נתב"ג רועש, החניונים מלאים, וישראלים ממלאים את הטרמינלים בדרכם לחופשות פסח – תמונה שקשה לשייך למדינה שנמצאת בעיצומה של מלחמה ומשבר כלכלי, לפי התחזיות הפסימיות. צוות "מעקב" ביקר אתמול בשדה התעופה בן גוריון, שם נצפתה תנועה ערה בטרמינלים 1 ו-3, מפוצצים בישראלים אשר החליטו לצאת לחופשות בחגים. בנוסף, חניון שדה התעופה במחירי "משכנתא" מפוצץ ברכבים.

ברחובות נשמעות קריאות שלפיהן בנימין נתניהו הוא הגרוע מכול, והכלכלה בשפל מתמשך — אך הציבור בישראל, כך נראה, אינו חש בכך. אזרחים ממשיכים לרכוש מוצרים ולצאת לחופשות כאילו אין מחר, ומספר הנוסעים לחו"ל אינו מצביע על ירידה כלשהי. היכן, אם כן, מתבטאת אותה ירידה כלכלית? ישראלים קונים בדיוטי פרי כאילו לא ראו מעולם דאודורנט ויין.

ההערכות מדברות על כ-80,000 נוסעים ביום בתקופת השיא של פסח השנה. רשות שדות התעופה מפרסמת נתונים מרשימים: כ-1.8 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בחודש אפריל ובחופשת הפסח – עלייה חדה של כ-65% בהשוואה לפסח אשתקד. גם חודש מרץ מסתמן כהיסטורי, עם גידול של 60% בתנועת הנוסעים, שצפויה לעמוד על כ-1.4 מיליון.

לא רק מספר הנוסעים מרשים, גם חברות התעופה חוזרות לפעילות: כ-50 חברות תעופה בינלאומיות יפעלו בנתב"ג במהלך אפריל. יונייטד איירליינס שבה הבוקר (ראשון) לטוס לישראל, ואחריה צפויות להצטרף גם ריינאייר ואיבריה. בהמשך החודש ובמהלך אפריל צפויות לחזור גם דלתא, בריטיש איירווייס, אייר בלטיק, נאוס ובולגריה אייר – מה שצפוי להגדיל משמעותית את היצע הטיסות ליעדים הפופולריים.

ובכן, חברים, היכן באה לידי ביטוי הירידה הכלכלית, ומה פשר הטענה כי נתניהו כה מזיק? הרי הישראלים מוסיפים לנהל אורח חיים רגיל – יוצאים לחופשות, נהנים, ואינם חשים את נטל הגירעון.

הסתירה בין תחושת המשבר הכלכלי המדוברת לבין התנהגות הצרכנים בפועל בולטת במיוחד בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג. הקניות המוגברות של מוצרי יוקרה, בשמים, אלכוהול ומוצרי קוסמטיקה עומדות בניגוד חד לשיח על התכווצות כלכלית.

במקביל, בנק ישראל פרסם לקראת החג מסר מוזר: "פסח בפתח וזה הזמן גם לסדר כלכלי!" פתח הבנק את הודעתו, והמשיך עם סדרת טיפים להתנהלות כלכלית נכונה יותר:

1. "יש לכם כסף בעו״ש? השקיעו חכם באחת מהאפשרויות: פיקדון, קרן כספית או מק״מ. כדי שהכסף שלכם יהיה שווה יותר!".
2. "כמה כרטיסי אשראי יש לכם? בדקו את התנאים וההטבות של כל כרטיס מול העלויות השנתיות. בטלו כרטיסים מיותרים ושמרו רק על אלה שאתם באמת צריכים".
3. "נמצאים במינוס? זכרו: מינוס הוא למעשה הלוואה בתנאים גרועים! תמיד כדאי להימנע ממינוס, כדאי לחשוב איך להגדיל את ההכנסות ואיך לצמצם את ההוצאות. שקלו לקחת הלוואה בתנאים מוסכמים ומשתלמים יותר כדי לסגור את המינוס ולהגן על דירוג האשראי שלכם".
4. "יש לכם כמה הלוואות מכמה גופים פיננסים? ערכו השוואה ושקלו לאחד את כל ההלוואות תחת הגוף הפיננסי שמציע את התנאים הטובים ביותר".

"סדר כלכלי הוא מתנה שממשיכה להעניק לאורך כל השנה. נצלו את ניקיונות החג להתחלה חדשה ולהתנהלות כלכלית חכמה יותר," המליץ בנק ישראל.

לא ברור מה הקשר, אבל בנק ישראל מסר גם מסר נוסף: "חג פסח שמח לכל בית ישראל! בחג החירות הזה ליבנו עם החטופים, בתקווה ובציפייה לשובם במהרה לחיק משפחתם. אנו ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות וכל כוחות הביטחון. בתוך שמחת החג, אנו חושבים על מי שעדיין נלחמים, על מי שממתינים לשובם של אהוביהם, על פצועי המלחמה, בגוף ובנפש, ועל כל המתמודדים עם כאב. שנזכה לחג של אחדות ותקווה, ושיבואו עלינו ימים של חירות מלאה, צמיחה ושלווה".

שום דבר לא נמסר על הכלכלה וכו' – מסר מוזר.

מצב זה מעלה שאלות רבות: האם התחזיות הפסימיות אודות הכלכלה הישראלית אינן משקפות את המציאות? האם מדובר במצב זמני בו צרכנים רבים "חוגגים" למרות המשבר?

העלייה הדרמטית בטיסות השנה בהשוואה לשנה שעברה בולטת במיוחד: 1.8 מיליון נוסעים בפסח השנה לעומת אשתקד מראים שמשהו בנרטיב הכלכלי הפסימי אינו מתיישב עם המציאות. הפער בין התחזיות הכלכליות לבין ההתנהגות הצרכנית מעיד אולי על תמונה מורכבת יותר מזו המוצגת בשיח הציבורי.

נכון לעת הזאת, התצלומים המתועדים מנמל התעופה בן-גוריון ממשיכים לשקף מציאות מורכבת ורבת-פנים: מחד גיסא, מדינת ישראל שרויה במערכה צבאית, ומאידך גיסא, ניכר כי אורח החיים השגרתי נמשך בעבור רבים מתושביה. האם יש בכך עדות לאיתנותה של הכלכלה הישראלית, בניגוד לביקורת הנוקבת המופנית כלפי ממשלת נתניהו?

בחשבון אחרון, כפי שמשתקף מן המידע העובדתי, בעוד שבאמצעי התקשורת מתנהל שיח אודות משבר כלכלי עמוק תחת הנהגתו של נתניהו, המציאות בשטח מעידה כי רבים מאזרחי ישראל בוחרים להמשיך בנסיעותיהם לחו"ל ובפעילותם הצרכנית – תופעה המציבה סתירה מהותית לתיאור הקודר של המצב הכלכלי תחת ההנהגה הנוכחית.

הפוסט "נתניהו הורס את המדינה"? קופות הדיוטי-פרי מספרות סיפור אחר הופיע לראשונה ב-מעקב.

רשות שדות התעופה (רש"ת) פרסמה היום (שני) הנחיות חשובות לציבור הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון. על פי ההודעה, על הנוסעים להגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפני מועד הטיסה ולבצע צ'ק-אין מראש מהבית.

בהתאם לנתוני רש"ת, ביום שני ה-25 בנובמבר 2024 צפויות לעבור בנתב"ג 233 טיסות בינלאומיות, עם תנועת נוסעים של כ-37,200 איש. מתוכם, כ-17,700 נוסעים יוצאים מישראל ו-19,500 נוסעים נכנסים אליה.

על רקע המתיחות בגבול הצפון והחשש מירי איראני, חלק מחברות התעופה הבינלאומיות כבר הודיעו על ביטול טיסותיהן לישראל. למרות זאת, רשות שדות התעופה מדגישה כי פעילות נמל התעופה ממשיכה כסדרה וכי לא צפויים שינויים בלוח הטיסות.

רש"ת מדגישה את חשיבות המעקב אחר לוח הטיסות העדכני באתר האינטרנט של הרשות ובאתרי חברות התעופה. כמו כן, הרשות מזכירה לנוסעים לבדוק את תכולת כבודת היד ולוודא שאינה מכילה חפצים אסורים להטסה, כגון נשק או תחמושת.

צילום: דים אמור

הפוסט נתב"ג מנחה את הנוסעים: הנחיות חשובות לטסים לחו"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

רשות שדות התעופה הודיעה היום על צעד דרמטי: טרמינל 1 בנמל התעופה בן גוריון ייסגר לטיסות בינלאומיות למשך כחמישה חודשים, החל מיום שישי הקרוב ועד תחילת אפריל 2025. ההחלטה התקבלה על רקע הימנעותן המתמשכת של חברות תעופה זרות מפעילות בישראל בשל המצב הביטחוני המורכב.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה צניחה של 73% בתנועת המטוסים והנוסעים בטרמינל 1 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. רק 3,700 מטוסים פעלו בטרמינל מתחילת השנה, לעומת 14,000 בשנה שעברה. מספר הנוסעים צנח מ-2.4 מיליון ל-650 אלף בלבד.

שלוש חברות הלואו-קוסט המרכזיות – וויז אייר ההונגרית, ריינאייר האירית ואיזיג'ט הבריטית – שהיוו את עמוד השדרה של הפעילות בטרמינל 1, הקפיאו את טיסותיהן לישראל. וויז אייר הודיעה כי לא תחדש טיסות לפני אמצע ינואר 2025, בעוד איזיג'ט דחתה את חידוש הפעילות לסוף מרץ 2025. ריינאייר טרם הודיעה על מועד חזרה לפעילות.

ההסלמה בחזית האיראנית מעמיקה את חוסר הוודאות בענף התעופה. חברות זרות נוספות ממשיכות להודיע על ביטול טיסותיהן לישראל, ואין סימנים לשינוי המגמה בטווח הנראה לעין. הירידה בתנועת הנוסעים ניכרת גם בנתונים היומיים: אתמול נרשמו 47 אלף נוסעים בנתב"ג, והיום צפויים 44 אלף, לעומת 60-70 אלף נוסעים ביום שגרתי.

במסגרת ההיערכות החדשה, כל הטיסות הבינלאומיות ירוכזו בטרמינל 3, בעוד טרמינל 1 ישמש לטיסות פנים-ארציות בלבד עד להודעה חדשה. המהלך נועד לייעל את השימוש בכוח האדם ולהתמודד עם המחסור במאבטחים בנתב"ג.

ההחלטה על סגירת טרמינל 1 לטיסות בינלאומיות משקפת את עומק המשבר בתעופה הישראלית ומעידה על הערכות רש"ת כי המצב הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד לרבעון השני של 2025. צעד זה מהווה נדבך נוסף בשרשרת האתגרים העומדים בפני ענף התעופה הישראלי בעת הזו.

הפוסט השבתת טרמינל 1: משבר התעופה הבינלאומית מעמיק הופיע לראשונה ב-מעקב.

בצל המצב הביטחוני המתוח בישראל, חברת התעופה הלאומית אל על הודיעה היום על הרחבת מדיניות הביטולים המקלה עבור נוסעיה. על פי ההודעה, הנוסעים שרכשו כרטיסי טיסה עד ה-1 באוקטובר 2024 לטיסות המתוכננות להמריא עד סוף אוקטובר, יוכלו לבטל את טיסתם ללא דמי ביטול.

במסגרת המדיניות החדשה, החברה תעניק לנוסעים המבטלים שובר למימוש עתידי בטיסות אל על. ההטבה חלה על כל סוגי הכרטיסים הנמכרים בחברה, כולל מחלקות LITE, CLASSIC ו-FLEX, מהלך המעיד על גמישות משמעותית מצד החברה בתקופה זו.

השוברים שיונפקו במסגרת המדיניות החדשה יהיו תקפים למימוש עד ל-31 בדצמבר 2025, מה שמעניק לנוסעים חלון זמן נרחב לתכנון מחדש של נסיעותיהם. צעד זה מצטרף לשורת הקלות שמציעות חברות תעופה שונות בתקופה זו, במטרה להקל על נוסעים שתכניותיהם השתבשו.

מדיניות זו משקפת את המורכבות של המצב הנוכחי ואת הצורך של חברות התעופה להתאים את עצמן למציאות המשתנה. ההחלטה צפויה להקל על נוסעים רבים הנמצאים בחוסר ודאות לגבי תכניות הטיסה שלהם בתקופה הקרובה.

אל על הדגישה כי היא ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות ותעדכן את מדיניותה בהתאם למצב.

לפרטים נוספים – לחץ כאן

הפוסט אל על: ביטולי טיסות חינם מוארכים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

בעוד שרת התחבורה מירי רגב מנסה להרגיע את הרוחות ומבטיחה חזרה לשגרה בתעופה הבינלאומית, נראה כי המציאות טופחת על פניה. חברת התעופה ההונגרית Wizz Air, אחת מענקיות הלואו-קוסט באירופה, הודיעה על הארכת השעיית טיסותיה לישראל עד ה-14 בינואר 2025. החלטה דרמטית זו מטילה צל כבד על עתיד התעופה הישראלית ומעלה שאלות קשות לגבי אמינות ההבטחות הממשלתיות.

למרות מאמציה של שרת התחבורה מירי רגב, אשר נפגשה בבודפשט עם בכירים הונגרים, נראה כי הדיפלומטיה הישראלית נחלה כישלון חרוץ. רגב, אשר מיהרה לברך את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן – מנהיג שנוי במחלוקת הידוע בעמדותיו ההומופוביות – על "הסיוע" כביכול, נאלצת כעת להתמודד עם המציאות הקשה של המשך השעיית הטיסות.

רגב הצהירה בביטחון כי "בקרוב החברות האירופאיות יחזרו לטוס ארצה", ההחלטה של Wizz Air מוכיחה את ההפך. יתרה מזאת, העובדה שהחברה בחרה להמשיך בהשעיית פעילותה גם לאחר ביטול ההנחיה של הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA), מעלה תהיות לגבי אמינות המידע שמספקת הממשלה לציבור.

השעיית הטיסות של Wizz Air עד 2025 צפויה להוביל לזעזוע משמעותי בשוק התעופה הישראלי. היעדרותה של אחת השחקניות המרכזיות בתחום הטיסות הזולות עלולה לגרום לעלייה דרמטית במחירי הטיסות ולצמצום משמעותי באפשרויות הנסיעה עבור ישראלים ותיירים כאחד. הדבר עלול להוביל לפגיעה אנושה בתעשיית התיירות הישראלית, שכבר סובלת מהשלכות המצב הביטחוני.

החלטתה של Wizz Air משקפת חוסר אמון עמוק של חברות תעופה בינלאומיות ביכולתה של ישראל להבטיח את ביטחון הטיסות במרחב האווירי שלה. העובדה שחברה מסחרית בוחרת להתעלם מהנחיות הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה ולהמשיך בהשעיית פעילותה, מעידה על הערכת סיכונים פסימית ביותר לגבי המצב בישראל.

ההחלטה של Wizz Air מהווה סטירת לחי למאמצים הדיפלומטיים של ישראל. העובדה ששרת התחבורה נאלצה לפנות לדמות שנויה במחלוקת כמו ויקטור אורבן לקבלת סיוע, ועדיין נכשלה בהשגת התוצאה הרצויה, מעידה על בידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית.

המשך השעיית הטיסות עד 2025 צפוי להוביל לפגיעה קשה בענף התיירות הישראלי, שכבר סובל מירידה משמעותית בכניסת תיירים. בנוסף, הדבר עלול להשפיע על יכולתם של ישראלים לטוס לחו"ל, הן מבחינת זמינות הטיסות והן מבחינת עלויותיהן.

נראה כי למרות ההבטחות והמאמצים הדיפלומטיים, ישראל מתקשה לשכנע את חברות התעופה הבינלאומיות בבטיחות המרחב האווירי שלה. השאלה הנשאלת כעת היא: האם זוהי רק הסנונית הראשונה, או שמא חברות תעופה נוספות ילכו בעקבות Wizz Air ויאריכו את השעיית פעילותן בישראל? התשובה לשאלה זו עשויה לקבוע את גורלה של תעשיית התעופה הישראלית בשנים הקרובות.

צילום: מתוך האתר של Wizz Air

הפוסט מירי רגב נכשלה: ביטולי טיסות עד 2025 הופיע לראשונה ב-מעקב.