בנק ישראל הודיע על גיבוש מתווה סיוע פיננסי שנועד לתמוך במשקי בית ובעסקים קטנים וזעירים שנפגעו בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה, שאומץ על-ידי המערכת הבנקאית, נועד לספק הקלה תזרימית לנפגעים ולסייע להם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני.

על פי ההודעה, לקוחות המעוניינים להצטרף למתווה נדרשים לפנות לבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלהם או לבנק שממנו נטלו הלוואה או משכנתה. ההצטרפות למתווה תהיה בתוקף בין התאריכים 16 במרץ 2026 ועד 16 באפריל 2026. בבנק ישראל מציינים כי הבנקים המסחריים רשאים להקדים את תחילת יישום המתווה או את מועד הגשת הבקשות, וכי ייתכן שהמתווה יורחב בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולצרכים העולים מן השטח.

בנוסף נמסר כי מרבית הבנקים מציעים הקלות נוספות מעבר למתווה הבסיסי, ולכן מומלץ לציבור להתעדכן גם באתרי האינטרנט של הבנקים המסחריים.

הקלות למשקי בית שנפגעו

המתווה כולל שורה של הקלות עבור משקי בית שנפגעו כתוצאה ישירה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות חלה על משקי בית שביתם נפגע והם פונו ממנו, וכן על מי שנפצעו ואושפזו בעקבות האירועים.

בהתייחס לדירות שנפגעו, המתווה חל לא רק על בעלי דירה יחידה המתגוררים בנכס עצמו, אלא גם על שתי אוכלוסיות נוספות: בעלי דירה יחידה שאינם מתגוררים בה אך הדירה שבבעלותם נפגעה והדיירים נאלצו להתפנות, וכן שוכרי דירות שהתגוררו בנכס שנפגע ופונו ממנו.

הזכאים במסגרת זו יוכלו לדחות את תשלומי המשכנתה לתקופה של שלושה חודשים ללא הגבלת סכום וללא חיוב בריבית או בעמלות. בנוסף, תינתן אפשרות לדחות הלוואות צרכניות בסכום מצטבר של עד 100 אלף שקלים לתקופה של שלושה חודשים, גם כן ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בכל הנוגע למשכנתאות, מדובר במשכנתאות המתייחסות לדירה ראשונה או למקרים של משפרי דיור.

לצורך הגשת הבקשה, משקי בית שביתם נפגע יידרשו להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם רשמי מוסמך אחר המעיד על פינוי מן הבית. במקרה של פציעה במהלך המבצע, נדרש אישור מגורם מוסמך על אשפוז בעקבות פציעה שנגרמה כתוצאה מהאירועים.

פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע במספר חלופות אפשריות לבחירת הבנק. בין האפשרויות: הוספת התשלומים שנדחו לסוף תקופת המשכנתה, פריסת התשלומים לאורך יתרת תקופת המשכנתה, או העמדת הלוואה בגובה סכום הדחייה ללא ריבית לתקופה של ארבע שנים, כאשר פירעון ההלוואה יחל בחלוף שנה. באשר להלוואות צרכניות, התשלומים שנדחו יתווספו לסוף תקופת ההלוואה.

הקלות לעסקים קטנים וזעירים

המתווה כולל גם מסלול סיוע לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו כתוצאה ממבצע "שאגת הארי". הזכאות מיועדת לבתי עסק שמחזור הפעילות השנתי שלהם עומד על עד 25 מיליון שקלים ואשר נפגעו פיזית או תזרימית בעקבות המבצע.

בתי עסק אלה יהיו זכאים לדחייה של תשלומי הלוואות לתקופה של חודשיים בסכום מצטבר של עד שני מיליון שקלים לבית עסק, ללא חיוב בריבית ובעמלות.

בנוסף, בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים ואשר היו ביתרת חובה בחשבון העסקי נכון ל-1 במרץ 2026 יהיו זכאים לפטור למשך חודשיים מחיוב בריבית על יתרת המינוס בחשבון העסקי, עד סכום של 30 אלף שקלים. הטבה זו ניתנת באופן אוטומטי לבעלי עסקים שמזוהים בבנק כבעלי מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים וכמי שמשרתים במילואים בפועל, או למי שעדכנו את הבנק על כך.

עסקים שאינם עומדים בקריטריונים שנקבעו במסגרת המתווה יוכלו אף הם לבקש דחיית הלוואות עד סכום מצטבר של שני מיליון שקלים לתקופה של חודשיים, אך במקרה זה הדחייה תבוצע בריבית ההסכמית.

בעת הגשת הבקשה נדרשים בעלי עסקים להציג מסמכים המעידים על הפגיעה בפעילות העסקית. במקרה של פגיעה פיזית בבית העסק, יש להציג אישור מהרשות המקומית או מגורם מוסמך אחר על פינוי העסק. אם העסק אינו פעיל במהלך ימי המבצע, יש להציג אישור רואה חשבון, יועץ מס או תצהיר מאומת בידי עורך דין המעיד על אי-פעילות העסק במהלך ימי העסקים שבהם פועל העסק בשגרה.

במקרה של בעלי עסקים ששירתו במילואים בין התאריכים 1 בפברואר 2026 ל-1 באפריל 2026, הזיהוי יתבצע באמצעות תקבול או זיכוי שהתקבל בחשבון בגין שירות המילואים. במקרים שבהם לא ניתן לבצע זיהוי אוטומטי, ההטבה תינתן בהתאם לאסמכתה שתוגש על-ידי הלקוח.

לגבי אשראי עסקי, פריסת התשלומים לאחר הדחייה תתבצע בדרך של הוספת התשלומים לסוף תקופת ההלוואה. במקרה של אשראי עסקי שיתרת תקופתו לפירעון עולה על שלוש שנים, ניתן יהיה לבצע פריסת תשלומים בהתאם למנגנון שנקבע לגבי משכנתאות.

בנק ישראל מציין כי המתווה נועד לספק מענה ראשוני לצורכי המימון של משקי הבית והעסקים שנפגעו, וכי הבנקים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות ולהתאים את ההקלות בהתאם למצב בשטח.

הפוסט בנק ישראל מציג מתווה סיוע לנפגעי מבצע "שאגת הארי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט ריבית קפואה ב-4.5%: בנק ישראל צופה האטה כלכלית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-20 באוגוסט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, החלטה שכמעט עברה מתחת לרדאר הציבורי אך מסתירה מאחוריה תמונה כלכלית מורכבת של התאוששות זהירה על רקע אי וודאות גיאופוליטית מתמשכת.

ההחלטה להקפאת הריבית מגיעה בעיתוי רגיש כאשר המשק הישראלי מתאושש מההשפעות הכלכליות של מבצע "עם כלביא", אך עדיין נאבק עם השלכות רחבות יותר של המלחמה המתמשכת. לפי נתוני בנק ישראל, הפעילות הכלכלית במשק מתאוששת אמנם לאחר ירידה ניכרת במהלך המבצע, אך אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה נמשכת ומשפיעה על קבלת החלטות כלכליות.

התמונה המקרו-כלכלית מציגה משק שמתמודד עם התכווצות של 3.5% ברביע השני במונחים שנתיים, אך בנק ישראל מציין כי נתון זה אינו משקף את רמת הפעילות לאורך הרביע כולו בשל ההשפעה המהותית של מבצע "עם כלביא". בניכוי השפעות אלה, הצמיחה הייתה חיובית אם כי נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.

האינפלציה מהווה גורם מרכזי בהחלטת הוועדה. קצב האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירד ועמד ביולי על 3.1%, מעט מעל לגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.3% ובחודש יולי ב-0.4%, כאשר האינפלציה בחודשים האחרונים מתאפיינת בתנודתיות גבוהה. בניכוי אנרגיה ומזון, השיעור השנתי של האינפלציה עמד על 3.5%.

האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית מצביעים על חזרה מהירה של המשק לרמת פעילות הדומה לזו שהייתה טרם מבצע "עם כלביא". נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים על התאוששות מיידית בתום המבצע, ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה גבוהה מרמתם טרם המבצע. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש יולי עלה, אולם טרם שב לרמתו ערב המבצע.

שוק העבודה נותר הדוק וחזר בקירוב למצבו טרם מבצע "עם כלביא". שיעור האבטלה הרחבה של גילאי 15 ומעלה עמד בחודש יולי על 3.5%, דומה לרמתו טרם המבצע. שיעור המשרות הפנויות עלה בחודש יולי ושב לרמתו טרם המבצע, בעוד ששיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים ירד משמעותית ועמד על 0.8%, עדיין מעל רמתו טרם המבצע. השכר הנומינלי במרץ-מאי גדל ב-4.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרביעון השלישי של 2023, בעוד שבמגזר העסקי הוא עלה ב-5%.

שוק הדיור מציג מגמות מעורבות. בארבעת החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות, וקצב עליית מחירי הדירות השנתי הוסיף להתמתן ועמד בחודשים מאי-יוני על 2.5%. רכיב שכר הדירה עלה בחודש יולי ב-3.3% במונחים שנתיים, כאשר בחוזים המתחדשים נרשמה עליה שנתית של 2.6%, ובחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר נרשמה עליה של 5.4%. בחודש יולי הועמדו משכנתאות בסך של כ-10.7 מיליארדי שקל, כאשר שיעורי הפיגורים במשכנתאות נותרו יציבים ברמה נמוכה.

המצב הפיסקלי מציג תמונה מדאיגה. הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בחודש יולי ב-4.9 אחוזי תוצר, ירידה של 0.2 נקודות אחוז מהחודש הקודם. על פי החלטת הממשלה, תקרת הגירעון בתקציב המדינה תגדל ל-5.2 אחוזי תוצר. בנק ישראל מזהיר כי ככל שהמלחמה תתעצם ותתארך, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, שהצמיחה תהיה מתונה יותר, ושהגרעון בתקציב והאינפלציה יהיו גבוהים יותר.

השווקים הפיננסיים משקפים את אי הוודאות הכלכלית. מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם פיחות של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ושל 0.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-0.8%. פרמיית הסיכון של ישראל התייצבה ברמה נמוכה בהשוואה לערב מבצע "עם כלביא", אך נותרה גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל".

מדדי המניות המקומיים רשמו ירידות שערים קלות בתקופה הנסקרת, זאת בשונה ממגמת העלייה בשווקים העולמיים, אם כי מתחילת השנה המדדים המקומיים בולטים לטובה. מרווחי האג"ח הממשלתי השקלי והדולרי עלו מעט, ותשואת האג"ח הממשלתית השקלית ל-10 שנים עלתה מעט בתקופה הנסקרת.

הסביבה הכלכלית הגלובלית מציגת תמונה מעורבת. קצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית נותר מתון, כאשר תחזית הצמיחה הגלובלית עלתה קלות ל-2.8%. אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים של ממשל ארה"ב נותרה גבוהה, אם כי החשש מהחרפה של מלחמת הסחר פחת מעט כתוצאה מהסכמות לגבי רמת המכסים שהושגו עם שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב.

בארה"ב התוצר התרחב ברביעון השני של השנה ב-3% במונחים שנתיים כאשר הצריכה הפרטית המשיכה להתמתן. נתוני שוק העבודה לחודש יולי היו חלשים, עם תוספת משרות נמוכה משמעותית מהתחזיות המוקדמות ועדכון חד מטה בנתוני מאי ויוני. הפד הותיר את הריבית ללא שינוי על רקע אי הוודאות במדיניות המכסים והחשש מהאצה באינפלציה, כאשר ההסתברות להפחתת ריבית לספטמבר נותרה גבוהה.

בנק ישראל מזהה מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד, ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע והרעה בתנאי הסחר העולמיים. על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

גיוסי ההון במגזר ההיי-טק דומים לרמתם טרם מלחמת "חרבות ברזל", מה שמעיד על יציבות יחסית במגזר המרכזי לכלכלה הישראלית. היבוא והיצוא עלו בחודש יולי לאחר ירידה בחודש יוני בהשפעת מבצע "עם כלביא" והמגבלות על ההובלה האווירית בעקבותיו.

ההחלטה להקפיא את הריבית משקפת את המאבק של בנק ישראל לאזן בין הצורך לתמוך בהתאוששות הכלכלית לבין השמירה על יציבות המחירים. החזאים צופים שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד בחודשים הקרובים, כאשר הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות סביב מרכز תחום היעד.

החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ב-29 בספטמבר, כאשר סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-3 בספטמבר. ההחלטה תושפע מהתפתחויות נוספות בזירה הגיאופוליטית, מהתנהלות האינפלציה ומקצב ההתאוששות הכלכלית, כאשר אי הוודאות הגיאופוליטית נותרה הגורם המרכזי המעצב את המדיניות המוניטרית בישראל.

הפוסט בנק ישראל קופא ריבית: המשק מתאושש בזהירות הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוח חדש של בנק ישראל לשנת 2024 חושף כי רפורמת יציב להסדרת לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל צפויה לגרום למחסור חמור ברופאים בישראל בשנים הקרובות. הרפורמה, שנועדה לשפר את איכות ההכשרה הרפואית, תפחית את מספר הרופאים החדשים בכ-400–600 בכל שנה החל מ-2026, עם השפעה משמעותית במיוחד באזורי הפריפריה.

על פי הדוח, שיפורסם בסוף החודש, מחסור זה צפוי להחריף נוכח המאפיינים הדמוגרפיים של ישראל – גידול טבעי גבוה והזדקנות האוכלוסייה, לצד פרישה צפויה של רופאים רבים לגמלאות בשנים הקרובות. בנק ישראל מדגיש את הצורך הדחוף ליישם צעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.

רפורמת יציב, שהחלה בשנת 2019, מהווה נקודת מפנה במדיניות ההכשרה הרפואית בישראל. הרפורמה נולדה בעקבות תלונות שהתקבלו במשרד הבריאות בשנים 2017-2018 על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל. בתגובה, בחן האגף לרישוי מקצועות רפואיים את המוסדות ללימודי רפואה בחו"ל והגדיר קריטריונים מקצועיים נדרשים כדי שבוגריהם יוכלו לעבוד בישראל כרופאים.

על פי הקריטריונים החדשים, אושרו כל המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD ומוסדות מסוימים במדינות שאינן חברות בארגון, כגון מספר מוסדות בירדן וברומניה. שאר המוסדות נפסלו, והוחלט כי ישראלים שהחלו את לימודיהם בשנת 2019 ואילך במוסדות שאינם מאושרים לא יוכלו לגשת לבחינות הרישוי בישראל.

השפעתה של הרפורמה צפויה להתבטא החל משנת 2025, בשני אופנים עיקריים – ירידה במספר הרופאים החדשים ושיפור באיכות הממוצעת של הכשרת הרופאים עקב פסילת המוסדות החלשים.

נתוני הדוח מראים כי בשנים 2019–2021, מספר הרופאים החדשים בוגרי הפקולטות שנפסלו היה כ-500–600 בשנה, המהווים כ-30 אחוזים מהרופאים החדשים שקיבלו רישיון באותן שנים. בהתחשב במגמת העלייה שאפיינה את השנים האחרונות, סביר להניח שבשנים 2022–2024 מספר זה גדל מעבר ל-600.

המחקר מדגיש את הפערים המשמעותיים בין שלוש קבוצות הרופאים הנבדלות זו מזו במקום הלימודים – בוגרי פקולטות ישראליות, בוגרי פקולטות מאושרות בחו"ל ובוגרי פקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה. הציונים ושיעורי ההיבחנות של בוגרי המוסדות הישראליים גבוהים במידה ניכרת מאלה של בוגרי הפקולטות המאושרות בחו"ל, ונתוניהם של אלה גבוהים במידה ניכרת מנתוניהם של בוגרי הפקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה.

הפערים הגדולים לרעתם של בוגרי הפקולטות הלא מאושרות בחו"ל מרמזים כי רבים ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים רפואה במוסדות שנפסלו יתקשו להתקבל ללימודים בפקולטות המאושרות בחו"ל, לא כל שכן בישראל. יחד עם זאת, ניתוח לפי האחוזונים ה-25 וה-75 מצביע על חפיפה לא מבוטלת בין בוגרי חו"ל במוסד לא מאושר לבוגרי חו"ל במוסד מאושר, מה שמעיד על האפשרות שחלק ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים בפקולטות שנפסלו יוכלו להתקבל לפקולטות שאושרו במסגרתה.

לכן, בנק ישראל מעריך כי ירידת מספרם של הרופאים החדשים בשנים הבאות כתוצאה מהרפורמה תהיה נמוכה במקצת ממספר הרופאים שלמדו בפקולטות שנפסלו בשנים האחרונות, דהיינו כ-400–600 רופאים. הערכה זו עולה בקנה אחד עם הערכות נוספות שהופיעו בדוחות קודמים בנושא.

מממצאי הדוח עולות שתי נקודות נוספות: ראשית, ככל שההישגים בבחינה הפסיכומטרית משקפים את היכולות הקוגניטיביות של הנבחנים, רפורמת יציב צפויה להתבטא בשיפור הרמה הממוצעת של יכולות הרופאים בישראל. שנית, הפערים הגדולים בציוני הבחינה בין בוגרי מוסדות בישראל לבוגרי מוסדות בחו"ל (גם המאושרים שבהם), מלמדים כי מי שנסעו ללמוד בחו"ל אינם בהכרח אלה שציוניהם היו קרובים לסף הקבלה הישראלי.

הדוח מסיק כי ישראלים מוכשרים רבים מוותרים על לימודי רפואה בגלל הרף הגבוה, ובוחרים ללמוד מקצועות אחרים או נוסעים ללמוד רפואה בחו"ל ולא חוזרים לישראל בסיום לימודיהם. המשמעות היא שהסף הגבוה מאוד ללימודי רפואה בישראל גורם למערכת הבריאות הישראלית להפסיד רופאים מוכשרים רבים. ממצא זה תומך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות הישראליות ככלי המרכזי להגדלת מספר הרופאים בישראל.

הדוח מצביע על כך שההתפלגות הגיאוגרפית של מגורי הרופאים אשר הוכשרו במוסדות שנפסלו אינה אחידה. שכיחותם של הרופאים מקבוצה זו במחוזות הצפון והדרום גבוהה משמעותית מאשר במחוזות המרכז. ממצא זה מוביל לשתי תובנות מרכזיות: ראשית, שיעור גבוה יחסית מהרופאים באזורי הפריפריה מתאפיינים ברמת הכשרה נמוכה ביחס לרופאים באזורי המרכז, מה שיכול להשפיע על איכות שירותי הבריאות הניתנים באותם אזורים; שנית, סביר להניח שללא נקיטת צעדים בנושא, השפעתה של הרפורמה על מספר הרופאים צפויה להיות מורגשת במיוחד באזורים אלה.

לנקודה זו חשיבות רבה, מפני שהאזורים הפריפריאליים סובלים כבר היום ממחסור במומחים, כפי שעולה ממחקרים עדכניים. משרד הבריאות נוקט בשנים האחרונות מספר צעדים להגדלת מספר הרופאים בפריפריה ולשיפור איכותם הממוצעת.

על רקע הירידה הצפויה של 400–600 רופאים חדשים החל מ-2026 כתוצאה מיישום הרפורמה, החל משרד הבריאות בשנים האחרונות לנקוט צעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, לטיפוח הקשר עם סטודנטים ישראלים שנסעו ללמוד במוסדות מאושרים בחו"ל ולעידוד עלייה של רופאים.

הצעדים העיקריים שננקטו בנושא זה החל מ-2019 כוללים: פתיחת בית ספר לרפואה באריאל ב-2019 (70 סטודנטים), ביטול תוכניות לסטודנטים מחו"ל והסבת התשתיות לסטודנטים ישראלים מ-2023 (130 סטודנטים), אישור פתיחת פקולטה פרטית ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן ב-2025 (80 סטודנטים), מתן הלוואות מותנות לסטודנטים שנוסעים ללמוד רפואה בפקולטות מאושרות בחו"ל במסגרת תוכנית "אופקים" החל מ-2024 (100 סטודנטים בשנה), ותוכניות נוספות בהיקף קטן יותר.

כמו כן, שתי פקולטות חדשות לרפואה, במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה, נמצאות בתהליכי אישור וצפויות להיפתח בשנים הבאות. בהתאם לחוק ההסדרים 2025, עמד מספר הסטודנטים החדשים לרפואה בישראל בשנת הלימודים 2024 על 1,228, ומתוכנן כי מספר זה יעלה עד 2027 ל-1,700, כחלק מתוכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל.

הגידול הניכר בשנים האחרונות והגידול המתוכנן בשנים הבאות צפויים למתן במידה רבה את השפעתה של רפורמת יציב. יחד עם זאת, כפי שעולה ממספר דוחות שעסקו בנושא, קיימים מספר גורמים נוספים, המדגישים את הצורך ליישם את הצעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.

עם גורמים אלה נמנים גידול האוכלוסייה והזדקנותה, התפלגות הגילים של הרופאים בישראל, המצביעה על פרישה צפויה של רופאים רבים בשנים הקרובות, יחס הרופאים לגודל האוכלוסייה, שהוא בישראל נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD (3.48 ביחס ל-3.7 ב-2022) וגורמים נוספים.

הדוח מדגיש את חשיבות הבחינה התקופתית של התוכנית אחת למספר שנים כדי לעדכן אותה בהתאם להתפתחויות השונות במערכת הבריאות. כמו כן, יש להביא בחשבון שקיים פער של מספר שנים בין השפעתה הצפויה של הרפורמה (מ-2026) לבין הבשלת מרבית הצעדים להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל. פער זה עלול לייצר מחסור זמני בשנים הקרובות.

ישראל מתמודדת עם מצב יוצא דופן בקנה מידה עולמי, כאשר 58 אחוזים מהרופאים שהיו פעילים בישראל בשנת 2020 הוכשרו מחוץ לגבולותיה, שיעור גבוה באופן חריג ביחס למדינות OECD אחרות. קבוצה זו כוללת עולים חדשים, אך רובה מורכבת מישראלים שנסעו ללמוד רפואה בחו"ל בשל רף הקבלה הגבוה ללימודי רפואה בישראל, תוצאת היצע מוגבל של מקומות לסטודנטים בפקולטות הישראליות.

במציאות זו מערכת הבריאות הישראלית מסתמכת במידה רבה על רופאים שהוכשרו בחו"ל, ולכך מספר חסרונות; למשל: אי אפשר לפקח על איכות ההכשרה; הלימודים העיוניים והקליניים אינם תואמים בהכרח למקובל במערכת הבריאות הישראלית; וגדלה ההסתברות להגירת אנשים מוכשרים מהארץ.

המוסדות בחו"ל שבהם ישראלים לומדים מגוונים מבחינת רמת ההכשרה המקצועית והאקדמית שהם מעניקים, והדבר משפיע על המקצועיות של בוגריהם. בשנים 2017–2018 התקבלו במשרד הבריאות תלונות על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני, שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל, מה שהוביל בסופו של דבר ליישום רפורמת יציב.

דוח בנק ישראל הסוקר את כלכלת ישראל בשנת 2024, שיפורסם בסוף החודש, צפוי לספק תמונה מקיפה יותר על השלכות הרפורמה ועל האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות הישראלית בשנים הקרובות.

לקריאת הדוח, אנא לחץ כאן

הפוסט ישראל עומדת לאבד מאות רופאים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט בנק ישראל בודק: מהפכת ה-AI בבנק הפועלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק הפועלים משיק שיתוף פעולה חדשני עם חברת Marketeam.ai במטרה להציע פתרונות שיווק דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית ללקוחותיו העסקיים, אך המהלך מעלה שאלות מהותיות בנוגע לאבטחת מידע ופרטיות.

השקת שירות ה-AI החדש מגיעה על רקע נתונים מטרידים: על פי סקר שערך הבנק באמצעות מכון Sapio, 73% מבעלי העסקים בישראל רואים בשיווק דיגיטלי גורם חיוני להצלחה, אך 89% מהם נאלצים לנהל את מאמצי השיווק בעצמם. בממוצע, בעלי עסקים מקדישים חמש שעות שבועיות לניהול הנוכחות הדיגיטלית שלהם, תוך התמודדות מתמדת עם אתגרי יצירת תוכן רלוונטי ועדכני.

הפתרון שמציע הבנק מגיע בדמות Ella, מנהלת שיווק וירטואלית המבוססת על בינה מלאכותית. המערכת, שפותחה על ידי Marketeam.ai, מציעה ניהול אוטומטי של תוכן שיווקי ברשתות החברתיות. השירות יוצע ללקוחות העסקיים של הבנק ללא עלות למשך שישה חודשים, ולאחר מכן במחיר מוזל של 8 דולר לחודש במקום 99 דולר.

אולם מאחורי ההבטחות השיווקיות עולות שאלות מהותיות. בדיקת "מעקב" העלתה כי רבים מהלקוחות העסקיים אינם מודעים למלוא ההשלכות של שילוב טכנולוגיות AI בשירותים הבנקאיים. סוגיית העברת המידע לחברות צד שלישי, שאינן כפופות לאותה רמת רגולציה כמו הבנק עצמו, מעוררת חששות בנוגע לאבטחת מידע ופרטיות.

המערכת החדשה של Marketeam.ai, שכבר צברה פופולריות בקרב עסקים קטנים ובינוניים בארה"ב ובאירופה, מציעה יכולות מרשימות: החל מיצירת תוכנית תוכן חודשית ועד להפקת פוסטים אוטומטיים לרשתות החברתיות. אך השאלה המרכזית נותרת – כיצד מובטחת הגנת המידע העסקי הרגיש במסגרת השירות החדש?

"מעקב" פנתה לבנק הפועלים ולבנק ישראל בשורת שאלות הנוגעות למנגנוני אבטחת המידע, שקיפות מול לקוחות, ואפשרויות הבחירה העומדות בפני לקוחות שאינם מעוניינים בשירותים מבוססי AI. תגובות הבנק ובנק ישראל יפורסמו עם קבלתן.

בעידן שבו טכנולוגיות AI הופכות לחלק בלתי נפרד מהשירותים הבנקאיים, האיזון בין חדשנות לבין אבטחת מידע ופרטיות הופך למורכב מתמיד. המקרה של בנק הפועלים מדגיש את הצורך הדחוף בהגדרת סטנדרטים ברורים לשימוש במערכות AI בסקטור הפיננסי.

צילום: עמוס תמס עם מנהלת השיווק הווירטואלית של בנק הפועלים

הפוסט בנק הפועלים משיק מהפכת AI בשיווק העסקי הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל הודיע היום על השקת מתווה חדש להקלות באשראי עבור בעלי עסקים בצפון המדינה, כחלק ממאמצי השיקום הכלכלי בעקבות ההסלמה הביטחונית. המתווה, שאומץ על ידי הבנקים המסחריים, מציע אפשרות לדחיית תשלומי אשראי עסקי לתקופה של שלושה חודשים.

על פי המתווה החדש, עסקים עם מחזור פעילות שנתי של עד 25 מיליון שקלים יוכלו לדחות תשלומי אשראי בסכום מצטבר של עד 2 מיליון שקלים. ההקלה אינה כוללת הלוואות בשיתוף פעולה מסחרי עם צד שלישי. הבנקים התחייבו שלא לגבות ריבית נוספת או עמלות בגין דחיית התשלומים.

התשלומים שיידחו יתווספו בסוף תקופת ההלוואה המקורית. בעלי העסקים הזכאים יוכלו להגיש את בקשותיהם החל מה-10 בדצמבר 2024 ועד ה-10 בפברואר 2025. דחיית התשלומים תיכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2025, או במועד מאוחר יותר בהתאם למועד הגשת הבקשה.

במקביל, הודיע בנק ישראל על הארכת המתווה הקיים עד ל-31 במרץ 2025. צעד זה נועד להעניק לעסקים בצפון גמישות פיננסית נוספת בתקופה המאתגרת של השיקום והחזרה לשגרה.

יוזמה זו מצטרפת לשורת צעדים שנוקט בנק ישראל לתמיכה בכלכלת הצפון מאז תחילת ההסלמה הביטחונית. המהלך נועד להקל על העסקים להתמודד עם הקשיים התזרימיים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני ולאפשר להם להמשיך בפעילותם העסקית.

בעלי עסקים המעוניינים לקבל מידע נוסף או להגיש בקשה מוזמנים לפנות לסניפי הבנקים שלהם. הבנקים נערכו למתן מענה מהיר ויעיל לפניות במסגרת המתווה החדש.

הפוסט בנק ישראל מציע הקלות אשראי לעסקים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל פרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרבעון השני של 2023, המצביעים על גידול משמעותי בהיקף ההשקעות. לפי הדו"ח, שווי התיק עמד בסוף יוני על 5 טריליון ו-750 מיליארד שקל, עלייה של 65 מיליארד שקל לעומת סוף הרבעון הראשון.

הנתונים מראים כי האפיק המועדף על הישראלים הוא מזומן ופיקדונות, עם כמעט 2.1 טריליון שקל המוחזקים בעיקר בחשבונות עו"ש. במקום השני נמצאות השקעות בחו"ל, עם 1.18 טריליון שקל, ואחריהן אגרות חוב ממשלתיות ומק"מ של בנק ישראל, עם 1.06 טריליון שקל.

מניות הנסחרות בבורסה בישראל מהוות חלק משמעותי מהתיק, עם 668 מיליארד שקל. אגרות חוב קונצרניות סחירות מגיעות ל-397 מיליארד שקל, בעוד נכסים אחרים, כולל אגרות חוב קונצרניות לא-סחירות, מסתכמים ב-340 מיליארד שקל.

הנתונים מצביעים על מגמות מעניינות ברבעון השני. בעוד שערך המניות הישראליות בתיק ירד ב-8.5%, ההשקעות בחו"ל גדלו ב-6.1%. שינויים אלה משקפים את המגמות בשווקים הפיננסיים ואת העדפות ההשקעה המשתנות של הציבור הישראלי.

העלייה בנפח התיק הפיננסי והתמורות במבנהו מבליטות את נחיצות המעקב אחר מגמות בשוק ההון ואת השלכותיהם של גורמים כלכליים מקומיים וגלובליים על החלטות ההשקעה של הציבור הישראלי.

קרא עוד – לחץ כאן

הפוסט עלייה בהשקעות חו"ל: תיק הציבור מתרחב הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי הדיווחים, נתניהו הורה לשר האוצר, לנגיד בנק ישראל, למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולרשות המיסים לבחון את האפשרות לבטל את השטר. הרקע למהלך נעוץ בטענה כי שטר ה-200 שקל נפוץ במיוחד בקרב גורמים עברייניים ומשמש כאמצעי נוח להעלמות מס ולפעילות כלכלית לא חוקית.

גורם נוסף שהוזכר כמניע אפשרי למהלך הוא הגירעון התקציבי הגדול, המוביל את משרד האוצר לחפש דרכים להגדלת הכנסות המדינה. ההנחה היא כי ביטול השטר יקשה על העלמות מס ויגדיל את היקף הגבייה.

תגובת הציבור לא איחרה לבוא. דיווחים מהשטח מצביעים על כך שאזרחים רבים מיהרו להמיר את שטרות ה-200 שקל שברשותם למטבע זר, בעיקר דולרים ואירו. אחרים פנו לסניפי הבנקים כדי לפרוט את השטרות לאלה של 100 שקל. תופעה זו משקפת את החשש בציבור מפני אפשרות שהשטרות יאבדו מערכם או יהיה קשה להמירם בעתיד.

עם זאת, בנק ישראל, הגורם המוסמך בפועל לקבל החלטה בנושא, הביע עמדה מסויגת. בהודעה שפרסם הבנק נאמר: "בנק ישראל יציג את עמדתו המקצועית בנוגע למהלך כזה, ככל שיעלה לדיון". הבנק הדגיש כי "הסמכות לביטול שטרות על פי חוק הינה של הנגיד", והוסיף כי "עד כה, לא הוצג צידוק מקצועי מבוסס דיו לביטול שטר כזה או אחר". הודעה זו מטילה ספק באפשרות המעשית של יישום המהלך בטווח הקרוב.

מעניין לציין כי ב-16 בספטמבר 2024 צפוי בנק ישראל להשיק קמפיין הסברה בנושא שטרות מזויפים. יש הרואים בעיתוי זה רמז אפשרי לכוונות הבנק בנוגע לעתיד המטבעות והשטרות במדינה.

אם אכן יוחלט על ביטול השטר, צפויים האזרחים להידרש להחליף את השטרות שברשותם או להפקידם בחשבונות הבנק. מהלך כזה עשוי להשפיע משמעותית על התנהלותם הכלכלית של אזרחים רבים ועל המערכת הפיננסית בכללותה.

בשלב זה, המצב נותר לא ברור, כאשר מצד אחד ישנה יוזמה ממשלתית לבחון את הנושא, ומצד שני הסתייגות מקצועית של בנק ישראל. הציבור ממתין להתפתחויות נוספות, כאשר רבים כבר נקטו בצעדים מקדימים מחשש לעתיד השטר.

צילום: בנק ישראל

הפוסט מהפכת המזומן: האם שטר ה-200 יעלם מהארנק שלכם? הופיע לראשונה ב-מעקב.

המודל העסקי של "Credit Go" מעורר שאלות רבות. החברה משתמשת בשיטה מורכבת הכוללת שיתוף פעולה עם חברות סלולר מוכרות כמו הוט מובייל, סלקום ופרטנר. הלקוחות נדרשים לרכוש מכשירי טלפון וציוד נלווה מחברות אלה כחלק מתהליך קבלת ההלוואה.

"זה הכל עובר דרך חברות הסלולר, ואני נותנת לך כסף במזומן", כך הסבירה נציגת החברה ללקוח פוטנציאלי. לפי דבריה, "Credit Go" מקבלת את המכשירים מהלקוח ומוכרת אותם שוב או מחזיקה אותם כספק. "אותך זה לא אמור לעניין מה עושים עם המכשירים, אתה פשוט מקבל כסף", הוסיפה הנציגה.

תנאי ההלוואה המוצעים מעוררים דאגה רבה. על פי המידע שהגיע לידינו, הלקוח נדרש להחזיר 1,250 ש"ח מדי חודש למשך 36 חודשים, כאשר הוא מקבל רק 20,000 ש"ח בפועל. כלומר, סך ההחזר מגיע ל-45,000 ש"ח – ריבית אפקטיבית של למעלה מ-100% על פני תקופת ההלוואה.

מה שמעורר דאגה נוספת הוא חוסר השקיפות של "Credit Go". החברה לא הציגה אישורים לניהול עסק, ובאתר האינטרנט שלה לא נמצא מספר ח.פ. (חברה פרטית) כנדרש בחוק. זאת ועוד, החברה אינה מתעניינת במצב חשבון הבנק של הלקוח או ביכולתו לעמוד בהחזרים.

בעוד שהצורך באשראי זמין ומהיר הוא מובן, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כלכלית, חשוב שהציבור יהיה מודע לסיכונים הכרוכים בהלוואות בתנאים כה קשים. מומלץ לבדוק היטב כל הצעת הלוואה, לקרוא את האותיות הקטנות ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים לפני חתימה על הסכם.

הרשויות נקראות לפעול ביתר שאת כדי להגן על הציבור מפני ניצול פיננסי ולהבטיח שוק אשראי הוגן ושקוף לכל אזרחי ישראל.

חברות הסלולר מתנערות: אין שיתוף פעולה עם Credit Go.

חברות הסלולר הגדולות (הוט מובייל, סלקום, פרטנר ופלאפון) הצהירו שאין להן קשר עם חברת Credit Go.

הפוסט חברות הלוואות מציעות כסף מהיר במחיר כבד הופיע לראשונה ב-מעקב.