נתונים כלכליים חדשים שפורסמו היום מצביעים על שיפור משמעותי במצב הפיסקלי של ישראל, כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.4 נקודות אחוז והסתכם בכ-5.3% מהתוצר. הנתונים מראים מגמת שיפור ברורה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

דו"ח האומדן הראשוני לביצוע התקציב לחודש פברואר 2025 חושף כי הגירעון החודשי עמד על כ-6.1 מיליארד שקלים, נמוך משמעותית בהשוואה לגירעון של כ-13.6 מיליארד שקלים שנרשם בפברואר אשתקד. נתון מעודד במיוחד הוא העודף המצטבר מתחילת השנה, העומד על כ-16.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת גירעון של כ-11.5 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים עדיין נרשם גירעון מצטבר משמעותי של כ-107.9 מיליארד שקלים.

ההכנסות לקופת המדינה בחודש פברואר הסתכמו בכ-39.6 מיליארד שקלים. בראייה רחבה יותר, מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-102.7 מיליארד שקלים, גידול משמעותי של כ-29.7% בהשוואה לכ-79.2 מיליארד שקלים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. גידול זה בהכנסות מהווה אינדיקציה חיובית להתאוששות הכלכלה הישראלית.

במקביל לגידול בהכנסות, נרשמה מגמה הפוכה בצד ההוצאות. בחודש פברואר לבדו הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-45.7 מיליארד שקלים. סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמד על כ-86.0 מיליארד שקלים, המהווים קיטון מצטבר של כ-5.2% בהשוואה לכ-90.7 מיליארד שקלים שהוצאו בתקופה המקבילה אשתקד.

הקיטון בהוצאות הממשלה מוסבר בעיקר בהמשך הירידה בהוצאות המלחמה ובהשפעת התקציב ההמשכי המצמצם. משמעות הדבר היא שהממשלה מצליחה להתייעל ולהקטין את ההוצאות הקשורות במישרין למאמץ המלחמתי, דבר המשתקף בנתוני התקציב החיוביים.

השיפור הניכר בתמונת הגירעון מצביע על מגמה חיובית במצב הפיסקלי של ישראל, עם איזון טוב יותר בין הכנסות להוצאות. הגידול החד בהכנסות המדינה מעיד על התאוששות של המשק, בעוד שהקיטון בהוצאות מראה על יכולת לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי יותר בתקופה מאתגרת.

יחד עם זאת, הגירעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים, העומד על כ-107.9 מיליארד שקלים, מהווה עדיין אתגר פיסקלי משמעותי שעל הממשלה להתמודד עמו. למרות השיפור, גירעון בשיעור של 5.3% מהתוצר עדיין גבוה מהיעד ארוך הטווח של הממשלה.

כלכלנים מעריכים כי המשך מגמת ההתאוששות בהכנסות המדינה, לצד ריסון ההוצאות, עשויים להביא לשיפור נוסף בתמונת הגירעון בחודשים הקרובים. עם זאת, האתגרים הכלכליים הנוספים שעימם מתמודדת ישראל, עלולים להשפיע על המשך המגמה החיובית.

הנתונים החיוביים אינם מהווים עדיין סיבה לשאננות, וכי על הממשלה להמשיך בניהול אחראי של התקציב, תוך הקפדה על איזון בין צורכי הביטחון והכלכלה של המדינה, לבין שמירה על יציבות פיסקלית לטווח הארוך.

התמונה הכלכלית המשתקפת מנתוני פברואר 2025 מעידה על כך שלמרות האתגרים הרבים, הכלכלה הישראלית מגלה סימני חוסן והתאוששות. העודף התקציבי המצטבר מתחילת השנה, לצד הירידה בשיעור הגירעון מהתוצר, מספקים בסיס איתן להמשך התמודדות עם האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בעת הזו.

קרא את הדוח, לחץ כאן

הפוסט גירעון הממשלה מתכווץ משמעותית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט 2024 שנת הקריסה: הממשלה חיסלה את העם במחירי ענק +25% הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתונים חדשים שפורסמו על ידי משרד האוצר חושפים תמונת מצב מדאיגה של המשק הישראלי, כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 7.7% מהתוצר. למרות ירידה קלה של 0.25 נקודות אחוז, המספרים מצביעים על מציאות כלכלית מורכבת.

הנתונים מראים כי בחודש נובמבר נרשם גירעון של 12.2 מיליארד שקלים, ירידה ביחס לגירעון של 16.6 מיליארד שקלים בנובמבר אשתקד. מתחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע ל-116.6 מיליארד שקלים, כאשר ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 150 מיליארד שקלים.

בצד ההכנסות, המדינה רשמה בחודש נובמבר הכנסות של 38.6 מיליארד שקלים. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-437.2 מיליארד שקלים, עלייה של 8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שעמדה על 401.4 מיליארד שקלים.

בחינת צד ההוצאות מגלה תמונה מטרידה יותר. בחודש נובמבר נרשמו הוצאות של 50.9 מיליארד שקלים, כאשר סך ההוצאות מתחילת השנה הגיע ל-553.8 מיליארד שקלים. מדובר בגידול משמעותי של 24.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה עמדו ההוצאות על 444.9 מיליארד שקלים.

הפער בין הנתונים למציאות בשטח בולט במיוחד לאור התבטאויותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען כי "כלכלת ישראל חזקה ובעיקר אופטימית מאוד ביחס לעתיד". אולם, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה, עם דיווחים על סגירת עסקים רבים והגשת בקשות פשיטת רגל בהיקפים גדלים והולכים.

הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין קצב גידול ההכנסות (8.9%) לבין קצב גידול ההוצאות (24.5%), פער המדגיש את האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בתקופה זו.

הפוסט סמוטריץ' מנותק מהמציאות? גירעון של 150 מיליארד הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה וניהול משרדי הממשלה מעמיסים על תקציב המדינה והם הגורמים המרכזיים לעליית הגירעון הממשלתי. ההוצאות הממשלתיות חצו את רף ה-450 מיליארד שקל מתחילת השנה, עם גידול של 31.2% בהשוואה לשנה הקודמת. בעוד שההכנסות ממסים צמחו בשיעור מתון של 5.7%, הפער ההולך ומתרקם בין ההכנסות להוצאות מערער את היציבות הכלכלית ומחייב בדיקה מעמיקה של האסטרטגיה הכלכלית הלאומית.

לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים בישראל גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והגיע ל-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי. בחודש ספטמבר 2024 נרשם גירעון חודשי של כ-8.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-4.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.

מאז תחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע לסך של כ-92.8 מיליארד שקל, כאשר במשך 12 החודשים האחרונים הצטבר גירעון של כ-165.8 מיליארד שקל.

הכנסות והוצאות המדינה

בחודש ספטמבר האחרון, הכנסות המדינה עמדו על כ-42.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה, ההכנסות הסתכמו בכ-357.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על גידול מצטבר של כ-5.4% בהכנסות.

מנגד, בחודש ספטמבר נרשמו הוצאות של כ-51.0 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה ההוצאות הממשלתיות הגיעו לסך של כ-450.1 מיליארד שקל. מדובר בגידול מצטבר של כ-31.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמדו ההוצאות על כ-343.2 מיליארד שקל.

גידול בהוצאות ובהכנסות

באופן כללי, שיעור הגידול המצטבר בהוצאות, כולל הוצאות המלחמה, עומד על כ-131.2% בין ינואר לספטמבר 2024, בהשוואה לאותו פרק זמן בשנת 2023. כאשר נוטלים בחשבון את הוצאות המלחמה, שיעור הגידול המצטבר בנטרול הוצאות אלו עומד על כ-8.3%.

בנוגע להכנסות, שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים בין ינואר לספטמבר 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד עומד על כ-5.7%.

במבט כולל, הגירעון הממשלתי ממשיך לעלות, כאשר ההוצאות גדלות בצורה משמעותית יותר מההכנסות. הציפיות לעתיד תלויות בשיפור הכלכלה וביכולת הממשלה לנהל את התקציב בצורה שתאפשר צמצום הגירעון, על מנת לשמור על יציבות כלכלית וביטחון כלפי הציבור.

להורדת המסמך לחץ כאן

הפוסט גירעון המדינה זינק: נחשפו נתונים מדאיגים הופיע לראשונה ב-מעקב.