סערה פוליטית ובין לאומית מטלטלת בימים האחרונים את מערכות השלטון והדיפלומטיה בישראל, בעקבות תיעודים וסרטונים שפרסם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממתקן המעצר בנמל אשדוד. בסרטונים, אשר עוררו גלי הדף נרחבים, נראה השר כשהוא מנופף בדגל המדינה ומשמיע את המנון המדינה לפעילי משט ה"סומוד" בעודם כפותים על הרצפה. השר אף הוסיף כיתוב פרובוקטיבי לסרטון שבו נכתב: "ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור, Welcome to Israel".

האירוע, שאמור היה להסתיים בגירוש שקט ותחת מעטה תקשורתי נמוך על פי דרישת משרד החוץ ומערכת הביטחון, הפך תוך שעות בודדות לזירת התגוששות פומבית וגרר גינויים חריפים חסרי תקדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער. אלו האשימו את בן גביר בגרימת נזק אסטרטגי מכוון למדינת ישראל לצורכי קמפיין בחירות אישי.

המערכת הדיפלומטית והביטחונית בסחרור: "נזק מודע לטווח ארוך"

את הביקורת הנוקבת והמפורטת ביותר השמיע היזם, איש השיווק הדיגיטלי והפרשן הבולט, סניה ולדברג. בפוסט חריף שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, ניתח ולדברג את השלכות העומק של התנהלות השר לביטחון לאומי, והאשים אותו בראייה קצרת טווח ובחוסר הבנה מוחלט של הזירה הבין-לאומית.

"הבן אדם פשוט לא חושב על ההשלכות למעשיו," כתב ולדברג בהתייחסו לבן גביר. "או שחושב, ומבין שהוא עשה אחלה קמפיין בחירות וכל השאר לא מעניין אותו".

ולדברג פירט בשורה של סעיפים נוקבים את שרשרת הכשלים הדרמטית שנוצרה, לטענתו, ישירות כתוצאה מפעילותו של השר:

• קריסת מדיניות העמום התקשורתי: מדינת ישראל ניסתה להימנע ככל האפשר מסיקור של האירוע, במטרה למנוע מחברי המשט את מבוקשם – תשומת לב בין לאומית. כתוצאה מפעולתו של בן גביר, המדינה נכשלה במשימה זו לחלוטין.

• זעם בצמרת המקצועית: כל עובדי משרד החוץ, דובר צה"ל, ראש הממשלה והשגרירויות כועסים על השר, אך הוא, כדברי ולדברג, "יודע" טוב יותר מכולם.

• הפיכת הפעילים לגיבורים: חברי המשט, שנעצרו ושוחררו כמעט כולם בחזרה לביתם, צפויים להתקבל בשדות התעופה במדינותיהם בגל של כותרות, ראיונות וכלי תקשורת. במקום להצטייר כ"ילדי צומי מפונקים", הפכו הפעילים לגיבורים בארצותיהם, תוך הפצת המסר כי עברו התעללות על ידי "הישות הציונית".

• משבר דיפלומטי חריף: שגרירים ישראלים כבר זומנו לשיחות נזיפה בבירות העולם, ולפחות עשר מדינות – בהן מדינות ידידותיות לישראל – כבר פרסמו גינויים רשמיים, כאשר הרשימה צפויה להתארך.

• איום על הסחר וההצטיידות הביטחונית: משרד החוץ נאלץ לעבוד מסביב לשעון כדי למנוע הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, העלולה להוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית ובסחר בתחמושת, אשר מדינת ישראל זקוקה לה באופן דחוף ביותר.

"באמת שהייתי סבלני כלפי בן גביר ונמנעתי מלתקוף אותו", סיכם ולדברג את דבריו החריפים. "אבל יש גבול לכל תעלול. מדובר בחוליגן שעושה נזק למדינת ישראל כי בא לו להצטלם ולעשות קמפיין". הפרשן אף הדגיש כי מצביעיו של השר בוחרים להתעלם מכך שהוא נכשל "כמעט בכל קטגוריה שנמצאת תחת אחריותו", למרות הפצת סרטונים שבהם הוא נראה מתעמת באזור הדרום ומצהיר על טיפול בתופעת הפרוטקשן – אשר בפועל הולכת ומחמירה.

מתקפה חזיתית בממשלה: "גרמת ביודעין נזק למדינה"

הביקורת הציבורית תורגמה מיד לעימות חזיתי חסר תקדים בתוך קבינט השרים. שר החוץ, גדעון סער, יצא במתקפה ישירה ופומבית נגד עמיתו לשולחן הממשלה. בציוץ שפרסם ברשת החברתית X, כתב השר סער:

"גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה. הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים – מחיילי צה"ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים. לא, אתה לא הפנים של ישראל".

אל עמדת שר החוץ הצטרף באופן חריג גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מתח ביקורת פומבית מפורשת על השר לביטחון לאומי. נתניהו הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "האופן שבו השר בן גביר נהג בפעילי המשט אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של מדינת ישראל".

בקרב גורמי המשפט והממשל הודגש כי על אף שפעילי המשט אכן עברו על חוקי המדינה, ניסו לייצר פרובוקציה מכוונת ואף מחזיקים בעמדות אנטישמיות, מדינה ריבונית מחויבת לשמור על ממלכתיות, רמה מקצועית גבוהה ועל עקרונות החוק. החוק הישראלי אינו מתיר השפלה של עצורים, בפרט כאשר מדובר בשלב המעצר הראשוני ובטרם ניתן גזר דין בעניינם על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.

תגובת בן גביר: "הפסקנו להיות ילד כאפות"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה מכול וכול את הביקורת שהוטחה בו וסירב להביע חרטה על מעשיו או על פרסום התיעודים. בתגובה רשמית שהפיץ, בחר השר לתקוף בחזרה את עמיתיו לממשלה ואת ראשי מערכת החוץ:

"יש כאלה בממשלה שעדין לא הבינו איך צריך להתנהג עם תומכי טרור", טען בן גביר. "מצופה משר החוץ של ישראל להבין כי ישראל הפסיקה להיות ילד כאפות. מי שמגיע לשטח שלנו לתמוך בטרור ולהזדהות עם חמאס יחטוף ולא ניתן לו את הלחי השנייה".

הרקע המשפטי: מפעיל ימין קיצוני לכיסא השר לביטחון לאומי

הסערה הנוכחית שוב מפנה את זרקור המדיה אל עברו השנוי במחלוקת של השר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר, המכהן כיושב ראש מפלגת "עוצמה יהודית" וחבר כנסת מטעמה, הוא עורך דין במקצועו ומי שצמח כפעיל ימין קיצוני בולט.

לאורך השנים הוגשו נגד בן גביר עשרות כתבי אישום, והוא צבר לחובתו שמונה הרשעות פליליות בגין עבירות שונות שביצע בעברו. המרכזיות שבהן כוללות:

• תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות: בשנת 2007 הורשע בן גביר בעבירות של תמיכה בארגון הטרור "כך" והסתה לגזענות, וזאת בעקבות הנפת שלטים בעלי אופי קיצוני.

• עבירות סדר ציבורי: בעברו נרשמו לחובתו גם הרשעות בגין התפרעות, השחתת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

יצוין כי רק בשנה שעברה, במהלך דיון שנערך בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעניין מינויו ועברו הפלילי, הצהיר בן גביר בפני השופטים כי הוא נמצא היום "במקום אחר, בוגר יותר, עם תובנות אחרות".

ואולם, נוכח האירועים האחרונים בנמל אשדוד והתגובות החריפות מצד צמרת המדינה, נראה כי פקע סבלנותם של שותפיו לקואליציה, והשאלה האם התנהלותו משרתת את האינטרס הלאומי או פוגעת בו באופן אנוש, הופכת לעימות המרכזי המאיים על יציבות המערכת הממשלתית והמדינית בישראל.

צילום שפורסם על ידי איתמר בן גביר בעצמו ברשת X – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

צילומי ראש הממשלה, גדעון סער ואיתמר בן גביר נלקחו מאתר הכנסת ומהרשתות החברתיות הרשמיות; כמו כן, צילום סניה ולדברג נלקח מעמוד הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט איתמר בן גביר, מחריב את הביטחון הלאומי ופוגע במדינת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

מערכת היחסים בין ישראל לאוקראינה ניצבת בפני נקודת רתיחה דיפלומטית, המעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלותה של קייב בזירה הבינלאומית. במוקד האירועים: סדרת האשמות מצד משרד החוץ האוקראיני, הטוען כי כלי שיט הנושאים תבואה שנגנבה לכאורה על ידי רוסיה מהשטחים הכבושים עושים את דרכם לנמל חיפה. ואולם, תחקיר "מעקב" חושף כי מאחורי הדרמה הדיפלומטית והכותרות המשתלחות, מסתתר דפוס מדאיג של ניהול יחסים באמצעות רשתות חברתיות, תוך היעדר מוחלט של ראיות משפטיות.

כרונולוגיה של האשמות ללא ראיות

התקרית החלה ב-27 באפריל 2026, כאשר משרד החוץ האוקראיני זימן את שגריר ישראל לשיחת נזיפה והגשת איגרת מחאה. שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, בחר להפוך את זירת הרשת החברתית X לבמה המרכזית למתקפה. בפוסט שפרסם כתב סיביגה: "ליחסים הידידותיים בין אוקראינה לישראל פוטנציאל להניב תועלת הדדית לשתי המדינות, ואין לאפשר לסחר הבלתי חוקי שמנהלת רוסיה בתבואה אוקראינית גנובה לפגוע בהם.

קשה להבין את היעדרה של תגובה הולמת מצד ישראל לפנייתה החוקית של אוקראינה בנוגע לכלי שיט קודם, אשר הביא סחורה גנובה לנמל חיפה. כעת, משהגיע לנמל חיפה כלי שיט נוסף מסוג זה, אנו שבים ומזהירים את ישראל מפני קבלת תבואה גנובה ומפני פגיעה ביחסים בין המדינות".

ברקע הדברים עומדת הגעתו של כלי השיט "PANORMITIS". המידע על הגעתו הופץ על ידי פרויקט התחקירים SeaKrime של מרכז "מירוטבורץ'", עוד בטרם הגיעה האונייה לחופי ישראל.

התגובה הישראלית: הדיפת הלחץ הדיפלומטי

בתגובה למתקפה התקשורתית, הציג שר החוץ הישראלי, גדעון סער, עמדה נחרצת, ממלכתית ומשפטית. דוברות משרד החוץ העבירה למערכת "מעקב" את התייחסותו הרשמית של השר:

"אדוני השר, יחסים דיפלומטיים, ובפרט בין מדינות ידידות, אינם מתנהלים באמצעות טוויטר או באמצעי התקשורת. טענות אינן מהוות ראיות. ראיות התומכות בטענות טרם הוצגו. אף לא הוגשה בקשה לסיוע משפטי טרם הפנייה לתקשורת ולרשתות החברתיות. העניין ייבחן. ישראל היא מדינת חוק, הפועלת באמצעות רשויות אכיפה עצמאיות. כל הרשויות בישראל יפעלו בהתאם להוראות הדין".

במסיבת עיתונאים שכינס, פירט סער את עמדת ישראל ביתר הרחבה: "אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת. ועכשיו לעובדות: מנכ״ל משרד החוץ שוחח מוקדם יותר עם רשות המיסים והמכס הישראלי החל בבדיקה. כשאתה בוחן משהו אתה בודק את העובדות. האונייה לא נכנסה לנמל ולא הגישה את מסמכי ההצהרה שלה. לא ניתן לבדוק את אמיתות טענות הנוגעות לזיוף שטר המטען".

השר הוסיף תהייה נוקבת על התנהלות קייב: "עד לרגע זה ממשלת אוקראינה לא הגישה בקשה לסיוע משפטי. הם הגישו ציוצים. בקשה זו נדרשת כאשר הטענה הן לפעולות פליליות שבוצעו בחו"ל. הממשלה האוקראינית גם לא סיפקה הוכחות לטענותיה. ישראל היא מדינת חוק. הרשויות בישראל מחויבות לפעול על פי החוק ושיח משפטי צריך להיות מגובה בהוכחות. כפי שאמרתי אנחנו דוחים את דיפלומטית הטוויטר הזאת ולא נושפע ממנה. אנחנו אומרים שוב לחברינו האוקראינים: אם יש לכם הוכחות כל שהן לגניבה, הגישו אותן דרך הצינורות המקובלים".

סער חתם את דבריו בתזכורת לסיוע הרב שישראל העניקה לאוקראינה: "זה קצת מפתיע שזה מגיע ממדינה שתמכנו בה בפורומים בינלאומיים, תמכנו בה בדרכים רבות, הענקנו לה סיוע הומניטרי בכל-כך הרבה דרכים, כולל גנרטורים בחורף האחרון, אבל אלה החיים, אנחנו ניצמד לעקרונות שלנו".

שר החוץ גדעון סער פרסם ברשת X פוסט הדומה בתוכנו לדברים שנמסרו למערכת "מעקב" מטעם דוברות משרד החוץ.

חשיפת מנגנון השקר: מה עומד מאחורי הטענות?

ניתוח העובדות מלמד על קושי מהותי בטענות האוקראיניות. כבר ב-16 באפריל 2026, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החוץ הישראלי בנושא. משרד החוץ מסר אז: "העברנו תשובות בנושא לידידינו האוקראינים בערוצים הדיפלומטים והמקצועיים". ניתן להסיק מכך כי ישראל דרשה מראש ראיות מוצקות לכניסת האונייה, ראיות שמעולם לא הוצגו.

יתרה מכך, מתעצם החשד כי אוקראינה עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) לצורך יצירת תצלומים מזויפים של כלי שיט בנמלי ישראל, דבר המעורר סימני שאלה כבדי משקל באשר לטוהר כוונותיהם של הגורמים המפיצים מידע זה. מנגד, מדגישה ישראל כי בהיעדר תשתית ראייתית משפטית, הטענות אינן חורגות מגדר רעש תקשורתי; כך נמסר, ככל הנראה, ממקור במשרד ראש הממשלה למערכת "מעקב".

התנהלות התקשורת והשלכות המצב

בתוך כך, עיתון "הארץ" פרסם תחקיר מאת אבי שרף תחת הכותרת: "מנגנון ההסתרה נחשף: כך מוברחת לישראל חיטה שרוסיה גנבה מאוקראינה". אולם, בדיקת מערכת "מעקב" העלתה כי התחקיר נשען כמעט אך ורק על מידע שפורסם על ידי אוקראינה ועל ציוציו של השר אנדריי סיביגה, מבלי שהוצגו ראיות עצמאיות או בוצע אימות נתונים. ניסיונות מצד מערכת "מעקב" לקבלת תגובתו של העיתונאי אבי שרף באשר למקורותיו לא נענו.

אין כל מניעה להסתמך על מקורות באוקראינה או על עמדות משרד החוץ הישראלי, ברם, ההתעלמות מראיות וממידע עובדתי הנמסרים על ידי גורמים ממשלתיים בישראל מעוררת קושי מהותי. אם משרדי הממשלה עצמם מצהירים כי אין בידיהם מידע באשר לסחורה, כיצד ניתן להתעלם מנתון מרכזי זה?

התנהלות זו מעוררת דאגה עמוקה. לא זו בלבד שמופצים פרסומים ללא בסיס עובדתי, אלא שניכרת עלייה מדאיגה בשיח עוין ואף אנטישמי נגד ישראל בתוך אוקראינה סביב הפרשה.

השאלות שנותרו פתוחות

נוכח חומרת המצב, מערכת "מעקב" פנתה למשרד החוץ בבקשה להבהרות נוספות:

1. האם דברי שר החוץ משקפים החמרה ביחסי המדינות או שמדובר באירוע נקודתי?

2. האם נשקלות השלכות מדיניות כתוצאה מפרסומי הכזב?

3. כיצד ישראל מתמודדת בזירה הבינלאומית עם תופעת המידע הכוזב המופץ על ידי גורמים רשמיים באוקראינה?

4. האם קיים מעקב אחר גילויי העוינות והאנטישמיות ברשתות החברתיות כלפי ישראל, והאם הנושא הועלה בשיחות מול גורמים אוקראינים?

5. מהן ההשלכות העתידיות במידה ויוגשו ראיות אמיתיות, ומה המנגנון המשפטי שיפעיל את הטיפול בהן?

עד למועד פרסום שורות אלו, לא התקבלה תגובה רשמית נוספת מטעם משרד החוץ הישראלי או גורמים מדיניים אחרים ביחס לשאלות שהועלו בפרשה, לרבות באשר להשלכותיה האפשריות על יחסי המדינות. לפי עקרונות הדין והנהלים המקובלים בתחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בחינה של טענות בעלות אופי פלילי או מסחרי מחייבת הצגת תשתית ראייתית והעברת פנייה מסודרת באמצעות מנגנוני סיוע משפטי בין מדינתיים.

ככל הידוע בשלב זה, לא הועברה פנייה פורמלית המלווה בראיות כנדרש. בנסיבות אלו, הבדיקה, אם מתנהלת, נותרת בשלב מקדמי בלבד, וכל התפתחות עתידית תלויה בהיקף ובאיכות המידע שיועבר לרשויות המוסמכות. בהתאם לכך, הכרעות אינן מתקבלות על בסיס פרסומים פומביים בלבד, אלא במסגרת הליכים מוסדרים ועל יסוד נתונים הניתנים לאימות.

במישור הדיפלומטי, לא פורסמה עד כה הודעה רשמית בדבר שינוי מדיניות או נקיטת צעדים קונקרטיים מעבר להמשך הבירור. בהיעדר מידע מבוסס נוסף, מוקדם לקבוע מסקנות אופרטיביות או להעריך את השלכות הפרשה בטווח הארוך.

צילומיו של גדעון סער נלקחו מתוך אתר הכנסת; צילום שר החוץ האוקראיני נלקח מרשת X, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט קייב מפיצה שקרים בטוויטר ומסיתה נגד ישראל ללא כל הוכחות הופיע לראשונה ב-מעקב.

סודות מדינה, קשרים דיפלומטיים אפלים, והרבה מאוד שאלות שנותרו ללא מענה, זהו סיפורה של הספינה "ABINSK", שהפכה בבת אחת לסמל של מחדל מוסרי ופוליטי בשעריה של מדינת ישראל. בעוד ממשלת ישראל מתבצרת ב"זכות השתיקה", הראיות שנחשפות כאן ב"מעקב" מציירות תמונה של מדינה המעדיפה לעצום עיניים מול שוד משאבים לאומי, תמיכה עקיפה בכיבוש חצי האי קרים, ומתן יד חופשית למדינה שמוכרת נשק וטילים לחמאס, לחיזבאללה ולאיראן.

האם אנחנו חיים במדינה חופשית המקדשת את שלטון החוק, או שמא הפכנו לדיקטטורה ביורוקרטית שחופש המידע ממנה והלאה?

האזהרה המוקדמת: הכרוניקה של מחדל ידוע מראש

המסמכים שהגיעו לידי מערכת "מעקב" חושפים כי הסקנדל הזה לא נחת על משרד החוץ כרעם ביום בהיר. משרד החוץ של אוקראינה ושגרירותה בישראל פרסמו הצהרות רשמיות חסרות תקדים בחומרתן. על פי המידע המצוי בידי הרשויות האוקראיניות, הצד האוקראיני עדכן מבעוד מועד – כבר ב-23 במרץ – את שותפיו בישראל באשר לספינה «ABINSK» ולמקורו האפשרי של המטען מהשטחים הכבושים זמנית.

אוקראינה הדגישה בפני ישראל באופן חד-משמעי: "אין לקבל או לאפשר פעילות ייבוא של תוצרת מסוג זה". חרף הבטחות ישראליות מפורשות ל"טיפול הולם בנושא", המציאות בשטח הייתה יריקה בפרצופה של הדיפלומטיה הבינלאומית. בין התאריכים 12-14 באפריל, הותר לספינה לפרוק את מטענה בנמל חיפה באין מפריע.

מנגנון השוד: "צי הצללים" של רוסיה בנמל חיפה

מה מסתתר בבטן הספינה? לטענת משרד החוץ האוקראיני, ה-«ABINSK» אינה סתם ספינת תובלה, אלא חלק אינטגרלי מ"צי הצללים" – מנגנון מתוחכם המשמש את המדינה התוקפת (רוסיה) לצורך "הוצאה בלתי חוקית, הובלה ושיווק של תוצרת חקלאית אוקראינית גנובה".

מדובר בכספי דמים. הכסף שמתקבל מהמכירה בנמל חיפה משמש, על פי האוקראינים, למימון ישיר של המאמץ המלחמתי נגד אוקראינה. הקשר המקומם ביותר עבור הציבור הישראלי הוא שרוסיה, המפיקה רווחים מאותה סחורה גנובה שנפרקת בחיפה, היא זו שמספקת טכנולוגיה וטילים הנופלים על ראשינו כאן בישראל דרך שלוחותיה בלבנון ובעזה.

התנגשות דיפלומטית: גדעון סער מול אנדריי סיביחה

השיא הגיע כאשר שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביחה, נאלץ להעלות את הנושא בשיחה ישירה עם מקבילו הישראלי, גדעון סער. בפרסום רשמי ברשת X (טוויטר), חשף סיביחה את עומק המחלוקת:

"הפניתי את תשומת הלב לכלי שיט רוסי הנושא מטען דגן שנגנב מאוקראינה, אשר הורשה לעגון באחד מנמלי ישראל. הדגשתי כי הייצוא הבלתי חוקי של תוצרת חקלאית אוקראינית גנובה הוא חלק ממאמץ המלחמה הרחב יותר של רוסיה. אין לאפשר סחר בלתי חוקי בסחורות גנובות"

תרגום:

ומה הייתה תשובת משרד החוץ הישראלי? שתיקה והתחמקות. פנינו לשר החוץ גדעון סער והופנינו לדובר משרדו, אורן מרמורשטיין. התגובה שמסר מרמורשטיין למערכת "מעקב" היא מופת של עמימות שלטונית: "העברנו תשובות בנושא לידידינו האוקראינים בערוצים הדיפלומטים והמקצועיים". לאן נעלמה השקיפות? היכן ההסבר לעם ישראל על שיתוף הפעולה הזה?

ח"כ שרן השכל: האור היחיד בקצה המנהרה

בתוך החשיכה הזו, בולטת לטובה פעילותה של ח"כ שרן השכל, המכהנת כסגנית שר החוץ. במערכת "מעקב" נוצר קשר עם ח"כ השכל, שמסרה כי אמנם לא הכירה את פרטי הפרטים של האירוע, אך הבטיחה לברר ולעדכן אותנו. האמת היא שמרגע שהיא נכנסה לתמונה, יש אור בקצה המנורה. הרצון שלה לברר ולעדכן מעיד על יושרה שחסרה כל כך בשאר הדרגים הממשלתיים, שמעדיפים להתחבא מאחורי "קשיים מהותיים בזיהוי המקור".

המשבר המשפטי: צווי עיקול מול אדישות ישראלית

לשכת התובע הכללי של אוקראינה לא הסתפקה במילים. הוגשה בקשה רשמית ודחופה לסיוע משפטי בינלאומי, המגובה בהחלטת בית משפט אוקראיני המורה על עיקול הספינה והמטען. אוקראינה מצפה מישראל "לקבל החלטה שקולה ובהתאם לדין, וכלל זה להורות על תפיסת מטען הדגן האמור".

אולם הרשויות בישראל ממשיכות בשלהן. העמדה הרשמית הגורסת כי "אין בידיהן אסמכתאות תיעודיות" המאשרות את גניבת הדגן נראית כמו תירוץ קלוש. כיצד ייתכן שאוקראינה מספקת נתוני "צי צללים" ומסמכי בית משפט, אך בישראל טוענים ל"מורכבות רבה שבהוכחת הנסיבות"?

מי באמת מנהל את הנמל?

נזכיר כי נמל חיפה עבר הפרטה ונמצא כיום בבעלות קונסורציום Adani–Gadot (70% בבעלות קבוצת אדאני ההודית ו-30% בבעלות קבוצת גדות). האם העובדה שמדובר בגורמים פרטיים מסירה מהממשלה את האחריות המוסרית והביטחונית? התשובה היא לא. הממשלה היא הרגולטור, והיא זו שאפשרה לספינה להיכנס.

בימים אלו פועלת מערכת "מעקב" מול משרד החוץ, המכס ומס הכנסה במסגרת חוק חופש המידע. בעוד שהמשרדים גוררים רגליים (נותרו עוד 28 ימי עסקים למענה הרשמי), השאלות רק הולכות ומתרבות:

• למה ישראל תומכת בפועל בכיבוש חצי האי קרים דרך מתן לגיטימציה למטענים כאלו?

• למה ישראל מסייעת לרוסיה בזמן שהיא מחמשת את אויבינו המרים ביותר?

• מה מסתירה הממשלה מהציבור הישראלי?

כתם על המוניטין הישראלי

משרד החוץ האוקראיני קרא לשותפיו הבינלאומיים "לנקוט עמדה עקרונית וחד-משמעית". ישראל, כך נראה, בחרה בעמדה של עסקנות פוליטית זולה על חשבון צדק בינלאומי. חוסר המענה של גדעון סער והדוברות שלו, אל מול הנכונות של ח"כ שרן השכל לבדוק את הדברים, חושפים קרע עמוק בהתנהלות הממשלה.

אנו במערכת "מעקב" לא נרפה. נמשיך לבצע תחקיר מקיף, נמתין למסמכי חופש המידע, ונביא לציבור את האמת המרה: ייתכן מאוד שבלחם שאנו אוכלים, מעורב דם של עם הנלחם על חירותו, ודגן שנגנב בחסות השתיקה הישראלית.

ישראל וממשלתה – מה לכם להסתיר? כלימה זו כולה מוטלת עלינו.

צילומים: ולדימיר פוטין (AP); גדעון סער (אתר הכנסת). השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט שוד הדגן בחיפה: גדעון סער מפקיר את המוסר הלאומי עבור פוטין? הופיע לראשונה ב-מעקב.

משבר דיפלומטי חד פרץ השבוע בין ישראל לספרד בעקבות הצהרות של ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס, אותן פירשו גורמים ישראליים כאיום גרעיני מוסווה. שר החוץ הישראלי גדעון סער הטיח האשמות חמורות בסאנצ'ס, בעוד שארגון למאבק באנטישמיות קורא לחקור את ראש הממשלה הספרדי בגין הסתה לרצח עם לכאורה.

המשבר החל כאשר סאנצ'ס השמיע הצהרות במסיבת עיתונאים, בה עסק באימוץ סנקציות נגד ישראל. במהלך ההצהרה אמר סאנצ'ס כי "ספרד, כפי שאתם יודעים, אין לה פצצות גרעין, נושאות מטוסים או עתודות נפט גדולות. לבדה, איננו יכולים לעצור את המתקפה הישראלית. אך אין פירוש הדבר שנחדל לנסות, שכן ישנם מאבקים שכדאי להילחם עליהם, גם אם ניצחונם אינו נתון בידינו בלבד".

התגובה הישראלית לא איחרה להגיע. שר החוץ גדעון סער פרסם הודעה חריפה ברשת החברתית X, בה האשים את ראש ממשלת ספרד בהסתה מסוכנת. "לפני מספר ימים ראש ממשלת ספרד הביע צער על כך שאין לו פצצת אטום 'כדי לעצור את ישראל'", כתב סער. "היום הוא עודד מפגינים לצאת לרחובות. האספסוף הפרו-פלסטיני שמע את מסרי ההסתה ופוצץ את מירוץ האופניים 'לה וואולטה'. כך בוטל אירוע הספורט שתמיד היה מקור גאווה לספרד. סאנשז וממשלתו – בושה לספרד!".

התנועה למאבק באנטישמיות, ארגון בינלאומי הפעיל במאבק נגד שנאת יהודים, הגיבה באופן דרמטי יותר. הארגון פרסם קריאה רשמית לחקור את סאנצ'ס במסגרת אמנות משפטיות בינלאומיות, תוך האשמה בהסתה לרצח עם. מנכ"ל הארגון, סשה רויטמן, הטיח האשמות חמורות בראש הממשלה הספרדי.

"אמירות מבחילות ומסיתות אלו קרעו באכזריות את המסכה מפניו של ראש הממשלה סאנצ'ס, המעמיד פני פועל מתוך מניעים הומניטריים, בעוד שברצונו הכמוס נראה כי הוא חפץ במתקפה צבאית על ישראל, עד כדי שימוש בנשק להשמדה המונית", הצהיר רויטמן. הוא הוסיף כי סאנצ'ס מצטרף בכך "למועדון המביש של מי שייחלו להשתמש בנשק גרעיני נגד ישראל".

רויטמן השווה את דבריו של סאנצ'ס לאמירות קודמות של דמויות אחרות שהטיחו איומים גרעיניים כנגד ישראל. בין אלה הוא ציין את בכיר הרשות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב, שהצהיר בעבר כי "לו היו בידינו נשק גרעיני, היינו משתמשים בו", וכן נשיא איראן לשעבר שאמר כי "ישראל היא מדינה של פצצה אחת".

לטענת רויטמן, המדובר "לא פחות מאשר בשאיפה לרצח עם, שתשמח אות קריאה לקיצונים ברחבי האזור, החולמים על חורבנה הסופי של ישראל בכל דרך אפשרית." הוא קרא לסאנצ'ס "להתכחש מיד למילות הרצח הללו, להתנצל ללא סייג ולהתפלל שמילותיו לא יעוררו שפיכות דמים נוספת".

המחלוקת הגיעה לשיאה כאשר רויטמן קרא לגופים המשפטיים הבינלאומיים "לבחון אם יש מקום להאשימו בהסתה לרצח עם" במידה ולא יתנצל סאנצ'ס על דבריו. זוהי האשמה חמורה ברמה הבינלאומית, המצביעה על עומק המשבר הדיפלומטי שנוצר.

המתח בין ישראל לספרד לא החל השבוע. ספרד היא אחת המדינות המובילות באירופה בביקורת על פעולות ישראל, והיא בין הראשונות להכיר במדינה פלסטינית. הממשלה הספרדית תומכת בהטלת סנקציות על ישראל ופועלת ברמה האירופית להגברת הלחץ הבינלאומי על הממשלה הישראלית.

ההצהרות האחרונות של סאנצ'ס נתפסות בישראל כחריגות במיוחד. הפרשנות הישראלית לדבריו מציגה אותם כביטוי לרצון בהשמדת ישראל באמצעים קיצוניים, אף שמבט על ההקשר המלא של ההצהרה עשוי להוביל לפרשנות שונה.

במסיבת העיתונאים, סאנצ'ס הסביר את המגבלות שעומדות בפני ספרד ביכולתה להשפיע על המצב. הוא ציין כי מדינתו חסרה את הכלים הצבאיים והכלכליים הנדרשים להפעלת לחץ יעיל על ישראל, אך הדגיש כי היא תמשיך בניסיונותיה בכל זאת. הפרשנות הישראלית לדברים אלה היא שסאנצ'ס ביטא צער על כך שאין בידי ספרד אמצעים צבאיים קיצוניים יותר.

המחלוקת זוכה לתהודה רחבה בקהילה הבינלאומית, כאשר גורמים שונים מביעים דאגה מהסלמה בשפה הדיפלומטית. הטענות הישראליות בדבר הסתה לרצח עם מעמידות את ההצהרות במקום דרמטי בהקשר של המשפט הבינלאומי.

למעשה, הנושא מקבל ממד נוסף לאור האירועים שתוארו על ידי שר החוץ הישראלי. לטענת סער, הצהרות ראש הממשלה הספרדי הובילו להפגנות ולביטול אירוע ספורט נחשב. מירוץ האופניים "לה וואולטה", אחד מאירועי הספורט המרכזיים בספרד, נתקל כנראה בהפרעות או בוטל כתוצאה מפעילות מפגינים פרו-פלסטיניים, לטענת סער.

בישראל רואים בכך דוגמה לכך שהצהרות פוליטיות קיצוניות עלולות להוביל לאלימות ברחוב ולפגיעה באירועים אזרחיים. הטענה היא שהשפה החריפה של הנהגה פוליטית מעודדת קיצונים לפעולה, גם כאשר זו לא הייתה הכוונה המקורית.

המשבר מעמיד את שתי המדינות במצב מורכב דיפלומטית. ספרד, כחברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, מנהלת יחסים מורכבים עם ישראל בכל הנוגע לסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצד שני, ישראל נאלצת להתמודד עם ביקורת גוברת מצד בעלות ברית מסורתיות באירופה.

האם הצהרותיו של סאנצ'ס אכן עולות כדי הסתה, כפי שטוענים גורמים בישראל, או שמא מדובר בפרשנות מופרזת לדבריו – סוגיה זו נותרה שנויה במחלוקת. כעת יידרשו הגופים המשפטיים הבינלאומיים, אליהם פנה ארגון CAM, להכריע האם מתקיימת תשתית משפטית לחקירה, או שמא מדובר במחלוקת פוליטית גרידא, הראויה להתברר בערוצים דיפלומטיים.

המשבר הנוכחי ממחיש את המורכבות ההולכת וגוברת ביחסי ישראל עם מדינות אירופה, ואת הקושי המתעצם בקיום דיאלוג דיפלומטי בסוגיות רגישות. בנוסף, הוא מעלה שאלות נוקבות באשר לגבולות הלגיטימיים של ביטוי עמדות פוליטיות חריפות בזירה הבינלאומית, ולתוצאות האפשריות של שימוש בשיח דיפלומטי קיצוני.

הפוסט שר החוץ סער: ראש ממשלת ספרד הסית נגד ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחר יתקיים במוסקבה מצעד הניצחון המסורתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, ובמסגרת החלטה שמעוררת סערה ציבורית, ממשלת ישראל בחרה לשלוח את שגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, להשתתף במצעד על אף המחאות והקריאות לבטל את ההשתתפות. ההחלטה מקבלת תפנית מטרידה במיוחד לאור האיומים הביטחוניים המתגברים, והעובדה שרוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס בזמן שישראל נמצאת במלחמה.

דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, אישר למערכת "מעקב" כי "אין שינוי משנים קודמות, וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תיוצג במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה סימונה הלפרין. יצטרפו אליה שישה וטרנים ושורדי שואה מישראל". זאת בשעה שדיווחים אוקראיניים מעידים על כוונה לבצע פעולות צבאיות נגד מצעד הניצחון, ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד.

"סלחנו ושכחנו" – ישראל מול תומכי חמאס

ההחלטה לשלוח את שגרירת ישראל למצעד במוסקבה מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים ביטחוניים ופוליטיים בישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתארים את המהלך כ"מזעזע" ובלתי נתפס לאור העובדה שממשלת רוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס ובארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.

מדובר בסטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר, לאחר שישראל צעקה "לא נשכח ולא נסלח" – ועתה, פחות משנה לאחר הטבח, בחרה לשלוח נציגות רשמית להתיישב לצד נציגי מדינה התומכת באופן פעיל בארגון שביצע את הטבח.

לא זו בלבד שרוסיה מעניקה חסות דיפלומטית לחמאס ומארחת את נציגיו במוסקבה, היא גם מספקת ציוד צבאי ותמיכה כלכלית לאיראן ולשלוחיה, ובהם חיזבאללה וחמאס. מקורות מדיניים מצביעים על כך שכלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר.

האיום הביטחוני המוחשי

בימים האחרונים התגברו האיומים הביטחוניים באזור מוסקבה. אתמול הותקפה הבירה הרוסית בתגובה לתקיפות רוסיות באוקראינה, והמודיעין האוקראיני אותת כי ב-9 במאי עשויות להתבצע פעולות צבאיות נוספות נגד המצעד בו צפויות להשתתף גם משלחות זרות.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בשבוע שעבר כי "אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד הניצחון במוסקבה". לדבריו, "אוקראינה ממשיכה לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, וב-9 במאי צפויות להיות במוסקבה מטרות צבאיות רבות כחלק ממצעד הניצחון".

הפרדוקס מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שישראל מוכנה להעמיד בסיכון את ביטחון השגרירה הישראלית והמשלחת, הכוללת שישה ניצולי שואה, רק כדי להשתתף באירוע תעמולה של מדינה התומכת באויביה המושבעים.

רוסיה והפגיעה ביהודים

הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פגיעה מתמשכת של רוסיה ביהודים, במיוחד באוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו וכ-400 נפצעו. כ-50,000 יהודים נאלצו לעקור מבתיהם, כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

במרץ 2022, בחארקוב, נפגע בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה מפגיעת רקטה רוסית. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, מה שגרר גינויים מצד פוליטיקאים ישראלים ורבנים.

במיוחד מזעזעים הם סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמת רוסיה-אוקראינה:

בוריס רומנצ'נקו, בן 96, ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים, נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על ביתו בחארקוב. שר החוץ האוקראיני הגיב אז: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין".

ונדה סמיונובנה עובדקובה, בת 91, ששרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941, נפטרה באפריל 2022 במרתף בו הסתתרה מפני הפגזות רוסיות, כשהיא מנותקת ממים וחום.

הסתירות והצביעות במדיניות הישראלית

בחינת ההתבטאויות הקודמות של בכירי משרד החוץ, ובראשם שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל, חושפת סתירה בולטת בין עמדותיהם המוצהרות בעבר לבין החלטתם הנוכחית.

גדעון סער, שבאוקטובר 2016 הגדיר את רוסיה כבעלת "קו אנטי-ישראלי", ובספטמבר 2018 הצביע על שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בסוריה, מוביל כעת מדיניות המעניקה לגיטימציה לממשל הרוסי התומך באויביה של ישראל.

שרן השכל, שבאופן עקבי גינתה משטרים טוטליטריים ואת רוסיה בפרט, ואף הצהירה ביוני 2024 כי "לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה", שותקת כעת נוכח החלטת משרד החוץ לשלוח נציגות לאירוע תעמולה רוסי.

ניסיונות לקבלת תגובה

במסגרת הכנת כתבה זו, פנינו למשרד החוץ, לשר גדעון סער ולסגניתו שרן השכל בבקשה לקבל התייחסות לסוגיה. בפנייה מפורטת הוצגו הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

– רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר

– רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן

– ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור

– רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה

– כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים

– לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם

שר החוץ, גדעון סער, לא הגיב כלל לפנייה. משרדה של סגנית שר החוץ, שרן השכל, ניהל מסע התחמקות ממושך, שכלל הפניות הדדיות בין דוברים ולשכות, ובסופו של דבר לא סיפק כל תגובה מהותית. דובר משרד החוץ הסתפק באישור הטכני כי ישראל תשתתף במצעד.

המשמעות ההיסטורית והערכית

החלטת ממשלת ישראל מעוררת תהיות קשות אודות המחיר הערכי שהמדינה מוכנה לשלם. בשעה שישראל שוקדת על הנצחת זכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר ומבקשת מהעולם להכיר בחמאס כארגון טרור, היא שולחת את נציגתה הרשמית לחבור לתומכי אותו ארגון.

מובן שאין זלזול בחשיבות יום ה-9 במאי כיום הניצחון על הנאצים – יום בעל חשיבות היסטורית עליונה, במיוחד לניצולי שואה ולצאצאיהם. אולם המהלך הנוכחי נראה כפגיעה בערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל, ביניהם דמויות מפורסמות כמו גולדה מאיר (ילידת קייב), הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), רבי נחמן מברסלב, רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד), והסופר שלום עליכם. רבים תוהים כיצד מדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפנה עורף ליהודי אוקראינה.

לקראת ה-9 במאי

בעוד ימים ספורים, ב-9 במאי, הזרקורים יופנו למוסקבה. שגרירת ישראל, סימונה הלפרין, וששת ניצולי השואה שיתלוו אליה, יהיו בין הנוכחים במצעד. במקביל, ישראל תמשיך להילחם בארגוני טרור הנתמכים על-ידי אותה רוסיה שאת נשיאה יכבדו בנוכחותם.

בשבעת החודשים שחלפו מאז הטבח, ישראל קראה פעמים רבות "לא נשכח ולא נסלח". אך כפי שמעידה ההשתתפות במצעד ה-9 במאי, נראה כי מהר מאוד "סלחנו ושכחנו".

הפוסט קריסה מוסרית: ישראל כורעת ברך בפני תומכי חמאס ורוצחי יהודים במצעד במוסקבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בזירה הפוליטית הישראלית מתרחשת תופעה מבישה: נבחרי ציבור מכובדים, בשאיפתם לשמר את מעמדם ואת כיסאם השמן, משנים את דעותיהם ובוגדים בעקרונותיהם המוצהרים בקלות מדהימה. תופעה זו, המכונה "פוליטיקת הזיקית", מקבלת ביטוי בולט במיוחד בהתנהלותם של שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל – שני פוליטיקאים המייצגים מקרה קיצוני של החלפת עמדות בהתאם לרוחות המנשבות בפוליטיקה.

ח"כ שרן השכל "מחליפה דעות כמו חדרנית מחליפה את הכפפות"

ח"כ שרן השכל הפכה לסמל של תהפוכות פוליטיות. פעם היא בעד הליכוד ונתניהו, פעם היא נגדם בתקיפות; פעם היא מתנגדת לרוסיה ורואה בה איום, וכיום, כשהיא יושבת על הכיסא הנכסף של סגנית שר החוץ, היא אינה מתנגדת לכך ששגרירות ישראל תשב ליד אבו מאזן במצעד הניצחון במוסקבה. השכל מחליפה את דעותיה "כמו חדרנית בבית מלון מחליפה את הכפפות" – והכל רק כדי לשבת בכיסא ולקבל שכר שמן.

ח"כ שרן השכל רואה רק ליכוד: לכאורה נאמנות עיוורת למפלגה:

התפתחות היסטורית: ח"כ שרן השכל, לשעבר בליכוד, יוצאת בגלוי נגד ראש המפלגה בנימין נתניהו:

צילום בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

26 בנוב׳ 2023

כאשר שרן השכל סגנית שר החוץ – פוטין כנראה פתאום הופך לכשר, לגיטימי ואיש טוב. עד כדי כך טוב, ששגרירת ישראל יושבת לצידו – ושרן השכל שותקת.

גדעון סער ושרן השכל מהווים דוגמה מובהקת לתופעת "תביעות, שקר והחלפת דעות". אם היה מוענק פרס על החלפת עמדות בהתאם לרוחות הפוליטיות, הם היו זוכים במקום הראשון. הכל הם יעשו כדי להיאחז בכיסא השמן המעניק להם כסף, תפקיד ומעמד.

שוב, שרן השכל טענה בעבר, פעמים רבות, שרוסיה היא אויב ושיש לשקול אף ניתוק יחסים דיפלומטיים עמה. אך משהצטרפה לקואליציה ומונתה לסגנית שר החוץ — לפתע הפכה רוסיה לשותפה לגיטימית. עד כדי כך לגיטימית, ששגרירת ישראל תשב "יד ביד עם אבו מאזן ועם פוטין — הרוצח והנאציסט" במצעד הניצחון במוסקבה.

בדוגמה פשוטה וברורה זו, ח"כ שרן השכל בגדה בערכיה ובדעותיה המוצהרות. אולי בעצם אין לה דעות כלל, והכל רק משחק של ליצנים האומרים דברים בהתאם לרוח הפוליטית המנשבת באותה עת?

מחקר קטן למען גדעון סער ושרן השכל: רוסיה פוגעת ביהודים

רוסיה, מאז 2022, לא רק משמידה אוקראינים אלא גם פוגעת ביהודים וביהדות אוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה (FJCU), נכון לספטמבר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו, כ-400 נפצעו, וכ-50,000 נאלצו לעקור מבתיהם. כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

בין ההרוגים היה גם אנטון (מתיאש) סמבורסקי, בנו של הרב משה אזמן, שנהרג בחזית בספטמבר 2024. הפדרציה מסרה כי סייעה בקבורתם של 47 חיילים יהודים, אך ייתכן שמספר הנופלים גבוה יותר בשל חוסר במידע.

במרץ 2022, בחארקוב, פגעה רקטה או רסיסיה בגג של בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, דבר שגרר גינויים מצד הפוליטיקאי הישראלי זאב אלקין והרב הראשי של אוקראינה, משה-ראובן אזמן.

גם אתרי זיכרון יהודיים נפגעו: במרץ 2022 נרשמו תקיפות על אזור באבי יאר – אתר הנצחה לשואת יהודי קייב, שבו נרצחו אלפי יהודים בשנת 1941. ירי טילים רוסיים על האזור גרם להרס נרחב. ביולי 2022 דווח גם על פגיעה בבית העלמין היהודי בקייב.

במרץ 2022, נפצע שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, במהלך מתקפה בקייב. הפציעה הייתה קלה, אך המקרה הדגיש את הסכנה שבמלחמה גם לדיפלומטים ישראלים.

בין ההרוגים היהודיים בולטים במיוחד סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמה:

בוריס רומנצ'נקו (בן 96) – ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים: בוכנוולד, פֶּנֶמִינְדֶה, דורה וברגן-בלזן. נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על בית מגוריו בחארקוב. שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, הגיב: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין."

ונדה סמיונובנה עובדקובה (בת 91) – שרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941 כשהסתתרה במרתף. באפריל 2022 נאלצה להסתתר שוב במרתף בשל הפגזות רוסיות – שם נפטרה, ב-4 באפריל, כשהיא מנותקת ממים וחום.

סוניה לייבובנה טרטקובסקה (בת 83) – גדלה בעיר אירפין שליד קייב, שם נספו קרוביה בשואה. בזמן המלחמה נותרה 20 ימים ללא גז, מים וחשמל. לאחר שפונתה לגרמניה, תיארה כי משקלה ירד כמעט למחצית ממשקלה הרגיל.

אלה איליניתשנה סינלניקובה (בת 90) – ניצולת שואה מחארקוב. חוותה שוב את זוועות המלחמה, מה שהותיר אותה בהלם עמוק ובתחושת חזרה על הטרגדיה.

ארבעה ניצולים מקייב, כולם מעל גיל 80, פונו במרץ 2022 לישראל באמצעות עמותת החסד הישראלית Yad Ezer L'Chaver. הם הובלו דרך העיר מוסטיסקה בפולין, שם קיבלו טיפול רפואי ראשוני בידי צוותים רפואיים מישראל.

אירועים טרגיים אלו ממחישים כיצד עבור רבים מניצולי השואה האוקראינים, מלחמת 2022 היוותה שיבה לאימי העבר.

יהודי אוקראינה: המורשת שסער והשכל מתעלמים ממנה

כל המהות של מדינת ישראל היא להגן על היהודים, אך יהודי אוקראינה הם כנראה "סוג ז'" בעיני שר החוץ גדעון סער וח"כ שרן השכל. ישראל שולחת את שגרירתה ללחוץ ידיים ולחבק את "הרוצח של היהודים" – אם היינו בתקופת גרמניה הנאצית, זה היה כמו לשבת עם היטלר.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל. בין הדמויות הבולטות שפעלו באוקראינה או שמוצאם משם:

גולדה מאיר – ראש ממשלת ישראל, ילידת קייב

ליאון טרוצקי (לב ברונשטיין) – מנהיג מהפכני יהודי, יליד אוקראינה

הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר) – מייסד תנועת החסידות, פעל בעיקר במז'יבוז'

רבי נחמן מברסלב – מייסד חסידות ברסלב, נכדו של הבעל שם טוב, קבור בעיר אומן

החוזה מלובלין – אחד מממשיכי דרכו של הבעל שם טוב

רבי שניאור זלמן מליאדי – מייסד חסידות חב"ד, שפעלה רבות באוקראינה

רבי חיים מצ'רנוביץ' ("החכם צבי הקטן") – מגדולי הדרשנים והמקובלים

רבי דוד מלעלוב – מאבות חסידות לעלוב, שפעלה גם באזורים באוקראינה

רבי יצחק מברדיטשב – "סניגורן של ישראל", דמות אהובה מאוד בחסידות

שלום עליכם – סופר יהודי חשוב, יליד פולנובה, סמוך לקייב

לוי יצחק מאשטרחן (ברדיצ'ב) – משורר והוגה

שלמה קרליבך – אף שבילדותו גדל בארה"ב, משפחתו מקורה מאוקראינה

יצחק אדיזס – יועץ ניהולי בעל שם עולמי, ממשפחה אוקראינית

תיעוד מביך: השקרים והמהפכים של השכל וסער

תיעוד מדוקדק של התבטאויות שרן השכל וגדעון סער לאורך השנים חושף את מהירות שינוי דעותיהם בנוגע לרוסיה:

שרן השכל, 1 במאי 2018:

"עם ציון יום הפועלים ה-1.5, כשמעלים על נס את הסוציאליזם, חשוב להזכיר את משנתו של ז׳בוטינסקי: הפתרון לבעיות חברתיות, הוא ההשקפה הליברלית הנוגעת לזכויותיו הטבעיות של האדם, באשר הוא אדם- כל יחיד הוא מלך. אסור לנו לשכוח כי הקומוניזם והרעיון של 'לחלק את העושר מחדש' הביא לרצח המוני ויצר כאוס במקום שוויון. קורבנות לא רק בנפש, אלא גם תופעות לוואי שמשפיעות עד היום על תרבות, חברה וכלכלה במדינות בעלות שורשים קומוניסטיים".

"המפתח היחדי לחברה חופשית וצודקת, הוא חירות אישית, כלכלית ולאומית. רק הליכה במסלול של שוק חופשי, דה רגולציה, הפחתת בירוקרטיה והתערבות ממשלתית, תוביל לכלכלה צומחת ומשגשגת ולשוויון הזדמנויות לכולם".

שרן השכל, 12 ביולי 2019:

"#מצביעי_זהות – אני צריכה אתכם איתי, בליכוד. להילחם על הערכים שלנו, הלאומיים והליברלים. זהות לא עברה את אחוז החסימה וגם בלי הבלאגן הנוכחי (וכנראה הלא אחרון) ספק אם תעבור גם בבחירות הקרובות. הליכוד היא המפלגה היחידה לקידום ליברליזם במדינת ישראל ואני צריכה אתכם איתי".

שרן השכל, 6 ביוני 2024:

"השבוע הגעתי לנאום ולתדרך פוליטיקאים וחברי פרלמנט קנדים באוטוואה ובטורונטו בנוגע למלחמה בישראל… לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה… פעולות ההסברה חייבות לעלות לרמה אחרות כדי להתחרות עם תעמולת האוייב".

שרן השכל, 20 בדצמבר 2021 לדמוקרטTV:

"ח"כ שרן השכל מ'תקווה חדשה' אומרת ללוסי אהריש ודמוקרטTV את דעתה על סרטוניו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שהגיע לשפל וכעת עומד בשורה אחת עם ארגונים אנטי ישראלים שמוציאים את דיבתה של מדינת ישראל".

(סרטון ופוסט בנושא מופיעים בתחילת הכתבה)

גדעון סער, 20 בספטמבר 2018:

"רוסיה ואיראן הן בנות ברית בסוריה. הן שיתפו פעולה להשאיר את אסאד בשלטון. זה לא אומר כמובן שכל האינטרסים שלהן בסוריה חופפים. אבל בוודאי שנדרש אינטרס רוסי להתעמת עם המדיניות האיראנית להתבסס בסוריה (שנמשכת)".

גדעון סער, 13 באוקטובר 2016:

"ההצבעה הרוסית היום באונסקו היא אשרור נוסף לקו האנטי-ישראלי של מוסקבה. גם בסוריה המעורבות הרוסית, לצד איראן ולמען אסד, מנוגדת לאינטרס הישראלי".

ב-9 במאי 2025, שולח שר החוץ גדעון סער את שגרירת ישראל ברוסיה להתייצב לצד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין: אותו פוטין אשר נקט במדיניות עוינת כלפי האוכלוסייה היהודית והאוקראינית, העניק חסותו לארגון הטרור חמאס, ובעקבות הטבח המחריד שהתרחש ב-7 באוקטובר, אף אירח במעונו הרשמי במוסקבה את בכירי ארגון הטרור. אותו פוטין אשר תחת הנהגתו, אך לפני שנה, התחוללו ברוסיה מעשי אלימות אנטישמיים ופוגרומים חמורים בשדה התעופה ונשרפו בתי כנסת ברוסיה.

צבועים? כן! מאוד צבועים.

הקרקס התקשורתי: כשניסינו לקבל תגובה מהשכל

במסגרת הכנת כתבה זו, ניסינו לקבל את עמדתה של ח"כ שרן השכל בנוגע למצעד הניצחון ברוסיה ולעובדה שישראל תשתתף לצד תומכי טרור. שלחנו פנייה מפורטת לח"כ שרן השכל ב-14 באפריל 2025, ובה פירטנו את הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

1. רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר
2. רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן
3. ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור
4. רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה
5. כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים
6. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם
7. בערוצי התקשורת הממלכתיים ברוסיה, יהודים וישראלים מוצגים באור אנטישמי
8. במאה ה-21 נרשמו ברוסיה מעשי אלימות אנטישמיים
9. במסגרת מלחמתה באוקראינה, רוסיה אחראית לפגיעות ביהודים ובניצולי שואה
10. רוסיה מבצעת פשעי מלחמה מתמשכים וסיפוח בלתי חוקי של שטחים באוקראינה
11. שלטונו של פוטין מפר זכויות אדם בסיסיות, רודף להט"ב, עיתונאים ואמנים

לאחר קבלת הפנייה, ח"כ השכל ביקשה להפנות אותנו לדוברת שלה. שלחנו פנייה נוספת לדוברת ב-14 באפריל 2025, וכאן החל מה שניתן לכנות "קרקס תקשורתי". הדוברת מסרה שהשכל מכינה תגובה, אחר כך היו חגים, אחר כך הפנו אותנו לדוברות הכללית של משרד החוץ.

ב-24 באפריל 2025, לאחר פניות חוזרות ונשנות, הדוברת מסרה: "היי, שרן לא התעלמה מהפנייה שלך. כמו שאמרתי לך בשיחה, כדאי שתפנה לדוברות המשרד כי ספציפית הנושא הזה לא טופל פרטנית על ידי שרן, וגם בתדרוך לעיתונאים זרים השבוע כשהיא נשאלה על הנושא – השאלה הופנתה לדובר המשרד שנתן עליה מענה מהסיבה שציינתי. אם המשרד לא ענה לך אני אשמח לעזור גם ולבקש מהם להשיב לשאלה שלך. ובנוגע לסגנית אם אתה בכל זאת רוצה את התייחסותה אעביר לה את זה ונהיה בקשר".

באותו יום הדוברת הוסיפה במסרון: "העברתי לה את הפנייה, נעביר לך תגובה בהקדם".

לבסוף, שרן השכל לא שלחה דבר – רק שיקרה.

שלחנו את אותה הפנייה לשר החוץ, מר גדעון סער, אך זו לא זכתה להתייחסות כלשהי מצידו.

האמת שמאחורי המצעד: ישראל לצד תומכי חמאס

בינתיים, ישראל אכן תשתתף במצעד הניצחון ב-9 במאי ברוסיה. דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, מסר למערכת "מעקב": "אין שינוי משנים קודמות כמו בכל השנים האחרונות ישראל מיוצגת במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה".

במילים אחרות, ישראל תשב יחד עם הרוצחים ותומכי חמאס. מדוע "תומכי חמאס"? כי רוסיה תומכת כלכלית ובאמצעות נשק בחמאס, ורואה בו "ארגון פוליטי אשר נלחם למען החרות". ישראל תשב עם רוצח אשר השמיד יהודי אוקראינה ואוקראינים.

ב-15 באפריל 2025 פורסמה כתבה בנושא תחת הכותרת: "ביזיון: גדעון סער שולח נציגי ישראל לחגוג עם תומכי חמאס. ישראל נושקת לרוצח: בושת מצעד ה-9 במאי עם תומך הטרור פוטין – האם שגרירתנו תישב לצד נציגי או תומכי חמאס במוסקבה?", לקריאת הכתבה – לחץ כאן.

הכתבה דרשה מישראל לבטל את השתתפותה ב"אירוע התעמולה של דיקטטור שידיו מגואלות בדמם של בני אדם רבים". לפי המידע שפורסם ברוסיה, ישראל הוזמנה למצעד, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ישתתף בו. במקומו, את ישראל תייצג שגרירתה ברוסיה, סימונה הלפרין.

מכתב פתוח וחריף נשלח לשר גדעון סער, לח"כ שרן השכל ולשגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, בדרישה לבטל את השתתפות ישראל במצעד.

המחיר של חוסר עקביות

ידיו של פוטין מגואלות בדם – דם יהודים אוקראינים שנרצחו, ישראלים הסובלים מחמאס, להט"בים שנרצחו בצ'צ'ניה, ועיתונאים שנרצחו בניסיונם לומר את האמת. ידיו מגואלות גם בדם ממלחמותיו בגאורגיה, מפעילות ואגנר באפריקה ובסוריה, ומדמם של מאות אלפי הרוגים ופצועים באוקראינה.

זהו אבסורד שב-9 במאי נציגי ישראל ישבו עם פוטין ב"מצעד" השקרי שלו. האם הם ישבו גם לצד הדיקטטור לוקשנקו ונציגי חמאס?

חשוב להדגיש: אין זלזול ב-9 במאי. זהו יום חשוב, יום הניצחון על הנאצים, ויש לזכור ולכבד את היום הזה. אולם אין צורך לשבת עם דיקטטור כדי לכבד יום היסטורי חשוב.

מתבקשת השאלה: איך ישראל יכולה לשבת יחד עם תומכי חמאס ורוצחי העם האוקראיני ויהודי אוקראינה?

יש גבול לשיתוף פעולה עם מי שמעריץ את היטלר. פוטין חייב להבין שהוא אינו רצוי ואינו מקובל בדמוקרטיות.

במקום לכבד את זכרם של מיליוני האזרחים הסובייטים שנהרגו במלחמה נגד הנאצים, הפך פוטין את יום הניצחון לחגיגת לאומנות והאדרה עצמית.

ההחלטה להשתתף במצעד ה-9 במאי חורגת משאלה טכנית של ייצוג דיפלומטי. זוהי הכרעה ערכית הנוגעת לליבת הזהות הישראלית. האם מדינת ישראל, שקמה מאפר השואה, יכולה להשתתף באירוע לצד משטר המספק נשק לארגונים הקוראים להשמדתה? האם הקהילה היהודית בישראל ובעולם יכולה לעמוד מנגד כאשר נציגיה מעניקים לגיטימציה למדינה התומכת באויביה המושבעים?

ישראל נמצאת בנקודת מפנה היסטורית. היא אינה יכולה לרקוד בשתי חתונות – להילחם בטרור ובו-זמנית להתרועע עם תומכיו. היא אינה יכולה לדרוש סולידריות בינלאומית מול האיום.

-אנו במעקב-

הפוסט זיקיות הפוליטיקה: השכל וסער בוגדים בערכים למען הכיסא הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד להבות אדירות ממשיכות להשתולל באזור ירושלים, הוכיחה הקהילה הבינלאומית כי אין כמו רגעי משבר כדי לחשוף את החברים האמיתיים. אוקראינה, הנאבקת בעצמה במלחמה קשה, הייתה בין המדינות הראשונות שהושיטו יד לישראל בשעת צרה זו.

שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, הודיע בערב ה-30 באפריל כי מטוס כיבוי אוקראיני צפוי להגיע לישראל כבר ב-1 במאי. זוהי מחווה יוצאת דופן ממדינה הנמצאת עצמה תחת מתקפה רוסית מתמשכת, כפי שהוכח באותו הערב ממש עם גל נוסף של מתקפות כטב"מים רוסיים על מספר ערים אוקראיניות.

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, הדגיש את נכונות ארצו לסייע באמצעות פוסט ברשת X: "ממשלת אוקראינה מוכנה לסייע לישראל במאבק בשריפות המשתוללות. באפשרותנו לשלוח ציוד לכיבוי אש, כולל מטוס ייעודי, וכן צוותי חילוץ מיומנים. שר הפנים של אוקראינה, איגור קלימנקו, העביר את ההצעה הרלוונטית לצד הישראלי. גם בעודנו מתמודדים עם תוקפנות בארצנו, אנו מוכנים לסייע לאחרים בהצלת חיי אדם".

המחווה האוקראינית היא חלק ממאמץ בינלאומי רחב היקף שמוביל שר החוץ הישראלי, גדעון סער.

ברשת X שיתף סער: "במהלך השעות האחרונות קיימתי שורת שיחות טלפון עם עמיתיי מארגנטינה, צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד, פורטוגל, צ'כיה, שוודיה, קרואטיה, יוון, קפריסין, אזרבייג׳ן ומקדוניה הצפונית, בבקשה לסיוע אווירי בהתמודדות עם השריפות בסביבות ירושלים. אני מודה לכל המדינות שכבר הבטיחו סיוע בכיבוי האש, ולמדינות שבוחנות כעת את בקשתנו מתוך נכונות רבה לעזור. לישראל יש את המזל להיות מוקפת בידידים אמיתיים שעומדים לצידה בשעת צרה. תודתנו נתונה גם לכל מי שמציע עזרה".

מאמציו של סער נשאו פרי, כאשר אוקראינה, איטליה, קרואטיה ורומניה כבר הסכימו לשלוח מטוסי כיבוי לישראל החל ממחר. רומניה, בפרט, התחייבה לשגר שני מטוסים – אחד ייעודי לכיבוי והשני לתמיכה לוגיסטית. גם צרפת, אקוודור ומדינות נוספות הביעו נכונות להושיט עזרה, לרבות באמצעות מסוקים ומטוסי כיבוי.

ב-30 באפריל בשעה 18:54 פורסמה הודעה משותפת למשרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד החוץ, המפרטת את מאמצי הסיוע: "בעקבות צורך מבצעי דחוף שהוגדר על-ידי נציב כבאות והצלה, ראש הממשלה נתניהו הנחה את המל"ל להוביל מאמץ סיוע בין-לאומי במטוסי כיבוי, בשיתוף-פעולה עם המשרד לביטחון לאומי ועם משרד החוץ. משרד החוץ פנה למדינות במעגל הקרוב, ובהן יוון, קפריסין, קרואטיה, איטליה ובולגריה".

ההודעה הוסיפה כי "המשרד לביטחון לאומי, משרד החוץ ומערך הכבאות מתאמים את קליטת הסיוע בהתאם להערכת מצב מתעדכנת. כל הגופים הרלבנטים פועלים כדי להביא להגעת הסיוע הבינ״ל בהקדם האפשרי. לאור מגבלות מטוסי הכיבוי בטיסות לילה, הסיוע הבין-לאומי צפוי להתחיל לפעול החל ממחר".

במקביל, המערך האווירי המקומי של ישראל פועל באופן הדרגתי בהתאם לכשירויות, שיקולים מבצעיים וזמינות. כבר כעת פועלים בשטח מטוסי טייסת "אלעד" ומסוקי משטרת ישראל, כאשר חיל האוויר נערך לסיוע מבצעי מיידי.

המשבר הנוכחי מדגיש את החשיבות של יחסים בינלאומיים איתנים בשעות מצוקה. במיוחד ראויה לציון תגובתה של אוקראינה, אשר למרות המלחמה הקשה שהיא עצמה מתמודדת עמה, בוחרת להושיט יד לישראל. כך נוהגים חברים אמִתיים, ורק ברגעים קשים אנו מבינים מי הוא חבר ומי הוא אויב.

המערך המדיני של משרד החוץ, בשיתוף עם שגרירויות ישראל ברחבי העולם, ממשיך לפעול ללא הרף לריכוז והבאת הסיוע הבינלאומי בהקדם האפשרי. מאמצים אלו מדגימים את כוחה של הדיפלומטיה הישראלית ואת עומק הקשרים הבינלאומיים שטיפחה ישראל לאורך השנים.

ברגעים קשים אלו, כאשר השריפות מאיימות על אזורים נרחבים סביב ירושלים, הסולידריות הבינלאומית מספקת לא רק סיוע מעשי חיוני, אלא גם חיזוק מורלי משמעותי למדינת ישראל ולכוחות הכיבוי הנאבקים באש. הסיוע הבינלאומי הנרחב צפוי להגביר משמעותית את יכולת ההתמודדות עם השריפות ולמזער את הנזקים.

צילום: המשרד למצבי חירום של אוקראינה, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אוקראינה בחזית: יד אמיצה מושטת לישראל הבוערת הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי המידע אשר פורסם ברוסיה, ישראל הוזמנה למצעד ה-9 במאי במוסקבה, אם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי שלא להשתתף. במקום זאת, את ישראל תייצג שגרירתה ברוסיה, סימונה הלפרין.

מכתב פתוח וחריף נשלח היום לשר גדעון סער, חברת הכנסת שרן השכל ולשגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, בדרישה לבטל את השתתפות ישראל במצעד ה-9 במאי במוסקבה.

זו הזיה אחת גדולה – איך נציגי ישראל יכולים ומסוגלים לשבת על יד דיקטטורים? הנני, בתוקף מעמדי כאיש תקשורת, מביע בזאת תביעה בלתי מתפשרת לקבלת הסבר ממצה ומעמיק — ויובהר כי אין זו פנייה בעלמא, כי אם דרישה נחרצת וחד-משמעית! היה ותימשך מעורבותה של ישראל באירוע הנדון, אורה על קיומן של הפגנות רחבות היקף מול משרד החוץ ומעון מושבו הרשמי של ראש הממשלה.

הידיים של פוטין מגואלות בדם – דם יהודים אוקראינים שנרצחו, ישראלים הסובלים מחמאס, להט"בים שנרצחו בצ'צ'ניה, עיתונאים שנרצחו בניסיונם לומר את האמת. ידיו מגואלות בדם גם ממלחמתו נגד גאורגיה, ממעשים בלתי נתפסים באפריקה ובסוריה שבוצעו על ידי ואגנר (חלק בלתי נפרד מהצבא הרוסי), ומדמם של מאות אלפי הרוגים ופצועים באוקראינה.

חשוב להעלות את המודעות באשר למהותה של רוסיה: רוסיה ניצבת כמעט במעמד של מדינת אויב. ראוי להזכיר למשרד החוץ את העובדות הבאות:

בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, נציגי חמאס התארחו במוסקבה פעמים רבות. רוסיה מספקת אמצעי לחימה לחמאס ולחיזבאללה ומעניקה תמיכה למדינת איראן. ברוסיה, ארגוני החמאס והחיזבאללה אינם מוגדרים כארגוני טרור אלא כתנועות פוליטיות הנאבקות למען החירות.

דווקא רוסיה היא זו שהכריזה ביוזמתה על מדינת פלסטין והקימה שגרירות פלסטינית במוסקבה. טילים רוסיים ממשיכים לנחות בשטחי ישראל עד היום. כלי נשק מסוג "קלצ'ניקוב", אשר רוסיה סיפקה לחמאס, שימשו באירועי השבעה באוקטובר לרצח יהודים.

לאחר אירועי השבעה באוקטובר, רוסיה נמנעה מלתמוך בישראל והצדיקה את מעשי החמאס. בערוצי התקשורת הממלכתיים ברוסיה, לאחר אירועים אלו, מכנים את הישראלים והיהודים בכינוי "נאצים". במאה העשרים ואחת, דווקא באדמת רוסיה נתחוללו פוגרומים אכזריים נגד בני העם היהודי, ובכללן הצתת בית כנסת ופוגרום בנמל התעופה שבמחוז דגסטן.

רוסיה נושאת באחריות להשמדת העם האוקראיני, ובכלל זה רציחת יהודי אוקראינה, ביניהם ניצולי שואה. מספר פשעי המלחמה שמבצעת רוסיה באוקראינה הוא עצום, כולל נטילה שיטתית של שטחים אוקראיניים.

לא נרחיב על הפרות זכויות האדם הבוטות המתרחשות ברוסיה תחת המשטר הנוכחי, כגון חקיקה נגד הקהילה הלהט"בית (ורצח הומוסקסואלים בצ'צ'ניה), במשטר הרוסי נגזרו עשרות שנות מאסר על אנשי עט ורוח, על שום העזתם להשמיע קולם החופשי במקום שבו נעדרת דמוקרטיה של ממש. ועוד רבות מעבר לכך.

בנוסף, רוסיה מכירה בתל אביב כבירת ישראל ולא בירושלים, פועלת בעקביות להשבת רמת הגולן, ומצביעה בקביעות נגד ישראל בוועדות האו"ם.

כעדות ודוגמה, אדם בעל נטייה הומוסקסואלית יושת עליו עונש של שתים־עשרה שנות מאסר בכלא הרוסי, ואילו כל אזרח אשר יעז להעלות על הכתב קריאה כגון "די למלחמה" או "יש לשים קץ לעימות עם אוקראינה" – דינו נגזר לעשר שנות מאסר. לעומת זאת, מבצעי פשעי רצח נענשים בעונש קל של כארבע שנות מאסר בלבד.

פוטין הינו שליט עריץ אשר הרע מעשיו עולים כיום על אלו של היטלר. כאשר אנו משקיפים לאחור ורואים מנהיגים אשר ישבו לצדו של היטלר באולימפיאדה או באירועים ממלכתיים – אותן מדינות נושאות עד היום חרפת עולם על שמנהיגיהן חלקו כבוד להיטלר ולגרמניה תחת שלטונו. האם ישראל חפצה להימצא במצב מביש שכזה?

מה נאמר לדור הצעיר שלנו – כיצד נסביר כי אנו, עם אשר עבר ניסיון השמדה, ישבנו לצד דיקטטור אכזר המשמיד כיום, בשנת 2025, עמים אחרים (וביניהם גם יהודים)? באוקראינה מתגוררים כשלוש מאות אלף יהודים (אם כי כנראה מספרם התמעט משמעותית, שכן רבים מהם נרצחו).

זהו אבסורד שב-9 במאי נציגי ישראל ישבו יחד עם פוטין ב"מצעד" השקרי שלו. מעניין אם הם ישבו יחד עם הדיקטטור לוקשנקו ונציגי חמאס?

אין זלזול ב-9 במאי. זהו יום חשוב, יום הניצחון, וחובה לזכור ולכבד את היום הזה. זהו היום שבו הסתיימה המלחמה והושג הניצחון על גרמניה הנאצית – אין טעם לשבת עם דיקטטור כדי לכבד יום כזה או אחר.

אני דורש – לא מבקש – דורש הסבר: איך דבר כזה יכול להיות? איך ישראל תשב יחד עם תומכי חמאס ורוצחי העם האוקראיני ויהודי אוקראינה?

יש גבול לשיתוף פעולה עם השטן ומעריץ של היטלר. פוטין חייב להבין שהוא אינו רצוי ואינו מקובל בדמוקרטיות.

יום הניצחון על הנאצים הוא יום משמעותי, אך המצעד במוסקבה הפך מזמן מאירוע זיכרון לכלי תעמולה בידי המשטר הרוסי. במקום לכבד את זכרם של מיליוני האזרחים הסובייטים שנהרגו במלחמה נגד הנאצים, הפך פוטין את היום לחגיגת לאומנות והאדרה עצמית.

ההחלטה להשתתף במצעד ה-9 במאי חורגת משאלה טכנית של ייצוג דיפלומטי. זוהי הכרעה ערכית הנוגעת לליבת הזהות הישראלית. האם מדינת ישראל, שקמה מאפר השואה, יכולה להשתתף באירוע לצד משטר המספק נשק לארגונים הקוראים להשמדתה? האם הקהילה היהודית בישראל ובעולם יכולה לעמוד מנגד כאשר נציגיה מעניקים לגיטימציה למדינה התומכת באויביה המושבעים?

אי שם בעמקי נפשי עודני מבקש להאמין כי זו אך הטעיה רוסית וכי ישראל לא העניקה את אישורה לדבר, אך לדאבון הלב, בשגרירות ישראל ברוסיה נמסר כי השגרירה אכן תיטול חלק, וכל אמצעי התקשורת הרוסיים פרסמו הודעות ומידע אודות התשיעי במאי, כאשר נציגות ישראל מופיעה ברשימת המשתתפים לצד משטרים דיקטטוריים. המשמעות הנובעת מכך ברורה לכל בר-דעת – אך כנראה לא למשרד החוץ הישראלי ולממשלת ישראל.

מצאנו את עצמנו בנקודת מפנה היסטורית. ישראל לא יכולה לרקוד על שתי החתונות – היא אינה יכולה להילחם בטרור ובו-זמנית להתרועע עם תומכיו. היא אינה יכולה לדרוש סולידריות בינלאומית מול האיום האיראני ובמקביל להעניק הכרה למשטר המספק לאיראן טכנולוגיה צבאית מתקדמת.

ההשתתפות במצעד ה-9 במאי תהיה לא רק כתם מוסרי, אלא גם טעות אסטרטגית. היא תשדר מסר של חולשה לאויבינו ותבלבל את בעלות בריתנו. תיעוד של נציגי ישראל יושבים לצד פוטין במצעד יהפוך לכלי תעמולה בידי המשטר הרוסי, שיוכל להציג את ישראל כמי שמסכימה עם מדיניותו.

כאזרחים במדינה דמוקרטית, אסור לנו לשתוק אל מול החלטות מסוכנות. האמת המרה היא שרוסיה תחת שלטון פוטין הפכה לאחד הגורמים המסוכנים ביותר לביטחון ישראל ולשלום העולמי. היא מזינה את ציר הרשע, מספקת נשק וטכנולוגיה למשטרים העוינים את ישראל, ומכשירה את הקרקע להמשך המאבק נגד קיומה של מדינת היהודים.

ה-9 במאי הוא יום שבו ראוי לזכור את הניצחון על הנאציזם. אך הרבה יותר חשוב לזכור את המחיר שעמנו שילם כדי לזכות בעצמאות ובביטחון. כאשר אנו נכנעים לשיקולים דיפלומטיים קצרי טווח ומתעלמים מהאיומים האמיתיים, אנו מפקירים את זכר הנופלים ומסכנים את עתידם של הדורות הבאים.

הגיע הזמן לומר בקול ברור: אין מקום לנציגות ישראלית במצעד ה-9 במאי במוסקבה. ישראל חייבת להישאר נאמנה לערכיה ולאינטרסים ארוכי הטווח שלה. אסור לנו לתת יד לניסיונו של פוטין להציג עצמו כחבר של העם היהודי, בעוד שבפועל הוא מספק נשק ולגיטימציה לאויבינו המרים ביותר.

זהו לא עניין של ימין או שמאל פוליטי. זוהי סוגיה של אחריות לאומית. מדינת ישראל חייבת לעמוד איתנה מול איומים על קיומה, גם כאשר הדבר כרוך במחיר דיפלומטי. ההיסטוריה תשפוט אותנו לא על פי היכולת שלנו לרצות דיקטטורים, אלא על פי האומץ שלנו לעמוד על עקרונותינו.

מנהיגים נוספים אשר קיבלו הזמנה מאת הנשיא פוטין להשתתף במצעד התשיעי במאי (מלבד ישראל): נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו; נשיא קזחסטן, קאסם-ג'ומארט טוקאייב; נשיא קירגיזסטן, סאדיר ג'פארוב; ראש ממשלת ארמניה, ניקול פאשיניאן; ונשיא טג'יקיסטן, אמומאלי רחמון. הזמנות נשלחו גם למנהיגי וייטנאם, מונגוליה ולאוס, וכן לאבו מאזן ונציגיו. נוכח רשימת המוזמנים, על ישראל לשקול בכובד ראש את מקומה ומעמדה בהקשר זה.

-אנו במעקב-

צילומים: סימונה הלפרין – שגרירות ישראל ברוסיה; מתוך דפי הפייסבוק הרשמיים של גדעון סער ושל שרן השכל, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ביזיון: גדעון סער שולח נציגי ישראל לחגוג עם תומכי חמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט סער למקרון: "פרס לטרור" בהכרה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן נקט בבוקר יום ראשון בצעד חסר תקדים כאשר קרא באופן פומבי להשמדת ישראל. "יהי רצון שאללה יביא הרס וחורבן על ישראל הציונית", אמר ארדואן בנאום שנשא לרגל עיד אל-פיטר, כאשר המונים צופים בו ומצלמים את דבריו.

דברי השטנה של הנשיא הטורקי הובילו לתגובה מיידית וחריפה מצד שר החוץ הישראלי גדעון סער, שפרסם פוסט ב-X: "הרודן ארדואן חשף את פרצופו האנטישמי. ארדואן מסוכן לאזור, כמו גם לבני עמו שלו, כפי שמוכח בימים אלה ממש. נקווה שהחברות בברית נאט"ו יבינו זאת ויפה שעה אחת קודם".

משרד החוץ הישראלי הצטרף לביקורת החריפה בציוץ באנגלית: "כולם יודעים מה ארדואן עשה לעמים באזור, מקפריסין עד לסוריה, כולם רואים מה הוא עושה לעם שלו (ולפיקאצ'ו) וכולם שומעים מה הוא רוצה לעשות למדינה היהודית. הפנים האמיתיות נחשפו לכולם". האזכור המפתיע של דמות הפוקימון פיקאצ'ו בהודעה הרשמית עורר תהודה ברשתות החברתיות.

משרד החוץ הטורקי מיהר להגיב לדבריו של סער, ופרסם הודעת גינוי על התבטאויותיו של שר החוץ הישראלי.

המתיחות בין המדינות הגיעה לשיא בתקופה רגישה במיוחד. רק יום קודם לנאומו של ארדואן, גינה משרד החוץ הטורקי את תקיפות ישראל בלבנון. בהצהרה רשמית נכתב כי התקיפות "חושפות פעם נוספת את התעלמותה הבוטה של ישראל מהחוק הבין-לאומי ואת האיום המתמשך שלה על ביטחון האזור ויציבותו".

בתגובה, פרסם משרד החוץ הישראלי הודעה חריפה: "בעודו מדכא באלימות את אזרחיו שלו ומבצע מעצרים המוניים של יריבים פוליטיים, ארדואן מתיימר להטיף לקהילה הבין-לאומית ערכים נעלים. בטורקיה של ארדואן, אין צדק, אין חוק ואין חופש. ישראל לא זקוקה להטפות המוסר המגוחכות של ארדואן. ישראל פועלת להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים אמיתיים והתקפות ממשיות – והיא תמשיך לעשות זאת".

במקביל לעימות הדיפלומטי, טורקיה מתמודדת עם סערה פנימית. לפני כשבועיים נעצר אקרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול, המוכר כיריבו הפוליטי המשמעותי ביותר של ארדואן. המעצר בוצע במסגרת מה שתואר כפרשת שחיתות, ימים ספורים לפני שאימאמאולו היה אמור להיבחר כמועמד מפלגת האופוזיציה בבחירות לנשיאות.

מעצרו של אימאמאולו הצית גל מחאה חסר תקדים ברחבי טורקיה, עם הפגנות המוניות ביותר מ-12 ערים, המתוארות כגדולות ביותר שידעה המדינה בעשור האחרון. על פי הדיווחים, כ-2.5 מיליון מפגינים יצאו לרחובות במחאה על מעצרו של אימאמאולו ועל מדיניות הממשלה.

המשטרה הטורקית הגיבה בחומרה לגל המחאה ועצרה לפחות 343 מפגינים. בנוסף, דווח על פשיטות משטרתיות בבתיהם של רבים מהמפגינים.

בזירה הצבאית, צה"ל ביצע בשבוע שעבר תקיפה נרחבת נגד בסיס חיל האוויר הסורי T4 שבמרחב תדמור שבמדבר הסורי. בתקיפה הושמדו תשתיות הבסיס, שבעבר היה תחת שליטה רוסית בתקופת אסד. בישראל קיים חשש כי צבא טורקיה או כוחות שלוחים של אנקרה נערכים להשתמש בבסיס. לפי הדיווחים, בישראל קיימת נחישות למנוע מגורמים טורקיים, פרו-טורקיים או מהמשטר החדש בסוריה הנתמך על-ידי ממשלת ארדואן, להשתמש בבסיס זה.

המתיחות הנוכחית בין ישראל לטורקיה מתרחשת על רקע המשבר המתמשך בעזה, כאשר ארדואן מנצל את הבמה הבינלאומית לביקורת חריפה נגד ישראל. בעוד הנשיא הטורקי מתמקד בהאשמות כלפי ישראל, הוא מתמודד עם התנגדות פנימית גוברת בטורקיה.

היחסים בין ישראל וטורקיה עברו עליות ומורדות לאורך השנים, אך האמירות האחרונות של ארדואן והתגובות החריפות מצד ישראל מציבות את היחסים בין המדינות בנקודת שפל. בעוד שבעבר היו תקופות של שיפור ביחסים, דבריו האחרונים של הנשיא הטורקי מסמנים החרפה משמעותית במתיחות הדיפלומטית.

חברות נאט"ו, הברית הצבאית שטורקיה חברה בה, טרם הגיבו באופן רשמי לקריאתו של ארדואן להשמדת ישראל או לטענותיו של שר החוץ הישראלי בנוגע לסכנה שהנשיא הטורקי מהווה לאזור.

בישראל ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בטורקיה והתבטאויותיו של ארדואן, כאשר גורמים רשמיים מדגישים את נחישותה של ישראל להגן על אזרחיה והאינטרסים שלה באזור. התפתחויות אלה מתרחשות בתקופה רגישה במזרח התיכון, כאשר ישראל מתמודדת עם איומים מצד גורמים שונים באזור.

האמירות האחרונות של ארדואן והתגובות החריפות מצד ישראל ממחישות את העמקת הקרע בין המדינות, כאשר שתיהן נצמדות לעמדותיהן ללא סימנים לרצון להרגעת המתיחות בעתיד הקרוב.

צילום: AP

הפוסט בעוד טורקיה בוערת, ארדואן תוקף את ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.