מתחת למעטה הדימוי הציבורי של עיריית בת ים, נחשפת כעת רשת סבוכה של חשדות לשחיתות שלטונית, זיוף מסמכים והפקרות פושעת שגבתה מחיר דמים. תחקיר מערכת "מעקב", שהחל בנובמבר 2025 ומתפרס עד לימים אלו, משרטט תמונה מחרידה של מנגנון עירוני המנוהל לכאורה כחצר ביזנטית, שבה חיי אדם נדחקים לטובת אינטרסים כלכליים וקשרים אישיים.

במוקד הפרשה עומד ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, ולצדו שורת בכירים בהם יורם בצלאל, גבי אלבז וגורמים בחברה הקבלנית "המרכז לרפואת חירום בע"מ".

המעבר הדרמטי של התיק מיחידת המשטרה בבת ים ליחידת ההונאה של משטרת מחוז תל אביב (תיק 503827/2025), לצד מעורבות ישירה של פרקליטות המדינה, כפי שאישרה אוריאן שם טוב מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה – מתנהלים במקביל גם הליכי בדיקה וחקירה אצל מבקר המדינה. מכלול זה מלמד כי אין מדובר בכשל נקודתי, אלא בחשד לקיומו של מנגנון הונאה שיטתי ומסוכן.

הטרגדיה בחוף תאיו: מוות בצל ה"קומבינה"

לב הפרשה הוא מקרה טביעתו למוות של ילד בחוף תאיו. לפי ממצאי התחקיר, הילד היה יכול לכאורה להינצל אילו מערך החירום היה מתופעל על פי החוק. בזירה נכחה אלכסנדרה לנסקוי, שהועסקה כחובשת. אולם, חשיפת "מעקב" מעלה חשד מזעזע: ללנסקוי אין כל הסמכה רפואית המוכרת בחוק. לפי העדויות, בעת שהילד נאבק על חייו, לנסקוי כלל לא שהתה בעמדת החובשים כנדרש. היא בילתה לכאורה בעמדת המצילים עם המציל יורם בצלאל, עמו היא מנהלת על פי החשד קשר רומנטי.

העדויות מהשטח מציירות תמונה של אוזלת יד פושעת: לנסקוי לא ידעה לבצע פעולות החייאה בסיסיות, והזמן הקריטי אבד עד להגעת צוותי מד"א. הטענה המרכזית היא כי קבלתה לעבודה נעשתה כחלק מ"קומבינה" וקשרים אישיים בתוך העירייה, תוך התעלמות מוחלטת מחובת המקצועיות הנדרשת בדיני נפשות.

מכרזים פיקטיביים: כסף ציבורי עבור "ציוד רפאים"

מערכת "מעקב" חשפה כי המכרזים שאישר ראש העיר צביקה ברוט נראים כפיקטיביים לחלוטין. מדובר במנגנון שבו "כסף עובר ודברים נשארים על הנייר".

• הונאת הציוד: המדינה והתושבים משלמים מאות אלפי שקלים מדי חודש עבור אמבולנסים 4X4, טרקטורוני חילוץ ואופנועי ים. בפועל, ביום האסון ובשיגרה, הציוד הזה פשוט אינו קיים בשטח. הטרקטורונים והאופנועים שנרכשו בממון רב נותרו "על הנייר" ולא שימשו להצלה.

• זיוף דיפלומות: עולה חשד כבד כי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", בניהולם של גדי שקל ודודו אשרי, הגישה למכרז מסמכים שאינם תקינים, כולל חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה.

• פעילות ללא רישיון: התחקיר מעלה כי החברה סיפקה שירותים רפואיים והפעילה מערכי "רענון מצילים", לצד קורסים להכשרת חובשים ונהגי אמבולנס, זאת בעת שפעלה – מאז מאי 2022 – ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות להסמכתם. משמעות הדבר היא כי התעודות שהונפקו וההכשרות שניתנו עומדות בספק כבד מבחינת תוקפן והכרתן הרשמית, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הזרוע המשפטית: החקירה עולה קומה

העברת החקירה למשטרת תל אביב אינה עניין שבשגרה. הדבר משקף, ככל הנראה, חוסר אמון ביכולתם של גורמים מקומיים להתמודד עם בכירים המעורבים בפרשה, ומרמז על היקף חשדות להונאה החורג מגבולות העיר. זאת, על רקע קשריהם הענפים של בכירים, אשר עלולים – לכאורה – להפעיל לחצים על גורמי האכיפה ברמה המקומית.

נכון ליום 21 במרץ 2026, החקירה מצויה בעיצומה ומתמקדת בראש העיר, צביקה ברוט, בבכירים בעיריית בת ים, בחובשת שפעלה, ככל הנראה, ללא הסמכה ובכך יצרה סכנה לחיי אדם, וכן בחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". במסגרת הבדיקה נבחנת, בין היתר, אחריותו הניהולית של ראש העיר, כמי שחתום על אישור המכרזים וכמי שהיה, ככל הנראה, מודע למתרחש תחת סמכותו.

במקביל, מבקר המדינה מנהל תיק נפרד (מס’ 1224307) המטופל באגף רימו"ן, האמון על המאבק בשחיתות. בהנחיית לשכת היועצת המשפטית לממשלה הועבר התיק לבחינת פרקליטות המדינה, ולאחר עיון בחומר הוחלט על פתיחת טיפול בפרקליטות. החלטה זו, כפי שאישרה אוריאן שם טוב-מיכאלי, ראש לשכת היועצת המשפטית לממשלה, מעידה על העלאת רף החומרה המשפטית לרמה הגבוהה ביותר, קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן.

הפקרות במימון הציבור

התחקיר "עיוורון מרשים בבת ים" מוכיח כי מדובר בכשל מערכתי רחב ולא במקריות. עיריית בת ים, בכיריה והקבלנים המקורבים אליה, יצרו לכאורה סביבה מסוכנת לציבור שבה כספי הציבור נעלמים במחילות הבירוקרטיה והקומבינות, בעוד הציבור מקבל שירות רפואי נחות, חובשים ללא הסמכה וציוד הצלה שקיים רק בפרוטוקולים של המכרזים.

החשדות למרמה, זיוף וסיכון חיי אדם מונחים כעת לפתחם של גורמי האכיפה בתל אביב ובפרקליטות המדינה. הגיע הזמן שמי שחתם על המכרזים ומי שנהנה מהכספים ייתן את הדין על הטרגדיות שניתן היה למנוע.

פסק הדין חושף ליקויים בהתנהלות עיריית בת ים

נדבך נוסף המעניק ממד עומק לתחקירים השונים הוא פסק דין מנומק ומבוסס, אשר מצביע על ליקויים מערכתיים ועל אי סדרים בהתנהלותם של גורמים מסוימים בעיריית בת ים. מן ההכרעה המשפטית מצטיירת תמונת התנהלות בעייתית, המעוררת שאלות בדבר תקינות המנגנונים המנהליים וסטנדרט הפעולה של בעלי תפקידים ברשות.

כך, בת"א 58840-06-13, שנדון בבית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעת לשון הרע שהגיש אריה ארגז נגד יורם בצלאל, בעקבות מכתבי תלונה שנשלחו לגורמי עיריית בת- ים וללשכת עורכי הדין. בית המשפט בחן האם הפרסומים חרגו מגדר פנייה מנהלית לגיטימית והאם התקיימו יסודות עוולת לשון הרע. נקבע כי חלק מן הטענות שיוחסו לארגז היו חמורות, ובכללן ייחוס של הפקרת חיי אדם, אולם נבחנה גם תחולת ההגנות הקבועות בדין, ובהן אמת בפרסום ותום לב. פסק הדין עסק באיזון העדין שבין חופש הפנייה לרשויות לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם.

לעיון בפסק הדין המלא – לחצו כאן

יצוין כי פסק הדין, בצירוף פרוטוקולים מן הדיונים והחקירות שהתנהלו במסגרת ההליך, הועברו לתיק החקירה המשטרתי. בחומר זה מצויים ממצאים ונתונים משמעותיים, אשר מעלים חשדות לקיומן של עבירות שונות.

-אנו במעקב-

הפוסט הונאה בחסות צביקה ברוט? חקירה פלילית בעיצומה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתאריך 08.11.2025 פרסמה מערכת "מעקב" תחקיר מקיף על מחדלים חמורים בחופי בת ים, תחת הכותרת: "עיוורון מרשים בבת ים: טרגדיות שאולי ניתן היה למנוע". התחקיר חשף את נסיבות מותו של ילד שטבע, את היעדרם של אמצעי הצלה חיוניים בשטח, את פעילותה של חובשת נטולת הכשרה רפואית תקפה, וכן את פעילותו של קבלן עירוני שלכאורה אינו עומד בתנאי המכרז המחייבים – קרא עוד.

תוצאות ועדכוני התחקיר של "מעקב":

תלונה מפורטת שהוגשה למשטרת ישראל ולמבקר המדינה חושפת שורה של חשדות חמורים במערך ההצלה והשירותים הרפואיים בחופי בת ים. על פי התלונה, המצב כולל חשד להעסקת חובשת ללא הסמכה חוקית, פעילות חברת הכשרה ללא רישיון משרד הבריאות משנת 2022, חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוקראינה, אי הצבת ציוד הצלה שנרכש בכספי ציבור, והפרות חוזיות של חברה קבלנית. התלונות הוגשו נגד ראש העיר צביקה ברוט, מצילים, חובשת ובכירים נוספים בעירייה.

מקרה טביעה קטלני: שרשרת כשלים בחוף תאיו

התלונה למשטרה מתמקדת באירוע טביעה קטלני שאירע לפני כשנה בחוף תאיו, שבו ילד מצא את מותו. על פי הפרטים המובאים בתלונה, האירוע התרחש במרחק של כ-350 מטר בלבד מעמדת המצילים, אולם שורת כשלים חמורים פגעה לכאורה ביכולת להציל את חייו.

על־פי התלונה, ביום האירוע לא היה זמין טרקטורון הצלה, לאחר שנלקח בשל סיבות מסוימות ושיקול דעתו של גבי אלבז.

החובשת שהוזעקה למקום, אלכסנדרה לנסקוי, לא החזיקה לכאורה בהסמכה חוקית, המרפאה בחוף הייתה סגורה ולא היה ציוד עזרה ראשונה זמין, והמצילים נאלצו לרוץ מרחק רב לעבר מקום האירוע – מצב שאיבד זמן יקר בשעת חירום (טרקטורון ההצלה ורכב האמבולנס של חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", החברה הקבלנית שהתחייבה לספק שירותי רפואת חירום – ככל הנראה לא עמדו בפועל לרשות החוף. מן התלונה ומהוראות ההסכם עולה כי כלי הרכב הללו אמורים היו להיות מוצבים בנוסף לטרקטורון הקבוע של עמדת המצילים).

התלונה טוענת כי נסיבות האירוע לא נחקרו לעומק, ולא הוגשו כתבי אישום, חרף העובדה שמדובר במקרה מוות של ילד. עדות מציל המכונה "דורון לוי" מתארת כי המצילים נאלצו לפעול ללא כלים חיוניים, וכי לנסקוי שהתה בעמדה שלטה חלקית בלבד בעברית וללא תיק עזרה ראשונה.

חובשת ללא הסמכה וחברה ללא רישיון משרד הבריאות

אחד הממצאים המרכזיים בתלונה עוסק בהעסקתה של אלכסנדרה לנסקוי כחובשת בחופי בת ים. על פי התלונה, לנסקוי אינה עומדת בתנאי ההסמכה הקבועים בצו הסדרת מקומות רחצה: היא אינה אחות מוסמכת, אינה בוגרת קורס חובשים של מד"א או צה"ל, ואינה מחזיקה בהכשרה רפואית מוכרת.

ההכשרה היחידה שעברה, על פי המסמכים שהובאו בתלונה, היא קורס קצר בהיקף 44 שעות אצל חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ". הקורס כנראה נערך באופן מקוון ללא דרישת ידע מוקדם. נוסף על כך, היא עברה ריענון במרץ 2025 בהיקף 20 שעות בלבד, פחות מהמינימום הנדרש על פי משרד הבריאות.

הממצא החמור ביותר נוגע לחברה עצמה: על פי תגובה רשמית של משרד הבריאות מתאריך 6 בנובמבר 2025, רישיון החברה להכשרת חובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס פג באמצע מאי 2022 ולא חודש מאז. משרד הבריאות חזר ואישר עובדה זו בתגובה נוספת מיום 17 בנובמבר 2025.

המשמעות: כל חובש או מציל שהוכשר במסגרת החברה לאחר מאי 2022 מחזיק בתעודה חסרת תוקף, שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות. על פי המידע שהועבר למשרד, החברה המשיכה לקיים קורסי חובשים, החייאה, עזרה ראשונה, רענונים למצילים והכשרות שנתיות – בכל השנים 2022, 2023 ו-2024.

יתרה מזאת, מדי שנה מחייב משרד הפנים את המצילים לעבור רענון עזרה ראשונה. למרות זאת, מצילי בת ים עברו את הרענונים בשנים 2022, 2023, 2024 ו-2025 אצל אותה חברה – חברה שפועלת ללא רישיון תקף משנת 2022.

ולפיכך, ככל הנראה, מצילים שהוכשרו משנת 2022 (לאחר חודש מאי), וכן בשנים 2023 ו-2025, אינם רשאים לשמש בתפקידם ללא הרישיון הנדרש בהתאם לצווים, לחוקים ולדרישות המדינה – ובעיקר דרישות משרד הפנים. משמעות הדבר היא כי הציבור מצוי זה שנים בסכנת חיים מתמשכת.

חשד לזיוף דיפלומה רפואית מאוקראינה

פרק נפרד בתלונה עוסק בחשד לזיוף מסמך רפואי. על פי המידע שהובא בתלונה, לנסקוי הציגה דיפלומה רפואית מאוניברסיטת פולטבה באוקראינה, עם מספר דיפלומה M23 № 034383. אישור נוטריון ישראלי צורף למסמך, אולם הנוטריונית אלה מז'נסקי הבהירה כי אישרה רק את תרגום המסמך לעברית, ולא את אמיתותו.

בדיקות שבוצעו במאגר האקדמי הרשמי באוקראינה העלו כי מספר הדיפלומה אינו קיים במערכת. איגוד הרופאים האוקראיני מסר כי אין רישום של רופאה או מתמחה בשם אלכסנדרה לנסקוי. בנוסף, נמסר כי התאריך המופיע בדיפלומה אינו תואם את מועד חלוקת התעודות הרשמי באוניברסיטה.

על פי התלונה, מקור באוניברסיטת פולטבה רמז כי המסמך ככל הנראה נרכש תמורת אלפי דולרים, ופרקליטות מחוז פולטבה פתחה בחקירה רשמית בחשד להנפקת תעודות מזויפות. התלונה מציינת כי אם יתברר שהמסמך מזויף, מדובר בעבירה פלילית חמורה של זיוף ושימוש במסמך מזויף.

מדוע כל זאת חשוב? משום שעל הציבור לדעת מי הם האנשים האמונים בפועל על חייו, ומי מועסק בשטח חופי בת ים באמצעות הקבלן העירוני. "החובשת" שעליה התרענו כבר לפני כשנה, במסגרת פנייה רשמית לדוברות העירייה, שכללה את כלל החשדות שנאספו – לא הוסרה מתפקידה, ולא ננקט בעניינה כל צעד ממשי. כך, אישה המתחזה לחובשת ממשיכה לפעול בשטח כגורם רפואי, כאילו לא אירע מקרה מוות וכאילו ברשותה הכשרה מקצועית תקפה.

על פי התלונה, אין ברשותה תעודה תקפה, והיא אף איננה עומדת בדרישת שלוש שנות הניסיון המחייבת המופיעה בחוזה שעליו התחייב הקבלן העירוני – חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ומנהליה, מר דודו אשרי ומר גדי שקל.

ציוד הצלה בכספי ציבור שאינו מופעל בפועל

התלונה מתייחסת להיעדרו של ציוד הצלה חיוני בחופים, חרף תשלום ציבורי גבוה ושימוש בכספי משלמי מסים. על פי המכרזים שנחתמו בין העירייה לחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" בשנים 2019 ו-2023, החברה הייתה מחויבת להציב אמבולנסים ייעודיים לחול מסוג 4X4, טרקטורוני הצלה וחובשים בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים.

על פי התלונה, סיורים בשטח לא מצאו אמבולנסים או טרקטורונים זמינים בחופי בת ים. אחד החובשים בחברה אף הודה כי גם אם היה לו אמבולנס, לא היה מחזיק ברישיון להפעילו. בתלונה נטען כי הציבור מממן שירותים וציוד שאינם קיימים בפועל.

בנוסף מוזכרים אופנועי ים שנרכשו בשנים 2014 ו-2019 בעלות של מאות אלפי שקלים, עם תחזוקה שנתית של אלפי שקלים לכל כלי. על פי התלונה, אופנועים אלה אינם מוצבים בעמדות ההצלה אלא מאוחסנים במחסנים עירוניים, ואינם זמינים ברגעים קריטיים.

התלונה מביאה דוגמה לאירוע התרסקות מטוס קל במאי 2025, שבו נער נפצע באורח אנוש כ-250 מטר מהחוף. אופנועי הים שהיו אמורים לשמש לחילוץ מהיר לא היו זמינים, והנער הועבר במצב אנוש ללא שימוש בציוד ההצלה הימי שנועד למקרים כאלה.

פרטים נוספים על המעורבים והאירועים

התלונה מתייחסת גם למציל יורם בצלאל, שעליו מובאות טענות חמורות. בשנת 2020 פסק בית משפט השלום בראשון לציון כי בצלאל הפיץ מידע כוזב נגד עמיתו לעבודה, המציל ועורך הדין אריה ארגז, פגע במשלח ידו וחויב בפיצוי כספי. בנוסף, התלונה מביאה עדויות על אירועי אלימות לכאורה כלפי גולשים ועל מסיבה שנערכה לכאורה בעמדת הצלה בשעות העבודה.

התלונה מפרטת סעיפי עבירה אפשריים רבים, ובהם: הריגה ברשלנות, זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מכרזים, סיכון חיי אדם, בזבוז כספי ציבור וחבלה.

הגורמים המרכזיים הנזכרים בתלונה הם: צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים והחותם על המכרזים; יורם בצלאל, מציל בחופי העיר; אלכסנדרה לנסקוי, המועסקת כחובשת; גדי שקל ודודו אשרי, מנהלי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ"; וכן בכירים נוספים בעירייה האחראים על פיקוח, מכרזים ובקרה.

שמו של ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, מופיע במכרז – כמתחייב מתפקידו וכמי שאישר את פרסומו ואת ניהולו. משכך, מוטלת עליו גם האחריות לוודא כי המכרז שהוא מפרסם עומד בתנאים, נבדק כראוי ומיושם בהתאם להוראותיו.

התלונה נפתחה במשטרה תחת מספר תיק 503827/2025 ומטופלת בתחנת משטרת בת ים. זאת לאחר שמשטרת ישראל דחתה את הבקשה להעבירה לטיפול יחידת להב 433, בהתאם לשיקוליה המקצועיים. במקביל, תלונה מקיפה הוגשה למבקר המדינה, ורכזת אגף רימו"ן במשרד מבקר המדינה, אפרת מאיר, אישרה כי נפתח תיק חדש במספר 1224307.

ידוע כי למר ברוט ישנם קשרים נרחבים במערכת, ולפיכך פנינו בבקשה להעברת הטיפול בתיק ליחידת להב 433. אף על פי כן, נמסר לנו כי ההחלטה שהתקבלה היא לנהל את החקירה בתחנת בת ים. אנו מקווים כי בחינת העובדות תיעשה בהתאם למידת הצדק הנדרשת וללא כל השפעה חיצונית.

ברגע שיוגשו כתבי אישום, יתקיימו דיונים משפטיים או יינתנו פסקי דין, גזרי דין והרשעות – נעדכן אתכם בהתאם. גם אם התלונה במשטרה תיסגר, נפרסם את עדכון הסגירה ופרטי הערעורים, ככל שיוגשו. כך או כך, הציבור יקבל את מלוא המידע, תוך הקפדה על כללי האתיקה העיתונאית המחייבים פרסום כתבי אישום, תוצאות הליכים שיפוטיים, ערעורים וסגירות תיק.

הפוסט חשד להפרת אמונים, מחדלים מסכני חיים והאשמות כבדות נגד ברוט ובכירי העירייה (מתלונה לרשויות)   הופיע לראשונה ב-מעקב.

שנה שלמה עבדה מערכת "מעקב" על תחקיר מקיף ומטריד, שחושף תמונה קשה ומדאיגה על ההתנהלות במחלקת המצילים והחופים בעיריית בת ים בניהולו של ראש העיר צביקה ברוט. התחקיר, שהתחיל בעקבות מקרה מוות של ילד שטבע בחוף בת ים, גבול ראשון לציון, חושף שרשרת של כשלים, אי קיום התחייבויות חוזיות וביזבוז מאות אלפי שקלים של כספי ציבור על ציוד הצלה שכלל אינו נמצא בשטח.

מחדלי חוף "תאיו"

המקרה שלא דובר בו כמעט בתקשורת, והמשטרה מיהרה לסגור אותו ללא כתבי אישום, ללא מעצרים וללא בירור ראוי, הפך לנקודת פתיחה לחשיפת מערכת שלמה שבה אי לקיחת אחריות הפכה לנורמה. מקור שביקש לשמור על אנונימיות ושקיבל מהמערכת הבטחה מלאה לכך, ושיקרא בשם הבדוי "דורון לוי", חשף לפני "מעקב" את פרטי היום הטראגי ואת שרשרת הכשלים שהובילה למות הילד.

ביום הטרגדיה, לפי עדותו של המקור, התפתח ריב קשה בין המציל הראשי גבי אלבז לבין המציל יורם בצלאל מחוף "תאיו". הריב, שהתחיל בנושא אישי והתפתח לטענות מקצועיות, הוביל לכך שאלבז לקח את הטרקטורון – כלי רכב חיוני המיועד להגעה מהירה למקרי טביעה רחוקים מעמדת המצילים – ונעלם מהחוף "תאיו". באותו יום עבדה כחובשת גברת אלכסנדרה לנסקוי, כלל הנראה בת זוגו של יורם בצלאל, שלפי המקור הייתה חסרת שליטה מספקת בשפה העברית וללא ידע מרשים ברפואת חירום. לדברי המקור, המרפאה באותו יום הייתה סגורה לחלוטין, והחובשת שהתה בעמדת המצילים הגיעה ללא תיק עזרה ראשונה.

המקור מתאר כי מתחילת היום שררה בחוף "תאיו" אווירה עמוסה ולחוצה, שכן החוף היה מלא בבני אדם רבים. גב' לנסקוי הכינה משקאות קרים, ובשלב מסוים היא ובצלאל החליטו כנראה להתבודד בחדר של תחנת ההצלה. לפי דברי מקור, נשברה שגרת היום בחוף "תאיו" בעקבות טביעתו של ילד, שאירעה במרחק של כ-350 מטר בלבד מעמדת המצילים. במילים אחרות, האירוע הקטלני התרחש בטווח ראייה וסמוך לעמדה שאמורה הייתה לפקח על אזור הרחצה.

המצילים הבחינו בהתקהלות חריגה של אנשים רבים במקום, ונוצר בלבול. לדברי המקור, המצילים קראו אל יורם בצלאל ולחובשת אלכסנדרה לנסקוי, לאחר שחשדו כי מדובר במקרה טביעה. לנסקוי, כך נמסר, רצה לעבר המרפאה כדי להביא את תיק העזרה הראשונה, אולם באותה עת לא נמצא הטרקטורון במקום, וגם אופנוע הים לא היה בחוף. עוד ציין המקור כי לפי הנהלים, חל איסור על אנשים שאינם מצילים מוסמכים לשהות בעמדת המצילים, ולפיכך ייתכן כי לנסקוי כלל לא הייתה אמורה להימצא שם באותה עת.

המצילים נאלצו לרוץ כ-350 מטר למקום הטביעה. זמן יקר אבד, והתוצאה הייתה טרגית. החובשת, ללא ידע מקצועי מספק, ניסתה לבצע פעולות החייאה עד שהגיע אמבולנס של מד"א, אך הזמן שאבד עשה את שלו.

(המידע מבוסס על עדותו של מציל ששוחח עם מערכת "מעקב". המערכת לא נכחה באירוע, והן המשטרה והן עיריית בת ים לא חקרו את המקרה – לפי המסרים של המקור)

על פי מסמכי המכרז שנבחנו על ידי מערכת "מעקב", החברה המספקת שירותים רפואיים בחופי בת ים מחויבת להחזיק טרקטורון (בנוסף ובנפרד מצוות המצילים) וכן אמבולנס ייעודי. בפועל, הציבור מממן את החזקת כלי הרכב הללו מכספי הארנונה והחוזה העירוני. אולם במהלך התחקיר התברר כי הרכבים הללו קיימים רק על הנייר – אך לא בשטח. לו היו זמינים, ייתכן שהיה ניתן להציל חיים. נדמה כי לעיריית בת ים נוח לעצום עיניים ולהתעלם מכך שהקבלן, ככל הנראה, אינו מקיים את תנאי החוזה. לנושא זה נקדיש פרק נפרד בהמשך התחקיר.

אך התחקיר חושף בעיה מערכתית עמוקה וחמורה בהרבה. נתון מדאיג במיוחד עולה ממנו: בעיריית בת ים קיימים, על פי הרישומים, כמה טרקטורונים ואף מספר אופנועי ים – אך לדברי מצילי החופים, כלי השיט הללו מעולם לא נראו בפעולה בשטח.

החזקתם, בדיקותיהם התקופתיות, הביטוחים, הרכישות, האחסון, הגרירה והטיפולים – כולם ממומנים מכספי הציבור, ומסתכמים במאות אלפי שקלים, אך בפועל אין לציוד זה כל תרומה להצלת חיי אדם.

המשמעות חמורה: הכלים שאמורים לשמש את המצילים בשעת חירום פשוט אינם נמצאים בחופי בת ים.

בימים אלו מתנהל במערכת "מעקב" תחקיר עיתונאי נפרד ומעמיק, הבוחן את פרטי הרכישות, המסמכים הרשמיים והפערים הבולטים שבין הדיווחים לבין המציאות בשטח.

העירייה עצמה אישרה בתגובתה הרשמית ל"מעקב" את קיומם של הטרקטורונים ואופנועי הים – ברם בתשובתה נמצאו אי דיוקים מהותיים בנוגע למספרם בפועל. סוגיה זו תיבחן לעומק במסגרת תחקיר המשך שיפורסם בהמשך.

שוב יש להדגיש: לאחר המקרה הטרגי לא נרשם הד ציבורי, לא נפתחה חקירה מעמיקה מצד המשטרה – כמעט דממה. כאילו חייו של ילד אינם שווים דבר. דווקא השתיקה הזו, והאדישות הממסדית שנלוו אליה, הן שדחפו את מערכת "מעקב" לפתוח בבדיקה יסודית ובתחקיר מעמיק, כדי לחשוף את מה שהוסתר מן הציבור.

מערכת "מעקב" פנתה לעיריית בת ים לקבלת תגובה, אך נמסר מידע חלקי ושגוי – דבר שהגביר את הצורך להעמיק בתחקיר ולחשוף את האמת.

הצלה על הנייר – בפועל אין ציוד, אין הכשרה רפואית

בשנת 2019 וגם בשנת 2023 זכתה חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" במכרזי עיריית בת ים למתן שירותי הצלה והחייאה בחופי העיר. על פרסום המכרז חתם ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, גם בשנת 2019 וגם בשנת 2023, והוא ממשיך לכהן בתפקיד גם בשנת 2025.

למרות שמסמכי המכרז משנת 2019 ומשנת 2023 דומים ואף כמעט זהים בנוסחם, ההתמקדות שלנו היא במכרז משנת 2023 – הנחשב לרלוונטי והעדכני ביותר.

במסגרת המכרז, חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" התחייבה לעמוד בהתחייבויות מרכזיות רבות. בין היתר, החברה הצהירה שכל עובד שיועסק כחובש יהיה בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות. החברה התחייבה לספק טרקטורונים לפי התקן המוגדר במסמכי המכרז, וכן אמבולנסים לפי התקן – כלומר רכבי שטח מסוג 4X4 המסוגלים לנסוע בחול ובתנאים קשים כדי להגיע במהירות האפשרית למקום האירוע. עוד התחייבה החברה לעבוד לפי חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964, ולפי הצו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה), תשכ"ו-1965.

לפי הצו הסדרת מקומות רחצה מתשכ"ו-1965, אזור רחצה מוכרז מחייב נוכחות של מגיש עזרה ראשונה שמחזיק בתעודה מאת מגן דוד אדום או חובש מטעם חיל הרפואה בצה"ל, או אח או אחות מוסמכים. הצו מגדיר במפורש: "מגיש עזרה ראשונה – אח או אחות מוסמכים וכן אדם שניתנה לו תעודה מאת מגן דוד אדום בישראל כמוסמך להגשת עזרה ראשונה בחוף הים, או אדם שהוסמך להיות חובש על ידי חיל הרפואה של צבא ההגנה לישראל ובידו תעודה המוכיחה זאת".

מערכת "מעקב" חושפת מכרז פומבי, אשר אמור היה להיות פתוח ונגיש לציבור – אך ככל הנראה הוסתר מעין הציבור. המסמכים הועברו למערכת באמצעות מקור מתוך עיריית בת ים. עתה מתבהרת הסיבה להסתרת המכרז: נראה שכל הצדדים המעורבים מודעים לכך שהקבלן הזוכה איננו עומד בתנאי המכרז, בעוד שעיריית בת ים – כך מסתמן – בוחרת להעלים עין וליהנות מהעיוורון המכוון.

החוזה, ההתחייבויות וההצהרות שצורפו למכרז מספר 59/23 לשנת 2023 מהווים חלק בלתי נפרד מתנאיו וממחויבויות הצדדים על פיו (בעצם, תבינו כמה עולים שירותי הקבלן, וכמה משלמת המדינה על אמבולנסים, ציוד הצלה ושירותים נלווים):

• זהו החוזה והמסמכים שהועברו למערכת "מעקב" על ידי מקור בעירייה. מסמכים אלה היו אמורים להימסר על ידי דוברות העירייה – אך לא נשלחו. מדובר, כך נראה, בניסיון מכוון להסתיר מידע מהציבור.

על פי החוזה והמכרז, עבור ציוד ייעודי כגון אמבולנסים וטרקטורונים, לרבות החזקתם, שימורם וטיפולם השוטף, התחייבה עיריית בת ים לשלם סכומי כסף ניכרים, בנוסף לשכר העובדים, להפרשות הפנסיוניות ולהוצאות נלוות נוספות. בפועל, הציבור הוא הנושא בעלויות הגבוהות של תחזוקת הטרקטורונים והאמבולנסים העירוניים.

אולם התחקיר חושף אי עמידה בחוזה באופן חמור ביותר, המהווה כלל הנראה סכנה ממשית לחיי אדם. מערכת "מעקב" ביצעה סיורים בחופי בת ים ולא מצאה את הטרקטורונים והאמבולנסים מטעם "המרכז לרפואת חירום בע"מ". כאשר מערכת "מעקב" יצרה קשר עם המנכ"ל המשותף של החברה, מר דודו אשרי, הוא סירב למסור הסברים באשר לכך שהחברה שבניהולו אינה עומדת בהתחייבויותיה החוזיות מול עיריית בת ים. בנוסף, נשלחה אליו פנייה עיתונאית רשמית ומנומקת, אולם עד למועד פרסום כתבה זו – לא התקבלה ממנו כל תגובה.

כששבים אל המקרה הטרגי שבו טבע הילד, מוסר המקור כי במקום לא נכחו טרקטורון או אמבולנס של חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" – וזאת למרות שהחברה התחייבה לספק ציוד ייעודי, לרבות טרקטורון ואמבולנס. מצילים ששוחחו עם מערכת "מעקב" סיפרו כי אינם נתקלים כלל בנוכחות אמבולנסים של החברה בחופי בת ים.
באשר לחובשת, גב' אלכסנדרה לנסקוי, קיים חשד ממשי כי אין ברשותה רישיון נהיגה באמבולנס. אף מדוברות העירייה נמסר כי לא נמצאו פרטי רישיון אמבולנס על שמה.

ביום 12 במרץ 2025 עברה לנסקוי ריענון בן 20 שעות בלבד, אף שמשרד הבריאות מחייב, על פי הנהלים, ריענון בהיקף של לפחות 22 שעות לתקופה 2024-2025.

יתרה מכך, לפי צו הסדרת מקומות רחצה (1965), החברה איננה עומדת בדרישות החוזה ואינה מוסמכת לספק מצילים בעלי הכשרה ממד"א, מצה"ל או מקרב אחים מוסמכים. גם תנאי המכרז של עיריית בת ים מחייבים ניסיון מקצועי של שלוש שנים לפחות – דרישה שאינה מתקיימת בפועל. גב’ לנסקוי התקבלה לעבודה ללא ניסיון קודם, בניגוד מוחלט להוראות החוזה והמכרז, ובניגוד להצהרות מנהלי החברה בפני עיריית בת ים, המעבירה להם כספים ציבוריים בהיקפים ניכרים.

עוד עולה כי החוזה אינו מתיר להעסיק בעמדות ההצלה מגישי עזרה ראשונה בלבד, אולם בעיריית בת ים נדמה כי חיי אדם אינם בראש סדר העדיפויות. אף גורם בעירייה – לא מערך הפיקוח, לא אגף המכרזים ולא מבקר העירייה – לא טרח לבדוק מדוע לא רק שהציוד שעליו משלם הציבור איננו קיים בחופים, אלא שגם הידע המקצועי הבסיסי חסר לחלוטין.

ממצא חמור ומעורר תמיהה נוסף שנחשף בתחקיר נוגע לכך שחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ", שבה הוכשרה גב' אלכסנדרה לנסקוי, אינה מוכרת כיום על ידי משרד הבריאות ואינה מוסמכת להכשיר חובשים או להעניק הכשרות רפואיות כלשהן.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה רשמית:

"על פי המידע שבידינו, לחברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ניתן רישיון להכשרת חובשי רפואת חירום ונהגי אמבולנס עד לאמצע חודש מאי 2022, ומאז לא חודש הרישיון".

המשמעות חמורה: תעודת ההסמכה שברשות גב' לנסקוי חסרת תוקף חוקי, ולמעשה אינה תקפה כלל. חרף זאת, לנסקוי הועסקה כחובשת – תפקיד הכרוך באחריות לחיי אדם – אף שבמועד האירוע הטרגי שבו טבע הילד למוות היא לא החזיקה בהסמכה רפואית תקפה, והציגה תעודה שניתנה בידי גוף הפועל ללא רישיון תקף ממשרד הבריאות.

למעשה, בשיחה עם מד"א ועם דוברות ארגון "איחוד הצלה" נמסר כי הם כלל אינם מכירים קורסים להכשרת חובשים או לעזרה ראשונה הנערכים במתכונת מקוונת. לדבריהם, ניתן אמנם להעביר חלק תאורטי מצומצם מן החומר באמצעות זום, אך את הרכיבים המעשיים – ובהם פתיחת וריד, ביצוע החייאה ותרגול פעולות חירום – לא ניתן ללמד בווידאו בלבד; מדובר בהכשרות המחייבות תרגול פיזי ומעשי בשטח.

במסגרת התחקיר נערכה גם שיחה עם החובש יובל, המועסק על ידי חברת "המרכז לרפואת חירום בע"מ" ועובד בחופי בת ים. יובל אישר כי ברשותו אין אמבולנס מטעם החברה, ואף ציין כי גם אילו היה – אין לו רישיון להפעלת אמבולנס. לדבריו, לחברה אין טרקטורון ייעודי, ובמקרה של צורך בפינוי הוא מזמין את מד"א. עם זאת, יובל שירת בעבר כחובש בצה"ל, ולכן עומד בהגדרות ובדרישות המכרז לשנת 2023.

תעודת רפואה או זיוף יוקרתי? חקירה באוקראינה נפתחה  

במהלך התחקיר נחשפה פרשה נוספת המעוררת סימני שאלה קשים. מדוברות עיריית בת ים התקבל לעיונה של מערכת "מעקב" צילום מסך חלקי, שבו נטען כי גב' אלכסנדרה לנסקוי למדה רפואה בעיר פולטבה שבאוקראינה. במסמך שכותרתו "דיפלומה" הופיע מספר תעודה M23 № 034383, ולצידו צורף אישור נוטריון ישראלי – שהעניק למסמך חזות של אמינות ורשמיות.

נוכח חומרת המידע, פנתה מערכת "מעקב" לנוטריונית גב' אלה מז’נסקי, ששמה מופיע על גבי המסמך, בבקשה להבהרה. מז’נסקי אישרה כי אכן חתמה – ברם, אך ורק על תרגום המסמך מאוקראינית לעברית, ולא על מקור הדיפלומה עצמה. לדבריה, היא לא התבקשה לבדוק את אמיתות המסמך, ולא הוסמכה לכך, אלא רק לוודא שנוסח התרגום נאמן למסמך שהוצג בפניה.

במסמך שנמסר לעירייה ולמערכת "מעקב" נכתב כי גב׳ לנסקוי היא "רופאה" שסיימה את לימודיה ב-30 ביוני 2023. אולם בדיקה שביצענו במאגר ההשכלה הגבוהה האוקראיני העלתה כי דיפלומה שמספרה M23 № 034383 אינה קיימת כלל.

יתרה מכך, מהמידע הרשמי עולה כי מועד חלוקת הדיפלומות באותה אוניברסיטה היה 25 ביוני 2023, ולא ב-30 ביוני – אי דיוק נוסף המטיל צל כבד על אמינות המסמך.

בהמשך פנינו לאיגוד הרופאים באוקראינה, שם נמסר לנו באופן חד משמעי כי לא קיימת רופאה בשם אלכסנדרה לנסקוי, ואף לא מתמחה רשומה תחת שמה. פנייה נוספת לאוניברסיטה ששמה מופיע על גבי המסמך הובילה לשיחה עם אחת מעוזרות הרקטור, שמסרה עדות מטרידה שלפיה מדובר בתעודה מזויפת שנרכשה לכאורה תמורת כ-3,000 דולר – וכי גם הרקטור עצמו עלול להיות מעורב בפרשה.

יש להדגיש: לא היינו נוכחים באוקראינה ולא חזינו בכך במו עינינו; ייתכן שמדובר בצירוף מקרים או בטעות בתיעוד. עם זאת, רצף הנתונים והסתירות מצדיק בירור יסודי.

בעקבות הממצאים פנתה מערכת "מעקב" באופן רשמי לאוניברסיטת פולטבה בבקשה לקבל מענה על הדיפלומה שמספרה M23 № 034383. בתגובה התקבל מסמך כללי שבו פירטה האוניברסיטה את הישגיה האקדמיים ומעלותיה, אך לא נמסרה כל תשובה עניינית לשאלה בדבר הדיפלומה הספציפית – תגובה שעוררה תחושה כי נעשה ניסיון להתחמק ממתן מענה ישיר.

נוכח ריבוי הסימנים המדאיגים, העבירה מערכת "מעקב" את המידע שנאסף לפרקליטות המחוזית של פולטבה. זמן קצר לאחר מכן נמסר כי נפתח הליך בירור רשמי, וכי הפרקליטות החלה בחקירה מקצועית באוניברסיטה – בחשד למכירת דיפלומות רפואיות מזויפות.

מעיריית בת ים נמסרה תגובה רשמית בנוגע לאירועים שהוזכרו:

מעיריית בת-ים נמסר בתגובה:

האירוע הטרגי התרחש בחוף בו הרחצה אסורה, אשר מרוחק כ-350 מטר מתחנת ההצלה בחוף המוכרז, תאיו. ילד טבע למוות, אך האב ואדם נוסף שנכנס לסייע, ניצלו מהמים על ידי המצילים של עיריית בת-ים ובסיוע מצילי עיריית ראשון לציון.

ציוד ההצלה ונגישותו – מנהל תחנת ההצלה/המציל הראשי אחראי על זמינות ציוד ההצלה. באירוע הטרגי שפורט בפנייתך וכפי שהבהרנו קודם התרחש בחוף שבו הרחצה אסורה, הציוד שהשתמשו בו היה מתחנת תאיו הסמוכה ובה קיים ציוד עזרה ראשונה בהתאם לדרישות צו הסדרת מקומות רחצה – לרבות ציוד עזרה ראשונה בחוף ובמרפאה. כמו כן, מתקיימות ביקורות סדירות של משרד הפנים לאימות  זמינות ותקינות הציוד.

בנוסף, לשאלתך בעניין הטרקטורון ואופנוע הים, על פי התקנות, טרקטורון ואופנוע ים אינם נכללים בציוד ההצלה המחויב על פי צו ההסדרה מקומות רחצה.

העסקת גורמים רפואיים – שירותי הרפואה בחופים ניתנים באמצעות קבלן חיצוני אשר נבחר במכרז כחוק, המרכז לרפואת חירום (רצ"ב מסמכים). מדובר בקבלן רפואת חירום עם ותק של 36 שנות ניסיון, אשר נותן שירותיו בבת-ים, ראשון לציון, תל אביב והרצליה. בעת האירוע כל הגורמים שהשתתפו בטיפול הינם מוסמכים, לא הועסק מעולם אדם שאינו מוסמך למתן טיפול רפואי, לרבות החובשת בעלת התעודה הזרה (מצורפת תעודת ההסמכה וההכשרה שלה). ובהמשך כשפוטרה אינה פוטרה על ידי העירייה שכן מועסקת על ידי חברת קבלנית וגם פה צרפנו מסמכים רלוונטיים.

נוכחות לא מורשית בעמדות מצילים – נהלי העירייה קובעים כי בעמדת המציל רשאי להימצא אך ורק מציל או מי שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף החופים. נוהל זה נאכף באמצעות ביקורות פנימיות שוטפות וכן ביקורות חיצוניות מטעם משרד הפנים.

תיאום בין גורמי חירום – כפי שנאמר, האירוע התרחש בחוף אסור לרחצה, משולט ומסומן בהתאם לנהלים. עם קבלת הקריאה, התקיים שיתוף פעולה מצוין בין תחנות ההצלה של בת-ים וראשון לציון, הן בים והן ביבשה.

הקשר הינו ישיר באמצעות מכשירי קשר ייעודיים, והמוקד העירוני מפעיל את גורמי החירום על פי פרוטוקול מסודר.

עבודות בחוף סלע ג' – העבודות הן תחת אחריות אגף פרויקטים ותשתיות של העירייה, והן בוצעו על ידי קבלן שנבחר במכרז כדין כשהעבודה נעשתה תחת פיקוח של מפקח חיצוני כנדרש בחוק.

הפקת לקחים – לאחר המקרה המצער בוצע תחקיר מעמיק בשיתוף כלל הגורמים העירוניים הן של עיריית בת-ים והן של עיריית ראשון לציון, במקביל לתחקיר פנימי שערכה עיריית בת-ים.

מבחינת משפטית, האירוע התרחש בתחום חוף אסור לרחצה, משולט ומסומן בהתאם להנחיות משרד הפנים. לכן, אין בסיס לאחריות עירונית רשלנית באירוע זה.

עיריית בת-ים משתתפת בצער המשפחה על האירוע הטרגי, אך מדגישה כי כלל הפעולות שבוצעו היו בהתאם לנהלים, על ידי גורמים מוסמכים בלבד, ותוך שיתוף פעולה מלא עם כלל הרשויות.

כעת נבצע ניתוח של תשובת עיריית בת ים, תשובה המעוררת סימני שאלה מהותיים ומספר קשיים עובדתיים. בעירייה טוענים כי הצו איננו מחייב הצבת אופנועי ים בחוף, אולם גם אם כך הוא, נותרות שאלות חמורות באשר להתנהלות ולשימוש בכספי הציבור:
אם החוק אינו מחייב, מדוע נרכשו מספר אופנועי ים מכספי הציבור? מדוע אינם נמצאים בשטח ואינם מופעלים בפועל בעת הצורך? מי עושה בהם שימוש, אם בכלל? ואם מדובר בציוד שאיננו בשימוש – מדוע לא נמכר והכסף לא הושב לקופה הציבורית?

בנוסף, נראה כי בדוברות העירייה לא הוטמעה הפסיקה הענפה של בתי המשפט – השלום, המחוזי ואף העליון – שקבעו באופן עקבי כי גם כאשר מדובר בחוף שאינו מוכרז, האחריות לשלום הציבור מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית.

צו הסדרת מקומות רחצה אכן איננו מחייב להחזיק אופנועי ים, אך עולה שאלה הפוכה: איזו הוראה או נוהל מחייבים את העירייה לרכוש ציוד ימי יקר, אך להותירו סגור ומאוחסן הרחק מהחוף?

אחריות רשויות גם בחופים שאינם מוכרזים

ת"א (ב"ש) 31250-11-18 פלוני נ' עיריית אשדוד – אב לחמישה טבע באזור אסור לרחצה. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה תפעולית לאחר שאופנוע הים הוחזר למחסן לפני סיום שעות הפעילות, וחייב אותה בפיצוי – אף שנקבע אשם תורם של 70% למנוח.

רע"א 3238/13 – למרות שלטי "אסור לרחצה", נמצא כי המקום הופעל הלכה למעשה כחוף רחצה פעיל (תחזוקה, שירותים, מתקנים). לכן נקבע כי נדרשים אמצעי בטיחות ואכיפה ממשיים, ולא ניתן להסתפק בשילוט בלבד.

ת"א (שלום) 862/02 – קטין טבע בחוף מוכרז בראשון־לציון לאחר שהמצילים הפסיקו עבודתם בשעה 14:00 בשל שביתה. בית המשפט קבע כי גם כאשר אין שירותי הצלה פעילים, מוטלת על העירייה חובה לדאוג לחלופה או לסגור את החוף בהתאם לחוק.

16 במאי 2025 | שוב טרגדיה בבת ים

המטוס הקל התרסק במרחק של כ-250 מטרים בלבד מן החוף ושקע במים.

הטייס חולץ במצב קל, ואילו נער בן 15 שנלכד בתוך גוף המטוס חולץ בהמשך – כשהוא במצב אנוש. דאז בבית החולים נמסר: "צוותי הרפואה נאבקים על חייו של הנער".

שנה בלבד לאחר האסון שבו נספה ילד, שוב פוקדת את חופי בת ים טרגדיה קשה – כנראה  ללא הפקת לקחים אמיתית מאירועי 2024.

מדוע לא הופקו הלקחים מהמקרה הקודם, שבו טבע הילד?

נתון חשוב: בתאריך 3 באפריל 2025 פנתה מערכת "מעקב" לעיריית בת ים בשאלות ממוקדות, הנוגעות להיעדרם של אופנועי ים המיועדים לחילוץ והצלה.

בפנייה נמסר לעירייה כי כלי השיט מצויים במחסן עירוני, על חשבון כספי הציבור, בעוד שהמצילים עצמם אינם רואים אותם כלל בחוף.

כעבור שלושה ימים, ביום 6 באפריל 2025, התקבלה תשובה רשמית מטעם העירייה, שהתייחסה אף היא לאותו הנושא.

מעיריית בת-ים נמסר בתגובה:

עיריית בת-ים רכשה במהלך השנים שני אופנועי ים, האחד בשנת 2014 והשני בשנת 2019, במסגרת היערכות כוללת לשדרוג יכולות ההצלה בחופי העיר. הרכישה שבוצעה על ידי מנהל אגף החופים לשעבר, נעשתה מתוך מטרה לשלב את הכלים בפעילות פיקוח, חילוץ והצלה, בכפוף לאישורים רגולטוריים של משרד הפנים.

מאז הרכישה, העירייה פועלת לשמור על תקינות הכלים ולוודא את כשירותם להפעלה, כולל ביצוע בדיקות תקופתיות, ביטוחים, טסטים ותחזוקה שוטפת, בעלות שנתית מצרפית של כ-9,000 ש"ח.

מדובר בסכום נמוך שאינו נחשב להוצאה ציבורית משמעותית, אך מבטיח את מוכנות הציוד לכניסה לשימוש באופן מיידי ברגע שיושלם הליך ההסדרה.

נכון לעכשיו, אופנועי הים אינם מוצבים בעמדות ההצלה מאחר והם אינם נכללים בציוד ההצלה המחויב על פי חוק בתחנות ההצלה, בהתאם לתוספת השישית של צו הסדרת מקומות רחצה. עם זאת, העירייה רואה חשיבות רבה בשילובם ככלי להצלת חיים, ופועלת מול משרד הפנים להכנסתם לציוד ההצלה הרשמי.

במקביל, החלה העירייה בהיערכות להפעלה עתידית של שלושה אופנועי ים- אשר יוצבו באזורים שונים לאורך החוף: בצפון, במרכז ובדרום.

תכנית זו מותנית כאמור גם בקבלת אישור רגולטורי, וגם בהכשרה מקצועית של מצילים להפעלה בטוחה ויעילה של הכלים. גם ההכשרה, כמו הרכישה והתחזוקה, נעשתה כחלק מההיערכות הכוללת ליום שבו יאושרו הכלים לשימוש מבצעי מלא.

ביום 16 במאי 2025 אירע מקרה קשה, שניתן היה, ככל הנראה, למנוע אילו הפנתה העירייה את משאביה לתיקון המחדלים במקום להשקיעם בהגנה על תדמיתה הציבורית.

מוזיקה, ריקודים ובקבוקים: מסיבה בלב עמדת ההצלה

התחקיר שהחל לפני כשנה הוביל אותנו למקרה חמור נוסף, שאירע לפני מספר חודשים בלבד. גם הפעם נראה כי דבר לא נלמד מהטרגדיות הקודמות שאירעו בחוף "תאיו" בבת ים.

אדם שהסכים לשוחח עם מערכת "מעקב" (שמו המלא שמור במערכת; נשתמש בשם הבדוי "לירון") מסר כי בביקורו בחוף "תאיו", הבחין במתרחש חריג בעמדת המצילים: במקום התנהלה, לדבריו, מסיבה רועשת בליווי מוזיקה, ריקודים ווכו'.

"אם מישהו היה טובע באותו רגע — איש לא היה שומע דבר", טען לירון. "המוזיקה רעשה, אנשים רקדו, בקבוקים היו פזורים בכל מקום".

עוד סיפר כי הגיש תלונה מסודרת למוקד העירוני, אך לדבריו לא קיבל מענה ברור באשר להמשך הטיפול. "חזרו אליי מהמוקד והבטיחו לבדוק את הנושא", אמר. "מאז לא שמעתי דבר".

מצילים מסרו למערכת "מעקב" בעילום שם כי באותו מועד נכחו בעמדת המצילים מר יורם בצלאל ובת זוגו, גב' אלכסנדרה לנסקוי, המשמשת כחובשת. לדבריהם, השניים חגגו במקום, רקדו והתחבקו לעיני הנוכחים.

כאשר נשאל לירון באיזו שעה התרחש האירוע, הבהיר כי הדבר אירע בשעות הצהריים – בעיצומן של שעות הפעילות הסדירות בחוף.

עדויות קשות על אלימות בחוף: "הותקפנו על ידי מציל ופקחים"

עוד מקרה המעורר סימני שאלה קשים באשר להתנהלות עובדי ציבור בחופי בת ים. לפי עדויות שהגיעו לידי מערכת "מעקב", אירע עימות חריג בחוף העירוני, שבו נטען כי מציל בשם יורם בצלאל והחובשת אלכסנדרה לנסקויהיו מעורבים באירוע אלים כלפי שני גולשים מקצועיים.

לדברי הקורבנות, אשר שוחחו עם מערכת "מעקב" במהלך השבוע, השניים הגיעו לגלוש בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם יציאתם לעבודה. לפתע, כך לטענתם, ניגש אליהם המציל יורם בצלאל, טען כי חצו קו אסור והורה להם לצאת מן המים. הגולשים השיבו כי לא עברו כל גבול מסוכן, אך ביקשו לשוב לעבר החוף.

למעשה, לדבריהם, המציל הגיע אליהם על גבי חסקה, דרש מהם לעזוב את המים באופן מיידי, וכאשר סירבו – החל, לטענתם, להכות אותם באמצעות משוט, בעוד הם עדיין בעומק הים.

אחד הגולשים, כך לפי עדותם, נפצע מדימום כתוצאה ממכה חזקה, והשניים נאלצו להגיע אל החוף. אלא ששם, לטענתם, נמשכה התקיפה: המציל היכה אותם שוב באמצעות המשוט, עד ששבר את הגלשן.

בהמשך הוזעקו למקום פקחי עירייה, ביוזמתו של יורם בצלאל. לדברי הקורבנות, במקום להעניק סיוע או להרגיע את הרוחות – הצטרפו הפקחים למעשה התקיפה, היכו את השניים, ועיכבו אותם במשך למעלה משעתיים ללא כל סמכות חוקית. בתום העיכוב, כך לטענתם, רשמו להם הפקחים דו"חות.

הנפגעים טוענים כי מאז הם סובלים מטראומה קשה, נמנעים מהגעה לחוף ומפחדים להתלונן, לאחר שלדבריהם הושמעו כלפיהם איומים מצד המציל. "הם עשו לנו לינץ’. אם מציל ופקחים של העירייה, עם מצלמות גוף, מרשים לעצמם לנהוג כך – זה כבר מריח כמו מאפיה", אמרו למערכת "מעקב".

לאחר בדיקה מול מצילים אחרים, נמסר לנו כי החובשת שנכחה באירוע היא גב’ אלכסנדרה לנסקוי. הקורבנות העבירו למערכת תמונות מהיום שבו התרחש האירוע, המעידות לטענתם על חלק מהמתרחש.

המקרה ניתן לאימות בקלות יחסית – באמצעות עיון בדו"חות שנרשמו באותו היום ובדיקת שמות הפקחים שנכחו בזירה. אחת מהפקחיות, המכונה נינה, אישרה בשיחה עם מערכת "מעקב" כי אכן עבדה באותו יום, אולם סירבה להתייחס לגופו של האירוע והפנתה את הפנייה לדוברות העירייה.

הפוסט עיוורון מרשים בבת ים: טרגדיות שאולי ניתן היה למנוע הופיע לראשונה ב-מעקב.