דים אמור

מדוברות משטרת ישראל נמסר כי במסגרת המאבק המתמשך באירועי הירי בחברה הערבית, פעלו כוחות משטרה גלויים וסמויים אמש בכפר טורעאן שבמחוז הצפון, במטרה למנוע ולסכל אירועי ירי ולחזק את תחושת הביטחון בקרב התושבים.

על פי הודעת המשטרה, במהלך ההיערכות המבצעית בשטח נשמעו קולות ירי, אשר בהמשך התברר כי כוונו לעבר בית בכפר. בעקבות הדיווח, פתחו הכוחות בסריקות נרחבות באזור השכונה שבה אירע הירי, תוך ניסיון לאתר את החשודים במעשה.

במהלך הסריקות זיהו השוטרים רכב חשוד שניסה להימלט מהמקום. הכוחות סימנו לנהג לעצור, ובמקביל ביצעו חסימה של נתיב נסיעתו בניסיון למנוע את בריחתו. במהלך ניסיון ההימלטות פגע הרכב בניידת משטרה.

החשוד, תושב נצרת בן 22, נעצר במקום על ידי הכוחות. בחיפוש שנערך ברכבו אותר כלי הנשק שלפי החשד שימש לביצוע הירי, וכן נמצאו ממצאים נוספים הקושרים אותו לאירוע.

עוד נמסר כי הבוקר צפויה המשטרה להביא את החשוד בפני בית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו, לצורך המשך החקירה.

במשטרה הדגישו כי פעילות זו מהווה חלק ממאמץ רחב היקף של מחוז צפון להתמודדות עם תופעת הירי והפשיעה האלימה, תוך שילוב כוחות גלויים וסמויים, איסוף מודיעין ותגובה מהירה לאירועים בזמן אמת.

הפוסט ירי בטורעאן: חשוד נעצר לאחר מרדף הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם מתקפת טילים מכיוונן של לבנון ואיראן, ותחושת מתח מתמשכת מורגשת בקרב הציבור, נרשמו בימים האחרונים מספר אירועי רכוש שבהם על פי החשד ניצלו עבריינים את המצב הביטחוני הרגיש לביצוע פריצות, גניבות ואיומים.

על פי הודעות רשמיות שפרסמה דוברות המשטרה בתאריכים 2 ו-3 במרץ 2026, נעצרו מספר חשודים בשורה של אירועים פליליים שהתרחשו במהלך ימי הלחימה והאזעקות. במשטרה מציינים כי החקירות עדיין מתנהלות וכי נבדק קשר לאירועים נוספים.

פריצות לעסקים במרכז תל אביב במהלך האזעקות

בהודעת המשטרה מיום 2 במרץ 2026 נמסר כי במהלך הלילה נעצרו בדירת מסתור בעיר בת ים שלושה תושבי יהודה ושומרון, בחשד שבחסות האזעקות פרצו לבתי עסק במרכז תל אביב.

על פי הודעת המשטרה, במוצאי השבת האחרונה, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", התקבלו במהלך הלילה שלושה דיווחים שונים על פריצה לעסקים וגניבת רכוש. בין היתר דווח על גניבת קופות המכילות כסף מבתי עסק בתחום ההסעדה והמזון במרכז העיר.

בעקבות הדיווחים פתחו שוטרי תחנת לב תל אביב במרחב ירקון בחקירה, בשיתוף חוקרי מז"פ. מן החקירה הראשונית עלה החשד כי המעורבים הם תושבי יהודה ושומרון השוהים בישראל ללא אישורים כדין.

בהמשך הפעילות, ובשיתוף פעולה עם שוטרי תחנת בת ים, אותרו שלושת החשודים בדירת מסתור בעיר. השלושה, תושבי קבאלן על פי הודעת המשטרה, נעצרו והועברו לחקירה יחד עם ממצאים שעל פי החשד קושרים אותם לאירועי הפריצה.

במשטרה ציינו כי במהלך חקירתם נבדק גם קשר אפשרי שלהם לאירועי רכוש נוספים שהתרחשו בימים האחרונים.

אירוע נוסף בירושלים: איומים על נהג מונית באמצעות אקדח דמה

יום לאחר מכן, ב-3 במרץ 2026, פרסמה דוברות המשטרה הודעה נוספת על אירוע פלילי שהתרחש בירושלים.

על פי ההודעה, שוטרי מחוז ירושלים עצרו שני חשודים אשר על פי החשד גנבו סחורה מבית עסק בעיר ולאחר מכן השתמשו בנהג מונית לצורך הובלתה, תוך איומים באמצעות אקדח שהתברר בהמשך כאקדח דמה.

האירוע החל לאחר שהתקבל דיווח במשטרה על נהג מונית שהאוים במהלך נסיעה בירושלים על ידי שני נוסעים. על פי הדיווח, החשודים איימו עליו באמצעות אקדח בעת הנסיעה.

בעקבות הדיווח פתחו שוטרי תחנת לב הבירה בסריקות נרחבות באזור וביצעו חסימות בדרכים. במהלך הפעילות זוהה הרכב שבו נסעו החשודים.

השוטרים ביצעו תיקול מבצעי של הרכב, הביאו לעצירתו ועצרו את שני החשודים. על פי הודעת המשטרה מדובר בתושבי אשקלון ומזרח ירושלים, בני 26 ו-46.

בחיפוש שנערך ברכב נתפס אקדח דמה שעל פי החשד שימש לאיומים, וכן רכוש החשוד כגנוב.

מחקירה ראשונית עלה החשד כי השניים גנבו סחורה מבית עסק סמוך, ולאחר מכן ניגשו למונית באזור. על פי החשד, הם איימו על הנהג תוך ביצוע דריכת נשק הדמה כדי להפחידו ולהכריחו להסיעם יחד עם הרכוש שנגנב.

במשטרה הוסיפו כי מבדיקה ראשונית עלה כי אחד החשודים מוגדר כחב מעצר בגין עבירות התפרצות וגניבה שבוצעו בעת האחרונה.

עבריינות רכוש בזמן חירום: תופעה מוכרת בזירות לחימה

גורמי אכיפה מציינים כי תופעת עבריינות רכוש בתקופות חירום איננה ייחודית לישראל. במצבי מלחמה או משבר ביטחוני נוצר לעיתים חלון הזדמנויות עבור עבריינים המבקשים לנצל מצבי לחץ, אזעקות או נטישת בתים ועסקים.

דוגמאות לכך נרשמו גם בזירות אחרות בעולם. במהלך המלחמה באוקראינה בשנים 2022-2026, לאחר הפלישה הרוסית, דווח לא אחת על מקרי ביזה ופריצות לבתים בזמן שתושבים עזבו את מקום מגוריהם בעקבות אזעקות והפגזות.

במקרים מסוימים, כך דווח אז בתקשורת הבינלאומית, אזרחים מקומיים שתפסו חשודים בביזה קשרו אותם לעמודים במרחב הציבורי כאקט של השפלה פומבית. תופעות אלה עוררו ביקורת בינלאומית בשל אופיין האלים, אף שהוצגו על ידי חלק מהציבור המקומי כאמצעי הרתעה.

ברשת ובאתרי אינטרנט אוקראיניים מצויות אלפי תמונות מסוג זה, המתועדות לאורך השנים 2022-2026. לחצו כאן לקריאה נוספת

חשוב להדגיש כי במדינת ישראל פועלים גורמי אכיפה מוסדרים, וכי אכיפת החוק מתבצעת באמצעות משטרת ישראל ובתי המשפט בלבד.

מן התיעוד והדיווחים המתפרסמים עולה כי משטרת ישראל פועלת לאיתור חשודים בעבירות רכוש גם בתקופות מתוחות ורגישות, וכי החקירות הנוגעות למקרים האחרונים עדיין נמשכות.

עוד עולה מן הפרסומים כי חשודים בעבירות רכוש נעצרו, וכי המשטרה מדווחת על פעילותה בזירות שונות, החל בפעולות חילוץ וסיוע לציבור, דרך פעילות מבצעית ופעולות פשיטה, ועד טיפול בעבירות פליליות שונות.

מן הדיווחים ניתן ללמוד כי משטרת ישראל ממשיכה לפעול סביב השעון, 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, תוך המשך פעילות אכיפה וחקירה במגוון אירועים פליליים.

בתוך כך מובעת תקווה כי ישראל לא תידרדר למצבים שנצפו במדינות אחרות המצויות תחת לחימה ממושכת, דוגמת אוקראינה.

הפוסט בצל האזעקות: המשטרה עוצרת חשודים בפריצות וגניבות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתיחות חריגה נרשמה בין משטרת ישראל לבין מערכת המשפט בעקבות החלטת בית המשפט שעסקה בכיתובים ובמסרים המופיעים ביציעי הכדורגל. בעוד שההחלטה מחייבת את כלל הגורמים, במשטרה מבהירים כי יישומה יוצר מציאות בעייתית, שלטענתם חותרת תחת סמכות האכיפה, מעודדת אי ציות לשוטרים ומעמידה בסכנה את הסדר הציבורי במגרשים ומחוצה להם.

במשטרה מציינים כי קיימת עמדה מורכבת כלפי ההכרעה השיפוטית: מחד גיסא, מדובר בהחלטה מחייבת שיש לכבדה וליישמה; מאידך גיסא, במשטרה מבהירים כי בהכרעה עצמה קיים, לטענתם, ממד אבסורדי, וכי תכליתה אינה ברורה. לשיטתם, אין בהחלטה מענה מספק להשלכותיה בשטח, במיוחד בהקשר של שמירה על הסדר הציבורי באירועי ספורט המוניים.

בדוברות המשטרה נמסרה תגובה רשמית, ולפיה משטרת ישראל מכבדת את החלטת בית המשפט ותפעל ליישומה. עם זאת, הודגש כי המשטרה, ובראשה המפכ״ל, עומדת על כך שהכיתוב שבבסיס העתירה מעודד את הציבור שלא לציית לשוטרים. לדברי המשטרה, מסר זה פוגע בעבודת האכיפה ומעלה חשש ממשי להפרות סדר חמורות ולפגיעה בשלום הציבור.

עוד נמסר כי אף שההחלטה מחייבת את כלל הצדדים, אין בה כדי להצדיק את מעשיהם של אוהדי כדורגל הבוחרים להגיע למגרשים ולהמשיך, במודע, בעלבונות כלפי שוטרים. במשטרה מציינים כי התנהלות זו נועדה, לכאורה, לייצר אי סדר בסביבה של חברה נורמטיבית ולהפוך את אירועי הספורט לזירה של מחאות ועימותים, באופן הפוגע בציבור הרחב המבקש לקחת חלק באירועי ספורט מהנים ובטוחים.

בהודעת המשטרה הובהר באופן חד משמעי כי לא תינתן כל אפשרות לנצל את החלטת בית המשפט לצרכים של יצירת פרובוקציות או ליצירת אווירה אלימה ולעומתית בתוך המגרשים. המשטרה הדגישה כי תפעל בהתאם לחוק ותוך מימוש כלל סמכויותיה, במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע הסלמה באירועי ספורט.

זאת ועוד, במשטרה הדגישו כי לא תתאפשר המשך פגיעה בשוטרים, הפועלים בשטח לשמירה על שלומם וביטחונם של רבבות אוהדים נורמטיביים המגיעים למגרשים. לדבריהם, השוטרים ממלאים תפקיד מרכזי בהבטחת ביטחונם של המשתתפים באירועי הספורט, וכל פגיעה בהם תטופל בהתאם לדין.

בסופו של דבר מבהירה משטרת ישראל כי החלטות שיפוטיות יכובדו וייושמו, אך לא ייעשה בהן שימוש לעידוד אי ציות, ליצירת אי סדר או לפגיעה בסדר הציבורי ובביטחון השוטרים והציבור.

הפוסט עימות מוסדי סביב פסיקת בית המשפט הופיע לראשונה ב-מעקב.

זוג צעיר בחדרה, שרכש דירה ומקים בה משפחה, חווה מזה שנים ארוכות הטרדות משטרתיות קשות, הנובעות מטעות ברישומי משרד הפנים. בדירה שרכשו רשום חשוד למעשה עברייני, המוגדר כ“דרוש חקירה”, שגר שם בעבר הרחוק, והמשטרה ממשיכה להגיע אליהם באמצע הלילה במטרה לעצור אותו, אף שהובהר לה פעמים רבות כי אינו מתגורר עוד במקום.

• כל מקרה כזה הפך זה מכבר לעינוי מתמשך, שנמשך שנים ארוכות, כאשר שוטרים מתפרצים בלילות לחפש אחר עבריין שאיננו מתגורר במקום. מצב זה כשלעצמו מצריך כתבה מעמיקה, אך לא בכך מסתיים העניין – לעיתים המשטרה חוצה גבולות ומביאה לפגיעה ממשית בזכויות האזרחים

המקרה החמור ביותר התרחש ב-12 במאי 2025, כאשר השוטרים יניב שקורי וראשיד שמשון הגיעו לדירה בשעה 03:30 בלילה. על פי תלונה שהוגשה על ידי המשפחה, השוטר ראשיד שמשון עבר את כל הגבולות המקצועיים והאישיים, קילל את בני המשפחה, כינה את בעל הבית "חוצפן" ו"בושה", וטען שהוא "מתנהג כמו עבריין". בנוסף, נתן השוטר לזוג דוח על הקמת רעש, למרות שהמשפחה לא עשתה דבר.

המשפחה – זוג הורים צעירים וילדיהם הקטנים – מתארת מציאות בלתי נסבלת של הטרדות מתמשכות הנמשכות מעל שש שנים. לדבריהם, נוהגת המשטרה להגיע תדיר, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, תוך דפיקות עזות בדלת, קריאות רמות במדרגות, הארה בפנסים והקמת מהומה בכל הבניין. תוצאה ישירה של מעשים אלו היא לילות חסרי שינה, בכי הילדים ותחושת טראומה מתמשכת.

על פי עדותם של בני המשפחה, הם פנו מספר פעמים לתחנת משטרת חדרה והסבירו שהחשוד אינו גר בדירה ושאין להם שום קשר אליו. הם אף פנו למשרד הפנים כדי שיוסר שמו של החשוד מהכתובת, אך ללא הועיל. המשטרה המשיכה בפעולותיה ללא שינוי, למרות ההסברים החוזרים ונשנים.

במקרה שהתרחש ביום 12 במאי, לאחר שהשוטר יניב שקורי עזב את המקום, נותר השוטר ראשיד שמשון עם בני המשפחה. תחת להתנצל על ההפרעה, בחר השוטר להחריף את התנהלותו. על פי עדות האישה, היא חשה פחד כבד מפניו, ולדבריה "השוטר דיבר באופן מגעיל, כמי שמתנהג כבריון". עוד ציינה כי במהלך האירוע כיבה השוטר את מצלמת הגוף שלו.

התמלול הרשמי שסופק על ידי המשטרה למשפחה חושף את חומרת ההתנהלות. בתמלול נרשמו הביטויים "חוצפן", "אתה חתיכת חוצפן", "בושה" ו"אתה מדבר כמו עבריין" שנאמרו על ידי השוטר. כאשר בעל הבית אמר בתמימות "אחי שלי", השוטר השיב לו בזלזול "אתה מדבר כמו עבריין".

• בסרטון נראים שוטרים המגיעים לאחר השעה שלוש בלילה, דופקים על דלת האזרחים, מצלצלים שוב ושוב בפעמון, מקימים רעש ומפריעים למנוחת התושבים. עם מסירת התעודות בידי בני המשפחה, תיעדו המצלמות כי אחד השוטרים מצלם אותן באמצעות מכשיר הטלפון הנייד האישי שלו – אף לטענת המשפחה גם את כרטיס האשראי. פעולה זו מעלה סימני שאלה כבדים, שכן בידי השוטרים מצויים טאבלטים ומצלמות גוף ייעודיות, כמו גם פנקסי רישום. לפיכך, צילום תעודות באמצעי אישי נתפס כחדירה חמורה לפרטיות וכמעשה בלתי־תקין בעליל

מהתמלול עולה גם שהאישה ניסתה להסביר לשוטר על הטראומה שעוברים הילדים, אך השוטר המשיך לרשום את הדוח. האישה אף ניסתה לספק מידע על מקום הימצאותו האפשרי של החשוד, אך ללא הועיל.

המשפחה החליטה שלא לשתוק על העוול והגישה תלונה רשמית. בדיקת התלונה העלתה שהטענות מוצדקות – השוטר אכן קילל את בני המשפחה וכינה אותם "בושה" ו"כמו עבריינים". המשטרה ציינה שציפתה מהשוטר ראשיד שמשון לגלות "איפוק", אך זה לא הודגם. הדוח שניתן למשפחה בוטל בסופו של דבר על ידי המשטרה.

---

• עובדות וראיות העולות מן התלונה הרשמית ומן המסמכים המצורפים לה מצביעות על כך שגורמים משטרתיים, אשר בחנו את פרטי המקרה, קבעו כי התלונה מוצדקת ואף אישרו כי השוטר קילל את האזרחים, רשם דו"ח באופן בלתי־תקין ועוד. להלן מובאים פרטים עובדתיים מתוך התלונה וכן מענה מטעם הגורם שבדק את הסוגיה:

התלונה נבחנה בידי סגן מפקד המרחב, סנ"צ דודי רוזנטל, ואלו הם הממצאים שנמצאו מוצדקים ואישרו את טענות התלונה:

תמלול מתוך התלונה נגד השוטר ראשיד שמשון: מן הדברים עולה כי השוטר השפיל אזרחים – אירוע שתועד במצלמת הגוף:

המשטרה עצמה מודה כי מזה למעלה משש שנים רשום בדירה אדם המצוי בחקירה. משמעות הדבר היא שהמשטרה יודעת היטב את זהות העבריין, אך חרף זאת אותו אדם ממשיך להסתובב חופשי ברחובות ישראל, וכלל הנראה אף מבצע עבירות נוספות. בכל פעם שפנתה המשפחה אל המשטרה ואף אל משרד הפנים בבקשה למחוק את שמו של אותו עבריין מרישום הדירה (רישום שקיבלו ב"ירושה" עם רכישת הדירה מבלי לדעת כלל על קיומו) נתקלו בחוסר מענה ממשי. המוכרים, מצדם, לא גילו לרוכשים כי יחד עם הבית ירכשו גם סיוט מתמשך בן שבע שנים של פשיטות משטרה. נכון להיום, נאלצת המשפחה לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיביא סוף לסיוט המתמשך.

המשטרה ביטלה את הדו"ח הכוזב שנרשם בידי השוטר, ובעבור כל הסיוט שעברה המשפחה הסתפקה בהתנצלות קלושה וחסרת ערך של ממש. אזרחים נורמטיביים נאלצים להתמודד עם דו"ח כוזב או קנס, סופגים קללות, נחשפים להפרעות שינה בשעות הלילה הקטנות – כגון 03:30 – ומושפלים לעיני שכניהם; ואילו לכאורה עבריינים – או, בלשון מדויקת יותר, דורשי חקירה – ממשיכים להלך חופשי במדינה זה קרוב לשבע שנים, מבלי שהמשטרה תנקוט פעולה ממשית לעוצרם ולחקור את מעשיהם. בקרוב ייכנס לתוקפו חוק ההתיישנות, ועבריין זה עלול לחמוק כליל מן הדין. זוהי תמונתה הקשה והכואבת של משטרת ישראל.

---

למרות התלונה המוצדקת והממצאים החמורים, השוטר ראשיד שמשון ממשיך לעבוד כרגיל, כאילו דבר לא קרה. לא ננקטו נגדו צעדים משמעתיים, ואף אחד לא לקח אחריות על ההתנהלות הבלתי מקצועית והפוגענית.

המקרה מעלה שאלות חמורות על איכות השירות המשטרתי ועל הטיפול בטעויות מנהליות. זוג צעיר, המנסה לבנות חיים נורמליים ולגדל ילדים, נאלץ לחיות בפחד מתמיד מהגעת המשטרה. הילדים חווים טראומה, השכנים מופרעים, והמשפחה משלמת מחיר כבד על כשל מנהלי שאינו תלוי בהם.

המצב מחמיר עוד יותר כאשר מתגלה שהחשוד נמלט מהצדק כבר שבע שנים. בעוד משפחה חפה מפשע סובלת מהטרדות קבועות, העבריין המבוקש מסתובב חופשי ברחובות. המשטרה, במקום להשקיע משאבים בתפיסתו בפועל, ממשיכה להטריד אנשים חפים מפשע בגלל רישום כתובת מיושן.

כאשר פנינו למשטרת ישראל לתגובה על המקרה החמור, קיבלנו תשובה מתחמקת ולקונית: "ככל ועולות טענות הנוגעות להתנהלות השוטרים באירוע יש לפנות בנושא לגורמים הרלוונטיים". למרות שהעברנו פרטים מלאים על המקרה ושאלנו שאלות ספציפיות, המשטרה בחרה להתחמק מלקיחת אחריות או מתן הסבר מהותי.

המקרה בחדרה אינו עומד לבדו. הוא משקף בעיה רחבה יותר של חוסר מקצועיות, היעדר איפוק, ויחס פוגעני כלפי אזרחים חפים מפשע. המשטרה אמורה לשרת את הציבור ולהגן עליו, לא להטריד ולפגוע בו. כאשר שוטרים מגיעים באמצע הלילה לבית משפחה, הם אמורים להתנהג במקצועיות ובכבוד, גם כאשר מתגלה שמדובר בטעות.

הטיפול הרשלני במקרה זה, הן ברמת השוטר הפרטי והן ברמת המערכת, מעיד על בעיות מבניות במשטרת ישראל. השוטר ראשיד שמשון לא רק שלא הודח או נוכח, הוא ממשיך בתפקידו כאילו דבר לא קרה. המסר שנשלח לציבור ברור: אפשר לפגוע באזרחים, לקלל אותם, להטריד אותם, ולא לשלם מחיר.

המשפחה הצעירה בחדרה ממשיכה לחיות במצב של חרדה וחוסר ודאות. הם לא יודעים מתי תגיע שוב המשטרה, מתי יתעוררו הילדים בפחד, ומתי יצטרכו להסביר שוב ושוב שהם אנשים חפים מפשע. הבעיה הטכנית פשוטה לפתרון – צריך להוציא את שמו של החשוד מרישומי הכתובת ולחפש אותו במקומות אחרים. אבל הבעיה המהותית עמוקה יותר – מדובר בחוסר כבוד בסיסי כלפי האזרח ובהיעדר אחריותיות של גורמי האכיפה.

המקרה מעורר תהיות על תהליכי הגיוס, ההכשרה והפיקוח במשטרה. איך אפשר ששוטר יקלל אזרחים ויכנה אותם עבריינים? איך אפשר שהוא ייתן דוח כוזב למשפחה שסובלת ממנו? ואיך אפשר שאחרי שהתבררה האמת, הוא ממשיך לעבוד כאילו דבר לא קרה?

התשובות לשאלות הללו חייבות לבוא מההנהגה הבכירה במשטרה. הציבור זכאי לדעת איך נמנעים מקרים כאלה בעתיד, איך מטפלים בשוטרים שעוברים את הגבול, ואיך מבטיחים שטעויות טכניות לא יהפכו לסיוט אישי של משפחות שלמות.

עד אז, המשפחה בחדרה תמשיך לחיות בצל הפחד מהמשטרה שאמורה להגן עליה, והשוטר ראשיד שמשון ימשיך לשרת את הציבור כאילו מעולם לא קרה דבר.

הפוסט משטרת ישראל הרסה את שלוות חיי המשפחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בחניון המיוער של קיבוץ רעים התרחש ב-7 באוקטובר 2023 אירוע הטרור הקטלני ביותר בתולדות מדינת ישראל. תחקיר צה"לי מקיף שפורסם אתמול חושף את שרשרת האירועים והכשלים שהובילו לרצח של 378 אזרחים, שוטרים וחיילים, ולחטיפתם של 44 נוספים בידי ארגוני הטרור מרצועת עזה.

תחקיר צה"ל, בראשות תת-אלוף (מיל') עידו מזרחי, משרטט תמונה מטרידה: צה"ל פשוט "שכח" את המסיבה. מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, שאישר את האירוע למרות החששות, לא עדכן את הכוחות על קיומה ליד הגבול ולא עצר אותה גם כאשר עלו סימנים מחשידים בלילה שלפני הפלישה. פלוגת הנוחבה שביצעה את הטבח במתחם הייתה למעשה בדרכה לנתיבות אך טעתה בניווט. לצה"ל לא היה שום קשר עם השוטרים המעטים שנותרו להילחם במקום.

תוצאות הטבח במסיבה יכלו להיות הרבה יותר קטלניות. בתחילת מתקפת חמאס ב-6:29 נכח במתחם מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, שזיהה שמדובר בירי רקטות חריג והורה לפנות באופן מיידי את כל המבלים. על פי התחקיר, ההחלטה שלו מנעה בסבירות גבוהה כ-2,000 נרצחים נוספים במסיבה ומאות חטופים נוספים.

ההחלטה לאשר את המסיבה

התחקיר עוסק גם בהחלטה לאשר את המסיבה מלכתחילה, וכן בבחירה לא לבטל אותה על רקע הסימנים המחשידים שעלו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. 3-4 ימים לפני המתקפה סירב מפקד החטיבה הצפונית, אל"מ חיים כהן, לאשר קיום מסיבה עם 3,500 משתתפים במרחק של ארבעה קילומטרים מגבול עזה בסוף שבוע שבו יש ברשותו פחות חיילים מהרגיל בשל חופשות החג. האירוע אושר בסופו של דבר רק בהתערבות פיקוד דרום.

אולם בשעות שקדמו למתקפה, כאשר עלו חששות בחטיבה, באוגדה, בפיקוד ובמטה הכללי שמשהו קורה ברצועת עזה, אל"מ כהן לא הציף את סוגיית המסיבה. הוא לא עשה זאת אפילו בשעות הבוקר כאשר מחבלי חמאס כבר השתוללו בגזרתו. מבחינת צה"ל, מסיבת הנובה פשוט נשכחה. ובדומה למה שאירע בקיבוץ ניר עוז, גם לאירוע ההמוני הזה הגיעו הכוחות מאוחר מדי.

הטעות בניווט של פלוגת הנוחבה

מסיבת הנובה נערכת מדי שנה, בכל פעם במקום אחר, ומאגדת אלפי חברי קהילה הנושאים כרטיס השתתפות קבוע. המיקום הנבחר נמסר להם ימים ספורים לפני האירוע. בסתיו 2023 היה זה חניון רעים שבמרכז עוטף עזה.

התחקיר מציין לחיוב את מפיקי האירוע משני טעמים: ראשית, במובן הארגוני-לוגיסטי-פרוצדורלי, בזכות האישורים והרישיונות שהשיגו כנדרש. שנית, במהלך האסון עצמו נשארו בזירה המאבטחים ואנשי ההפקה, שחלקם נלחמו בידיים חשופות במחבלים וחלקם נרצחו או נחטפו לעזה.

בין כ-3,500 באי המסיבה היו 400 אנשי צוות, 31 שוטרים, 75 מאבטחים לא חמושים ועשרות חובשים ופרמדיקים. כ-80%-90% מהנוכחים ניצלו, בין השאר בזכות מפקד משטרת אופקים סנ"צ אוחנה, שפיקד על החפ"ק במתחם. ב-6:29, כשהבחין שמדובר במטחי רקטות כבדים, הוא מיהר לתפוס את מערכת הכריזה והורה לנוכחים להתפזר במהירות. הוא עוד לא ידע ש-1,500 מחבלי חמאס החלו לפלוש לנגב המערבי בגל הראשון.

לפי התחקיר, "מפקד תחנת אופקים אוחנה, שגר באזור ומכיר אותו היטב, קיבל החלטה שבלעדיה היינו בסבירות לא מבוטלת עם כ-2,000 נרצחים מהנובה ועוד מאות חטופים רק מהמסיבה. בלא מעט מובנים, ולצד גבורת הלוחמים והשוטרים, הנובה היא בגדר נס". אולם בחפ"ק המשטרתי לא היה נציג צה"לי, כנדרש. התחקיר מציין זאת ככשל של צה"ל.

סנ"צ אוחנה עצמו עזב את המסיבה מעט לפני השעה 7:00 ומיהר לעירו אופקים לאחר שקיבל דיווחים ראשונים על ירי. הוא הספיק לראות את שוטריו מקימים שני נתיבים מהירים להימלטות המבלים בכביש 232 הצמוד – אחד לכיוון צפון והשני לדרום.

לאף אחד מהשוטרים לא היה מושג שבעוד כשעה, דווקא אחרי שיכריזו שרוב מבלי המסיבה פונו, הם יהיו קו ההגנה הראשון והאחרון מול פלוגת נוחבה חמושה היטב. כ-110 מחבלים כללה הפלוגה הזו, שחולקה לשלוש מחלקות, וכללה כוח סיוע באש, תצפית והסדרת תנועה עבור החטיפה חזרה לעזה.

הפלוגה יצאה מהעיירה נוסייראת שמקבילה לקיבוץ בארי, והייתה אמורה להגיע לנתיבות, אך מפקדיה טעו בניווט ונתקלו בהמולת העזיבה של מתחם הנובה. אלו מבין המבלים שברחו קיבלו בצמתי העוטף החלטות שחרצו את גורלם: אם המשיכו צפונה, נתקלו במחבלים שרצחו אותם בעיקול מפלסים שליד אנדרטת חץ שחור או בצומת שער הנגב. אם ברחו דרומה, חלקם נטבחו בצומת גמה. מבין נמלטי הנובה שהמחבלים פגשו, הצפוני ביותר נרצח בצומת יד מרדכי והדרומי ביותר ליד ניר יצחק.

החלטה גורלית נוספת שקיבלו השוטרים בשטח והצילה חיי רבים הייתה פתיחת ציר מילוט מאולתר בשטח, לכיוון מזרח, לעבר מושב פטיש. רבים מהבליינים שנותרו במתחם ברחו לשם בריצה וניצלו.

"יישוב" בינוני הוקם בעוטף בן לילה

מסיבת הנובה אושרה רק יומיים לפני קיומה, לאחר מה שהוגדר בתחקיר כ"שיח" בין החטיבה המרחבית ונציגי האוגדה לבין קציני פיקוד הדרום, ותחת בחינה משפטית של המארגנים. ביממה שקמה לטבח הם קיימו באותו מקום בדיוק, באישור וברישיון, את מסיבת ה"יוניטי". זאת הסתיימה ביום שישי בצהריים, המשתתפים בה התפזרו ובחלוף כעשר שעות של התארגנות מחדש החלה במתחם מסיבת הנובה עם אלפי בליינים "חדשים", שהחלו להיכנס סביב השעה 22:00.

מסיבה אחרת, קטנה יותר, בשם "פסיידאק", שהתקיימה ליד קיבוץ עלומים הסמוך יותר לגבול, כלל לא אושרה. איש בחטיבה הצפונית לא שם לב לקיומה ומן הסתם לא עצר אותה, אף שכל אירוע גדול באזורים סמוכים לגבולות מחייב את אישור הצבא.

גם לדיון המסכם למסיבת היוניטי, בתחילת אוקטובר, לא הגיע נציג הצבא. קצינת עורף מטעם החטיבה הצפונית קיימה סיור במתחם עם נציג ההפקה, וכשלושה ימים לפני שמחת תורה ביקשה ההפקה להאריך ביממה נוספת את האישורים לטובת מסיבת הנובה. בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה התנגדו לכך בגלל מיעוט הכוחות בשבתות והסכנה הביטחונית הפוטנציאלית, אך לאחר דין ודברים ובחינת הייעוץ המשפטי של הפיקוד, ניתן האישור ממפקד החטיבה הצפונית, אך לא בלב שלם.

חרף החששות, החטיבה הצפונית לא עדכנה את הפלוגה הגזרתית מגולני שעומדת להתקיים בשטחה מסיבה המונית. המח"ט כהן לא סבר שיש לשלוח לשם כוח צבאי והגדוד המרחבי מגולני התעלם בעל כורחו מהמסיבה שיצאה לדרך בליל שבת.

"מדיניות צה"ל הייתה לאפשר אירועים כאלה באזורים סמוכי גבול כדי לשמר מרקם חיים, ולבטלם רק אם יש איום או התרעות קונקרטיות", נכתב בתחקיר. "אף אחד לא לחץ על המח"ט לאשר את המסיבה ואיש לא איים בעתירה לביהמ"ש. ההחלטה שלו לאשר את מסיבת הנובה הייתה סבירה לאור הנסיבות".

גם בשעות שקדמו לפלישה, אף אחד מאוגדת עזה – גם לא המח"ט כהן – לא הזכיר את קיומה של מסיבת הנובה בדיוני הערכות המצב הליליים. "המסיבה אומנם אושרה לפי הפקודות אבל בלי הערכות מצב מקדימות, עדכון הכוחות בגזרה על קיומה, הגדרתה כנכס חיוני אם וכאשר יש אירוע מבצעי ובחינת נתיבי חדירה אליה", נכתב. המשמעות היא ש"יישוב" חדש בגודל בינוני, עם כ-3,500 "תושבים", הוקם בעוטף עזה בערב 7 באוקטובר בלי שום התאמה ביטחונית, הצבת נציג צה"לי בחפ"ק המשטרתי, הגנה ייעודית וידיעת הכוחות בגזרה על קיומו.

מפקדים בכירים ומנוסים שלקחו חלק בתחקיר התקשו להסתיר את תסכולם מהחלק של צה"ל בקונספציה שקדמה לטבח: "סירבנו לקבל את העובדה שבאמנת חמאס מ-1987 בולטת השורה שיש להשמיד את מדינת ישראל וזה לא קשור למי עומד בראש הארגון או באיזה דרך זה יקרה בסוף. זה החזון היחיד של חמאס. התאהבנו ברעיון של מלחמות קצרות ומרחק גדול בין מלחמה למלחמה באמצעות מבצעי המערכה שבין המלחמות. המב"מ היה מוצלח אופרטיבית אבל התאפשר לאויבנו להתעצם ולגדול בין תקיפה לתקיפה. אפשרנו לחמאס להתעצם כי העדפנו שקט על פני גריעה ממשית של יכולות הארגון וכל פעם דחינו את הסבבים".

הטבח בנובה – השתלשלות האירועים

6:29 – מפקד תחנת אופקים, סנ"צ ניבי אוחנה, מפקד על החפ"ק במתחם המסיבה. הוא מזהה שהמטחים הנורים מהרצועה חריגים ולכן עוצר את המסיבה ומורה לכל הנוכחים לעזוב מיד את המתחם.

6:45 – השוטרים במתחם מנתבים את הבליינים לכיוון דרום וצפון. ההחלטה של כל אחד מהם לאן לפנות בצומתי העוטף הופכת לעניין של חיים או מוות. ראשוני הבליינים שנמלטים נתקלים במארבי המחבלים בצמתים. חלקם מבצעים פניית פרסה וחוזרים פצועים למתחם המסיבה בידיעה שיש בו משטרה וכוחות רפואה.

6:55 – סנ"צ אוחנה מקבל דיווח ראשוני על ירי באופקים ויוצא ממתחם המסיבה לעירו, שבה הוא נלחם עם שוטריו עד הערב.

7:13 – ראש ענף עורף באוגדת עזה מבקש לשלוח כוחות צבא למתחם המסיבה, אך אלו נשחקים במהרה במוצבים שלהם מאחר שחמאס ממקד בתחילת המתקפה מאמץ נגד בסיסי צה"ל בעוטף. במקביל מעודכן הקצין: "80%-90% מהמסיבה פונו".

7:25 – 34 בליינים נתקלו במארב חמאס בצומת גמה ונרצחו במקום. בשלב זה אף מחבל עוד לא הגיע למתחם הנובה, שבשעה וחצי הראשונות של המתקפה היה אחד המקומות הבטוחים בעוטף עזה.

7:30 – השוטרים שנותרו במתחם המסיבה חוסמים את הדרכים צפונה ודרומה על כביש 232 כי הם מבינים שמחבלים השתלטו על הצמתים באזור. הם מפנים את המבלים מזרחה, בציר עפר מאולתר, לכיוון מושב פטיש. גם בשעה גורלית זו, לא מתנהל שיח בין צה"ל לבין משטרה בנושא מסיבת הנובה.

7:53 – במתחם המסיבה נותרו חלק מאנשי ההפקה וכמה מאות מבלים. אנשי ההפקה בודקים את הקופות ומקפלים ציוד מבלי שיש להם מושג מה קורה במרחב.

7:58 – פלוגה של 110 מחבלי נוחבה מצוידים באלפי אמצעי לחימה וכלי נשק כבדים, יוצאת מנוסייראת על 14 טנדרים ושני אופנועים במטרה לכבוש את נתיבות. ליד בארי הם מאטים כדי להתרשם ממסע הרצח שמתנהל בתוך הקיבוץ ושולחים לתוכו צרורות הזדהות מבחוץ. "סדרן" של חמאס מכווין את התנועה בצומת עבור אלפי הפולשים, אבל פלוגת הנוחבה טועה בניווט ומפספסת את הפנייה לנתיבות ליד היישוב שוקדה.

8:12 – פלוגת הנוחבה עוצרת מול המחסום המשטרתי על כביש 232 ליד מתחם מסיבת הנובה, שם מונעים השוטרים מאחרוני המבלים לעלות על כביש הדמים. במשך כמה דקות, על הכביש הראשי בעוטף עזה, מתנהל קרב שכאילו לקוח מסרט פשע: שוטרים עם אקדחים כורעים מאחורי כלי הרכב הקלים שלהם – ובמרחק 200-100 מטר מהם כוח צבאי מזוין וחמוש לעילא.

8:20 – קו ההגנה הדליל של השוטרים על הכביש מוכרע בקלות. עשרות המחבלים יורים עליהם ומסתערים לעבר מתחם המסיבה. כמה מאות בליינים ואנשי הפקה מסתתרים בו בשיחים, בשירותים הכימיים ובמכולות האשפה.

8:26 – טנק מרכבה של צה"ל מגיע באופן אקראי מאזור הגבול למתחם המסיבה. נמצאים בו הנהג עידו סומך, והטען שלו שנפצע קשה. קודם לכן נהרג חבר צוות שלהם ואחר נחטף. סומך מצליח למשוך לכיוונו חלק מהמחבלים. הטען הפצוע יורד לרגע מהטנק כדי לתת את נשקו לאחד המאבטחים כך שיוכל להילחם באמצעותו. בדרכו חזרה למעלה לטנק הוא נורה ונהרג.

8:30 – סומך נותר לבד בטנק הפגוע, מוקף במחבלי נוחבה. אחד מהם מנסה לעלות לצריח אבל סומך הורג אותו מטווח אפס. הוא ממשיך ודורס לפחות שלושה מחבלים נוספים. אחרים מצליחים להשחיל לתא הלוחמים רימוני רסס, ואלה לא מתפוצצים מסיבה לא ברורה.

8:44 – טיל נ"ט מכריע את המרכבה שנעצרת סופית. סומך מצליח לצאת מהטנק ומרכז לצידו כמה לוחמים ושוטרים שעברו במקום. הטנק הופך למעין מוצב מאולתר ליד מתחם המסיבה, והכוח הקטן מפרק ממנו את המקלעים.

8:50 – המחבלים משתלטים סופית על מתחם הנובה וחוטפים ממנו שבעה בני אדם.

9:10 – האופוריה של המחבלים במתחם בשיא. מול מצלמות המתעדים המבצעיים מביניהם הם מתחבקים וצועקים "אללה אכבר". הם חוטפים נהג הסעות פלסטיני ממזרח ירושלים וצועקים עליו: "איפה החיילים? אתה רוצה גם כדור בראש?". בהמשך הם יחטפו אותו לקיבוץ בארי והוא ייהרג לפנות ערב בבית של אחד התושבים.

9:30 – המחבלים סורקים את החורשה הסמוכה למתחם המסיבה ויורים לעבר כל מה שזז. הם מגלים את האמבולנס הכתום של כוחות הרפואה שהיה בחפ"ק, ובו נדחסו 20 מבלים, חלקם פצועים. הם יורים לעברו טיל אר.פי.ג'י. רק שניים מאמבולנס המוות שרדו. בשלב זה יש במתחם הנובה יותר מחבלים מקורבנות.

10:00 – רק בשלב זה מתחילים בחטיבת המבצעים של המטכ"ל בקריה להבין שיש מוקד לחימה במסיבה בשם "נובה" ליד קיבוץ רעים. כוח מהיחידה הרב-ממדית שנשלח לשם נתקל ליד הקיבוץ, נשאב לתוכו למעשה, ומאבד בקרב את מפקד היחידה, אל"מ רועי לוי ז"ל.

10:20 – למתחם הנובה מגיע גל שלישי מעזה. מדובר בעשרות פלסטינים לא חמושים שהגיעו לבזוז את הציוד והמכוניות ולעלות אותן באש על יושביהן. במקביל פלוגת הנוחבה מתפצלת: חלק ממנה מצטרף ללחימה בבארי, והיתר חוזרים לעזה עם 44 חטופים.

10:25 – מסוק קרב ראשון מתקרב למתחם ומזהה טנדרים עם חמושים, אך לא יורה לעברם מחשש שמדובר בישראלים. ניסיון של קצין מודיעין מאוגדת עזה להכווינו לא צולח. הטייס מחפש את הטנק הנטוש של עידו סומך ולא מוצא אותו.

11:20 – במתחם הנובה נותרו כמה עשרות בודדות של מחבלים. לזירה מגיע לראשונה כוח צבאי סדור (מוקדם יותר, סמג"ד קרקל יצא מביתו באשקלון כדי להגיע להילחם במתחם, אך נהרג בקרב בדרך). הכוח שמגיע כולל 11 לוחמים בלבד, בהם מיחידת מצדה של שב"ס. מפקד עליו מג"ד שקד של גבעתי שהוקפץ מהשומרון. גם הוא הוכוון לנובה במקרה, אחרי טלפון שקיבל מפקוד שלו שבילה בחופשה במסיבה.

11:50 – הכוח סורק את המתחם ומחסל 12 מחבלים.

13:30 – צה"ל משלים את ההשתלטות מחדש על מתחם הנובה, ובהמשך, בסיוע כוחות נוספים, מתחיל שלב האיתור, הזיהוי והפינוי של 171 הקורבנות שנרצחו במתחם עצמו. המחצית השנייה של הקורבנות נרצחה בקרבת המתחם או במנוס

צילום: דוברות המשטרה

הפוסט צה"ל שכח, שוטר מנע אלפי הרוגים בנובה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בבוקר ה-7 באוקטובר, כשהמדינה התעוררה לזוועות הטבח, בחרה השחקנית מאיסה עבד אלהאדי לפרסם את המילים "Let's go Berlin style". פרסום שלדברי עורכת דינה היה "הומור שחור וסאטירה" – הסבר שמעלה תהיות רבות על רקע המאורעות הקשים של אותו יום.

למרות שעבד אלהאדי מיהרה למחוק את הפרסומים בעצמה כשהבינה את חומרת הבעיה, צילומי המסך כבר הופצו. מה שמעורר תהיות הוא התזמון המוזר של המשך האירועים: שבועיים לאחר הפרסום המקורי, השחקן עופר שכטר – שהיה בעבר חבר קרוב של עבד אלהאדי – בחר לפרסם מחדש את צילומי הסטורי.

"היה להם קשר טלפוני, הם הצטלמו יחד בעבר", מסרה עו"ד בכר עביר ל"מעקב", "מדוע לא התקשר לשאול אותה על משמעות הפרסום?", שאלה שנותרת ללא מענה, במיוחד לאור העובדה שגם כשפרסם את הצילומים, לא הגיש שכטר תלונה במשטרה – למרות שהמשטרה ביקשה זאת ממנו.

רק לאחר הפרסום החוזר של שכטר, נעצרה עבד אלהאדי. לטענת עורכת דינה, במהלך המעצר "שוטרת הפעילה נגדה אלימות, השפילה אותה, וערכה חיפוש בעירום". צוות ההגנה מבקש אישור מבית המשפט לפרסם את שם השוטרת המעורבת.

"לא היה מעשה חמור במה שכתבה השחקנית", טוענת עורכת דינה, שאינה מבינה "מדוע נהרסה לה הקריירה ונהרסו לה החיים". זאת בעוד שהפרסום המקורי, שנעשה בעיצומו של יום הטבח, מעורר שאלות קשות על שיקול הדעת.

לאחרונה הורה בית המשפט לבטל את כל התנאים המגבילים על השחקנית, למעט איסור השימוש ברשתות חברתיות. עם זאת, האישום בגין הסתה עדיין עומד בעינו.

כיום, לטענת עורכת דינה, עבד אלהאדי "חוששת לחייה" בשל הסתה ברשתות החברתיות. "יש הסתה נגדה לרצח ברשתות", מסרה עו"ד עביר, המתכוונת להגיש תלונות בנושא.

הפוסט מאיסה עבד אלהאדי: שוחררה ומתלוננת הופיע לראשונה ב-מעקב.

המשטרה פרסמה תיעוד מצולם מהאירוע, בו נראית לטענתה ח"כ לזימי "נדחפת בכוח בין השוטרים ומפריעה להם לתפוס את הטלפון הנייד שהיה אצל האישה". בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב: "צר לנו שנושאת משרה ציבורית מתנהלת באופן פרובוקטיבי, תוך שימוש ציני בחסינות פרלמנטרית, הטעיית הציבור והכפשת השוטרים".

מנגד, ח"כ לזימי הגיבה בחריפות לטענות המשטרה. בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה, כתבה: "אתמול שוטר אמר למפגין שיאנוס את אמא שלו בירושלים, אני הותקפתי בעצמי בהפגנה בת"א – האלימות המשטרתית בהפגנות היא קיצונית וקשה, ואלימות לא פחות קשה היא של דוברות המשטרה שמשקרת".

האירוע מעלה שאלות נוקבות לגבי גבולות הסמכות של חברי כנסת בזמן הפגנות, ומאידך, לגבי התנהלות המשטרה מול נבחרי ציבור ומפגינים.

המשטרה הדגישה בהודעתה כי תמשיך לאפשר את חופש המחאה כחוק, אך לא תאפשר הפרות סדר, מעשים פליליים ותקיפת שוטרים.

צילום: דוברות המשטרה

ממשטרת ישראל נמסר:

בנוגע לח"כ לזימי אשר נכחה במקום נבהיר כי בניגוד לטענותיה בנוגע לכך שלכאורה נפגעה משוטרים ובכדי למנוע הטעיית הציבור והכפשת השוטרים לשווא – נבהיר כי בפועל, חה״כ מנצלת את חסינותה על מנת להפריע לשוטרים לבצע את משימתם.

כך היה באירוע הנ״ל, כשחברת הכנסת לזימי הפריעה לשוטרים לבצע תפקידם, תוך שהיא נדחפת בכח בין השוטרים ומפריעה להם לתפוס את הטלפון הנייד שהיה אצל האישה כפי שנראה בתיעוד המצ"ב.

צר לנו שנושאת משרה ציבורית מתנהלת באופן פרובוקטיבי, תוך שימוש ציני בחסינות פרלמנטרית, הטעיית הציבור והכפשת השוטרים, לא נאפשר לאף גורם לפגוע בעבודת השוטרים שפועלים לילות כימים למען כלל הציבור.

נמשיך לאפשר את חופש המחאה כחוק אולם לא נאפשר הפרות סדר, מעשים פליליים ותקיפת שוטרים בניגוד לחוק.
—–
מצ"ב סרטון המתעד את המקרה עם חה"כ לזימי- סרטון זה מהווה חלק בלתי נפרד מתגובתנו.
קרדיט: דוברות המשטרה

הפוסט עימות בין המשטרה לח"כ לזימי: האשמות הדדיות על אירועי ההפגנה בת"א הופיע לראשונה ב-מעקב.