה קרנבל" ולהתלונן מיד למשטרת ישראל או לגופי CERT במקרה של חשד לפגיעה במחשב או בטלפון הנייד.

החקירות בעניין זה נמשכות, אך דפוסי הפעולה, הזהויות שנחשפו והקשרים שנמצאו מצביעים על רשת מאורגנת היטב הפועלת ממוקדים בישראל ובחו"ל, שלכאורה חוצה את גבולות החוק, חופש הביטוי והאחריות העיתונאית.

---

במהלך עבודתנו על התחקיר התקבלו במערכת "מעקב" איומים שנשלחו באמצעות יישומון וואטסאפ, לכאורה מטעם האתר "עדנה קרנבל". בנוסף, תמונותיי כעיתונאי פורסמו בערוץ יוטיוב באופן מבזה — פרסום שהוסר לאחר מאמץ ממושך.

עד כה התקבלו למעלה ממאה הודעות נוספות, ואנו ממשיכים לקבל מסרים מאיימים כמעט מדי יום. על פי ספירה שנערכה במערכת, התקבלו למעלה מ־500 פניות — באמצעות הודעות SMS, וואטסאפ וערוצים נוספים — ממספרים שונים המזוהים עם חברות, עמותות, עסקים ואף אתרי זנות.

 

נוסף על כך, נרשמו ניסיונות להשתלט על מכשירי הטלפון של חברי המערכת באמצעות שליחת הודעות SMS המזמינות "לאשר קוד" — הליך שבפועל נועד להעביר את המספר לבעלות גורם אחר. כמו כן, נעשה ניסיון לפרוץ לשרתי המערכת, אך הוא סוכל. זאת מאחר שבעבר רכשנו תשתית שרתים עצמאית, והמידע שלנו מאובטח ברמה גבוהה.

כל הפעולות הללו, כך נראה, נועדו להרתיע את מערכת "מעקב”, למנוע את פרסום התחקיר ולפגוע בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.

• כמובן, קשה להתעלם גם מהפגיעה הכלכלית והאנושית שנגרמה לעסקים. למעלה מ־500 בתי עסק — ובהם מכללות, אוניברסיטאות ועסקים פרטיים — קיבלו את מספר הטלפון של מערכת "מעקב", שמפורסם לציבור לצורך פניות וכו'. מספר זה הועתק, ככל הנראה, בידי אתרי בוט ונוצל לרעה לצורך יצירת פניות כוזבות.

כך נוצר מצב שבו בתי עסק קיבלו פניות שקריות בתחומים שאין להם כל קשר אלינו — בהם לימודים, פיזיותרפיה, “רפלקסולוגיה”, ואף שירותי עיסוי בעלי אופי מיני. כל פנייה כזו כרוכה בעלות כספית עבור העסק, מה שהוביל לנזק ממשי למאות גורמים תמימים.

מדובר לא רק בפגיעה במערכת העיתונאית, אלא גם בעסקים ובמוסדות שנפגעו בשל שימוש מניפולטיבי במספר טלפון שנועד לשירות הציבור.

---

תגובות:

מר לירן אלחרר בחר שלא למסור תגובה.

מראשית המפגש בבית המשפט הבטיח לי מר לירן אלחרר כי ימסור תגובה, יתראיין, ואף יציג מסמכים שלטענתו מוכיחים את קשרו לאתר "עדנה קרנבל" ומראים כי הוא הקורבן ולא האשם. אולם, ברגע שבו הפעלתי את המצלמה — אלחרר נסוג לאחור, סירב לדבר, ולבסוף נמלט מהמקום.

דניאל אלעזר מסר תגובה קצרה, בנוסח: "אתה נוכל, שקרן וגנב" — ובכך למעשה סירב להשיב לגופו של עניין. יצוין כי אלעזר משמש כתב ציבורי בתאגיד השידור "כאן 11", גוף הפועל מכספי הציבור ומחויב לסטנדרטים עיתונאיים ואתיים.

תגובתו הרשמית של אתר "עדנה קרנבל" מובאת לעיל במסגרת התחקיר.

לדברי גורם בכיר במערכת המשפט, אתר "עדנה קרנבל" מטריד שופטים באופן שיטתי. לדבריו, מדובר באתר הידוע בהתנהלותו הבעייתית, וכי אף ששופטים רבים נפגעו מפרסומיו — במערכת כבר התרגלו שלא להתייחס אליו כאל גורם תקשורת רשמי או אמין.

---

© מערכת מעקב — 2025
צילום מסך, ממצאי בדיקות טכניות ותכתובות מאומתות מצויים במערכת. כל הפרטים נבדקו ונאספו לפי כללי עיתונות אחראית, תוך שמירה על זכות התגובה של כל גורם שהוזכר בכתבה.

---

 

הפוסט טרור אינטרנטי: מי הוא הצל של "עדנה קרנבל"? הופיע לראשונה ב-מעקב.