תחקיר מיוחד: רעידת אדמה בעולם כינוס הנכסים, האשמות חמורות בדבר קשרים נטענים עם ארגוני פשיעה, זיוף מסמכים והטלת אימה על חייבים. ברקע נשמעות טענות חריפות שלפיהן מדובר בכספים ש"מגואלים בדם ובזוהמה", ביטוי חריף המתאר, לטענת המבקרים, רווחים שנצמחו על רקע מצוקתם וסבלם של בני אדם.

המערכת שמאחורי הקלעים של עולם הנדל"ן

תחום כינוס הנכסים, המימון וחדלות הפירעון בישראל מנהל מדי שנה נכסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. זהו שוק כלכלי עצום, שבו נכסי מקרקעין של אנשים פרטיים וחברות מועברים לניהול חוקי של גורמים חיצוניים – נאמנים, כונסי נכסים ובעלי תפקיד מטעם בתי המשפט – במטרה להביא למיצוי נכסי קופת ההליך לטובת הנושים.

אולם, שורה של פרסומים קשים, עדויות מצולמות, מאבקים משפטיים וקמפיינים ציבוריים חסרי תקדים, מעלים לאחרונה טענות חמורות ביותר המרעידות את ענף הנדל"ן המשפטי. במוקד הסערה עומדים עורכי דין מובילים בתחום, ובראשם עו"ד ישראל שפלר, הנחשב לאחד השמות המוכרים בענף, שותפיו, בנו עו"ד נוי שפלר, ובכירים בתחום המימון החוץ-בנקאי, בהם שלומי תורג'מן, מנכ"ל פלטפורמת המימון והאשראי BTB (Be The Bank – BTB Israel).

יחד עם זאת, מתנהל בשטח מאבק אקטיבי בהובלת גופים אזרחיים ועורכי דין המייצגים חייבים, ובהם ארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים" ועמוד הפייסבוק "מגן רפאל סיוע לחייבים". אלה מנהלים קמפיין חריף, חסר פשרות, המציג עדויות קשות ומייחס לכונסי הנכסים פעילות פלילית מאורגנת, חריגה מסמכויות והטעיה שיטתית של בתי המשפט.

הפרסומים הציבוריים משתמשים בביטויים חריפים במיוחד, ומגדירים את הרווחים המופקים בהליכים אלו כ"כספים מגואלים בדם ובזוהמה מוסרית", על רקע מה שהם מתארים כניצול אכזרי של קשישים, אלמנות וחייבים מחוסרי הגנה.

"בריחה מבית המשפט": הקמפיין החריף של ארגון "הבית בידנו"

סדרת פרסומים רחבת היקף שהפיץ ארגון "הבית בידנו" תחת הכותרת "רעידת אדמה בבית משפט – בדיון במעמד הצדדים", עוררה גלים ברשתות החברתיות ובקהילה המשפטית.

בנוסף, במסגרת קמפיין זה פורסמו תמונות שצולמו, בתוך אולם בית משפט, ובהן נראה עו"ד ישראל שפלר יוצא מן המקום במהירות.

בסרטון שפורסם בעמוד הפייסבוק ובאתר האינטרנט של ארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים", נשמעות טענות קשות והאשמות חמורות המופנות כלפי עו"ד ישראל שפלר ועו"ד דורית פיכטמן-רובין ממשרדו. החומרים והתמונות שפורסמו כוללים ציטוטים בוטים המיוחסים במישרין לעו"ד שפלר ולדפוסי הפעולה של משרדו.

בין היתר, נשמע נציג מטעם הארגון 'הבית בידנו' מטיח דברים קשים בעו"ד ישראל שפלר: "אני הולך להכניס אותך למעצר עם הבן שלך", "התעללת באנשים", "זייפת הלוואה ובקשות", "גנבת את נכסיהם של אנשים" ו"איימת על עורכי הדין". במקביל, הופנתה כלפי עו"ד פיכטמן-רובין האמירה: "איך את לא מתביישת להסתכל לאנשים בעיניים".

מן התיעוד עולה כי עו"ד ישראל שפלר עזב את המקום במהירות, בעוד שעו"ד דורית פיכטמן-רובין נותרה ישובה באולם בית המשפט. עם זאת, השניים לא מסרו כל תגובה לדברים שהשמיע לעברם נציג הארגון "הבית בידנו – סיוע לחייבים בכינוסי נכסים".

הסרטון צולם על ידי אנשי הארגון בתוך אולם בית המשפט, בעת שנכחו במקום קלדנית, עובדי מנהלה וקהל. בהתאם לתיקון 106 לחוק, שנכנס לתוקפו בינואר 2026 והרחיב את מגבלות התיעוד בתחומי בתי המשפט, ייתכן כי החומרים כוללים גם בני אדם שחל איסור לצלמם ללא אישור מתאים.

משכך, ומאחר שפרסום תיעוד מתוך אולם דיונים מחייב, ככלל, אישור או החלטה שיפוטית, מערכת "מעקב" נמנעת מפרסום הסרטון ככלי תקשורת. עם זאת, התיעוד שמור במערכת לצורכי הוכחה בלבד, וניתן יהיה להסתמך עליו לצורך בירור העובדות ככל שיהיו טענות בדבר אי-דיוקים או מחלוקת על תוכן הדברים.

יש לציין כי הפרסומים מטעם הארגונים "הבית בידנו" ו"מגן רפאל – סיוע לחייבים" המשיכו בקו ביקורתי ותקיף במיוחד. במסגרת אותם פרסומים כינו גורמים מטעמם את עו"ד ישראל שפלר ואת בנו, עו"ד נוי שפלר, "עבריינים", ואף טענו כי הם מנהלים, לטענתם, "ארגון פשיעה". לצד האמירות החריפות פורסמה גם קריאה פומבית לציבור הרחב: "צפו בעדויות מפלילות של קורבנות ועו"ד".

באותם חומרים שולבו מסמכים רשמיים, מודעות מכר ופרסומי נדל"ן שונים של משרד "שפלר ושות' עורכי דין ומגשרים", הנוגעים לעסקאות ולנכסים בערים ראשון לציון, רמת השרון ובאזורים נוספים ברחבי הארץ. באמצעות הצגת מסמכים אלה ביקשו מובילי הקמפיין, ככל הנראה, להמחיש לציבור את מה שהם מציגים כדפוס פעילות רחב ומתמשך בתחום כינוסי הנכסים, ולא כאירוע נקודתי או מקרה בודד.

טענות למעורבות ארגוני פשע בפרויקט בתל אביב

ההסתבכות המשפטית והציבורית של עו"ד שפלר קיבלה ממד נוסף בעקבות פרסומים הנוגעים לפרויקטים מסחריים וקבוצות רכישה שנקלעו למשברים פיננסיים קשים. ב-9 בפברואר 2026, פורסמה כתבה באתר "מרכז הנדל"ן" (על ידי הכתב דרור ניר קסטל) תחת הכותרת החמורה: "ארגוני פשע מעורבים: מונו נאמנים זמניים לקבוצת חכם בעקבות קריסת הפרויקט בת"א".

הכתבה עסקה במשבר החריף סביב פרויקט הנדל"ן "ישראל ב"ק" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. על פי המתואר בהליך, 124 רוכשים שרכשו זכויות בפרויקט פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי שילמו סכום עתק של כ-96 מיליון שקלים עבור זכויות במקרקעין ודמי ניהול, אך הפרויקט נותר תקוע: לא הושלמו הליכי תכנון מהותיים, לא התקבלו היתרי בנייה, ובקופות החברות לא נותרו כספים זמינים.

במסגרת הבקשה המשפטית העלו הרוכשים טענות קשות בדבר קריסה כלכלית של קבוצת חכם, חשש מבוסס לשימוש בכספי הפרויקט לצורך כיסוי חובות חיצוניים אחרים, הברחת נכסים וכספים, ואף הועלו טענות חמורות בנוגע למעורבות אפשרית של גורמים עברייניים וארגוני פשע בפרויקט.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קיבל את בקשת הרוכשים באופן חלקי והורה על צעד חריג של מינוי נאמנים זמניים לשלוש חברות מתוך הקבוצה לצורך הגנה על הנכסים ובחינת המצב הפיננסי. לתפקיד הנאמנים מונו רו"ח עומר סרבינסק ועו"ד ישראל שפלר. עם זאת, שילובו של שפלר בתיק זה כמנהל ונאמן עורר ביקורת מצד מתנגדיו, הטוענים כי מי שמנהל מרדף אחר כספי חייבים ונמצא בעצמו תחת מתקפה ציבורית, אינו יכול לשמש כנאמן בתיק שבו עולים חשדות למעורבות אלמנטים עברייניים.

התיעודים בפייסבוק: "מכירת מאות נכסים במרמה ותשלום בקריפטו לארגוני פשיעה"

ההאשמות החמורות ביותר נגד משרדו של עו"ד שפלר פורסמו בעמוד הפייסבוק "מגן רפאל סיוע לחייבים". בפוסט המוגדר כ"רעידת אדמה מול המצלמות", תואר אירוע שבו נדרש עו"ד ישראל שפלר על ידי המשטרה לפנות את המקום והורחק ממנו. על פי ההסבר בפוסט, הרקע להרחקתו היה, ככל הנראה, התנהלות בלתי תקינה מצדו.

הפרסום בעמוד "מגן רפאל" מייחס לעו"ד ישראל שפלר, לבנו עו"ד נוי שפלר ולעו"ד דורית פיכטמן-רובין פעילות שיטתית חמורה:

"הטילו אימה על לקוחות בנקים. באופן שיטתי מכרו מאות נכסים במרמה. הבן, עו"ד נוי שפלר, בחסות האב עו"ד שפלר, שילם כסף מזומן ומטבעות קריפטו לארגוני פשיעה, כדי לאיים, לסחוט ולפנות בעלי נכסים בכוח. זייפו הלוואות, מסמכים ובקשות לשופטים. מכרו נכסים במעמד צד אחד, וזהו קצה הקרחון לפשעים של העבריינים בתחפושת של כונסי נכסים".

ככל הנראה, הפרסום מתייחס אף לאירוע מסוים שבמהלכו תועדה התערבות של משטרת ישראל בנכס מקרקעין, ובמסגרתו הוצא עו"ד ישראל שפלר מהמקום ונפתח אירוע משטרתי. במסגרת הפרסום נטען כי אילו היו בידי כונס הנכסים באותה עת כלל המסמכים המשפטיים הנדרשים להוכחת זכויותיו בנכס, לא הייתה משטרת ישראל נוקטת בצעד של הרחקתו והוצאתו מהמקום.

"אנחנו נבוא ונשרוף לך את הבית"

• עדותה של עו"ד איילה זר

בסרטון וידאו שהופץ לציבור, התייצבה עו"ד איילה זר והטיחה האשמות ישירות וקשות בהתנהלותם של עו"ד ישראל שפלר ומשרדו. עו"ד זר חשפה את סיפורה של אישה, שזוהתה באות נ', אשר נקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה בעקבות הליכי כינוס נכסים שניהל נגדה משרדו של שפלר.

לדברי עו"ד זר, בתום דיון משפטי בעניינה של נ', נאמר לה, לפי הטענה, על ידי כונס הנכסים (ממשרד עורכי הדין של עו"ד ישראל שפלר) וגורמים נוספים מהמשרד, המשפט הבא: "אנחנו נבוא ונשרוף לך את הבית!".

עו"ד זר תיארה את ההשלכות ההרסניות של האמירה הזו:

• האישה נ' נזקקה לטיפול פסיכיאטרי דחוף.

• נ' ניסתה, לפי הטענה, לשים קץ לחייה בעקבות הלחץ והאיומים.

בדבריה הדגישה עו"ד זר את המשמעות הרגשית והנפשית העמוקה של איום מסוג זה, שבו פוגעים בקורת הגג וביציבות של אדם. היא קראה לשים קץ ל"אגרסיביות", ל"איומים" ולשימוש ב"כלים עברייניים" מצד כונסי נכסים, וטענה כי במשרדה הצטברו עדויות רבות נוספות על דפוסי התנהלות דומים.

בנוסף, העידה עו"ד זר על מקרים בהם עו"ד ישראל שפלר הגיע פיזית לנכסים ואיים על עורכי הדין של הצד שכנגד, וכן על לקוח נוסף שאוים והוטרד על ידי גורמים שהוגדרו כ"עבריינים" שנשלחו מטעמם של כונסי נכסים. במקרה אחר, נמסר ללקוחה מסר מאיים לפיו "הנכס לא אמור להיות שלך ובבעלותך". עו"ד זר סיכמה כי עו"ד שפלר חורג מסמכויותיו באופן שיטתי, מנצל את מעמדו, ומבצע הטעיות מכוונות של בתי המשפט.

מאבק משפטי נוסף נגד משרד עו"ד ישראל שפלר ושות': 'פינוי אכזרי של קשישים מבתיהם'

זירה משפטית חדשה נפתחה נגד משרדו של עו"ד ישראל שפלר, הפעם בהובלתו של עורך הדין ירון אסידון. בעדות מצולמת שפורסמה ברבים, חשף עו"ד אסידון מסכת עובדות אותה הגדיר כ"מזעזעת", הנוגעת לפינויים בכפייה של בני זוג קשישים – סבים ל-11 נכדים – מביתם.

הפינוי הכפוי יצא אל הפועל בעקבות טענת בנק דיסקונט כי בני הזוג פגעו בהסדר החוב שנחתם עמם ולא עמדו בתנאיו. ברם, עו"ד אסידון מדגיש כי בחינה מעמיקה ודקדקנית של המסמכים המשפטיים הובילה אותו למסקנה חד-משמעית: טענת הבנק בדבר הפרת ההסכם משוללת כל יסוד, ובני הזוג עמדו בהתחייבויותיהם ככתבן וכלשונן.

לדבריו, פניות חוזרות ונשנות שהופנו לבנק דיסקונט ולכונס הנכסים בתיק, עו"ד ישראל שפלר, במטרה להגיע להבנות שימנעו את מכירת הנכס ונישול הקשישים מביתם – נתקלו בחומה של שתיקה.

עו"ד אסידון הוקיע את המהלך כ"פינוי אכזרי", ומתריע כי אין מדובר במקרה מבודד אלא בתופעה רחבה וכואבת: אזרחים במצב פגיע, או כאלה שאינם זוכים לייצוג משפטי הולם, מושלכים אל הרחוב בעוד נכסיהם נמכרים במחירים הנמוכים משמעותית משווי השוק – מציאות המותירה אותם ללא קורת גג ומבלי שניתנה להם הבמה להשמיע את קולם.

"רצח לי את הנשמה!": עדותה של אם לארבעה ילדים מהרצליה

ארגון "הבית בידנו" פרסם עדות אישית קשה וחותכת, במסגרתה הציגה אישה בשם ש', אם לארבעה ילדים ובעלת דירת מגורים בהרצליה, את חוויותיה מול עו"ד ישראל שפלר. בתמליל העדות מתארת ש' את תחושותיה במילים הקיצוניות: "רצח לי את הנשמה!".

לדברי ש', בעקבות הלוואות ומסמכים שנוהלו, לטענתה, באופן בלתי תקין ופסול מול בנק דיסקונט, היא מצאה את עצמה מפונה בכוח מביתה יחד עם ארבעת ילדיה. הפינוי הותיר אותה ללא יכולת כלכלית לשכור מקום מגורים חלופי, ללא ביטחון כלכלי ובמצב נפשי וכלכלי ירוד ביותר.

ש' פירטה בעדותה כי נאלצה להסתמך לחלוטין על חסדיהם וסיועם של בני משפחה – הורים, אחים וחברים – ועברה להתגורר עמם ללא פתרון מגורים קבוע. המצוקה הכלכלית הגיעה לכדי כך שהיא נאלצה להישען על עזרת הסובבים אותה לצורך אספקת מוצרים בסיסיים ביותר, לרבות מזון עבור ילדיה, מציאות חיים אותה הגדירה כנקודת משבר אנושית עמוקה.

צל העבר: הביקורת השיפוטית הנוקבת נגד עו"ד ישראל שפלר בפרשת "גן אורנים"

הביקורת על התנהלותו של עו"ד ישראל שפלר ככונס נכסים אינה תופעה חדשה, היא מלווה מזה שנים במסמכים ובפרוטוקולים משפטיים רשמיים מן העבר. עדות מובהקת ומזוקקת לכך מצויה בפסק דין חד-משמעי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (במסגרת תיק פש"ר 1112/09), שבו תועדה ביקורת שיפוטית חריפה ונוקבת נגד שפלר.

הפרשה המדוברת עסקה בקריסת עסקיו של יוחאי פלג, מבעלי מתחם האירועים "גן אורנים", אשר עזב את ישראל עם משפחתו בשל חובות כבדים. באותו תיק, טען החייב פלג בפני הכונס כי הסיבה המרכזית לעזיבתו הבהולה את הארץ הייתה מסכת איומים קשה שהופעלה נגדו מצד גורמים המזוהים עם השוק האפור, וזאת לאחר שהבנקים הפסיקו לכבד את המחאותיו והוא חשש למצוא עצמו בעימות ישיר מול נושים וגורמים עברייניים.

בפסק הדין המדובר צוין כי בריחתו של יוחאי פלג מהארץ אינה מוצדקת, אך לצד זאת הביעה הערכאה השיפוטית זעם רב על מפגשו של הכונס עמו בחו"ל. שופטת בית המשפט המחוזי דאז, ורדה אלשיך, מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו של כונס הנכסים הזמני, עו"ד ישראל שפלר, לאחר שהתברר כי טס לחו"ל ונפגש שם עם החייב פלג לצורך קבלת מידע על מצבו הכלכלי.

בהחלטתה הרשמית, הדגישה השופטת אלשיך שני כשלים מרכזיים:

• היעדר היתר מראש: לא היה ברור מדוע וכיצד בחר כונס הנכסים לצאת מגבולות המדינה לצורך פגישה זו, מבלי שקיבל היתר מתאים ומפורש מראש מבית המשפט.

• תמיהה על מקור המימון: הועלה ספק כבד באשר לאפשרות ועל פי איזה דין ימומנו הוצאות נסיעה זו מקופת הכינוס, המגיעות על חשבונם הישיר של הנושים והחייב.

מן המערכת העובדתית עולה כי עו"ד שפלר פעל בשטח באופן עצמאי וחריג, תוך עקיפת אישורים רגולטוריים נדרשים, התנהלות אשר זכתה לביקורת ישירה וחריפה מצד ערכאות שיפוטיות עליונות.

במסגרת זו, העלתה השופטת אלשיך תהיות קשות באשר לנסיבות נסיעתו של שפלר לחו"ל לצורך פגישה עם פלג, אשר נערכה ללא היתר שיפוטי מקדים. השופטת אף ציינה כי סוגיית מימון הוצאות הטיסה מקופת הכינוס נותרה לוטה בערפל. בד בבד, הדגישה השופטת כי מעיון מעמיק בדו"ח הכינוס, לא נמצא צידוק עובדתי או משפטי לבריחתו של יוחאי פלג מן הארץ.

הביקורת הנוקבת התמקדה, למעשה, בעיקרון הבא:

1. נסיעה לחו"ל ללא אישור מפורש מבית המשפט.

2. קיום פגישה עם החייב מחוץ לישראל במסגרת ההליך.

3. שאלת מימון הוצאות הנסיעה מכספי קופת הכינוס.

בחינה תיאורטית של הסוגיות שעלו בפרסום מעלה כי הביקורת נגעה בעיקר לשאלות של חריגה מסמכות או פעולה ללא אישור בית משפט, ניהול לא תקין של קופת כינוס נכסים, ביצוע הוצאות כספיות ללא אישור מתאים, והתנהלות שאינה עומדת בחובות הזהירות והנאמנות של בעל תפקיד.

במישור המשפטי אזרחי או המשמעתי, התנהלות כזו יכולה לעורר שאלות נוקבות בנוגע להפרת חובת אמון של כונס נכסים, הפרת הוראות בית המשפט, התנהלות בלתי תקינה של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, ואף עבירת משמעת לפי כללי לשכת עורכי הדין, אם ייקבע שנפל פגם מקצועי במעשיו.

שתיקת המערכת: פסק הדין החריף שלא עצר את הפעילות

על אף שבית המשפט המחוזי פרסם ביקורת חריפה וקשה כל כך על התנהלותו של עו"ד כמו ישראל שפלר, נדמה כי הגופים האמונים על הפיקוח – ובהם לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים – מגלים אדישות מוחלטת ואינם נוקטים צעד פועל.

במדינות רבות בעולם, עורך דין שהיה סופג קביעות שיפוטיות קשות כאלו מטעם בית המשפט, היה עלול לאבד את רישיונו המקצועי או לכל הפחות מתבייש להמשיך ולשמש בתפקידו. אולם בישראל, הכל עובר בשתיקה. עו"ד שפלר, יחד עם שותפיו, ממשיך לפעול כרגיל בשוק המקצועי, גם כאשר דברים קשים אלו רשומים נגדו שחור על גבי לבן בפסק הדין. מציאות זו מעלה תהייה קשה ומתבקשת: אילו קשרים עומדים לרשותם של עו"ד ישראל שפלר ושותפיו, המאפשרים להם להמשיך בשלהם ללא כל הפרעה מוסדית?

שיקום או פגיעה? זרקור על מערכת חדלות הפירעון

הפרשות הפרטניות הללו מציפות אל פני השטח ויכוח ציבורי ומשפטי רחב בהרבה, הנוגע למבנה ולתקינות של מערכת חדלות הפירעון וכינוס הנכסים בישראל.

הביקורת הציבורית הגוברת, המלווה מעת לעת בקריאות להגברת השקיפות, הפיקוח והבקרה הממשלתית על פועלם של כונסי הנכסים, מדגישה את הצורך החיוני למצוא איזון בין הצורך הכלכלי בגביית חובות לבין שמירה על כבוד האדם, קורת גגו ומניעת ניצול של אוכלוסיות מוחלשות.

נ.ב

לפי נתוני מחקרים וסקירות של מרכז טאוב, כבר לפני יותר מעשור דובר על כ-800 אלף ישראלים עם תיקי הוצאה לפועל פתוחים. מאחר שמדובר בנתונים ישנים יחסית, ולנוכח העלייה ביוקר המחיה, הריבית, המשכנתאות והמשברים הכלכליים בשנים האחרונות – ההערכות בקרב גורמים חברתיים הן שכיום מעגל הנפגעים הכלכליים בישראל גדול אף יותר.

כאשר מביאים בחשבון בני משפחה, ילדים וקרובים המושפעים ישירות מהליכי חוב, עיקולים, כינוסי נכסים וחדלות פירעון – מדובר, ככל הנראה, בכמיליון עד מיליון וחצי ישראלים הנמצאים במעגל הפגיעה הכלכלית והנפשית.

מדובר בכוח ציבורי עצום, אשר עשוי להפוך גם לכוח פוליטי משמעותי. מיליון עד מיליון וחצי אזרחים ובני משפחותיהם הם ציבור בעל קול והשפעה בקלפי, במיוחד על רקע הטענות הקשות הנשמעות מצד חייבים נגד חלק מהנאמנים וכונסי הנכסים.

על רקע זה, מערכת "מעקב" צפויה לקיים פגישות עם חברי כנסת וגורמים ציבוריים, במטרה לקדם דיון רחב בנוגע לזכויות חייבים, כונסי נכסים, נאמנים והצורך, לטענת פעילים בתחום, ברפורמה עמוקה במערכת חדלות הפירעון.

בקרב חייבים נשמעות טענות שלפיהן חלק מבעלי התפקידים מפעילים, ככל הנראה, סמכויות באופן כוחני או בלתי מידתי, ולעיתים מתייחסים לחייבים לא כבני אדם המצויים במשבר – אלא כאל "תיק" או "נכס כלכלי". לצד זאת יודגש כי קיימים גם נאמנים וכונסי נכסים הפועלים במקצועיות ובהתאם לחוק.

צילום: עו"ד ישראל שפלר, מתוך האתר www.shefler.co.il

צילום: עו"ד נוי שפלר, מתוך האתר www.ebnlaw.co.il

הפוסט משטר האימה בשוק הכינוסים: חשיפת טענות הניצול נגד עו"ד ישראל שפלר ו-BTB הופיע לראשונה ב-מעקב.

באוקטובר 2023 (07.10) הודיע בנק דיסקונט כי יגדיל את מסגרות האשראי האוטומטיות ללקוחותיו בתקופת המלחמה. ואולם, איש עסקים לשעבר, בעל נכות בשיעור 65%, מצא את עצמו נקלע להליכי פשיטת רגל לאחר שהבנק ביטל את מסגרת המינוס והאשראי שניתנה לו. המקרה, שאירע במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ממחיש את הפער החריף שבין הצהרות הבנק לבין יישומן בפועל.

איש העסקים סגר את עסקו עם פרוץ הלחימה, לאחר שכבר התמודד עם השלכות מגפת הקורונה והמצב הכלכלי הבלתי יציב. אף שהעסק צלח את תקופת הקורונה, המכה הבאה – פרוץ המלחמה – הייתה קשה מדי ולא אפשרה את המשך קיומו. כאשר פנה לבנק דיסקונט בבקשה להגדלת מסגרת אשראי זמנית בסך 60–70 אלף שקלים, על מנת לגשר על התקופה הקשה, נענה בסירוב נחרץ. תחת זאת, הבנק ביטל את מסגרת המינוס הקיימת ודרש את החזר מלוא חובותיו הקודמים.
לשם הבהרת מצבו, הציג האיש מסמכים המוכיחים כי גופים ממשלתיים – שהיו בין לקוחותיו – הקפיאו את תשלומיהם, וכי לקוחות נוספים ביטלו את התחייבויותיהם. חרף זאת, הבנק לא הביא בחשבון כי המדינה עצמה עיכבה את התשלומים, וממילא נמנעה ממנו היכולת לפרוע את חובותיו.

המצב הכלכלי הקשה הוביל את איש העסקים לדרדרות חמורה. בהעדר יכולת לרכוש מזון בסיסי, הוא נאלץ לאסוף מזון מפחי אשפה ולהסתמך על תרומות של שכנים. כאדם בעל נכות, הוא איבד גם את היכולת לממן בדיקות רפואיות נדרשות ותרופות. המצב הגיע לכדי כך שלא היה ביכולתו לשלם עבור שירותי תקשורת, מה שמנע ממנו ליצור קשר עם הבנק.

על פי המסמכים המשפטיים, עד לפרוץ המלחמה ניהל איש העסקים את חשבונו ללא יתרת חובה, שילם את התחייבויותיו בזמן וקיים יחסים תקינים עם הבנק. עם זאת, כשנקלע למצוקה זמנית בגין נסיבות חריגות שלא היו תלויות בו, הבנק סירב להושיט יד.

במקביל לקשיים הכלכליים, איש העסקים התמודד עם חובות שהצטברו כתוצאה מסגירת העסק, כולל חשמל, שכירות, ארנונה ותשלומים לספקים. רשויות מקומיות הקפיאו תשלומים שהיו מגיעים לו, מה שהחמיר את מצבו הכלכלי.

בנק דיסקונט התחיל להפעיל לחץ משפטי באמצעות עורכי דין ובסופו של דבר תבע את איש העסקים. התביעה הוגשה למרות שעורך הדין המייצג את הנתבע בהליכי פשיטת רגל שלח לבנק מכתב שהודיע על כוונתו לפתוח בהליכי פשיטת רגל עוד לפני הגשת התביעה.

בבקשה לבית המשפט, איש העסקים הבהיר כי אין בכוונתו להתחמק מחובותיו ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל יידרש להתמודד עם מכלול חובותיו. הוא ביקש לתת פסק דין בהיעדר הגנה ולהורות לבנק להגיש את תביעתו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

המקרה מעורר שאלות מהותיות באשר לפער שבין המסרים השיווקיים שמציג הבנק לציבור לבין מדיניותו בפועל. בעוד רותם סלע מככבת בפרסומות הבנק תחת הסיסמה "דיסקונט איתך", ומבטיחה תמיכה בעסקים קטנים בשעת מצוקה, המציאות שחווה איש העסקים הייתה שונה בתכלית.

בהיעדר נתונים מדויקים על היקף המקרים הדומים, קשה לקבוע אם מדובר באירוע חריג או בתופעה רחבה יותר. עם זאת, המקרה מעלה סוגיות עקרוניות באשר לאופן שבו מתמודדים הבנקים עם לקוחותיהם הנקלעים למצוקה כלכלית בתקופות של משבר לאומי.

איש העסקים מסר כי רק בזכות אחותו, שהתגייסה לסייע לו ומממנת את ייצוגו המשפטי, הצליח להתחיל בהליכי פשיטת רגל מסודרים במטרה לשקם את חייו ולצאת ממעגל החובות. עו"ד המייצג אותו בהליכי פשיטת הרגל שלח לבנק הודעה על כוונת הפתיחה בהליכים, אך הבנק בחר להמשיך בתביעה המשפטית.

בתגובה לטענות, בנק דיסקונט דחה את הטענות ומשיך לדרוש את החוב. הבנק מיוצג על ידי עורכי הדין מהמשרד מזור, חכים, בית הלחמי ושותפים.

המקרה מדגיש את החשיבות של בחינת מדיניות הבנקים בטיפול בלקוחות בתקופות משבר, במיוחד כשמדובר באנשים עם מוגבלויות או בנסיבות חריגות. השאלה המתעוררת היא האם הבנקים עומדים בהתחייבויותיהם הציבוריות לתמוך בלקוחותיהם בעתות מצוקה, או שמדובר בהבטחות שיווקיות בלבד.

ציטוטים נבחרים מתוך הבקשה שהוגשה לבית המשפט מטעם הנתבע

הנתבע, מתוך כבוד עמוק למערכת המשפט ולזמן השיפוטי היקר, מביא בפני בית המשפט הנכבד את סיפורו הקשה, שהחל עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום 7.10.2023. עד לאותו יום, חייו הפיננסיים התנהלו ללא רבב – ללא יתרות חובה, בתשלומים סדירים, ובקשרים תקינים עם הבנק התובעת. אך בשעת מצוקה לאומית, מצא עצמו מול חומת אטימות בנקאית, שסירבה להושיט יד.

האבסורד, לדברי הנתבע, זועק לשמיים: בעוד דמותה של רותם סלע מככבת בקמפיינים יוקרתיים תחת הסיסמה "דיסקונט איתך", הרי שבפועל – "דיסקונט נגדך". בקשתו למסגרת אשראי זמנית, בסך 60–70 אלף ש"ח בלבד, נדחתה, למרות שהיה בכך כדי לגשר על תקופת המשבר ולהחזיר את החוב במלואו.

עם פרוץ המלחמה הוקפאו תשלומים שהיו מגיעים לנתבע, ובמקביל סירב הבנק להעניק סיוע. הנתבע, בעל נכות בשיעור 65%, הידרדר במהרה למצב של חוסר יכולת לרכוש מזון, לשלם עבור צרכים בסיסיים ואף להגיע לבדיקות רפואיות. מצבו הידרדר עד כדי איסוף מזון מפחי אשפה והסתמכות על תרומות שכנים.

הנתבע מדגיש כי אין בכוונתו להתחמק מחובותיו, וכי כבר החל בהליכי פשיטת רגל מסודרים. הוא מבקש כי תביעת הבנק תידון במסגרת הליך זה, תוך שמירה על עקרון השוויון בין נושים, ובכך להימנע מבזבוז משאבים שיפוטיים יקרים.

"זהו פרדוקס אכזרי", סיכם הנתבע, "שבו מוסד פיננסי המתהדר בסיסמאות של סיוע ועמידה לצד לקוחותיו, הוא עצמו זה שדוחף אותם אל פי התהום".

את בנק דיסקונט מייצגים בתביעה באי-כוחו, עורכי הדין רון חכים (מס' רישיון 37380) ואח', ממשרד עורכי הדין מזור, חכים, בית הלחמי ושות'.

תגובת בנק דיסקונט:

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 23.3.2025, הגיש הבנק את תגובתו לתיק. כבר בפתח הדברים מובהר, כי בקשת הנתבע אינה עומדת בהוראות הדין, ולפיכך יש לדחותה. ככל שלנתבע טענות לגופו של עניין כנגד התביעה, עליו לפעול בהתאם לחוק ולהגיש כתב הגנה מסודר, בו יעלה את טענותיו. אנו מצפים מהנתבע לשמור על כבוד בית המשפט ולעשות שימוש בשפה נקייה ומכובדת.

למעלה מן הצורך יודגש, כי מקריאת בקשת הנתבע עולה שלא זו בלבד שהוא אינו מכחיש את קיומו של החוב, אלא שהוא אף מודה בו במפורש. מבדיקות שביצע הבנק במערכות הממוחשבות, הן במועד הגשת התביעה והן במועד זה, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהנתבע מצוי בהליך חדלות פירעון. ככל שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים, היה עליו להציגו בפני בית המשפט ולהמציאו לידי הבנק. ככל שהוגשה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, הרי שכל עוד לא ניתן צו כזה – אין כל עיכוב הליכים בעניינו. מובן כי אם וכאשר יינתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של הנתבע, יעתור הבנק בבקשה מתאימה לעיכוב ההליכים בתיק.

לאור כל האמור, עמדת הבנק בתיק זה הובהרה במלואה בפני בית המשפט.

דיסקונט חוגג רווחי עתק – הלקוחות נאנקים

בנק דיסקונט פרסם את תוצאותיו הכספיות לרבעון הראשון של השנה, המציגות רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל – עלייה של 6.7% בהשוואה לרווח של 1.04 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח משקף תשואה על ההון של 13.6%, ירידה לעומת 14.1% בשנה שעברה, אולם למרות השחיקה בתשואה, הבנק מתכנן חלוקת רווח נדיבה לבעלי המניות: 446 מיליון שקל כדיבידנד במזומן, המהווים 40% מהרווח, ורכישה עצמית של מניות בהיקף של 111 מיליון שקל, 10% נוספים מהרווח. סך הכול מדובר בחלוקה של מחצית מהרווח הנקי – שיעור החלוקה המרבי שאושר על ידי הפיקוח על הבנקים.

במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי של דיסקונט הסתכם ב־2.15 מיליארד שקל, עלייה מתונה של 2.7% בלבד, עם תשואה על ההון של 13.3% – הנמוכה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה זו. לצד זאת, הבנק מציג שינוי מבני משמעותי: בעקבות התקדמות הליך מכירת כאל, דו"חות החברה מציגים לראשונה את פעילות כרטיסי האשראי כ"פעילות מופסקת", כשהתוצאות מוצגות בנפרד מתוצאות הבנק.

עלייה זו ברווחיות מתרחשת חרף ירידה חדה בהפרשות להפסדי אשראי – 60 מיליון שקל בלבד ברבעון, לעומת 191 מיליון שקל בשנה הקודמת. במחצית כולה ההפרשות הסתכמו ב־112 מיליון שקל, כמעט מחצית מהיקף ההפרשות בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הכנסות הבנק מעמלות רשמו זינוק של 10.3%, ובעיקר בעמלות מניירות ערך שצמחו ב־12.2% ל־101 מיליון שקל, ובעמלות מעסקי מימון שכמעט הוכפלו והגיעו ל־70 מיליון שקל.

לצד ההכנסות, הבנק נאלץ להתמודד עם גורמים שפגעו בשורת הרווח: פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב חייב את חברות כרטיסי האשראי לשלם מע"מ על חלק מעסקאות המט"ח שלהן רטרואקטיבית משנת 2012, מה שחייב את דיסקונט להפריש 75 מיליון שקל. נוסף על כך, הבנק שילם 86 מיליון שקל במס מיוחד שהוטל על הבנקים לשנים 2024–2025, אם כי שאר הבנקים לא בחרו להחריג תשלום זה מדו"חותיהם. גורם נוסף שפגע בתוצאות הוא שחיקה במרווח המימון: מ־1.6% ברבעון המקביל ל־1.4% כעת, וכאשר מנטרלים יתרות עו"ש שאינן נושאות ריבית – ירידה חדה מ־1.4% ל־0.9%. האינפלציה, שעמדה על 1.3% בלבד לעומת 1.6% בשנה שעברה, הקטינה גם היא את הכנסות המימון, שעמדו על 2.9 מיליארד שקל – עלייה שולית של 1.9% בלבד.

בתחום האשראי, הבנק רשם מתחילת השנה צמיחה כוללת של 3.7% והגיע לתיק אשראי של 277 מיליארד שקל. האשראי לעסקים גדולים גדל בשיעור מרשים של 7.4%, המשכנתאות גדלו ב־4%, האשראי לעסקים קטנים וזעירים עלה ב־3.5%, בעוד שהאשראי למשקי בית כמעט ולא השתנה – עלייה זניחה של 0.4% בלבד.

בד בבד, הבנק חתם על הסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים, שיהיה בתוקף עד 2027. ההסכם כולל סיום העסקתם של 75 עובדים במעמד קבוע, הגבלת צבירת ימי מחלה, ותוספות שכר חודשיות בממוצע של 500 שקל לעובד (למעט עובדים בחוזים אישיים) – בכפוף לביצועיהם. לפי הנהלת הבנק, להסכמים אלה לא צפויה להיות השפעה מהותית על הרווחיות.

נתונים אלה ממחישים את הפער שבין תחושת הציבור, ובמיוחד הלקוחות, לבין מציאות עסקית שבה בנק גדול במדינה מצליח להגדיל רווחים ולחלק מאות מיליוני שקלים לבעלי המניות, גם כאשר חלק מלקוחותיו מתמודדים עם יוקר מחיה הולך וגובר, עלויות אשראי גבוהות ועמלות שממשיכות לעלות. בעוד שדיסקונט מציג רווחיות נאה ומימוש אסטרטגיות חלוקה אגרסיביות, השחיקה במרווחי המימון לצד הצמיחה המתונה בתחומים מסוימים עשויה להעיד על אתגרים שיחייבו את הבנק למצוא מקורות נוספים לשימור קצב הרווחיות בשנים הבאות – מבלי להעמיק עוד את נטל העלויות על הציבור הרחב.

הפוסט דיסקונט דחף לקוח נכה לאכול מפחי זבל במלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור

שלום וברכות כוכביות! היום נצלול לעומק המפה האסטרולוגית המרתקת של הכוכבת רותם סלע, ילידת אוגוסט ומזל אריה גאה, שכוכבה זורח בשמי הפרסום הישראלי כמעט כמו הלוגו של בנק דיסקונט בתלושי המשכורת שלה.

מעמדת השמש במזל אריהכמי שנולדה ב-16 באוגוסט, השמש של רותם במזל אריה מעידה על יכולתה הטבעית להפוך כל מוצר – החל ממזגנים וכלה בריביות משתנות – למשהו שכולנו פתאום מרגישים שאנחנו חייבים. כוכב מרקורי בקונג'נקציה עם נפטון מעניק לרותם את היכולת המופלאה לשכנע אותנו שמשכנתא בריבית של 4.5% היא בעצם "הזדמנות שאסור לפספס" ושבנק הוא בעצם המקום הכי טוב לשים בו את הכסף שלך (ולא בכספת מתחת למיטה).

ירח במזל תאומים – כישרון כפולהירח של רותם במזל תאומים מסביר את יכולתה המופלאה להיות גם שחקנית מצליחה וגם פרזנטורית של בנק באותה נשימה, בלי שאף אחד ישאל את השאלה המתבקשת: "רגע, איך בדיוק זה שאת מזדהה עם המאבק של הציבור נגד יוקר המחיה ובמקביל מפרסמת מוסד פיננסי שגובה עמלות על הכל?".

מיקום מאדים בבית השישי מסביר את האנרגיה הבלתי נדלית שלה להופיע בכל קמפיין אפשרי, ולעורר סערות ציבוריות שרק מגדילות את החשיפה. כמה מתוחכם מצד הכוכבים לגרום לאנשים לתלוש את השלטים שלה מהאוטובוסים, ובכך רק להגדיל את הסקרנות ואת התהודה התקשורתית!

נוגה בבית השני – כישרון פיננסי מפתיעמיקומה של נוגה בבית השני, בית הכסף, מסביר את החיבה המיוחדת של רותם להצעות עם הרבה מאוד אפסים בסוף. הכוכבים מגלים שנוגה באספקט מיוחד למאדים יוצרת תבנית אסטרולוגית נדירה הנקראת "יום צילום בשווי מיליון שקל". זוהי תבנית שמעטים זוכים לה, אבל למי שזוכה – השמיים הם לא הגבול, אלא רק נקודת התחלה למשא ומתן.

פלוטו בבית התקשורת – עוצמה ומאבקי כוחפלוטו, כוכב הלכת של העוצמה והטרנספורמציה, ממוקם אצל רותם בבית התקשורת. זה מסביר את הקלות שבה היא עוברת ממזגני טורנדו לבנק דיסקונט, כאילו זה הכי טבעי בעולם לפרסם הלוואות אחרי שפרסמת מזגנים. הרי שניהם עוסקים במחזורי חום וקור – המזגן בבית, והלקוח בסניף כשהוא מגלה את העמלות.

פלוטו גם מסביר את המאבקים המשפטיים סביב חוזיה, שלעולם אינם נמשכים יותר מדי – כוכב פלוטו דואג תמיד שהכל יסתדר "ברוח טובה" כל עוד הצ'ק מספיק גדול. מעניין שפלוטו, שנקרא על שם אל העולם התחתון, מתמחה בלהעלים דברים – בדיוק כמו עמלות בנקאיות בפרסומות מבריקות.

צדק בהתקדמות – הרחבת האימפריהכוכב צדק מתקדם השנה לעבר קשת המזלות של רותם, מה שמבטיח הרחבה נוספת של האימפריה התקשורתית שלה. הכוכבים מרמזים שבקרוב נראה את רותם גם בפרסומות לחברת ביטוח, אולי בית השקעות, ואם נתמזל מזלנו, אולי גם תשתף פעולה עם הבורסה לניירות ערך! כי מה יותר טבעי מלהציע לציבור להשקיע את כספו בשוק ההון דרך מי שהפכה את הפרסום למקצוע אמנותי שמשכורתו בצד?

שבתאי והגבולות המתרחביםשבתאי, כוכב הגבולות והמשמעת, נמצא בטרנזיט מעניין במפה של רותם. בעוד שבתאי בדרך כלל מציב גבולות, אצל רותם הוא דווקא מרחיב אותם. אספקט מיוחד בין שבתאי לאורנוס מאפשר לה להיות גם עורכת דין מוסמכת, גם שחקנית, גם מנחת טלוויזיה, גם דוגמנית, גם אמא לשלושה, וגם הפנים של מוסד פיננסי – כל זה בלי שאיש יעז לשאול: "רגע, באמת אכפת לך מהלקוחות של הבנק או שזה רק עניין של כסף?".

נפטון והאשליה המושלמתנפטון, כוכב האשליה והחלומות, נמצא במיקום מושלם במפה של רותם. הוא מאפשר לה ליצור את האשליה המושלמת שבנק הוא בעצם חבר טוב שרוצה בטובתך, ולא תאגיד שמטרתו העיקרית היא לייצר רווחים לבעלי המניות. נפטון מעניק לרותם את היכולת להעביר את המסר שאם תיקח הלוואה מהבנק "שלה", אתה תהיה קצת יותר כמוה – יפה, מצליח, ועשיר. (רק שההלוואה בריבית משתנה היא פרט שולי שנפטון מטשטש בקלות).

אורנוס ושינויי התדמיתאורנוס, כוכב השינויים והמקוריות, מסביר את היכולת של רותם לעבור מפרסום מזגנים לפרסום בנק מבלי שמישהו ישאל: "רגע, איך בדיוק את מזדהה עם שני המותגים האלה?" אורנוס מעניק לה את היכולת להיות מזוהה עם כל מותג שישלם מספיק, בלי קשר לערכים, למהות או להיגיון.

תחזית לשנה הקרובההכוכבים מנבאים שנה מרתקת לרותם:

• רבעון ראשון: צפוי קמפיין חדש שיעורר מחאה בקרב קבוצה חברתית נוספת, מה שרק יגביר את החשיפה ויזכה את הבנק בפרסום שווה מיליונים.
• רבעון שני: אפשרות למאבק משפטי נוסף שיסתיים "ברוח טובה" אחרי שכל הפרטים האישיים ייחשפו בתקשורת.
• רבעון שלישי: הכוכבים מרמזים על מיזם חדש – אולי ספר בישול, קו אופנה, או אפילו קרן השקעות פרטית? הרי מה יהיה יותר אותנטי מאשר להציע לציבור להשקיע בקרן בניהולה של מי שמפרסמת בנק?
• רבעון רביעי: ראיון אישי מרגש שבו רותם תדבר על הקושי להיות אמא עובדת, בלי לציין את העובדה שהשכר היומי שלה שווה למשכורת שנתית של רוב האמהות העובדות בישראל.

טיפ אסטרולוגי אישי לרותםהכוכבים ממליצים להיזהר מדריסת יתר של נפטון, שעלול לגרום לבלבול בין המציאות לבין הפרסומת. זכרי, רותם יקרה, שכאשר את אומרת בפרסומת "בואו לבנק שלי", זה לא באמת הבנק שלך – הוא שייך לבעלי המניות, והם אלה שנהנים מהעמלות של הלקוחות המסורים שבאים בגללך.

נ.בהמפה האסטרולוגית של רותם סלע מראה אישה מוכשרת, חרוצה, ובעלת חוש עסקי מפותח שיודעת בדיוק איך להפוך את הכישרון שלה לקריירה מצליחה ומשתלמת. הכוכבים מברכים אותה על היכולת להפוך כל דבר – ממזגנים ועד משכנתאות – למשהו שכולנו פתאום רוצים, גם אם בכלל לא היינו צריכים אותו לפני שראינו את הפרסומת.

ובעוד רותם ממשיכה להאיר את שמי הפרסום הישראלי, אנחנו, הצופים הפשוטים, יכולים רק להביט בהערצה ולתהות – כמה באמת עולה יום צילום עם רותם סלע, ואיך זה שבנק שמשלם סכומים כאלה על פרסום עדיין טוען שהוא חייב לגבות עמלות על הכל?

הכוכבים יודעים, אבל הם שומרים על סודיות – ממש כמו סעיפי הסודיות בחוזים של רותם.

טיפ קטן מהכוכבים: אם גם אתם רוצים להיות כמו רותם סלע, פשוט הזמינו המון מזל וכישרון במפה האסטרולוגית שלכם בלידה. או פשוט היוולדו יפים באופן בלתי רגיל. שתי האפשרויות עובדות!

-סאטירה-

הפוסט ההורוסקופ של רותם סלע: חיוך שמביא חובות – לפי כוכביה, הבנק הופך למלכודת הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי הדיווחים, המנכ"לים המשותפים של שופרסל, האחים איציק ואיתן אמיר, הגיעו להחלטה מהירה לצאת מהשותפות עם פייבוקס, זאת לאחר שהמיזם הפסיד עשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה בלבד. בדו"חות הכספיים של שופרסל לרבעון השני של 2023, נחשף כי פייבוקס רשמה הפסד של כ-46 מיליון שקלים.

השותפות בין שופרסל לבנק דיסקונט בפרויקט פייבוקס החלה לפני כשלוש שנים, כאשר הרשת העניקה למועדון הלקוחות גישה למאגר הלקוחות שלה, בתמורה לחלק מהמניות. בתחילה, המהלך נתפס כצעד חכם לשילוב בין הפעילות הפיזית לדיגיטלית, אך במהרה החלו להצטבר חיכוכים ועימותים בין הצדדים.

פרשת פייבוקס הפכה לכשלון עסקי גדול עבור שופרסל, שנאלצה לספוג ביקורת ציבורית על הטבות הלקוחות המטעות והמחירים הגבוהים. לאחר ניסיונות כושלים למכור את חלקה במיזם, החליטו האחים אמיר לפנות לבנק דיסקונט, השותף הוותיק, במטרה לצאת מהשותפות הרעילה הזאת.

בנק דיסקונט, שכבר החזיק בחלק מפייבוקס, נראה כמי שיקבל את החלק הנותר של שופרסל במסגרת עסקה שתיסגר בימים הקרובים. בכך, הבנק יוכל להמשיך בקידום המיזם תחת שליטתו המלאה, ללא התלות בשותף העסקי הסרבן.

ההחלטה של שופרסל להיפרד מפייבוקס מסמנת לא רק את סופה של שותפות עסקית כושלת, אלא גם נקודת מפנה אסטרטגית עבור הרשת הוותיקה. בצל ההפסדים הכספיים והנזק התדמיתי, נראה כי האחים אמיר בחרו להתמקד מחדש בליבת העסקים של שופרסל – רשת המרכולים הפיזית שהפכה לשם דבר בישראל.

הפוסט סוף לשותפות הרעועה: שופרסל מוכרת את חלקה בפייבוקס לבנק דיסקונט הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור  || 07.05.2024

המצב הזה הפך למעשה לנורמה בישראל, כ-75% מהאוכלוסייה נמצאת כלואה במעגל האשראי הבנקאי. מדי חודש, הבנקים וחברות האשראי פונים ללקוחות במטרה לשכנע אותם לרכוש הלוואות, משכנתאות וכרטיסי אשראי חדשים, תוך ניצול נואש של דחפי הצריכה האנושיים הבסיסיים ביותר.

משפחה צעירה, למשל, עשויה למצוא את עצמה מוקפת בפיתויים מכל עבר: דירה חדשה, רכב חדש, חופשה בחו"ל – הכל בהישג יד, בתנאי שתיקח הלוואה. בתחילה, ההלוואות הללו עשויות להיראות כפתרון זמני למצוקה הכלכלית, אך במהרה הן הופכות למעגל קסמים של חובות.

חיי האדם הופכים לאשראי. הכל מוגדר בצורה של "תשלום חודשי". האזרח נקלע למצב שבו הוא עובד כעבד, כאשר מרבית משכורתו מועברת לבנקים ולחברות האשראי. יותר ויותר בני אדם מוצאים את עצמם בהליכי גבייה ואיומים של עורכי דין ומשרדי הוצאה לפועל. אנשים רבים חיים בסכנה תמידית של חדלות פירעון וחשיפת הטאבו הגדול ביותר בחברה שלנו – חוסר יכולת לשלם חובות.

מנגנון האשראי הוא מתוחכם ומציג את עצמו כדבר החיובי והנעלה ביותר. הבנקים משלמים לפרזנטורים יפים הרבה כסף, כמו כן מאחורי החיוכים שלהם מסתתרת מציאות אכזרית בה הבנקים לעיתים קרובות מפעילים שיטות גבייה ברוטליות.

כמובן כל אדם חייב להיות אחראי ועל כן צריך לקחת אחריות על מעשיו, אך תסכימו אף אדם צעיר לא לוקח בחשבון את המגפות, מלחמות, מחלות קשות, תאונות וכו'.

במקרים קיצוניים, לא פעם נחשפים סיפורים מזעזעים על אנשים אשר מצבם הכלכלי הידרדר כל כך עד שהם איבדו את כל רכושם, בתיהם, כלי רכבם ומשפחותיהם התפרקו, והכול בגלל ההתמכרות לאשראי.

מומחי כלכלה גורסים כי המדינה נכשלה בהגנה על אזרחיה מפני הפיתויים של האשראי הקל והזול. המפקחים לא מצליחים להכיל את ההסתה הבלתי פוסקת של הבנקים לקחת הלוואות, והמחוקקים נרתעים מלהגביל את כוחם של ענקי הפיננסים.

במקביל לכך, המגמה העולמית כיום היא לא לצמצם את ההתמכרות והתלות באשראי, אלא להוסיף עליה ממדים חדשים. היצרנים מגייסים אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, ניתוחי מידע ואלגוריתמים מסובכים כדי לספק בצורה יעילה ככל הניתן את הצורך של האדם בצריכה – גם אם היא חורגת מגבולות הסבירות. התמכרות לחובות ולצרכנות הפכה לצורה מקובלת של להיות "מודרני".

וכך, הבנקים בישראל דואגים לשלוט בחיי כולנו – בלתי-מודעים מגיל צעיר לעלית הצריכה והריביות הנמשכת.

הפוסט הבנקים בישראל – צינור חמצן או מכבלי עבדות? הופיע לראשונה ב-מעקב.