נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים כי הצעות הסיוע שמציגה אוקראינה למדינות המזרח התיכון נועדו, לשיטתו, לצורכי יחסי ציבור בלבד. הדברים מופנים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על רקע דיונים מתמשכים בדבר מעורבותה של קייב בזירות ביטחוניות מחוץ לגבולותיה.

טראמפ תיאר את הסיוע שמספקת אוקראינה לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור המזרח התיכון כמהלך בעל אופי פוליטי-תדמיתי, ולא כמהלך בעל משמעות מבצעית של ממש. לפי דיווחה של העיתונאית סטפני רוהל, אשר קיימה עמו ראיון טלפוני בן כ-15 דקות, כפי שפורסם באתר חדשות אוקראיני, נשאל טראמפ על תרומתה של אוקראינה למאמצי הסיוע לבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

לדבריה, טראמפ השיב כי אוקראינה "לא עשתה דבר", והוסיף כי כלל הצהרותיו של זלנסקי בנושא נועדו, לשיטתו, למטרות פוליטיות ולצרכי יחסי ציבור בלבד. בכך, חידד טראמפ את קו הביקורת שבו הוא נוקט כלפי הנהגת אוקראינה בתקופה האחרונה.

בהמשך דבריו, שב טראמפ ומתח ביקורת אישית על זלנסקי, וציין כי הוא "קשה יותר להתנהלות" מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. עוד הוסיף כי המנהיג הרוסי, לדבריו, "אינו חושש מאירופה" – אמירה המצביעה על תפיסת מאזן הכוחות כפי שהיא משתקפת בעמדותיו של טראמפ.

בנוסף, הביע טראמפ אי שביעות רצון מתפקודן של מדינות הברית הצפון אטלנטית, וטען כי אינן מסייעות לארצות הברית בפעולותיה מול איראן. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה נזקקת בפועל לסיוען, חרף הציפייה לשיתוף פעולה מצד בעלות הברית.

רקע הדברים מתחדד על רקע הצהרה קודמת של טראמפ מיום 13 במרץ, שבה הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה לסיוע אוקראיני ביירוט רחפנים איראניים במזרח התיכון. מנגד, זלנסקי מסר בתגובה כי "רטוריקה היא רטוריקה", והוסיף כי "העיקר הוא שאנו יודעים מה אנו עושים" – אמירה המרמזת על פער בין הצהרות פומביות לבין פעילות מבצעית בפועל.

בתוך כך, בשבוע שעבר דיווח מזכיר צבא ארצות הברית, דן דריסקול, כי הצבא האמריקאי פרס באזור המזרח התיכון כ-10,000 רחפני יירוט מסוג "מרופס" – מערכות אשר הוכיחו בעבר יעילות מבצעית בזירת הלחימה באוקראינה, ומשמשות כיום כחלק ממערך ההגנה האווירית בזירות נוספות.

במקביל, נוסח חד ובהיר שהוצג במסגרת הדיון הציבורי מחדד את הביקורת כלפי נשיא אוקראינה: זלנסקי טען כי ארצות הברית וישראל ביקשו את תמיכתו הצבאית – טענה אשר, לפי הנטען, מוכרת הן בישראל והן בארצות הברית, אך מהווה שקר בוטה. לאחר שהוצג מצג המטעה את הציבור, נטען כי נשיא אוקראינה מבקש כעת לזכות ליחס רציני ומכובד בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, עולה שאלה רחבה יותר בדבר התנהלותה הדיפלומטית של אוקראינה בעת הנוכחית: עד כמה הצהרות פומביות משקפות מדיניות בפועל, ומהן השלכותיהן על יחסי החוץ של המדינה. בתוך כך, נמשכת הלחימה באוקראינה, והמערכת הבינלאומית מוסיפה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית כאחד.

זלנסקי בשקר דיפלומטי: פרשת הכטב"מים

בתאריך 20 במרץ 2026 תיעדה מערכת "מעקב" מקרה אשר הוצג על ידה כהטעיה חמורה, במסגרתו נטען כי שגריר אוקראינה מסר מידע שאינו תואם את המציאות, שלפיו ראש ממשלת ישראל פנה, או ביקש לפנות, לקבלת סיוע צבאי מאוקראינה. על פי האמור, מדובר בטענה אשר הוגדרה בכתבה כהטעיית הציבור.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

עוד עולה מן הכתבה כי ישראל מוצגת כמדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות, וכי בנסיבות שונות הייתה עשויה להוביל להכרעה מהירה בזירה צבאית, בעוד שביחס לאוקראינה נטען לקיומם של כשלים מערכתיים חמורים בדרגי הממשל והצבא.

למעשה, הכתבה שפורסמה באתר "מעקב" מציגה טענות שלפיהן פרסום של אתר Ynet, אשר עסק בפנייה ישראלית לאוקראינה לקבלת סיוע בתחום הכטב"מים, אינו משקף את המציאות העובדתית. על פי הדיווח, יוחסה לראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבקשה לסיוע צבאי, אולם בכתבה נטען כי גורמים רשמיים בישראל הכחישו טענה זו באופן חד משמעי.

בכתבה מובא גם ציטוט המיוחס לנציג דיפלומטי בשגרירות אוקראינה בישראל, שלפיו סוגיית הכטב"מים "הומצאה לחלוטין". על בסיס אמירה זו, ממסגרת הכתבה את האירוע ככשל תקשורתי מהותי, תוך הדגשת הפער בין הפרסום המקורי לבין המידע שהוצג כהכחשה רשמית.

בסיכומו של דבר, מציגה מערכת "מעקב" את הפרשה כחלק מתופעה רחבה יותר של הפצת מידע בלתי מבוסס בזירה התקשורתית, ומדגישה כי לפרסומים מסוג זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על השיח הציבורי ועל יחסי החוץ. עוד צוין כי המערכת תמשיך לעקוב אחר פרסומים בעלי פוטנציאל להשפיע על תפיסת המציאות העובדתית.

צילום: AP – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טראמפ: זלנסקי משקר ופועל למטרות יחסי ציבור בלבד הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מידע מודיעיני רגיש מציב את טראמפ מול הכחשות פוטין לסיוע לאיראן. שיחות חשאיות וטענות לשקר רוסי מעצימות חשש לעימות מעצמות ולהסלמה בינלאומית מסוכנת.

דיווחים ממקורות מדיניים ופרשנות מערכת "מעקב" מצביעים על מערך מתגבש של עימותים גלובליים, כאשר מידע מודיעיני חדש, לטענת מקורות באוקראינה, עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין וושינגטון, מוסקבה וטהראן.

לפי המסרים שייחס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לגורמים אמריקאיים, הועבר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מידע מודיעיני הנוגע לסיוע רוסי לאיראן. לפי אותן טענות, מדובר במידע הכולל נתונים על אספקת כטב"מים, וכן אינדיקציות לאפשרות של העברת מערכות טילים בעתיד הקרוב.

על פי מקור שצוטט על ידי מערכת "מעקב", טראמפ קיים שיחה טלפונית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר קבלת המידע, במטרה לבחון את עמדת הקרמלין בנוגע לטענות. לפי הפרסום, גורמים בדוברות הרוסית הכחישו כי מוסקבה מעניקה סיוע צבאי לאיראן. עם זאת, לפי הפרשנות שהובאה ב"מעקב", ההכחשה נתפסה על ידי טראמפ כבלתי אמינה.

במערכת מעריכים כי התפתחות זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי ארצות הברית-רוסיה, במיוחד על רקע מדיניות הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים האחרונים. לפי אותה פרשנות, קיימת תפיסה כי הסרת סנקציות אפשרית על רוסיה נתפסת בוושינגטון כמהלך זמני בלבד, שאינו משקף שינוי אסטרטגי עמוק אלא חלק מתהליך רחב יותר של הערכת מצב.

הדיווחים מצביעים על דפוס פעולה דיפלומטי שננקט מול איראן. עד ל-28 בפברואר 2026 קיימו שליחים אמריקאיים סדרת פגישות עם גורמים איראניים, שבמהלכן הועלו כבר בראשית המגעים טענות בדבר הצגת מידע מטעה. חרף זאת, השיח נמשך, ככל הנראה כחלק מאסטרטגיה שנועדה לאפשר לאיראן להיחשף, לחדד את עמדותיה ולתרום לגיבוש הערכה מודיעינית רחבה ומבוססת יותר.

בהקשר זה מצביעים גורמים שונים על גישתו התקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנוטה להגיב בנחרצות לניסיונות הנתפסים בעיניו כהטעיה מדינית. לפי הערכות הנשענות על דיווחים בלתי רשמיים, התנהלותה של מוסקבה אינה משקפת הפנמה מלאה של דפוסי פעולה אלה – מצב העלול, לכאורה, להוביל להשלכות אסטרטגיות משמעותיות בזירה הבינלאומית.

בתוך כך נטען כי סוגיית המיגון של מתקנים תת-קרקעיים ברוסיה, לרבות מקלטים ומתחמים מבוצרים, עומדת במוקד השוואתי מול יכולות ההגנה של מתקנים דומים באיראן – טענה המופיעה במקורות שונים, אך אינה זוכה בשלב זה לאישור רשמי מצד גורמים מוסמכים.

במקביל, הערכות שונות מצביעות על שחיקה ניכרת בעוצמתה של רוסיה, בין היתר על רקע הקצאת משאבים ממושכת למערכה המתמשכת באוקראינה וניהול לחימה ממושך לאורך שנים. לפי פרשנויות מסוימות, כל טעות אסטרטגית נוספת עשויה לשאת השלכות כבדות ואף פטליות מבחינתה.

לפי אותה פרשנות, החזקת ראיות מודיעיניות לכאורה בדבר סיוע רוסי לאיראן עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בתוך כך, נטען כי תפיסת האמון בין וושינגטון למוסקבה מצויה במבחן, במיוחד נוכח המתח המתמשך סביב המלחמה באוקראינה.

מקורות המקורבים למערכת "מעקב" מציינים כי טראמפ, על פי אותה פרשנות, ראה בעבר בפוטין שותף אפשרי להבנות מדיניות, אך כעת קיימת הערכה כי תפיסה זו מתערערת. בהקשר זה נטען כי הכחשות רוסיות באשר למעורבות במהלכים הקשורים לאיראן נתפסות כחלק ממאבק רחב על השפעה גלובלית.

בנוסף, הפרסום מתייחס לנרטיב הרוסי הרשמי סביב הלחימה באוקראינה, שבו מציגה מוסקבה את פעולותיה כהגנה על האוכלוסייה המקומית. לפי הפרשנות שהובאה, תפיסה זו עומדת במחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית, והיא נתפסת כמרכיב מרכזי במאבק התודעתי בין המעצמות.

במערכת "מעקב" מציינים כי שילוב המידע המודיעיני, ההצהרות המדיניות והמהלכים הדיפלומטיים עשוי להצביע על התפתחות אפשרית של שלב חדש במאבק הבין-גושי. לפי אותה הערכה, מוקדי המתיחות אינם מוגבלים עוד לזירות מקומיות, אלא מתגבשים לכדי מערכת עימותים גלובלית רחבת היקף.

כתבה זו מבוססת על מקור ופרשנות מערכת "מעקב".

הפוסט משבר אמון בין טראמפ לפוטין על רקע איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

התבטאויות מדיניות בימים האחרונים, לצד תגובות מיידיות בשווקים הפיננסיים והתפתחויות דיפלומטיות בזירה הבינלאומית, מעלות אפשרות כי המלחמה המתנהלת מול איראן עשויה להתקרב לסיומה. אף שאין לוח זמנים רשמי להפסקת הלחימה, שורה של הצהרות והערכות שמסרו גורמים שונים מצביעות על אפשרות של שינוי בשלב המערכה.

בריאיון לרשת CBS התייחס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתפתחויות האחרונות בזירה הצבאית והעריך כי המערכה מתקרבת לסיומה. לדבריו, "אני חושב שהמלחמה פחות או יותר הושלמה. אין להם צי ימי, אין תקשורת, אין חיל אוויר. ירינו בכל מה שהיה לנו לירות, וכדאי להם מאוד לא לנסות משהו – או שזה יהיה הסוף של המדינה שלהם".

דברים אלה נאמרו במסגרת רצף הופעות תקשורתיות של טראמפ בארצות הברית, הכוללות ראיונות תכופים לרשתות טלוויזיה ומסיבות עיתונאים. זמן קצר לאחר פרסום הדברים נרשמה תגובה מיידית בשווקים הבינלאומיים: מחיר הנפט, שזינק מוקדם יותר במהלך היום עד לרמה של כ-119 דולר לחבית, ירד במהירות לכ-85 דולר ובהמשך התייצב סביב רמת ה-100 דולר. במקביל נרשמה תגובה חיובית גם בוול סטריט, שם עברו המדדים המרכזיים לעליות מתונות במהלך המסחר.

גורמים בשוק העריכו כי ההתבטאות הפומבית של טראמפ נתפסה כסימן אפשרי להיחלשות הלחימה או לפחות להערכת מצב שלפיה המערכה הצבאית מתקרבת למיצוי יעדיה. עם זאת, אין אינדיקציה רשמית לכך שהחלטה על סיום הלחימה התקבלה בפועל.

במקביל להתבטאויות בוושינגטון, התפרסמו גם הערכות מצד גורמים ישראליים. גורם ישראלי בכיר אמר לעיתון "וושינגטון פוסט" כי ייתכן שסיום הלחימה אינו מחייב בהכרח הפלת המשטר האיראני. לדבריו, "איני בטוח שזהו אינטרס ישראלי להילחם עד לנפילת המשטר… אף אחד לא רוצה מלחמה בלתי נגמרת".

לדברי אותו גורם, סדרת התקיפות וההפצצות שבוצעו עד כה מתקרבת להשגת יעדיה הצבאיים המרכזיים. בין היעדים שנפגעו, כך לדבריו, נכללים מרכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין של איראן, מצבורי טילים, מתקני ייצור נשק וכן בכירים בצמרת הצבא והמודיעין האיראני.

הערכות אלה מצטרפות לדיווחים שלפיהם למרות המכות הצבאיות הקשות שספגה איראן, המשטר בטהראן הצליח להתייצב לאחר שלב הפתיחה של המערכה. לאחר חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים, פעלו גורמי ההנהגה במדינה לפי תוכנית פעולה מסודרת, תוך ניסיון ללכד מחדש את שורות ההנהגה ולגבש תגובה מתמשכת כלפי ישראל, מדינות המפרץ ובסיסים ואינטרסים אמריקניים באזור.

בתוך כך נותרו גם סוגיות אסטרטגיות משמעותיות בלתי פתורות. אחת המרכזיות שבהן נוגעת למצבור האורניום המועשר שבידי איראן. לפי הערכות שונות, בידי טהראן כ-440 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של כ-60 אחוזים, לצד כמויות נוספות של אורניום מועשר ברמות נמוכות יותר, סביב 20 אחוזים. גורמים ביטחוניים מעריכים כי סוגיה זו עשויה לעמוד במרכז הדיון הבינלאומי אם יוחלט על סיום הלחימה במתכונתה הנוכחית.

התפתחויות נוספות בזירה הדיפלומטית התרחשו גם בזירת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה. הערב קיימו הנשיאים דונלד טראמפ וולדימיר פוטין שיחת טלפון שנמשכה כשעה. על פי הודעה שמסר יורי אושאקוב, יועצו של פוטין למדיניות חוץ, השיחה התקיימה ביוזמתו של טראמפ והתמקדה במספר סוגיות בינלאומיות מרכזיות.

לדברי אושאקוב, "דונלד טראמפ התקשר לוולדימיר ולדימירוביץ' פוטין כדי לדון בשורה של נושאים חשובים ביותר הקשורים להתפתחויות הנוכחיות בזירה הבינלאומית". בין הנושאים שנדונו צוין במיוחד המצב סביב הסכסוך עם איראן וכן המשא ומתן המתנהל בהשתתפות נציגי ארצות הברית בנוגע להסדר באוקראינה.

אושאקוב הוסיף כי השיחה התנהלה "באופן ענייני, גלוי ובונה", וכי זו הייתה השיחה הראשונה בין שני המנהיגים מאז סוף דצמבר 2025. לדבריו, שני הצדדים הביעו נכונות להמשיך לקיים תקשורת ישירה על בסיס קבוע.

על פי ההודעה הרוסית, פוטין הציג במהלך השיחה שורה של הצעות שמטרתן לקדם הסדר מדיני-דיפלומטי מהיר של הסכסוך האיראני, בין היתר על בסיס מגעים שקיים עם מנהיגי מדינות המפרץ, עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ועם מנהיגים נוספים באזור.

במקביל דנו הנשיאים גם במצב המלחמה באוקראינה. טראמפ הביע, לפי ההודעה, עניין בהגעה להפסקת אש בהקדם האפשרי, שתאפשר פתיחת תהליך להסדר ארוך טווח. הצד הרוסי ציין כי כוחותיו מתקדמים בקו המגע הקרבי והעריך כי התפתחויות אלה עשויות לעודד את קייב לשוב לשולחן המשא ומתן.

במהלך השיחה עלו גם סוגיות נוספות, ובהן ההתפתחויות בוונצואלה והשפעתן האפשרית על שוק הנפט העולמי. אושאקוב סיכם כי השיחה הייתה "עשירה בתוכן" וכי עשויה להיות לה משמעות מעשית להמשך הפעילות המדינית של שתי המדינות בזירה הבינלאומית.

על רקע ההתפתחויות המדיניות והצבאיות, האפשרות לסיום קרוב של המלחמה באיראן נותרת פתוחה – אך בשלב זה עדיין אין הכרעה ברורה לגבי הדרך שבה תסתיים המערכה או לגבי ההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלה על האזור והמערכת הבינלאומית.

צילום: AP

הפוסט טראמפ: המלחמה באיראן כמעט הושלמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טראמפ להרצוג: תנו חנינה לנתניהו – התיק פוליטי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום חמישי עמוס זה, 23 באוקטובר 2025, מתאפיין במתיחות גלובלית רחבת היקף שממשיכה להסלים בזירות מרכזיות ברחבי העולם. בוושינגטון מזהיר הבית הלבן כי המשך השבתת הממשל הפדרלי עלול לשתק את תנועת הטיסות בארצות הברית בתקופת החגים הקרובה, כאשר הסיכון לעיכובים רחבי היקף בתעבורה האווירית גדל מיום ליום על רקע המשבר התקציבי המתמשך. במקביל פרסמו ראשי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס מכתב רשמי חריף בו הם דורשים מהנשיא דונלד טראמפ למסור מסמכים הנוגעים לדרישה לכאורה לקבלת תשלומים מהאוצר האמריקאי, כאשר הדמוקרטים מצטטים במכתב את הסעיף החוקתי המכונה Domestic Emoluments. הדרישה מעלה שאלות רציניות אודות ניגוד עניינים אפשרי ומהווה חזית נוספת במאבק הפוליטי הסוער בין הממשל לבין מתנגדיו.

בחזית האנרגטית הבינלאומית מתרחשים התפתחויות דרמטיות כאשר ארצות הברית מטילה עיצומים כבדים וחסרי תקדים על ענקיות האנרגיה הרוסיות Rosneft ו-Lukoil, במה שמהווה את הסנקציות הראשונות בקדנציה הנוכחית של טראמפ המכוונות ישירות נגד ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. באירופה מאמץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות התשע עשרה נגד רוסיה, הכוללת לראשונה איסור מדורג על יבוא גז נוזלי מרוסיה והקשחה משמעותית של הצעדים נגד מה שמכונה "צי הצללים" של מכליות הנפט המעבירות נפט רוסי בעקיפת תקרת המחיר המערבית. חבילת הסנקציות האירופית כוללת גם צעדים נגד בנקים רוסיים נוספים והגבלות על תנועת דיפלומטים. הקרמלין הגיב במהירות כאשר הנשיא ולדימיר פוטין הגדיר את הסנקציות כ"רציניות" אך קבע בנחרצות שהן לא יביאו להפסקת המלחמה באוקראינה. בקייב התקבלו הצעדים בהתלהבות כאשר גורמים אוקראינים ראו בהם לחץ קריטי על מוסקבה שיכול לסייע בהפיכת מאזן הכוחות.

במזרח התיכון מתחדדת המתיחות סביב יוזמות סיפוח ישראליות אפשריות בגדה המערבית. בראיון חריף אמר הנשיא טראמפ כי ישראל "תאבד את כל התמיכה האמריקאית" אם תבצע צעדי סיפוח חד צדדיים בגדה, כאשר סגן הנשיא ואנס (Vance) הצטרף לאזהרה וכינה את ההצבעות בכנסת הישראלית בנושא זה "מהלך פוליטי טיפשי". למרות האזהרות הקשות מוושינגטון, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה מרקו רוביו מציגים אופטימיות זהירה בירושלים, אם כי לא ברור מה עומד מאחורי האופטימיות הזו לאור החריפות של האזהרות האמריקאיות. בנושא רצועת עזה בוחנת וושינגטון מודל חלופי להפעלת סיוע הומניטרי שיחליף את המנגנון הקיים, כאשר המודל החדש המוצע מכונה "חגורת הומניטרית" ויכלול מרכזי חלוקה מפוקחים שנועדו להבטיח הגעת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בצורה יעילה ומבוקרת יותר.

באירופה, מעבר לנושא הסנקציות על רוסיה, הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריבית ללא שינוי בישיבת ספטמבר, כאשר בכירים בבנק מאותתים כי הסיכוי לקיצוצי ריבית נוספים במהלך שנת 2025 פוחת אם הנתונים הכלכליים יישארו יציבים. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שהבנק מנסה לשמור בין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית לבין המאבק באינפלציה.

בזירה האסיאתית מתרחשות התפתחויות משמעותיות במספר מדינות. ביפן מתכננת ממשלת ראש הממשלה טאקאיצ'י חבילת תמרוץ כלכלית רחבה, אך בו זמנית מזהה הבנק המרכזי היפני "סימני התחממות יתר" בשוק המניות המקומי בדוח היציבות הפיננסית שפורסם לאוקטובר. הדואליות הזו מעידה על האתגר המורכב שעומד בפני קובעי המדיניות היפנים. בין ארצות הברית לסין אישר הבית הלבן כי הנשיא טראמפ ייפגש עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בשבוע הבא בבוסאן שבדרום קוריאה, על רקע עימות מסחרי מתחריף בין שתי המעצמות ושיחות סחר שנקבעו למלזיה החל ממחר. הפגישה מתרחשת בעיצומה של משבר סחר המתמקד במתכות קריטיות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי והבינה המלאכותית, כאשר המתיחות מגדילה את התנודתיות בסקטורי הכרייה והטכנולוגיה ברחבי העולם. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ לקראת הביקור כאשר אתמול שיגרה טילים קצרי טווח במה שנראה כמהלך המיועד להזכיר את נוכחותה בזירה האזורית.

באוסטרליה נמצאת הנהלת הבורסה בסידני תחת לחץ רגולטורי לעמוד בתוכנית תיקון על רקע חששות מפקחים, בעוד נבחרת הקריקט האוסטרלית חוגגת ניצחון צמוד על הודו באדלייד שנועל את הסדרה. אולם אירוע בטיחות חמור מטיל צל כאשר שני גולשים, בהם תייר בריטי, טבעו בסערה במלבורן.

בקנדה משדר ראש הממשלה מארק קרני עמדה קשיחה בנושאי סחר כאשר הוא מזהיר שאם השיחות עם וושינגטון ייכשלו, קנדה "לא תאפשר גישה לא הוגנת לשווקים" הקנדיים. במקביל שוקל קרני מפגש עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בשולי פסגה באסיה. בחזית האנרגיה הנקייה הכריזה ממשלת קנדה על השקעה ממשלתית גדולה "להנעת עתיד אנרגיה נקי" בהודעה רשמית שמדגישה את המחויבות של אוטווה למעבר אנרגטי.

באפריקה סוכלו מתקפות מתואמות של ארגונים איסלאמיסטים בצפון מזרח ניגריה, כאשר הצבא הניגרי מדווח על חיסול של עשרות לוחמי בוקו חראם במבצע שכלל שימוש ברחפנים על ידי המורדים שנוטרל על ידי כוחות הביטחון.

חזית החדשנות הטכנולוגית פרסמה חברת גוגל את "Quantum Echoes", צעד משמעותי נוסף לקראת מה שהחברה מכנה "יתרון קוונטי בר אימות" המבוסס על שבב Willow, כאשר הפרסום מאתמול זוכה לסיקור כלכלי וניתוחי נרחב היום. ברפואה חושף מחקר חדש ממרכז פוקס צ'ייס מנגנון חיסוני סמוי שניתן לרתום למלחמה בסרטן, בפרסום שיצא לאור היום ומעורר תקוות בקהילה האונקולוגית.

בעולם התרבות והקולנוע ממשיך הסרט "Black Phone 2" לשמור על מומנטום בקופות האמריקאיות לקראת חג ההלואווין, בעוד אולפני IMAX מדווחים על קפיצה מרשימה של חמישים אחוז בהכנסות הרבעון עם תרומה חזקה של סרט האנימה היפני "Demon Slayer: Infinity Castle". בהודו מכין להיט האימה קומדיה "Thamma" שיצא ב-21 באוקטובר את דרכו לשחרור בפלטפורמות הזרמה, אם כי תאריך רשמי טרם נקבע.

בחזית המאבק באנטישמיות בבריטניה בוחנת רשות הצדקה טענות לאנטישמיות בכנס של ארגון פמיניסטי, כאשר רשויות הפיקוח מצהירות שהן "בקשר" עם העמותה הרלוונטית. בזירה הדיגיטלית מעלה דוח עדכני של ארגון Combat Antisemitism Movement החמרה בשיח האנטישמי ברשת החברתית X וקורא להקשחת אכיפה מצד הרשת והרשויות.

הבית הלבן אישר רשמית כי פסגת טראמפ-שי תיקבע ל-30 באוקטובר בבוסאן כאשר לוח הזמנים האסיאתי של הנשיא האמריקאי ננעל סופית. ביפן דווח על רעידות אדמה קלות שלא הובילו להתרעת צונאמי וללא דיווחים על נפגעים. בספורט הקיצון זכה האוסטרלי פיל גור באליפות העולם Backyard Ultra לאחר שהשלים 475 מייל בהישג סיבולת קיצוני שמדגיש את גבולות היכולת האנושית.

צילומים מתוך: AP, Reuters, Politico, The Economic Times – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט סיקור עולמי 23.10: סנקציות כבדות על רוסיה, טראמפ מזהיר ישראל מסיפוח הופיע לראשונה ב-מעקב.

בסערה פוליטית חריפה הסתיים אתמול ביקורו ההיסטורי של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בכנסת, לאחר שחברי כנסת מהאופוזיציה הפריעו לנאומו ונזרקו מהמליאה. האירוע, שהתרחש ביום שחרור החטופים ותום המלחמה, עורר גל של ביקורת חריפה מצד חברי הקואליציה כלפי האופוזיציה וראשה יאיר לפיד, שנמנע מלהתייחס לתקרית.

הביקור התקיים לאחר שביום 9 באוקטובר שלח אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, מכתב רשמי לטראמפ. במכתב כתב אוחנה: "זהו כבוד גדול וזכות עצומה עבורי להזמין באופן רשמי את ידידו ובעל בריתו הגדול ביותר של העם היהודי בעת החדשה – דונלד טראמפ – לשאת נאום רשמי בפני הכנסת. ישראל מצפה לבואו של נשיא השלום". טראמפ קיבל את ההזמנה והגיע לישראל.

הביקור המהיר של טראמפ בישראל החל בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני, כאשר הנשיא נחת במדינה לביקור בזק שמטרתו העיקרית קשורה לעניין החטופים. עוד בטרם הנאום במליאת הכנסת, חתם טראמפ בספר האורחים של הפרלמנט הישראלי, שם רשם את המילים "זה שחר של יום חדש". בהצהרותיו למדיה, טראמפ הביע אופטימיות לגבי המצב האזורי וקבע כי "המלחמה נגמרה, זהו יום גדול", תוך הוספה שחמאס יציית להסכם. בטיסה לישראל, טראמפ צפה במטוס הנשיאותי אייר פורס 1 בשחרור החטופים.

לפני עליית טראמפ לדוכן, נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום שבו פירט את הישגיו של הנשיא האמריקאי מול ישראל. נתניהו מנה שורה של צעדים דרמטיים שנקט טראמפ בכהונתו, ובהם ההכרה בירושלים כבירת ישראל, ההכרה בריבונות ישראלית ברמת הגולן וקידום הסכמי אברהם. ראש הממשלה הדגיש כי "זו רק רשימה חלקית" מהצעדים שנקט טראמפ לטובת ישראל.

נתניהו המשיך ואמר כי טראמפ הוא "החבר הכי טוב שהיה אי פעם לישראל בבית הלבן", תוך שהוא קובע בנחרצות ששום נשיא אמריקאי לא עשה למען ישראל את מה שטראמפ עשה. ראש הממשלה הוסיף כי הממשלה והעם הישראלי מקבלים את הנשיא האמריקאי בכדי לברך אותו על המנהיגות שהפגין ועל ההצעה הנוגעת לשחרור החטופים, שלטענתו זוכה לתמיכה רחבה ברחבי העולם ומטרתה להחזיר את כל החטופים הביתה.

אולם ברגע ההיסטורי, חברי כנסת מהרשימה המשותפת ניסו להפריע לנאום של טראמפ. על פי טענות שהועלו, ככל הנראה דבר זה היה מתוכנן על ידי האופוזיציה או לפחות ראש האופוזיציה ידע על כך. לאחר שביטחון הכנסת זרק את חבר הכנסת איימן עודה מאולם הכנסת, פרסם עודה פוסט ברשת החברתית אקס: "הם זרקו אותי מהכנסת רק על כך שהעליתי את הדרישה הפשוטה ביותר — דרישה שעליה מסכימה כל הקהילה הבין-לאומית: הכירו במדינת פלסטין! הכירו באמת הפשוטה: יש כאן שני עמים, ואף אחד מהם לא הולך לשום מקום".

גם חבר הכנסת עופר כסיף נזרק מהמליאה, ולאחר מכן פרסם ברשת החברתית אקס: "מה שראינו אתמול בכנסת היה אחד ממופעי החרפה הגדולים בתולדות הפוליטיקה המודרנית. מופע גרוטסקי של הערצה עיוורת, חנופה עבדית ופולחן אישיות עדרי — משני צדי המתרס, בקואליציה ובאופוזיציה כאחד — כלפי שני רודנים אלימים ומגלומניים, שעיסוקם העיקרי הוא רמייה. פושעי מלחמה ורמאים רודניים מוחאים כפיים זה לזה על הישגיהם הגדולים, לאחר שהחריבו את חייהם של שני מיליון בני אדם בעזה, הרגו למעלה מעשרים אלף ילדים, וגרמו למותם של עשרות חטופים וחיילים ישראלים. כל מי שתוהה עדיין כיצד הרודן ממשיך להחזיק בשלטון — די שיביט בנאמנות המבחילה של מי שמכנים את עצמם אופוזיציה, ויבין הכול. אה, ואל נשכח: הכירו בפלסטין!".

התקרית עוררה גל של ביקורת כלפי ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שנמנע מלהתייחס למעשיהם של חברי הכנסת שהפריעו לנאום. לפיד פרסם הודעה ברשת החברתית אקס שבה כתב: "המלחמה הזו נגמרה. מדינת ישראל עומדת להמציא את עצמה מחדש. האתגרים שלפנינו דורשים גם חזון חדש. הגיעה העת לבחור דרך חדשה. להיות מדינה מתקדמת, משגשגת ושואפת שלום. חיכינו לרגע הזה, לסוף המלחמה, לחזרת החטופים, להזדמנות להפוך את הכאב והאובדן לכוח של בנייה והתחדשות". בהודעתו, לפיד לא התייחס כלל לתקרית או למעשי חברי הכנסת מהאופוזיציה.

ביקורת חריפה על התנהגותם של חברי הכנסת הגיעה מחבר הכנסת אביגדור ליברמן, שכתב ברשת החברתית אקס: "איימן עודה ועופר כסיף הם אויב של מדינת ישראל בשירות הפרופוגנדה השטנית של שונאי ישראל. חייבים לסלק אותם מהכנסת!".

שתיקתו של לפיד מעוררת שאלות בקרב פוליטיקאים וחברי קואליציה, שטוענים כי כראש האופוזיציה, לפיד היה אמור לדעת על כוונותיהם של חברי הכנסת להפריע לנאום. לטענתם, לפיד דיבר עם כל האופוזיציה לפני שעלה לנאומו, וכראש האופוזיציה היה אמור לדעת ששני חברי כנסת מתכננים להפריע לטראמפ ולעצור אותם. בנוסף, הם מצביעים על כך שחברי כנסת רבים פרסמו דברים נגד עודה וכסיף, בעוד לפיד שותק עד היום. לטענתם, שתיקה שווה הסכמה.

טענות נוספות מצביעות על כך שככל הנראה דבר זה היה מתוכנן על ידי האופוזיציה או לפחות ראש האופוזיציה ידע על כך. גם אם לא ידע, הטענה היא שהוא אשם כי הוא הראש והוא נושא באחריות. עובדה זו מדגישה את המתח הפוליטי הפנימי בישראל ברקע הביקור החשוב של נשיא ארצות הברית.

יש לציין כי חבר הכנסת איימן עודה מקבל שכר מכספי הציבור, ולפי הטענות נגדו, רק מזיק למדינת ישראל. ביום שמחה של שחרור החטופים, במקום להשתתף באירוע המשמעותי, המשיך לעשות פרובוקציות והסתות, לפי מבקריו.

האירועים בכנסת מדגישים את הפילוג הפוליטי העמוק בישראל, גם ברגעים של שמחה לאומית כמו שחרור החטופים. השאלה האם ראש האופוזיציה ידע מראש על כוונות חברי הכנסת להפריע לנאום, ומדוע בחר שלא להתייחס לכך, ממשיכה להעסיק את הזירה הפוליטית. חברי קואליציה רבים מבקרים את לפיד על שתיקתו ורואים בכך הסכמה שבשתיקה למעשים שנעשו.

הביקור ההיסטורי של טראמפ, שנועד לחגוג את שחרור החטופים ולחזק את הקשר בין ישראל לארצות הברית, הפך לזירה של עימות פוליטי פנימי שמעיב על המשמעות של הרגע. בעוד נתניהו וחברי הקואליציה ראו בביקור הזדמנות לחזק את הברית עם ארצות הברית ולחגוג את הישגיו של טראמפ למען ישראל, האופוזיציה נותרה מפולגת, כאשר חלק מחבריה בחרו במחאה פומבית נגד הנשיא האמריקאי, בעוד ראשה מנסה לשמור על קו מתון יותר.

התקרית מציבה סימני שאלה באשר לתפקידה של האופוזיציה בישראל וליכולתה לשמור על אחדות פנימית דווקא ברגעים מכריעים. האם על האופוזיציה לפקח על חבריה ולמנוע מהם לנקוט צעדים העלולים לפגוע בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית? והאם ראש האופוזיציה נושא באחריות למעשיהם של חברי סיעתו – גם כאשר לא היה שותף לתכנון האקט עצמו? סוגיות אלו ממשיכות להעסיק את המערכת הפוליטית, בשעה שהשיח הציבורי מתמקד בשאלות של אחריות, מנהיגות ותפקידה של האופוזיציה במדינה דמוקרטית.

הביקור של טראמפ, שנועד להיות רגע של אחדות ושמחה לאומית, הפך לסמל נוסף לפילוג הפוליטי העמוק בחברה הישראלית. האם האופוזיציה תצליח למצוא דרך לאחד את שורותיה ולהציג חזון ברור למדינה, או שהמחלוקות הפנימיות ימשיכו לפגוע ביכולתה לתפקד כחלופה אמינה לקואליציה הנוכחית, נותר לראות בעתיד.

הפוסט לפיד שותק: האם ידע שכסיף ועודה יחבלו בנאום טראמפ להחזרת החטופים?  הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום היסטורי מתרחש בישראל: שבעה חטופים שבו למולדת בשעות הבוקר, כאשר צוותי הצלב האדום כבר בדרכם לשחרור 13 חטופים נוספים בפעימה הבאה. במקביל, נחת היום בישראל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שצפוי להגיע לכנסת ישראל במהלך ביקורו ההיסטורי.

השבעה ששוחררו הבוקר הובאו לשטח ישראל לאחר שעות של ציפייה מתוחה. בבתי המשפחות פרצו חגיגות סוערות, כשקרובים נאספו בהמוניהם לקראת המפגש הרגשי עם יקיריהם. רוב המשפחות זכו לשוחח עם בני משפחותיהם שהשתחררו, אולם נותר אי בהירות באשר למשפחת הרקין – טרם התברר אם אמה של מקסים הרקין קיבלה שיחה מבנה.

על פי המידע שהתקבל, הצלב האדום נמצא כעת בדרכו לחאן יונס לשחרור 13 חטופים נוספים שאמורים להשתחרר בחיים בפעימה הקרובה. מדובר בהתפתחות משמעותית במסגרת העסקה להשבת החטופים, כאשר משפחות רבות ממתינות בציפייה לקראת שובם של יקיריהן.

ביקורו של הנשיא טראמפ בישראל מתרחש על רקע ההתפתחויות הדרמטיות בחזית החטופים. הנשיא האמריקאי צפוי להגיע לכנסת ישראל, במסגרת ביקור שנתפס כבעל משמעות מדינית ודיפלומטית רבה. הגעתו של מנהיג העולם החופשי במקביל לשחרור החטופים מעניקה לאירועים משנה תוקף ותשומת לב בינלאומית חסרת תקדים.

כל העיניים נשואות כעת לפעימה הבאה של השחרור, כאשר משפחות ה-13 חטופים הנוספים ממתינות בקוצר רוח לרגע בו יראו את יקיריהם חוצים את הגבול חזרה הביתה. היום שיירשם בספרי ההיסטוריה הישראלית ממשיך להתפתח בזמן אמת, עם תקווה לסיום מוצלח של המשימה המורכבת להשבת החטופים.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט 13 חטופים בדרך לשחרור, טראמפ נחת בישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

ישיבת חירום התקיימה היום במועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, לאחר שממשלת ונצואלה הגישה בקשה דחופה לכנס דיון על רקע הסלמה חריפה בין קראקס לוושינגטון. לפי דיווח אתר החדשות הרוסי "רמבלר", הישיבה כללה תרגום חי לרוסית ושודרה בזמן אמת ברחבי העולם. בבסיס המשבר עומדת סדרה של פעולות צבאיות אמריקאיות בים הקריבי שגבו את חייהם של עשרות בני אדם והביאו את אזור אמריקה הלטינית לסף התלקחות מסוכנת.

נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, שלח מכתב רשמי לנציג הקבוע של רוסיה במועצת הביטחון, וסילי נבנזיה, ובו טען כי ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מתכונן לביצוע מתקפה מזוינת נגד מדינתו. במכתב האשים מדורו את ארה"ב באיומים גוברים ובהכנות מתקדמות למבצע צבאי שמטרתו להפיל את משטרו. לטענת הנשיא הוונצואלי, וושינגטון משתמשת במאבק הכביכול בסחר הבינלאומי בסמים כתירוץ ומסווה להתקפה שמטרתה האמיתית היא החלפת משטר והשתלטות על משאבי הטבע העצומים של ונצואלה.

הרקע המיידי למשבר הוא סדרת תקיפות טילים שביצע הצי האמריקאי בשבועות האחרונים נגד ספינות בים הקריבי, סמוך לחופיה של ונצואלה. במהלך ארבעה מבצעים נפרדים תקפו כלי שיט של חיל הים האמריקאי ספינות שלפי טענת הפנטגון היו מעורבות בהברחת סמים. התקיפות הסתיימו בהריגת עשרים ואחד בני אדם, מספר שאושר באופן רשמי על ידי ממשלת ונצואלה רק לאחר שבתחילה הכחישה את האירועים וטענה כי מדובר בפייק ניוז שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. השינוי בעמדה הרשמית של קראקס בא לאחר שהנשיא טראמפ פרסם סרטון מתועד המראה את רגעי התקיפה, דבר שהכריח את ונצואלה להודות בהתרחשות האירועים ולפנות באופן רשמי למועצת הביטחון.

ממשל טראמפ מצדו מצדיק את הפעולות הצבאיות במסגרת מדיניותו להילחם בקרטלי הסמים. הנשיא האמריקאי הגדיר את המבצע כחלק מעימות מזוין רחב היקף נגד ארגוני הפשע המאורגן שמרכזם באמריקה הלטינית. לפי העמדה האמריקאית, כל ארבע הספינות שהותקפו הפליגו משטח ונצואלה ונשאו מטענים של סמים מסוכנים שיעדם היה שוק הסמים האמריקאי. לדברי גורמים בממשל, המבצעים הצבאיים הם חלק מקמפיין נרחב יותר למיגור סחר הסמים שמאיים, לטענתם, על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

אולם ונצואלה דוחה בתוקף את הסבריה של וושינגטון. נציג ונצואלה במועצת הביטחון של האו"ם, סמואל מונקאדה, הצהיר במהלך הדיון כי המניע האמיתי לפעולות האמריקאיות נותר זהה למה שהיה במשך עשרים ושש השנים האחרונות: ניסיון להחליף את המשטר בקראקס ולהשתלט על משאבי הנפט והגז העצומים של ונצואלה. מונקאדה הוסיף כי המאבק לכאורה בסמים הוא תירוץ שקוף שנועד להצדיק התערבות צבאית זרה במדינה ריבונית.

ההסלמה הדרמטית במתיחות הגיעה יום אחד בלבד לאחר שקונגרס ארה"ב דחה הצעת חוק שנועדה להגביל את סמכותו של הנשיא להשתמש בכוח צבאי נגד סוחרי סמים מבלי לקבל אישור מפורש מהקונגרס. דחיית הצעת החוק פירושה שלנשיא טראמפ יש כעת חופש פעולה מלא להמשיך ואף להעצים את הפעולות הצבאיות באזור הקריבי ללא פיקוח מחמיר של הרשות המחוקקת. המהלך הפרלמנטרי הוסיף דלק למשבר והעצים את החשש בקראקס מפני הרחבת הפעילות האמריקאית.

במקביל לדיונים הצבאיים והדיפלומטיים, פרץ גם ויכוח פומבי בין מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו לבין הנשיא מדורו. רוביו האשים את צבא ונצואלה במעורבות ישירה בקרטלים ובהברחת סמים, והצהיר כי כוחות ביטחון וונצואליים משתפים פעולה עם ארגוני פשע בינלאומיים. מדורו דחה את ההאשמות בחריפות והצהיר כי הוא מגן על מוסריות חייליו וכי הצבא הוונצואלי אינו מעורב בסחר בסמים. הנשיא הוונצואלי תקף את וושינגטון והאשים אותה בניסיון להכפיש את מוסדות המדינה במטרה להצדיק התערבות.

המתיחות בין שתי המדינות מתנהלת על רקע של משבר דיפלומטי מתמשך שנמשך שנים. ארה"ב מציעה כבר מספר שנים פרס של חמישים מיליון דולר על מידע שיוביל למעצרו של ניקולאס מדורו, שממשלתו אינה מוכרת על ידי וושינגטון מאז הבחירות שהתקיימו בונצואלה בשנת 2024. ארה"ב טוענת כי הבחירות זויפו וכי מדורו ממשיך לשלוט בכוח בניגוד לרצון העם הוונצואלי. העמדה האמריקאית היא כי המשטר בקראקס הוא דיקטטורי ושחייב להיות מוחלף ממשל דמוקרטי.

הפנייה של ונצואלה למועצת הביטחון הוגשה שעות ספורות לאחר שהוכרז על הענקת פרס נובל לשלום למנהיגת האופוזיציה הוונצואלית, מריה קורינה מצ'אדו. ההכרזה על הענקת הפרס נתפסה בקראקס כצעד פרובוקטיבי ממתן והוסיפה דלק למתיחות הדיפלומטית. מצ'אדו, שנחשבת למנהיגה הפוליטית הבולטת ביותר נגד משטר מדורו, זכתה להכרה בינלאומית רחבה בשנים האחרונות בעקבות פעילותה למען דמוקרטיה בונצואלה. הענקת הפרס בעיתוי זה נתפסת על ידי אנליסטים פוליטיים כמסר ברור של הקהילה הבינלאומית כלפי המשטר בקראקס.

במהלך הדיון במועצת הביטחון התגלעה מחלוקת חדה בין מדינות העולם. רוסיה וסומליה התנגדו בתוקף לנוכחות הצבאית האמריקאית באזור הקריבי והאשימו את וושינגטון בתוקפנות ובהפרת ריבונותה של מדינה עצמאית. הנציג הרוסי במועצה תקף את ארה"ב והאשים אותה בשימוש בכוח צבאי שלא כדין ובהפרת עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי. סין הצטרפה לביקורת החריפה והאשימה אף היא את ארה"ב בתוקפנות ובניסיון להפיל משטר לגיטימי באמצעות כוח צבאי.

מנגד, בריטניה קראה להפעלת לחץ דיפלומטי על ונצואלה כדי למנוע ממנה להמשיך ולהיות בסיס לסחר בסמים. הנציג הבריטי הדגיש כי למרות שלונדון תומכת במאמצים למיגור סחר הסמים, היא מתנגדת לפלישה צבאית ישירה למדינה ריבונית וקוראת לפתרון דיפלומטי למשבר. יוון הביעה תמיכה כללית במדיניותה של ארה"ב אך הוסיפה אזהרה דומה, תוך שהיא מדגישה כי יש למצוא דרכים להתמודד עם האתגר מבלי להגיע לעימות צבאי מלא.

ישראל הצטרפה לעמדת ארה"ב והביעה תמיכה בפעולות הצבאיות נגד הספינות המבריחות סמים. ממשלת ירושלים ראתה במבצעים חלק ממאמץ לגיטימי למלחמה בפשע המאורגן הבינלאומי ובסחר בסמים המסכן את ביטחון אזורים שלמים.

נציג ארה"ב במועצת הביטחון הגן בתוקף על הפעולות הצבאיות והצהיר כי בונצואלה שורר משטר דיקטטורי שמסכן את האזור כולו. הנציג האמריקאי טען כי סמי ונצואלה מהווים איום ישיר לא רק על ביטחון ארה"ב אלא על העולם כולו, וכי וושינגטון לא תוכל לעמוד מנגד ולהתעלם מהסכנה המתמשכת. הנציג הוסיף כי ממשלת ונצואלה מעורבת עמוקות בסחר הסמים ולא ניתן להפריד בין המשטר לבין הקרטלים.

אנליסטים מערביים מזהירים כי המצב סביב ונצואלה מתקרב במהירות רבה לנקודה מסוכנת ביותר. מומחי יחסים בינלאומיים וביטחון מדגישים כי הקהילה הבינלאומית נדרשת למצוא בדחיפות מנגנונים דיפלומטיים יעילים לבלימת ההסלמה לפני שהמצב יחרוג משליטה. החשש הוא שאם לא יימצא פתרון מדיני, האזור עלול להימצא בסערה של עימות צבאי שיכלול מעצמות עולמיות ויגרור השלכות קשות על אמריקה הלטינית כולה.

נכון לשעה זו, הדיון במועצת הביטחון עדיין נמשך. טרם התקיים הצבעה על הצעת החלטה כלשהי וטרם התקבלה החלטה רשמית. הקהילה הבינלאומית מחכה בדריכות לראות האם המועצה תצליח להגיע להסכמה על מנגנון להרגעת המצב, או שהמשבר ימשיך להחמיר ולהוביל את האזור למצב של עימות פתוח בין ונצואלה לארה"ב.

הפוסט ונצואלה-ארה"ב: ישיבת חירום באו"ם על רקע חשש מפרוץ מלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

יש לציין, כי בתקופת ממשלת לפיד–בנט, אותם פעילי אופוזיציה שכיום יוצאים נגד ראש הממשלה נתניהו, הם עצמם עשו שגיאות חמורות בהתנהלותם מול חמאס – ולעיתים אף טעויות קשות מאלה של הממשלה הנוכחית.

ובכל זאת, מעניין לשמוע מה טוען מחנה השמאל – להלן בכתבה:

הבוקר שאחרי ההכרזה על הסכם החטופים הביא גל תגובות מהזירה הפוליטית הישראלית, כאשר דמויות מובילות ברחבי המפה הפוליטית מתייחסות לאירוע היסטורי שהביא להפסקת האש ולשחרור החטופים מרצועת עזה. התגובות משקפות את המתחים הפנימיים בחברה הישראלית ואת הקווים המנחים השונים בנוגע לעתיד הסכסוך.

יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, מרב מיכאלי, פרסמה ברשת החברתית X הודעה שבה תיארה את הרגע כ"הבוקר שייחלנו לו במשך שנתיים". מיכאלי ייחסה את ההישג בראש ובראשונה לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שלדבריה כפה על הצדדים לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים. במקביל, היא הקדישה תודות למפגינים שבמשך שנתיים הגיעו בגשם ובחום בכל שבוע לקרוא לשחרור החטופים ולהפסקת המלחמה, ללוחמים ולמשפחותיהם, ולאלוף ניצן אלון וצוותו ששמרו על נושא החטופים לאורך כל התקופה.

בדבריה, מיכאלי הביעה שביעות רצון מכך שלדבריה ההזיות המשיחיות על התיישבות בעזה התרסקו אל קרקע המציאות. היא קראה לנשיא טראמפ להמשיך ולהוביל למה שכינתה ניצחון מוחלט, הכולל היפרדות מהפלסטינים והסכם אזורי עם כל מדינות האזור, ברוח יוזמת השלום הערבית. מיכאלי סיימה בברכה למשפחות ובקריאה להתחיל את היום שאחרי במדינת ישראל.

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויושב ראש מפלגת יש עתיד, בחר בגישה שונה בתגובתו. לפיד פתח בברכה לנשיא טראמפ, תוך שהוא מצהיר כי אין אדם שמגיע לו יותר את פרס נובל לשלום ואת תודתו הנצחית של עם ישראל. הוא המשיך לברך את צוות הממשל האמריקאי, כולל סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר, מרקו רוביו וטוני בלייר. לפיד לא השמיט את ראש הממשלה נתניהו מדבריו, כאשר בירך אותו יחד עם מפקדי וחיילי צה"ל, אך את הברכה המרכזית שמר למשפחות החטופים, שאותן תיאר כ"אריות ולביאות שלא נתנו לעולם לשכוח אפילו לרגע". לפיד סיכם בציון כי בשנתיים הקשות מדובר ברגע של אור גדול באפילה.

יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויושב ראש מפלגת הדמוקרטים, הצטרף למקהלה עם תגובה שהדגישה את הכאב והמאבק של השנתיים האחרונות. גולן פתח בתודה גדולה לנשיא טראמפ שהביא להסכם ולסיום המלחמה, ולאחר מכן העניק מקום מרכזי למשפחות שלדבריו לא ויתרו לרגע, נאבקו בארץ ובעולם, ושללא הנחישות שלהן זה לא היה קורה. גולן הקדיש תודות לחיילים ולחיילות שנלחמו, הסתערו, נפצעו והקריבו נפש וגוף ואיפשרו את הרגע, ולהמוני הישראלים שיצאו לרחובות וגילו סולידריות ואחווה אנושית. הוא סיים בקריאה להמשיך במלוא העוז כדי לוודא שהחטופים אכן חוזרים, ולאחר מכן להתחיל במלאכת תיקון ישראל, בנייה מחדש של ישראל חזקה, דמוקרטית וצודקת.

חבר הכנסת אחמד טיבי הביא נקודת מבט שונה בתגובתו. טיבי הצהיר כי המלחמה הזאת חייבת להיות האחרונה וכי זה אפשרי. הוא קרא לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש והסגר לאחר כל הדם, ההרס והכאב, תוך שהוא טוען כי רק חירות, צדק ושוויון לשני העמים יולידו שלום אמיתי שיביא ביטחון. טיבי תמך במדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל כפתרון.

בדבריו, טיבי לא חסך ביקורת מהנשיא טראמפ. לדבריו, טראמפ שחימש את המלחמה, האריך אותה והטיל וטו על כל הצעה להפסיקה במועצת הביטחון, הביא בסוף לסיומה. טיבי הביע תקווה שזה יהיה לתמיד, תוך התייחסות אנושית לאמהות שיחבקו שוב את ילדיהן עם דמעות בעיניים ולאמהות עם דמעות בעיניים שלא יחבקו שוב את ילדיהן. בסיום, הוא הזהיר מפני מה שכינה מטורפי הממשלה שעלולים באכזבתם מתוצאות העסקה להבעיר את הגדה המערבית כדי לספק את ההזיות המשיחיות שלהם. טיבי סיכם כי סיום המלחמה הוא צעד חשוב בכיוון הנכון.

אי אפשר לסמוך על חמאס, לדעתי צפויות עוד רבות מן ההפתעות. אך ייתכן שבאמת ניצב הפעם שינוי אמיתי באופק.

התגובות המגוונות משקפות את מורכבותו של הרגע ההיסטורי: מחד – שמחה אמיתית על החזרת החטופים והוקרת תודה למאמץ הבינלאומי והביטחוני; מאידך – קריאות גוברות לחשיבה מחודשת ולפתרונות מדיניים ארוכי טווח. ההבדלים בדגשים מבטאים פערים עמוקים בתפיסת העתיד, אך חוט משותף עובר בין כולם – ההכרה בעוצמתו ההיסטורית של הרגע ובתרומתן האדירה של משפחות החטופים והמפגינים שלא הרפו במשך חודשים ארוכים.

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם מדובר בנקודת מפנה אמיתית בסכסוך, או רק בהפוגה זמנית נוספת במעגל האלימות. בעוד שחלק מהדוברים רואים במהלך הזדמנות נדירה לשינוי עומק במציאות האזורית, אחרים מזהירים מפני חזרה מהירה לשגרה הישנה – ואולי אף להידרדרות מחודשת.
הזמן, כרגיל, הוא שיכריע איזו מן התחזיות תתממש.

צילומים מתוך אתר הכנסת – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט השמאל חוגג: טראמפ הצליח איפה שנתניהו נכשל הופיע לראשונה ב-מעקב.