מערכת "מעקב" חושפת מסמכים משפטיים חריפים שהוגשו ליועצת המשפטית לממשלה ולמשטרת ישראל, בדרישה להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית נגד מי שהיה הרב הראשי לישראל ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס. במוקד התלונה: קריאות פומביות לקרוע צווי גיוס, הנחיות להתעמת פיזית עם שוטרי המשטרה הצבאית והתפארות בביזוי צה"ל. מתוך הפנייה: "דבריו הם התשתית האידיאולוגית לאלימות הגואה בשטח, דין אחד לכל אדם".

בתאריך 24.02.2026 הונחה לפתחו של אגף החקירות תלונה פלילית רחבת היקף כנגד הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב יצחק יוסף. במוקד התלונה עומדות טענות קשות בגין עבירות הסתה לאלימות, המרדה, קריאה להשתמטות ושיבוש הליכי גיוס.

דא עקא, קיים יסוד סביר לחשש כי משטרת ישראל תנקוט בגישה רפה כלפי התלונה ותימנע מחקירה יסודית. חשש זה נסמך, בין היתר, על התנהלותה התמוהה של המשטרה באירועי בני ברק (פברואר 2026), שם הסתפקה המערכת בהטחת אשמה לכאורית בלבד בחיילות צה"ל שנקלעו למקום, תוך העברת מסרים דו-משמעיים לרשויות הצבא. נדמה כי היראה מפני הממסד הרבני עלולה להוביל לאכיפה בררנית, המפלה בין דם לדם.

בשל רגישות העניין וחשש זה, פנינו במקביל ובאופן ישיר ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. פנייתנו כוללת דרישה חד-משמעית להפעלת סמכותה להורות על פתיחה בחקירה פלילית לאלתר, מתוך מטרה להביא להגשת כתב אישום ומיצוי הדין בגין העבירות החמורות המיוחסות לחשוד.

הדרישה חושפת תמונה מדאיגה של תשתית עובדתית לכאורה, המצביעה על דפוס פעולה שיטתי מצד מנהיג ציבור לעידוד אי-ציות לחוק ולפגיעה חמורה בביטחון המדינה.

במוקד העניין עומדת העובדה כי הרב יצחק יוסף אינו דמות פרטית, אלא מנהיג רוחני בעל השפעה מאגדת על מגזרים שלמים. בקרב חסידיו, דבריו אינם נשמעים כהבעת דעה גרידא, אלא מתורגמים מיידית לפקודת מבצע מחייבת. זוהי 'דעת תורה' המהווה עבורם סוף פסוק, ללא עוררין או פקפוק.

"תקומו עליהם": רצף ההתבטאויות שבמרכז החקירה

התשתית הראייתית המוצגת בתלונה מתבססת על רצף התבטאויות פומביות של הרב יוסף מהשנתיים האחרונות, המצביעות על דפוס פעולה המיועד לחתור תחת אושיות שלטון החוק בישראל:

קריעה פיזית של פקודות החוק: ביולי 2024 תועד הרב כשהוא מורה מפורשות למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים): "מי שיקבל צו גיוס – שיקרע אותו, לא ילך".

צילום מרשתות חברתיות ומשידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

קריאה לעימות פיזי עם אנשי חוק: באוגוסט 2025 השמיע הרב קריאה ישירה להתנגדות אקטיבית וכוחנית כלפי המשטרה הצבאית, באומרו: "יבואו המשטרה הצבאית, תקומו עליהם… אל תפחדו".

ביזוי והשמדת מסמכים רשמיים: בינואר 2026, במהלך שיעורו השבועי, התגאה הרב כי הנחה את נכדו האישי להשמיד את צו הגיוס שקיבל בדרך מבזה: "הנכד קיבל צו גיוס… הוא קרע את זה ושם את זה באסלה, כמו שאמרתי לו".

צילום מתוך רשתות חברתיות וכן מתוך שידורי ערוץ 15 ו-i24NEWS; השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

תיעודי הווידאו הללו הועברו לבחינת היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל. בסרטונים נשמע הרב כשהוא מבהיר כי חלו חלו איסור גיוס גם על צעירים חרדים שאינם תורתם אומנותם. בדבריו, משרטט הרב תמונה קשה ומבזה של צבא ההגנה לישראל, אותו הוא מתאר כמרחב של 'ניבול פה' ו'תועבה', ובכך מעמיק את השסע ואת הדה-לגיטימציה כלפי מוסדות המדינה.

בתיעוד נראה הרב כשהוא משפיל את צה"ל וקורא לביזוי צווי הגיוס, תוך מתן הוראה מפורשת 'להתקומם נגד חיילים' ולהשליך את הצווים לאסלה. מדובר בהסתה חמורה ובמסר כוחני ומתריס מצידו של הרב יוסף.

הניתוח המשפטי: בין חופש הביטוי להמרדה פלילית

הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה מנתחת באופן מדוקדק את דברי הרב תחת הוראות חוק העונשין, תשל"ז-1977. נטען כי דבריו חצו את הקו האדום המפריד בין חופש הביטוי לבין תחום הפלילי המובהק, תוך פירוט סעיפי העבירה:

1. הסתה לאלימות (סעיף 144ד2): נטען כי הקריאה המפורשת "תקומו עליהם" המופנית כלפי חיילי המשטרה הצבאית המבצעים את תפקידם, מהווה לכאורה קריאה ישירה לעשיית מעשה אלימות. לאור מעמדו הציבורי, קיימת הסתברות גבוהה כי דבריו יתורגמו לתקיפה פיזית בפועל של אנשי כוחות הביטחון.

2. הסתה להשתמטות (סעיף 109): הרב מואשם כי הוא מסית ומעודד צעירים החייבים בשירות צבאי להימנע במפגיע ממילוי חובתם החוקית, תוך שימוש באמצעים של קריעה וביזוי מסמכים רשמיים.

3. המרדה (סעיף 133): מעשיו של הרב מכוונים, על פי התלונה, לעורר שנאה, בוז ואי-רצון כלפי רשויות המדינה ומוסדותיה החוקיים.

4. שיבוש מהלכי גיוס: מתן הנחיות אופרטיביות להשמדת מסמכי מדינה רשמיים ופעולה בניגוד מוחלט לצווים מנהליים וצבאיים.

הקשר הסיבתי לאלימות הגואה בשטח

במסגרת התלונה מוצג חשד כבד לקשר סיבתי ישיר ומובהק בין מוצא פיו של הרב יוסף לבין אירועי אלימות קשים שנרשמו לאורך חודש פברואר 2026.

צילום: דוד קשת (בני ברק, פברואר 2026 – חילוץ חיילות יהודיות); השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הדרישה להעמיד לדין את כב' הרב יוסף, אשר הוגשה ליועצת המשפטית לממשלה, משרטטת קשר ישיר ובלתי אמצעי בין תקיפת החיילות בבני ברק והצתת הציוד המשטרתי, לבין הכסות ההלכתית שהעניק הרב לאלימות כלפי זרועות החוק. כפי שפורט במסמך: 'קריאתו של מנהיג ציבור במעמדו "לקום על" אנשי חוק, מפקיעה את דבריו ממתחם חופש הביטוי והופכת אותם לתשתית הרעיונית והמוסרית שבבסיס מעשי האלימות הקשים הללו'".

אם רב בכיר נותן, ולו במשתמע, לגיטימציה להתנהלות אלימה כלפי חיילי צה"ל, לרבות אנשי המשטרה הצבאית, ברי כי לדבריו עלולה להיות השפעה ממשית על ציבור רחב. בבני ברק, עיר שבה למנהיגות רוחנית נודעת השפעה עמוקה ומעצבת, אמירות מסוג זה אינן נותרות בגדר הצהרה תאורטית בלבד.

דבריו של הרב יוסף הושמעו בקול רם וברור, והדהודם הגיע לאוזניהם של רבים. כאשר שיח ציבורי מאמץ לשון של עימות במקום לשון של אחריות, קיים חשש כי חלק מן השומעים יפרשו את הדברים כהיתר מעשי.

זאת, על אף שהציווי המוסרי היסודי – "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – מציב רף ערכי ברור של כבוד הדדי, ריסון ואחריות כלפי הזולת.

יתרה מכך, כאשר משטרת ישראל נוקטת 'יד רכה' כלפי פורעי חוק שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר, המסר המועבר הוא הרסני: פגיעה בחיילות והשחתת ציוד משטרתי בעלות של מאות אלפי שקלים מכספי הציבור, ייוותרו ללא מענה.

קרא עוד – לחץ כאן

חמורה מכך היא התנהלותה של משטרת ישראל, הבוחרת להעניק ככל הנראה 'יחס סלחני' לעבריינים שתקפו חיילות צה"ל ומשחררת אותם לביתם לאחר בירור קצר ותו לא. מדובר במסר ציבורי הרסני המכשיר את השרץ: שריפת ציוד משטרתי יקר-ערך והרמת יד על לובשות מדים הפכו למעשים נטולי ענישה.

במקום משטרה עניינית, הפועלת בלא מורא ומשוא פנים, אנו עדים למערכת אשר מקדמת, לכאורה, אכיפה בררנית ובעלת גוון נקמני. נדמה כי התלונה שהוגשה נגד הרב יוסף נותרה כאבן שאין לה הופכין, בסירוב תמוה של המשטרה לפתוח בחקירה פלילית.

דין אחד לכל אדם

הדרישה ליועצת המשפטית לממשלה נחתמת בקריאה חד-משמעית להבטחת עקרון השוויון בפני החוק. נוכח עוצמתו הפוליטית ומעמדו הציבורי הרם של הרב יצחק יוסף, מתעורר חשש ממשי מפני הפעלת לחצים זרים העלולים לסכל את מיצוי הדין בעניינו.

בדרישה להגיש כתב אישום ולפתוח בחקירה נגד הרב יוסף הודגש כי "עקרון השוויון מחייב שמעמדו של אדם, רם ככל שיהיה, לא ישמש לו כעיר מקלט מפני חקירה פלילית, במקום שבו קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה ושלטון החוק".

בפנייה נדרשות היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל להורות על פתיחה מיידית בחקירה פלילית, וזאת במטרה לבלום את מסע הדה-לגיטימציה כלפי שלטון המדינה ולמנוע הידרדרות חברתית נוספת, העלולה, לדבריהם, להסתיים בשפיכות דמים.

תגובות:

בלשכת היועצת המשפטית לממשלה אישרו את קבלת הפנייה והדרישה, ומסרו כי הדברים מצויים בבדיקה.

אדון "הראשון לציון", הרב יצחק יוסף, לא מסר תגובה לפנייתנו עד למועד פרסום הדברים – דומה כי בחר בשתיקה.

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב מקרוב אחר החלטות המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה בפרשה רגישה זו ותדווח על כל התפתחות.

צילום היועצת המשפטית לממשלה – מתוך אתר משרד המשפטים; צילום הרב יוסף – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט הכדור אצל בהרב-מיארה: דרישה לחקירה פלילית נגד יצחק יוסף בגין המרדה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם ברשת X שורת הצהרות פוליטיות חריפות, שבהן קרא להנהגת גיוס חובה לכלל אזרחי המדינה לשירות המדינה, ללא חריגים. בדבריו הציג ליברמן קו פוליטי תקיף לקראת הבחירות הבאות, והדגיש כי הציבור אינו מסתפק עוד בהצהרות כלליות, אלא דורש התחייבויות ברורות.

לדבריו, "בבחירות הקרובות אזרחי ישראל לא יסתפקו בלשמוע תלונות, הם יבקשו התחייבויות", והוסיף כי על האופוזיציה להציג תכנית מפורטת שתבטיח את ביטחונם ועתידם של אזרחי המדינה. ליברמן ציין כי הצעד הראשון שיינקט לאחר הקמת ממשלה חלופית יהיה גיוס כל המשתמטים לשירות המדינה, ללא מכסות, יעדים או הסדרים מיוחדים.

בהמשך דבריו הדגיש כי "חגיגת ההשתמטות והאפליה בין דם לדם – בחסות ממשלת נתניהו – חייבת להסתיים", והוסיף כי המציאות שבה כספי המסים מממנים, לדבריו, "חיי בטלה והשתמטות" של מגזר הולך וגדל, אינה יכולה להימשך. לטענתו, ללא שינוי מהותי במדיניות הגיוס, עתידה של המדינה עלול להיפגע.

ליברמן קרא לראשי האופוזיציה להתחייב בפומבי לסיום תופעת ההשתמטות, והציג מודל של גיוס גורף לכל אזרח ואזרחית בגיל 18, בכפוף לכשירות רפואית. בדבריו כלל את כלל האוכלוסיות במדינה, ללא הבחנה דתית או עדתית, וציין כי "המשוואה בממשלה הבאה חייבת להיות מאוד פשוטה: כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל, בהגיעם לגיל 18 ובקו הבריאות, חייבים בגיוס לשירות המדינה. כולם כולל כולם".

עוד הוסיף כי מי שימנע משירות המדינה יישלל ממנו, לדבריו, הזכות להשתתף בבחירות. "מי שפוגע במכוון בביטחון המדינה, לא יקבע את עתידה", כתב, והדגיש כי זהו, לשיטתו, האמצעי היחיד לסיום תופעת ההשתמטות. לדבריו, רוב הציבור תומך בגיוס גורף, ועל בסיס התחייבות כזו ניתן יהיה לנצח בבחירות.

במקביל, תקף ליברמן מילולית את המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו. "הרב דוב לנדו, בקרוב מאוד תזכה לראות את כל המשתמטים נוהרים לבקו"ם. במשמרת שלי, נשים סוף לחגיגת ההשתמטות – אחת ולתמיד", כתב.

הדברים נאמרו על רקע הצהרה פומבית של הרב לנדו, שנמסרה ביום 11 בפברואר 2026 במהלך ביקור בישיבת "מאור התלמוד", בעקבות מעצרו של אברך. בדבריו אמר כי "אף תלמיד ישיבה לא ילך לצבא", והדגיש כי מקומם של לומדי התורה הוא, לדבריו, "אך ורק בתוככי היכלי הישיבות והכוללים".

הרב לנדו הוסיף כי גם אם הרשויות יפעלו לאכיפת גיוס, עמדתו נותרת נחרצת. לדבריו, "אפילו אברך אחד ואפילו בן ישיבה אחד לא ילך לצבא, לא בצורה כזו ולא בצורה אחרת". עוד ציין כי ההתנגדות לגיוס תלמידי ישיבות היא, לשיטתו, מאבק על ערכי התורה, והגדיר את העימות סביב הנושא כ"מלחמה בנצח ישראל".

הצהרות אלה מגיעות בתקופה שבה הסיעות החרדיות בוחנות את חוק הפטור, על רקע הערות הייעוץ המשפטי הדורשות יעדי גיוס גבוהים יותר ויישום מיידי של סנקציות במקרה של אי עמידה בהם. סוגיית גיוס תלמידי הישיבות ממשיכה לעמוד בלב המחלוקת הציבורית והפוליטית, והיא צפויה להוות אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הקרובה.

ליברמן, המכהן כיו"ר ישראל ביתנו, מציב את סוגיית הגיוס במרכז סדר היום הפוליטי, תוך קריאה להתחייבות מפורשת מצד מפלגות האופוזיציה, ולעיצוב מדיניות אחידה של שירות חובה לכלל האזרחים. מנגד, הנהגת הציבור החרדי ממשיכה להביע התנגדות עקרונית לגיוס תלמידי ישיבות, ומדגישה את חשיבות לימוד התורה כערך מרכזי שאינו נתון לפשרה.

צילום ח"כ ליברמן: אתר הכנסת, צילום הרב דב לנדו: קרן עולם התורה, ויקיפדיה – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ליברמן נגד החרדים: גיוס או סנקציות הופיע לראשונה ב-מעקב.

צה"ל הודיע על השלמת הליכי כתיבת פקודת מטכ"ל ייעודית לבני הציבור החרדי המשרתים במסלולי השירות המותאמים. הפקודה נכתבה בתיאום עם משרד הביטחון, נחתמה בידי הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, והוצגה לשר הביטחון ישראל כ"ץ.

לפי הודעת דובר צה"ל, מטרת הפקודה היא להסדיר את אופן שירותם של בני הציבור החרדי בצבא, תוך התחשבות באופיו של השירות הצבאי ובהכרה במאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. הפקודה נועדה לאפשר לחיילים חרדים לשמור על אמונתם ולקיים את אורח חייהם במסגרת מסלולי שירות ייעודיים הפזורים בכלל זרועות צה"ל.

הפקודה מסדירה שורת התאמות לחיילים במסלולים הייעודיים, לרבות מסגרות מגדריות מותאמות, כללים בתחום הפיקוד, פעילויות הווי, תכני חינוך והיבטים נוספים הנוגעים לאופי השירות. בצה"ל ציינו כי תהליך ההטמעה והיישום כבר החל, והוא צפוי להימשך בשבועות הקרובים, בין היתר באמצעות הנחיות פרטניות נוספות שיפורסמו בהוראות קבע של אגף כוח האדם.

עוד נמסר כי הצבא נערך להמשך קליטת בני הציבור החרדי, תוך הפקת לקחים מתהליכים קודמים ולמידה מתמשכת, במטרה להתאים את השירות לצורכי האוכלוסייה.

שלושה מסלולי שירות מותאמים

במרכז הפקודה נקבעו שלושה מסלולי שירות, שנועדו לאפשר לכל חייל חרדי לשרת בתנאים התואמים את אורח חייו, בהתאם להעדפותיו ולרמת ההתאמה הנדרשת.

מסלול "מגן" כולל שיבוץ החיילים בצוותים בעלי הפרדה מגדרית מותאמת, תוך השתלבות במסגרת כללית של היחידה.

מסלול "חרב" מבוסס על מסגרת מגדרית מלאה, כדוגמת גדוד שלם. במסלול זה נקבע כי המפקדים הלוחמים יהיו, ככלל, חיילים המקיימים אורח חיים חרדי או דתי, למעט מקרים חריגים באישור מיוחד.

מסלול "דוד" מיועד ליחידות שבהן כלל המשרתים מקיימים אורח חיים דתי. יחידות שייכללו במסלול זה יאושרו פרטנית בידי ראש אגף כוח האדם.

בצה"ל ציינו כי גיוון המסלולים נועד לאפשר לאוכלוסייה החרדית, על רבדיה השונים, להשתלב בשירות הצבאי תוך שמירה על אורח חייהם.

יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים וזכויות שירות

במסגרת הפקודה הוחלט על מינוי יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים, שתפקידו לייעץ ולפקח על תנאי השירות לבני הציבור החרדי. היועץ יפעל בתיאום עם כלל גורמי הצבא, בהם מפקדים, אגף כוח האדם והרבנות הצבאית, וישמש כתובת לציבור החרדי בכל הנוגע לשירות הצבאי. יתר סמכויות התפקיד צפויות להיקבע בעבודת מטה בשבועות הקרובים.

הפקודה מפרטת גם זכויות שירות נוספות לחיילים חרדים, ובהן זמני תפילה מוסדרים, כשרות מהודרת והצהרת אמונים לצבא כחלופה לשבועה. זכויות אלה מעוגנות כבר בפקודות אחרות, אך שולבו בפקודה הייעודית לאור חשיבותן עבור אוכלוסייה זו.

לפי הודעת צה"ל, הפקודה חלה על מתגייסים חרדים שבחרו במסלולי השירות הייעודיים. בני הציבור החרדי שיבחרו במסלול שאינו מוגדר כמסלול ייעודי, ישרתו בהתאם לפקודת השירות המשותף.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט כל הפרטים על פקודת המטכ"ל למתגייסים ולבני הציבור החרדי בצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.