התכתשות חריפה ברשתות החברתיות בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי התלקחה לאחר החלטה משפטית בעניינו של קטין בן 16 החשוד בתכנון פיגוע. בעוד בן גביר מגדיר את החשוד כמחבל, טיבי טוען כי מדובר בקטין שאינו מואשם בביצוע פיגוע וכי בית המשפט כבר הורה לשחררו לחלופת מעצר.

המערכת הפוליטית סערה ב-2 במרץ 2026 בעקבות חילופי דברים חריפים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, סביב פרשת מעצרו של קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור.

העימות החל לאחר פרסום ברשת X של השר בן גביר, שבו התייחס להחלטה שיפוטית בעניינו של החשוד. בפוסט כתב השר:

"זה חאלד כבוב, שופט בבית המשפט העליון.

הוא החליט בעיצומה של המלחמה לשחרר ממעצר מחבל שהחליט להצטרף לדאע"ש ולבצע פיגוע.

יש למישהו ספק בצד של מי הוא במלחמה הזו?".

הדברים עוררו תגובות רבות ברשת, ובהמשך פרסם חבר הכנסת אחמד טיבי תגובה חריפה משלו, שבה תקף את השר בן גביר ואת התבטאותו. בפוסט שפרסם כתב טיבי:

"מדובר בקטין בן 16.
ב. הקטין לא מואשם בכך שהחליט ‘לבצע פיגוע’.
ג. המלצת שירות המבחן היתה לשחררו לחלופת מעצר.
ד. גם השופט שרמן בבית משפט השלום הורה על שחרור הקטין ממעצר. זה אותו שופט שהאריך שלוש פעמים את מעצרה של יולנדה יבור. גם הוא בצד של איראן?"

בהמשך הפוסט תקף טיבי את השר בן גביר באופן אישי והוסיף:

"גם בן גביר הנער נופף בסמל הקדילק ואיים לרצוח את יצחק רבין. בן גביר המחבל המורשע שוחרר כמה פעמים בשל היותו קטין בעבר."

עוד כתב טיבי כי אם מבקשים להבין כיצד פועלים משטרים טוטליטריים, הרי שלדבריו התהליך מתחיל בפגיעה באליטה האינטלקטואלית והמשפטית, ממשיך בנישול כלכלי, לאחר מכן בדה-לגיטימציה אזרחית מלאה, ורק לאחר מכן מגיעה האלימות הפיזית. בהקשר זה כתב כי כך, לדבריו, פעלו המשטרים כלפי יהודים בשנות השלושים.

בסיום הפוסט הוסיף טיבי כי לדבריו "הציוצים של שקלי ובן גביר היו יכולים להיות אותנטיים יותר בגרמנית".

העימות הפוליטי נסוב סביב הגדרת מעמדו של החשוד – קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור. בעוד טיבי מדגיש כי מדובר בקטין וכי לשיטתו אין כתב אישום בגין החלטה לבצע פיגוע, השר בן גביר הציג את המקרה כמעשה טרור והגדיר את החשוד כמחבל שניסה להצטרף לארגון דאע"ש ולבצע פיגוע.

לאורך השנים תועדו מקרים שבהם היו מעורבים קטינים ואף נערים צעירים בפעילות טרור ובפיגועים קטלניים.

אחד המקרים הידועים התרחש ב-1 בנובמבר 2004, כאשר מחבל מתאבד ביצע פיגוע בשוק הכרמל בתל אביב. סמוך לשעה 11:15 בבוקר פוצץ המחבל מטען חבלה סמוך לדוכן ירקות בדרום השוק. המטען, שהכיל חומר נפץ במשקל כחמישה קילוגרמים והוטמן בתוך בקבוק חלב, גרם להרג של שלושה בני אדם ולפציעתם של יותר מחמישים נוספים.

שלושת ההרוגים בפיגוע היו שמואל לוי, בן 65 מיפו, לאה לוין, בת 64 מגבעתיים, וטטיאנה אקרמן, בת 32 מתל אביב. בין הפצועים היו נפגעים במצב אנוש וקשה לצד נפגעים במצב קל עד בינוני.

ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין נטל אחריות לפיגוע והודיע כי ביצע אותו בתגובה לחיסולים של בכירים בארגון ולמה שכינה "טבח שמבצעת ישראל בשטחים".

למעשה, במערכת הביטחון בישראל ציינו באותה עת כי גילו של המחבל היה כ-15 בלבד. עאמר אל-פאר נמנה עם המחבלים המתאבדים הצעירים ביותר בתקופת האינתיפאדה השנייה.

צילום מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי מגן על חשוד בטרור; בן גביר: מדובר במחבל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בן גביר נגד אחמד טיבי. השר לביטחון לאומי תוקף את ח"כ טיבי בעקבות אמירות כלפי דובר המשטרה.

בימים האחרונים נרשמה התכתשות פומבית חריגה בין השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, על רקע אמירות שנאמרו בשידור חי בערוץ 13. במהלך השידור כינה ח"כ טיבי את דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, בביטוי פוגעני, התנהלות שאינה מקובלת במדינת חוק.

במוקד העימות עומדות התבטאויות קשות שיוחסו לח"כ אחמד טיבי כלפי דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, כאשר במהלך שידור חי כינה אותו טיבי במילים: "אתה אפס". אמירה זו, שנאמרה בפומבי ובשידור, עוררה תגובות נזעמות מצד גורמים פוליטיים ומערכתיים, והובילה להסלמה מילולית חריגה בין הצדדים.

בתגובה לדברים, תקף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את ח"כ טיבי באופן חריף. בהצהרה פומבית מסר בן גביר:
"תומך הטרור אחמד טיבי, תתבייש. נקה את הפה לפני שאתה מדבר על דובר משטרת ישראל. המאפיה נמצאת אצל החברים שלך בתראבין, והמשטרה מפרקת את המאפיה הזו".

בן גביר, האמון מתוקף תפקידו על מערכת ביטחון הפנים והמשטרה, הציב את הדברים בהקשר רחב יותר של מאבק בפשיעה המאורגנת, והדגיש את פעילות המשטרה נגד ארגוני פשיעה, תוך דחיית הטענות וההתקפות שהופנו כלפי דובריה. דבריו שיקפו קו תקיף של גיבוי מלא למשטרת ישראל ולנציגיה, והבהרה כי לא יתקבלו מתקפות אישיות כלפי קצינים ודוברים במסגרת מילוי תפקידם.

מן הצד השני, ח"כ אחמד טיבי לא חזר בו מדבריו. מעל דוכן הכנסת, התייחס טיבי לעימות המתוקשר עם דובר המשטרה ואמר:
"מה אתה חושב, שאתה יכול להתנפל על אחמד טיבי ואני אשתוק?"

דברים אלה נאמרו במליאה, והוצגו כהמשך ישיר לעימות הציבורי, תוך שטיבי מבהיר כי אין בכוונתו להימנע מעימותים מילוליים כאשר הוא סבור שנעשה לו עוול או כאשר הוא מותקף, לשיטתו, בזירה הציבורית.

השימוש בביטויים חריפים כלפי קצין משטרה בכיר, ובפרט בשידור חי, חצה קו אדום ביחסי הכנסת עם גורמי אכיפת החוק. מדובר בהתבטאות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי השיח הממלכתי המצופה מחברי כנסת, במיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור הנושאים באחריות ציבורית רחבה.

נכון לשעה זו, לא פורסמה הודעה בדבר נקיטת צעדים משמעתיים או פרלמנטריים בעקבות ההתבטאויות. עם זאת, הדיון הציבורי בשאלת גבולות השיח הלגיטימי, אחריותם הציבורית של נבחרי הציבור והיחס הראוי למערכת אכיפת החוק, ממשיך להתנהל בעוצמה ובמרכז סדר היום הציבורי.

נדגיש: "תומך טרור", ח"כ אחמד טיבי (כפי שציין השר איתמר בן גביר, השר לביטחון הלאומי), מקבל שכר מכספי יהודים וישראלים, ואולם דומה כי אינו אוהד את מדינת ישראל, ולעיתים אף פועל נגדה ("הכסף אינו מסריח").

קבלת שכר בשקלים מקופת הציבור אינה מהווה, כשלעצמה, ביטוי לתמיכה במדינת ישראל – ולעיתים אף להפך.

צילום: איתמר בן גביר – אתר הכתב; צילום ח"כ אחמד טיבי – האתר rabbiavishafran.com. שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אחמד טיבי מוכתר כתומך טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ביום שני האחרון, ה-24 בנובמבר, פרסם חבר הכנסת איימן עודה פוסט פרובוקטיבי ברשת החברתית X, שבו כינה את כוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיזם". הפרסום מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל בנוגע להסתה ולשון הרע, ומלווה באירוע שהתרחש במזרח ירושלים ושם זרקורים על רשת מורכבת של מימון זר, קשרים בעייתיים וניהול חשאי.

עודה כתב ברשת X: "בתיאטרון האבסורד שנקרא הכיבוש יש רגעים שאי אפשר לתאר במילים, רגעים של אכזריות טהורה. הביטו בילדים האלה: בוכים, מבוהלים, ילדים תמימים שבאו רק להשתתף במופע אמנותי בתיאטרון אל-חכוואתי שבירושלים המזרחית. הפאשיזם הולך ומתפשט, אבל שורשיו נטועים בכיבוש. לכן חייבים לסיים אותו, חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כי כולנו נולדנו בני חורין".

הרקע לפרסום הוא פשיטה שביצעה משטרת ישראל על תיאטרון אל-חכוואתי במזרח ירושלים ופיזור מופע ילדים שנערך שם. השר איתמר בן גביר הוציא צו לסגירת התיאטרון מכוח החוק ליישום הסכמי אוסלו בגדה המערבית וברצועת עזה. המשטרה פעלה על פי הצו, בטענה שקיים קשר בין האירוע בתיאטרון לרשות הפלסטינית וכי האירוע נערך ללא ההיתר הנדרש על פי החוק. המופע שפוזר נקרא "חלומות מתחת לעץ הזית" ותואר כמופע מוזיקלי של ילדים ובני נוער.

תיאטרון אל-חכוואתי אינו תיאטרון רגיל. הוא פועל בשטחה של מדינת ישראל אך מגדיר את עצמו כ"התיאטרון הלאומי הפלסטיני". התיאטרון מנהל חשבון בנק ברשות הפלסטינית, ולעיתים לרשם העמותות בישראל אין גישה לחשבון זה, ככל הנראה מדובר במצב המצביע על ניהול לא תקין.

אולם לא על כך הוצא צו הסגירה. לפי מקור בכוחות הביטחון, התיאטרון מחדיר בהצגות ילדים, החל מגיל שלוש, מסרים המלמדים ילדים ערבים ישראלים שהם "פלסטינים" ומעבירים תכנים שלא לאהוב את מדינת ישראל ולכאורה שלא לאהוב יהודים. המקור מסר כי כל ההצגות, מהצגות ילדים ועד הפקות למבוגרים, מהוות שנאה כלפי יהודים ולמדינת ישראל.

דברי חבר הכנסת עודה, המכנה בציבוריות את יהודים, את עם ישראל, שוטרים יהודים וכוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיסטים", מעלים שאלות משפטיות חמורות בדבר הסתה ולשון הרע. האבסורד הטמון בדבריו הוא שעודה משתכר מדי חודש מכספי הציבור של אותם "פאשיסטים" שאותם הוא מכנה בשמות.

בפרסום הסרטון שצורף למסר של עודה נכתב בערבית: "פועלים למנוע מן הילדים את הזכויות הבסיסיות ביותר, את משאלות ליבם ואת תחביביהם. בירושלים מוטלות מגבלות נרחבות שמטרתן לסכל כל ניסיון להבליט את זהותנו הפלסטינית באמצעות מורשתנו ותרבות הפולקלור שלנו". צו הסגירה לא הוצא סתם, ולפי דברי המקור, חומר ההצגות מסית לכאורה נגד מדינת ישראל.

בדיקה מעמיקה חושפת תמונה מורכבת של מימון זר וניסיונות הסתרה. בשבע השנים האחרונות קיבל התיאטרון מיליוני שקלים בתרומות מחוץ לארץ. בדוחותיו לרשם העמותות, התיאטרון ניסה להסתיר ולמחוק או לטשטש את שמות התורמים.

כעמותה הפועלת על פי חוקי מדינת ישראל, התיאטרון מחויב להיות שקוף כלפי הציבור, אולם גם הפרטים של יו"ר והנהלת התיאטרון הוסתרו מהציבור הרחב. רק לאחר ביקורת עומק שערך רשם העמותות ודרישתו לחשיפת שמות התורמים התגלה מקור המימון המרכזי.

אחד התורמים המרכזיים של התיאטרון הוא ארגון HBS, קרן היינריך בל (Heinrich Böll Foundation), קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית, אשר תרם מאות אלפי שקלים לתיאטרון. הבעיה ב-HBS איננה רק בכסף. לארגון יש אינטרס להחזיק תיאטרון בישראל המגדיר את עצמו כפלסטיני ואשר לכאורה מסית נגד ישראל. הארגון HBS תומך כלכלית ותקשורתית בארגוני טרור הפועלים באופן מכוון נגד מדינת ישראל.

קרן היינריך בל היא קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית ופועלת בתחומים של חינוך, דמוקרטיה, זכויות אדם וקיימות. לפי גורם שדיווח על כך, HBS שלחה בעבר מימון או הייתה קשורה מבחינת שותפות לכמה עמותות פלסטיניות שנחשדו בקשרים לגורמי קיצון או טרור. לדוגמה, לפי האתר NGO Monitor, HBS מימנה או הייתה קשורה לארגונים כמו Addameer. במקרים מסוימים, כמו כנס שזוהה עם השתתפות של חברי חמאס, HBS ארגנה את הכנס וככל הנראה תומכת בחמאס.

עמדות ופעילות פוליטית של HBS, לרבות שיתוף פעולה עם ארגונים פלסטיניים, קריאות מחאה ושיתוף לכאורה עם ארגון חמאס תחת כותרת "תמיכה בזכויות אדם", הביאו אותה תחת ביקורת של גורמים הטוענים לקשרים עם ארגונים חשודים. תחקירים מצביעים על מימון של ארגונים לא ממשלתיים שהועמדו בקשר עם קבוצות שהוגדרו כארגוני טרור.

אחד הדוברים של HBS, חסן יוסף, מתואר כבן לדמות מרכזית בתנועת חמאס בגדה המערבית וכמי שנעצר במשך שנים אחדות בידי רשויות ישראל. ארגון HBS מתייחס באופן רשמי לרשויות ישראל כאל "רשויות הכיבוש הישראליות". דוברים נוספים כוללים את יונס אל-ג'ארו, לשעבר מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ולאחר מכן יו"ר מועצת המנהלים של עמותת אל-דמיר לזכויות אדם בעזה.

על פי פרסום בעיתון "מקור ראשון" מיום 17 בנובמבר 2017, נחשף כי משרד קרן היינריך בל ברמאללה, קרן פוליטית הממומנת בידי ממשלת גרמניה ומשויכת למפלגת הירוקים, שותף בארגון כנס שכותרתו "האינתיפאדה של 1987: היסטוריה וזיכרון", לציון שלושים שנה לאינתיפאדה הפלסטינית הראשונה נגד ישראל. הכנס, שתוכנן להתקיים בעזה בין 24 ל-26 בנובמבר ובביירות בין 28 ל-30 באותו חודש, כלל ברשימת הדוברים משתתפים שהם חברים לשעבר או בהווה בארגוני הטרור חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין.

לפיכך, תיאטרון אל-חכוואתי פעל בכל הכוחות להסתיר את התורם המרכזי שלו. התורם HBS הוא מידע עובדתי – ארגון התומך בטרור מחזיק וגורם לתיאטרון פלסטיני בישראל להתקיים. כאשר חומר ההצגות הוא לכאורה הסתה, לא סתם התיאטרון קיבל צו סגירה וכוחות הביטחון הגיעו לאכוף את צו מדינת ישראל.

הנהלת התיאטרון מורכבת מערבים בעלי אזרחות ישראלית, האחראים על ניהולו בפועל. התיאטרון, כגוף מוסדי, מקבל מימון מארגון HBS, אשר על פי הטענות המועלות בעניינו מקיים, לכאורה, קשרים ישירים או עקיפים העלולים להתפרש כתמיכה בחמאס ובגורמים או פעילים בעלי אופי בעייתי.

חברי הוועד הם דימה אבו הלאל, האני גושה, וואל אבו ערפה, טארק סייד, סלאח עדאמה, עימאד מונה וראאד טוויל. רואה החשבון המבקר הוא סמיר סחאר (אליוסף סי פי איי), המוסמך לדווח הוא דינה וכילה, והיועץ המשפטי הוא עורך הדין סני חורי. ניסיונות ליצור קשר עם עורך הדין של התיאטרון, עם חברי הוועד ועם התיאטרון עצמו לקבלת תגובה לא צלחו.

התיאטרון מקבל גם תרומות מארגון SIDA, סוכנות סיוע ופיתוח בינלאומית שבדית, גוף ממשלתי הממומן מתקציב המדינה השבדי. הסוכנות תומכת בפרויקטים של סיוע, פיתוח, זכויות אדם, חינוך, בריאות וממשל דמוקרטי. התיאטרון לא הסתיר עובדה זו.

אולם דיווחים ומחקרים מצביעים כי SIDA מימנה, בעבר ובהווה, ארגונים פלסטיניים שלטענתם קשורים לגורמים קיצוניים או קבוצות שהוגדרו על ידי ישראל כארגוני טרור או בעלי קשרים לטרור. לדוגמה, לפי ארגון NGO Monitor, חלק ממקבלי המענקים של שבדיה דרך SIDA כללו ארגונים לא ממשלתיים שהואשמו בהטפה, הסתה והצדקת אלימות לאחר אירועי השביעי באוקטובר 2023.

הביקורת נגד SIDA, כפי שמוצגת על ידי NGO Monitor ומחקרים אקדמיים, טוענת כי הבקרה על אופן הזרמת הכסף והשימוש בו עלולה להיות לקויה. כלומר, למרות ש-SIDA לא העבירה ישירות כספי טרור, חלק מהארגונים שזכו למימון עשויים לקדם אידאולוגיה עוינת, הסתה או קמפיינים נגד ישראל, עובדה המעלה שאלות מוסריות ואסטרטגיות.

לחבר הכנסת איימן עודה אין ראיות לכך שממשלת ישראל, צו הסגירה נגד התיאטרון וכוחות הביטחון הם "פאשיסטים". לעומת זאת, ככל הנראה קיימות ראיות לכך שהתנהלות התיאטרון בעייתית, במיוחד בנוגע לגופים התורמים לו. כאשר מדובר בכסף, כנראה שלא מסריח. רק בפיגועים המתבצעים בישראל נפגעים בני אדם, יהודים, אזרחים ותיירים.

-אנו במעקב-

צילום של ח"כ עודה והשר בן גביר מתוך ארכיון הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט אחרי צו בן גביר נגד התיאטרון: ח"כ עודה כינה את כוחות הביטחון "פאשיסטים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הציב אתמול אולטימטום קשיח לראש הממשלה ולשותפיו בקואליציה: אם חוק עונש המוות למחבלים לא יעלה להצבעה במליאת הכנסת תוך שלושה השבועות הראשונים לכנס החורף, מפלגתו עוצמה יהודית לא תהיה מחויבת להצבעות עם הקואליציה. האזהרה נמסרה בפתח ישיבת הסיעה ופורסמה באמצעות ערוץ הכנסת, ומהווה הסלמה משמעותית במערכת היחסים בין בן גביר לבין ראש הממשלה נתניהו.

האולטימטום מגיע על רקע מאבק ממושך שמנהל בן גביר על קידום חקיקת עונש המוות למחבלים, נושא שהפך לסוגיה מרכזית בסדר היום הפוליטי והביטחוני. השר, שמכהן גם כמנהיג מפלגת עוצמה יהודית, מבקש להעביר את החוק במהירות ורואה בו כלי הרתעתי מרכזי מול טרור פלסטיני. עד כה, החוק נתקל בהתנגדות ממספר גורמים בממסד הביטחוני והמשפטי, אך בן גביר מתעקש על קידומו ללא דיחוי.

במקביל לאולטימטום, פרסם בן גביר אתמול פוסט נרחב ברשת החברתית X שבו הוא תוקף בחריפות את התקשורת הישראלית ומגן על מדיניותו בנוגע לתנאי מחבלים בבתי הכלא. השר כתב כי יש דבר בסיסי בהרתעה הישראלית שהתקשורת, לטענתו, מסרבת לתפוס. לדבריו, שינוי תנאי הכליאה של המחבלים שביצע בבתי הכלא נועד לא רק למנוע ממחבלים שכבר בכלא לקבל פרס על רצח יהודים, אלא גם כדי שטרוריסטים פוטנציאליים ידעו שאם הם יוצאים לרצוח יהודים, לא ייהנו מתנאי מחיה נוחים לאחר מכן.

בן גביר תקף בחריפות את התקשורת בטענה שהיא מייחסת לדבריו השפעה על פגיעה בחטופים מצד חמאס. השר טען כי התקשורת חושבת בטעות שחמאס פגע בחטופים בגלל התבטאויות שלו, תוך שהוא מזכיר שחטופים העידו שכאשר חיל האוויר הפציץ ברצועת עזה, חמאס פגע בהם. לטענתו, חמאס ביצע את טבח השביעי באוקטובר ואת החטיפות לא בגלל התבטאות של פוליטיקאי כלשהו, אלא מתוך תאווה לרצוח יהודים ולהשמיד את מדינת ישראל.

השר הצהיר כי למרות מה שהוא כינה תבוסתנות וסנגוריה שהתקשורת מלמדת על מחבלי חמאס, והניסיון לפגוע בהרתעה, הוא ימשיך לפעול לחיזוק כוח ההרתעה הישראלי. בן גביר הדגיש כי תנאי המחבלים בכלא ימשיכו להיות המינימום שבמינימום על פי חוק, וקבע בלשון חדה: "נגמרו ימי הקייטנות". השר הוסיף כי כל מחבל שחושב לפגוע ביהודים צריך לדעת שאם יגיע לכלא הישראלי, הוא לא הולך ליהנות בו יותר.

בסיום הפוסט הביע בן גביר תקווה שבקרוב תעלה שלב בקידום חוק עונש המוות למחבלים, ועד אז, לדבריו, טרוריסטים ימשיכו להינמק בבתי הכלא בדיוק בתנאים הראויים להם. האולטימטום וההצהרות של בן גביר צפויים להוסיף מתח בקואליציה ולהעמיד את ראש הממשלה בפני דילמה מדינית קשה: האם להיענות לדרישת השר ולקדם את החוק, או לעמוד בפני לחץ מצד גורמים אחרים בממשלה ובממסד הביטחוני המתנגדים להעברתו.

צילום השר איתמר בן גביר מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אולטימטום של בן גביר: עונש מוות למחבלים תוך שלושה שבועות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות גל השריפות החמור שפרץ בשבועיים האחרונים, ובמיוחד במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ערך סיור מקיף במוקדי השריפות באזור ירושלים. במהלך הסיור, שהתקיים אתמול (4.5.2025), ליווה את המבקר רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה לישראל, אשר הציג בפניו את ממדי הנזק המשמעותיים שנגרמו לאזורי היער בשער הגיא, לטרון, מסילת ציון ונווה שלום.

לאחר שבחן מקרוב את היקף הנזק, לא היסס המבקר אנגלמן להשמיע אזהרה חריפה המכוונת ישירות לדרגים הבכירים ביותר בממשלה. "השריפות בשבועיים האחרונים מציבות תמרור אזהרה לראש הממשלה ולשר לביטחון לאומי, בדבר ההיערכות הנדרשת והמשאבים שיש להקצות לכבאות והצלה לישראל", אמר המבקר בתום הסיור. הוא הדגיש את חומרת המצב בהערכה מטרידה: "היינו כפסע מאובדן חיי אדם".

אנגלמן חשף כי כבר ביוני 2024, לאחר סיור שערך בצפון הארץ, פנה במכתב לשר לביטחון לאומי ולנציב כבאות והצלה, בו פירט את הפערים המשמעותיים הדורשים תיקון דחוף. במכתבים אלה הדגיש המבקר את החשיבות בהגדרת מערך הכבאות וההצלה כגוף ביטחוני חירומי, סטטוס שעשוי להקנות לו משאבים ותמיכה נוספים.

"לצד ביקורות סביב היערכות למשבר האקלים ולצד ביקורות המלחמה, אני רואה חשיבות רבה בביקורת בתחום ההיערכות לכיבוי שריפות", הדגיש אנגלמן. הוא גילה כי משרדו מקיים השנה שתי ביקורות משמעותיות בנושא – האחת מתמקדת בהתמודדות הרשויות המקומיות עם שריפות, והשנייה בוחנת את כשירות מערך הכבאות וההצלה לישראל, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת מוכנות מבצעית.

המבקר הדגיש בדבריו את התפקיד הקריטי שממלאת נציבות הכבאות, וקרא לספק לה את האמצעים הדרושים ולחזק את מעמדה החוקי. "אני פונה מכאן לראש הממשלה ולשר לביטחון לאומי: יפה שעה אחת קודם", אמר אנגלמן בנימה דחופה. "חווינו שריפה מסוכנת מאוד, הייתה פה עשייה מאוד משמעותית של כלל כוחות הכיבוי וההצלה לצד כוחות נוספים, אבל חייבים להיערך לסיטואציות יותר מורכבות, ובפרט להצלת חיי אדם".

דבריו של המבקר מגיעים על רקע סדרת שריפות חמורות שפקדו את ישראל בשבועיים האחרונים, כאשר השריפה המשמעותית ביותר פרצה במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. שריפות אלו כילו שטחים נרחבים של יער וצמחייה, ואיימו על יישובים באזור ירושלים.

התצפיות והממצאים שעלו מהסיור מחזקים את טענותיו של המבקר אנגלמן, שכבר בעבר התריע על פערים במוכנות לשריפות גדולות. על פי הדיווחים, הטמפרטורות הגבוהות ותנאי מזג האוויר היבשים, בשילוב עם הרוחות העזות, יצרו תנאים אידיאליים להתפשטות מהירה של האש, מה שהפך את עבודת לוחמי האש למאתגרת במיוחד.

מערך הכיבוי נאלץ להתמודד עם אתגרים משמעותיים במהלך השריפות האחרונות, כולל גישה מוגבלת לאזורים מסוימים, מחסור בכוח אדם ואמצעי כיבוי, וקושי בתיאום בין הגופים השונים. למרות המאמצים הכבירים שהושקעו, וההצלחה בריסון השריפות בסופו של דבר, הסיור חשף פערים משמעותיים שעלולים לגבות מחיר כבד בעתיד אם לא יטופלו בהקדם.

המבקר אנגלמן הדגיש כי האירועים האחרונים מהווים תזכורת חמורה לחשיבות ההיערכות המתאימה לעונת השריפות, במיוחד לאור תחזיות על התגברות תופעות מזג אוויר קיצוניות בעקבות משבר האקלים. הוא קרא לממשלה להקצות משאבים נוספים לחיזוק מערך הכבאות, לשדרוג הציוד והתשתיות, ולהגדלת כוח האדם הדרוש להתמודדות עם אירועי שריפה בקנה מידה גדול.

גורמים במשרד לביטחון לאומי טרם הגיבו לדברי המבקר, אך בשיחות סגורות מודים כי קיימים פערים משמעותיים בהיערכות לשריפות גדולות. המשרד מצוי בתהליך בחינה של הצרכים המיידיים של מערך הכבאות, אך השאלה המרכזית נותרת – האם הפעולות שיינקטו יהיו מספיקות, והאם יבוצעו בטרם יתרחש אסון כבד.

בעקבות הסיור והממצאים שעלו ממנו, צפוי משרד מבקר המדינה להאיץ את עבודתו על הביקורות המקיפות בנושא, כשהמטרה היא לספק תמונת מצב מלאה על הפערים במערך הכבאות וההצלה ולהציע פתרונות מעשיים לשיפור המוכנות לקראת אירועים דומים בעתיד. התרעתו של המבקר אנגלמן מהווה קריאת השכמה לממשלה ולציבור כאחד, ומדגישה את הצורך הדחוף בהיערכות מיטבית למניעת אסון עתידי.

צילום מתוך אתר מבקר המדינה, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

 

הפוסט נתניהו הוזהר: אסון בפתח במערך הכבאות הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2025/05/06/%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa/feed/ 0 https://maakav.org.il/2025/04/25/%d7%97%d7%9b-%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c/ https://maakav.org.il/2025/04/25/%d7%97%d7%9b-%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c/#respond Fri, 25 Apr 2025 01:26:58 +0000 https://maakav.org.il/?p=22782 חוצה גבולות: ח"כ טיבי מסית נגד בן גביר ביום השואה ומפיץ מידע מפוקפק על מצב בעזה

הפוסט ח"כ טיבי הסית ביום השואה: "בן גביר מחבל" הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> • דים אמור

בעיצומו של יום השואה, כאשר עם ישראל מרכין ראש לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו, בחר חבר הכנסת אחמד טיבי לפרסם פוסטים מסיתים ברשת החברתית X, המעלים שאלות חמורות לגבי גבולות השיח הפוליטי במדינה.

טיבי פרסם פוסט חריף בו כינה את השר איתמר בן גביר "מחבל מורשע" וטען כי "הממשלה היא כהניסטית על מלא". בפוסט הבוטה כתב: "דווקא היום יש לומר: בצלאל סמוטריץ הוא השר המשפיע ביותר והשקפתו היא השלטת בממשלת ישראל 2025, נוער הגבעות הם הקבוצה הנתמכת ביותר ע״י הממשלה, הציונות הדתית היא התגלמות הציונות העכשווית כיום, בן גביר, המחבל המורשע, הוא חבר קבינט והממשלה היא כהניסטית על מלא".

בחירת העיתוי, דווקא ביום השואה, נתפסת כפרובוקציה מכוונת ופוגענית. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי כבודו של טיבי למוסדות המדינה ולקודים האתיים המצופים מנבחרי ציבור.

לא הסתפק בכך, טיבי הוסיף שמן למדורה כאשר פרסם סרטון שלטענתו מציג שתי ילדות ברצועת עזה האוכלות לחם. בפוסט הנלווה כתב: "עם פרוסת לחם העשויה מקמח נגוע ומעט פלפל אדום, האיה ואחותה מנסות להקל על הרעב של עוד יום בעזה — תחת מצור מחניק ואיסור על סיוע, כאשר המזון מועט וההישרדות הופכת קשה יותר. האיה ואחותה ופרוסת לחם עבשה. עם חיוך".

אולם הסרטון מעורר סימני שאלה רבים. אין פרטים לגבי זהות הצלם, מיקום הצילום או נסיבותיו, מה שמחזק את הספקות באשר לאמינותו. יתכן שמדובר בתוכן מבוים במטרה לעורר תגובה רגשית וליצור הסתה. זאת ועוד, ידוע כי כ-90% מתושבי עזה מביעים עמדות עוינות כלפי ישראל, עובדה המחייבת התייחסות זהירה לתכנים המגיעים מהאזור.

חשוב לציין כי אכילת לחם או פיתה היא התנהגות נורמטיבית לילדים בכל מקום, כולל בישראל. ההצגה של פעולה יומיומית זו כעדות למצוקה קיצונית מעוררת תהיות לגבי המניעים האמיתיים שמאחורי הפרסום.

בזמן שטיבי מנסה לעורר רחמים כלפי ילדות אלו, הוא מתעלם מהמציאות המורכבת ברצועת עזה ומהעובדה שילדים ישראלים רבים נרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר ולא יזכו לעתיד כלשהו. הניגוד בין הצגת ילדות אוכלות לחם לבין גורלם של ילדים ישראלים שנרצחו הוא צורם במיוחד.

התנהלותו של טיבי מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תפקידם של חברי כנסת והאחריות המוטלת עליהם. האם יש גבול להסתה ולפרובוקציה? האם כללי האתיקה של הכנסת מיושמים באופן שוויוני? והאם בחירת העיתוי – יום השואה – היא מקרית או מכוונת להעצים את הפגיעה?

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ההתבטאויות המסיתות והמקוממות של טיבי מציבות אתגר משמעותי בפני הסובלנות הדמוקרטית. במיוחד כאשר הן באות מפיו של נבחר ציבור, האמור לשמש דוגמה לכבוד הדדי ולשיח מכבד.

הפרובוקציה המכוונת של טיבי ביום השואה מדגישה את הצורך בשיח ציבורי אחראי יותר, במיוחד בעת הנוכחית של מתיחות ומשבר. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את כללי האתיקה החלים על חברי הכנסת ולוודא שהם נאכפים באופן אפקטיבי, כדי למנוע ניצול לרעה של הבמה הציבורית להסתה ופילוג.

נ.ב.

מערכת "מעקבב" מאחלת לילדות המופיעות בסרטון שפרסם ח"כ טיבי, האוכלות לחם ברצועת עזה, עתיד בטוח וקריירה מצליחה בתחום המשחק, בתקווה לימים טובים יותר באזורנו.

צילום מתוך העמוד הרשמי של ח"כ אחמד טיבי בפייסבוק, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי הסית ביום השואה: "בן גביר מחבל" הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2025/04/25/%d7%97%d7%9b-%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c/feed/ 0 https://maakav.org.il/2025/03/31/%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99/ https://maakav.org.il/2025/03/31/%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99/#respond Mon, 31 Mar 2025 23:52:06 +0000 https://maakav.org.il/?p=21982 סמוטריץ' זועם: מתפטר מהממשלה כדי להשיב את צבי סוכות לכנסת על חשבון ח"כ מעוצמה יהודית במסגרת מאבק כוחות מול בן גביר

הפוסט סמוטריץ' התפטר במסגרת מאבק כוחות קואליציוני הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> • דים אמור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע אמש (שני) על התפטרותו מהממשלה, במהלך דרמטי שמטרתו לדחוק החוצה את חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ולהשיב לכנסת את חבר מפלגתו, צבי סוכות. ההתפטרות, שתיכנס לתוקף תוך 48 שעות, מגיעה בשיאו של משבר פוליטי מתמשך בין מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

המשבר החל לפני כשבועיים, כאשר עוצמה יהודית בראשות השר איתמר בן גביר חזרה לממשלה לאחר פרישה קצרה. בעקבות חזרתם, דרש סמוטריץ' כי אחד משרי עוצמה יהודית יתפטר מהכנסת כדי לאפשר את חזרתו של ח"כ צבי סוכות, שנפלט מהכנסת בשל התפטרות שרי עוצמה יהודית במסגרת החוק הנורבגי. בן גביר מצדו סירב להתפטר בעצמו, וכך עשו גם שריו האחרים.

על רקע הסירוב, החליט סמוטריץ' לנקוט בצעד חריג – התפטרות מתפקידו כשר אוצר כדי לחזור להיות חבר כנסת, ובכך לדחוק החוצה את ח"כ קרויזר, שגם הוא מכהן בכנסת במסגרת החוק הנורבגי. הצפי הוא שלאחר שיחזור לכנסת, ימונה סמוטריץ' מחדש לתפקיד שר האוצר.

בימים האחרונים ניסה בן גביר לפתור את המשבר באמצעות מינוי ח"כ צביקה פוגל לשר נוסף בממשלה, כך שפוגל יתפטר מהכנסת ויאפשר את כניסתו של סוכות. אולם סמוטריץ' סירב להצעה זו, בטענה שאין זה הוגן שלעוצמה יהודית יהיו ארבעה שרים בעוד לציונות הדתית יש רק שלושה. בכירים בקואליציה הציעו לבן גביר חלופה של מינוי אחד מחברי הכנסת שלו לסגן שר, שיתפטר במסגרת החוק הנורבגי, אך בן גביר עמד על דרישתו למינוי שר בלבד.

המתיחות בין המפלגות קיבלה ביטוי פומבי כאשר מנכ"ל הציונות הדתית, יהודה ולד, תקף בחריפות את התנהלות עוצמה יהודית בפלטפורמת X. "פוליטיקה קטנה ואי עמידה בהסכמים. את קרויזר במשך חודשיים השארנו בכנסת על המקום של הציונות הדתית למרות שבן גביר ומפלגתו פרשו מהקואליציה והדיחו מהכנסת את צבי סוכות. עכשיו הם הבינו שטעו וחזרו לממשלה. ברוכים השבים," כתב ולד. הוא הוסיף: "עכשיו, למרות סיכומים מפורשים, הם מסרבים לעמוד בסיכומים ולהחזיר את צבי לכנסת. איתמר דורש ג'ובים ותקן לשר מיותר על חשבון עם ישראל באמצע מלחמה. התנהלות ילדותית".

גורמים בעוצמה יהודית ניסו להנמיך את הלהבות והגיבו להתפטרות סמוטריץ' באופן מתון יחסית. "הכל ברוח טובה, לא ניכנס למריבות מיותרות בקואליציה. אם לא מסתדר, לא חייבים ח"כים נורבגיים. קרויזר יתמנה למנכ"ל עוצמה יהודית", מסרו הגורמים.

המשבר הנוכחי מדגיש את המורכבות של השימוש בחוק הנורבגי, המאפשר לשרים וסגני שרים להתפטר מהכנסת לטובת חבר הבא ברשימה המפלגתית, אך עם אפשרות לחזור לכנסת אם יתפטרו מתפקידם הממשלתי. המנגנון, שנועד לאפשר הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, הפך בשנים האחרונות לכלי פוליטי במאבקי כוח פנים-קואליציוניים.

התפטרותו של סמוטריץ' מעוררת שאלות גם לגבי המשכיות המדיניות הכלכלית בתקופת מלחמה, כאשר המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים מורכבים. עם זאת, מכיוון שהצפי הוא שסמוטריץ' ימונה מחדש לתפקיד שר האוצר בהקדם, ההשפעה המעשית על ניהול המדיניות הכלכלית צפויה להיות מוגבלת.

המהלך החריג של סמוטריץ' משקף את המתחים המתמשכים בין מרכיבי הקואליציה, ומדגיש עד כמה שבירים יחסי הכוחות הפוליטיים בממשלה הנוכחית. הוא גם ממחיש כיצד אינטרסים מפלגתיים וחשבונות פוליטיים ממשיכים להשפיע על התנהלות הממשלה גם בתקופת חירום ומלחמה.

למרות התקריות והמתחים, הצדדים נראים מחויבים לשמור על שלמות הקואליציה, כפי שמשתקף מהתגובה המאופקת של עוצמה יהודית והפתרון המוצע למינוי קרויזר כמנכ"ל המפלגה. גורמים בכירים במערכת הפוליטית מעריכים כי לאחר מינויו מחדש של סמוטריץ' לשר האוצר, והסדרת מעמדו של צבי סוכות בכנסת, צפויה הרגעה זמנית במתיחות הפנים-קואליציונית.

עם כניסת התפטרותו של סמוטריץ' לתוקף בימים הקרובים, כל המערכת הפוליטית תעקוב אחר הצעדים הבאים של הצדדים השונים ואחר ההשלכות האפשריות על יציבות הקואליציה בכלל ועל מערכת היחסים בין הציונות הדתית לעוצמה יהודית בפרט. מומחים פוליטיים מציינים כי המשבר הנוכחי, למרות חריגותו, משקף את המורכבות הרגילה של הפוליטיקה הקואליציונית בישראל, כאשר מפלגות קטנות מנסות למקסם את כוחן והשפעתן במסגרת האילוצים הקיימים.

צילום: רשת X

הפוסט סמוטריץ' התפטר במסגרת מאבק כוחות קואליציוני הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2025/03/31/%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99/feed/ 0 https://maakav.org.il/2024/09/06/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%a0%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8/ https://maakav.org.il/2024/09/06/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%a0%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8/#respond Fri, 06 Sep 2024 14:38:21 +0000 https://maakav.org.il/?p=16609 השמאל מנסה להדיח את בן גביר בגלי הים. בזמן שהשר לביטחון לאומי ביקש להתרענן בחוף תל אביב, פעילת שמאל החליטה להעניק לו טיפול פנים מאולתר. האם זו מחאה יצירתית או פשוט בזבוז חול? בן גביר מתעקש: "החוף לא של אבא שלהם", אך נראה שגם לא שלו.

הפוסט מבצע חוף נקי: השמאל תוקף את בן גביר הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> דים אמור 

בעת שמרבית אזרחי ישראל מתענגים על שלוות יום השישי בחופי הים, ממשיכים גורמי השמאל הקיצוני במסע ההסתה והאלימות כנגד נבחרי הציבור ללא הרף. הפעם, ניצב במוקד מתקפתם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אשר פקד את חוף הים בכוונה לבלות עם משפחתו.

השר בן גביר: 'החוף לא שייך לאבא שלהם' – תקרית אלימה היום בחוף תל אביב.

תקרית אלימה התרחשה היום בחוף גאולה בתל אביב, כאשר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיע לבלות עם משפחתו. מה שהיה אמור להיות יום של הנאה משפחתית הפך במהרה לאירוע המדגיש את המתח הפוליטי השורר במדינה.

על פי דיווח המשטרה שהתקבל היום, אישה בת 27 מתל אביב חשודה בתקיפת השר כאשר השליכה לעברו חופן חול. "החשודה נמלטה לתוך המים עד ששוטרים הצליחו לעצור אותה בחשד לתקיפת עובד ציבור," נמסר מהמשטרה. החשודה הועברה לחקירה בתחנת לב תל אביב.

בן גביר, שנשאר מאופק למרות התקרית, מסר היום: "הגעתי היום לכמה שעות עם משפחתי לחוף הים בתל אביב, והתקבלתי בידי הרוחצים בחוף באהדה רבה". הוא הוסיף: "קומץ קטן של מפגיני שמאל בחוף החלו לצעוק לעברי ולקרוא לי לעזוב את המקום. זכותם, זהו חופש הביטוי, אבל החוף לא שייך לאבא שלהם".

דבריו של בן גביר מדגישים את הפער בין הקבלה החיובית מרוב הציבור לבין ההתנגדות האלימה של מיעוט קולני. הם גם מעלים שאלות לגבי זכותם של נבחרי ציבור להשתמש במרחבים ציבוריים ללא חשש מהטרדה או תקיפה.

השר הביע הערכה לכוחות הביטחון: "מודה למשטרה ולמאבטחים שפעלו בנחישות למעצר אישה שזרקה חופן". תגובה זו מדגישה את חשיבות האכיפה המהירה והיעילה במקרים של אלימות כלפי נבחרי ציבור.

ברשתות התקשורת החברתית מכנים פעולה זו בכינוי "מבצע חוף נקי", ומהללים את האלימות כגבורה.

מדוע נדמה כי כל פרט בחברתנו רשאי להניף יד ולהטיל צל על כבודו ושלומו של רעהו, בין אם הוא אזרח מן השורה, איש ציבור נכבד או נושא משרה רמה? מה פשר תופעה מדאיגה זו, המכרסמת בשורשי הסדר החברתי ומערערת את יסודות הכבוד ההדדי?

אכן, חירויות הפרט הן נכס יקר ערך בכל חברה נאורה, אך האין גבול לחופש הביטוי והמעש? הן לא ייתכן כי בשם החופש תותר הרצועה עד כדי פגיעה בזולת. גם אם דעותיה של אותה צעירה בת עשרים ושבע שנים נחרצות וסוערות ככל שיהיו, הרי שעליה – כעל כל אדם – מוטלת החובה לרסן את מעשיה ולכבד את גבולות החוק והמוסר.

זאת ועוד, האין זה מן הראוי כי בחברה מתוקנת יוכל כל אדם, ובפרט נבחר ציבור הנושא בעול האחריות הלאומית, ליהנות מרגעי מנוחה ופנאי מבלי לחשוש מהתנכלות או מפגיעה? הרי זכותו של כל אדם לפרטיות ולשלווה היא מאבני היסוד של חברה דמוקרטית ונאורה.

לפיכך, עלינו לשוב ולתהות: היכן עובר הגבול הדק בין חופש הביטוי לבין שמירה על כבוד האדם וחירותו? ומהי אחריותנו, כחברה, לוודא כי גבול זה נשמר בקפדנות, למען רווחתם ושלומם של כלל אזרחי המדינה?

האירוע החמור שהתרחש היום מעלה תהיות מהותיות ורבות משקל: האם לפנינו תופעה בודדת או שמא סימפטום של מצוקה חברתית עמוקה יותר? כיצד נוכל להבטיח את שלומם וביטחונם של נבחרי הציבור מכל קצות הקשת הפוליטית? והאם נדרשת חקיקה מחמירה יותר כנגד אלו המתנכלים לנבחרי ציבור?

בעוד שחופש הביטוי מהווה נדבך יסודי בכל משטר דמוקרטי, התקרית דהיום מחדדת את הגבול הברור בין מחאה לגיטימית לבין אלימות פיזית פסולה. האתגר הניצב בפני החברה הישראלית הוא לשמר שיח פוליטי פתוח ונוקב, תוך הקפדה יתרה על כללי התנהגות נאותים ושמירה על כבודם ושלומם של כלל אזרחי המדינה, ובכללם נבחריה. מדוע יש להתנכל לשר בעת מנוחתו? הלוא גם לו, כלכל אדם, שמורה הזכות לפרטיות ולרגעי שלווה במחיצת משפחתו.

צילום: רשת X, איתמר בן גביר

הפוסט מבצע חוף נקי: השמאל תוקף את בן גביר הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2024/09/06/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%a0%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3-%d7%91%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a8/feed/ 0 https://maakav.org.il/2024/08/17/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%aa%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99/ https://maakav.org.il/2024/08/17/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%aa%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99/#respond Sat, 17 Aug 2024 02:46:37 +0000 https://maakav.org.il/?p=15957 אירוע אלים חמור התרחש בכפר ג'ית שבשומרון, כאשר עשרות אזרחים ישראלים, חלקם רעולי פנים, פרצו לכפר והחלו במסע הרס. על פי דיווח דובר צה"ל, התוקפים הציתו רכבים ומבנים, יידו אבנים והשליכו בקבוקי תבערה, תוך יצירת כאוס ופגיעה ברכוש.

הפוסט טרור יהודי: הצתת כפר פלסטיני הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> דים אמור 

כוחות צה"ל ומשמר הגבול הגיבו במהירות לאירוע, והגיעו למקום תוך דקות ספורות מרגע קבלת הדיווח. הכוחות נקטו באמצעים לפיזור הפגנות, כולל ירי באוויר, במטרה להשיב את הסדר על כנו ולהוציא את האזרחים הישראלים מהכפר.

במהלך המבצע, כוחות הביטחון הצליחו לעצור אזרח ישראלי אחד, אשר הועבר להמשך טיפול של משטרת ישראל. בנוסף, התקבל דיווח על פלסטיני שנהרג במהלך האירוע, אך פרטים אלו עדיין נבדקים על ידי הרשויות.

בתגובה לאירוע החמור, צה"ל, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת. מטרת החקירה היא לחשוף את האחראים למעשי האלימות ולהביאם לדין.

דובר צה"ל הדגיש בהודעתו כי הצבא מגנה בחריפות אירועים מסוג זה ואת הפורעים האחראים להם. לדבריו, מעשים אלו לא רק פוגעים בביטחון, בחוק ובסדר, אלא גם מסיטים את כוחות הביטחון ממשימתם העיקרית – סיכול טרור והגנה על ביטחון התושבים.

אירוע זה מצטרף לשורה של מקרי אלימות דומים שהתרחשו באזור בחודשים האחרונים, ומעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של רשויות החוק לשמור על הסדר ולמנוע הסלמה נוספת במתיחות בין הקהילות.

אירועים מסוג זה עלולים להוביל להסלמה מסוכנת באזור, ולפגוע במאמצים לשמירה על היציבות. הם קוראים לרשויות לנקוט בצעדים משמעותיים יותר למניעת אלימות מצד אזרחים ולחיזוק שלטון החוק באזור.

בן גביר מגיב לאירועי אלימות קשים

בתגובה לאירועים החמורים, שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר פרסם הודעה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שעוררה ביקורת נרחבת. בן גביר כתב: "אמרתי הערב לרמטכ"ל שזה שלא נותנים גב לחיילים לירות בכל מחבל שזורק אבנים מוביל לאירועים מהסוג שאירעו הערב. לצד זאת, אסור באופן חד משמעי לקחת את החוק לידיים".

הצהרתו של בן גביר נתפסה כניסיון להטיל את האחריות על מערכת הביטחון, תוך התעלמות מחומרת המעשים שביצעו אזרחים יהודים. בהמשך דבריו, תקף בן גביר את שר הביטחון יואב גלנט באומרו: "מי שצריך לטפל בטרור ובהרתעה, גם כלפי מחבלים מהכפר ג'ית זה צה"ל. הגיע הזמן ששר הביטחון יצא מהקונספציה ויעשה זאת".

בן גביר נמנע מלגנות באופן ישיר את מעשי האלימות של המתפרעים היהודים, ולא הביע חרטה או התנצלות על האירועים החמורים. אילו היו אלה פלסטינים שביצעו מעשים דומים, תגובתו הייתה חריפה בהרבה וכללה קריאות למעצרים נרחבים.

תגובה של סמוטריץ' לאירוע האלים בכפר פלסטיני:

סמוטריץ' שיתף ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) קישור לכתבה ב-YNET המדווחת על האירוע, והוסיף התייחסות שנתפסה על ידי רבים כמתן לגיטימציה לאלימות נגד פלסטינים.

בפוסט ארוך, התייחס סמוטריץ' ללחץ האמריקאי להקמת מדינה פלסטינית וטען כי "אין אף ישראלי שפוי שאחרי ה-7 באוקטובר מוכן להכפיל את עזה פי עשרים ולשים אותה על השטח ששולט גיאוגרפית וטופוגרפית על רוב מדינת ישראל". הוא הוסיף כי "בצד הכבוד וההערכה שיש לנו לממשל ביידן, את ההחלטות נמשיך לקבל מתוך הבנה של מה טוב ומה נכון לנו, גם במחיר אי הסכמות".

תגובתו של סמוטריץ', שנתפסה כהתעלמות מהאירוע האלים ומיקוד בסוגיות מדיניות, עוררה ביקורת חריפה מצד האופוזיציה ומארגוני זכויות אדם.

ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, הגיב בחריפות: " פרעות היהודים בשומרון הן שפל מוסרי נוראי. כשבממשלה יושבים מי שנותנים גב לאירועים כאלה זה רק ילך ויחמיר. אין לדבר הזה שום קשר ליהדות".

פרשנים פוליטיים מעריכים כי האירוע והתגובות אליו עלולים להחריף את המתיחות הפנימית בקואליציה ולהעמיק את הקרע בין הימין לשמאל בישראל.

שר הביטחון, יואב גלנט, פרסם את תגובתו הרשמית ברשת התקשורת החברתית X (לשעבר טוויטר), ובה הביע את עמדתו כדלקמן:

"בשעה שלוחמינו נלחמים בחזיתות השונות להגנת מדינת ישראל, קומץ קיצוני שאינו מייצג את ערכי ההתיישבות בשומרון, מתפרע ופוגע באזרחים חפים מפשע.

אני מגנה נחרצות כל סוג של אלימות ונותן גיבוי מלא לצה״ל, לשב״כ ולמשטרת ישראל לבצע את תפקידם ולטפל בחומרה בנושא.

התפרעויות הקיצוניים נוגדות כל ציווי מוסרי וערכי של מדינת ישראל".

מי עומד בהגה השלטון:

התבטאויותיהם של שרי הממשלה מעוררות חרדה בקרב הציבור: האם המדיניות הנוכחית מערערת את יציבות האזור ומסכנת את שלומו?

דבריהם של השרים סמוטריץ' ובן גביר מעלים תהיות מטרידות באשר לקו המדיני הננקט בסוגיות הרות גורל. מומחים בכירים מתריעים מפני ההשלכות האפשריות על מארג היחסים הבינלאומיים של ישראל ועל המרקם החברתי-פוליטי בתוכה.

תחושת אי-נוחות עמוקה אופפת את אזרחי ישראל נוכח המציאות הנוכחית. מעורר דאגה כבדה הוא המחשבה כי אישים בעלי גישה תקיפה ובלתי מתפשרת הם אלו המחזיקים במושכות ההנהגה של המדינה.

תצלום: האדונים גלנט, סמוטריץ', בן גביר ולפיד – מקורו ברשת החברתית המכונה 'X', תוכנו בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכות יוצרים

הפוסט טרור יהודי: הצתת כפר פלסטיני הופיע לראשונה ב-מעקב.

]]> https://maakav.org.il/2024/08/17/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%a6%d7%aa%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99/feed/ 0