בעקבות פנייה של מערכת "מעקב" למשטרת ישראל, הודיעה המשטרה כי היא חוקרת מקרים של התעללות נפשית בילדים במסגרות חינוכיות, בניגוד לטענות שהועלו על ידי מיזם "שומרת הטף". ההודעה הרשמית צפויה להשפיע על טיפולה של המשטרה בתלונות עתידיות בתחום הרגיש.

בראיון שקיימה מערכת "מעקב" עם יוליה ברזני, שותפה במיזם "שומרת הטף", עלו טענות חמורות לגבי אופן הטיפול של המשטרה בהתעללות רגשית ונפשית בקטינים. ברזני, הפועלת לצד הדס חכימי במסגרת המיזם המתמקד בתיעוד מקרי התעללות בילדים בגני ילדים ובמסגרות חינוכיות, הציגה תמונת מצב מעוררת דאגה.

לטענת ברזני, בעוד התעללות פיזית גסה זוכה במקרים רבים לטיפול חקירתי, הרי שהתעללות נפשית אינה נחקרת באותה רצינות. היא ציינה התנהגויות שלטענתה אינן נבדקות כראוי, כגון קללות והשפלות, מניעת מזון ומים, קשירת ילדים, והימנעות מטיפול בסיסי כמו החלפת טיטול. ברזני אף טענה כי במקרים מסוימים נאמר לה במפורש שמבחינת המשטרה מותר לקלל או להשפיל ילד, וכי פעולות אלה אינן נחשבות עבירה פלילית.

עוד הזכירה ברזני את המחסור הקיים בכוח אדם, שלטענתה פוגע ביכולת החקירה. כדוגמה ציינה את אזור עפולה והעמקים, שם פועלת לכאורה חוקרת אחת בלבד האמונה על טיפול בכל התלונות הנוגעות להתעללות בחסרי ישע בשטח גיאוגרפי רחב הכולל אוכלוסייה גדולה.

ברזני הזהירה מפני הנזקים הנפשיים ארוכי הטווח שעלולה לגרום התעללות נפשית בילדים בגיל הרך, כגון דיכאון וחרדות בגיל מבוגר. היא קראה לרשויות החוק להרחיב את ההגדרות הפליליות כך שיכללו גם פגיעות רגשיות ונפשיות, ולא רק אלימות פיזית מובהקת.

על רקע טענות אלה, פנתה מערכת "מעקב" לדוברות משטרת ישראל בבקשה לתגובה רשמית. הפנייה כללה שאלות מהותיות בדבר טיפולה של המשטרה בתלונות התעללות רגשית, המחסור בכוח אדם באזורי הפריפריה, ההבנה המשפטית לגבי גבולות החקירה, והמדיניות במקרים של השפלה, מניעת מזון או הגבלת תנועה של ילדים במסגרות חינוכיות.

התגובה הרשמית של משטרת ישראל הבהירה עמדה חד משמעית. מהמשטרה נמסר:

"משטרת ישראל רואה בחומרה פגיעה בתינוקות ופעוטות במסגרות חינוך ופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לחקור עבירות אלה. התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה לכל דבר, והמשטרה חוקרת גם מקרים בהם עולה חשד כזה. הטענה כי המשטרה אינה חוקרת מקרים של השפלה, מניעת מזון וכדומה אינה נכונה וכל חשד לפגיעה נחקר בהתאם לתשתית הראייתית. המשטרה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך, שלו הסמכות לפעול במישורים הפדגוגיים והמנהליים".

ההצהרה הרשמית מדגישה נקודה מכרעת: התעללות נפשית מוגדרת בחוק העונשין כעבירה פלילית לכל דבר, והמשטרה מתחייבת לחקור מקרים בהם עולה חשד כזה. הודעה זו צפויה לשנות את אופן הטיפול בתלונות עתידיות, שכן היא מהווה התחייבות ברורה לפתיחת חקירות במקרים של התעללות רגשית ונפשית.

המשמעות המעשית של ההצהרה היא שהורים היכולים כעת להגיש תלונות על התעללות נפשית, כולל אי מתן אוכל לילדים, קללות וצעקות, השפלות, קשירת ילדים והתנהגויות פוגעניות נוספות. כאשר תלונה נסגרת ללא חקירה מתאימה, יוכלו הורים לדרוש חידוש פתיחת הליך באמצעות הגשת ערער, תוך הסתמכות על ההצהרה הרשמית של המשטרה.

• בנוסף, גורם במשטרת ישראל מסר באופן חד-משמעי (מקור: מערכת "מעקב"), כי במקרים שבהם המשטרה תסרב לפתוח תיק בגין התעללות נפשית, קללות או השפלות כלפי חסרי ישע – יש לצרף לערעור ולפנייה למח"ש את התגובה הרשמית שנמסרה על-ידי דוברות המשטרה, שבה נקבע כי חובת המשטרה היא לפתוח תיק, לחקור במידת הצורך ולאסוף ראיות. משמעות הדבר היא, שאם קיים סירוב לפתוח תיק – מדובר בהפרת אותה הנחיה רשמית. עוד צוין, כי בפנייה למח"ש יש לפרט במפורש את שמו של השוטר או החוקר אשר סירב לפתוח תיק או לחקור מקרה מסוג זה. "גם לחסרי ישע יש כתובת, וגם הם אזרחים", הדגיש הגורם.

הגורם הוסיף, כי בדוברות המשטרה מעוניינים לקבל שמות של שוטרים או חוקרים שסירבו לפתוח תיק במקרים כאמור, על מנת שיוכלו להוציא מענה רשמי באשר לפעולות שיינקטו כלפי אותם גורמים. כך נמסר לנו, בנוסף, מפי גורם בכיר במטה המשטרה (מקור).

מערכת "מעקב" קוראת לארגונים, להורים ולאנשי ציבור הדוגלים בצדק, להעביר לידיה מידע הכולל שמות שוטרים או חוקרים אשר נמנעו מפתיחת תיקים או מחקירת מקרים מסוג זה.

מהמידע שהתקבל עולה, כי ייתכן שמדובר בשינוי ממשי במדיניות, וכי בכירים במשטרה מעוניינים לדעת את שמות המסרבים, לצורך טיפול במקרים אלה.

במהלך השנים ליוו מערכת "מעקב" והמיזם "שומרת הטף" הורים רבים שפנו לתחנות משטרה בחדרה, תל אביב, עפולה ומקומות נוספים, כאשר במקרים רבים המשטרה לא פתחה תיקים בגין התעללות נפשית בתינוקות. ההצהרה הרשמית הנוכחית מהווה שינוי מדיניות משמעותי ומחייבת את המשטרה לפתוח תיקים ולחקור מקרים אלה בהתאם.

מיזם "שומרת הטף", שהוקם על ידי הדס חכימי, מתמחה בחשיפת מקרי התעללות, הזנחה והתנהגויות פוגעניות כלפי תינוקות ופעוטות במסגרת החינוך לגיל הרך. המיזם עושה שימוש במצלמות הקלטה סמויות בהתאם להנחיות המשפטיות המאפשרות לאפוטרופוס לתעד במקרים של חשד ממשי.

חכימי, אם לילד עם צרכים מיוחדים, החלה בפעילותה מתוך תחושת שליחות עמוקה לאחר שנחשפה לפרשת כרמל מעודה. במסגרת המיזם היא פועלת כסייעת סמויה בגנים חשודים, מלווה הורים החוששים לבטיחות ילדיהם, ומדריכה אותם כיצד לבצע תיעוד יעיל ולהעבירו לגורמי האכיפה.

במהלך השנים נחשפו במסגרת המיזם מקרים חמורים, שחלקם הובילו לסגירת גנים, להעמדת מטפלות לדין ולהתקנת מצלמות במעונות. לפני כשנה הצטרפה למיזם יוליה ברזני, המשמשת כשותפה מלאה בפעילות ומביאה עימה ניסיון בשטח ובקשר עם הורים ורשויות.

לאחר שחכימי נתבעה מספר פעמים על ידי מטפלות שנחשפו. למרות האתגרים, בית המשפט הכיר בזכותה לפרסם מקרים של פגיעה בילדים, תוך הדגשת האינטרס הציבורי שבחשיפתם.

ההתחייבות החדשה של משטרת ישראל מהווה צעד מהותי בהגנה על ילדים במסגרות החינוך. הדגשת העובדה שהתעללות נפשית מוגדרת כעבירה פלילית בחוק העונשין ושהמשטרה מחויבת לחקור מקרים כאלה, צפויה להשפיע על כל הגורמים המעורבים בתחום – החל מהורים המתלבטים האם להגיש תלונה, דרך חוקרי המשטרה הנדרשים לטפל בתלונות, ועד לגורמי החינוך הפועלים במסגרות השונות.

הנושא נוגע בבסיס החברתי והמוסרי של שמירת ביטחונם ורווחתם של ילדים במסגרות החינוך. הדיון הציבורי סביב גבולות החוק, הגדרות הפגיעה והמשאבים המוקצים לחקירות מהסוג הזה צפוי להימשך ולהעמיק, במיוחד לאור ההתחייבות הברורה של המשטרה לטפל בהתעללות נפשית באותה רצינות כמו בהתעללות פיזית.

המיזם "שומרת הטף" ממשיך בפעילותו עם חזון ברור: להבטיח שכל ילד יגדל בסביבה בטוחה, מוגנת וחומלת, ולוודא שאיש לא יוכל לפגוע בו מבלי שיידרש לתת את הדין. ההצהרה הרשמית של המשטרה מחזקת מטרה זו ומעניקה לה גיבוי משפטי וחקיקתי ברור.

מתוך ארכיון "מעקב" – ראיון עם ברזני וחכימי

הפוסט משטרה מכירה: התעללות נפשית בילדים עבירה פלילית הופיע לראשונה ב-מעקב.

זו הייתה אמורה להיות פעילות רגילה במעון יום. ליצן הגיע לבדר את הילדים, והגננת הכינה את המצלמה כדי לתעד רגעים משמחים. אבל מה שהתרחש ביום שבת השבוע עבר כל גבול של הגיון וצלח קווים אדומים בסיסיים בטיפול בילדים.

מורן ברכה, אם לילד במעון, הגישה תלונה במשטרה לאחר שלטענתה ליצן קשר את בנה לכיסא והדביק לו דבק על הפה במהלך הפעילות. הסיבה? הילד קם מהמקום פעמים רבות, והליצן החליט לפתור את ה"בעיה" בדרך שמזעזעת.

"בואי נקשור אותו לכיסא ונצלם לאמא"

לדברי האם, הגננת סיפרה לה כי הליצן אמר: "בואי נקשור אותו לכיסא, נצלם לאמא ונגיד שסוף סוף הצלחנו להושיב אותו". ואכן, הגננת צילמה את הילד הקשור ושלחה את התמונה לקבוצת הווטסאפ של הורי הגן.

"הלב שלי נשבר והדמעות שלי לא מפסיקות לרדת עד עכשיו, לא מצליחה להתאושש מהתמונה הזאת", כתבה האם בפוסט פייסבוק שעורר סערה ציבורית. "אחרי שצרחתי עליה היא מחקה את התמונות שלו מהקבוצה בטענה שאני חלילה לא ארגיש לא נעים".

המקרה חושף במלוא חריפותו את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. מדובר לא רק במעשה בודד של שיקול דעת לקוי, אלא בכישלון מערכתי שמערב מספר רמות: הליצן שביצע את המעשה, הגננת שהשתתפה בו וצילמה, המנהלת והמפקחת שטיפלו בתגובות מזלזלות.

תגובות זלזוליות מהרשויות החינוכיות

התגובות של נציגי המערכת החינוכית מעידות על תרבות ארגונית מטרידה. המנהלת טענה שהמעשה נמשך "לשנייה" בלבד, כאילו משך הזמן הוא הבעיה העיקרית. המפקחת, שאמורה לייצג סמכות פיקוח עליונה, כינתה את המקרה "בדיחה לא מוצלחת" ונטענה ש"נעשתה טעות".

"כאילו הם שברו איזשהו חפץ בטעות", מגיבה האם בכאב. התגובות הללו מעידות על חוסר הבנה יסודי של חומרת המעשה ושל הפגיעה הפסיכולוגית שנגרמת לילד כשמגבילים אותו בכוח בסביבה שאמורה להיות בטוחה עבורו.

קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו אינם "טעות" או "בדיחה לא מוצלחת". מדובר במעשה שעלול להיחשב כהתעללות בקטין ותקיפה, ובוודאי כהפרה חמורה של זכויות הילד לכבוד, לביטחון ולשלמות גופנית.

מה בין "בדיחה" לבין פגיעה חמורה?

האירוע המדובר מזעזע בכל קנה מידה. קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו, אפילו "בצחוק", אינם אלא פגיעה חמורה בכבודו, בזכויותיו ובבטחונו של הילד. מה עוד כאשר הצוות החינוכי אינו פועל בהסכמה לפעולה זו, אלא מתעד אותה ואף מפיץ אותה להורים, מבלי לחשוב על ההשלכות הנפשיות.

התייחסויות קלילות ואפילו מזלזלות כגון "בדיחה לא מוצלחת" אינן מתקבלות על הדעת ומסכנות את רווחת הילדים. הן משדרות מסר שהפגיעה בילדים אינה נושאת תוצאות ראויות, ויוצרות מתכון למחדלים חוזרים.

מערכת נטולת בקרה ופיקוח

המקרה מאיר באור חד את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. איך אפשר שליצן חיצוני, שלא עבר בדיקות ביטחון מעמיקות, יקבל גישה לילדים? איך אפשר שגננת תשתתף במעשה כזה ואף תצלם אותו? איך אפשר שמנהלת ומפקחת יזלזלו בחומרת המקרה?

יוליה ברזני מטעם מיזם "שומרת הטף" מציינת: "המקרה הזה חושף בפנינו את הסכנה שגלומה במסגרת חינוכית נטולת נהלים מסודרים ושגרות עבודה איתנות – מקום שיכול במהרה להפוך לאזור חשוך, שבו הילדים לא מקבלים את ההגנה והבטחון להם הם ראויים. אין זמן לזלזל יותר: על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

• "שומרת הטף" – מיזם להגן על זכויות ילדים, בראשות הגב' הדס חכימי, מתמקד בטיפול ומסגרות חינוכיות

הדברים מעלים שאלות קשות על איכות ההכשרה של צוותים חינוכיים, על מנגנוני הפיקוח הקיימים ועל התרבות הארגונית במעונות יום. אם גננת מנוסה לא מבינה שקשירת ילד היא מעשה בלתי מקובל, מה זה אומר על ההכשרה שקיבלה ועל הנחיות העבודה במעון?

שאלות קשות לרשויות

במסגרת בדיקת המקרה, מערכת "מעקב" פנתה הן למשטרת ישראל והן למשרד החינוך בשאלות חדות. למשטרה נשאלו שאלות על סטטוס החקירה, מהלך איסוף הראיות והגנה על הילד הנפגע. למשרד החינוך הופנו שאלות על נהלי הפיקוח, ההכשרה של צוותים והטיפול במקרה הספציפי.

• פנייה למשטרת ישראל
  הפנייה כללה שאלות מכריעות בדבר סטטוס התלונה שהוגשה על ידי האם, מהלך החקירה שהחלה, מעמדם המשפטי של המעורבים, והצעדים שננקטים על מנת להגן על הילד מפגיעה עתידית.

המערכת דרשה לדעת אם התקיימה חקירה, מי החוקרים הממונים, האם נלקחו עדויות מהמעורבים – כולל הילד עצמו, האם נתפסו ראיות כגון התמונות ושליחתן בקבוצות הוואטסאפ, ומה מעמדם המשפטי של הליצן, הגננת ומנהל המעון. כמו כן, התבקשה התייחסות לשאלה כיצד מטפלים במשטרה בעדות קטין במקרים מסוג זה, האם נעשה שימוש בעובדים סוציאליים או פסיכולוגים, ומה תהליך השמירה על בטחון הילד בהמשך.

• פנייה למשרד החינוך
  המשרד התבקש להתייחס לעמדתו לגבי האירוע, האם קשירת ילד לכיסא נחשבת למעשה מקובל או פסול במסגרת חינוכית, מהם הנהלים הקיימים למניעת מקרים כאלה, איך נבחרים ומפוקחים אנשי צוות חיצוניים כמו ליצנים, ואיך מתבצעת הכשרת הצוותים בנושא זכויות הילד.

בנוסף, משרד החינוך התבקש למסור אם נעשתה בדיקה במעון והאם ננקטו צעדים כלפי הצוות המעורב, וכן אם יש כוונה לבצע שינויים או להחמיר נהלים בעקבות האירוע. המשרד התבקש גם לפרט את מדיניות הפיקוח והפיקוח על תיעוד פעילויות במעונות.

מדובר בשאלות שהתשובות עליהן יקבעו האם המקרה יטופל כאירוע חריג שיוביל לתיקונים מערכתיים, או כ"תאונת עבודה" שתישכח במהרה. ההורים והציבור רשאים לדעת מה הצעדים שננקטים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים.

הפגיעה בילד – מעבר לפיזי

חשוב להבין שהפגיעה בילד במקרה זה חורגת מהגבלה הפיזית. ילד שנקשר לכיסא על ידי מבוגרים במקום שאמור להיות בטוח עבורו, עלול לפתח טראומה שתלווה אותו זמן רב. האמון הבסיסי שלו במבוגרים ובמסגרת החינוכית נפגע, והוא עלול לפתח חרדות וקשיים התנהגותיים נוספים.

הצילום של הילד הקשור והשליחה לקבוצת ההורים מחמירים את הפגיעה. מדובר בהשפלה פומבית של קטין, במעשה שעלול להיחשב כפגיעה בפרטיותו ובכבודו. העובדה שהגננת מחקה את התמונות רק לאחר מחאת האם מעידה על חוסר הבנה של חומרת המעשה.

המקרה דורש תגובה מערכתית מקיפה. לא מספיק לטפל בגורמים הספציפיים – יש צורך בבחינה מחודשת של נהלי העבודה, ההכשרה והפיקוח במעונות יום ברחבי הארץ.

כפי שמציינת ברזני: "על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

הציבור זכאי לתשובות ברורות מהרשויות. איך יתכן שמקרה כה חמור התרחש ללא שום מנגנון בקרה? מהם הצעדים שננקטים נגד המעורבים? איך מתכוונים למנוע הישנות של מקרים דומים?

משרד החינוך חייב להציג תכנית פעולה מקיפה שתכלול חיזוק נהלי הפיקוח, שדרוג ההכשרה של צוותים חינוכיים והקמת מנגנונים יעילים לטיפול בתלונות. המשטרה חייבת לחקור את המקרה בצורה יסודית ולהבהיר מהם הכללים המשפטיים הנוגעים לטיפול בילדים במסגרות חינוכיות.

המקרה הזה אינו יכול להיות נשכח כאירוע חריג. הוא חייב להוות נקודת מפנה בטיפול במערכת החינוך לגיל הרך, מערכת שבה נתונים הילדים הכי פגיעים בחברה שלנו. הזמן לפעולה הוא עכשיו, לפני שמקרה הבא יתרחש.

בנוגע לליצן שקשר ילד, משרד החינוך מגיב לנו:

בהתייחס לאירוע החריג במעון בהר חומה:
משרד החינוך מבהיר: מדובר באירוע חריג ביותר שבמרכזו מטפלת במעון. התיעודים שפורסמו מעלים חשש כבד להתנהלות החוצה כל גבול מקצועי, ערכי וחינוכי. מאחר שהנושא מצוי בחקירת משטרת ישראל, המשרד מנוע מלהרחיב עליו מבחינה תקשורתית. המשרד מלווה את הורי הפעוט ויפעיל את כל האמצעים שבסמכותו בהתאם לממצאי החקירה.

בנוסף, נמסר למערכת "מעקב" מטעם גורמי משטרת ישראל כי התיק נפתח והחקירה מתנהלת באופן יסודי ומקצועי. המשטרה מתייחסת ברצינות רבה למקרה זה, כמו גם לכל מקרה אחר שבו עולה חשד לעבירה על החוק. בחקירה מעורבים חוקרים מקצועיים, ביניהם גם חוקרים המתמחים בגיל הרך.

נכון לעכשיו, לא ניתן למסור פרטים נוספים אודות החקירה, לרבות שמו של הליצן, זאת מאחר שהמשטרה אינה מוסרת מידע על מהלכי החקירה. עם זאת, התיק פתוח ומתקיימת בו חקירה פעילה. נוסף על כך, הפיקוח על המקרה נמצא בידי עיריית ירושלים ומשרד החינוך, ועל כן ניתן לפנות אליהם לשאלות הנוגעות לפיקוח, למצלמות וכיוצא בזה.

ברור כי המשטרה חוקרת את הנושא לעומק ולוקחת ברצינות כל תלונה שהוגשה, ובמקרה הנוכחי התלונה הוגשה על ידי אמו של הילד.

התעללות בגני ילדים – כבר שגרה?

לצערנו, אין זה מקרה יחיד. אנו בצוות "מעקב" חשפנו לא מעט סיפורים אודות התעללויות בגני ילדים, ליווינו הפגנות רבות ופתחנו הליכים משפטיים נגד הגננות המעורבות.

באחד המקרים הבולטים, מופיע "משפחתון הפרח" בניהולה של הגב' שני רגינסקי מעפולה. בית המשפט קבע כי בגן זה אירעו התעללויות חמורות, וניתן צו סגירה מטעם משרד החינוך. למרות זאת, תיעדנו כי "משפחתון הפרח" מפרסם פעילות ומגייס ילדים לקייטנה – זאת אף על פי צו הסגירה. בעקבות תיעוד חד־משמעי וסיקור עיתונאי, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החינוך, שענה במכתב רשמי: "משרד החינוך מבהיר כי למשפחתון 'הפרח' ניתן בעבר צו סגירה מנהלי וצווי סגירה שיפוטיים, אשר תוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעל נגדו במלוא הסמכויות העומדות לרשותו".

גב' שני רגינסקי סגרה את מספרי הטלפון והמיילים של מערכת "מעקב", ולכן לא הצלחנו לקבל תגובה רשמית מדוע, על אף הצו, דף העסקי של משפחתון "הפרח" ממשיך לפרסם פעילות.

• עיין בכל הכתבות הנוגעות לגן הילדים המנוהל על ידי גב' שני רגינסקי – לחץ כאן

מקרה נוסף תועד בחדרה, אשר כלל גם הפגנה וגם הליך משפטי – שבו מעורבת הגב' לבנה שם טוב, שנעצרה בעקבות חשיפת ההקלות שבגן, והייתה במעצר.

• קרא בעיון את כל הכתבות המתייחסות לגן הילדים המנוהל בידי גב' לבנה שם טוב – לחץ כאן

לצערנו, מקרים מסוג זה אינם נדירים כלל. תועדו עשרות מקרים של התעללויות בגני ילדים, אך נראה כי למשטרה אין די זמן וכוח אדם לטיפול הראוי בהם. בעוד המשטרה מטפלת במקרים אלה בצורה חלקית בלבד, הפרקליטות נמנעת מלהגיש כתבי אישום כנדרש. לעיתים נדירות בלבד, וככל הנראה, מקרים מועטים בלבד מגיעים לדיון בבתי המשפט. כמו כן, נראה כי גם משרד החינוך אינו מחזיק ביכולת הנדרשת לטיפול הולם במקרים אלו – וכל זאת על חשבון עתיד ילדינו.

אין מקום לוויתורים כשמדובר בבטחונם ורווחתם של ילדים. המסר חייב להיות ברור: כל מי שפוגע בילד במסגרת חינוכית יישא באחריות המלאה למעשיו, וכל מערכת שמזלזלת במקרים כאלה תעמוד לדין של הציבור.

עדכון (12.08.2025 | 21:20):

הפוסט כישלון מערכת החינוך: התעללות במעונות חושפת מציאות אפלה הופיע לראשונה ב-מעקב.