שני רגינסקי, שניהלה את גן הילדים "משפחתון פרח", מצויה במרכזה של מערכה משפטית וציבורית מורכבת. בית המשפט קבע כי התנהלותה במסגרת הגן לא הייתה תקינה, והמדינה הוציאה צו סגירה למוסד לאחר שנמצאו בו ליקויים חמורים. למרות זאת, לטענת הורים שילדיהם למדו במוסד, רגינסקי ממשיכה לנקוט בצעדים משפטיים נגדם, כאשר השלכות הפגיעה חורגות הרבה מעבר לגבולות הסכסוך המקורי.

הורים מתארים תקופה שבה ילדיהם למדו ב"משפחתון פרח" כתקופה קשה ומטלטלת. לדבריהם, ילדים חזרו לבתיהם עם חבלות פיזיות, מצוקות נפשיות ותגובות התנהגותיות חריגות. כאשר נחשפו פסקי הדין וההחלטות הרשמיות נגד רגינסקי, החליטו ההורים להפסיק את התשלומים ולהוציא את ילדיהם מהמסגרת. בתגובה, לטענתם, פתחה רגינסקי נגדם תיקים בלשכת ההוצאה לפועל – מהלך שיש לו השלכות הרסניות על דירוג האשראי והמוניטין הכלכלי של המשפחות.

מערכת האשראי הישראלית רואה בפתיחת תיק בהוצאה לפועל אחת מהפגיעות המשמעותיות ביותר בנתוני האשראי של אדם. המידע מועבר באופן מיידי למערכת נתוני האשראי של בנק ישראל ולחברות דירוג פרטיות כמו BDI, ומרגע זה נחשב החייב כבעל פרופיל סיכון גבוה. דירוג האשראי, שנע בדרך כלל בין 300 ל־1000 נקודות, עלול לרדת בעשרות ואף מאות נקודות בעקבות רישום יחיד. ירידה כזו גוררת אחריה קשיים ממשיים בקבלת הלוואות, אישור כרטיסי אשראי, מימון משכנתה, ולעיתים אף השפעה על סיכויי קבלה לעבודה. גם לאחר סגירת התיק, הרישום השלילי נשמר בדוח האשראי למשך תקופה של שלוש עד חמש שנים.

המערכת המשפטית אינה בוחנת את המניע מאחורי פתיחת התיק. אין חקירה של השאלה האם מדובר בגביית חוב לגיטימית או בשימוש במנגנון משפטי מתוך כוונות נקמה או פגיעה. די בחתימה על הסכם או בהמחאה כדי לאפשר את פתיחת התיק, והנטל להוכיח את אי הצדקתו מוטל על החייב. ההורים נאלצים להגיש התנגדויות, לשכור ייצוג משפטי, ולהתמודד עם הליכים מורכבים ומתישים שיכולים להימשך חודשים ארוכים ואף שנים – וכל זאת במטרה להוכיח כי פתיחת התיק נעשתה שלא בתום לב.

הפרשה סביב "משפחתון פרח" חורגת מגדר סכסוך עסקי שגרתי. מאחורי המסמכים המשפטיים והטפסים הבירוקרטיים מסתתרות משפחות שמתארות טראומה אמיתית. ילדיהם, לפי עדויות ההורים, חזרו מהגן עם סימני מצוקה פיזיים ונפשיים, וחלקם מתקשים עד היום לשוב למסגרת חינוכית כלשהי. המדינה, לאחר סדרת בדיקות, מצאה כי בגן קיימים ליקויים חמורים והורתה על סגירתו – צעד חריג ונדיר המעיד על חומרת הממצאים שהתגלו.

דאז הוגש ערעור על פסק הדין, אך בית המשפט המחוזי נקט כלפי רגינסקי בקו תקיף אף יותר. גם בערעור נפסקו הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח, בהן חויבה רגינסקי לשאת. מדברי פסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי הגננות שעבדו בגן שבבעלות רגינסקי נעצרו – נתון המעורר חשד כבד ביותר.

• ציטוטים מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי – דברים המתייחסים לגב’ רגינסקי ולגן שהיה תחת ניהולה:

למרות צו הסגירה והממצאים, רגינסקי ממשיכה, לפי טענות ההורים, בניסיונות פגיעה משפטית וכלכלית. המשפחות, שכבר ספגו פגיעה רגשית וכלכלית בשל התקופה בה למדו ילדיהם בגן, נאלצות להתמודד עם תיקים פתוחים בהוצאה לפועל, רישומים שליליים במערכת האשראי הלאומית, ועוגמת נפש מתמשכת.

ההשלכות של פתיחת תיק בהוצאה לפועל הן הרסניות כמעט לכל אדם. מעבר לנזק הכלכלי המיידי, הרישום גורר אחריו סטיגמה של חוסר אמינות פיננסית. אדם בעל תיק פעיל נתפס כלווה מסוכן, בנקים מסרבים לאשר לו מסגרות אשראי, חברות סליקה מטילות מגבלות, ובמקרים מסוימים גם מעסיקים בוחנים את נתוני האשראי לפני קבלת החלטה על העסקת עובד.

מומחים למערכות אשראי מדגישים כי במקרים כאלה חיוני לפעול במהירות: להגיש התנגדות מנומקת, לבקש ביטול התיק, או להגיע להסדר על מנת לצמצם את היקף הנזק. עם זאת, גם לאחר סיום ההליך המשפטי, דירוג האשראי אינו משתקם באופן מיידי. בנק ישראל שומר את הנתונים השליליים במערכותיו למשך שלוש שנים ממועד סגירת התיק, ובמקרים חריגים אף למשך חמש שנים.

דוגמה מספרית ממחישה את ממדי הפגיעה בצורה מוחשית: אדם שדירוג האשראי שלו עמד על 820 נקודות – ציון גבוה ביותר המעיד על אמינות פיננסית מעולה – עלול לראות את הציון שלו צונח ל-500 נקודות בעקבות תיק יחיד שנפתח נגדו. המשמעות המעשית היא מעבר ממעמד של "לווה מועדף" עם גישה להטבות ולריביות נמוכות, למעמד של "לווה מסוכן" עם ריביות גבוהות ודחייה אוטומטית ברוב בקשות ההלוואות.

לטענת ההורים, במקום לגלות אחריות ולבקש סליחה מהילדים והמשפחות שנפגעו, רגינסקי בחרה להמשיך את המאבק באמצעים משפטיים וכלכליים. בעוד שגן הילדים שניהלה נסגר בצו של המדינה בשל ממצאים חמורים, נותרו ההורים להתמודד לבד עם ההשלכות – הן על ילדיהם והן על עתידם הכלכלי.

מקרה זה חושף פן מטריד במערכת החינוך הפרטי ובמערכות האכיפה והפיקוח: כיצד גורם שנמצא בעמדת כוח מול הורים יכול, גם לאחר שנקבע כי ניהל מוסד באופן לא תקין, להשתמש במנגנוני החוק כדי להטיל על אותם הורים נזק נוסף. עבור משפחות רבות, "משפחתון פרח" הפך לשם נרדף לסיוט מתמשך – לא רק בשל האירועים שהתרחשו בין קירות הגן, אלא בעיקר בשל מה שהגיע לאחר מכן: תיקים בלשכות ההוצאה לפועל, רישומים שליליים בדוחות האשראי, ופגיעה ממושכת במוניטין הכלכלי.

הורים שנפגעו מציינים כי הם מצפים שהרשויות הממשלתיות ישלימו את עבודתן ויוודאו כי מי שנמצא אחראי למחדלים חמורים לא יוכל לשוב ולנהל מסגרת חינוכית בעתיד. עד אז, הם ממשיכים להתמודד עם השלכות שהחלו בגן ילדים קטן – והמשיכו עמוק אל תוך חייהם הפרטיים, משפחותיהם ועתידם הכלכלי.

לעיון בכל הכתבות שפורסמו על גב' שני רגינסקי – לחצו כאן

הפוסט שני רגינסקי: גן נסגר בצו – הורים נרדפים ומוטרדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית אלימה חמורה התרחשה במסדרונות בית משפט נוף הגליל, כאשר העיתונאי דים אמור הותקף באכזריות על ידי שני רגינסקי, מנהלת משפחתון פרח בעפולה, בעת שמילא את תפקידו העיתונאי. התקיפה, שכללה שבירת ציוד צילום יקר ערך, התרחשה לאחר דיון משפטי בו רגינסקי הייתה מעורבת.

פגיעה חמורה בחופש העיתונות

אמור, כתב במערכת החדשות "מעקב", הגיע לבית המשפט כדי לסקר דיון משפטי בתביעה שהגישה רגינסקי נגד קבוצת אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". במהלך ניסיונו לתעד את ההליך המשפטי ולראיין את רגינסקי, היא התפרצה באלימות קשה כלפיו, תקפה אותו פיזית והשחיתה את ציוד הצילום המקצועי שברשותו.

"התקיפה הייתה ברוטלית ובלתי צפויה", מסר אמור. "לא ניתן להשלים עם מצב בו עיתונאי מותקף במסדרונות בית המשפט בעת מילוי תפקידו. זוהי פגיעה חמורה לא רק בעיתונאי עצמו, אלא בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת".

התקיפה החמורה מתווספת לשורת אירועים מטרידים הקשורים למשפחתון פרח. לאחרונה קבע בית המשפט כי במסגרת החינוכית שבניהולה של רגינסקי התרחשו מקרי אלימות חמורים. בעקבות הממצאים המזעזעים, הוציא משרד החינוך צו סגירה מיידי למשפחתון, ועיריית עפולה מחקה אותו מרשימת המסגרות החינוכיות המאושרות בעיר.

סיוט במשפחתון 'פרח': מעצר, יחס מפחיד לילדים והורים זועמים – קרא עוד

צו סגירה ומעצר: חשד לזוועות במעון פעוטות בעפולה – קרא עוד

חקירת משטרה נפתחה נגד מפעילת משפחתון פרח בעפולה – קרא עוד

"משפחתון פרח": המסכה הוסרה – עובדות בחקירה, שני רגינסקי חוטפת פסק דין כואב – קרא עוד

הילדים שנחשפו לאירועים במשפחתון הופנו לטיפול נפשי מקצועי, עדות נוספת לחומרת המקרים שהתרחשו במקום. במקביל, מתנהלת חקירה משטרתית מקיפה נגד צוות הגן, כולל הגננות תמר ביטון ומזל בידגלון, כאשר במסגרת החקירה כבר בוצע מעצר אחד לפחות.

בכתב התביעה שהוגש נגד רגינסקי, נחשף כי מלבד התקיפה הפיזית, היא ניסתה למנוע את הסיקור התקשורתי של ההליכים המשפטיים באמצעים שונים. יתרה מכך, לאחר האירוע היא החלה לשלוח לעיתונאי הודעות מטרידות בעלות אופי אישי ומיני, כולל כינויים כמו "אהוב ליבי". המסרונים המוזרים, שנשלחו בסביבות השעה 12 בלילה, נראו כניסיון להטריד, להשפיע על הסיקור העיתונאי, להפריע לסדר יומו של הכתב, לגרום לו לסיוט ולהפעיל עליו לחץ.

בית המשפט המחוזי כבר קבע בפסיקה קודמת כי על רגינסקי לשלם פיצויים בסך 7,500 ש"ח להדס חכימי, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשפחתון. בהליכים המשפטיים הנוכחיים, מייצג את חכימי עורך הדין איתן סבג, בעוד רגינסקי מיוצגת על ידי עורך הדין רועי דותן.

התקיפה האלימה של עיתונאי במסדרונות בית המשפט מעלה שאלות קשות לגבי שלטון החוק וחופש העיתונות. העובדה כי מנהלת מסגרת חינוכית, שכבר נמצאה אחראית לאירועי אלימות בעברה, בוחרת להשתמש באלימות כלפי עיתונאי במילוי תפקידו, מעידה על דפוס התנהגות מסוכן ומדאיג.

ההליכים המשפטיים בתביעה החדשה צפויים להימשך, כאשר מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב ולדווח על ההתפתחויות בתיק, למרות ניסיונות ההשתקה והאיומים. התקיפה החמורה של העיתונאי דים אמור מדגישה את הצורך הדחוף בהגנה על עיתונאים במילוי תפקידם ובאכיפה מחמירה כנגד מי שמנסה לפגוע בחופש העיתונות.

הפוסט בעלת הגן שנסגר בגין התעללות בילדים שוב נוקטת באלימות הופיע לראשונה ב-מעקב.

משרד החינוך הוציא היום (10.11) צו הפסקה מינהלי למעון היום "משפחתון פרח" ברחוב לשם 39 בעפולה. הצו, שתוקפו 60 יום, הוצא בעקבות חשש ממשי לפגיעה מיידית בשלומם של הפעוטות השוהים במסגרת.

בעקבות תלונות רבות שהצטברו מפי הורים מודאגים, פעילים חברתיים, אנשי תקשורת ונציגי החוק, נאות לבסוף משרד החינוך להתערב בנעשה. זאת, חרף העובדה כי אך לפני זמן קצר קבעה מפקחת מטעם המשרד כי המסגרת החינוכית מתנהלת כשורה. ההורים, אשר זעקתם לא נשמעה, נאלצו לספוג השפלות קשות מנות מצד גורמי האכיפה והרשויות המוסמכות, בטרם נחשפה האמת המזעזעת.

שני רגינסקי בבית המשפט

למעשה, ההורים המודאגים מצאו עצמם ניצבים אל מול חומה בצורה של התנגדות מצד משטרת ישראל, עיריית עפולה ומשרד החינוך. חרף מחאותיהם הנחושות, הגישה שני רגינסקי בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כנגד שמונה אימהות ונגד הדס חכימי, מקימת המיזם 'שומרת הטף', אשר פעלו ללא לאות לחשיפת האמת. הרשויות, כמנהגן, הציבו חומת אטימות והתנערות מאחריות בפני ההורים המיואשים.

ברם, נוכח ריבוי התלונות, התביעות והערעורים, נאלצו רשויות האכיפה ומשרד החינוך להיענות לדרישות ולפתוח בחקירה מעמיקה. או אז התברר כי מה שהוגדר בעבר כ'תקין' היה למעשה מסווה לכאוס מזעזע.

ראוי לציין כי במהלך המאבק המתמשך, עד בשם סיזר, אשר העיד לטובת רגינסקי, נקט באיומים כלפיי בעת מילוי תפקידי העיתונאי, ואף רגינסקי עצמה נקטה באלימות כלפיי. לאחר מערכה ממושכת ומתישה, הושג לבסוף צו הסגירה המיוחל – קרא עוד

סוף סוף, במחוז צפון נפתחה לאחרונה חקירה בחשד להתעללות בפעוטות בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים בפעוטון. עם מעבר החקירה לשלב הגלוי, נעצרה מטפלת, תושבת אחד המושבים באזור, בחשד לעבירות התעללות בקטינים חסרי ישע על ידי האחראי שאינו הורה. בית המשפט האריך את מעצרה.

גורם במשרד החינוך שנחשף לחומרי החקירה, כולל צילומי מצלמות האבטחה, מסר: "מה שראינו במצלמות מחריד, אנו תומכים במעצר". פרטי החשודים נמצאים תחת צו איסור פרסום בשלב זה.

"הכל תקין!"?

שוב, ראוי להדגיש כי חשיפת הפרשה המזעזעת התאפשרה הודות למאבקם הבלתי מתפשר של הורי הפעוטות, אשר חברו להדס חכימי, מקימת המיזם 'שומרת הטף', ולעורך הדין איתן סבג. המטריד מכל הוא כי ימים ספורים טרם נחשפו המעשים החמורים, ערכה מפקחת מטעם משרד החינוך ביקור במעון והעניקה לו חותמת כשרות באומרה כי 'הכל תקין' – עובדה המטילה צל כבד על אמינות ויעילות מערך הפיקוח המשרדי.

נדרשת פעולה מיידית להדחת המפקחת מתפקידה ולקיום חקירה מקיפה בדבר כשליה המקצועיים. תמוהה ומטרידה העובדה כיצד נעלמו מעיניה הממצאים החמורים, המעלים ספק כבד באשר לכשירותה לשמש בתפקיד האמון על שלומם של פעוטות.

יוליה ברזני, אחת האימהות המובילות את המאבק, מסרה: "לא נוותר ונמשיך להיאבק עד הסוף. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, אך טובת ילדינו היא מעל הכל".

המקרה מצטרף לשורה של מקרים דומים שנחשפו לאחרונה במעונות יום ברחבי הארץ, ומעלה שוב את הצורך בהגברת הפיקוח והבקרה על מסגרות לגיל הרך. ההורים טוענים כי אלמלא המאבק העיקש שלהם והסיוע של ארגון "שומרת הטף", ייתכן שהמקרה לא היה נחשף כלל.

קרא עוד – לחץ כאן

לאור עדכון שהתקבל מפי דובר עיריית עפולה, ברצוננו להודיע כי גן הילדים על שם שני רגינסקי הוסר ממערך מוסדות החינוך של העירייה.

הפוסט צו סגירה ומעצר: חשד לזוועות במעון פעוטות בעפולה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט סיוט במשפחתון 'פרח': מעצר, יחס מפחיד לילדים והורים זועמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט חקירת משטרה נפתחה נגד מפעילת משפחתון פרח בעפולה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפסק דין מטלטל שניתן בבית המשפט בנוף הגליל נחשפו שקריה של שני רגינסקי, בעלת משפחתון "פרח", והיחס המטריד כלפי הילדים במוסד שבניהולה. השופטת רים נדאף חשפה בפסק דינה מציאות קשה של צעקות, צרחות ויחס משפיל כלפי ילדים חסרי ישע.

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בתצהירים ובמלוא החומר שהוגש, וכן שמעתי את עדויות המבקשת והמשיבה, ואת טיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי יש לבטל את הצו בצורה חלקית", פתחה השופטת את פסק דינה החמור.

בהמשך קבעה השופטת באופן נחרץ: "שמעתי מקטע של כ-3.5 דקות מתוך ההקלטה השלמה, ואכן התרשמתי כי המדובר בהקלטה מטרידה, חמורה, שמשקפת יחס משפיל תוקפני מפחיד ומאיים כלפי הילדים קטנים, של צעקות וצרחות בלתי פוסקות מצד אחת הסייעות בגן המבקשת והתייחסות חסרת כבוד, חום או אהבה. אין זה היחס ההולם והצפוי מצד צוות הסייעות בגן כלפי ילדים קטנים חסרי ישע".

הפרשה החלה כאשר הדס חכימי חשפה ופרסמה הקלטות מטרידות מתוך המשפחתון. במקום להתמודד עם הממצאים החמורים, בחרה רגינסקי להגיש בקשה לצו נגד חכימי בניסיון למנוע את פרסום ההקלטות.

אבסורד מטריד במיוחד התגלה בהתנהלותה המשפטית של רגינסקי.

תחילה טענה בבית המשפט כי אין לה כל קשר להקלטות, וכי אלה אינן שייכות לה.

מלבד העדות הכוזבת אשר נמסרה לבית המשפט, הגברת רגינסקי הבהירה באופן שאינו משתמע לשני פנים לגברת חכימי כי ההקלטות שפורסמו אינן שייכות למעון הילדים שבניהולה. לאור התנהלות זו, ניתן להסיק כי כנראה מסירת עדויות שקריות הינה דפוס התנהגות שגור עבורה.

אולם ב-8 באוקטובר 2024, רגע לפני הדיון, נזכרה לפתע להגיש 'תצהיר משלים' בו שינתה את גרסתה באופן דרמטי.

במסגרת עדותה הראשונה ותצהירה הראשון מסרה עדות שקר לבית המשפט – עבירה אשר על פי חוק העונשין, דינה עד שלוש שנות מאסר (החוק קובע במפורש: "מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים").

יש לתת את הדעת כי התצהיר עבר שינוי מהותי בסמוך למועד הדיון, עת הוגשה גרסה מתוקנת. מעורר תמיהה הדבר באשר לנסיבות השינוי המאוחר. יש בכך משום התנהלות תמוהה כי מנהלת הגן סבורה, כנראה, כי ביכולתה לשנות את גרסתה על פי הנוח לה.

בית המשפט הנכבד ציין בפסק דינו כי הוגש תצהיר משלים, ובו עולה כי על פי הגרסה המעודכנת, ההקלטות מקורן בגן בניהולה של הגברת רגינסקי, וכי העובדת פוטרה בעקבות התנהלותה הבלתי ראויה. וכך קבעה כבוד השופטת בהחלטתה:

"לפני הדיון שהתקיים ביום 8.10.24 הגישה המבקשת תצהיר משלים בעקבות הגשת תגובת המשיבה, בו היא מודה למעשה כי אותה הקלטה הוקלטה בגן שלה, וכי היא דאגה לפטר את אותה סייעת שנשמעה בהקלטה צורחת על הילדים, למרות שלא הייתה בגן שלה כל התעללות בקטינים".

בפסק הדין התייחסה השופטת נדאף גם לטענות רגינסקי על הנזק שנגרם לה: "אני מאמינה למבקשת כי פרסום ההקלטה פגע במבקשת בצורה כלשהי, אם זה ע"י ביטול הרשמות ילדים לגן ואם זה בתגובות הקשות שהיא מקבלת, אך מה שאמור להטרידה בפועל הוא התפקוד הלקוי של הסייעות בגן, והיחס המחריד שהן נותנות לילדים. המדובר בגן פרטי של המבקשת, שנמצא באחריותה, והיא אמורה לדאוג להעסיק בו צוות מקצועי מתאים".

חומרת המקרה מתעצמת לאור העובדה כי אחת העובדות במשפחתון, מזל בידגלון, פוטרה עקב התנהגות בלתי הולמת כלפי הילדים. עובדה זו מעלה תהיות קשות לגבי הפיקוח והבקרה במשפחתון, ומדוע לא ננקטו צעדים מוקדם יותר.

דפוס התנהלותה של רגינסקי כלפי הורים שביטלו הרשמה או ביררו פרטים כלל, על פי העדויות שהוצגו בבית המשפט, איומים בתביעות משפטיות. במקום להתמודד עם הביקורת ולתקן את הליקויים החמורים שנחשפו, בחרה רגינסקי בדרך של ניסיונות השתקה והפחדה.

בסיום פסק הדין קבעה השופטת נדאף באופן חד משמעי: "בנסיבות אלו, פרסום ההקלטה אינו מהווה הטרדה מאיימת כלפי המבקשת, ובא במקרה דנן לשרת מטרה טובה של הגנה על קטינים חסרי ישע, שאין להם יכולת להתגונן או להתבטא ולשקף את מה שקורה איתם בגן. חשיפת הורי הקטינים למה שמתרחש בפועל בגן של המבקשת אינו מהווה הטרדה מאיימת, אלא חשיפת מצב עובדתי קיים, שיש לטפל בו ולתקנו".

התנהלות זו של רגינסקי מעלה שאלות קשות לגבי אמינותה ויושרתה. השינוי הדרמטי בגרסתה ערב הדיון, לאחר שהגישה תצהיר שקרי לבית המשפט, מצביע על דפוס מטריד של הסתרת האמת והטעיית בית המשפט.

התיק מעלה גם שאלות נוקבות לגבי מערך הפיקוח על מסגרות פרטיות לגיל הרך. העובדה שצוות המשפחתון נהג בילדים באופן כה פוגעני, תוך צעקות וצרחות בלתי פוסקות, מחייבת בחינה מחדש של מנגנוני הבקרה והפיקוח על מסגרות אלו.

רבות מהתלונות נסגרות: מה קורה במשטרה?

נמצא כי חלק ניכר מהתלונות המוגשות למשטרת ישראל מסתיימות בסגירה, כאשר אף הליך הסגירה עצמו מעלה תהיות משמעותיות. תשומת לב מיוחדת נדרשת לאופן סגירת התיקים על ידי החוקר, מר דורון גבאי. כך למשל, קיים תיעוד המצביע על כך שתלונה אחת הוגשה בשעה כ-22:00, ולמחרת היום, בשעות הצהריים, כבר הוחלט על סגירתה. זאת בעוד תלונות אחרות כנגד גב' רגינסקי עודן מצויות בחקירה.

מתעוררת השאלה כיצד ניתן, בפרק זמן כה קצר של שעות ספורות, להגיע למסקנה נחרצת בדבר העדר עבירה פלילית, בפרט כאשר לא הושלם איסוף החומר בתיקים הפתוחים הנוספים. יתרה מזאת, נשאלת השאלה כיצד ניתן לקיים הליך חקירה מקיף ויסודי בתוך שעות ספורות בלבד, שהרי אין בידי החוקר יכולת על-טבעית לצפות את העתיד.

בנוסף, קיים תיעוד של תלונה שנייה אשר נסגרה על ידי אותו חוקר כעבור יומיים בלבד.

למען הסדר הטוב, הריני מביא לפרסום את פרטי הפרופיל של גב' מיכל ספקטור:

מעורר תמיהה נוספת הוא כי משטרת ישראל נמנעה מלהגיב לפניות בנושא. לפיכך, הועברו תלונות ופניות למבקר המדינה, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל, וכן הועברו העתקים למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון לאומי, מר איתמר בן גביר.

נשאלת השאלה מה מבקשת משטרת ישראל להסתיר, את מי היא מגבה, ומה עומד מאחורי מהירותו יוצאת הדופן של מר גבאי בסגירת התיקים הללו.

ראוי לציין כי אף החוקרת, גב' נעמה סולומון, אינה מהווה יוצאת דופן בהתנהלות זו – שכן אף היא הורתה על סגירת התיק. אמנם ייתכן כי סגירת התיקים נעשתה בהתאם להוראות הדין, ואולם מתעוררת תהייה מדוע נמנעת דוברות משטרת ישראל מלספק הסברים והבהרות לעיתונאי באשר לנסיבות סגירת התיקים.

כידוע, שתיקת הרשויות כמוה כמענה, ואף היא טעונה פרשנות.

פרשת לוציפר (#מיכל_ספקטור)

קיים אבסורד מהותי ומשמעותי בעובדה כי הפעילה, גב' הדס חכימי, מעולם לא פרסמה תוכן כלשהו אודות גב' שני רגינסקי, וכן בפרסומיה לא הוזכר כלל שמו של הגן או כל אזכור דומה.

מעורר תמיהה כי גב' רגינסקי בחרה להגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת בגין פרסום העוסק בלוציפר ובגב' מיכל ספקטור.

הפרסום אותו העלתה גב' חכימי עוסק ב"לוציפר" – שם גנרי במובהק, ואף ראוי לציין כי בקרב הציבור הדתי ידוע כי לוציפר הינו דמות המזוהה עם המגדר הזכרי ולא הנקבי.

יתרה מזאת, הפרסום מאת גב' חכימי מתייחס לגברות כדוגמת מיכל ספקטור ותמר גפן. למען הסר ספק, בכל תוכן הפרסום לא מופיע ולו אזכור יחיד של הגן בניהול גב' רגינסקי או של גב' רגינסקי עצמה.

מעורר תהייה משמעותית כי פרסום העוסק בלוציפר, בגב' מיכל ספקטור ובגב' תמר גפן וכו', שימש כעילה להגשת תביעה ובקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. מה שמגביר את התמיהה הוא שגב' רגינסקי עצמה צירפה לבית המשפט, כנספח ב' לתצהירה, את הפרסום הנדון, אשר בו לא מופיע כל אזכור לשמה, לשם הגן שבניהולה, ואף לא לקצין המשטרה או למפקחת המעורבים בעניין.

לקחתי על עצמי את ההחלטה להביא לפרסום את הראיה ואת נספח 2:

התצלומים אשר צורפו לפרסום הפוסט כוללים תמונה מתוך הפרופיל האישי של גב' מיכל ספקטור, וכן איור גרפי בעל אופי מיסטי, המזכיר אולי את דמות לוציפר. תצלומים אלו צורפו על ידי גב' רגינסקי עצמה לתצהיר אשר הוגש לבית המשפט (נספח 2).

מעיון מעמיק בתצהירה של גב' שני רגינסקי עולה כי היא משייכת את זהותה לגב' מיכל ספקטור, גב' תמר גפן ואחרים.

לשם המחשה, גב' שני רגינסקי חותמת על תצהיר ומגישה לבית המשפט בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות, ובה בעת מתייחסת לפרסומים אודות גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן. מתעוררת השאלה מה מבקשת גב' רגינסקי להסתיר, ומדוע, בין אם בשגגה ובין אם במכוון, הצהירה כי זהותה משתייכת לגברות המוזכרות בפרסום.

בית המשפט דחה את בקשתה והחליט כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות, בשל חשיבותו הציבורית.

יחד עם זאת, הגברות מיכל ספקטור, תמר גפן, סימונה טולילה ונשים נוספות המוזכרות בתצהיר אשר הוגש לבית המשפט על ידי גב' שני רגינסקי, פתחו לפתע במסע טרור תקשורתי כנגד הורים אשר הוציאו את ילדיהם מן הגן או ביטלו את רישומם אליו. גב' ספקטור וגב' גפן מפרסמות תכנים כוזבים ופוגעניים אודות הורים אלו.

גב' יוליה ברזני החליטה לבטל את רישום ילדיה, ובעקבות כך הוגדרו היא ובן זוגה לאלתר על ידי גב' מיכל ספקטור כ"שני נוכלים".

גב' ברזני עשתה ניסיון ליצירת קשר עם גב' ספקטור, אך ניסיונותיה עלו בתוהו.

סיפור דומה אירע עם הורים נוספים, אשר אף הם נחשפו לדברי לשון הרע מצד גב' תמר גפן.

עוד מקרה טרגי אירע עם זוג הורים אשר לא חפצו כי ילדם ילך לגן בניהולה של גב' רגינסקי, ובעקבות זאת פרסמה גב' סימונה טולילה תכנים מגוונים אודותם.

ושוב, גב' מיכל ספקטור, ככל הנראה, נוקמת בהורים על ביטול רישום ילדיהם לגן בניהולה של גב' שני רגינסקי.

נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).

המזל הוא כי בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, ניתן להוכיח כי הפרופילים של גב' שני רגינסקי, גב' מיכל ספקטור וגב' תמר גפן מקושרים ביניהם, שכן הם חולקים את אותו מזהה (ID) וכתובת דיגיטלית.

"כתובת ID של פייסבוק היא מזהה ייחודי המוקצה לכל משתמש, עמוד או תוכן בפלטפורמה. כל חשבון פייסבוק מקבל מספר ID שמאפשר למערכת לזהות אותו באופן ייחודי. ID זה הוא חלק מהמאגר של פייסבוק, ומסייע בניהול המידע על המשתמשים ובחיבור בין תכנים שונים, כמו פוסטים, תמונות ותגובות.

בדומה לכתובת IP (Internet Protocol), שמזהה מכשירים ברשת האינטרנט, כתובת ID של פייסבוק משמשת לזיהוי משתמשים בפלטפורמה החברתית. בעוד שכתובת IP היא מספר ייחודי שמוקצה למכשירים המחוברים לרשת האינטרנט, ID של פייסבוק מתרכז במידע הקשור לפעילות המשתמשים על הפלטפורמה. בשני המקרים, מדובר בכלים שמאפשרים ניהול ואיתור יעיל של פרטי המשתמשים והשירותים, מה שמקנה לספקי השירותים אפשרות להעניק חוויית משתמש מותאמת אישית"

אכן, מניתוח הנתונים הדיגיטליים עולה כי הפרופיל המזוהה כ"גב' מיכל ספקטור" נוצר, ככל הנראה, מתוך העמוד המזוהה כ"גב' שני רגינסקי", שכן שניהם חולקים את אותו מזהה דיגיטלי (ID: 61559041753661).

הפרופיל המזוהה כ"תמר גפן" נוצר מאותו מזהה דיגיטלי (ID) השייך לפרופיל המזוהה כ"מיכל ספקטור".

נמצא כי בכל מקרה בו הורה מבטל את רישום ילדו בגן של גב' רגינסקי, קיימת סבירות כי יהיה מושא לפרסום פוגעני מטעם הגברות הנכבדות, אשר לפרופיליהן שייכה גב' רגינסקי את עצמה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (נספח 2).

---

הפער בין התדמית החיצונית של משפחתון "פרח" לבין המציאות הקשה שנחשפה בהקלטות מדגיש את הצורך בשקיפות מלאה ופיקוח הדוק יותר. העובדה שרגינסקי בחרה להילחם בחושפי המידע במקום לטפל בבעיות שהתגלו, מעידה על סדרי עדיפויות מעוותים.

מקרה זה מהווה תמרור אזהרה להורים ולרשויות כאחד. הניסיון להשתיק את המידע באמצעות איומים משפטיים, במקום להתמודד עם הבעיות שנחשפו, מדגיש את הצורך בערנות מתמדת ובמנגנוני בקרה אפקטיביים על מסגרות חינוכיות פרטיות.

אציין כי הגן בניהול גב' רגינסקי מופיע ברשימות עיריית עפולה, ובכך עשוי ליצור בקרב ההורים רושם כי המוסד מתנהל כהלכה.

בנוסף, לא ברורות פעולות הפיקוח שננקטו על ידי מפקחת משרד החינוך בגן, שכן כאשר נחשף בית המשפט להקלטות, ניתן פסק דין חד-משמעי שאינו מיטיב עם הגן.

תגובות:

גב' הדס חכימי מסרה: "הגנת הילדים היא בראש מעייני. כאשר הורים מבקשים את סיועי, אפעל בכל כוחי למען טובת הילדים, ולא אעמוד מנגד. שליחותי היא להגן על הילד חסר הישע".

 

עורך הדין איתן סבג, אשר ייצג את גב' חכימי בתיק 1165-10-24 רגינסקי ואח' נ' חכימי, מציין:

"על גב' רגינסקי ללמוד ולהפנים את פסק הדין ולזהות את הכשלים. כמו כן, ראוי כי תביע התנצלות בפני ההורים.

בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי ההתנהלות בגן הייתה בלתי ראויה בעליל, וכי היחס כלפי הילדים היה מאיים ומעורר חרדה.

אני מעניק את שירותיי המשפטיים בהתנדבות, ואמשיך להושיט סיוע ותמיכה, ואתייצב בכל מקום שבו נדרשת הגנה על ילדים".

גב' שני רגינסקי, רשויות אכיפת החוק, משרד החינוך ועיריית עפולה נמנעו מלהגיב לפניות בעניין זה.

הריני להביא לידיעתכם כי פנייתי בכתב אל גברת שני רגינסקי לא נענתה, ובעת שיצרתי עמה קשר טלפוני והסכמתי להתראיין, הותקפתי על ידה.

הגשתי תלונה בנוגע להתנהלות כבוד השופטת, בעקבות כך שגב' רגינסקי מסרה עדות שקר בבית המשפט, אך השופטת לא התייחסה לכך בפסק הדין. מהנהלת בתי המשפט נמסר כי הנושא נמצא כעת בבדיקה.

בעקבות שתיקתם המוחלטת של הגופים הממשלתיים – משטרת ישראל, עיריית עפולה ומשרד החינוך – הוגשה תלונה למשרד מבקר המדינה, אשר אישר את קבלתה.

• עדכון מעת 29.10.24, בשעה 21:50: התקבלה תגובה רשמית מטעם משרד החינוך.

ממחוז הצפון שבמשרד החינוך נמסר:

הפיקוח במסגרות הפרטיות ובמעונות המוכרים כולל ביקורי פיקוח מתואמים, ביקרות פתע, מעקב וטיפול בתלונות.

תלונות שמגיעות למחוז מטופלות על ידי המפקחת המחוזית אם בבקרות פתע, פתיחת מצלמות ובמקרה הצורך הגשת תלונה במשטרה, בתאום עם הלשכה המשפטית.

באשר למקרה המדובר – הנושא מצוי בחקירת המשטרה והמשרד יפעל בהתאם לממצאים.

---

צילומים: מתוך אינסטגרם ופייסבוק שני רגינסקי ומיכל ספקטור, תוכן ע"פ סעיף 27א'

• חשוב לציין כי הניתוח הדיגיטלי בוצע על ידי עיתונאי ולא על ידי מומחה מחשבים

-אנו במעקב-

הפוסט זעזוע: יחס מאיים לילדים במשפחתון "פרח"! הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2024/10/29/%d7%96%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a2-%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%a8%d7%97-2/feed/ 0