צוות "מעקב" תיעד את השחקן והדוגמן מייקל לואיס כשהוא עוטה מדי שוטר ומגיע לתפקד כחשפן חם – תיעוד בלעדי מתוך סט הצילומים של סרט הקולנוע החדש "בית ספר לחוקרים מתחילים".

התמונות שנלכדו בעדשת המצלמה מציגות את לואיס בלבוש המשטרתי במסגרת תפקידו הקולנועי. מדובר בסרט קומדיה חדש המיועד לעלות לאקרנים בקיץ 2027, אשר צפוי להעניק לקהל הישראלי חוויה קולנועית מצחיקה ומהנה במיוחד.

ההפקה כוללת דמויות מרשימות וליהוק עשיר של שחקנים ענקיים מהשורה הראשונה. תיעוד זה מהווה פרסום ראשון ובלעדי מתוך מאחורי הקלעים של הצילומים.

כתבה נרחבת ומפורטת על צוות השחקנים, הסט והליהוק המלא תפורסם בהמשך.

במאי: רונן גולדשטיין
יוצרים: רונן גולדשטיין ושמוליק ממן
מפיק: אלון נוימן

הפוסט פרסום ראשון ובלעדי: מייקל לואיס כ"שוטר חשפן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב": כך הובילה פנייה של חולה דיאליזה לחשיפת מסכת התחזות ודורסנות כלכלית.

זה החל בשיעול כבד, בדלקת ריאות חריפה ובמכתב מצוקה שנשלח למערכת "מעקב" מאדם הנאבק על חייו בטיפולי דיאליזה מורכבים. "איתן", שביקש לשמור על עילום שם, רק רצה שמישהו ישמע את זעקתו ויחשוף את עוול הגירושין שנעשה לו בעת שהיה מטושטש מתרופות בבית החולים, יום לפני ניתוח קשה (ניתוח מורכב מאוד שהסתיים בטיפול נמרץ).

אלא שחקירה עיתונאית ממושכת, שהשתרעה על פני ארבעה חודשים של בדיקות שטח מקיפות, פתחה צוהר לעולם שלם וחשפה פרשה חמורה בהרבה: האשה שהחתימה אותו על ההסדר הדרקוני, תמי אור עזרא, מציגה עצמה בפני הציבור כ"דוקטור לפסיכולוגיה", מטפלת ומאבחנת בני נוער – מבלי שהוענק לה תואר דוקטור מטעם מוסד אקדמי ישראלי כלשהו (לפחות כך עולה מהבדיקה שערכנו). תחקיר "מעקב" מביא את הפרטים מלאים, המסמכים המשפטיים, חילופי ההודעות החריפים וממצאי הבדיקה מול האוניברסיטאות.

חלק א': זעקתו של "איתן" – המכתב שהצית תחקיר של ארבעה חודשים

הכל החל בפנייה בודדת שהגיעה לדואר האלקטרוני של מערכת "מעקב". הכותב, שהזדהה תחת השם הבדוי "איתן", ביקש לחשוף סיפור גירושין קשה, כזה שלדבריו עשוי לשמש בסיס לסדרת דרמה משפטית. אולם מאחורי המילים הטעונות עמד אדם במצוקה קיומית ממשית, המוגדר בעל 100% נכות רפואית.

איתן הוא חולה כליות קשה הסובל מאי-ספיקת כליות סופית, מצב רפואי חמור שבו הכליות פוסקות לחלוטין מלהתפקד ואינן מסוגלות עוד לסנן פסולת, רעלים ועודפי נוזלים מהדם. בשל כך, חייו תלויים בטיפולי דיאליזה מורכבים ומתישים המתבצעים מספר פעמים בשבוע. מדובר במאבק יומיומי בסכנת חיים ממשית.

לצד ההתמודדות הרפואית הקשה, סובל איתן ממצוקה כלכלית חריפה: הוא מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי בסך כ-4,800 שקלים בחודש בלבד, ונאלץ להיעזר בתרומות מזון כדי להבטיח את קיומו הבסיסי. בפנייתו למערכת כתב כי כל מבוקשו הוא שתהיה מולו מעט צדק, לפחות בעשיית כתבה עיתונאית שתחשוף את אשר עבר עליו.

בעקבות פנייתו, יצאה מערכת "מעקב" לבדיקה עיתונאית יסודית ומקיפה, שנמשכה ארבעה חודשים תמימים. כל סעיף, תאריך, מסמך רפואי ורישום משפטי שנמסר על ידי איתן נבדקו והוצלבו בקפדנות.

חלק ב': החתימה בבית החולים, ניצול מצב הרפואי ערב הניתוח

ממסמכי התיק המשפטי ומעדותו המפורטת של איתן עולה תמונה קשה בנוגע לנסיבות חתימת הסכם הגירושין בינו לבין גרושתו, תמי אור עזרא.

בתאריך 28 בינואר 2018, כשהוא סובל מדלקת ריאות חריפה, יצא איתן מבית החולים "הדסה עין כרם", יום אחד בלבד לפני שהיה אמור לעבור ניתוח מורכב ומסוכן שנקבע ל-29 בינואר 2018. איתן הגיע לחתימת ההסכם בבית הדין כשהוא שרוי תחת השפעה של תרופות ומשככי כאבים חזקים, ובשלבי הכנה מתקדמים לטיפול רפואי בהרדמה.

לדברי איתן, מצבו הבריאותי והטשטוש התרופתי שבו היה נתון ניצולו לרעתו על ידי אור עזרא:

"שמי 'איתן'. בתאריך 28.01.2018 הגענו לבית הדין אצלכם לחתימה על גירושים כאשר ברחתי מבית החולים הדסה עין כרם עם דלקת ריאות קשה יום לפני ניתוח מסובך. גרושתי תמי אור עזרא, ניצלה זאת לרעתי למרות שסמכתי עליה, והוסיפה סעיף שמאפשר לה להשתלט על ג'יפ בשווי 280,000 ₪ וכל הריהוט בוילה 10 חדרים כולל משרד 100 מ"ר עם ציוד יוקרתי.

כאמור בגלל הציוד הזה נכנסנו לחובות ובגלל זה הסכמתי לשאת בתשלום 500 ₪ בחודש עד שנמכור את הרכב ונכסה את החובות וכמובן שאקבל מחצית מהריהוט.

בגלל סעיף זה שהיא הוסיפה, היא השתלטה על הרכב ומכרה אותו לבד וכיסתה את החובות. בנוסף לא איפשרה לי לקחת מחצית מהריהוט למעט כורסא, מיטה זולה ושבורה, טלוויזיה אחת וכל הריהוט המסיבי ומוצרי החשמל סירבה לתת לי.

הנני חולה דיאליזה מעל 6 שנים ונובמבר 2022 הייתי עם קריסת מערכות בבית החולים בילינסון מורדם מונשם 5 ימים".

• ההסכם, המשתרע על פני שלושה עמודים, כולל חיובים כספיים שונים, ובהם תשלום חודשי של 500 ש"ח ללא הגבלת זמן לד"ר תמי אור עזרא, המועבר, שימו לב, לחשבון העסקי. התמונה המצטיירת מן ההסדר היא של התייחסות לגירושים ולזוגיות שהסתיימה כמעט כאל עסקה כספית מתמשכת. לפי המידע שנמסר למערכת, בגין התשלומים לא מונפקת חשבונית מס או קבלה.

כתוצאה מאותו הסכם שנחתם בנסיבות אלו, איבד איתן את מלוא הרכוש שהיה ברשותו, תוך שהוא נותר מחויב בתשלום חודשי מתמשך.

חלק ג': ניתוח הסכם הגירושין, פירוק זוגי או ניתוח כלכלי קר?

קריאת שלושת עמודי הסכם הגירושין שנחתם בשנת 2018 מציגה תמונה של התחשבנות כספית מפורטת, שבה כל היבט של החיים המשותפים תורגם למספרים, חובות והתחייבויות.

המאזן הכלכלי בהסכם

• תשלום ישיר: נקבע כי הבעל ישלם לאישה סכום של 147,000 שקלים לאחר קיזוזים.

• חובות בנקאיים: הבעל נטל על עצמו אחריות לחוב בחשבון עסקי בבנק מזרחי, הלוואה נוספת של כ-20,000 שקלים, והתחייבות מרכזית להלוואה בבנק לאומי בהיקף של כ-287,000 שקלים.

• חיוב חודשי קבוע: הבעל התחייב לשלם מדי חודש סכום של 500 שקלים.

• זכויות ונכסים שנזכרו: קרן השתלמות בסך כ-20,000 שקלים, פיקדון בנקאי בסך כ-25,000 שקלים, וחיסכון נוסף בסך כ-20,000 שקלים.

ניתוח המשמעות העיתונאית

מקריאת המסמך כמכלול עולה תחושה קשה שלפיה הפירוק הפיזי והרגשי של הנישואים הפך לעסקה כלכלית קרה. הבעל נתפס במסמך כיחידה מימונית ממנה יש להיפרע: לחשב, לקזז, להעביר כספים ולסגור כל חוב פתוח.

ההסכם כולל סעיפי ניתוק מוחלטים:

1. הפרדת חשבונות ושיפוי: נקבע כי מי שיצר חוב שאינו קשור לצד השני יישא בו לבדו, ואם הצד האחר ייאלץ לשלם – זכותו לקבל שיפוי מלא.

2. הסדרת הדירה: בית המגורים שהיה מושכר פונה, והאחריות להוצאות הועברה לאישה תוך הסרת שמו של הבעל מהרישומים.

3. פרטים מעשיים: ההסכם ירד לפרטים דוגמת הסדרת השימוש בתו הנכה של הבעל.

4. תניית סודיות: בבחינת שלושת עמודי ההסכם שנבחנו לא נמצאה תניית סודיות מפורשת, אם כי המגבלות המשפטיות החלות על הליכים בבית משפט לענייני משפחה עשויות לחול מכוח הדין.

חלק ד': הנטל הכלכלי בפועל, 10.4% מקצבת הנכות מדי חודש

המציאות הכלכלית הנוכחית של איתן מחדדת את משמעות ההסדר.

איתן מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך כ-4,800 שקלים בחודש. מתוך סכום זה, הוא מעביר מדי חודש 500 שקלים לחשבון העסקי של תמי אור עזרא.

נתון כלכלי	ערך מספרי	משמעות מעשית
קצבת נכות חודשית	~4,800 ₪	הכנסה יחידה מביטוח לאומי
תשלום חודשי לגרושה	500 ₪	מועבר ישירות לחשבונה העסקי
שיעור התשלום מהקצבה	10.4%	חלק משמעותי מקצבת הקיום
יתרה למחיה ותרופות	~4,300 ₪ (89.6%)	סכום ממנו הוא נזקק לתרומות מזון
תקופת תשלום מצטברת	104 חודשים	חלפו מאז חתימת ההסכם
סך תשלום מצטבר עד כה	52,000 ₪	סכום ששולם בפועל מתוך הקצבה

טענת מכירת הרכב והחוב

לדברי איתן, הרכב המשותף שנלקח על ידי אור עזרא נמכר בסכום של כ-220,000 שקלים (או מוערך ב-150,000 עד 280,000 שקלים לפי אומדנים שונים), סכום שהיה אמור לכסות כליל את החוב שעמד לטענתו על כ-147,000 שקלים בלבד.

איתן טוען כי הסכים להסדר מתוך הבנה שתשלום ה-500 שקלים החודשי נועד להשתתפות זמנית בכיסוי החובות עד למכירת הרכב וסילוק החוב בבנק. אולם בדיעבד התברר לו כי החיוב נוסח ללא הגבלת זמן, והוא נמשך כבר 104 חודשים ברציפות. לטענתו, השינוי בסעיף זה בוצע בעת שהיה שרוי תחת השפעת התרופות הקשות ערב הניתוח.

חלק ה': "עד שלא תעביר את ה-3,800 שקלים – אתה לא לוקח כלום"

ראיה מרכזית שנבחנה במסגרת התחקיר היא התכתבות מוקלטת ומתועדת מיום 15 במאי 2018 בין תמי אור עזרא לבין איתן, שבמרכזה דרישות כספיות שהוצבו כתנאי לקבלת ציוד ורכוש אישי.

תמליל ההתכתבות מיום 15.05.2018:

תמי אור עזרא:

"עד שלא תעביר לי את ה-3800 שח של הטלפון אתה לא לוקח שום דבר מהמוצרים שיש כאן בבית. נקודה. חוץ מהבגדים והציוד האישי שלך".

תמי אור עזרא:

"נראה לך שאתה חייב לי 150 אלף שקל ובקושי אני שורדתתתת וגם תקח מצעים ושמיכות שאני עוד אלך להוציא כסף???".

איתן:

"אקח כל מה ששלי! ותגידי תודה שאני לא לוקח את המקרר".

תמי אור עזרא:

"הצחקת אותי. גם בחוזה של ה-500 ש"ח העלוב שעשית אתה לא עומד! אתה לא תקח כלום כי אם אתה תקח אז תשלם קודם את החובות שלך. אני לא אתקע עם 10 אלף שקל הלוואות בגללך!!! ועוד אוציא כסף על דברים נוספים שאתה לוקח. העסק שלי ואתה לא נוגע בשום דבר מהדברים שנמצאים שם. העסק בהפסד מהרגע שהיית בו ועד עכשיו אז אתה תגע בעסק בהפסד ושהוא שלי. זה רכוש שלי".

• יש לציין כי איתן נאלץ להסתייע בתרומות מזון, לאחר שלדבריו אין בידיו די כסף למחייתו. בנסיבות חייו כיום, אותם 500 ש"ח "עלובים" נחוצים לו לצרכיו הבסיסיים ביותר – עד כדי עניין של חיים ומוות. מצער לציין כי למרות הידע הרחב המיוחס לד"ר תמי אור עזרא, נראה כי חומרת מצבו של איתן אינה זוכה להבנה הראויה.

ניתוח עובדתי של ההתכתבות

הצילום מוכיח באופן חד משמעי כי אור עזרא קשרה בגלוי בין תשלום כספים לבין האפשרות של איתן לקחת ציוד מהבית, תוך שימוש בלשון אולטימטיבית: "אתה לא תקח כלום כי אם אתה תקח אז תשלם קודם את החובות שלך". כמו כן, התבטאותה כלפי ההסדר כ"חוזה של ה-500 שח העלוב" מעידה על יחסה לחיוב שנקבע.

במקביל, עצם טענתה בהודעה כי איתן חייב לה 150 אלף ש"ח, או כי העסק שייך לה בלבד, אינה מהווה כשלעצמה ראיה משפטית לקיומו של החוב או לזכויות הנטענות. עם זאת, ההתכתבות מתעדת, ככל הנראה, את אופיו התקיף של השיח שהתנהל בין הצדדים.

חלק ו': התרחבות התחקיר – חשיפת מסכת ההתחזות האקדמית

במהלך ארבעת חודשי החקירה העיתונאית, בעקבות הפנייה האישית של איתן, החלה מערכת "מעקב" לבדוק את פרסומיה הציבוריים והעסקיים של תמי אור עזרא. הבדיקה הובילה לגילוי של מסכת פרסומים המציגים אותה כ"דוקטור לפסיכולוגיה".

• השימוש בכלל הצילומים נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

המצג הציבורי והדיגיטלי

1. פייסבוק ו-LinkedIn: בפרופיל הפייסבוק הרשמי שלה פרסמה אור עזרא כי למדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בבדיקה בפרופיל ה-LinkedIn הרשמי שלה, תחת לשונית ההשכלה (Education), מופיעה "Ben-Gurion University of the Negev".

2. אתרי אינטרנט עסקיים: באתר GLAM& (הפועל תחת הדומיין glam-c.co.il, שבבעלות מאור גלאם) נכתב במפורש: "דוקטור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון".

3. אתרים נוספים: באתרים "פריזנטאור" (prizantor.co.il) ובאתר "המניפה" (hamenifa) מופיע שמה תחת התואר "דוקטור".

• לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

ממצאי הבדיקה מול האוניברסיטאות

נציגי מערכת "מעקב" פנו לאוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לאמת את קיומו של תואר הדוקטור. מנציגי האוניברסיטה נמסר כי כלל מקבלי תוארי הדוקטורט מופיעים ברשימותיו הרשמיות של המוסד. בבדיקת המאגרים נמצא כי ככל הנראה תמי אור עזרא לא למדה לתואר דוקטור ולא קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת בן גוריון.

בדיקה מורחבת העלתה כי שמה אינו מופיע במאגרי בוגרי התואר הראשון או התואר השני של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בתחום הפסיכולוגיה. עם זאת, תמי אור עזרא, אשר נשאה באותה תקופה את השם תמי ברמי, אכן למדה באוניברסיטת בן־גוריון והשלימה תואר ראשון (B.A) במקרא והמזרח הקדום ובחינוך, וכן תואר שני (M.A) במנהל ומדיניות ציבורית, כפי שעולה מתעודות שהועברו למערכת על ידי מקור.

מדובר בשני תחומי לימוד שאינם לימודי פסיכולוגיה ואינם, כשלעצמם, מקנים הכשרה אקדמית בפסיכולוגיה, באבחון או בטיפול פסיכולוגי. כמו כן, אף אחד משני התארים אינו תואר דוקטור.

• באשר לתעודות עצמן, אשר הועברו למערכת על ידי מקור, האוניברסיטה טרם מסרה את התייחסותה הרשמית באשר לאמיתותן. עם קבלת מענה רשמי מהאוניברסיטה ועדכון בנוגע לאותנטיות התעודות, נעדכן את הפרסום בהתאם.

הורחבה הבדיקה מול כלל האוניברסיטאות בישראל. הממצאים היו חד משמעיים: תמי אור עזרא אינה מחזיקה בתואר דוקטור ולא למדה לימודי דוקטורט באף אוניברסיטה רשמית בישראל (מהמידע שנמסר למערכת "מעקב" על ידי האוניברסיטאות ונציגיהן).

חלק ז': טיפול בבני נוער, אבחונים וההיבט הפלילי והמשפטי

למרות היעדר ההסמכה האקדמית, מופיעה אור עזרא בסרטון פרסומי שפרסמה, שבו היא מצירה בגלוי על מתן טיפולים ואבחונים לבני נוער:

"שזה נשמע הזוי שנער לא הלך לבית הספר במשך שנה וחצי, במפגש השני איתי חזר לבית הספר. אז אני עושה את זה. אין פה קסמים, יש פשוט אבחון מדויק. נעים מאוד, קוראים לי ד"ר תמי אור עזרא".

מדובר בהצהרה שבה היא מציגה עצמה כ"דוקטור" המבצעת "אבחון מדויק" ומטפלת בקטינים ובבני נוער, מבלי שברשותה תואר דוקטורט ממוסד מוכר.

הניתוח המשפטי: חוק הגנת הצרכן ופסיקת בית המשפט העליון

מבחינה משפטית, הצגת תואר אקדמי שאינו קיים ושימוש בכינוי "ד"ר" לצורך מתן שירותי אבחון וטיפול מעוררים חשד לעבירה על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ובפרט סעיף 2(א) המטיל איסור חמור על הטעיה:

"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה".

בפסיקת בית המשפט העליון נדונה בחומרה סוגיית השימוש הכוזב בתואר "דוקטור". במסגרת ע"פ 10222/06 פלוני נ' מדינת ישראל, דן בית המשפט העליון בעניינו של אדם שהציג עצמו כ"דוקטור" וכבעל הכשרות שלא היו ברשותו.

לקריאת פסק הדין המלא בע"פ 10222/06 – לחצו כאן להורדה

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של המורשע, והותיר על כנן את הרשעתו בעבירות של קבלת דבר במרמה ושימוש אסור בכינויים רפואיים, כמו גם את עונש המאסר בפועל (חמש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים וחצי לריצוי בפועל).

בית המשפט העליון קבע קביעה עקרונית:

השימוש בתואר "דוקטור" כשלעצמו אינו הופך אדם לדוקטור, אולם כאשר הוא נעשה בהקשר היוצר אצל הציבור או אצל לקוחות את הרושם כי אותו אדם הוא בעל כשירות מקצועית ומוסמך לעסוק בתחום, עשויות להיות לכך השלכות פליליות חמורות.

חלק ח': תגובת תמי אור עזרא 

במסגרת המחויבות העיתונאית למתן זכות תגובה, פנתה מערכת "מעקב" לתמי אור עזרא בשיחה טלפונית ובפנייה בכתב, וביקשה לקבל את התייחסותה העניינית לממצאי התחקיר, לרבות תשובה לשאלה היכן למדה לתואר דוקטור בפסיכולוגיה ומהי תגובתה לממצאים שעלו בבדיקה.

מה עוד למדה, ככל הנראה, תמי אור עזרא?

מהמסמכים שהועברו למערכת "מעקב" עולה כי תמי אור עזרא עברה לאורך השנים מספר הכשרות מקצועיות, ובהן קורס "ניהול תהליכים זוגיים", הכשרת יועצים עסקיים וקורס אימון בהיקף של 120 שעות אקדמיות.

בנוסף, קיים מסמך המעיד על פעילותה במסגרת לימודי קוסמטיקה פרא-רפואית, בתחומי ניהול, יזמות, מכירות ותקשורת.

מדובר בקורסים ובהכשרות מקצועיות – לא בלימודי דוקטורט ולא בתעודות המעידות כשלעצמן על קבלת תואר דוקטור.

בעקבות הממצאים שנאספו במהלך ארבעת חודשי החקירה:

מאור גלאם, מ-GLAM&, מסר למערכת "מעקב" כי לא בדק את תעודותיה של תמי אור עזרא ולא אימת את השכלתה האקדמית. לדבריו, אור עזרא מסרה לו כי השלימה לימודי דוקטורט בהונגריה, והוא הסתמך על דבריה: "לא בדקתי שום תעודה; סמכתי עליה".

כשנשאל מדוע באתר החברה פורסם כי למדה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, השיב גלאם כי מדובר בטקסט שהעבירה לו תמי אור עזרא עצמה, וכי גם את הפרטים שנכללו בו לא בדק ולא אימת באופן עצמאי.

גלאם הוסיף כי תמי אור עזרא אינה עובדת בחברה זה מספר שנים, וכי המידע בעניינה הוסר מאתר החברה.

עוד מסר גלאם כי בזמנו שמח על כך שבחברה עובדת אישה המציגה עצמה כד"ר, אך הבהיר: "האמת היא שלא בדקתי את התעודות שלה. נתתי בה אמון שהיא ד"ר לפסיכולוגיה". לדבריו, אם יתברר כי אינה בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה, מדובר מבחינתו בעניין חמור.

לקבוצת מילניום נשלחה פנייה עיתונאית מסודרת לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא התקבל כל מענה מטעמה.

צילום ראשי: שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכות יוצרים

הפוסט דוקטור פייק! תמי אור עזרא: האבחונים הבדיוניים, הטיפולים הלא מוסמכים והתואר שלא קיים הופיע לראשונה ב-מעקב.

נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה הובילה לפתרון בירוקרטי שהביא לשיקום מלא של דירה שנפגעה במרכז הארץ ולתשלום פיצויים בסך כ-120,000 שקלים לבעלת הנכס, תושבת חוץ. במודעה שפרסם מבקר המדינה לציבור הרחב נמסרו פרטי המקרה והדרך שבה הגיעה הסוגיה על פתרונה.

משרד מבקר המדינה הבהיר מטעמו: "אצלנו, בנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה, פועלים לסייע לכל אדם מול הגופים הציבוריים. כך היה גם כשהגיעה אלינו תלונה מאחות של בעלת דירה, שדירתה נפגעה מטיל איראני".

אירוע הפגיעה התרחש במהלך מבצע "שאגת הארי", כאשר טיל פגע בכתובת המגורים באזור המרכז. בעלת הדירה מתגוררת בחו"ל, ולפיכך הגישה אחותה בשמה תביעה לקרן הפיצויים ("מס רכוש") במטרה להתחיל בעבודות השיקום של הנכס. עם זאת, הטיפול בתביעה נתקל בעיכוב ממושך: נוהלי העברת הכספים מחייבים הפקדה אך ורק לחשבון בנק הרשום על שם בעל הנכס בפועל – בעוד לבעלת הדירה, העורכת את חייה מעבר לים, אין חשבון בנק פעיל בישראל.

בעקבות המבוי הסתום, פנתה נציבות תלונות הציבור לקרן הפיצויים במטרה למצוא פתרון יצירתי לבעיה. בעקבות התערבות זו, החליטה קרן הפיצויים להגדיר את האחות המתגוררת בארץ כמי שנושאת בעלויות התיקון בפועל.

ההחלטה איפשרה את העברת כספי הסיוע הנדרשים: בזכות התערבות הנציבות שוקמה הדירה במלואה, והפיצוי ששולם הסתכם בכ-120,000 שקלים. מדובר בדוגמה נוספת למעורבות הנציבות בפתרון חסמים עבור הציבור מול רשויות המדינה.

הפוסט התערבות המבקר: תושבת חוץ פוצתה על נזק מטיל הופיע לראשונה ב-מעקב.

היא מתמודדת בפריימריז בליכוד תחת "משבצת האישה החדשה", אך מאחורי הקלעים מתגלה מציאות שונה לחלוטין ממה שמקובל בזירה הפוליטית.

היום נפרסם את כל האמת על עו"ד חיה מלול-גז. ידוע לנו מראש כי היא לא תתחבר ולא תאהב את הכתבה הזו ואת סגנון המידע שאנו נפרסם כאן, אך חובה עיתונאית ראשונה במעלה היא לדבר על הכל ללא מורא וללא משוא פנים, שכן זכות הציבור לדעת עומדת לפני הכל.

עו"ד חיה מלול מתמודדת בפריימריז של תנועת הליכוד תחת "משבצת האישה החדשה", ועל כן אנו חייבים למסור לציבור את האמת כהווייתה.

עו"ד חיה מלול עוזרת 24/7 לבני אדם: במעצרים, בבתי המשפט, בעניינים משטרתיים, במחלקת מזון, תורמת המון לחסרי ישע ומחזיקה ברצף התנדבות ללא סוף. וככה היא הייתה תמיד – עובדה זו אינה שייכת לפריימריז כזה או אחר. היא פשוט זמינה 24/7 לכל בעיה, ואתם יכולים לבדוק אותנו: היא תעשה את כל המאמצים במסגרת היכולת שלה כדי לעזור לכם. גם אם הפריימריז יהיה וגם אם לא יהיה, תוצאותיו לא ישנו את הייעוד של עו"ד חיה מלול. הייעוד שלה הוא לתמוך ולעזור לבני אדם – פשוט מכונה של עזרה.

מדוע ציינו שהיא לא תתחבר לפרסום הדברים? מכיוון את כל המעשים הטובים הללו היא עושה בסוד. לפי היהדות, אין מספרים על מעשים טובים, אך כאן, אנו במערכת "מעקב" תיעדנו את העזרה ואנו עדים להמון דברים טובים שבהם היא מסייעת לבני אדם.

אף על פי שעו"ד חיה מלול הולכת על משבצת "האישה החדשה", היא עוזרת לחיילים, לילדים, לחסרי ישע, לנכים, ולגברים ונשים כאחד.

במסגרת העבודה העיתונאית פנינו להמון בני אדם שרוצים להיות בפוליטיקה, ובהמשך נפרסם את האמת הכואבת על כמה וכמה בני אדם שרוצים לבנות קריירה פוליטית.

לאחרונה מסרה עו"ד חיה מלול הודעה רשמית לציבור ברשת פייסבוק:

"בשנים האחרונות אני פועלת למען פעילי הימין, למען שקיפות שלטונית ולמען החזרת הכוח לעם. כסנגורית פלילית, תפקידי הוא לוודא שהמשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ועובדי המדינה פועלים בהתאם לחוק, מיישמים אותו באופן שוויוני ואינם מפלים אזרחים בשל דתם, גזעם, מינם או השקפתם הפוליטית. מסתבר שהעשייה הזו מפריעה לגורמים מסוימים במשטרת ישראל.

במקום להוקיע שוטרים שפוגעים בתדמית המשטרה ובשמם הטוב של אלפי השוטרים המסורים שעושים את עבודתם נאמנה, יש מי שמעדיפים לנסות להשתיק אותי באמצעות תביעות אזרחיות ואיומים מרומזים על הליכים נוספים. אבל הם טעו בכתובת. לא הפחדתם אותי, ולא תרתיעו אותי.

אני אמשיך להילחם למען האמת, למען הצדק, למען זכויותיהם של אזרחי ישראל ולמען עתידה של המדינה. כי במדינת חוק אין מקום לאכיפה בררנית, אין מקום לרדיפה פוליטית, ואין אדם שנמצא מעל החוק".

אולם גם כאן, בהודעתה, היא אינה מציגה את התמונה המלאה. היא אינה מציינת כמה מזון היא מחלקת לנזקקים, כמה תרומות היא מעניקה, כמה מעשים טובים היא מוציאה לפועל, עד כמה היא מסייעת לנשים המצויות במצוקה אמיתית ועד כמה פעילותה תורמת, הלכה למעשה, להצלת נפשות.

הפרסומים של חיה מלול משקפים, לכל היותר, כ-1% עד 5% בלבד מתוך מכלול העשייה שלה בפועל – חלק קטן מאוד מתמונה רחבה בהרבה של פעילות, סיוע ונתינה.

צילום ראשי: צילום מסך מתוך פייסבוק, בשימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכות יוצרים.

הפוסט האמת שנחשפת: מי היא באמת עו"ד חיה מלול? הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב אישום חמור שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז לוד חושף מסכת עבריינית שיטתית ומתוחכמת של אלימות, סחיטה באיומים והשתלטות על נכסים ברמלה. במרכז הפרשה: אסמאעיל אבו גאנם, בני משפחתו ומקורביו, הנאשמים בהפחדת בעלי דירות וקשישים, זיוף מסמכים והלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

פרקליטות מחוז המרכז, באמצעות עו"ד אלעד אסרף, הגישה כתב אישום חריף נגד אסמאעיל אבו גאנם ושישה מבני משפחתו ומקורביו. מכתב האישום עולה תמונה קשה של תוכנית עבריינית מתוכננת, במסגרתה השתלטו הנאשמים על חמש דירות מגורים הסמוכות לביתו של אבו גאנם ברמלה, תוך הפעלת אלימות פיזית, הטלת אימה, סחיטה בכוח ובאיומים, גביית דמי חסות וביצוע עבירות מרמה ומס בהיקפים נרחבים.

"את לא יכולה למכור, רק אני קונה"

אחד התיאורים הקשים בכתב האישום נוגע למסכת הלחצים והאיומים שהופעלה כלפי מתלוננת בת 82, קשישה שביקשה למכור את דירתה. לפי האישום, אבו גאנם ניצל את מצוקתה של הקשישה, גבה ממנה וממתווכים דמי חסות, והבהיר לה באופן חד משמעי: "את לא יכולה למכור, רק אני קונה". אבו גאנם מואשם כי איים על הקשישה שאם לא תמכור לו את הבית, "לא תוכל למכור לאף אחד אחר".

במקביל, כדי לגרום למתווך מטעמה לחדול מהצגת הדירה ללקוחות פוטנציאליים, איים עליו אבו גאנם וסיפר לו כי "ריסק רכב של מתווך אחר" שניסה למכור בית באזור, וכי אותו מתווך "הוכה ונזקק לטיפול רפואי". באותה תקופה התרחשו בסביבת ביתה של הקשישה אירועי הצתת רכבים, זריקת אבנים ושבירת והצתת גדרות. אירועים אלו הגבירו את אימתה של הקשישה ואילצו אותה בסופו של דבר למכור את נכסה לאבו גאנם במחיר הנמוך משמעותית משווי השוק ובתנאים שהכתיב.

במקרה חמור נוסף, פנו אבו גאנם ונאשם נוסף לבעל נכס אחר ודרשו ממנו למכור להם את ביתו. הם איימו עליו כי "ייקחו אותו ממנו בכוח" וכי "אין בכוונתם לאפשר לו לגור בבית". נאשם נוסף איים כי "יפגע בו במידה ויתקרב לבית", בהמשך תקף הנאשם יחד עם אחרים את מסיגי הגבול שהיו בבית באמצעות מקל, בעיטות ומכות – עד שהניסו אותם מהמקום.

מנגנון המשכנתאות המזויפות והלבנת ההון

לפי הפרקליטות, לצד מעשי האלימות והסחיטה, פעל מנגנון כספי מתוחכם שנועד להסוות את זהותו של אבו גאנם כבעל הזכויות האמיתי בדירות ולהתחמק מתשלום מיסים. אבו גאנם רשם את הדירות על שמות ילדיו ואשתו, ולאחר השלמת הרכישות השכיר חלק מהן ושלשל את דמי השכירות לכיסו.

עבירות הלבנת ההון, שנאמדות במיליוני שקלים, בוצעו באמצעות "תנועה סיבובית" של כספי מזומן שהוטמעו במערכת הבנקאית. הכספים הועברו, בין היתר, דרך חשבונות בנק של בני משפחה ודרך עסק לממכר בשר באור יהודה שבבעלות אחד הנאשמים. אותו נאשם מואשם כי נטל הלוואות במרמה מבנקים ומנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) בטענות סרק, והעביר את הכספים לאבו גאנם ולבני משפחתו לשם רכישת הנכסים. כמו כן, הוצגו לבנקים תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מזויפים לצורך קבלת משכנתאות במרמה.

החקירה בפרשה נוהלה על ידי ימ"ר מרכז. לצד כתב האישום, הגישה הפרקליטות לבקשת משרד המשפטים בקשה לחילוט הדירות והכספים בשווי מיליוני שקלים שהושגו על פי החשד במרמה.

גרירת רגליים והסתרה? הפרקליטות מסרבת למסור את מספר התיק

למרות חומרת האישומים והאינטרס הציבורי המובהק שבחשיפת הפרטים, מערכת "מעקב" נתקלה בסירוב תמוה מצד מייצג המדינה בתיק. עו"ד אלעד אסרף, אשר הגיש את כתב האישום, סירב למסור למערכת "מעקב" את מספר התיק המשפטי, ובכך מנע מכתבינו את האפשרות להתכונן ולסקר מקרוב את הדיונים בבית המשפט.

עו"ד אסרף טען בשיחה כי יש לפנות לדוברות משרד המשפטים ולא אליו ישירות. זאת, על אף שמספר תיק בית משפט אינו מידע חסוי אלא פרט פומבי וגלוי על פי חוק. בשיחה טלפונית שנערכה מול משרד המשפטים נמסר למערכת מפורשות כי ניתן לפנות ישירות לעורך הדין המטפל כדי לקבל את מספר התיק – אך נראה כי ההנחיה לא עודכנה מול עו"ד אסרף עצמו.

מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית נוספת בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני לדוברות משרד המשפטים לקבלת מספר התיק. המערכת תמשיך לעקוב מקרוב, תתייצב באולמות הדיונים בבית המשפט המחוזי ותביא את מכלול הגילויים בפרשה הקשה.

לטענת מקור של מערכת "מעקב" בפרקליטות, הנאשם אסמאעיל אבו גאנם ובני משפחתו השתלטו, לכאורה, על דירותיהם של קשישים יהודים. עוד מסר המקור כי כבר מראשית הטיפול בתיק עלה בפרקליטות חשש מפני מחאה ציבורית בעיר, במיוחד על רקע תקופת הבחירות, שכן מדובר בפרשה בעלת רגישות ציבורית גבוהה.

לדברי מקור מערכת "מעקב", חרף חומרת החשדות, הפרשה לא זכתה להד תקשורתי משמעותי. לטענתו, מדובר, לכאורה, במסכת ממושכת של התעללות ואיומים קשים כלפי הקשישים.

עוד מסר מקור מערכת "מעקב" כי קיים חשש כבד שלפחות אחד מהקשישים הוא ניצול שואה או בן משפחה של ניצול שואה. עם זאת, מדובר במידע שהתקבל ממקור בפרקליטות בלבד, והוא לא אומת באופן רשמי, ומערכת "מעקב" ממתינה לאישור מצד הגורמים המוסמכים.

בשלב זה לא ניתן לדעת אם קיים קשר בין הדברים לבין העובדה שמספר התיק טרם נמסר לידי מערכת "מעקב". מדובר בהשערה בלבד. מערכת "מעקב" הגישה פנייה רשמית למשרד המשפטים בבקשה לקבל את מספר התיק, וממתינה למענה.

הפוסט אימה ברמלה: עבריינים ערבים השתלטו על דירות וסחטו קשישים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תושב רהט מפרסם סרטוני איום והסתה ברשת? ויציב סימני שאלה קשים בפני רשויות החוק.

פרסומים קשים ברשתות החברתיות מעוררים דאגה עמוקה בקרב הציבור בישראל וגוררים ביקורת חריפה כלפי רשויות אכיפת החוק.

תושב העיר רהט, בעל זהות בדואית ערבית, העלה סדרת סרטונים בעלי אופי, ככל הנראה, רדיקלי, שבהם הוא ממציא אמירות פוגעניות, מזהיר מפני אסון קרוב ומצדיק מעשי אלימות וטרור.

סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

בסרטון שהעלה בתאריך 1 באפריל 2026, הפנה הפעיל מסרים ישירים וקשים כלפי הציבור היהודי בישראל. בין היתר טען כי "גם לפלסטיני מותר להגן על עצמו", תוך מתן צידוק למעשים של פלסטינים ותקיפת הציבור היהודי. במהלך דבריו השמיע אמירה פרובוקטיבית כשאמר: "חולדה תעבור על ידכם כולכם בורחים", לצד אזהרות מפורשות כי בקרוב יתרחש "אסון קשה".

בדיקת הפרסומים מגלה כי אין מדובר באירוע בודד. המשתמש, המזדהה בפייסבוק תחת הכינוי "Bdwe Deb", מחזיק בתג אימות כחול ("וי כחול"), דבר המעיד כי זהותו מוכרת להנהלת הרשת החברתית וכי ניתן לאתר את פרטיו האישיים בקלות יתר.

ממעקב אחר פעילותו ברשת עולה כי מדובר בדמות רדיקלית המרבה לפרסם תכנים שבהם מוצגת זיקה עמוקה לרשות הפלסטינית, לצד מתקפות חוזרות ונשנות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בסרטונים רבים שהעלה נראה כי "כואב לו הלב על פלסטין", תוך הבעת עמדות קיצוניות נגד מדינת ישראל.

מסר לשר בן גביר – סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

העובדה כי האדם המודבר הינו תושב העיר רהט – העיר הערבית הגדולה בישראל והעיר הבדואית היחידה בעולם – מעצימה את החומרה שרואים רבים באירוע. רהט, שהוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994, ממוקמת במחוז הדרום, כ-12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישובים להבים, גבעות בר והקיבוצים משמר הנגב ושובל, ומשתרעת על שטח שיפוט של 42,000 דונם.

כלל תושביה של העיר הם ערבים מוסלמים (בדואים), והקרבה הגיאוגרפית ליישובים יהודיים בנגב מגבירה את רף הדאגה בקרב התושבים באזור.

מסר לשר בן גביר – סרטון מתוך הפייסבוק הרשמי של Bdwe Deb, בשימוש לפי סעיף 27 א'

בעקבות הפרסומים הקשים והמסרים אשר, ככל הנראה, נושאים אופי מאיים כלפי יהודים, עולות שאלות נוקבות המופנות בראש ובראשונה לשר לביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, וכן לצמרת רשויות אכיפת החוק והביטחון.

אם אכן מדובר בתושב רהט אשר מפרסם מסרים נגד יהודים, מביע כלפיהם התבטאויות קשות, ואף מפרסם תכנים אשר יש הרואים בהם, לכאורה, משום הסתה, נשאלת השאלה האם הרשויות בחנו את פעילותו ברשתות החברתיות, והאם בכוונתן לנקוט צעדים ככל שיימצא כי התנהלותו מצדיקה זאת על פי הוראות הדין.

בנוסף, אדם המזדהה באופן מובהק עם המאבק הפלסטיני ומביע התנגדות חריפה למדינת ישראל, רשאי, אם זו השקפת עולמו, לפעול באמצעים החוקיים העומדים לרשותו, לרבות הגשת בקשה לוותר על אזרחותו הישראלית, בכפוף להוראות החוק ולהחלטת הרשויות המוסמכות.

כאשר אדם נהנה מן הזכויות שמקנה אזרחות ישראלית, בעוד שהוא מביע עוינות כלפי המדינה או כלפי חלק מאזרחיה. מדובר בסתירה ערכית המצדיקה דיון ציבורי בשאלת האיזון בין זכויות האזרח לבין חובותיו.

הסרטונים והתכנים שנחשפו מציבים למבחן ציבורי את הרשויות ומעוררים סערה ברשתות החברתיות. לפרשה קיים עניין ציבורי מובהק, שכן סרטוניו של תושב רהט נחשפו, על פי הנתונים הגלויים, למאות אלפי בני אדם.

למשתמש Bdwe Deb יש למעלה מ-179 אלף עוקבים, ותכניו זוכים לחשיפה רחבה. לטענת מבקרים, מפרסום לפרסום ניכרת הקצנה במסרים המועברים בסרטוניו. לנוכח היקף החשיפה וההשפעה הפוטנציאלית על ציבור רחב, לפרסומים אלה עשויה להיות משמעות ציבורית, ומטבע הדברים מתעוררות גם שאלות באשר לאחריות הנלווית לאמירות המופצות בפלטפורמות החברתיות.

מערכת "מעקב" פנתה למשתמש הפייסבוק הפועל תחת השם Bdwe Deb, יצרה עמו קשר טלפוני וערכה עמו שיחה ממושכת.

במהלך השיחה התרשמנו כי הוא אינו מביע חרטה על התבטאויותיו כלפי יהודים. לדבריו, קיימים גם יהודים המתבטאים בסגנון דומה לזה המופיע בסרטוניו. עוד טען כי אין לו בעיה עם יהודים ככלל, אלא עם "המתנחלים" – כך, לדבריו, הוא מכנה את היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון.

עוד מסר כי בעבר נחקר על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בעקבות פעילותו. לדבריו, הוא אינו שונא איש, אלא מבקש באמצעות פרסומיו "להעלות מודעות", משום שלטענתו כואב לו על מצבם של הפלסטינים.

במהלך השיחה שאלנו אותו כיצד הוא מסביר את העובדה שבפרסומיו הוא משפיל יהודים, והאם, לדעתו, מדובר בהתבטאות אנטישמית. בנוסף שאלנו האם ביקר אי פעם במוזיאון "יד ושם". לדבריו, הוא כלל לא הכיר את המקום ולא הבין על מה אנו מדברים.

בשלב זה הצענו לו להתראיין במסגרת הכתבה ואף להצטרף אלינו לביקור ב"יד ושם", במטרה להיחשף לעדויות, לממצאים ולזיכרון ההיסטורי של תקופת השואה, ולהבין מדוע אין מקום לביטויי השפלה או פגיעה כלפי יהודים במדינת ישראל, שהיא מדינתו של העם היהודי. חרף ההצעה, הוא בחר שלא להיפגש עמנו וסירב להתראיין.

בתגובה שלח לנו סרטון של משתמש פייסבוק אחר, ושאל: "אותו אתה רוצה לראיין?"

שימוש לפי סעיף 27 א'

"נו דבר על זה.
מה אתה אומר?
הנה, לא מספיק לו מתנחל אחד שמת.
מאחל שכל המתנחלים ימותו, לא מספיק אחד, בשבילו זה לא מספיק.
נו תשלח לו הודעה ותנסה לראיין אותו.
זה הסתה או לא? מה אומר על הדיבור שלו?".

לאורך השיחה ניסינו, בדרכים שונות, לשכנעו להיפגש עמנו לצורך ריאיון מצולם.

עם זאת, התרשמנו כי הוא נמנע ממפגש אישי והפגין חשש מפני ריאיון פנים אל פנים. הוא ביקש לדעת היכן עתידה הכתבה להתפרסם, ולאחר שהשבנו כי מדובר באתר "מעקב", השיב:

"אתה אפילו סרטון אחד על מה שעושים המתנחלים בגדה המערבית, ועל הריסות בתים, ועל הפרוטקשין בצפון – אין לך".

עוד מסר כי הוא עובד בתחום השיפוצים, והבהיר כי אין בכוונתו לוותר על אזרחותו הישראלית. לצד זאת, הדגיש את תמיכתו בפלסטינים, אך הבהיר כי ברצונו להמשיך ולהחזיק באזרחות ישראלית.

בהמשך השיחה מסר לנו:

"אני גם מצד אחר לא רוצה שתכתוב משהו שיציק לי בהקדם מנערים יהודים. הרי אני עובד בעיר שכולה יהודים. שלא יקרה משהו לא טוב עליי".

עם זאת, לא היה ברור כיצד כתבה המבוססת אך ורק על הפרסומים שהוא עצמו העלה לרשתות החברתיות עלולה, לשיטתו, לפגוע בו. מדובר בתכנים שפורסמו מיוזמתו בחשבון הפייסבוק Bdwe Deb, אשר חלקם צברו מאות אלפי צפיות ואף למעלה ממיליון צפיות. לשם השוואה, לחשבון הפייסבוק שלו כ-180 אלף עוקבים, בעוד שלעמוד של מערכת "מעקב" כ-8,000 עוקבים בלבד.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד מערכת "מעקב", הן במהלך השיחה הטלפונית והן בהתכתבויות, הוא סירב באופן עקבי להתראיין או להיפגש.

במהלך השיחה העלה Bdwe Deb השוואות וטענות שלדעתנו אינן קשורות לשאלות שהופנו אליו, ולא הביע כל חרטה על התבטאויותיו כלפי יהודים.

ברם, הוא הדגיש כי יש לו גם חברים יהודים, וטען כי אינו שונא יהודים באשר הם, אלא מבדיל, לדבריו, בין חבריו היהודים לבין ביקורתו כלפי "המתנחלים".

יצוין כי במהלך השיחה סירב המרואיין למסור את שמו המלא. גם בפרופיל הפייסבוק שלו ובפלטפורמות נוספות הוא מזדהה בשם Bdwe Deb בלבד.

למרות שבידי מערכת "מעקב" מצוי מספר הטלפון שבאמצעותו נוצר הקשר עמו, הוא בחר שלא לחשוף את זהותו המלאה ולא הסכים למסור את שמו לצורך הכתבה. אדם המפרסם ברשתות החברתיות התבטאויות חריפות ופומביות, אך נמנע מלחשוף את שמו המלא או לעמוד בגלוי מאחורי דבריו, מעורר תהייה באשר לנכונותו לשאת באחריות מלאה לפרסומיו.

תגובת שירות הביטחון הכללי טרם התקבלה. עם זאת, פניית מערכת "מעקב" הועברה לשב"כ, וככל שתתקבל תגובה רשמית – היא תפורסם במלואה.

הפוסט תושב רהט מזהיר את היהודים מ"אסון" הופיע לראשונה ב-מעקב.

"אם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני": התבטאויותיה של המזכירה הראשית בבית המשפט בנוף הגליל מעוררות, לכאורה, שאלות ציבוריות קשות ועלולות להיתפס כפוגעניות ואף כגזעניות בעיני עולים רבים. כיצד אמורה להרגיש אוכלוסיית העולים כאשר אמירות מסוג זה מיוחסות לעובדת ציבור?

הפעם מדובר בעובדת ציבור בכירה מאוד המשמיעה אמירות ודעות גזעניות לכאורה: המזכירה הראשית של בית המשפט (נוף הגליל).

האירוע התרחש בעת שהגעתי, ככתב מערכת "מעקב", למשרדי בית המשפט בנוף הגליל, במטרה לקבל הבהרה רשמית באשר לנהלים החלים במערכת בתי המשפט. ביקשתי לברר האם רשאית השופטת מנאל חליחל-דיאב לנהל דיון משפטי בהיעדר תובע משטרתי, וכן האם ניתן לקיים את הדיון כולו בשפה הערבית, כאשר הנאשם ובא כוחו דוברי השפה הערבית.

במועד הדיון התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בית המשפט, והדיון התנהל בהיעדרו.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", בעוד שלטענת מערכת "מעקב" ובניגוד לתיעוד שבידיה, התובע המשטרתי, שחר אשכנזי, לא נכח באולם בעת ניהול הדיון. בעקבות האירוע צפויה להיות מוגשת תלונה רשמית נגד השופטת. במקביל, הוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד התובע המשטרתי, שחר אשכנזי. ממח"ש נמסר כי התקבלה פנייה בנושא וכי העניין מצוי בבירור.

בהחלטתה הרשמית ציינה השופטת כי ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים". לאחר שביקשתי את רשות בית המשפט לשאול כיצד ניתנה החלטה "בנוכחות הצדדים", שעה שהתובע המשטרתי לא נכח בדיון, חודש הדיון באופן פורמלי בלבד.

שאלתי התייחסה לפער שלטענתי קיים בין נוסח ההחלטה לבין השתלשלות האירועים באולם. השתלשלות האירועים מתועדת במצלמות האבטחה של אולם הדיונים 13 בבית המשפט.

התיעוד (הפרוטוקול) שלפניכם מציג את הראיות המצויות בידי מערכת "מעקב", שלפיהן התובע המשטרתי לא נכח במהלך הדיון, אף שההליך המשפטי התקיים בהיעדרו. התחקיר המלא, העוסק בהתנהלות הסנגור, התובע המשטרתי ובית המשפט, יפורסם בקרוב.

מזכירה ראשית: "דוברי רוסית אינם ציונים?"

הציבור רוחש אמון למערכת המשפט ומסתמך על תקינות ההליכים המתנהלים בה. מטבע הדברים, אין הוא מצפה כי בפרוטוקול שיפוטי יופיעו, לכאורה, פרטים שאינם משקפים את שהתרחש בפועל באולם הדיונים – למשל, את הרישום בפרוטוקול שלפיו ההחלטה ניתנה "בנוכחות הצדדים", כאשר בפועל אחד הצדדים כלל לא נכח באולם.

לאחר הדיון הגעתי למשרדה של המזכירה הראשית בבית משפט השלום בנוף הגליל, וביקשתי לקבל הבהרות באשר לפערים שלטענתי קיימים בין הפרוטוקול לבין השתלשלות האירועים, וכן באשר לניהול הדיון בשפה הערבית בלבד. השופטת השיבה כי הערבית היא שפה רשמית בישראל, וכי היא רשאית לנהל את הדיון בערבית כל עוד הצדדים להליך מבינים אותה, אף שעיתונאים הנוכחים באולם אינם צד להליך. במהלך השיחה החלה המזכירה הראשית להגן על התנהלות השופטת, ובמסגרתה השמיעה אמירות קשות כלפי עולים מרוסיה וממדינות ברית המועצות לשעבר, ובהם גם חיילים ועולים חדשים.

על פי נתוני צה"ל, גם בשנת 2026 התגייסו יותר מ-1,400 עולים חדשים, חלקם מרוסיה, מאוקראינה וממדינות נוספות. רבים מהם רוכשים את השפה העברית במהלך שירותם הצבאי, לאחר שעלו לישראל במטרה להתגייס. מדברי המזכירה הראשית השתמעה העמדה שלפיה מי שאינו שולט בעברית אינו יכול להיחשב ציוני – אמירה המעוררת שאלות ציבוריות נוקבות, במיוחד ביחס לעולים המשרתים בצה"ל ותורמים למדינה.

עם סיום השיחה עזבה המזכירה את המקום. לאחר מכן ביקשתי מן העוזרת, או ממי שנראתה כעמיתתה לעבודה, למסור את שמה. בתגובה נמסר לי: "תחפש באינטרנט". בדיקה שערכתי לאחר מכן במקורות מידע פומביים העלתה כי המזכירה הראשית של בית המשפט היא גב' ליאורה שר.

ציטוטים מתוך הדברים שמסרה המזכירה הראשית:

"אני חושבת שכל מי שעולה לארץ מברית המועצות, רוסיה וכו', צריך לבוא ולא לדבר רוסית. אני חושבת שברחוב, כשהוא פונה אליי, הוא צריך לדבר אליי בעברית. יש לי גם מחשבון".

"אני חושבת שאם עלית למדינת ישראל – אני חושבת שזה צריך להיות מהמניעים הציוניים, ואם אתה לא יודע עברית, מבחינתי אתה לא ציוני. סבבה? זאת הדעה האישית שלי".

פגיעה במגוון הלשוני ובחוק השבות

האמירה לפיה "מי שעולה לארץ… צריך לא לדבר רוסית" מהווה אמירה פוגענית כלפי דוברי השפה ואינה מכבדת את המגוון הלשוני במדינת ישראל. כמו כן, הטענה "אם אתה לא יודע עברית מבחינתי אתה לא ציוני" היא הבעת עמדה חריפה הפוגעת בזהותם ובערכיהם של עולים רבים, תוך התניית זיקתם הלאומית ביכולתם לדבר עברית.

חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, קובע בבירור כי כל יהודי, ילדיו ונכדיו זכאים לעלות לישראל ולהקנות לעצמם זכויות עולה ואזרחות. החוק אינו מעמיד שום קריטריון או מדד הבוחן "רמת ציונות" או שליטה בשפה העברית.

במדינה דמוקרטית, מותר לכל אדם לדבר בכל שפה במרחב הציבורי. המקרה החריג שלפנינו אינו מייצג דעות פרטיות בלבד, אלא שמדובר, ככל הנראה, בהתבטאויות בעלות אופי גזעני מצד עובדת ציבור, אשר שכרה משולם מכספי המסים של אותם עולים שעליהם נאמרו הדברים – הציבור שלפי תפיסתה אינו ראוי להיות במדינת ישראל.

יריקה בפרצופה של מדיניות הקליטה

דבריה של המזכירה הראשית עומדים בסתירה מוחלטת למאמצי העיר נוף הגליל, הנלחמת לקלוט עולים חדשים ומעמידה לרשותם שירותים ומוסדות מרכזיים:

• מרכז קליטה "תבור": הוקם לסיוע בלימודי עברית והשתלבות בקהילה.

• אגף קליטה עירוני: מטפל בתעסוקה, אכלוס וגישור מול משרדי הממשלה.

• מרכז תעסוקה "מעוף עולים": ממוקם ברחוב נשיא וייצמן 26 ומסייע בהשתלבות בשוק העבודה.

בתאריך 11.06.2026 השתתפו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר העלייה והקליטה אופיר סופר וראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט באירוע לכבוד עולים חדשים (מקהילת בני המנשה).

בשנת 2022 בלבד הגיעו לעיר מאות עולים מרוסיה ומאוקראינה. בעוד העיר קולטת עולים רבים, עובדת מדינה המקבלת קהל במקום ציבורי מפגינה כלפיהם גזענות לכאורה.

אין צורך להכביר מילים על כך שבית המשפט הוא מוסד ציבורי מרכזי, שבו מועסקים גם עולים חדשים. על רקע זה, התבטאויות שלפיהן דוברי רוסית אינם ציונים, או כי כלל לא היו צריכים לעלות לישראל, מעוררות קושי ציבורי משמעותי, במיוחד כאשר הן מיוחסות לבעלת תפקיד בכיר במערכת. אמנם לכל אדם הזכות להחזיק בדעותיו האישיות, אולם כאשר אמירות מסוג זה נאמרות לכאורה בידי עובדת ציבור, הן עלולות להותיר תחושת פגיעה עמוקה ואף לגרום לטראומה בקרב עולים חדשים, אשר בחרו לקשור את גורלם במדינת ישראל.

אין להתעלם גם מההשלכות הרחבות שעלולות להיות להתבטאויות מסוג זה. עולים חדשים רבים מתמודדים ממילא עם קשיי קליטה ולעיתים אף עם תחושת ניכור וחוסר שייכות. כאשר הם נחשפים לאמירות הנתפסות כמזלזלות בזהותם או במקומם בחברה הישראלית, תחושות אלה עלולות להתעצם.

בנוף הגליל אף אירעה בעבר טרגדיה קשה, כאשר ילד עולה חדש שם קץ לחייו, ובפרסומים על המקרה נטען כי קודם לכן התמודד עם התבטאויות גזעניות בבית הספר. מקרים מסוג זה ממחישים עד כמה למילים ולאווירה הציבורית עלולה להיות השפעה עמוקה על עולים חדשים ועל בני משפחותיהם.

הניסיון האישי והזיכרון הלאומי

הפוסט בכירה בבית המשפט מסרה – עולים מרוסיה וכו' אינם ציונים כי מדברים רוסית הופיע לראשונה ב-מעקב.

המשבר ההומניטרי והמדיני לאורך גבולות אירופה הגיע ביממה האחרונה לשיא חסר תקדים. נתונים קשים מהשטח מצביעים על כ-60 בני אדם שנהרגו, מעל 500 פצועים וכ-2,000 בני אדם השרויים בחרדה עמוקה, בעקבות אירועי הדחיפות והעימותים בגבול המובלעת הספרדית סאוטה שבצפון אפריקה.

האירועים הדרמטיים התלקחו לאחר שכ-65 אלף מהגרים חצו בימים האחרונים את הגבול שבין מרוקו לסאוטה. מדובר באזרחים מרוקאים שנמלטו מאימת המשטר במדינתם וממצוקה קשה, בחיפוש אחר מקלט בטוח ביבשת אירופה. ואולם, תגובת המעצמות האירופיות חושפת כפילות מוסרית מהדהדת ופער עמוק בין הצהרות העבר לבין מציאות הפעולה בשטח.

בעבר טענו ספרד וצרפת בתוקף כי אין כל היתר או עילה חוקית לסגור גבול בפני פלסטינים, תוך קביעה נחרצת כי כאשר מדובר בבני אדם המבקשים לחצות גבול – אין לעצור אותם בשום אופן. שתי המדינות בלטו בתמיכתן הנחרצת בקמפיין "Free Palestine" והציגו עמדה נחרצת בנושא זכויות תנועה וחופש המעבר. אולם כעת, כאשר מרוקאים מסכנים ואומללים נסים על נפשם מאימת המשטר, אירופה היא זו שממהרת לסגור את גבולותיה בצורה הרמטית – מהלך שמעורר זעם רב וטענות נוקבות בדבר צביעות חמורה וסטנדרט כפול. צרפת סגרה גבולות – אין כניסה.

זירה פוליטית רותחת באירופה ותגובות שרשרת

על רקע ההסלמה, הימין והימין הקיצוני בצרפת האשימו היום (שישי) את ממשלת ספרד והעומד בראשה, פדרו סנצ'ס, כי הוא זה ש"עודדה" את גל המהגרים הבלתי חוקיים ממרוקו לתוך המובלעת. בצרפת האשימו את ראש הממשלה הספרדי כי תוכנית ההסדרה שיזם היא שהובילה להסתערות ההמונית על סאוטה.

ברם, בשמאל הצרפתי האשימו את יריביהם הפוליטיים ב"הפצת שקרים" ובמניפולציה פוליטית, חודשים ספורים בלבד לפני הבחירות המתוחות לנשיאות.

במקביל, התפתח זעזוע במערך המדיני של האיחוד האירופי: איטליה הודיעה רשמית כי היא משעה את הסכם שנגן של האיחוד האירופי עם ספרד בעקבות המשבר. הסכם שנגן, המהווה את אחד מעמודי התווך של האיחוד, מאפשר ככלל מעבר חופשי בין המדינות החברות. אף על פי שלאיטליה אין גבול יבשתי ישיר עם ספרד, הצעד האיטלקי ישפיע באופן ישיר ומיידי על כל הנוסעים והשטיים בין שתי המדינות. משרד הפנים האיטלקי עדכן בהצהרה רשמית כי סיכם במקביל עם פריז על חיזוק משמעותי של הביקורת והאכיפה לאורך "הגבול היבשתי הפרנקו-איטלקי".

תגובת מדריד והזירה הבינלאומית

מנגד, משרד הפנים של ספרד עדכן אחר הצהריים כי לפחות 48,300 מהגרים כבר חזרו מן המובלעת למרוקו, ונמסר כי לפחות 48 אלף כבר עזבו את השטח. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס – שמקפיד בשגרה לבקר בחריפות רבה את מדיניותה של מדינת ישראל – גינה בתוקף את אירועי החצייה והגדיר אותם כ"פגיעה בשלמותה הטריטוריאלית של ספרד". יצוין כי מרוקו מצידה מוסיפה שטוענת לריבונות מלאה על סאוטה, ותובעת את העברתה המיידית לשליטתה.

המשבר המוחרף גרר תגובות נוקבות גם מזירה הבינלאומית. שגריר ישראל באו"ם תקף בחריפות את העמדה הספרדית ומסר: "לפני שהוא מטיף, שיסביר למה ספרד שומרת על מובלעות קולוניאליות באפריקה". בתגובה לדברים, גורמים במרוקו האשימו כי "ישראל מנצלת את המשבר לסגור חשבונות".

בשטח, התמונה נותרת מתוחה וקשה, כאשר סגירת הגבולות ההרמטית מצד צרפת ואיטליה והלחץ הכבד במובלעת סאוטה מעמידים את המדיניות האירופית במבחן נוקב ומעוררים ביקורת בינלאומית חסרת תקדים.

צילום: AP

הפוסט הדם על הידיים של מדריד: הצביעות הספרדית הרגה הופיע לראשונה ב-מעקב.

תושבים ועובדי עירייה מדווחים על נהלים חריגים בלשכת ראש העיר, הכוללים "תחקיר מודיעיני", חיפוש על הגוף על ידי נהג ומאבטח והפקדת מכשירים ניידים בכספת. עובדי עירייה מעידים: "הוא צועק ומפחד שיקליטו אותו". בתגובה, בלשכה לא מכחישים: "מה לא בסדר בזה?". תגובת הדוברות לא התקבלה.

מידע מדאיג שהגיע לאחרונה מתושבי נוף הגליל מעלה תמונה קשה ומתסכלת לגבי הנעשה בין כתלי העירייה: האם נהלי הדמוקרטיה והחוק נשמרים בצפון הארץ, או שמא מדובר במציאות המזכירה דפוסי התנהלות של צפון קוריאה?

על פי העדויות, תושבים המבקשים להיכנס לפגישה עם ראש העיר, רונן פלוט, נאלצים לעבור מסכת משפילה. המבקרים עוברים חיפוש גופני המבוצע על ידי נהגו ומאבטחו של ראש העיר, ונדרשים להפקיד את מכשיר הטלפון הנייד שלהם בתוך לוקר או כספת ייעודית.

שיחות עם עובדים בעיריית נוף הגליל מחזקות את הדברים ומציירות תמונה של חשש ופחד. "ברור, הוא דיקטטור, צועק על התושבים ומפחד שיקליטו אותו", מסרו המקורות.

על פי עדויות ודברי המקורות, התנהלות זו מעלה תהיות משפטיות וציבוריות קשות. ככל הנראה, ביצוע חיפוש גופני באדם ללא צו שיפוטי אינו מותר על פי דין, בוודאי כאשר הוא מבוצע בידי נהג ומאבטח של ראש העיר, עם כל הכבוד לתפקידם. גם נטילת ציוד אישי והפקדתו בכפייה מעוררות, לכאורה, קשיים משפטיים ואינן מתיישבות עם עקרונותיה של מדינה דמוקרטית. גם שתיקתו של אגף הדוברות מעוררת תהיות; ייתכן שאין בידו מענה לעדויות שהוצגו, אם אכן הן נכונות – לכאורה, כמובן.

מהעדויות עולה התחושה כי רונן פלוט לומד שיטות עבודה הנהוגות במשטרים אפלים ומטמיע אותן בשירות הציבורי. עובדי עירייה ומבקרים מוסיפים כי בטרם הכניסה לפגישה, הם נדרשים לעבור "תחקיר מודיעיני" הנמשך כחצי שעה, הכולל דרישה לשליחת תעודת זהות, פירוט סיבת ההגעה וסדרת שאלות מקיפה.

הנתונים הללו מעוררים תמהון רב לגבי מתרחש בישראל. בפנייה לגב' אלונית כהן, מזכירת הלשכה של ראש העיר, התקבלה תשובה שהותירה את הפונים המומי: "נו כן, ומה לא בסדר עם זה? מה לא בסדר בזה, זה נהוג בהרבה מקומות".

נסיונות לקבל את תגובתה של דוברת העירייה, גב' אורנה יוסף בוחבוט, נענו בשתיקה כרגיל ולא התקבל כל מענה. הגורם הנוסף בדוברות, יגאל סטוליירוב, שרויה בשירות מילואים מזה כ-3 חודשים ולא נמסרה ממנו תגובה.

כעת, תמונת הפאזל הולכת ומתחברת: מחד, ד"ר שוכרי, המביע אהדה לסטלין – מי שנכנס להיסטוריה כדיקטטור מס' 1 ואחראי למותם של בני אדם רבים; ומאידך, ראש העיר רונן פלוט, שמתחבר לשיטות העבודה הדיקטטוריות הללו בלשכתו.

קראו את הכתבה המלאה על ד"ר שוכרי ועל אהדתו לסטלין

הפוסט שיטות קים ג'ונג און בנוף הגליל? החרמת טלפונים בלשכת פלוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

• פורסם ביום 28.07.2026 על ידי פרקליטות המדינה

בקשה תקדימית לשלילת אזרחות הוגשה נגד שני עובדי חברת סלקום שהנפיקו הרשאות גישה נרחבות, תכננו להשבית את התשתיות המשרתות את כוחות הביטחון והעבירו מידע רגיש לבכירי חמאס בטורקיה.

פרשיית הריגול והחבלה החמורה בלב חברת התקשורת "סלקום" מגיעה לשיא חסר תקדים: לראשונה בתולדות המדינה, הוגשה בקשה תקדימית לשלילת אזרחותם הישראלית של שני אסירים ביטחוניים, אשר כיהנו כעובדי החברה וניצלו את תפקידם וסמכויותיהם כדי לקדם מתווה חבלה חמור עבור ארגון הטרור חמאס.

המהלך הדרמטי יצא לפועל לבקשת ראש הממשלה ובאישורה הרשמי של היועצת המשפטית לממשלה. במסגרתו, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט בקשה תקדימית לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים במסלול הפלילי של חוק האזרחות – צעד המוצהר כמקרה קיצוני וחריג של ניתוק הזיקה הבסיסית ביותר למדינת ישראל.

הרשאות נרחבות וקשר ישיר לבכירי חמאס בטורקיה

מפרטי הפרשה עולה כי השניים עבדו בחברת סלקום והיו בעלי הרשאות גישה נרחבות ביותר למערכות המחשוב, השרתים והתשתיות הקריטיות של החברה. ניצול המעמד והמידע הרגיש שהופקד בידיהם נעשה באופן עקבי ושיטתי לאורך שנים רבות. אנשים טובים ועובדים מסורים קיימים במערך החברה, אולם במקרה זה הדברים התרחשו כאשר ככל הנראה החברה לא טרחה לבצע בדיקות סינון, סיווג ואבטחה מינימליות בטרם העניקה גישה בלתי מוגבלת לתשתיות לאומיות חיוניות.

במהלך עבודתם, נקטו השניים שורה ארוכה של פעולות שמטרתן לקדם תכנית מבצעית להשבתת מערכות המחשוב והמידע של חברת סלקום בעת מלחמה או מבצע צבאי, וזאת כדי לסייע באופן ישיר לארגון הטרור חמאס. במסגרת זו, אחד מהם קיים קשר רציף ומתמשך עם בכירי חמאס בטורקיה, והעביר להם – בסיועו הפעיל של האחר – מידע מודיעיני וטכנולוגי רגיש ביותר על תשתיות התקשורת בישראל, על מערכות אבטחת המידע של סלקום ועל הדרכים המדויקות לעקיפתן.

בנוסף לכך, תכננו השניים להחדיר אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו, ברגע פקודתי בעת מלחמה, לשבש ולהשבית לחלוטין את רשת התקשורת של סלקום. מאחר שהרשת מספקת שירותים חיוניים גם לכוחות הביטחון, הפיגוע הטכנולוגי שתוכנן על ידם מיועד היה לגרום לפגיעה ממשית וקשה בביטחון המדינה ובתשתית לאומית חיונית.

הודאה, הרשעה ועונשי מאסר ממושכים

השניים הורשעו בבית המשפט על סמך הודאתם בביצוע עבירות חמורות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. בנוסף, אחד מהם הורשע בביצוע עבירות של גילוי החלטה לבגוד ומגע עם סוכן חוץ.

בשנת 2024 גזר בית המשפט עונשים כבדים על המעורבים: על הנאשם המרכזי נגזרו 11 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. על הנאשם השני נגזרו 5.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

עמדת המדינה: "בגידה של ממש והפרה בוטה של הנאמנות"

בתאריך 28.07.2026 מסרה פרקליטות המדינה הודעה רשמית לציבור:

"כפי שנכתב בעמדת המדינה, 'המעשה בו הורשעו הנאשמים, מצדיק נקיטה בצעד של ביטול אזרחות בהיותו מקרה קיצוני וחריג של הפרת חובת האמונים שחבים האזרחים כלפי המדינה'".

בבקשה לשלילת האזרחות, שהוגשה לאחר מתן גזר הדין, הודגשה חומרת העבירה שבה הורשעו השניים, אשר במעשיהם נקטו פעולות לצורך השבתת מערכות מחשוב ומידע של חברת סלקום בעת מלחמה או מבצע צבאי. זאת, על רקע לאומני ואידיאולוגי, מתוך רצונם המשותף לסייע למאבק של ארגוני הטרור הפלסטינים בישראל על דרך של פגיעה בתשתית תקשורת מרכזית בישראל, ובכך להסב פגיעה בביטחון המדינה.

לעמדת המדינה, מעשים אלו הם בבחינת מעשי בגידה של ממש והפרה בוטה של חובת הנאמנות הבסיסית למדינה, והנזק הפוטנציאלי שהיה טמון בהם, בפיגוע הסייבר שתוכנן על ידם, הוא גבוה.

בבקשה הובהר בצורה חד משמעית:

"הפעולות שנקטו השניים, אשר נועדו לפגוע בתשתית תקשורת מרכזית של ישראל בעת מבצע צבאי, במטרה לסייע לאויב במלחמתו נגד המדינה בעת הזאת, מהוות מקרה מובהק וקיצוני של הפרת אמונים, תוך ניתוק זיקתם הבסיסית ביותר למדינה והפניית עורף כנגדה. דומה כי בדיוק למעשים כגון אלה נועד ההסדר בדבר ביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים, על המסר ההצהרתי הטמון בו בדבר ניתוק הזיקה למדינה.

מעשיהם של השניים נמשכו לאורך שנים רבות, כללו תכנון מוקדם והתאפיינו בעקביות ושיטתיות, תוך ניצול לרעה של המידע אליו נחשפו בעבודתם, ונועדו לסייע לגרועים שבאויבי ישראל במלחמתם כנגדה. העובדה כי הפגיעה תוכננה לזמן מלחמה או מבצע צבאי מגבירה את החומרה הטמונה במעשים האמורים".

הפוסט עובדי סלקום בשירות חמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.