במהלך חסר תקדים המדגיש את המדיניות הדרקונית של מוסקבה, הטילה רוסיה קנס אסטרונומי על ענקית הטכנולוגיה גוגל – 20 אונדציליון דולר, סכום שגדול מהתוצר העולמי כולו. הקנס המופרך, שכולל 36 אפסים, מגיע בעקבות חסימת ערוצי התעמולה הרוסיים ביוטיוב.

הסכום המדובר – 20,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000$ – גדול פי מיליארדי מונים מהתוצר העולמי המוערך ב-100 טריליון דולר בלבד. אפילו דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, נאלץ להודות בבושה כי אינו מסוגל לבטא את המספר המגוחך.

17 ערוצי טלוויזיה רוסיים, המשמשים כשופר לתעמולה הממשלתית, הגישו תביעות נגד גוגל בבתי המשפט הרוסיים. הסיבה המוצהרת: חסימת שידוריהם ביוטיוב. התביעות, שהחלו בסכומים נמוכים יותר, תפחו לממדים גרוטסקיים כשהקנסות מוכפלים מדי שבוע.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, חסמה גוגל למעלה מ-1,000 ערוצי יוטיוב רוסיים, כולל ערוצים ממלכתיים בולטים כמו Russia 1 ו-Russia Today. בנוסף, הוסרו יותר מ-5.5 מיליון סרטונים שקידמו את נרטיב המלחמה הרוסי.

למרות האבסורד שבדרישה, דובר הקרמלין פסקוב התעקש להגן על הקנס ה"סמלי", כהגדרתו. "הדרישות האלה מראות את תמצית הטענות של הערוצים שלנו נגד גוגל", אמר פסקוב, תוך שהוא מתעלם מהפער העצום בין ה"סמליות" לבין המציאות הכלכלית.

קנס זה חושף את הניסיון השקוף של רוסיה להפעיל לחץ על חברות טכנולוגיה מערביות. בעוד גוגל, ששווי השוק שלה עומד על כשני טריליון דולר, צמצמה את פעילותה ברוסיה, היא לא נסוגה ממנה לחלוטין – עובדה שככל הנראה מתסכלת את הקרמלין.

הקנס חסר התקדים מדגיש את המאבק המתמשך בין רוסיה לבין פלטפורמות מערביות על חופש המידע. בעוד מוסקבה מנסה להציג את עצמה כקורבן של צנזורה, הקנס האבסורדי רק מחדד את ניסיונותיה הנואשים לשלוט בזרימת המידע ולהגביל את חשיפת אזרחיה למידע שאינו עולה בקנה אחד עם הנרטיב הרשמי של הקרמלין.

צילום: סרגיי גונייב

הפוסט רוסיה נגד גוגל: קנס של 20 אונדציליון דולר – 20,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000$ הופיע לראשונה ב-מעקב.

העיתונאי דים אמור נדהם לגלות ב-14 באוקטובר שערוץ היוטיוב שלו נחסם בעקבות תלונות שווא שהגיעו מכתובת המזוהה עם תימן. במקום לבדוק את אמינות התלונות, גוגל בחרה לחסום מיידית את הערוץ ואף הפנתה את אמור ליצור קשר ישיר עם המתלונן החשוד – מהלך שעלול להוות הפרה של החוק האוסר על מגע עם אויב.

"זו התנהלות מסוכנת ובלתי אחראית. גוגל למעשה משתפת פעולה עם גורמים עוינים ומסכנת את ביטחון המדינה. האם החברה בכלל בודקת את זהות המתלוננים לפני שהיא חוסמת ערוצים ישראליים?", טוען אמור בבקשה דחופה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב.

הבדיקה העלתה כי המתלונן, המזדהה כ"יחיא מוחמד אל-סאלח", השתמש בכתובת דואר אלקטרוני המזוהה כבוט, וכתובת ה-IP שלו מקורה בתימן. "קיים חשש ממשי שמאחורי התלונות עומד ארגון טרור או גוף עוין המנסה לאסוף מודיעין על ישראל", מזהיר אמור. "האם גוגל הפכה לכלי בידי אויבי ישראל?".

התלונות התמקדו בתכנים רגישים במיוחד, כולל ראיונות עם ניצול ממתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. "זה לא מקרי", טוען אמור. "הם מנסים להשתיק קולות ישראליים ולפגוע בסיקור התקשורתי של מתקפת הטרור".

הסכנה חמורה במיוחד לאור העובדה שאמור, כעיתונאי מוסמך, נפגש באופן קבוע עם גורמי ביטחון, חברי כנסת ומקורות רגישים. "יצירת קשר עם גורם עוין עלולה לחשוף את המכשירים שלי לתוכנות ריגול ולסכן את כל מערך הקשרים המקצועיים שלי", הוא מסביר.

התנהלות גוגל מעלה שאלות קשות: כיצד ייתכן שענקית טכנולוגיה אמריקאית מאפשרת לגורמים ממדינת אויב להשתיק תכנים ישראליים? האם החברה מודעת לכך שהיא עלולה להפוך לכלי בידי ארגוני טרור? ומדוע אין מנגנון בדיקה מיוחד לתלונות המגיעות ממדינות אויב?

בבקשתו לבית המשפט דורש אמור לא רק את השבת הערוץ, אלא גם חשיפה מלאה של תהליך קבלת ההחלטות בגוגל. "הציבור זכאי לדעת כיצד חברה בינלאומית מאפשרת לגורמים עוינים להשפיע על התוכן שאנחנו צורכים", הוא טוען.

המקרה חושף פרצה ביטחונית מדאיגה במדיניות של ענקיות הטכנולוגיה. בעידן שבו לחימה מתנהלת גם במרחב הדיגיטלי, היכולת של גורמים עוינים לנצל את המדיניות של חברות כמו גוגל מהווה איום אסטרטגי של ממש.

גוגל ישראל, שנדרשת כעת להתמודד עם ההשלכות המשפטיות והציבוריות של החלטתה השערורייתית, בחרה שלא להגיב לפרשה המתפתחת.

הפוסט גוגל מסכנת עיתונאי בקישור לגורם מתימן הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת 'מעקב' יוצאת בביקורת נוקבת כלפי תאגיד גוגל, בטענה להפרה חמורה של חופש הביטוי וזכויות יסוד. במכתב רשמי שהועבר להנהלת גוגל ישראל, הובאו לידיעתם עובדות מטרידות אודות השבתת חשבונות של אזרחים ישראליים בעקבות תלונות המיוחסות לבוטים מתימן.

לתדהמתנו הרבה, הושבת חשבוננו ללא כל נימוק הגיוני הנראה לעין וללא כל אזהרה מוקדמת. יתרה מזאת, על פי מסמך רשמי שנתקבל מאת תאגיד גוגל, מקור התלונה מיוחס לאדם הנושא את השם יחיא מוחמד עבדאללה סאלח – אשר קיים חשד סביר כי מדובר בישות ממוחשבת אוטומטית, במתחזה, או בדמות בדויה לחלוטין.

הסרטון אשר בעטיו הוגשה התלונה הינו תיעוד עיתונאי מרואיין של שיחתנו עם ירין שריקי, מי ששרד את האירוע הטראגי במסיבת נובה בשביעי באוקטובר. אנו, ורק אנו, אמונים על צילומו ועריכתו של תיעוד זה, ובוודאי שלא Mohamed Abdullah Saleh.

"יחיא מוחמד עבדאללה סאלח הוא אחיינו של נשיא תימן לשעבר עלי עבדאללה סאלח, והיה ראש המטה של ארגון הביטחון המרכזי, שמנה כ-50,000 אנשים, משנת 2001 עד 21 במאי 2012.אביו הוא גנרל משנה מוחמד עבדאללה סאלח. סאלח הוחלף על ידי גנרל משנה פאדל בן יחיא אל-קוסי.

לאחר פיטוריו, יחיא שלח מכתב לנשיא עבד רבו מנסור האדי, בו הביע את תמיכתו בהאדי".

נראה כי גוגל לא ערכה כל בדיקה מעמיקה לגבי מקור התלונה.

בתהליך השבתת חשבון היוטיוב, חברת גוגל מונעת מבעלי החשבונות את זכות התגובה, ההשבה וההסבר. החשבונות מושבתים באופן אוטומטי, ללא כל בדיקה מעמיקה או שיקול דעת. די בכך שישות וירטואלית או פרט כלשהו, המשתייך לקבוצה מסוימת בתימן, יגיש תלונות בשלוש הזדמנויות שונות כנגד ערוץ מסוים, כדי להביא להשבתתו המיידית.

בחסימת הערוץ יש אקט אלים הפוגע בחופש הביטוי. האם גוגל תסגור חשבונות של אמנים מפורסמים כמו מדונה או ריהאנה על סמך תלונות שווא ללא בדיקה.

המקרה מעלה שאלות מטרידות לגבי האיזון בין הגנה על זכויות יוצרים לבין חופש הביטוי ברשתות החברתיות. חברות ענק כמו גוגל חייבות לפתח מנגנונים יעילים יותר לבדיקת תלונות ולמתן זכות תגובה למשתמשים לפני נקיטת צעדים דרסטיים כמו סגירת חשבון.

נותר לנו להמתין בדריכות ולעקוב אחר תגובתה של חברת גוגל לדרישותינו הנחרצות והבלתי מתפשרות. סוגיה זו עלולה להידון בפני הערכאות המשפטיות, באם תאגיד הענק יתמיד בעמדתו הסרבנית ויימנע מלהיעתר לבקשתנו.

הפוסט בוט מתימן מכתיב מדיניות לגוגל הופיע לראשונה ב-מעקב.

המכתב, שהופץ לראשונה במאי ונחשף לאחרונה, מעורר דיון נוקב על הגבולות האתיים של טכנולוגיות מתקדמות ושימושיהן.

דיפמיינד, שנרכשה על ידי גוגל ב-2014 והתמזגה לחלוטין עם חטיבת ה-AI של החברה בשנה שעברה, מהווה חוד החנית של פיתוחי הבינה המלאכותית בענקית הטכנולוגיה. הטכנולוגיות שפותחו על ידי החטיבה משולבות בשירותי הענן של גוגל קלאוד, הנמכרים למגוון לקוחות, כולל ממשלות וארגונים ביטחוניים ברחבי העולם.

המכתב, אשר נחתם על ידי כ-5% מעובדי דיפמיינד, מבטא חששות עמוקים לגבי השימוש בטכנולוגיות החברה למטרות צבאיות. על אף שאינו מזכיר במפורש מדינה ספציפית, הוא כולל הפניות לכתבות המתארות את השימוש של ישראל בטכנולוגיות גוגל במסגרת פרויקט נימבוס – הענן הממשלתי הישראלי.

העובדים החתומים על המכתב מביעים דאגה מכך שהטכנולוגיות שפיתחו משמשות צבאות למטרות לחימה, בניגוד להתחייבויות אישיות שחלקם לקחו על עצמם שלא לעסוק בפיתוח טכנולוגיות למטרות צבאיות. הם קוראים להנהלת דיפמיינד לבחון מחדש את השימושים הצבאיים בטכנולוגיות גוגל קלאוד, להגביל את גישת הצבאות לטכנולוגיות של דיפמיינד, ולהקים מנגנוני בקרה פנימיים.

חשוב לציין כי המחאה אינה מתמקדת בסכסוך גיאופוליטי ספציפי, אלא מבקשת לקדם פתרונות עקרוניים לסוגיה האתית הרחבה של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למטרות צבאיות. היא משקפת את המתח המתמשך בין התקדמות טכנולוגית, שיקולים מסחריים ואחריות אתית בתעשיית הטכנולוגיה המודרנית.

מחאה זו מצטרפת למגמה הולכת ומתעצמת בתעשיית ההייטק, במסגרתה עובדים משמיעים את קולם בסוגיות אתיות הנוגעות לעיסוקם ולהשלכות הטכנולוגיות אותן הם מפתחים. בשנים האחרונות, נחשפנו למקרים דומים בחברות טכנולוגיה מובילות אחרות, כאשר עובדים הביעו התנגדות לפרויקטים צבאיים או ממשלתיים מסוימים.

פנינו לגוגל לשם קבלת תגובה רשמית, אך עד כה לא נתקבלה תשובה.

הפוסט עובדי גוגל נגד ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

פסק הדין, שניתן בעקבות תביעה שהגיש משרד המשפטים האמריקאי, מהווה מכה קשה לגוגל ועלול להוביל לשינויים דרמטיים באופן פעילותה. השופט סאליבן קבע כי גוגל שילמה מיליארדי דולרים לחברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל וסמסונג, במטרה להבטיח כי מנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל במכשירים ובדפדפנים שלהן.

"גוגל ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי למנוע תחרות הוגנת ולחסום חדשנות בשוק החיפוש. התנהלות זו פגעה ישירות בצרכנים, שנמנעה מהם האפשרות לבחור בין אלטרנטיבות תחרותיות" קבע השופט סאליבן בפסק דינו.

הפסיקה מהווה נקודת מפנה היסטורית בתעשיית הטכנולוגיה, ועלולה לסמן את תחילת סופה של ההגמוניה של גוגל בשוק החיפוש. מאז הקמתה ב-1998, הפכה גוגל לשם נרדף לחיפוש באינטרנט, עם נתח שוק עצום של למעלה מ-90% ברוב מדינות העולם.

פסק הדין עלול לאלץ את גוגל לשנות באופן דרמטי את מודל העסקים שלה. החברה עשויה להידרש לבטל את ההסכמים הבלעדיים עם יצרניות המכשירים והדפדפנים, ולאפשר למשתמשים לבחור בקלות רבה יותר בין מנועי חיפוש מתחרים.

זהו רגע מכונן בתולדות האינטרנט. הפסיקה עשויה לפתוח את השוק לתחרות אמיתית בתחום החיפוש, ולהוביל לחדשנות ושיפורים משמעותיים עבור המשתמשים.

גוגל, מצדה, הודיעה כי תערער על פסק הדין. בהודעה רשמית מסרה החברה: "אנו מאמינים כי הפסיקה מבוססת על הבנה שגויה של דינמיקת השוק ושל הערך שאנו מספקים למשתמשים. נמשיך להילחם כדי להגן על היכולת שלנו לספק את השירות הטוב ביותר ללקוחותינו".

ההשלכות הכלכליות של פסק הדין עלולות להיות דרמטיות עבור גוגל. מנוע החיפוש מהווה את מקור ההכנסה העיקרי של החברה, עם הכנסות שנתיות של למעלה מ-160 מיליארד דולר מפרסום. אם תיאלץ גוגל לשנות את מודל הפעילות שלה, היא עלולה לאבד נתח משמעותי משוק הפרסום המקוון.

הפסיקה מצטרפת למגמה גוברת של פיקוח ורגולציה על ענקיות הטכנולוגיה ברחבי העולם. באיחוד האירופי, למשל, נכנס לאחרונה לתוקף חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), המטיל מגבלות חמורות על פעילותן של פלטפורמות דיגיטליות גדולות.

מניית החברה ירדה בכ-5% לאחר פרסום הפסיקה, ומשקיעים מביעים חשש מפני עתידה של החברה. במקביל, מתחרותיה של גוגל, כמו מיקרוסופט (בינג) ודאקדאקגו, מדווחות על עלייה בעניין מצד משתמשים ומפרסמים.

ככל שהקרב המשפטי ימשיך להתנהל, ברור כי עידן חדש נפתח בתעשיית הטכנולוגיה. השאלה הגדולה היא האם גוגל תצליח להסתגל למציאות החדשה, או שמא נחזה בקריסתו של אחד המותגים המזוהים ביותר עם עידן האינטרנט.

הפוסט גוגל בסכנה: פסק דין דרמטי מערער את שליטת הענקית בשוק החיפוש הופיע לראשונה ב-מעקב.