מערכת "מעקב" חושפת מסמכים משפטיים חריפים שהוגשו ליועצת המשפטית לממשלה ולמשטרת ישראל, בדרישה להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית נגד מי שהיה הרב הראשי לישראל ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס. במוקד התלונה: קריאות פומביות לקרוע צווי גיוס, הנחיות להתעמת פיזית עם שוטרי המשטרה הצבאית והתפארות בביזוי צה"ל. מתוך הפנייה: "דבריו הם התשתית האידיאולוגית לאלימות הגואה בשטח, דין אחד לכל אדם".

בתאריך 24.02.2026 הונחה לפתחו של אגף החקירות תלונה פלילית רחבת היקף כנגד הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יצחק יוסף. במוקד התלונה עומדות טענות קשות בגין עבירות הסתה לאלימות, המרדה, קריאה להשתמטות ושיבוש הליכי גיוס.

דא עקא, קיים יסוד סביר לחשש כי משטרת ישראל תנקוט בגישה רפה כלפי התלונה ותימנע מחקירה יסודית. חשש זה נסמך, בין היתר, על התנהלותה התמוהה של המשטרה באירועי בני ברק (פברואר 2026), שם הסתפקה המערכת בהטחת אשמה לכאורית בלבד בחיילות צה"ל שנקלעו למקום, תוך העברת מסרים דו-משמעיים לרשויות הצבא. נדמה כי היראה מפני הממסד הרבני עלולה להוביל לאכיפה בררנית, המפלה בין דם לדם.

בשל רגישות העניין וחשש זה, פנינו במקביל ובאופן ישיר ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. פנייתנו כוללת דרישה חד-משמעית להפעלת סמכותה להורות על פתיחה בחקירה פלילית לאלתר, מתוך מטרה להביא להגשת כתב אישום ומיצוי הדין בגין העבירות החמורות המיוחסות לחשוד.

הדרישה חושפת תמונה מדאיגה של תשתית עובדתית לכאורה, המצביעה על דפוס פעולה שיטתי מצד מנהיג ציבור לעידוד אי-ציות לחוק ולפגיעה חמורה בביטחון המדינה.

במוקד העניין עומדת העובדה כי הרב יצחק יוסף אינו דמות פרטית, אלא מנהיג רוחני בעל השפעה מאגדת על מגזרים שלמים. בקרב חסידיו, דבריו אינם נשמעים כהבעת דעה גרידא, אלא מתורגמים מיידית לפקודת מבצע מחייבת. זוהי 'דעת תורה' המהווה עבורם סוף פסוק, ללא עוררין או פקפוק.

"תקומו עליהם": רצף ההתבטאויות שבמרכז החקירה

התשתית הראייתית המוצגת בתלונה מתבססת על רצף התבטאויות פומביות של הרב יוסף מהשנתיים האחרונות, המצביעות על דפוס פעולה המיועד לחתור תחת אושיות שלטון החוק בישראל:

קריעה פיזית של פקודות החוק: ביולי 2024 תועד הרב כשהוא מורה מפורשות למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים): "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו, לא ילך".

צילום מרשתות חברתיות ומשידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

קריאה לעימות פיזי עם אנשי חוק: באוגוסט 2025 השמיע הרב קריאה ישירה להתנגדות אקטיבית וכוחנית כלפי המשטרה הצבאית, באומרו: "יבואו המשטרה הצבאית, תקומו עליהם… אל תפחדו".

ביזוי והשמדת מסמכים רשמיים: בינואר 2026, במהלך שיעורו השבועי, התגאה הרב כי הנחה את נכדו האישי להשמיד את צו הגיוס שקיבל בדרך מבזה: "הנכד קיבל צו גיוס… הוא קרע את זה ושם את זה באסלה, כמו שאמרתי לו".

צילום מתוך רשתות חברתיות וכן מתוך שידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

תיעודי הווידאו הללו הועברו לבחינת היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל. בסרטונים נשמע הרב כשהוא מבהיר כי חלו חלו איסור גיוס גם על צעירים חרדים שאינם תורתם אומנותם. בדבריו, משרטט הרב תמונה קשה ומבזה של צבא ההגנה לישראל, אותו הוא מתאר כמרחב של 'ניבול פה' ו'תועבה', ובכך מעמיק את השסע ואת הדה-לגיטימציה כלפי מוסדות המדינה.

בתיעוד נראה הרב כשהוא משפיל את צה"ל וקורא לביזוי צווי הגיוס, תוך מתן הוראה מפורשת 'להתקומם נגד חיילים' ולהשליך את הצווים לאסלה. מדובר בהסתה חמורה ובמסר כוחני ומתריס מצידו של הרב יוסף.

הניתוח המשפטי: בין חופש הביטוי להמרדה פלילית

הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה מנתחת באופן מדוקדק את דברי הרב תחת הוראות חוק העונשין, תשל"ז-1977. נטען כי דבריו חצו את הקו האדום המפריד בין חופש הביטוי לבין תחום הפלילי המובהק, תוך פירוט סעיפי העבירה:

1. הסתה לאלימות (סעיף 144ד2): נטען כי הקריאה המפורשת "תקומו עליהם" המופנית כלפי חיילי המשטרה הצבאית המבצעים את תפקידם, מהווה לכאורה קריאה ישירה לעשיית מעשה אלימות. לאור מעמדו הציבורי, קיימת הסתברות גבוהה כי דבריו יתורגמו לתקיפה פיזית בפועל של אנשי כוחות הביטחון.

2. הסתה להשתמטות (סעיף 109): הרב מואשם כי הוא מסית ומעודד צעירים החייבים בשירות צבאי להימנע במפגיע ממילוי חובתם החוקית, תוך שימוש באמצעים של קריעה וביזוי מסמכים רשמיים.

3. המרדה (סעיף 133): מעשיו של הרב מכוונים, על פי התלונה, לעורר שנאה, בוז ואי-רצון כלפי רשויות המדינה ומוסדותיה החוקיים.

4. שיבוש מהלכי גיוס: מתן הנחיות אופרטיביות להשמדת מסמכי מדינה רשמיים ופעולה בניגוד מוחלט לצווים מנהליים וצבאיים.

הקשר הסיבתי לאלימות הגואה בשטח

במסגרת התלונה מוצג חשד כבד לקשר סיבתי ישיר ומובהק בין מוצא פיו של הרב יוסף לבין אירועי אלימות קשים שנרשמו לאורך חודש פברואר 2026.

צילום: דוד קשת (בני ברק, פברואר 2026 – חילוץ חיילות יהודיות); השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הדרישה להעמיד לדין את כב' הרב יוסף, אשר הוגשה ליועצת המשפטית לממשלה, משרטטת קשר ישיר ובלתי אמצעי בין תקיפת החיילות בבני ברק והצתת הציוד המשטרתי, לבין הכסות ההלכתית שהעניק הרב לאלימות כלפי זרועות החוק. כפי שפורט במסמך: 'קריאתו של מנהיג ציבור במעמדו "לקום על" אנשי חוק, מפקיעה את דבריו ממתחם חופש הביטוי והופכת אותם לתשתית הרעיונית והמוסרית שבבסיס מעשי האלימות הקשים הללו'".

אם רב בכיר נותן, ולו במשתמע, לגיטימציה להתנהלות אלימה כלפי חיילי צה"ל, לרבות אנשי המשטרה הצבאית, ברי כי לדבריו עלולה להיות השפעה ממשית על ציבור רחב. בבני ברק, עיר שבה למנהיגות רוחנית נודעת השפעה עמוקה ומעצבת, אמירות מסוג זה אינן נותרות בגדר הצהרה תאורטית בלבד.

דבריו של הרב יוסף הושמעו בקול רם וברור, והדהודם הגיע לאוזניהם של רבים. כאשר שיח ציבורי מאמץ לשון של עימות במקום לשון של אחריות, קיים חשש כי חלק מן השומעים יפרשו את הדברים כהיתר מעשי.

זאת, על אף שהציווי המוסרי היסודי – "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – מציב רף ערכי ברור של כבוד הדדי, ריסון ואחריות כלפי הזולת.

יתרה מכך, כאשר משטרת ישראל נוקטת 'יד רכה' כלפי פורעי חוק שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר, המסר המועבר הוא הרסני: פגיעה בחיילות והשחתת ציוד משטרתי בעלות של מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, ייוותרו ללא מענה.

קרא עוד – לחץ כאן

חמורה מכך היא התנהלותה של משטרת ישראל, הבוחרת להעניק ככל הנראה 'יחס סלחני' לעבריינים שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר ותו לא. מדובר במסר ציבורי הרסני המכשיר את השרץ: שריפת ציוד משטרתי יקר-ערך והרמת יד על לובשות מדים הפכו למעשים נטולי ענישה.

במקום משטרה עניינית, הפועלת בלא מורא ומשוא פנים, אנו עדים למערכת אשר מקדמת, לכאורה, אכיפה בררנית ובעלת גוון נקמני. נדמה כי התלונה שהוגשה נגד הרב יוסף נותרה כאבן שאין לה הופכין, בסירוב תמוה של המשטרה לפתוח בחקירה פלילית.

דין אחד לכל אדם

הדרישה ליועצת המשפטית לממשלה נחתמת בקריאה חד-משמעית להבטחת עקרון השוויון בפני החוק. נוכח עוצמתו הפוליטית ומעמדו הציבורי הרם של הרב יצחק יוסף, מתעורר חשש ממשי מפני הפעלת לחצים זרים העלולים לסכל את מיצוי הדין בעניינו.

בדרישה להגיש כתב אישום ולפתוח בחקירה נגד הרב יוסף הודגש כי "עקרון השוויון מחייב שמעמדו של אדם, רם ככל שיהיה, לא ישמש לו כעיר מקלט מפני חקירה פלילית, במקום שבו קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה ושלטון החוק".

בפנייה נדרשות היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית, וזאת במטרה לבלום את מסע הדה-לגיטימציה כלפי שלטון המדינה ולמנוע הידרדרות חברתית נוספת, העלולה, לדבריהם, להסתיים בשפיכות דמים.

תגובות:

בלשכת היועצת המשפטית לממשלה אישרו את קבלת הפנייה והדרישה, ומסרו כי הדברים מצויים בבדיקה.

אדון "הראשון לציון", הרב יצחק יוסף, לא מסר תגובה לפנייתנו עד למועד פרסום הדברים – דומה כי בחר בשתיקה.

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב מקרוב אחר החלטות המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה בפרשה רגישה זו ותדווח על כל התפתחות.

צילום היועצת המשפטית לממשלה – מתוך אתר משרד המשפטים; צילום הרב יוסף – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט הכדור אצל בהרב-מיארה: דרישה לחקירה פלילית נגד יצחק יוסף בגין המרדה הופיע לראשונה ב-מעקב.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה הערב חקירה פלילית נגד השר לפיתוח הפריפריה מיקי זוהר מהליכוד, בחשד למעורבות בפרשת השוחד של ההסתדרות הידועה כפרשת "יד לוחצת יד". האישור מגיע לאחר שהמשטרה פנתה ליועמ"שית לפני כשנה עם בקשה לפתוח בחקירה נגד השר הבכיר במפלגת השלטון.

על פי הדיווחים, המידע על מעורבותו של זוהר התקבל במשטרה באופן מקרי – "כבדרך אגב" כלשון המקורות – במהלך האזנות לשיחות של אדם אחר החשוד במעורבות בפרשה. המידע שהתקבל הוביל את המשטרה לפנות ליועמ"שית בטענה כי נצברו ראיות למעשי שוחד שבהם מעורב השר זוהר.

בהרב-מיארה אישרה למשטרה להתקדם בחקירה נגד השר זוהר. בשלב זה צפויה להתקיים ישיבה מקצועית שתדון בשאלה האם לעבור לחקירה גלויה נגדו.

ככל הנראה, פרשת "יד לוחצת יד" חושפת, לכאורה, רשת סבוכה של שוחד והשפעה בלתי הולמת בלב ההסתדרות, שבמרכזה עומדים בכירים במגזר הציבורי והפוליטי.

על פני הדברים, מדובר באחד הפרקים החמורים והרגישים ביותר בפרשה המסועפת, אשר החלה להיחשף לפני כשנה, ומצטרפת לשורה ארוכה של חקירות שנגעו בבעלי תפקידים בכירים בשנים האחרונות.

עבור השר מיקי זוהר, החקירה צפויה להוות מבחן משמעותי – אישי וציבורי – שכן היא מתנהלת כאשר הוא מכהן כשר בממשלה פעילה, ומעמדו הבכיר בליכוד ובקבינט מבטיח כי ההתפתחויות יעמדו במוקד תשומת הלב של הציבור והתקשורת.

שר התרבות והספורט של ישראל, מיקי זוהר, מסר:

"התדרוכים בתקשורת, שלפיהם שוקלים לזמן שרים בליכוד לעדויות בפרשת ההסתדרות, נועדו להסיט את האש מהאירוע החמור של הפצ״רית. גם הפעם – זה לא יצלח".

צילום: היועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים; ח"כ מיקי זוהר – מתוך אתר הכתבת. השימוש בתמונות נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט אושרה חקירה פלילית נגד השר זוהר בפרשת שוחד הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

במבצע משטרתי נרחב שהתנהל הבוקר פשטה המשטרה על המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ועל משרדו של עורך דין מוכר ששמו נקשר בפרשת השרה מאי גולן. עורך הדין נעצר ונלקח לחקירה בחשד לקבלת שוחד בנסיבות מחמירות ולהלבנת הון, במסגרת חקירה שעוסקת בחשדות לשחיתות ושימוש לא תקין בכספי ציבור במשרד הממשלתי.

המבצע, שבוצע על ידי שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, כלל מספר חיפושים ועיכוב חשודים נוספים. באחד החיפושים, שנערך בביתה של מקורבת לשרה גולן, אותרה מעבדת סמים. השרה עצמה צפויה להיחקר עוד במהלך היום במסגרת החקירה.

החקירה החלה לפני מספר חודשים והיא עוסקת בחשד לכך שעובדי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ונוספים היו מעורבים בקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים, העסקה פיקטיבית והסתרה של מקורות מימון. לפי חשד המשטרה, החשודים השתמשו בעמותות ובמערכות ממשלתיות ككלי להוצאת כספים שלא כדין.

פרשת גולן החלה להתגלות בעקבות תחקירים עיתונאיים שחשפו חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים. לפי החשדות, השרה ביצעה מינויים פיקטיביים למקורבים, עשתה שימוש פסול בכספי ציבור, זייפה מסמכים רשמיים ונתנה תצהיר שקרי לבית המשפט. בתחקיר שפורסם בחדשות 12 עלו ממצאים שלפיהם מקורבים ותורמים לעמותה "העיר העברית" שהקימה גולן קיבלו תפקידים ללא פעילות ממשית, בתמורה לטובות הנאה.

ביולי האחרון הורו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן למשטרה לחקור באזהרה את השרה מאי גולן, בעקבות החשדות לשחיתות שעלו נגדה בתחקירים. החלטה זו אפשרה למשטרה לפתוח בחקירה פורמלית ולאסוף ראיות במקרה.

במסגרת החקירה נחשפו פרטים נוספים על התנהלותה החשודה של גולן. בפברואר האחרון, כחודש וחצי לאחר שנפתחה בדיקה ראשונית בעניין, פורסם כי עדה מרכזית שנחקרה בלהב 433 מסרה עדות מפורטת על התנהלותה של גולן וחיזקה את החשד לשינוי יומנים וחלוקת משרות למקורבים. לאחר שדמויות נוספות מסביבתה של השרה הגיעו להעיד, החליטה המשטרה לפנות ליועצת המשפטית לממשלה על מנת לפתוח בחקירה רשמית.

אחד הפרטים המעניינים בפרשה נוגע לעורך הדין שנעצר הבוקר. בחודש שעבר פורסם בחדשות 13 כי השרה גולן ניסתה למנות את אותו עורך דין לתפקיד עובד מדינה במשרד לשוויון חברתי, חרף העובדה שהוא חשוד ועתיד להעיד נגדה. לפי הדיווח, עורך הדין קיבל ממנה לכאורה כספי ציבור פיקטיביים מבלי לבצע עבודה משפטית.

בתגובה לביקורת, מסרה השרה גולן אז כי "בשל העובדה שערוצי התקשורת השמיצו את עורך הדין בגלל הקשר אליי, בחרתי לפנות דווקא אליו כדי שישמש יועץ בלשכתי. נגמרו ימי הפנקס האדום". הצהרה זו עוררה ביקורת נוספת בשל הרושם שהשרה מתעלמת מהחשדות נגד עורך הדין ומנסה למנותו למרות מעמדו החשוד בחקירה.

במשטרה אמרו כי החקירה עוסקת בחשד לכך שעובדי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ונוספים היו מעורבים בקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית. בהודעה רשמית נמסר כי "שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עצרו הבוקר חשוד אחד, עיכבו נוספים ובצעו מספר חיפושים, במסגרת חקירת חשד לקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית, במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה".

גילוי מעבדת הסמים בביתה של מקורבת השרה מוסיף ממד נוסף לפרשה המסתבכת. הגילוי מעלה שאלות לגבי מעגל המקורבים של השרה ואופי הפעילות שהתרחשה בסביבתה. המשטרה לא חשפה פרטים נוספים על מעבדת הסמים או על זהות בעלת הבית, אך הממצא מצטרף לרשימת החשדות והממצאים החמורים בפרשה.

השרה גולן הכחישה בעבר את כל המיוחס לה וטוענת כי ההקלטות שפורסמו במסגרת התחקירים זויפו. עם זאת, במהלך השעות האחרונות, במקום להתייחס לפרשה או לעצירת עורך הדין, בחרה השרה לפרסם הודעות ברשתות החברתיות בנושאים אחרים לגמרי.

לפני 16 שעות השרה גולן העניקה ראיון לערוץ 14 בו מסרה שעברה לינץ' על ידי השמאל והטרדה מינית. "השמאל בישראל רוצה שנפחד לרוץ בבחירות ושאנשי המחנה הלאומי יפחדו להביע את הדעות שלהם מחשש שיותקפו באלימות פיזית ומילולית. אותי הם בטח לא יוכלו להפחיד", אמרה גולן בראיון.

בנוסף, השרה כתבה ברשת X: "הגעתי כעת תחת אבטחה כבדה לאירוע הרמת כוסית של הליכוד בפתח תקווה והותקפתי על ידי מפגינים שקיללו אותי, זרקו לעברי חפצים וקראו לעברי הערות הכוללות הטרדות מיניות. אם פעילי ימין היו מתנהגים כך המהדורות היו נפתחות, אבל הם לא בוחלים בכלום, לא בהסתה לרצח ולא בפציעה עד זוב דם של צלם תמים. המפגינים כבר יודעים שאני לא מפחדת מהם ולא מתנצלת על דרך הימין האידאולוגית – אמשיך לעמוד בגאון ולהשמיע את קול האמת שלי ושל הקהל העצום אותו אני מייצגת".

בחירתה של השרה להתמקד בנושאים אחרים במקום להתייחס לחקירה המשטרתית יוצרת רושם של המשכיות ברגיל, כאילו אצלها לא קורה דבר חמור. גישה זו מעוררת שאלות לגבי אסטרטגיית ההגנה שלה ולגבי האופן בו היא מתכוונת להתמודד עם החקירה המתפתחת.

עורך הדין שנעצר הבוקר הועבר לחקירה במשרדי להב 433, ובהמשך היום יובא להארכת מעצר בבית המשפט השלום בראשון לציון. החשודים הנוספים שעוכבו הועברו גם הם לחקירה, והמשטרה ממשיכה לאסוף ראיות ועדויות במקרה.

החקירה נמצאת בשלביה הראשונים לאחר המעבר לחקירה גלויה, ויש לצפות לפיתוחים נוספים בימים הקרובים. חקירתה של השרה גולן עצמה, שאמורה להתקיים עוד היום, עשויה לשפוך אור נוסף על הפרשה ועל היקף החשדות נגדה ונגד מקורביה.

פרשת גולן מצטרפת לשורה של פרשות שחיתות שפקדו את הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, ומדגישה את החשיבות של בקרה ופיקוח על השימוש בכספי ציבור במשרדי הממשלה. התפתחויות הפרשה תמשכנה להיבחן בקפידה, בעיקר לאור החמורות של החשדות ומעורבותם של גורמים נוספים בפעילות החשודה.

המעצר של עורך הדין ופשיטת המשטרה על המשרד הממשלתי מסמנים נקודת מפנה בחקירה ומעידים על כך שהמשטרה רואה בחומר הראיות שנאסף בסיס מספיק להמשך פעולות החקירה. גילוי מעבדת הסמים מוסיף ממד פלילי נוסף לפרשה ועשוי להוביל להרחבת החקירה לכיווני נוספים.

מערכת "מעקב" לא קיבלה כל תגובה מטעם השרה.

משטרת ישראל טרם מסרה את תגובתה ל"מעקב".

צילום: מאי גולן, מתוך דף הפייסבוק הרשמי – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

צילום רכב משטרתי: דים אמור.

הפוסט מעבדת סמים אצל מקורבת גולן, עורך דין נעצר הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרקליטות המדינה הודיעה אתמול לח"כ טלי גוטליב כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שוקלת להעמידה לדין פלילי בכפוף לשימוע, בחשד לעבירה על חוק השב"כ. החשד מתבסס על פרסום מידע חסוי על זהות של עובד שב"כ, כאשר גוטליב חשפה את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כאיש שב"כ.

ההודעה מהפרקליטות מגיעה לאחר שגוטליב זומנה פעמיים לחקירת משטרה במחלקה לחקירות שוטרים בלהב 433, אך סירבה להתייצב לחקירה. הח"כ טענה כי חסינותה הפרלמנטרית מגינה עליה מפני חקירה, טענה שהפרקליטות דחתה במפורש.

גוטליב הגיבה בחריפות על הודעת הפרקליטות וציינה כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי, ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הבהירה כי כפי שלא התייצבה לחקירה, כך אין בדעתה להתייצב לשימוע, והוסיפה: "היועמ"שית מוזמנת לפעול כרצונה ואני אעמוד על חסינותי בוועדת הכנסת – שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתי".

במהלך מאבק האופוזיציה נגד המהפכה המשפטית, גוטליב פרסמה מידע שחשף את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כעובד שב"כ. ברסלר, שהובילה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית, הפכה למטרה לביקורת ולתקיפות של חברי הכנסת מהקואליציה, כאשר גוטליב הלכה צעד נוסף וחשפה פרטים אישיים על בן זוגה.

השב"כ שלח לפרקליטות המדינה חוות דעת חמורה במאי האחרון, לפיה גוטליב פגעה בביטחון המדינה כשחשפה את זהות בן הזוג כאיש שב"כ, וסיכנה את חייהם של אנשי הארגון. הארגון הבטחוני ציין כי חשיפת זהות עובדים בשירות הביטחון הפנימי מהווה סיכון ביטחוני חמור ופוגעת ביכולת הארגון לבצע את משימותיו.

בינואר זימנה חוקרת בלהב 433 את גוטליב לחקירה, לאחר שהח"כ הודיעה על כוונתה להתייצב למשטרה. אולם גוטליב שינתה עמדתה והודיעה כי אין בכוונתה להתייצב, וכתבה בחשבון הטוויטר שלה: "המלצתי לה לחדול מלפנות אליי שכן אין בכוונתי להתייצב. הפרקליט האמון על התיק יפעל בהתאם להבנתו".

הפרקליטות פנתה אל גוטליב במכתב ובו הבהירה כי עליה להתייצב במשטרה במועד שייקבע, תוך הדגשה כי חסינותה הפרלמנטרית אינה מקנה לה הגנה מפני חקירות. במכתב צוין במפורש: "אין לך חסינות מחקירה במשטרה, עליך להתייצב במועד ובמקום שייקבע". בנוגע לטענותיה אודות חוק החסינות, בפרקליטות הבהירו לגוטליב: "סירובך להתייצב לחקירה בהתבסס על הטענה בדבר קיומה של חסינות מהותית, אין לה על מה שתסמוך".

הפרקליטות הסבירה כי חוק החסינות אינו מקנה לחבר כנסת חסינות מפני התייצבות לחקירה פלילית. כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית יש בסמכות גורמי האכיפה לזמן חבר כנסת לחקירה, במסגרתה אף תתברר השאלה האם מעשיו חוסים תחת החסינות המהותית הנתונה לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה הנעשים לשם מילוי תפקידו.

גוטליב הגיבה בפוסט מורחב בו היא מגנה את הצעדים נגדה וטוענת כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר המסיתה והממרידה מנהיגת המרי האזרחי שהובילה היא לצד חבר מרעיה את ישראל לעברי פי פחת נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הוסיפה: "כפי שלא התייצבתי לחקירה כך אין בדעתי להתייצב לשימוע".

הח"כ גוטליב הבהירה כי תעמוד על חסינותה בוועדת הכנסת, שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתה. בהמשך הודעתה, גוטליב פנתה אל היועמ"שית באופן אישי: "אמליץ למיארה להתחיל לעבוד על נוסח הבג"ץ שאותו היא תגיש בענייני". היא סיימה את הודעתה במילים: "למביני עניין הבוטח בה׳ חסד יסובבנו".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע תמיכה חד-משמעית בח"כ גוטליב וציין כי "טלי גוטליב נלחמת ללא פחד על חופש הביטוי ועל חשיפת האמת לציבור. ניסיון להלך עליה אימים באמצעות חקירה פלילית – מעורר דאגה חמורה". בן גביר הוסיף: "הפיכת מאבק ציבורי וערכי לעבירה פלילית – היא חציית קו אדום. חברת הכנסת גוטליב פעלה מתוך תחושת שליחות ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והניסיון להרתיע אותה לא יצלח".

המקרה שלפנינו מעורר שאלות יסוד בנוגע לגבולות החסינות הפרלמנטרית של חברי הכנסת, ולמידת הלגיטימיות שבפרסום מידע רגיש במסגרת כהונתם. חוק שירות הביטחון הכללי רואה בחשיפת מידע מסווג עבירה חמורה, אשר בצידה עונש מאסר שיכול להגיע עד לשלוש שנים. עתה, על פרקליטות המדינה לשקול אם להגיש כתב אישום נגד חברת הכנסת גוטליב או לסגור את התיק – החלטה שעשויות להיות לה השלכות רחבות על מערכת האיזונים והבלמים שבין רשויות השלטון במדינת ישראל.

העימות בין חברת הכנסת גוטליב לבין הפרקליטות מתחולל על רקע של מתיחות ציבורית גוברת, אשר ליוותה את המדינה במהלך השנה האחרונה – בעיקר בשל המחלוקת העמוקה סביב הרפורמה המשפטית, שהובילה לקיטוב חברתי מהותי. גוטליב, אשר נחשבת לאחת מהתומכות הבולטות בממשלת ישראל ולמבקרת חריפה של גופי האופוזיציה, מצאה עצמה עתה בלב חקירה פלילית, אשר עשויה להתפתח לכדי הליך פלילי מן המניין.

מהלך הפרקליטות, ככל שיבשיל לכדי כתב אישום, עלול להחריף את השסע הציבורי: תומכיה של גוטליב עשויים לראות בו ביטוי לרדיפה פוליטית חסרת תקדים, בעוד שמבקריה יטענו כי שלטון החוק מחייב שוויון בפני החוק – גם כשמדובר בנבחרי ציבור. השאלה העקרונית אשר תעמוד בפני מערכת המשפט היא האם פרסום זהות איש שירות הביטחון הכללי נעשה במסגרת תפקידה של חברת הכנסת וזוכה לחסינות פרלמנטרית, או שמא מדובר במעשה פלילי מובהק, אשר אינו חוסה תחת ההגנות שמקנה החוק לנבחרי הציבור.

צילום היועצת המשפטית נלקח מאתר משרד המשפטים; צילום חברת הכנסת טלי גוטליב נלקח מאתר הכנסת – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ גוטליב עלולה לעמוד לדין על עבירת שב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

אחרי כשנתיים של שקט יחסי, ארגוני הימין מכריזים על חזרה לרחובות. הפעם במסגרת מה שהם מגדירים כ"עצרת ענק" מול בית המשפט העליון בירושלים, שתתקיים ביום חמישי הקרוב תחת הסיסמה "העם הוא הריבון – אין לכם סמכות לפגוע בניצחון ובממשלת הימין". אולם השאלה המתבקשת היא עד כמה אפקטיבית הפגנה שמתקיימת כפעם בשנתיים, בין השעות 19:00-22:00, כי למחרת יש עבודה.

העצרת, שמובילים אותה משפחות חטופים מפורום תקווה יחד עם תנועת תקומה ופורום דין וצדק של משפחות נרצחי הנובה, נועדה למחות על מה שהם מגדירים כ"התערבות בית המשפט ומערכת המשפט בתפקודה של ממשלת הימין". הארגונים טוענים כי המערכת המשפטית מתערבת בניהול המלחמה, במהלכים לקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובמהלך למינוי ראש השב"כ החדש.

יו"ר תנועת תקומה, ברל'ה קרומבי, שמארגן את העצרת, מציג תמונה דרמטית של מאבק בין רצון העם לבין מה שהוא מכנה "שדרת הפקידים". לדבריו, "מערכת המשפט והאקטיביזם המשפטי, יחד עם שדרת הפקידים בישראל, מונעים ממקבלי ההחלטות לפעול. הם עוצרים את ממשלת הימין ומגבילים את יכולתה לקדם את מדיניותה".

קרומבי לא מסתפק בביקורת כללית, אלא מכוון חצים ישירים לכיוון דמויות ספציפיות במערכת המשפט. "החמור ביותר", הוא מדגיש, "גלי בהרב מיארה והשופט יצחק עמית פועלים לפגוע בראש הממשלה, יש כאן ניסיון מכוון להוציא את ראש הממשלה לנבצרות". טענות כבדות אלו משקפות את חריפות הטון שבו בוחר הימין לנקוט כלפי מערכת המשפט.

הארגונים דורשים "להסיר את התערבות בג"ץ ומערכת המשפט בניהול המלחמה ובקידום ההתיישבות ביהודה, שומרון, בנגב ובגליל". דרישה שמעידה על תפיסת עולם רחבה יותר לגבי תפקידה הראוי של מערכת המשפט במדינת ישראל.

בניגוד להפגנות השמאל שמתקיימות בקביעות ובמספרים גבוהים, הפגנות הימין מתאפיינות בתדירות נמוכה משמעותית. "פעם בשנתיים" זוהי לא מתכונת שמעידה על מאבק עיקש ומתמשך. כאשר הקהל הימני מגיע לרחובות רק באירועים חריגים, ההשפעה הפוליטית והתקשורתית מוגבלת. זה עומד בניגוד חד להפגנות השמאל שהפכו לתופעה שבועית ואף יומית בתקופות מסוימות.

תנועת תקומה, שמובילה את העצרת, התפרסמה בעבר כמארגנת "הפגנות ענק" בתמיכה ברפורמה המשפטית של השר יריב לוין. הארגון טוען כי קיים אז הפגנות בהשתתפות "מאות אלפי משתתפים" בירושלים ובתל אביב. אולם גם אז, למרות הטענות על מספרים גבוהים, ברור היה כי הימין מתקשה לגייס המונים לרחובות באופן עקבי ומתמשך.

העצרת המתוכננת מייצגת ניסיון נוסף של הימין לסמן נוכחות ברחוב הפוליטי, אך השאלה היא האם זה מספיק. בעידן שבו הרחוב הפוליטי הפך לזירה מרכזית במאבק על דעת הקהל, הופעה ספורדית של פעם בשנתיים עשויה להיתפס כאות חולשה ולא כביטוי של כוח עממי.

הסיסמה "העם הוא הריבון" שבוחרים הארגונים להדהד מעלה גם היא שאלות. האם באמת ניתן לטעון שהעם הוא הריבון כאשר חלק ניכר מהציבור הימני נמנע מהגעה להפגנות? האם ההכרזה על ריבונות העם אינה חלולה כאשר היא מתבטאת רק בעצרות מזדמנות ומוגבלות בזמן?

העצרת תתקיים ביום חמישי הקרוב בשעה 19:00 מול בית המשפט העליון. נותר לראות האם הפעם יצליח הימין לשבור את התבנית של הופעות ספורדיות ולהוכיח כי גם לו יש כוח רחוב אמיתי, או שמדובר בעוד ניסיון חלש לחקות את הצלחת השמאל ברחובות.

הצילום פורסם בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט כפעם בשנתיים: הימין חוזר לרחובות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מבוא

מקרה חסר תקדים שהרשויות התעלמו ממנו, כאשר עולה כי אישה המצהירה בגאווה על השקפותיה הנאציות קיבלה אזרחות ישראלית למרות שאין לה כל קשר ליהדות.

ובכן, נחקור היום את פרשתה של גב' אנסטסיה רולובץ נוביקובה, אשר אינה יהודייה לא מצד האם ולא מצד האב. אישה זו הצליחה להשיג אזרחות ישראלית, בעת שהיא מפרסמת ברשתות החברתיות תכנים מעוררי דאגה הנושאים, ככל הנראה, אופי נאצי. במקביל לכך, היא מביעה הערצה עמוקה כלפי דמותו של סטפן בנדרה, מנהיג אוקראיני שנוי במחלוקת אשר היה מעורב בפעילות אנטישמית ובשיתוף פעולה עם הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בעשרות סרטונים ברשת הטיקטוק, מציגה רולובץ נוביקובה את עצמה ללא כל מעצורים כ"נאצית". התכנים שלה מלאי בביטויי הערצה לאידיאולוגיה הנאצית ולדמותו של סטפן בנדרה, אותו היא מכנה "גיבור".

ברשתות החברתיות (טיק טוק), פועלת נוביקובה תחת שם הבמה והכינוי: "nanachka04" או "nanachka".

(יש לציין כי הסרטונים והתמונות אשר אנו מפרסמים, ובהם מופיעה נוביקובה "נאצית", נלקחו מתוך טיק טוק, אולם הם מופיעים גם כן (מתומללים) בתיק בית המשפט מספר 55317-07-23)

פרט חשוב ביותר: במסגרת ההליך המשפטי הצהירה היא כי מדובר בסרטונים שלה, וכי היא כתבה בעצמה שהיא "נאצית", ערכה את הסרטונים והעלתה אותם לרשת במו ידיה.

בסרטון הווידאו מצהירה גב' נוביקובה כי היא נאצית, ובסוף הסרטון היא כותבת כי היא גם תומכת של סטפן בנדרה "בנדריסטית"

סטפן בנדרה

סטפן בנדרה, אליו מביעה רולובץ נוביקובה הערצה רבה, הינו דמות היסטורית שנויה במחלוקת רבה. בנדרה, שפעל במסגרת הארגון הלאומי האוקראיני (OUN), נחשב במדינות רבות למשתף פעולה נאצי שהיה מעורב בפעילות אנטישמית ואנטי-פולנית.

במהלך מלחמת העולם השנייה, סייע בנדרה לנאצים בהקמת יחידות צבא אוקראיניות ו"קבוצות ניידות" שפעלו נגד אוכלוסיות אזרחיות. הארגון שהקים היה אחראי לפגרומים קשים בעיר לבוב שבאוקראינה, בהם נרצחו יהודים רבים.

העמדה הבינלאומית כלפי בנדרה משקפת את הטבע השנוי במחלוקת של דמותו:

בפולין, בנדרה והארגון שלו נחשבים לאחראים לרצח עם של פולנים, במיוחד בטבח וולין הנורא שהתרחש בין השנים 1943-1944. הפולנים רואים בו משתף פעולה נאצי שדמיו על הידיים של אזרחים חפים מפשע.

בישראל, הרטוריקה הרשמית והציבורית מתייחסת לבנדרה באופן חד משמעי שלילי. הסיבות לכך ברורות: האנטישמיות שגילה, הקשרים המתועדים של הארגון שלו עם המשטר הנאצי, והשתתפותו הפעילה בפרעות נגד יהודים. משרד החוץ הישראלי אף גינה בעבר את ההדרת בנדרה כגיבור באוקראינה.

גם בגרמניה, היסטוריונים מכירים בקשרים שיצר בנדרה עם גרמניה הנאצית, במיוחד בשנת 1941. בזיכרון הציבורי הגרמני, הוא אינו נתפס כדמות חיובית, אלא כמי שהיה מעורב בפעילות שהובילה לסבל רב.

בחזרה לגב' נוביקובה, למען הצדק יש גם לומר שהמקרה הגיע גם לכותלי בית המשפט, כאשר בתיק מספר 55317-07-23 בבית המשפט השלום, עמדה רולובץ נוביקובה בדוכן העדים במהלך חקירה נגדית. הדיון התקיים בדלתיים סגורות, אך מתוך הפרטים שהתגלו עולה תמונה מדאיגה.

במהלך החקירה, הצהירה רולובץ נוביקובה ללא בושה כי היא פרסמה סרטונים ברשתות החברתיות בהם מציגה את עצמה כנאצית. היא אישרה לפרוטוקול בפני השופטת דגנית משעלי ביטון את השקפותיה הנאציות, דבר המעורר תמיהה רבה מדוע לא הגיבה בית המשפט לגילויים חמורים אלה.

עובדה זו מעוררת שאלות לא פשוטות לגבי תגובת מערכת המשפט למקרים של הסתה גזענית והצהרות נאציות, במיוחד כאשר מדובר באדם שקיבל אזרחות ישראלית.

תחקיר

הריני פותח בחקירה יסודית אודות גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה. עבדתי על כך תקופה ארוכה. במסגרת התחקיר חוויתי השפלות, איומים, מצבים אבסורדיים ואדישות מצד הרשויות – אך גם הצלחתי לחדש הליכים ולהתקדם. האמת היא שאני, בתור עיתונאי, לא חשבתי שבמדינת ישראל קיימים תומכי נאציזם, ובכלל לא דמיינתי שאמצא את עצמי במצב שבו הרשויות מגלות אדישות כלפי אנשים כמו  רולובץ נוביקובה.

ויינינגר מודרני? יהודי, "נאצית" ואזרחות ישראלית

גברת רולובץ נוביקובה, בסמוך לשנת 2013, פגשה את מר ולדימיר רולובץ, יהודי (על פי רישומי משרד הפנים). השניים הכירו, ומהרה רבה התחתנו – ביניהם פער של כמעט עשרים שנה.

נוביקובה צעירה ביותר, ואילו הוא כבר איש מבוסס ומתקדם בשנים. רומן המעורר תמיהות, אך כפי שאמר הסופר הדגול אלכסנדר פושקין ביצירתו "יבגני אונייגין": "לאהבה כל הגילים נכנעים".

לעיקר הדבר, הזוג התחתן. לפיכך נפתחה בפני גברת נוביקובה האפשרות להתגורר בישראל באופן חוקי.

נעסוק במעט בבעלה, אשר העניק "מקלט" ל'נאצית' זו, סיפק לה קורת גג, אפשרות לקבל אזרחות וכוח כלכלי. ולדימיר רולובץ – על פי משרד הפנים בישראל, הוא נחשב ל"יהודי" – עלה מבלארוס ב־27.03.2001.

יחד עם זאת, מצאנו במסגרת התחקיר ממצאים מדאיגים. ראשית, תמוה כי אדם הנחשב יהודי מאפשר לרעייתו להתהדר בצאצאות לנאצים – ללא שמץ של בושה וללא כל התחשבות בניצולי השואה, ביהודים ובשאר בני האדם. הרי גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה איננה רק "נאצית", אלא גם אנטישמית ידועה. את היהודים היא מכנה "ז'יד" או "ז'ידים".

בסרטון הווידאו נראית גב' נוביקובה כשהיא מנשקת דגל שעליו מופיעה דמותו של סטפן בנדרה – מי ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה שותף לרצח יהודים. בהמשך הסרטון כתבה: "תהילה לסטפן בנדרה ולשוחביץ', גיבורי אוקראינה". בסיומו נשמעת קללה אנטישמית מפיה, בה היא משתמשת בביטוי "ז'ידים"

"ז'יד" או "ז'ידים" הם מונחים פוגעניים ומשפילים ביותר, הנחשבים בעולם המערבי לכינויי גנאי אנטישמיים מובהקים. תחת קריאות אלה, בין השנים 1939-1945, נרצחו יהודים רבים בידי הנאצים ותומכיהם. כבר במאות ה-18 וה-19 נערכו מאות פוגרומים תחת הסיסמה "הכו בז'ידים והצילו את רוסיה". באוקראינה, עד שנות החמישים, נהגו לומר "ז'יד או ז'ידיאקו – על העץ", ולאחר מכן הוסב הביטוי ל"מוסקאל – על העץ" (מוסקאל – רוסי, שורש המילה ממוסקבה – מוסקאלקה).

קרא עוד – לחץ כאן

גם את האמירות הללו מר ולדימיר רולובץ סופג כאילו הדבר כשר. אישתו מעלה פוסטים וסרטונים המציגים אותה כ"נאצית", והכול נראה תקין! אולם מדוע כך? אולי מצאנו תשובה אמיתית.

אכן התגלו תמונות המתעדות את מר ולדימיר רולובץ בתוך כנסייה. ככל הנראה עבר תהליך של המרת דת ואימץ את הנצרות. יחד עם זאת, על פי ההלכה היהודית, אסור ליהודי להיכנס לכנסייה. רבים יטענו כי ייתכן שנמצא שם במסגרת ביקור תיירותי והצטלם בכניסה – אמנם זוהי אפשרות, אולם עולה הספק אם אכן כך הדבר.

כאשר התחתן הזוג, ערכו טקס נישואין הכולל מרכיבים נוצריים מסורתיים, וככל הנראה לא נישאו בנישואין אזרחיים (אף כי ייתכן שנעשו שני הדברים כאחד). מדוע יש צורך להתחתן על פי המסורת הנוצרית כאשר אינך נוצרי? הרי ישראל מכירה בנישואין אזרחיים! האין זה סותר את עקרונותיהם הפרטיים? אלה שאלות הנותרות ללא מענה.

ייתכן כי רק הצטלם בכנסייה ועשה חתונה נוצרית ללא עילה מהותית, וייתכן כי הוא דוגמה לאוטו ויינינגר — דהיינו יהודי הפועל כנגד יהודים. לצורך העניין, ההיסטוריה מכירה דמות בשם אוטו ויינינגר.

למעשה, אוטו שלמה ויינינגר (1880-1903) היה פילוסוף אוסטרי ויהודי מומר, אשר נודע בעיקר עקב השקפות עולמו השוביניסטיות והאוטו-אנטישמיות. הוא התנצר ושם קץ לחייו בגיל 23, לאחר פרסום ספרו הגזעני והמונומנטלי "מין ואופי".

נוביקובה מסיתה, מאיימת ומכפישה את ישראל

בעת זו פועלת גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה נגד מדינת ישראל. מלבד היותה מכנה את עצמה "נאצית" ומקללת ללא הפסק יהודים "ז'ידים", החליטה לאיים על יהודי ישראל וביקשה בשידור חי מצופים וחברים לפגוע בעיתונאי הישראלי רומן ציפין. מסרה כי מוכנה לבוא אל ביתו עם גברים כדי לפגוע בו פיזית ולהשפילו. בנוסף הודיעה כי אם 'גברים אמיתיים' ירצו לקבל את כתובתו, היא יכולה לספק את כתובת העיתונאי לצורך הפגיעה בו.

קריאה לפגוע באדם היא גם עבירה פלילית, ולפיכך הוגשה על ידי העיתונאי תלונה במשטרה (מס' תיק משטרתי 220205/2025).

מלבד פרובוקציות עם פוסטים בהם היא מזדהה עם הנאציזם, היא גם מטעה את הציבור ומסיתה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקללת אותו בשפה שאפילו אני נרתע מלצטט (אין טעם לתרגם את הקללות הגסות של "הנאצית"). כמו כן היא מסיתה נגד ישראל ומוסרת שקרים לציבור תוך ניצול פלטפורמת טיק טוק.

בסרטון ניתן לצפות שבשידור חי ברשת טיק טוק – נוביקובה מצהירה כי "ישראל אף פעם לא מצביעה באו"ם לטובת אוקראינה", מכנה את ראש הממשלה "מזדיין" ומוסרת כי ישראל "מוצצת זין של ארה"ב", לפי סעיף 27 א'

לפיכך, בשידורים העבירה מסר שלילי כפי ישראל, לכאורה ישראל הצביעה באו"ם לטובת רוסיה ולא גינתה את כיבוש חצי האי קרים.

העובדות מדברות אחרת: ישראל תמכה בגינוי רוסיה באו"ם! לפיכך גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה משקרת לציבור.

בשנת 2022 גינתה ישראל את רוסיה: "הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי".

בישיבת העצרת הכללית של האו"ם ב-17 בדצמבר 2024 התקבלה ההחלטה A/RES/79/184 תחת הכותרת: "המצב של זכויות האדם בשטחים הכבושים זמנית של אוקראינה, כולל הרפובליקה האוטונומית של קרים והעיר סבסטופול".

את ההחלטה תמכו 81 מדינות, 14 התנגדו, ו-80 נמנעו. ישראל הייתה בין המדינות שהצביעו בעד קבלת ההחלטה, מה שמאשש את עמדתה העקבית בתמיכה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה.

כאשר אנו נכנסים לעולם האו"ם, הרי שלמעשה על פי נתונים שפורסמו, בין השנים 2015 ל-2025, אוקראינה לא הצביעה בעד אף החלטה פרו-ישראלית באו"ם. במהלך תקופה זו, היא הצביעה נגד ישראל ב-75% מההצבעות, וב-25% הנותרים נמנעה.

במילים אחרות, אוקראינה לא הצביעה בעד ישראל באף אחת מההצבעות באו"ם בתקופה זו. ההצבעות של ישראל למען אוקראינה הרסו את יחסיה עם רוסיה — כלומר ישראל הקריבה למען אוקראינה את יחסיה עם רוסיה. ובתודה, "נאצית" אוקראינית נוביקובה ממשיכה למסור לציבור בשפה האוקראינית והרוסית מסרים נגד ישראל.

מצד אחר פוטין משמיד אזרחי אוקראינה – וזה לא מקובל בשום צורה – יש להפסיק את המלחמה היום! עד כמה יחסי ישראל-רוסיה קשים, לצערי ישראל עדיין מעדיפה את רוסיה בסוריה כי יש חשד שבמקום רוסיה בסוריה יהיו איראן, טורקיה או חיזבאללה. נכון להיום ישראל מעדיפה את רוסיה, אך ההצבעות של ישראל במלחמה למען הצדק באוקראינה עושות את שלהן — והיחסים עם רוסיה התקלקלו.

נוביקובה – התעמולה החיה של פוטין

לצורך העניין, גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה עושה אך ורק נזק לאוקראינה. הרי פוטין התחיל את המלחמה נגד אוקראינה בטענה כי באוקראינה יש המון נאצים, והנה גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה אך ורק משרתת את האינטרסים של הפרופגנדה הרוסית – היא מצלמת סרטונים והיא הוכחה חיה לנאציזם האוקראיני.

בפועל, לדעתי בכל העולם יש אנטישמים, אך במספרים פוטין טועה. באוקראינה אין את אותה כמות הנאצים כפי שפוטין מצייר, אך נוביקובה עוזרת לפוטין להמשיך לטעון שהאוקראינים הם נאצים. כאשר נכנסים לפרופיל של אנסטסיה רולובץ נוביקובה ברור לכולם שהיא "נאצית" – כלומר מממשת את הקרמלין ואת הפרופגנדה שלו, נותנת סיבה לפוטין להמשיך את המלחמה.

היכן הכישלון של גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה? באוקראינה אין באמת מיליוני נאצים שמסתובבים ברחובות – בני אדם כמוה הם מעטים ולא רבים. באוקראינה, כמו בכל מדינה שפויה, יש חוק נגד נאצים, תומכי נאצים ואנשים שעושים פרופגנדה לנאציזם, וזה גם שנות מאסר כאשר אדם נתפס בפרופגנדה של הנאציזם.

אנחנו במערכת "מעקב" הגשנו תלונה לרשויות באוקראינה על מעשיה של הנאצית גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה. בנוסף, יש גם סיבה מדוע כביכול הכל אפשר ומותר לה. קיבלנו מסמכים מעניינים שהם כרגע בבדיקה של הרשויות וביקשו מאיתנו שלא לפרסם מידע על המסמכים המבהירים לטובת מי פועלת גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה ומדוע היא עושה הסתה, פרובוקציות ותמיכה בנאציזם, וגם ללא פחד מכנה את עצמה "נאצית".

נוביקובה הודתה: "קראתי לעצמי נאצית"

באחד הימים החליטה גב' נוביקובה להגיש, מבלי להסס, קובלנה פלילית נגד אדוארד בטקיס, שאותו ייצג עורך הדין יניב כהן. בהמשך התקיים דיון בבית המשפט, ובמהלכו חקר עורך הדין יניב כהן בחקירה נגדית את גברת רולובץ נוביקובה בדוכן העדים. הדיון נערך בדלתיים סגורות ולפיכך איננו רשאים לפרסם את הפרוטוקולים בשלב זה, אולם הגשנו בקשה לבית המשפט לאשר פרסום הפרוטוקולים והמסמכים הרלוונטיים בתיק. מתוך הדיון שהתקיים בתאריך 26.06.2024 עלה ומתברר, ראשית כל, כי גברת אנסטסיה רולובץ שיקרה בפני בית המשפט ובדוכן העדים. יתרה מזאת, הדבר המעניין ביותר הוא שהיא הודתה כי אכן כינתה את עצמה "נאצית" ברשת החברתית טיק טוק.

כאשר נשאלה מדוע עשתה כן, השיבה כי מדובר היה ב"טרנד". בסופו של דבר התברר כי היא הודיעה לציבור על היותה "נאצית", והדבר מהווה עבירה חמורה על החוק. נוביקובה מפרסמה תכנים ברשתות החברתיות (טיק טוק ואחרות) המביעים תמיכה באידיאולוגיה הנאצית, דבר המהווה הפרה ברורה של סעיף 3 לחוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו-1986, הקובע כי: "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים של שבח, אהדה או הזדהות למעשים שנעשו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, דינו – מאסר חמש שנים".

יתרה מכך, היא שיקרה בפני בית המשפט, וראוי להדגיש: עדות שקר בבית משפט, במיוחד בהליך פלילי, היא עבירה פלילית חמורה. העונש על עדות שקר הוא מאסר של עד שבע שנים, ובמקרה של קבלת טובת הנאה, העונש עשוי להגיע עד תשע שנות מאסר. עבירה זו נועדה למנוע שיבוש הליכי משפט ולשמור על תקינותו של ההליך השיפוטי.

איננו רשאים למסור פרטים נוספים על הפרוטוקול, אף על פי שהוא מעניין ביותר – אנו ממתינים לאישור פתיחת התיק ואז נחשוף את הפרטים.

כנראה שכאשר הבינה נוביקובה כי מדובר בעניין רציני, היא מיהרה להסכים לסגור את התביעה שהיא עצמה הגישה, שכן לפתע יכול היה הכל להתפתח לרעתה – "על ראש הגנב בוער הכובע".

משטרת ישראל: זכרון שואה? רק למראית עין

האם חשבתם כי משטרת ישראל אינה מעולמת בפרוטוקול? או שמא אינה בקיאה בסרטונים של גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה? אם כן, הרי אתם נתונים בתמימות דעים.

משטרת ישראל ידועה בכל, קיבלה כלל הפרטים, ברם ככל הנראה לא נושאת דאגה אמיתית לחוק השואה, לניצולי השואה ולתומכי הנאציזם השוטים ברחבי ישראל.

לדעתי מתגלית כאן צביעות מובהקת: ביום זכרון השואה והגבורה הם מדליקים נרות זיכרון ועוטים פני עצב, ואילו במוצאי יום הזיכרון הם מעניקים מעין הכשר ל"נאצית" ואף אינם חרדים למעצרה למראית עין. בסופו של יום, עם הנוטש את זכרון עברו – מאבד את עתידו.

בעצם העניין, נוביקובה השכילה להבין כי החוקים בישראל אינם נוהגים בפועל, כי אין ממש לעדות בפני בית המשפט וכי הכל מותר לאמירה. בתאריך 18 בפברואר, 2025 הוגשה תלונה הכוללת פרוטוקולים, סרטונים וצילומים.

התלונה עסקה בפרסומיה של רולובץ נוביקובה, אשר בהם כינתה את עצמה "נאצית" והפיצה סרטונים ברשתות החברתיות (תמיכה בנאציזם), שכללו תכנים אנטישמיים וקריאות לשנאה ולאלימות. נטען כי פרסומים אלה היוו עבירה לפי חוק איסור נאציזם (1950) ולפי סעיף 144 לחוק העונשין, האוסר הסתה לגזענות, שנאה ואלימות נגד קבוצות אתניות ולאומיות.

לאחר ימים מעטים החליט אלמוג אסף לסגור את התיק. התיק נסגר בתאריך 31 במרץ, 2025.

כך המשטרה גם הפעם הסיטה את מבטה, קיבלה כלל החומרים – ואין אפילו צורך בחקירה נוספת, הואיל והכל מפורט בפרוטוקול בית המשפט בתיק מספר 55317-07-23 – אולם למשטרה לא חרד לבבה לתומכי הנאצים הנודדים ברחבי המדינה.

מסתבר כי הכוונה אינה זכה. בתאריך 22 במאי, 2025 אנחנו, מערכת "מעקב", פנינו אל המשטרה ושוב הבהרנו בפניה את החוק: עבירה גלויה על סעיף 3 לחוק איסור הכחשת השואה, תשמ"ו-1986, הקובע כי: "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים של שבח, אהדה או הזדהות למעשים שנעשו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, דינו – מאסר חמש שנים".

יתר על כן, העברנו את הפרוטוקולים, ובהם מתועדים סרטונים ומסרים שבהם נוביקובה השמיעה דברים פוגעניים כלפי עם שלם, הסתה, השפלות, תמיכה בנאציזם (פרסמה כי היא "נאצית" בעצמה), וכן שיקרה בפני בית המשפט (עבירה פלילית נוספת).

תגובת המשטרה בתיק מספר 80054/2025:

ממשטרת ישראל נמסר:
כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבדקת באופן מקצועי ויסודי בהתאם לתשתית הראייתית וכך גם במקרה זה.
לאחר בחינת נסיבות התלונה הוחלט על גניזתה.

גלי בהרב-מיארה: הצביעות המשפטית מתגלה

הצביעות הבולטת של עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, מתגלה במלוא חומרתה בטיפולה הבררני בעניינים משפטיים דומים. במסגרת תפקידה, נדרשה להתמודד עם פרשת גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה, שבעקבותיה הוגשה ביום 30 באוקטובר 2022 בקשה להגיש כתב אישום נגדה בעילות של הסתה לגזענות ופרסום הצהרות שלפיהן היא "נאצית". התיק, שנפתח תחת המספר 22/00008989/22, נסגר במהירות רבה על ידי משרדה של היועצת המשפטית.

הצביעות המובהקת של עורכת הדין גלי בהרב-מיארה מתבטאת בכך שבמקרה היפותטי שבו אזרחים בשם שרה נתניהו או יאיר נתניהו, שאינם נבחרי ציבור, היו מפרסמים הודעות דומות על היותם "נאצים", כבר באותו יום היו מוגשים נגדהם כתבי אישום והמדינה כולה הייתה קמה על רגליה. אילו היה בנימין נתניהו מעורב ברשתות החברתיות באותו אופן, לרבות פרוטוקולים המעידים על היותו "נאצי" – הרי שכבר אז היה בית המשפט רועש ומר נתניהו היה זוכה לכתב אישום מיידי.

יתרה מכך, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה הייתה מוצאת אינספור חוקים ותקנות כדי להבטיח הגשת כתב אישום. ברם כאשר מדובר בגברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה, הצועקת בכל מקום ובפומבי ללא כל בושה על היותה נאצית – אותה עו"ד גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שומרת על שתיקה מוחלטת. פתאום אנו מגלים שהיא יודעת לשתוק ולשמור על דממה, כנראה רק כאשר מדובר באזרח בנימין נתניהו, משפחתו או חבריו – היא פותחת את פיה.

במציאות שבה קיימים במדינתנו אנשים בעלי רקע לא יהודי הנוקטים בעמדות אנטישמיות ונאציות, עקב חוסר פעילות ממשלתית בעניין זה (משטרה, פרקליטות, משרד המשפטים ובתי המשפט), מתאפשר לאנטישמים ולנאצים לחיות בישראל ולפגוע באזרחים, ויתרה מכך – אותם אנטישמים זוכים לכל הטבות המדינה בעוד הרשויות הממשלתיות נותרות עיוורות למצב.

כאשר החלנו בעבודת החקירה, שלחנו לדוברות משרד המשפטים ולפרקליטות המדינה את הפרוטוקולים וסרטוני הטיק-טוק שצורפו לתיק ותומללו במסגרת ההליך המשפטי (מספר תיק 55317-07-23). יש לציין שהפרוטוקול בתיק פורסם רק בשנת 2024 בעוד התלונה לפרקליטות הוגשה בשנת 2022. ברם, נראה כי יש אור בקצה המנהרה – פרקליטות המדינה אישרה באופן רשמי שבעקבות הפנייתנו ושליחת ראיות חדשות בתיק, החלה הפרקליטות בטיפול ותעדכן אותנו בסיום התהליך.

מפרקליטות המדינה נמסר:
"שלום רב,
הפניה הועברה לטיפול, ומענה יישלח אליך, במידת הצורך, בסיום הטיפול".

הצהרות קיצוניות של נוביקובה בראיון בלעדי  

אנו, במערכת "מעקב", קיימנו שיחה עם גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה ושאלנו אותה בעניין הצהרותיה. היא לא הכחישה את פרסום הודעותיה על היותה נאצית, אלא מסרה כי אכן פרסמה זאת והסבירה שמדובר ב"טרנד" להיות נאצית. דבר זה נשמע כהזיה – איני מכיר "טרנד" להיות רוצח יהודים.

ראינו פרסומים שלה המביעים אהבה בלתי פוסקת לסטפן בנדרה (שהיה מסייע ומשתף פעולה עם הנאצים), ואף פרסמה סרטון שבו היא מנשקת תמונה של סטפן בנדרה.

בראיון מסרה לנו כי עבורה סטפן בנדרה הוא גיבור מופלא. בנוסף טענה שביד ושם קיימת אך ורק ביוגרפיה שלו, ולפי דבריה אין ליד ושם טענות כלשהן נגד פעילותו. עוד מסרה שפנתה ליד ושם והם הודיעו לה שסטפן בנדרה "בסדר".
כמובן, טענה זו אינה נכונה. ראשית, יד ושם אינו מפרסם מידע על נאצים ותומכיהם ללא הצדקה מוצקה. שנית, הוא אכן סייע, תמך ושיתף פעולה עם גרמניה הנאצית – כלומר סייע להם ברצח יהודים.

בנוסף לכך, פנינו באופן רשמי ליד ושם וביררנו על אילו מקורות הם מבססים את מידעם, והאם לפי הנתונים העדכניים הוא עדיין נחשב לתומך ומסייע לנאצים – והתשובה הייתה חיובית. יתרה מכך, נשלחו עבורנו שני מאמרים נוספים העולה מהם (לאחר עיון מעמיק) שהוא אכן סייע, עזר ושיתף פעולה עם הנאצים. אולם גם הייתה לו אידיאולוגיה נאצית, ולפי המאמרים ניתן לפרש שהוא היה נאצי במלוא מובן המילה. אך בכלל, אין הבדל מהותי בין נאצי לבין אדם אשר תמך בהם באופן מלא וסייע להם להשמיד יהודים ועמים אחרים.

סטפן בנדרה

בנדרה היה חבר ב"ארגון הלאומנים האוקראיני". ביום 10 בפברואר 1940 הכריזו תומכיו של בנדרה בקרקוב עליו כראש הארגון, והארגון התפלג. באפריל 1941 נבחר בנדרה לעמוד בראש החלק המתפלג מהארגון.

ערב הפלישה הגרמנית לברית המועצות, סייע בנדרה לנאצים בהקמת גדודים אוקראיניים וכן הוקמו "קבוצות ניידות". ביום 22 ביוני 1941 הפרה גרמניה הנאצית את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופלשה לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה. הכוחות הגרמניים יחד עם אנשי סטפן בנדרה כבשו את מחוז ווהלין והחלו לטבוח ביהודים ובפולנים הקתולים, תושבי האזור. בטבח השתתפו באופן פעיל גם כוחות הגרילה של "צבא המורדים האוקראיני" הכפוף ל"ארגון הלאומנים האוקראיני".

בין השנים 1942 ו-1944 הושמדו כל הקהילות היהודיות בווהלין בידי גרמנים נאצים ולאומנים אוקראינים. הפוגרומים ביהודים החלו בעיר לבוב שבמחוז גליציה. בין ה-30 ביוני ל-3 ביולי ערך ארגון הלאומנים פוגרום ביהודי לבוב, שבו נרצחו כ-4,000 יהודים ונפגעו רבים נוספים. למרות שבנדרה ותומכיו היו בעד שיתוף פעולה עם הגרמנים במאבק נגד הסובייטים, לא חיבב השלטון הגרמני את הכרזת העצמאות של אוקראינה על ידי הארגון, ולפיכך נעצר סטפן בנדרה ונשלח למחנה זקסנהאוזן. אולם ארגונו של בנדרה המשיך בפעילותו.

למעשה, "יד ושם" אישר לנו כי בנדרה שיתף פעולה עם הנאצים ושלח לנו מאמרים להכרה. כמו כן, צוין בין היתר:"כפי שמקובל בעולם המחקר, אנו מתבססים על מחקרים של המומחים המובילים בעולם בתחום. במקרים מסוימים שבהם טרם פורסם מחקר רציני שניתן לסמוך עליו, אנו בודקים מקורות ראשוניים או עורכים מחקר עצמאי, אם זו המטרה שהוגדרה.

בנושא בנדרה אנו ממליצים לעיין בשני ספרים חשובים:

מעורב ברוצח יהודים זהו הגיבור של גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה. עובדה זו מלמדת אותנו אילו גיבורים מעריצה נוביקובה, אזרחית  של מדינת ישראל.

אציין באופן חד וברור: אמנם באוקראינה רואים בסטפן בנדרה, התומך הנאצי לשעבר, "גיבור", אולם בישראל הוא בהחלט אינו נחשב לגיבור, ויש לכבד את עמדתה של מדינת ישראל. אין צורך לקרוא בישראל כי בנדרה הוא גיבור.

למעשה, אוקראינה אינה מחויבת לכבד את חוקי השואה של ישראל או את ישראל עצמה, ברם כאשר אנשים נמצאים בתחומי ישראל, עליהם לכבד את חוקיה, מנהגיה והמסורת הישראלית.

ישראל אינה כופה את גיבוריה על זרים, אך גם אינה סובלת מצב שבו עמים אחרים יכפו על היהודים, במדינתם שלהם, גיבורים שנויים במחלוקת. באופן דומה, אוקראינה אינה יכולה לצפות מישראל לאהבה בלתי מוגבלת כלפיה, כאשר רוצח יהודים מוכר אצלה כגיבור.

בנוסף שאלנו את נוביקובה האם היא מבינה שהיא פוגעת בראש הממשלה ועוברת על חוק לשון הרע. תשובתה של נוביקובה הייתה: "שביבי יתבע אותי".

את השיחה סיימה גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה בהצהרה שהיא חיה במדינה דמוקרטית והיא רשאית לומר כל מה שהיא רוצה, ואיש לא יוכל להכתיב לה מה לומר.

 במה עובדת מעריצת בנדרה?  

אם כן, מה עושה גברת אנסטסיה רולובץ נוביקובה למחייתה?

היא משמשת גננת בגן ילדים – יש לה עסק פרטי של גן ילדים. מעניין לדעת מה היא מלמדת את הילדים עם הערצתה לגיבורים כה מפוקפקים ותמיכתה בנאצים והצהרותיה על היותה נאצית – מה היא עלולה להחדיר למוחם הרך של ילדים כה צעירים.

שאלות קשות אלה מעוררות דאגה עמוקה.

בעלה של נוביקובה: "תמות"  

בנוסף קיימנו שיחה עם בעלה של נוביקובה, מר ולדימיר רולובץ. שאלנו אותו מה דעתו על כך שאשתו מצהירה שהיא "נאצית" בפרוטוקולים של בית המשפט. הוא השיב: "תמות", "אני אתבע אותך". שאלתי אותו האם הוא שינה את דתו – לא הכחיש דבר ולא אישר וניתק את השיחה.

שלחנו לו שאלות בכתב – לא טרח להגיב.

תגובות:

פרקליטות המדינה:

"הפניה הועברה לטיפול, ומענה יישלח אליך, במידת הצורך, בסיום הטיפול"

משטרת ישראל – תיק מספר 220205/2025 (תיק פתוח נגד נוביקובה):

ממשטרת ישראל נמסר:
"כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבדקת באופן מקצועי ויסודי בהתאם לתשתית הראייתית וכך גם במקרה זה, כל טענה אחרת שגויה ומקומה להידחות על הסף"

בית המשפט:
טרם התקבלה החלטה בעניין.

תגובות נוביקובה ובעלה פורסמו בתוך הכתבה במלואן.

משרד המשפטים:
תגובה טרם התקבלה.

-אנו במעקב- 

הפוסט "נאצית" מוצהרת קיבלה אזרחות ישראלית הופיע לראשונה ב-מעקב.

בישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) אושרה פה אחד הצעת שר המשפטים יריב לוין להבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדיון נוהל על ידי לוין בשל היעדרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמנע מלהשתתף בדיון בהתאם להסדר ניגוד העניינים החל עליו, האוסר עליו להתערב בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק ובנושאים הקשורים למשפטו.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא הגיעה לישיבה כצפוי, אך שיגרה מכתב לממשלה ובו שטחה את טענותיה נגד המהלך להדחתה. "לא נירתע. הממשלה לא מעל החוק", כתבה בהרב-מיארה במכתבה. "יש להבין את המהלך כמו שהוא – לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם", הוסיפה.

בהרב-מיארה הביעה חשש כי "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר – שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".

שר המשפטים יריב לוין התייחס בחומרה להיעדרותה של היועצת המשפטית מהישיבה ואמר כי "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה, ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה". לוין סקר בפני חברי הממשלה את מסמך אי האמון שגובש נגד בהרב-מיארה.

בדבריו האשים לוין את היועצת המשפטית בכך ש"מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית ולא מציעה חלופות ומסכלת מינויים בשירות המדינה כפי שנעשה בעניינו של נציב שירות המדינה". עוד הוסיף כי "היא סירבה לייצג את הממשלה נכון ליום הגשת המסמך 14 פעמים, עלייה של 2100% יחסית לממשלה הקודמת. היא לא הסתפקה בזה אלא מנעה בפועל ייצוג מהממשלה והתעקשה 'לייצג' אותה בכמה מקרים בניגוד לעמדתה".

לוין המשיך בביקורתו וטען כי "היועצת פועלת בניגוד לחובתה לדאוג לאינטרס הציבורי ולשמור על החוק. היא מרסקת את אמון הציבור". הוא האשים אותה בכך שבתקופת כהונתה "התקיימו שתי שביתות פוליטיות, שהיועצת לא פעלה בזמן על מנת למנוע אותן, וגם לאחר מכן לא פעלה על מנת להעניש את מי שעמד מאחוריהן וגרם לנזק אדיר".

השר יעקב מרגי הצטרף לביקורת על היועצת המשפטית ואמר ש"היא הריבון".
לוין התייחס גם לטענותיה של בהרב-מיארה ואמר: "היא טוענת שהממשלה מבקשת להיות מעל החוק. אני זוכר ממשלה שביקשה להיות מעל החוק בתקופת בחירות באמת, ואני זוכר יועצת שאפשרה את זה גם בהסכם הימי, גם במינוי רמטכ"ל וגם במינוי של מני מזוז, שאפילו בג"ץ פסל".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסכים עם דברי שר המשפטים והגיב: "אנשים אחרים, זמנים אחרים".

במהלך הישיבה המשיך לוין בביקורתו על היועצת המשפטית ואמר כי "ההיעדרות שלה ואופן כתיבת מכתבה מעידים על הכול".

שר הכלכלה ניר ברקת התייחס להיעדרותה של בהרב-מיארה מהישיבה ואמר בציניות כי "כנראה שהיא הלכה לישיבת ממשלה אחרת".

השר אבי דיכטר הצטרף גם הוא לביקורת ואמר: "אני קורא את הציטוטים שלה משנת 2022 על הסכם הגז ועל כך שאין מניעה משפטית – פשוט לא להאמין שבסוגיה כל כך דרמטית היא הייתה איתם".

בעקבות הישיבה, פרסם שר התקשורת שלמה קרעי פוסט ברשתות החברתיות בו כתב: "ראש הממשלה נתניהו נושא את משא המדינה היהודית והדמוקרטית – בנחישות, באחריות, ועם מנדט ברור מהציבור, בעוד היועמ״שית, בגיבוי בג״צ, רוצה לדרוס את העם ואת נבחריו. מחר בעזרת ה׳ – מתחילים לתקן. העם הוא הריבון. הביתה!".

ההחלטה על הבעת אי האמון ביועצת המשפטית לממשלה מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת בין הדרג הפוליטי למערכת המשפט. המהלך צפוי להוביל להמשך העימות בין הממשלה למערכת המשפט, כאשר בהרב-מיארה עצמה הביעה נחישות להמשיך בתפקידה ולהגן על עקרונות שלטון החוק.

סוגיית היחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת ממשיכה להיות נושא מרכזי בשיח הציבורי, כאשר כל צד טוען כי הוא פועל להגנה על עקרונות הדמוקרטיה. בעוד הממשלה טוענת כי היא מבקשת לקדם את עקרון המשילות ולממש את המנדט שניתן לה מהבוחר, היועצת המשפטית וגורמים במערכת המשפט טוענים כי תפקידם להבטיח כי פעולות הממשלה נעשות במסגרת החוק.

החלטת הממשלה להביע אי אמון ביועצת המשפטית מהווה צעד משמעותי נוסף במאבק בין הרשויות, ותוצאותיה עשויות להשפיע על מערכת היחסים ביניהן בתקופה הקרובה.

צילום של משרדי ממשלה

הפוסט ממשלה פה אחד: אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהחלטה דרמטית שזעזעה את מערכת הביטחון הישראלית, אישרה הממשלה ביום חמישי בערב פה אחד את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. המהלך החריג התרחש בעיצומה של אחת התקופות הביטחוניות המאתגרות ביותר שידעה ישראל, כאשר המדינה מעורבת בלחימה במספר זירות במקביל.

על פי ההחלטה שהתקבלה, אמור היה בר לסיים את כהונתו ב-10 באפריל, בעוד כשלושה שבועות, או כאשר ימונה לו מחליף קבוע – המוקדם מביניהם. אולם במפנה דרמטי נוסף, שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי המקפיא את פיטוריו של בר עד להחלטה נוספת בנושא, וקבעה כי דיון בעתירות נגד ההדחה ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל.

ראש השב"כ בחר שלא להשתתף בישיבת הממשלה הגורלית, ובמקום זאת שלח מכתב חריף לקבינט. במכתבו הביע בר כבוד למוסדות המדינה ולשלטון החוק, אך הסביר את היעדרותו בטענה שהדיון "אינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של עובד, קל וחומר של ממלא תפקיד בכיר – ואת תפקיד ראש השב"כ במיוחד".

בר טען במכתבו כי החלטה "תקדימית ומשמעותית" לגבי פיטוריו צריכה להתבסס על "טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות" שיאפשרו לו להגיב באופן הולם. "לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי", כתב בר. "אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".

במכתבו, בר לא חסך ביקורת על התהליך, ותיאר אותו כבעל "תוצאות שנקבעו מראש" וחסר מהות. "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת", המשיך.

ראש השב"כ הרחיק לכת עוד יותר, בתארו את הטענות נגדו כ"מופרכות" ורק "מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם". לדברי בר, מניעים נסתרים אלה נועדו "לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".

בר ציין כי יציג את עמדתו המפורטת "בפורום המתאים בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים, וכן בפני אזרחי ישראל", רמז משמעותי למאבק משפטי ותקשורתי שעתיד להתפתח.

בין המתחים שהודגשו במכתבו של בר הייתה רמיזה למחלוקת בנוגע למשא ומתן על החטופים. "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים", ציין בר, לפני שהגן על מהלכיו.

הוא חשף את מעורבותו האישית ב"פעילות ייחודית" שהובילה לעסקת שחרור החטופים האחרונה, שבוצעה בידיעתו של נתניהו. "העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית – שככל הנראה כשלתי בהבנתה – הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".

בר טען כי הרחקתו והרחקת ראש המוסד מהובלת המשא ומתן "פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה". הוא הדגיש את מחויבותו האישית ומחויבות השירות "לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".

בחלק נפיץ במיוחד של מכתבו, בר התייחס למה שכונה בתקשורת הישראלית "קטאר-גייט" – חקירת שב"כ מתמשכת שקשורה לכאורה ליחסים דיפלומטיים רגישים. מבלי לפרט, בר רמז שהדחתו קשורה לחקירה זו.

"פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם – טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו", כתב. "פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".

בחשיפה מפתיעה נוספת, בר גילה כי ראש הממשלה נתניהו הגביל את גישתו לשרי הממשלה במהלך השנה האחרונה. "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים – בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה – הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב.

טענה זו סתרה ישירות חלק מהצעת ההחלטה להדחה, כאשר בר ציין: "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".

בר סיים את מכתבו בהטלת ספק בעיתוי הדחתו, תוך הדגשת חומרת האתגרים הביטחוניים הנוכחיים של ישראל. "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה".

הוא הוסיף נזיפה אחרונה: "ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלל כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה – הן פנימית והן מול אויביה".

ההדחה התרחשה על רקע הפגנות המוניות, כאשר אלפי אנשים התאספו מחוץ למשרדי הממשלה כדי למחות נגד הסרתו של בר. ההחלטה מגיעה גם בצומת קריטי במלחמה המתמשכת, כאשר 59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, חמאס טרם הוכרע, וישראל מתמודדת עם מלחמה רב-זירתית, כפי שתיאר בר.

למרות התנגדותו החריפה של בר והמחאות הציבוריות נגד המהלך, הממשלה המשיכה בהדחה, והצביעה פה אחד להסירו מתפקידו. ההחלטה מסמנת אחד השינויים המשמעותיים ביותר במערכת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות ומגיעה בזמן של חששות ביטחוניים מוגברים הן בארץ והן באזור.

לאחר אישור ההדחה, פנו ארגונים שונים לבג"ץ בעתירה דחופה כנגד המהלך. בתגובה, השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי לפיו פיטורי בר יוקפאו עד החלטה אחרת. היא קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל, ודרשה מהמשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים נגד הפיטורים עד 24 במרץ.

"מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת", כתבה השופטת.

התגובות לצו הארעי היו חריפות ומיידיות. השר שלמה קרעי תקף את השופטת: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".

יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', המשיך באותו הקו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה." מנגד, השר משה ארבל מש"ס הביע עמדה שונה וחריגה יחסית בין חברי הממשלה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".

במקביל להתפתחויות אלה, התפרסמו ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה שבה אושרה הדחת בר. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה". אמירה זו מעלה חשש מפני עימות חסר תקדים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת.

בעקבות צו הביניים של בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לראש הממשלה בהודעה רשמית כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד".

בהרב-מיארה הוסיפה כי "כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו". למעשה, היועמ"שית בודקת בימים אלה האם נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף. הנימוק: חלק מאנשי לשכתו נחקרים בפרשת "קטאר-גייט" בשב"כ, ויש חשש לניגוד עניינים על ידי ראש הממשלה המדיח את מי שאחראי על החקירה ופועל למנות את מחליפו.

בתגובה למצב הנוכחי, בר כתב במכתבו עוד לפני שהתקבלה החלטת בג"ץ: "השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק".

פרשת הדחת ראש השב"כ, ההתערבות השיפוטית שבאה בעקבותיה, והמתיחות הגוברת בין הרשויות מסמנות משבר חריף במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל, והדבר מתרחש בעיצומה של מלחמה מתמשכת ומורכבת. התפתחויות הימים הקרובים יכריעו לא רק את גורלו של בר, אלא עשויות להשפיע גם על יחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל ועל יכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים החמורים הניצבים בפניה.

פרשנות: מאבק הכוחות מסכן את המערכת הדמוקרטית

המשבר האחרון סביב הדחת ראש השב"כ מציג תמונה מדאיגה של מדינה במשבר מוסדי עמוק. הצעדים שננקטו בימים האחרונים מעמידים בסימן שאלה את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון ומסכנים את מערכת האיזונים והבלמים שעליה מושתתת דמוקרטיה תקינה.

המדינה נמצאת במצב של כאוס מוסדי, כאשר החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר בעיצומה של מלחמה מורכבת וקריטית, נתקלת בהתנגדות מצד בית המשפט העליון. התערבות בג"ץ בהחלטה, באמצעות צו ארעי המקפיא את הפיטורים, מובילה לתגובות חריפות מצד בכירים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה נתניהו עצמו, המאיים שלא יכבד פסיקה של בג"ץ.

מצב זה, שבו ראש ממשלה מכריז בפורום ממשלתי כי "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה", הוא תסריט אימים לכל מי שמאמין בשלטון החוק. דברים אלה, יחד עם התגובות החריפות של שרים כמו קרעי וסמוטריץ', מעלים תהיות קשות לגבי מחויבותם של נבחרי ציבור לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית.

ישנה אירוניה מסוימת בכך שבג"ץ, בניסיונו לבלום את מה שנראה כהדחה בעייתית בעיתוי רגיש, עשוי דווקא לחזק את הקולות הקוראים לרפורמה משפטית. טענות בדבר התערבות יתר של בית המשפט העליון בהחלטות הדרג המדיני מקבלות משנה תוקף בעיני תומכי הממשלה, כאשר שופטים מתערבים בסוגיה שנתפסת כפררוגטיבה מובהקת של הרשות המבצעת.

מצד שני, ראש הממשלה בוחר להדיח את ראש אחד מארגוני הביטחון המרכזיים של המדינה בעיצומו של מצב חירום לאומי, כאשר ישראל מצויה במלחמה רב-זירתית והיד האיראנית, כפי שבר עצמו מציין, "נמצאת עמוק בתוך המדינה". זאת, בשעה ש-59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי בעזה וחמאס טרם הוכרע. עיתוי זה מעורר שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות של הממשלה.

הפוסט משבר השב"כ: נתניהו מול בג"ץ, המדינה בקו האש הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתל אביב התקיימה אמש הפגנת ענק שהוציאה לרחובות כ-40 אלף איש במחאה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, במקביל לחזרת הלחימה בעזה. המפגינים מילאו את כיכר הבימה ואת הרחובות הסמוכים כשברקע מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו את פיטוריו של בר בצל חקירת פרשת "קטאר-גייט" ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.

המחאה, שנערכה בהובלת "פורום האלופים", כללה נאומים חריפים מבכירי מערכת הביטחון לשעבר, ביניהם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. הממשלה צפויה לאשר בקרוב את פיטוריו של בר, למרות החזרה ללחימה ברצועת עזה, מבצע שעליו פיקד בין היתר ראש השב"כ עצמו לצד הרמטכ"ל אייל זמיר.

"מי שטרח וקרא את מכתב האזהרה שקיבל ראש הממשלה מוועדת הצוללות, כבר לא מתקשה להאמין שראש הממשלה מעז לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל בשל סיבות שאינן ממלכתיות", אמר אלשיך בנאומו. הוא הוסיף כי "זוהי עת של פיקוח נפש" והזהיר כי "מי שיעמוד מנגד, מי שיאמין ללהטוטים המילוליים וה'פסאודו-ביטחוניים' של הממשלה והעומד בראשה, לא יהיה לו הסבר חלילה לדורות הבאים, כיצד הקרבנו חלילה את מדינת ישראל עבור אינטרסים שאינם ממלכתיים".

אלשיך התייחס גם לפרשת "קטאר-גייט" והדגיש כי היעד האסטרטגי של קטאר הוא שימור שלטון חמאס, וכי השבויים מהווים כלי עבור דוחא לממש מטרה זו. לדבריו, "כאשר נפתחה חקירה ביטחונית בגין חשדות לקשר פסול מול הקטארים, נפתחו שערי הגיהינום, וראש השב"כ הוזמן מיד להיות מפוטר. אינני יודע מה בדיוק נחקר כעת, אך ההתנפלות על הגורם החוקר הופכת לכאורה את כל סימני השאלה שהצטברו לסימני קריאה".

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו נשא דברים חריפים עוד יותר נגד ראש הממשלה באומרו כי "18 במרץ – עוד יום שחור במסע ההרס עליו הכריז הנאשם בנימין נתניהו. מלחמת שלום נתניהו החלה". פרדו האשים את נתניהו בגרירת המדינה לעוד מלחמה ללא אופק מדיני והוסיף: "מנגנון ההשמדה העצמית שהפעיל פחדן, שרלטן ושקרן כבר לפני זמן רב מגיע לשלבי ההכרעה".

פרדו הישיר מבט לראש הממשלה: "אתה, הנאשם בנימין נתניהו, מהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה." הוא האשים את נתניהו ברדיפת מערכת הביטחון, בהפיכת הצבא ושירותי המודיעין לכלי פוליטי, ובהרס שיטתי של אמון הציבור. "לא נשכח ולא נסלח כיצד הדחת את ראש השב"כ שעות ספורות לפני שישב בשולחן הפיקוד עם הרמטכ"ל ליציאה למלחמה".

עוד הבהיר פרדו כי לדעתו נתניהו לא רק מסכן את ביטחון המדינה, אלא פועל באופן מחושב נגד הדמוקרטיה הישראלית: "לא נשכח ולא נסלח איך השפלת והרסת את מערכת האכיפה, איך אתה משמיד את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, ומבזה את שופטיו". לדבריו, ההיסטוריה לא תשכח את הכניעה לקיצונים, את ההפקרה של תושבי הצפון והדרום, ואת המלחמה שיצאה לדרך משיקולים פוליטיים צרים. "שוב מלחמה ללא הגדרת מצב סיום, שוב מלחמה שתביא לעוד שכול ועוד סבל", הוסיף.

בין הדוברים בהפגנה הייתה גם עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, שזכתה לתשואות מהקהל כשאמרה: "נתניהו פתח על החטופים את שערי הגיהינום ורק ביחד נוכל להציל אותם. את שערי הגיהינום הוא לא פתח היום על חמאס, אלא על החטופים." צנגאוקר האשימה את ראש הממשלה בכך שהחלטתו לחזור ללחימה סיכנה את השבויים והייתה, לדבריה, "קורבן פוליטי שנועד לשמור על שלמות הקואליציה שלו".

צנגאוקר הדגישה כי ישנה רק דרך אחת להבטיח את חזרתם של כל החטופים: "המציאות כבר הוכיחה לנו שהמלחמה לא תחזיר חטופים – היא תהרוג אותם. רק הסכם על כולם בפעימה אחת יחזיר אותם." היא קראה לציבור להצטרף למחאה ולחסום בגופם את הכניסות לקריה: "אם יהיו אלפי אוהלים שיקיפו את הקריה – לא תהיה לו ברירה אלא לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה". בתום ההפגנה, קראה צנגאוקר להמונים להצטרף למחאת משפחות החטופים בדרך בגין, ואלפים נענו לקריאתה, כשחלקם אף הבעירו במקום מדורה.

אלוף במילואים נועם תיבון אמר בנאומו כי "אפשר להציל את החטופים שנמצאים עכשיו במנהרות של עזה, אפשר עדיין להציל אותם". הוא הוסיף כי לצערו "ממשלת 7 באוקטובר, ממשלת הכישלון והמחדל, החליטה שזה לא מעניין אותה". לדבריו, "את הממשלה הזו מעניינים דברים אחרים. הם רוצים להשתלט על השב"כ, רונן בר לא נותן להם ולכן מדיחים אותו. הם רוצים למנות בובה צייתנית במקום היועמ"שית. וכמובן, להעביר חוק השתמטות בזוי, שמחליש את צה"ל ולא מאפשר לו להגן על גבולות המדינה. לכן אנחנו כאן הערב, כי מדינת ישראל בסכנה, ואתם כמו עוד רבים נקראתם אל הדגל. מצדיע לכם".

בנוסף להפגנה המרכזית בתל אביב, התקיימו אמש מחאות נוספות בירושלים, בצומת שער הנגב, בבאר שבע ובשורת מוקדים נוספים ברחבי הארץ. היום צפויה להתקיים הפגנה נוספת בירושלים.

המון האדם אשר נהר אל כיכר הבימה גלש אל העורקים העירוניים הסמוכים – שדרות רוטשילד ורחוב בן ציון, ושם נוצרו פקקי תנועה משמעותיים. המחאה מתרחשת בעת רגישה במיוחד, כאשר אש המערכה בעזה מתלקחת מחדש והממשלה מתעקשת להדיח את ראש שירות הביטחון הכללי חרף עמדתה המקצועית הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה, הגברת גלי בהרב-מיארה.

ההפגנה אשר התקיימה אמש מצטרפת לשרשרת מחאות אשר התקיימו בשבועות האחרונים ומעידה על המתיחות הגוברת בקרב הציבור הישראלי סביב המשך הלחימה בעזה, גורל השבויים והחשדות בפרשת קטאר-גייט. הקריאות להשבת החטופים והביקורת על התנהלותה הביטחונית של הממשלה ממשיכות להדהד במרחב הציבורי הישראלי, גם בחלוף למעלה מחמישה ירחים מאז פרוץ המלחמה.

הפוסט 40 אלף במחאת ענק נגד פיטורי ראש השב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

ממשלת ישראל קבעה את ה-23 במרץ כתאריך לישיבה מיוחדת שבה תצביע על הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, במהלך שעשוי להוביל להדחתה. הישיבה תסמן את תחילתו של הליך מורכב ורב-שלבי, שמעורר שאלות יסוד על מערכת היחסים בין הדרג הפוליטי למערכת המשפטית ועל גבולות הסמכות של כל צד.

שר המשפטים יריב לוין פנה בשבוע שעבר למזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, במכתב רשמי שבו ציין כי "הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת נוכח התנהלותה הבלתי-הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בינה לבין הממשלה – היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".

במסגרת ההליך המתוכנן, בהרב-מיארה תוזמן לישיבת הממשלה ותקבל הזדמנות להציג את עמדתה. אם אכן תאושר הבעת אי-האמון ברוב קולות, יעבור התהליך לשלב הבא – דיון בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס.

בוועדה זו חברים כיום גם נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, ונציג הפקולטות למשפטים, פרופ' רון שפירא. על פי התכנון, שר המשפטים לוין אמור למנות לוועדה גם שר משפטים לשעבר וחבר כנסת מהקואליציה.

מעניין לציין כי השופט גרוניס, העומד בראש הוועדה, התנגד בזמנו למינויה של בהרב-מיארה לתפקיד. בפני ועדת האיתור יוצגו המקרים שבהם סירבה היועמ"שית לייצג שרים בבג"ץ או לאשר פעולות שלטענתה אינן חוקיות. בהרב-מיארה תזומן גם לשימוע בוועדה זו כדי להציג את עמדתה.

אלא שגם אם ועדת האיתור תחליט לתמוך בהדחה או להתנגד לה, הממשלה אינה מחויבת לקבל את המלצתה, ויכולה לקבל החלטה הפוכה. ההערכה היא שבכל מקרה, ההליך יגיע בסופו של דבר להכרעת בג"ץ.

התבטאויות חריפות נשמעו היום מצד שר התקשורת, שלמה קרעי, שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו התייחסות לקביעת מועד הדיון. "הבעת אי-אמון ביועמ״שית = יועמ״שית מודחת/בנבצרות", כתב קרעי. "מאותו רגע לא תהיה שום משמעות לחוות הדעת שתכתוב או לייעוץ שתיתן. כל הפרטים הטכניים לא יסתירו את העיקר. זו משילות. זו דמוקרטיה. מחזירים את השלטון לעם. עוצרים את הדיקטטורה המשפטית".

דבריו של קרעי מעלים שאלה מהותית – האם ניתן לראות ביועצת המשפטית כמי שאיבדה את סמכותה כבר מרגע הבעת אי-האמון, עוד בטרם הושלם ההליך הפורמלי של הדחתה? זוהי סוגיה משפטית ופרוצדורלית שעשויה להעמיד במבחן את מערכת היחסים בין הממשלה ליועמ"שית בשבועות הקרובים.

מקורות בסביבת שר המשפטים מציינים כי לוין תכנן בקפידה את העיתוי של המהלך. הוא בחר לקדם את הליך ההדחה רק לאחר סיום החקיקה בנושא נציב תלונות הציבור, ולאחר השלמת העבודה על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנדון בימים אלה בוועדת החוקה של הכנסת.

במקביל, החל לוין לקדם את מינוי הוועדה הציבורית בראשות גרוניס. הוא פנה לוועדת החוקה וליושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, בבקשה לקבוע מי יהיה חבר הכנסת שיכהן בוועדה. כמו כן, פנה למזכיר הממשלה כדי למנות שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר לוועדה.

ההליך לאי-אמון ביועמ"שית והאפשרות להדחתה מעוררים מחלוקת ציבורית עמוקה, כאשר התומכים במהלך רואים בו ביטוי לעקרון המשילות ולזכותה של ממשלה נבחרת לממש את מדיניותה, בעוד המתנגדים מזהירים מפני פגיעה בשומרי הסף ובעקרון שלטון החוק.

מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בישראל התפתח לאורך השנים כגורם בעל סמכות פרשנית מכרעת בנושאי חוק וחוקיות פעולות השלטון. עמדותיו נחשבות למחייבות את הממשלה, לפחות עד שבית המשפט קובע אחרת. מנגד, המצדדים בריסון כוחו של היועמ"ש טוענים כי מדובר בתפקיד ממונה ולא נבחר, שצבר עם השנים עוצמה רבה מדי, וכי יש להחזיר את מרכז הכובד אל הדרג הנבחר.

המחלוקת בין בהרב-מיארה לבין שרי הממשלה התגלעה בסוגיות רבות, כאשר היועמ"שית סירבה לייצג עמדות ממשלתיות בבג"ץ במקרים שבהם סברה כי מדובר בעמדות שאינן חוקיות. בתגובה, טענו שרים כי היא חורגת מתפקידה וחוסמת את יכולתם לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו.

ההכרעה בשאלה אם בהרב-מיארה תודח בסופו של דבר עשויה להוות נקודת מפנה בתפיסת התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, ובמידת העצמאות שתינתן לו בעתיד. מעבר לכך, ישנה חשיבות רבה גם למסר שיועבר לציבור – האם מערכת היחסים בין הדרג הפוליטי למערכת המשפטית היא של איזונים ובלמים הדדיים, או שמא מדובר במאבק כוחות שבו ידה של הרשות המבצעת תהיה על העליונה?

בעוד הממשלה מנסה לקדם את הליך ההדחה, עולה השאלה הפרקטית – כיצד תיראה עבודת הממשלה והיועצת המשפטית בתקופת הביניים, עד להכרעה סופית? האם היועמ"שית תוכל להמשיך לספק חוות דעת וייעוץ משפטי, והאם חוות דעת אלה יכובדו? התבטאותו של השר קרעי מרמזת שלא, אך הדבר עלול ליצור ואקום משפטי בעבודת הממשלה.

הליך הדחתו של יועץ משפטי לממשלה הוא צעד חריג ונדיר בהיסטוריה המשפטית של ישראל, ומטבע הדברים אינו מעוגן בפרוצדורות שגרתיות. זהו אחד הגורמים לכך שקיימת אי-בהירות לגבי השלבים השונים של התהליך ומשמעותם המשפטית.

בנוסף, המחלוקת סביב מעמדה של בהרב-מיארה משקפת גם את המתח הכללי יותר שקיים בשנים האחרונות בין הממשלה לבין מערכת המשפט, כחלק ממה שמכונה "הרפורמה המשפטית".

צפוי כי בשבועות הקרובים יתמקד הדיון הציבורי בשאלות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית – מהם גבולות הכוח של הדרג הנבחר, מה תפקידם של שומרי הסף, ואיך מאזנים בין עקרון הרוב לבין הגנה על זכויות המיעוט ושלטון החוק.

בשולי העניין, יש לציין כי מאבק סמכויות זה מתרחש בתקופה רגישה במיוחד, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים מורכבים. בעוד הדיונים המשפטיים והפוליטיים מתנהלים, עולה השאלה אם המערכת השלטונית תוכל לתפקד ביעילות ולקבל החלטות קריטיות בתקופה זו.

הישיבה הקרובה ב-23 במרץ, שבה צפויה להתקיים ההצבעה על אי-האמון ביועמ"שית, תהווה סממן ראשון לרצינות כוונותיה של הממשלה ולנחישותה להוביל את המהלך עד תומו.
התפתחות זו עשויה להשפיע גם על היחסים העתידיים בין הדרג המקצועי בשירות הציבורי לבין הדרג הפוליטי. האם ניתן יהיה לשמר עצמאות מקצועית בתוך מסגרת של כפיפות היררכית לדרג פוליטי? זוהי שאלה שתלווה את מערכות השלטון בישראל עוד זמן רב לאחר שתוכרע סוגיית ההדחה הספציפית.
בעוד הממשלה מתקדמת בהליך הפורמלי, גוברת גם ההתעניינות הציבורית בנושא, כאשר קבוצות אזרחיות וארגונים משפטיים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות ועשויים להגיש עתירות לבג"ץ בנושא בשבועות הקרובים.
מערכת המשפט עצמה תידרש להכריע, ככל הנראה, בשאלות משפטיות וחוקתיות מורכבות – האם ניתן להדיח יועץ משפטי לממשלה בשל חילוקי דעות מקצועיים? מהם הקריטריונים ל"התנהלות בלתי-הולמת" שמצדיקה הדחה? ומהו האיזון הנכון בין עצמאות מקצועית לבין כפיפות היררכית?
לשאלות אלה השלכות מרחיקות לכת על עתיד היחסים בין הרשויות בישראל ועל אופייה של מערכת המשפט הישראלית בשנים הבאות.

בעוד המתח בין הגורמים השונים גובר, נותר לראות כיצד תתנהל מערכת היחסים בין הממשלה ליועצת המשפטית בשבועות הקרובים, וכיצד יתקבלו חוות דעת משפטיות שתפרסם בהרב-מיארה בתקופה זו. האם שרי הממשלה יתייחסו אליהן כאל מחייבות, או שמא יפעלו בהתאם לגישה שביטא השר קרעי, לפיה "לא תהיה שום משמעות לחוות הדעת שתכתוב" מרגע הבעת אי-האמון?

העובדה שהממשלה מצאה לנכון לקבוע את מועד הישיבה להבעת אי-אמון כבר עתה, מעידה על כך שהמהלך מתקדם מעבר לשיח תקשורתי והצהרתי, והופך לתוכנית פעולה קונקרטית. מנגד, מורכבות ההליך והצורך באישור ועדת האיתור מלמדים כי לא מדובר בהחלטה שתיכנס לתוקף באופן מיידי.

בסופו של דבר, המחלוקת סביב מעמדה של בהרב-מיארה היא חלק ממאבק רחב יותר על אופייה של הדמוקרטיה הישראלית, ועל מערכת האיזונים והבלמים שתעצב אותה בעתיד.

צילום: דוברות משרד המשפטים

הפוסט היועמ"שית על הכוונת: 23.3 – יום ההכרעה הופיע לראשונה ב-מעקב.