במהלך נאום נוקב שנשא היום, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף בחריפות את מדיניות הממשלה בנושא גיוס החרדים והציג עמדה קיצונית: מי שלא מתגייס לצה"ל או לשירות המדינה – לא יורשה להצביע בבחירות.

"לא הגיוני שאזרחים לא מתייצבים בלשכות הגיוס, אבל מתייצבים להצביע בבחירות", אמר ליברמן בהתייחסו למצב הקיים, בו אוכלוסיות שלמות מקבלות פטור משירות צבאי אך נהנות מזכויות אזרח מלאות.

ליברמן הבהיר את חזונו לעתיד: "כשאקים את הממשלה הבאה כולם מתגייסים: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, כולם כולל כולם מתייצבים לשירות המדינה". הצהרה זו מהווה ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת נתניהו, המאפשרת פטורים נרחבים מגיוס לאוכלוסייה החרדית.

"מי שלא תורם למדינה, לא יחליט על עתידה", הדגיש ליברמן, מציג עמדה שעשויה לעורר סערה פוליטית משמעותית. הצעתו מאתגרת את הסטטוס-קוו הקיים ומציבה שאלות נוקבות לגבי היחס בין חובות וזכויות אזרחיות במדינת ישראל.

דבריו של ליברמן מגיעים על רקע המשבר המתמשך סביב חוק הגיוס והוויכוח הציבורי הסוער בנושא השוויון בנטל. ההצעה לקשור בין שירות צבאי לזכות ההצבעה מהווה הסלמה משמעותית בשיח הפוליטי ועשויה להוביל לעימות חריף בין המפלגות החרדיות לבין מפלגות האופוזיציה.

הקו הפוליטי החדש שמוביל ליברמן מהווה ניגוד חריף לעמדת ממשלת נתניהו, המתבססת על בריתות פוליטיות עם המפלגות החרדיות והערביות. הצהרותיו התקיפות נתפסות כאיום ישיר על כוחן הפוליטי של המפלגות הדתיות והערביות, שרבים מבוחריהן אינם משרתים בצה"ל. מהלך זה עשוי להוביל לשינוי משמעותי במפת הכוחות הפוליטית ולערער את יציבות הקואליציה הנוכחית.

התבטאויותיו של ליברמן משקפות תסכול גובר בציבור הישראלי לגבי חוסר השוויון בנשיאה בנטל השירות הצבאי.

ההצהרה החריפה של ליברמן מציבה אתגר משמעותי בפני ממשלת נתניהו, שנשענת על תמיכת המפלגות החרדיות, ומסמנת החרפה נוספת במתיחות הפוליטית סביב סוגיית הגיוס. נראה כי הויכוח על שוויון בנטל ממשיך להיות אחד הנושאים המפלגים ביותר בחברה הישראלית.

טרם נתקבלה תגובתן הרשמית של הממשלה והסיעות החרדיות לדבריו של ליברמן, ברם צפויה מערבולת פוליטית בעקבות הצהרותיו החריפות. ההצעה בדבר שלילת זכות ההצבעה מאזרחים אשר אינם נושאים בנטל השירות הצבאי, עשויה להוות נקודת תפנית בשיח הציבורי אודות מערכת היחסים שבין זכויות האזרח וחובותיו במדינת ישראל.

צילום: אתר הכנסת. תוכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ליברמן מפוצץ את הקואליציה: "נאסור על סרבני גיוס להצביע!" הופיע לראשונה ב-מעקב.

קוואסמי, ערבי-ישראלי חירש ממוצא מוסלמי, מתאר את מסעו האישי מילדותו בבאר שבע ועד לחייו כיום כשף מצליח בתל אביב. "למדתי בבית ספר מקיף ו׳, בית ספר מעורב ליהודים וחירשים", הוא מספר. "שם נחשפתי לראשונה לרעיון של שירות לאומי וצבאי".

למרות שאינו מחויב על פי חוק, קוואסמי בחר להתנדב לשירות לאומי. "היה לי מאוד חשוב לתרום למדינת ישראל", הוא מסביר. "רציתי לעשות משהו משמעותי ולתרום לחברה שאני חלק ממנה". הוא מצא את מקומו כמתנדב במחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

החלטתו של קוואסמי לשרת לא הייתה מובנת מאליה, במיוחד לאור הרקע המשפחתי שלו. "אבא שלי גר בחברון ומשפחתו נמצאת שם.אני לא בקשר עם משפחתו של אבא כי זה מורכב מאוד. אני יודע שמשפחתו של אבא שונאת את הצבא ואת השירות הלאומי", הוא מגלה.

יחד עם זאת, קוואסמי נאלץ להתמודד עם גזענות "לצערי חוויתי גזענות במקרים מסוימים. בתור ערבי ומוסלמי חירש בישראל, היו מקרים בהם אנשים שפטו אותי לפי המוצא שלי ולא לפי מי שאני" הוא מודה.

אך קוואסמי לא נתן לחוויות השליליות לעצור אותו. "השתדלתי תמיד לראות את הצד החיובי ולהמשיך קדימה. המסר שלי לגזענים הוא פשוט: כולנו בני אדם, ולכולנו מגיע יחס שווה וכבוד", הוא אומר.

לאחר השירות הלאומי, קוואסמי המשיך ללמוד ולהתפתח. הוא סיים קורס בשפת הסימנים למורים ולאחר מכן עבר לתל אביב ללמוד במכללה לשפים. כיום הוא עובד בבייקרי של R2M (רותי ברודו) כטבח אחראי ובעתיד מתכנן לפתוח עסק כשף עצמאי.

אך מעבר להצלחתו המקצועית, קוואסמי נושא עמו סוד כבד. "כן, אני הומו", הוא מגלה בכנות כואבת. "אני בזוגיות עם עדן בצלאל כבר שלוש שנים. הוא יהודי ואני ערבי. הזוגיות שלנו מייצגת את היופי בחברה הישראלית, שאפשר להיות ביחד גם עם דתות שונות מאיתנו ולקבל כל אחד".

אך המציאות מורכבת יותר. "אמא שלי יודעת שאני הומו, אבל לאבא שלי קשה לקבל הומואים וכל המשפחה שלו. אבא והמשפחה שלו יכולים להרוג אותי", הוא מסביר. הפחד מתגובת משפחתו המורחבת מונע ממנו לחשוף את זהותו המינית בפניהם.

למרות האתגרים הרבים, קוואסמי נשאר אופטימי ומאמין בכוחה של החברה הישראלית להשתנות ולהתפתח.

המסר של נור מאוד פשואט, "אני מבין שיש חששות והסתייגויות. אבל השירות הלאומי או הצבאי יכולים להיות דרך משמעותית לתרום לחברה ולמדינה. זו הזדמנות ליצור קשרים חדשים, ללמוד כישורים חשובים ולהשפיע בצורה חיובית".

נור מדגיש את חשיבות השיתוף והתרומה לחברה, במיוחד עבור קהילות מוחלשות. "חשוב לי לפנות לחברה של חירשים ערבים ולהזמין אותם להשתתף בפעילויות ולתרום לחברה. הרבה פעמים הם מרגישים לבד ולא מחוברים, אבל שיתוף פעולה ופעילות משותפת יכולים לשפר את התחושות האישיות והקבוצתיות וגם לתרום לבניית מדינה טובה יותר לכולנו", הוא מסביר.

סיפורו של נור מוחמד עלי קוואסמי הוא עדות חיה למורכבות ולפוטנציאל הטמון בחברה הישראלית. הוא מגלם בתוכו מתחים רבים – בין ערביות ליהודיות, בין דת למדינה, בין מסורת לקדמה – אך גם את התקווה לעתיד טוב יותר, שבו כל אדם יוכל לחיות את חייו בכבוד ובשלום עם כל חלקי זהותו.

בעולם שבו קל להתמקד בהבדלים ובמחלוקות, קוואסמי מזכיר לנו את הכוח הטמון בקבלה, בנתינה ובאמונה בטוב שבאדם. "כל תרומה, קטנה ככל שתהיה, יכולה לעשות שינוי גדול", הוא מסכם. ואכן, דרך סיפורו האישי והמרגש, קוואסמי עצמו מהווה דוגמה חיה לשינוי הגדול שאדם אחד יכול לחולל.

הפוסט שובר מחסומים: מוסלמי גאה חירש שעשה שירות בניגוד למוסכמות הופיע לראשונה ב-מעקב.