ב-13 במרץ 2026 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", שעסקה בחשדות להתעללות בעציר ביטחוני במתקן כליאה בדרום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של התשתית הראייתית ושל מכלול הנסיבות שהתפתחו לאורך ההליך, ובכך נחתם שלב מרכזי בפרשה שעמדה במוקד דיון ציבורי ומשפטי רחב.

הפרשה זכתה לחשיפה נרחבת לאחר שידור תיעוד מרכזי במהדורת חדשות 12, במסגרת דיווחו של הכתב המשפטי גיא פלג. פרסום החומרים עורר תגובות חריפות בזירה הציבורית והמשפטית, לרבות ביקורת מצד גורמים שטענו לפגיעה אפשרית בזכויות הנאשמים ולהשלכות תדמיתיות שנגרמו להם בעקבות הסיקור התקשורתי.

בכתבה שפורסמה לאחר ביטול כתב האישום צוטט עורך דין המייצג את הלוחמים, אשר טען כי ההחלטה מחזקת את טענות ההגנה בדבר פגיעה בזכות להליך הוגן, הדלפות מחקירה ונזק תדמיתי שנגרם למרשיו. לדבריו, התביעה האזרחית שהוגשה נגד גורמים שונים, ובהם גורמים תקשורתיים, נועדה לבחון את אחריותם לפרסומים שנעשו במהלך החקירה.

קרא עוד – לחץ כאן

ההתפתחויות המשפטיות והציבוריות סביב הפרשה לא נותרו בגבולות המערכת המשפטית בלבד. שורה של התבטאויות במערכת הפוליטית ליוו את ביטול כתב האישום: שר הביטחון ישראל כ"ץ ציין כי "הצדק נעשה", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את ההחלטה עדות לכשלים מערכתיים, שר התקשורת שלמה קרעי קרא לערוץ 12 לערוך חשבון נפש ציבורי, ואילו שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הודיע כי הקרן שהקים תסייע ללוחמים במסגרת תביעות הדיבה. גם השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה "תיקון עוול".

על רקע מכלול האירועים, פנתה מערכת "מעקב" ביום 13 במרץ 2026 לכתב המשפטי גיא פלג בבקשה לקבל את תגובתו המקצועית והעדכנית להשלכות ביטול כתב האישום על הסיקור שניתן לפרשה, וכן להליכים המשפטיים הנוגעים לשמו. הפנייה נעשתה במסגרת עבודה עיתונאית ומתוך מטרה להציג תמונת מצב מלאה, מאוזנת ומדויקת ככל האפשר.

התגובה שהתקבלה כללה שורה קצרה בלבד: "עיתונאי? לא נראה". נוסח זה נמסר ללא פירוט, הסבר או התייחסות עניינית לשאלות שהופנו. אופן המענה עורר תחושה של זלזול והותיר את הסוגיות המהותיות, הנוגעות לסיקור הפרשה ולשיח הציבורי שהתפתח בעקבותיה, ללא מענה מספק.

האירוע שב ומחדד את השיח הציבורי באשר לגבולות האחריות המקצועית המוטלת על עיתונאים, במיוחד במצבים שבהם עיתונאי בכיר – כדוגמת גיא פלג – הופך בעצמו למושא לביקורת או לפניות תגובה. מצבים מסוג זה מציבים למבחן את אמות המידה המקצועיות ואת תפיסת שליחותה הציבורית של העיתונות.

שאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין חובת השקיפות והצורך במתן מענה לציבור ניצבת בלב הדיון, בפרט כאשר מדובר בפרשות רגישות בעלות השלכות משפטיות ותדמיתיות רחבות. הדיון מחדד את הציפייה לניהול שיח ענייני, שקול ומבוסס, גם בעת מחלוקת מקצועית או ביקורת ציבורית.

בחירה להשיב באופן שנתפס כמצומצם או בלתי ענייני מעלה תהיות ביחס לאופן מימוש האחריות המקצועית כלפי עמיתים וכלפי הציבור. אף שזכותו של כל גורם לבחור אם להגיב לפנייה תקשורתית, אופי המענה עשוי להשפיע על האופן שבו נתפסים דמותו הציבורית ומידת מחויבותו לנורמות של עיתונות אחראית ומקצועית.

מעמד עיתונאי לפי נוחות הסיקור

מתגלה פרדוקס מובהק: בעבר, במסגרת סיקור שעסק במעצרי כעיתונאי עצמאי במהלך הפגנה, בחן צוות חדשות 12 את התיעוד העיתונאי שהצגתי ואת התלונה שהוגשה מטעמי למח"ש. באותה כתבה צוין במפורש, מפי גיא פלג, כי פעלתי במסגרת תפקידי העיתונאי וכי מעמדי המקצועי לא הוטל בספק.

באותה עת הועברה למחלקת התחקירים של ערוץ 12 גם תעודת העיתונאי, וגיא פלג, יחד עם עמיתיו, פרסם כתבה מקיפה שעסקה בנסיבות המעצר. צוותו אף פנה לדוברות המשטרה וקיבל תגובות רשמיות, אשר שולבו במסגרת הסיקור.

באותה תקופה נחשבתי, הלכה למעשה, לעיתונאי לגיטימי ומקצועי – מסקנה שנלמדה גם מאופן הסיקור עצמו. ואולם, נדמה כי בהתקיים זיקה אינטרסנטית מסוימת, הכרה זו מתעצבת בהתאם לנסיבות: אז נתפסתי כעיתונאי הראוי להתייחסות ולבדיקה מקצועית, ואילו כיום, בחלוף כשנה וחצי, משאני מציג שאלות מקצועיות נוקבות, נדמה כי מעמדי העיתונאי מוטל לפתע בספק.

ראוי לציין כי לא נתבקשה הצגת תעודת עיתונאי, ולא נערכה בחינה עניינית של מעמדי המקצועי. תחת זאת, ננקטה – ככל הנראה – גישה מזלזלת, שבמסגרתה החליט מר פלג, על דעת עצמו, כי אינני עוד עיתונאי. מצב דברים זה מעורר תהיות כבדות באשר לאחידות הסטנדרטים המקצועיים ולמידת עקביותם.

צילום: ערוץ 12 – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

במקביל, ניסיונות לקבל את תגובתו של עורך הדין אפרים דמרי לא נשאו פרי עד למועד הפרסום. בוצעו פניות טלפוניות ואף הועברה פנייה כתובה, ובמסגרתן התבקשנו להעביר קישור לאתר "מעקב". חרף זאת, לא התקבלה תגובה, באופן העשוי להעיד כי הפנייה לא נענתה או שלא נמצאה ראויה למענה לשיטתו.

פרשת "שדה תימן" ממשיכה אפוא להוות מוקד לבחינה מחודשת של גבולות הסיקור העיתונאי, של יחסי הגומלין בין מערכת המשפט לתקשורת ושל השפעת פרסומים מוקדמים על הליכים משפטיים רגישים. ביטול כתב האישום אינו מסיים את ההשלכות המשפטיות והציבוריות של האירועים, וההליכים האזרחיים והדיון הציבורי צפויים להימשך.

בתוך כך, מתחדדת השאלה באיזו מידה רשאים כלי תקשורת להסתמך על חומרי חקירה מתהווים, ומהי האחריות הנלווית לפרסום תיעוד בעל פוטנציאל השפעה רחב. הדיון סביב התנהלות גורמים תקשורתיים בפרשה זו ממחיש את המתח המתמשך בין הצורך לחשוף מידע בעל עניין ציבורי לבין החובה להגן על זכויות הפרט ועל עקרונות ההליך ההוגן.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות כי סוגיות של אתיקה עיתונאית אינן מסתיימות בפרסום עצמו, אלא ממשיכות להתברר גם לאחריו — הן בזירה המשפטית והן במרחב הציבורי. שאלות של מקצועיות, אחריות וגבולות השיח התקשורתי נותרות במרכז תשומת הלב, כאשר כל פרשה מסוג זה מוסיפה נדבך נוסף לדיון המתמשך על תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית.

הפוסט גיא פלג במבוי מקצועי: כשהשאלות מתחדדות, הכתב בוחר בבריחה ובזלזול הופיע לראשונה ב-מעקב.

דובר צה"ל הודיע כי הפרקליט הצבאי הראשי הורה על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", בעקבות התפתחויות משמעותיות שחלו מאז הגשתו. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה של כלל השיקולים, הראיות והנסיבות הרלוונטיות, ונוגעת לחמשת הנאשמים בתיק.

לפי ההודעה, ההכרעה נבעה ממכלול נסיבות חריגות אשר הצטברו במהלך ההליך. בין השיקולים המרכזיים שצוינו נכללה המורכבות ביחס לתשתית הראייתית הקיימת, אשר הוגדרה כמאתגרת מבחינת היכולת לבסס את האישומים. בנוסף, הוזכר שחרורו של העציר הביטחוני לעזה, צעד אשר נשא השלכות מהותיות במישור הראייתי והוסיף נדבך נוסף למורכבות הכוללת של התיק.

עוד צוין כי במסגרת ההכרעה נשקלה טענת "הגנה מן הצדק", הנוגעת להתנהלותם של גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ובמערכת אכיפת החוק בצה"ל. לפי הודעת דובר צה"ל, מדובר בנסיבות חריגות וחסרות תקדים אשר נבחנו כחלק בלתי נפרד מהערכת המצב הכוללת. לצד זאת, הודגש קושי פרוצדורלי הנוגע להעברת חומרי חקירה רלוונטיים מתיק חקירה המתנהל במשטרת ישראל, מצב אשר פגע, על פי ההודעה, בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

בהודעה נאמר כי הצטברותן של נסיבות אלה והשפעתן על הזכות הבסיסית והיסודית להליך הוגן, הביאה את הפרקליט הצבאי הראשי למסקנה כי יש להורות על ביטול כתב האישום. ההחלטה התקבלה בתום בחינה כוללת של מכלול הנתונים והשלכותיהם המשפטיות.

דובר צה"ל הדגיש כי תפקידה של הפרקליטות הצבאית הוא לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו המבצעיות, לצד אכיפת הדין כלפי מי שפועלים בניגוד לחוק. עוד צוין כי נשות ואנשי הפרקליטות מצויים בלב הפעילות המבצעית והמשפטית של הצבא, וכי קציני היחידה עוסקים, גם בתקופת לחימה, במגוון רחב של משימות וממשיכים למלא את תפקידם במסירות, בענייניות ובמקצועיות.

הרמטכ"ל עודכן בפרטי ההחלטה, והביע תמיכה בפרקליט הצבאי הראשי. לפי הודעת דובר צה"ל, הרמטכ"ל חיזק, העריך וגיבה את עבודתו של הפצ"ר, והדגיש את הערכתו לתהליך שבוצע מאז כניסתו לתפקיד.

עם זאת, נוכח מה שהוגדר "כשל מקצועי חמור" בפרשה, הנחה הרמטכ"ל להפיק לקחים ולנקוט צעדים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. עוד הובהר כי עצמאותה המקצועית של הפרקליטות הצבאית מהווה עקרון יסוד בצה"ל, וכי יש להבטיח את המשך פעילותה המקצועית והעצמאית גם בימי לחימה.

בהקשר זה צוין כי כלל הקצינים המעורבים בפרשה הושעו משירות עם גילויה. הרמטכ"ל הורה להשלים בהקדם את בחינת ההליכים הסגליים בעניינם, כחלק מהמאמצים להסדרת הטיפול המערכתי בפרשה.

ההודעה מסכמת כי הפרקליטות הצבאית תמשיך לפעול במסגרת תפקידה, תוך שמירה על איזון בין צורכי הביטחון והמבצעיות לבין עקרונות המשפט וההליך ההוגן.

קראו את ההחלטה – לחצו כאן

פרשנות "מעקב": ביטול האישום מצית קרב דיבה חדש

בצל ביטול כתב האישום נגד לוחמי כוח 100 בפרשת "שדה תימן", הודיע עורך הדין אפרים דמרי על החרפה דרמטית של המאבק המשפטי: הכפלת סכום תביעת הדיבה שהגיש נגד הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, וכן נגד ערוץ 12 והכתב גיא פלג, מסכום של חמישה מיליון שקלים לעשרה מיליון שקלים.

דמרי ציין כי הוא נכון להגדיל את סכום התביעה אף לעשרים מיליון שקלים, בכפוף לגיוס תרומות למימון האגרות, והדגיש כי התביעה נגד הפצ"רית לשעבר מוגשת באופן אישי. לדבריו, ברשותו ראיות המלמדות על מעורבותה הישירה בפרשה.

ההודעה נמסרה לאחר החלטת הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, להורות על ביטול כתב האישום נגד חמישה מלוחמי כוח 100. ההחלטה התקבלה בעקבות בחינה מחודשת של מכלול הראיות והנסיבות, ובכך נחתמה תקופה ממושכת של התדיינות משפטית שנמשכה כשנה וחצי. בהודעת דובר צה"ל צוין כי ביטול האישומים נבע, בין היתר, מהתגלות כשלים מהותיים ומהפגיעה בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, העניק גיבוי מלא להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי והגדיר את השתלשלות האירועים כ"כשל מקצועי חמור". זמיר הורה על הפקת לקחים מיידית ועל השלמת הבדיקה הסגלית בעניינם של כלל הקצינים המעורבים בפרשה, אשר הושעו משירותם בעקבות חשיפתה.

התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו לבוא. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, בירך על ההחלטה וציין כי "הצדק נעשה", תוך ביקורת על אופן ניהול ההליך. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגדיר את ביטול האישומים ככתב אישום ציבורי נגד מערכת המשפט והגורמים שהובילו להגשתם. שר התקשורת, שלמה קרעי, קרא לערוץ 12 לערוך "חשבון נפש אמיתי ולהתנצל בפני הציבור".

גם בזירה הכלכלית ציבורית נשמעו קולות תמיכה בלוחמים. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הודיע כי הקרן שהקים תסייע במימון ההליך המשפטי, והדגיש כי לשיטתו "על דיבה משלמים וביוקר". השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה כ"תיקון העוול", והביעה הערכה לעורכי הדין שליוו את הלוחמים בהתנדבות.

צילום: גיא פלג – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי; דובר צה"ל.

הפוסט ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

במרכז השיח הציבורי בישראל ניצבת בשנה האחרונה דמותו של מרדכי דוד (מרדכי יעקב דוד), פעיל מחאה המזוהה עם מחנה הימין, אשר תומכיו מציגים אותו כמעין "גיבור לאומי" או "חוסם לאומי". מנגד, שורת נתונים פומביים ואירועים מתועדים מציבים סימני שאלה קשים באשר לדימוי זה, לפעילותו ולמקורות המימון שלה.

התוכנית "הצינור" בערוץ 13 הציגה תחקיר שבו נטען כי חלק מן הפעילים המוצגים כמתנדבים סביב פעילותו של דוד מקבלים בפועל שכר. ממצאים אלה עוררו דיון ציבורי בשאלת אופייה האמיתי של הפעילות, והאם מדובר בהתארגנות אזרחית ספונטנית או במערך מאורגן ומתוקצב.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של תוכנית "הצינור" – שימוש בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות יוצרים

ביוני 2025 הקים דוד עמותה בשם "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח". מטרות העמותה, כפי שנרשמו במסמכים הרשמיים, הן “הסברה למען תמיכה בצבא, חיזוק חיילינו ואיחוד העם”. עם זאת, לציבור הרחב מוצגת העמותה בשם מקוצר: “אחים לצדק”. העמותה הוקמה יחד עם שלושה מייסדים נוספים מבני ברק, שאינם דמויות ציבוריות מוכרות.

לפי נתוני רשם העמותות, נכון למועד הבדיקה, העמותה מתנהלת ללא אישור ניהול תקין. עוד עולה כי הדוחות השנתיים הנדרשים על פי חוק טרם הוגשו בגין שנת 2025 – שנת הפעילות הראשונה של העמותה. בהיעדר דוחות כספיים, לא ניתן לדעת מה היקף התרומות, מי הגורמים התורמים, ולאן הופנו הכספים בפועל.

בסרטון שפרסם דוד ב-5 באוגוסט 2025, קרא לציבור לתרום לעמותה והסביר כי הכספים מיועדים, בין היתר, לארגון פעילים שיגיעו לכנסים ולבתיהם של פעילי שמאל, יעמדו בכניסות עם רמקולים, "לא יתנו להם לישון", ויחסמו את פעילותם. הדברים, שהופצו בפומבי, עוררו ביקורת ציבורית ושאלות באשר לגבולות המחאה, החוק והסדר הציבורי.

קראו את תחקיר "דה מרקר" – לחצו כאן

פעילותו של דוד כללה גם עימותים פומביים עם אנשי תקשורת ואישי ציבור, ובהם העיתונאי גיא פלג, איש יחסי הציבור רני רהב, וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. אחד האירועים הבולטים התרחש מול נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ניצול שואה בן 89, שלדבריו נחסם והוטרד במסגרת פעולות מחאה.

לצד פעילות זו, עברו הפלילי של דוד עולה אף הוא לדיון. לפי מקורות פומביים, הוא הורשע בעבר בניסיון הצתת אוטובוס במהלך הפגנה בבני ברק, ונגזרו עליו עבודות שירות. עוד עולה מאותם מקורות כי לא שירת בצה"ל.

במישור המשפטי, חסימת אדם, הטרדה, הגעה לבתים פרטיים תוך יצירת רעש מכוון או מניעת תנועה, עשויות לעורר טענות לעבירות שונות, ובהן הסגת גבול, הפרעה לסדר הציבורי או הטרדה. סוגיות אלו אינן תיאורטיות בלבד, שכן חלק מפעולות המחאה שתוארו על ידי דוד עצמו נוגעות לפעילות מסוג זה.

לצד הנתונים הללו, מתעוררות שאלות ציבוריות באשר לדימויו של דוד כ"גיבור לאומי". מבקריו מצביעים על פער בין הדימוי הציבורי לבין העובדות: עבר פלילי, פעילות מחאה אגרסיבית, עמותה ללא אישור ניהול תקין והיעדר דוחות כספיים.

בתוך כך, מערכת "מעקב", פנתה לדוד מספר פעמים בבקשה לראיון ולמסירת תגובה לשורה של שאלות, ובהן שאלות על פעילות העמותה, מקורות המימון, העימותים עם אישי הציבור והעבר הפלילי. עד למועד פרסום כתבה זו, לא נמסרה תגובה ולא התקבלה הסכמה להתראיין.

במקביל, מתנהלת בישראל מחלוקת ציבורית רחבה סביב דרכי המחאה, משני צדי המפה הפוליטית. חסימות כבישים, הפגנות מול בתים פרטיים ופעילות מחאה אגרסיבית הפכו לכלי פעולה נפוצים, אך גם למוקד ביקורת משפטית וציבורית. פעילותו של דוד משתלבת בתוך מציאות זו, אך מעוררת מחלוקת חריפה במיוחד בשל נסיבותיה ואופייה.

השאלות המרכזיות נותרות פתוחות: כיצד מנוהלות התרומות לעמותה; מי עומד מאחורי המימון; והאם פעילות המחאה חוצה גבולות חוקיים. בהיעדר דוחות כספיים פומביים, התשובות אינן ברורות.

עד להתבהרות התמונה, דמותו של מרדכי דוד תמשיך לעמוד בלב עימות ציבורי: בין מי שמציגים אותו כסמל אידיאולוגי, לבין מי שמעלים תהיות קשות על עברו, פעילותו ושקיפות הארגון שייסד.

-אנו במעקב-

הפוסט מרדכי דוד: גיבור מחאה או בובה על חוט? הופיע לראשונה ב-מעקב.

ויקטור שריקי, אקטיביסט ופעיל חברתי, הגיש אתמול (ג') תלונה במשטרה נגד גיא פלג, הפרשן המשפטי של חדשות 12, בגין חשד להגשת תצהירים מזויפים נגדו לבית המשפט. שריקי, שצירף לפוסט שפרסם צילום של התלונה הרשמית, ציין כי מדובר בעבירה של "בידוי ראיות" שדינה עד חמש שנות מאסר.

"הבוקר הגשתי תלונה במשטרה נגד כתב חדשות 12, גיא פלג, בגין הגשת תצהירים מזויפים נגדי לבית המשפט", כתב שריקי בפוסט שפרסם. "אני רואה בזה עניין חמור מאוד, לא משהו שאפשר להקל בו ראש. בחוק העונשין יש לזה הגדרה ברורה, עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר למי שמשתמש ביודעין בראיה בדויה בכוונה להטעות רשות שיפוטית".

האקטיביסט הסביר את הרציונל מאחורי הגשת התלונה: "החלטתי לנקוט בצעד הזה מתוך אמונה שאף אחד אינו מעל החוק ושחיוני לשמור על טוהר ההליך המשפטי. מערכת המשפט חייבת להתבסס על ראיות אמת, וכל ניסיון לפגוע ביסוד הזה הוא מסוכן. מכאן והלאה, אני נותן לרשויות החוק לעשות את עבודתן".

התלונה מגיעה על רקע פעילותו העיתונאית האינטנסיבית של פלג בשבועות האחרונים.

ב-11 בנובמבר, הפרשן המשפטי של חדשות 12 חשף פרטים מפתיעים על פרסום סרטון ההתעללות בעציר בשדה תימן, הסרטון שהודלף אליו בהוראת הפרקליטות הצבאית והוביל לפרשה ציבורית סוערת. פלג גילה כי הסרטון עבר צנזורה מוקפדת לפני פרסומו וזכה לאישור ברור מהצנזור, שאף הביע תדהמה מהמעשים שנתפסו בו.

"אני מתרשם שהצנזורה במגמת ההתקרנפות הכללית אז אין מנוס אלא לשתף", כתב פלג באותה עת. "לא זו בלבד שכתבתי בעניין שדה תימן עברה צנזורה מוקדמת, מוקפדת ללא כל סייג, אלא שהצנזור הביע באוזני תמיהה על עצם הפניה תוך שאמר לי 'נראה לך שאנחנו נגן על מעשים כה נוראיים'".

פרשת שדה תימן, שעמדה במרכז הסערה הציבורית במשך שבועות, עסקה בחשדות לטיוח במערכת הפרקליטות הצבאית בנוגע לטיפול במקרי התעללות בעצורים. הסרטון שהודלף לפלג היה חלק ממסכת רחבה יותר של חקירות וחשיפות תקשורתיות שהובילו לדיון ציבורי סוער על התנהלות הרשויות.

המקרה מעורר שורה של שאלות מורכבות הנוגעות לאיזון העדין שבין חופש העיתונות לבין החובות המשפטיות המוטלות על כל אזרח. מחד גיסא, פלג פעל כעיתונאי המבקש לחשוף מידע לציבור – תפקיד מרכזי וחיוני בשיטה דמוקרטית, הזוכה להגנה נרחבת במסגרת עקרונות חופש הביטוי.

עם זאת, לצד ההגנה על עיתונאים, ישראל מחויבת גם לעקרון שלטון החוק. לפיכך מוטלת על המשטרה החובה לבחון כל תלונה המוגשת בפניה, לרבות בירור החשד לקיומה של עבירה פלילית, ככל שקיים כזה. כך מתחדד המתח המובנה בין ההגנה על עבודתם של עיתונאים חוקרים לבין החובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ולוודא כי איש אינו ניצב מעל החוק.

עבירת בידוי ראיות, כפי שהגדירה שריקי בתלונתו, מעוגנת בחוק העונשין ומתייחסת למצב שבו אדם משתמש ביודעין בראיה בדויה בכוונה להטעות רשות שיפוטית. מדובר בעבירה חמורה שעונשה יכול להגיע עד חמש שנות מאסר, והיא נועדה להגן על יושרת המערכת המשפטית.

הפוסט הוגשה תלונה במשטרה נגד גיא פלג בחשד לתצהירים מזויפים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח במתקפה חזיתית נגד ערוץ 12, אותו כינה "תבהלה 12", וחשף את שיטות הפעולה המניפולטיביות של הערוץ בסיקור השריפה בהרי ירושלים. נתניהו האשים את העיתונאים אמנון אברמוביץ' וגיא פלג, אותם כינה "תועמלנים", בניסיון מכוון להנדס תודעה ולקבע נרטיב שקרי של כישלון.

"התועמלנים אמנון אברמוביץ' וגיא פלג מ'תבהלה 12' שוב מנסים להנדס תודעה ולקבע נרטיב של כישלון בטיפול בשריפה בהרי ירושלים", כתב נתניהו ברשת החברתית X. "ההיפך הוא הנכון – זה היה הישג מרשים ביותר".

ראש הממשלה הציג עובדות מוכחות שסותרות את הנרטיב השקרי של ערוץ 12. לדבריו, תוך 24 שעות בלבד הצליחו כוחות הכיבוי לבלום את שריפת הענק למרות תנאי מזג אוויר קיצוניים, והחשוב מכל – ללא פגיעה בנפש. הוא הביע הערכה ללוחמי האש האמיצים, למשטרה, למד"א, לצה"ל, לעובדי קק"ל, הרט"ג ולמתנדבים הרבים על פעולתם המקצועית.

נתניהו חשף שמיד עם פרוץ השריפה, הנחה ליצור קשר עם מדינות שונות לקבלת סיוע אווירי במידת הצורך. בתגובה למידע השקרי שהפיץ ערוץ 12, הבהיר ראש הממשלה: "בניגוד למה שאומרים תועמלני ערוץ 12 ושותפיהם בשמאל, לא רק שלא קיצצנו את תקציב מערך הכבאות, אלא הכפלנו אותו ביותר ממיליארד שקל".

הפוסט נתניהו חושף את שקרי ערוץ 12 הופיע לראשונה ב-מעקב.