התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

יותר מ-200 אלף איש השתתפו אתמול בירושלים ב"עצרת המיליון" שקיימה הציבוריות החרדית נגד חוק הגיוס, בעצרת שהפכה למוקד למחלוקת פוליטית סוערת ולאסון אנושי כואב. העצרת, שנערכה בצל מעצרי עריקים ובמקביל למאבק ציבורי על שוויון בנטל, הסתיימה בטרגדיה כאשר נער צעיר נפל אל מותו מבניין רב קומות שבבנייה. מותו של הנער נקבע במקום על ידי צוותי מד"א שהוזעקו לזירה.

בעקבות האסון הכריז הכרוז באולם על סיום מיידי של העצרת וקרא לנוכחים להתפזר בזהירות. העצרת ננעלה בלי מוזיקה או ריקודים, והמשטרה פתחה בחקירה לנסיבות הנפילה. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. צאו מאתרי בנייה ורדו בזהירות ממנופים גבוהים. רבותיי זו סכנת נפשות", קראו מבעד למערכת ההגברה.

העצרת, שהתקיימה החל משעות הצהריים, גרמה לשיתוק תחבורתי נרחב באזור ירושלים. כביש 1 נחסם לתנועת כלי רכב פרטיים בשני הכיוונים, מאזור לטרון ועד גינות סחרוב, והמשטרה פרסה כוחות רבים להסדרת התנועה ולשמירה על הסדר הציבורי. אלפים נסעו לבירה באוטובוסים שהוזמנו במיוחד לצורך העצרת שאורגנה במטרה להפגין כוח מול הממשלה ולהתנגד לחוק הגיוס.

מנהיגי האופוזיציה לא איחרו להגיב לעצרת בביקורת חריפה. יו"ר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ראש הממשלה ה-14 לשעבר ויו"ר מפלגת יש עתיד, פרסם פוסט חריף ברשת X ומתח ביקורת על המשתתפים. "כל הצעירים המשתמטים שנוסעים להפגנת 'נמות ולא נתגייס' בירושלים וצועדים ברחובות – אם אתם מסוגלים לצעוד ברחובות, אתם יכולים לצעוד בטירונות ולהגן על מדינת ישראל. מה שהיה לא יהיה יותר", כתב לפיד.

גם בני גנץ, יו"ר מפלגת כחול לבן, הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון ה-21 לשעבר, פרסם ברשת X פוסט חריג בנוסחו ותקף את ההנהגה הפוליטית הנוכחית. "שרים חשודים בפלילים – יפצלו את תפקיד היועמ"שית. חברי כנסת שמשתתפים בעצרת 'נמות ולא נתגייס' – יקבעו מי וכמה יתגייסו. וחברת כנסת שחשודה בפרסום מידע בטחוני מסווג – תצטרף לוועדה הכי מסווגת ורגישה בכנסת. ככה זה נראה כשהקיצוניים מנהלים מדינה שלמה. הגיע הזמן לשים לזה סוף, להחזיר אותם למקומם בשוליים ולהקים ממשלת הסכמות לאומית, אחראית ושפויה", כתב גנץ.

אולם הביקורת החריפה ביותר הגיעה מיו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שהטיח האשמות חמורות כלפי ההנהגה החרדית והפנה אצבע מאשימה ישירות כלפיה בעניין מותו של הנער הצעיר. "יהודי הוא לוחם. כך היה לכל אורך ההיסטוריה וכך נעשה שיהיה אחרי הבחירות. במקום לקחת דוגמה מגפני ודרעי, הצעירים החרדים צריכים ללמוד מדוד המלך ומיהודה המכבי. הפגנת ההשתמטות היא חרפה על הנהגת המדינה ויריקה בפרצופם של החיילים הגיבורים שלנו", כתב ליברמן ברשת X.

ליברמן אף פרסם מסר נוסף שבו הטיל את האחריות למותו של הנער על ההנהגה החרדית. "ההנהגה החרדית הרקובה היא האחראית הישירה למותו הכואב של נער צעיר בהפגנה בזויה ומיותרת. הוא יצא בהוראת אותה הנהגה כדי להיות מגן אנושי של הכוח והשררה של העסקנים החרדים", כתב יו"ר ישראל ביתנו, בהאשמות שצפויות לעורר סערה פוליטית נוספת.

העצרת נערכה בעיצומה של מחלוקת ציבורית עמוקה סביב סוגיית שוויון בנטל ומחויבות הציבור החרדי לשירות צבאי. בעוד שלטונות החוק החלו לאכוף מעצרי עריקים במגזר החרדי, הפגנת הכוח של מאות אלפי משתתפים בעצרת הייתה אמורה להוות מסר ברור להנהגה הפוליטית. העימות בין הדרישות לשוויון בנטל לבין הרצון לשמור על הסטטוס קוו החרדי נמשך כבר שנים, אך התעצם באופן דרמטי בחודשים האחרונים.

המשבר הפוליטי שנוצר סביב העצרת משקף קרע עמוק בחברה הישראלית, כאשר מצד אחד עומדים מנהיגי האופוזיציה והציבור הרחב הדורשים שוויון בנטל ושירות צבאי מלא, ומצד שני עומד הציבור החרדי הדורש להמשיך בדרכו המסורתית של לימוד תורה. האסון האנושי שהתרחש בעצרת הוסיף מימד טרגי למחלוקת הפוליטית והחברתית, כאשר מותו של הנער הצעיר הפך לסמל למחיר האנושי של העימות הציבורי.

מנהיגי האופוזיציה ממשיכים לדרוש שינוי מדיניות והקמת ממשלה שתטפל בסוגיה במלוא הרצינות. העצרת, למרות שנועדה להפגין כוח ואחדות, הסתיימה באסון שהותיר משפחה שכולה וקהילה בשוק. המשטרה ממשיכה בחקירתה לנסיבות הנפילה, בעוד הזירה הפוליטית ממשיכה להתבעם סביב אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות ביותר בחברה הישראלית.

נ.ב

היום הם שוב צעקו ברחובות: "נמות ולא נתגייס" – ואכן, נער אחד כבר עמד במילתו.
הוא לא התגייס – הוא ייקבר. בדיוק כפי שהבטיחו הסיסמאות.

מעניין אם הרבנים ישנים בשקט הלילה, כשהנער שילם בחייו על דרשות השנאה שהם עצמם הטיפו.

ואני אפילו לא מתחיל לדבר על המחיר – כלכלי, חברתי ומוסרי – שהמדינה כולה משלמת על הפולחן הזה של השתמטות עטופה בקדושה מזויפת ובציניות שאין לה קץ.

צילומים:
AP Photo ,Leo Correa; יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ובני גנץ – אתר הכנסת.
שימוש בכל הצילומים נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט אסון בעצרת החרדית: נער נפל למוות ומנהיגי האופוזיציה תוקפים הופיע לראשונה ב-מעקב.

יושב ראש מפלגת כחול לבן, ח"כ בני גנץ, פרסם הערב (רביעי) פוסט ברשת החברתית X שבו הכריז על עבירת הצעתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית בכנסת, ודחק להקדים את מועד הקמתה. "יש צורך דחוף בהקמת ועדת חקירה ממלכתית קודם כל כדי שנוכל לתקן. היום עברה ההצעה שלנו בכנסת להקמת ועדת חקירה ממלכתית – ויש לה גם רוב גדול בעם. הגיע הזמן שזה יקרה", כתב גנץ.

ההצעה, שקיבלה אישור בהצבעה בכנסת, מהווה צעד משמעותי בדרך להקמת ועדה רשמית שתחקור את האירועים והמחדלים שהובילו למשבר הביטחוני. גנץ, שכיהן בעבר כשר הביטחון ה-21 וכרמטכ"ל ה-20, מציג את הנושא כצורך לאומי דחוף, תוך שהוא מדגיש כי התמיכה בהקמת הוועדה משתרעת לא רק בכנסת אלא גם בקרב הציבור הרחב.

הפרסום של גנץ עורר תגובות חריפות ברשתות החברתיות, כאשר חלק מהגולשים העלו ביקורת קשה על תפקידיו הקודמים של גנץ ועל מהלכיו הפוליטיים. Yossi Kalfa הגיב בציניות: "חייבים גם וועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך ממנים חמור להיות רמטכ"ל". תגובה זו, שמכוונת ישירות נגד תקופת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל, משקפת ביקורת על יכולותיו המקצועיות ועל ההחלטות שקיבל בתפקיד.

תגובה נוספת הגיעה מ-Snir Schwartz, שהטיח בגנץ ביקורת על החלטתו להצטרף לממשלה ללא הקמת ועדת חקירה כתנאי מוקדם. "הייתה לך את כל הלגיטימציה בעולם לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית כתנאי לכניסתך לממשלה. זו לא פוליטיקה, זה היה כבר אז צו השעה. לא עשית זאת, והנה אנחנו כאן", כתב Schwartz. הביקורת מתמקדת בטענה כי גנץ החמיץ הזדמנות לממש את הדרישה לחקירה כאשר היה לו מינוף פוליטי לעשות זאת, ובחר במקום זאת להצטרף לממשלה מבלי להתנות זאת בהקמת ועדה.

michal_nemesh הצטרפה לביקורת והפנתה שאלה ישירה לגנץ: "אתה לא חושש מועדת חקירה ממלכתית? אתה היית שר ביטחון בשנים שלפני ה-7.10". שאלה זו מעלה את הסוגיה המרכזית שמלווה את דרישתו של גנץ – העובדה שהוא עצמו כיהן בתפקיד בכיר במערכת הביטחון בתקופה הרלוונטית לאירועים שעליהם אמורה הוועדה לחקור. הפניה למועד 7 באוקטובר רומזת למשבר ביטחוני משמעותי, והשאלה מעוררת ספק האם גנץ עצמו לא אמור להיות נתון לביקורת במסגרת החקירה.

בעוד שגנץ מציג את עצמו כדוחף מרכזי בהקמתה, ומדגיש את התמיכה הציבורית הרחבה בצעד, המבקרים שלו מעלים שאלות קשות על אחריותו האישית, על עיתוי דרישתו, ועל הלגיטימיות שלו לדרוש חקירה בה הוא עצמו עשוי להיות נבדק. עם זאת, עבירת ההצעה בכנסת מהווה צעד פורמלי משמעותי, וכעת השאלה המרכזית היא באיזה אופן תוקם הוועדה ומה יהיה היקף החקירה שתבצע.

צילום של בני גנץ מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט גנץ: "צורך דחוף" בוועדת חקירה ממלכתית הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ, שר הביטחון ה-21 והרמטכ"ל ה-20, פרסם אתמול ברשת החברתית X פוסט חריף במיוחד נגד מה שכינה "הג'וביזם" – תופעת המינויים הפוליטיים שלטענתו הורסת את המדינה. בפוסט חריג בעוצמתו תקף יו"ר כחול לבן את הקואליציה הנוכחית והאשים אותה בכך שבמקום ללמוד לקח מהמלחמה ולתקן את המערכות שקרסו, היא ממשיכה להעמיק את תופעת המינויים הפוליטיים.

"ג'וביזם – המחלה שהורסת לנו את המדינה", כתב גנץ בפתיחת הפוסט, והוסיף כי "אחד הדברים שהמלחמה הזו חשפה – זה שהמדינה לא הייתה מוכנה לאתגר האזרחי". לדבריו, "השירות הציבורי ומשרדי הממשלה קרסו, והם חייבים ניעור רציני, לא עוד סידור ג'ובים".

גנץ הפנה ביקורת חריפה כלפי הפעולות שמתבצעות בכנסת בימים אלה. "אבל מה עושים בקואליציה בשבוע הראשון למושב הכנסת במקום ללמוד לקח ולהתחיל לעבוד?" שאל רטורית, והשיב: "מעבירים את חוק הג'ובים לדירקטורים וחוק שיאפשר להם למנות חברים לתפקידים בכירים". על פי דבריו, מדובר ב"עוד מינויים פוליטיים, עוד חבר מביא חבר".

בהמשך פוסטו, גנץ השווה בין שני סוגים של מינויים: "במקום למנות אנשים שיעבדו בשביל האזרחים – ממנים כאלה שיעבדו בשביל הפוליטיקאים", כתב, תוך שהוא מציב את האינטרס הציבורי מול האינטרס הפוליטי.

כדוגמה קונקרטית למחיר שתופעת הג'וביזם גובה מהמדינה, גנץ הפנה את הזרקור לתעשייה האווירית לישראל. "תראו מה קורה בתעשייה האווירית – החברה הביטחונית הכי גדולה בישראל, בלי יו״ר ובלי דירקטורים. הכול תקוע בגלל מאבקי כוח במרכז הליכוד", חשף גנץ. דבריו אלה מצביעים על שיתוק בחברה האסטרטגית ביותר למערכת הביטחון הישראלית, כאשר לטענתו מאבקים פנימיים במפלגה השלטת מונעים את מילוי התפקידים המרכזיים.

גנץ סיים את פוסטו במילה בודדת וחדה: "די". לאחר מכן פרט את דרישתו: "הגיע הזמן לעצור את הג׳וביזם. רק ממשלת הסכמות לאומית תוכל לשים לזה סוף, לנקות את הפוליטיקה מהאינטרסים, לצמצם את משרדי הממשלה ולבנות שירות ציבורי שאשכרה עובד עבור הציבור. עבור כולנו".

דבריו של גנץ מהווים קריאה מפורשת להקמת ממשלת חירום או ממשלת אחדות לאומית, תוך הצבת תופעת המינויים הפוליטיים כאחד המכשולים המרכזיים לתפקוד תקין של המדינה. הוא מציע שלושה צעדים מרכזיים: ניקוי הפוליטיקה מאינטרסים פרטיים, צמצום משרדי הממשלה, ובניית שירות ציבורי שיעבוד למען האזרחים ולא למען הפוליטיקאים.

הפוסט מצטרף לשורה של ביקורות שגנץ מפנה בתקופה האחרונה כלפי הממשלה הנוכחית, כשהפעם הוא בוחר להתמקד בסוגיה מבנית שמשפיעה על יכולת התפקוד של מוסדות המדינה. השימוש במונח "ג'וביזם" מהווה ניסיון ליצור תווית ביקורתית שתאפיין את תופעת המינויים הפוליטיים ותהפוך אותה לנושא שעל סדר היום הציבורי.

צילום של בני גנץ מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט גנץ מזעיק: "הג'וביזם הורס לנו את המדינה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ יצא היום בהצהרה נחרצת בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר. במסר שנשא, הדגיש גנץ כי "ועדת חקירה על האסון הגדול בתולדות המדינה אינה הזמנה כבקשתך לשלטון. הנחקרים לא יבחרו את החוקרים".

בדבריו, שכוונו לכאורה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגורמים בכירים נוספים, הבהיר גנץ כי "ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית לפי חוק – קום תקום". אמירה זו משקפת את עמדתו הברורה בדבר הצורך בחקירה בלתי תלויה של האירועים הטרגיים.

המסר של גנץ, המכהן כחבר בקבינט המלחמה, מופנה למעגל רחב של גורמים שכיהנו בתפקידי מפתח בזמן המתקפה, ובהם ראש הממשלה, חברי הקואליציה, בכירי מערכת הביטחון, צה"ל, שב"כ ומשרד הביטחון. הדגש על עצמאות הוועדה מבטא את החשיבות שמייחס יו"ר המחנה הממלכתי לחקירה אובייקטיבית וחסרת פניות של כשלי המערכת שהובילו לאסון.

הקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית מגיעה על רקע הדיון הציבורי המתמשך בשאלת האחריות לאירועי ה-7 באוקטובר. גנץ, בתפקידו כחבר בכיר בקבינט המלחמה, מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה ומקצועית של השתלשלות האירועים.

דבריו של גנץ מבטאים עמדה נחושה בנוגע לאופי החקירה הנדרשת, תוך הדגשת חשיבותה של ועדה עצמאית שתפעל על פי סמכויות המעוגנות בחוק. ההתעקשות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, להבדיל מצורות חקירה אחרות, מעידה על הכרה בצורך בחקירה מקיפה ומחייבת של האירועים.

התבטאותו החדה של יו"ר המחנה הממלכתי מעלה את רף הציפיות הציבורי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ומציבה אתגר משמעותי בפני מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני. הדגשת העצמאות של הוועדה העתידית מבטאת את ההכרח בהליך חקירה שקוף ואמין, שיוכל לספק תשובות לשאלות הקשות העולות מאירועי ה-7 באוקטובר.

צילום מתוך דף הפייסבוק של בני גנץ

הפוסט גנץ לנתניהו ושותפיו: הנחקרים לא יבחרו חוקרים הופיע לראשונה ב-מעקב.

"זה פשוט מדהים! גילינו שהם אוכלים ביצים וגבינה, ממש כמו סטרייטים", כתב איש בתגובות לכתבה בוואלה, הוא כנראה כתב כך בעילום שם מחשש שיתגלה שגם הוא אוכל שקשוקה.

בני גנץ, שנטש זמנית את תפקידו כחבר כנסת לטובת תפקיד מבקר התרבות הראשי של המדינה, מיהר להגיב: "אהבה זו אהבה", וכנראה שקשוקה זו שקשוקה. גורמים בסביבתו של בני גנץ מסרו כי האחרון התחבט שעות ארוכות בסוגיית הוספת סמליל הלב להודעתו ברשת החברתית.

מקורות מדווחים כי במערכת "גיא פינס" התרחש משבר תחבירי חסר תקדים, כאשר העורך הראשי כינס ישיבת חירום בהולה לדיון בסוגיה הלאומית הבוערת: האם לכתוב "בן הזוג של" או "בן זוגו". "זה לא מספיק אלגנטי", נאנח העורך, "אולי נשדרג ל'החצי השני של הנשמה התאומה של'?" (הידיעה מבוססת על שמועות בלבד, כמובן).

מקורות מהימנים מדווחים שיותם גבריאל, בן זוגו של חסון, נצפה קונה לחם בסופר. הידיעה זכתה לסיקור נרחב בכל אמצעי התקשורת, כולל שידור חי בערוצי החדשות.

"מה שמדהים", אמר פרשן תרבות בכיר, "זה שהם ממש כמונו. הם הולכים, נושמים, ואפילו שותים קפה בבוקר. מי היה מאמין?".

בתגובה לחשיפה, הודיע ארגון הזמרים הסטרייטים כי הם שוקלים לצאת בהצהרה רשמית על נטייתם המינית. "גם לנו מגיע סיקור תקשורתי", טען נציג הארגון, "למה רק כשמישהו אוהב גברים זה חדשות?".

באתרי החדשות ממשיכים לעקוב בדריכות אחר כל תנועה של הזוג. "ברגע שהם יזמינו שולחן במסעדה, אנחנו נהיה שם", הבטיח צלם פפראצי, "הציבור חייב לדעת אם הם מעדיפים פסטה או סושי".

דרמה חסרת תקדים באיגוד אומנויות הלחימה: בעוד ענפי ספורט אחרים מתהדרים בכותרות ראשיות, לוחם ה-MMA המקומי "אגרוף הברזל", הודיע כי הוא מוכן לעשות הכל בשביל חשיפה תקשורתית – "גם לטרוף שקשוקה חריפה וגם כאילו לצאת מהארון, רק תצלמו אותי ל-MAKO וואלה", התחנן בראיון בלעדי.

מקורבים ל"אגרוף הברזל" מספרים שהלוחם המתוסכל שוקל גם לפרסם סרטון בו הוא מבשל שקשוקה בזמן שהוא מתוודה על נטיותיו המיניות החדשות. "אני אעשה הכל בשביל כותרת", הוא נשמע אומר, "חוץ מלהתמודד בזירה".

מעורר דאגה כי לצורך השגת הד תקשורתי, די בהצהרה על משיכה מינית לבני אותו המין והכרזה פומבית על כך.

בטווח הזמן הקרוב, לא מן הנמנע כי ייוודע לציבור אודות דמות מוכרת המצהירה על חיבתה העזה למאכל העממי העשוי מחמצת טחונה.

הכתבה תתעדכן ברגע שיתקבל מידע נוסף על העדפות הקולינריות של הזוג.

צילום: צילום מסך גוגל, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט תקשורת ישראל מגלה: גם הומואים אוכלים ארוחת בוקר הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד כוחות הביטחון ממשיכים להתמודד עם האתגרים בחזיתות הדרום והצפון, מתחולל מאחורי הקלעים מאבק נוסף, חרישי אך לא פחות הרה גורל. משפחתו של לוחם חטיבת גולני ועיטור גיבור ישראל, עידן אוחנה, ניצבת בפני מערכה כפולה: לא רק על חייו היקרים, אלא גם על יציבותה הכלכלית ועל חוסנה הנפשי.

ריאיון ייחודי ובלעדי עם הגברת חנה גאיה, אם הלוחם עידן אוחנה:

עידן אוחנה, תושב ראשון לציון, עדיין מורדם ומונשם בבית החולים שיבא בתל השומר, כשהרופאים עושים כל מאמץ להציל את חייו. בראיון מיוחד שנתנה אמו, חנה גאיה, למערכת "מעקב", מתגלה מצב קשה ומעורר דאגה.

"בבקשה, רק תתפללו", מבקשת חנה גאיה, אמו של עידן. גאיה שוהה בבית החולים 24/7, ישנה על כיסא ביחידה לטיפול נמרץ, ולא עוזבת את מיטת בנה לרגע.

המשפחה משלמת מחיר גבוה מאוד. חנה לא עובדת כרגע, ומתקשה לחשוב על חזרה לחיי היום-יום הרגילים.

חרף מצבו החמור של עידן ומסירות נפשו למען המולדת, אמו של עידן אוחנה חושפת כי כמעט ואין היא זוכה לסיוע ממוסדות המדינה. "לא ניתנות הקלות בתשלומי הארנונה, אין כל תמיכה מהמוסד לביטוח לאומי, ואף לא סיוע כלשהו. התמיכה היחידה שהוענקה לנו ממשרד הביטחון מתבטאת באכסניה בשטח בית החולים ובכרטיס לרכישת מזון בשווי חמש מאות שקלים חדשים. זוהי מלוא העזרה", מגוללת גאיה את המצב הקשה.

חנה גאיה, מספרת כי יעד אוחנה, אביו של עידן, איבד את העסק שלו בגלל המצב. "הוא לא מצליח להתמקד בניהול העסק כשהבן שלו נלחם על חייו", אמרה גאיה.

ניסיונות המשפחה לקבל עזרה מגורמים פוליטיים לא נשאו פרי. חבר הכנסת בנימין גנץ, אשר ביקר במוסד הרפואי, הודיע למשפחה כי אין ביכולתו להושיט עזרה מאחר ואינו מכהן כשר הבריאות. ראוי להדגיש כי חנה גאיה לא ביקשה סיוע אישי, היא הביקשה למען בית החולים זיו (מתוך דאגה לפצועים אחרים). היא חשפה בפני חבר הכנסת את החוויה הקשה והאישית שלה, ותיארה בפניו את המצב השורר בבית החולים.

בנימין גנץ, המכהן בממשלת ישראל, ואשר ניתן לומר כי אסון השביעי באוקטובר התרחש גם בתקופת כהונתו, היה יכול לכל הפחות להבטיח לאם גיבור ישראל כי יעשה ככל שביכולתו לסייע. חבר הכנסת היה יכול להעביר את בקשת המשפחה לשר הבריאות. אין ספק כי אילו היה מדובר בבנו, התגובה והטיפול היו שונים לחלוטין!

המרכז הרפואי זיו השיב לפנייתנו והודיע כי המוסד הרפואי מצויד ומוכן לכל תרחיש אפשרי.

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, הסתפק בשיחת טלפון קצרה ולא הציע סיוע ממשי.

באופן מפתיע, התמיכה העיקרית שמקבלת המשפחה מגיעה דווקא מהמגזר הפרטי. חברת "הפניקס", מעסיקתה של חנה גאיה, מאפשרת לה לנצל ימי מחלה וחופשה, שומרת על קשר רציף, ומספקת תמיכה נפשית. "הם היחידים שבאמת דואגים לנו", אומרת גאיה.

מצבה של משפחת אוחנה מעלה שאלות קשות לגבי היערכות המדינה לטיפול במשפחות של לוחמים פצועים. האם קיימת תוכנית סיוע מסודרת? מי אחראי לוודא שמשפחות אלו אינן קורסות כלכלית ונפשית?

זו כישלון מערכתי מהמעלה הראשונה? מדינה שמפקירה את גיבוריה בשעתם הקשה ביותר מאבדת את הזכות המוסרית לדרוש מאזרחיה להקריב למענה?

"החיים שלנו נעצרו", אם גיבור ישראל, עידן אוחנה, מוסיפה לחשוף את קורותיה בשיחה מעמיקה עם מערכת "מעקב".

עידן אוחנה, צעיר שוחר אתגרים ואוהב אקסטרים, ים וג'יפים, חלם תמיד להתגייס לגולני. "הוא רצה לשרת אך ורק בגולני", מספרת אמו, "והתגייס והתקבל". אך החלום הפך למציאות קשה כאשר עידן נפצע קשה במהלך פעילות מבצעית בצפון.

"קיבלתי את הבשורה בשוק והלם מוחלט", משחזרת חנה את הרגע הקשה. "באותו רגע, החיים שלנו פשוט נעצרו". מאז אותו יום, המשפחה מלווה את עידן במאבקו היומיומי, כאשר מצבו הרפואי ממשיך להיות מורכב ומאתגר.

למרות מצבו הקשה, עידן מפגין רוח לחימה. "ברגעים שהוא מתעורר", מספרת חנה, "עידן מבטיח לחזור לשדה הקרב ולפרק את כל המחבלים אשר עשו נזק למדינת ישראל".

סיפורה של משפחת אוחנה מעורר תהיות מהותיות באשר לאופן הטיפול בחיילים שנפצעו ובני משפחותיהם. האם המערכת ערוכה דיה להעניק תמיכה ארוכת טווח לנפגעים אלו? האם קיים מענה הולם לצרכיהם הגופניים והנפשיים של בני המשפחה הנדרשים להתמודד עם השלכות הפציעה?

בעוד עידן ממשיך במאבקו האישי, משפחתו מקווה לתמיכה ועזרה. "מעקב" תמשיך לעקוב אחר מצבו של עידן אוחנה ומשפחתו.

בעבר פרסמנו כתבה "הלוחם עידן אוחנה עדיין במצב קשה, הרופאים נאבקים על חייו" – קרא עוד

הפוסט עידן אוחנה במאבק על חייו: משפחתו מבקשת תפילות; גנץ סירב לסיוע הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר חדש שפורסם על ידי מערכת "מעריב" מצביע על עלייה של שלושה מנדטים לגוש הקואליציה, המביאה אותו לסך של 53 מנדטים. נתון זה מהווה שינוי דרמטי בנוף הפוליטי הישראלי, שהיה מוטה לטובת האופוזיציה מאז פרוץ המלחמה.

הסקר, שנערך על ידי מכון לזר מחקרים בשיתוף Panel4All, מגלה כי מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לעלייה של שני מנדטים. עלייה זו מביאה את הליכוד לשוויון מנדטים עם המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, תוצאה שלא נראתה מאז הטבח בדרום הארץ.

נראה כי הנאום, שזכה לתשומת לב תקשורתית נרחבת, הצליח לחזק את תדמיתו של נתניהו כמנהיג בעל השפעה בינלאומית ויכולת לגייס תמיכה למען ישראל בזירה העולמית.

המפלגות הערביות, על פי הסקר, זוכות ל-10 מנדטים, מה שמציב אותן בעמדת מפתח בכל תרחיש פוליטי עתידי. תוצאה זו מדגישה את חשיבותן הגוברת של המפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית ואת הפוטנציאל שלהן להשפיע על הרכב הממשלה הבאה.

ד"ר מנחם לזר, מנהל הסקר, מציין כי "התוצאות מצביעות על שינוי מגמה משמעותי בדעת הקהל הישראלית. ההתחזקות של הקואליציה, ובמיוחד של הליכוד, מראה כי הציבור מעריך מחדש את ביצועי הממשלה לאור האתגרים הביטחוניים והדיפלומטיים הנוכחיים".

עם זאת, מומחים מזהירים כי המצב הפוליטי עדיין נזיל ועשוי להשתנות במהירות בהתאם להתפתחויות בשטח. ההתקדמות במאמצי שחרור החטופים, ההצלחה בהשגת יעדי המלחמה בעזה, והיכולת לשמור על תמיכה בינלאומית – כל אלה עשויים להשפיע על דעת הקהל בשבועות ובחודשים הקרובים.

בסופו של דבר, הסקר מדגיש את המורכבות של המערכת הפוליטית הישראלית ואת הצורך בבניית קואליציות רחבות כדי להבטיח יציבות שלטונית. עם התקרב מועד הבחירות הבאות, צפויה להתגבר תשומת הלב הציבורית לסקרים אלה ולמשמעויותיהם הפוליטיות ארוכות הטווח.

(הסקר נערך בתאריך: 26/07/2024)

הפוסט סקר מנדטים: זינוק בתמיכה בקואליציה לראשונה מאז 7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

"אם גלנט וגנץ הם בעצם אותו אדם או לפחות שלוחה (פרוקסי) אחד של השני, למה צריך את שניהם? ובעיקר, למה צריך אחד מהם כשר הביטחון בממשלה שלנו?" כתב קרעי, מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידם ונחיצותם של השניים בקבינט הביטחוני.

דבריו של קרעי משקפים מתיחות גוברת בתוך הקואליציה, במיוחד סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות. ההשוואה בין גלנט לגנץ, שניהם בעלי רקע צבאי בכיר, מעלה שאלות לגבי חלוקת הסמכויות והאחריות במערכת הביטחון.

בתאריך ה-15.07 קרעי גם כן תקף את יאיר לפיד:

"לפיד מכר אותנו לחזבאללה בחינם, ואז עולה להסית בכנסת, ביום ז'בוטינסקי, לא פחות, כאילו שהוא בהפגנה קפלן.
הוא לא מבין שבאמירה ״בן ערב בן נצרת ובני״, ז׳בוטינסקי לא התכוון לאוייב שרוצה להשמיד אותנו, אלא למי שנאמן למדינת היהודים.".

ערוץ 99, תוכן ע"פ סעיף 27א'

צילום: שלמה קרעי, מתוך עמוד הפייסבוק שלמה קרעי, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט שר התקשורת קרעי מעלה ספקות לגבי תפקידם של גלנט וגנץ בממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (רביעי) כי הוא מקדם את החוק לגיוס חרדים לצבא שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, בניגוד לעמדתו בעבר. זאת, על רקע המתיחות הביטחונית עם חמאס בעזה והביקורת על התנהלות הממשלה במבצע "שומר החומות".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהיה ראש הממשלה החלופי בממשלה הקודמת, תקף את נתניהו וטען שהחוק "לא רלוונטי למציאות של אחרי 7 באוקטובר", הלחימה נגד חמאס. "צריך חיילים ולא תרגילים", אמר גנץ בתגובה.

החוק שנתניהו מקדם הוא יוזמה של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבעבר כינה אותו "פוגעני". דרעי הציע להעלות את החוק מחדש, למרות שהוא אושר לפני המלחמה בעזה. בכירים בקואליציה הודו כי הסיכויים להעביר את החוק קלושים, וכי "המטרה היא מריחת זמן".

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד האשים את נתניהו בניהול "תרגיל פוליטי עלוב ומביש", וקרא להתמקד בטיפול במשבר הביטחוני. הצעת החוק הקודמת לגיוס חרדים עוררה ביקורת חריפה מחרדים ומהימין הקיצוני, שכינו אותה "מבזה".

פרטי החוק הם העלאת גיל הפטור מגיוס לאברכים מ-24 ל-26, והטלת קנסות כספיים על מי שלא ישרת. אולם עדיין לא ברור כיצד החוק החדש ישפיע על שיעורי הגיוס בפועל, ומה יהיו תגובות המגזר החרדי והימין הקיצוני.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק: Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו באמת יקדם את חוק הגיוס? או שוב תרגיל? הופיע לראשונה ב-מעקב.