במסגרת פעילות שגרתית של מערכת "מעקב", נמצאו לאחרונה ליקויי בטיחות משמעותיים בקניון מגה אור וולפסון בחולון, המהווים סכנה ממשית למבקרים במקום. בסיור שנערך במתחם המסחרי, תועדו בורות וחורים ברצפת הקניון, שקעים במשטחי ההליכה ומפגעי בטיחות נוספים שעלולים לסכן את ציבור המבקרים.

המיקום הייחודי של הקניון, בסמיכות למרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, מעצים את חומרת הממצאים. מתחם זה משרת אוכלוסייה הכוללת מספר רב של אנשים עם מוגבלויות, מטופלים על כיסאות גלגלים, קשישים ומבקרים עם מוגבלות ראייה. רבים מהם מגיעים לקניון בדרכם אל או מבית החולים, ובפרט אל מחלקת המיון, שנמצאת בסמיכות למתחם המסחרי.

הפער בין המצג לבין המציאות בולט במיוחד. באתר האינטרנט של הקניון מוצגות תמונות מרשימות של המתחם, חלקן נראות כי עברו עריכה משמעותית, המציגות תמונה שונה לחלוטין מהמציאות בשטח. בעוד שהתמונות מציגות מתחם מטופח ומתוחזק היטב, בפועל נצפו מפגעי בטיחות רבים המעידים על תחזוקה לקויה.

נקודה משמעותית היא דמי השכירות הגבוהים הנגבים מבעלי העסקים במתחם, העומדים על עשרות אלפי שקלים בחודש. סכומים אלה אמורים לכסות, בין היתר, תחזוקה ראויה של המתחם. הפער בין התשלומים הגבוהים לבין מצב התחזוקה בפועל מעלה שאלות כבדות משקל.

מפגעי הבטיחות בולטים במיוחד באזורים הסמוכים למחלקת המיון של בית החולים. באזורים אלה תועדו שקעים וליקויים במשטח הרצפה, המהווים סכנה ממשית עבור אוכלוסייה פגיעה במיוחד. מטופלים המגיעים למיון, לעתים במצב רפואי קשה, נאלצים לעבור דרך אזורים אלה בדרכם לקבלת טיפול רפואי דחוף.

שאלת הגבולות והאחריות בין שטחי בית החולים לשטחי הקניון אינה ברורה דיה. הגבול בין האזורים אינו מסומן באופן מובהק, דבר היוצר מצב בו מפגעי בטיחות אינם מטופלים כנדרש. במקרים רבים, הן הנהלת הקניון והן הנהלת בית החולים אינן לוקחות אחריות מלאה על תחזוקת האזורים המשותפים או הסמוכים.

מערכת "מעקב" פנתה להנהלת קניון מגה אור וולפסון בשאלות נוקבות: כיצד מסבירים את הפער בין דמי השכירות הגבוהים לבין מצב התחזוקה הירוד של הקניון? האם קיימת תכנית לתיקון מפגעי הבטיחות בטווח המיידי? כיצד מתיישבת הזנחת התחזוקה עם העובדה שהקניון משרת אוכלוסייה פגיעה במיוחד? מדוע מוצגות תמונות שאינן משקפות את המציאות בפרסומי הקניון? האם הליקויים הובאו לידיעת ההנהלה בעבר, ואם כן, מדוע לא טופלו?

במקביל, נשלחו שאלות גם לדוברות בית החולים וולפסון: האם בית החולים מודע למפגעי הבטיחות בשטחים הסמוכים למחלקת המיון? מהם גבולות האחריות המדויקים של בית החולים בכל הנוגע לתחזוקת השטחים הסמוכים למחלקת המיון? האם התקבלו בעבר תלונות ממטופלים או ממבקרים בנוגע למפגעי בטיחות באזורים אלה? האם קיימת תכנית לטיפול במפגעי הבטיחות באזורים אלה? כיצד בית החולים פועל להבטחת בטיחות המטופלים והמבקרים בדרכם אל מחלקת המיון?

עד למועד פרסום הכתבה, לא התקבלה כל תגובה משני הגופים הנוגעים בדבר.

סוגיית הבטיחות במרחבים ציבוריים בישראל בכלל, ובאלו הסמוכים למוסדות רפואיים בפרט, היא בעלת חשיבות עליונה. התקנים והרגולציה בישראל דורשים כי מבנים ציבוריים יהיו נגישים ובטוחים לכלל האוכלוסייה, עם דגש מיוחד על אנשים עם מוגבלויות. הליקויים שנמצאו בקניון מגה אור וולפסון מעלים שאלות לגבי האכיפה והפיקוח בתחום זה.

היעדר תגובה מצד הנהלת הקניון והנהלת בית החולים מעלה תהיות נוספות באשר למודעות ולמחויבות של גופים אלה לבטיחות ציבור לקוחותיהם ומטופליהם. האם ישנה התעלמות מכוונת מהבעיות? האם קיים מחסור במשאבים לטיפול במפגעים? האם יש חוסר בהירות באשר לאחריות על האזורים השונים?

חשוב לציין כי בטיחות במרחב הציבורי אינה עניין של מה בכך. מדי שנה מתרחשים אלפי אירועי נפילה ופציעה במרחבים ציבוריים בישראל, כאשר חלק ניכר מהם מתרחש בשל מפגעי בטיחות שלא טופלו. הסיכון גדל משמעותית כאשר מדובר באוכלוסיות פגיעות, כגון קשישים ואנשים עם מוגבלויות.

בהקשר זה, מרחבים הסמוכים למוסדות רפואיים דורשים תשומת לב מיוחדת. אנשים המגיעים לבית חולים, ובפרט למחלקת המיון, נמצאים פעמים רבות במצב פיזי או נפשי מוחלש. התמודדות עם מפגעי בטיחות בדרכם לקבלת טיפול רפואי עלולה להחמיר את מצבם ולהוות סיכון נוסף לבריאותם.

הנושא אף מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי המרכז הרפואי וולפסון הוא אחד מבתי החולים המרכזיים באזור המרכז, המשרת אוכלוסייה רחבה מאוד. מדי יום פוקדים את בית החולים אלפי מטופלים, בני משפחה ואנשי צוות, רבים מהם עוברים דרך הקניון הסמוך.

בתגובה לפניית מערכת "מעקב", לא נמסרה עד כה כל התייחסות מצד גורמי הניהול של הקניון או בית החולים. שתיקה זו מותירה את השאלות ללא מענה ואת המפגעים ללא טיפול, תוך המשך הסיכון לציבור הרחב.

מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר התפתחויות בנושא ותעדכן את הציבור בכל התפתחות. בשלב זה, מומלץ לציבור המבקר באזור לנקוט משנה זהירות ולהיות מודע למפגעי הבטיחות הקיימים במתחם.

הפוסט מפגעים חמורים בקניון וולפסון: סכנה למטופלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוברות בית החולים וולפסון מסרה הצהרה מדהימה: "המתנה במלר"ד הינה עד 6 שעות". הודאה זו מהווה אישור מזעזע לממצאים שפורסמו בתחקיר הקודם שלנו, שחשף את המצב הקשה בבית החולים.

יתרה מזאת, בית החולים ניסה להציג את המצב באור חיובי, כשציין כי "בשנת 2022 דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות קבע כי בוולפסון זמן ההמתנה הקצר ביותר עד לביצוע בדיקות ראשוניות במיון". אם זהו המצב הטוב ביותר, קשה לדמיין מה מתרחש בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. הממצאים החמורים אשר נחשפו בתחקיר "מעקב" מעלים תהיות נוקבות באשר למצבה של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל. כיצד ייתכן כי במדינה מתקדמת, המתהדרת בטכנולוגיה רפואית חדישה ובצוותים רפואיים מיומנים, נאלצים מטופלים להמתין שעות ארוכות כה לקבלת טיפול בסיסי?

מצבה הנוכחי של מערכת הבריאות מהווה סיכון ביטחוני ממשי. במקרה של מלחמה כוללת, כשנידרש לטפל במאות או אלפי פצועים בו-זמנית, המערכת עלולה לקרוס לחלוטין. זוהי נקודת תורפה קריטית בחוסן הלאומי שלנו.

צוות "מעקב" ערך סיור מקיף בבית החולים וולפסון, וחשף תמונת מצב מדאיגה ביותר. מטופלים נראו ממתינים שעות ארוכות במסדרונות צפופים.

השאלה המתבקשת היא: לאן הולכים כספי הציבור המיועדים למערכת הבריאות? על פי נתוני משרד האוצר, תקציב מערכת הבריאות לשנת 2023 עמד על כ-41 מיליארד שקלים. כנראה, הבעיה אינה בהכרח בגודל התקציב, אלא באופן חלוקתו וניצולו. חלק ניכר מהתקציב מופנה לטכנולוגיות חדשות ותרופות יקרות, בעוד שהתשתיות הבסיסיות והכוח האדם אינם מקבלים את המשאבים הדרושים.

חרף חומרתם המופלגת של הממצאים, תגובותיהם של הגורמים האחראים מעוררות תהיות נוספות. משרד הבריאות בחר להתעלם מפניותינו החוזרות ונשנות לקבלת התייחסות. שתיקה זו מעלה חשש כבד שמא המשרד מודע היטב למצב החמור, ברם נמנע מלהתמודד עמו באורח ישיר וגלוי.

ההודאה המזעזעת של בית החולים וולפסון בזמני המתנה של עד שש שעות במיון היא רק קצה הקרחון של משבר עמוק במערכת הבריאות הישראלית. המצב הנוכחי מסכן חיי אדם ומערער את ביטחונה הלאומי של ישראל. שמא ניצבים אנו בפני נקודת שבר. באם לא תינקט פעולה מיידית ומקפת, עלולים אנו למצוא עצמנו ניצבים אל מול קריסתה המוחלטת של מערכת הבריאות הציבורית. שעת חירום לאומית היא זו, המחייבת התגייסות נחרצת של כלל הגורמים הנוגעים בדבר.

המשבר במערכת הבריאות פוגע ביכולתנו להתמודד עם איומים בריאותיים עתידיים. אנחנו רואים עלייה בשיעורי תחלואה במחלות שהיו אמורות להיות תחת שליטה, וחוסר מוכנות מדאיג לאתגרי הבריאות של המאה ה-21, כמו התפרצויות של מחלות זיהומיות חדשות או השפעות שינויי האקלים על בריאות הציבור.

תקראו את הכתבה הראשונה שפרסמנו במערכת "מעקב" על מה שקרה בבית חולים וולפסון – לחץ כאן

בית החולים וולפסון מגיב לטענות על טיפול במקרה אלימות: פער בין הצהרות לביצוע בשטח

בתגובה לפנייה מיום 8 באוגוסט 2024, הצהיר בית החולים וולפסון על מחויבותו "לרפואה מקצועית, אכפתית ואנושית לכלל המטופלים". ברם, הפער המשמעותי בין הצהרה זו לבין החוויה המתוארת מפי המטופל מעלה תהיות נוקבות באשר ליישומה של מדיניות זו הלכה למעשה. שמא יש פער ניכר בין הרטוריקה הנשגבת לבין המציאות בשטח, ומן הראוי לבחון לעומק את אופן הוצאתה אל הפועל של מדיניות זו. בית החולים התגאה בזמני ההמתנה הקצרים ביותר לביצוע בדיקות ראשוניות במיון, בהתבסס על דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות משנת 2022. אולם, המטופל שפנה למערכת "מעקב" מתאר תמונה שונה לחלוטין, המעלה תהיות לגבי הרלוונטיות של נתונים היסטוריים אל מול המציאות העכשווית.

בית החולים הדגיש את היערכותו למצבי חירום, כולל הפעלת מיון חירום תת-קרקעי, מחלקות ממוגנות, ומלאי ציוד ומזון לתקופה ממושכת. ההצהרה על "רמת כוננות מוגברת" ו"תיאום עם העיריות וגופי ההצלה" מציירת תמונה של מוכנות מקיפה. אך המקרה הספציפי שהובא לידיעת מערכת "מעקב" מעלה ספקות לגבי יישום נהלים אלה בפועל. המטופל טוען כי במקרה של אלימות שהתרחש במיון, לא הוזמנה ניידת משטרה, בניגוד לנהלים המוצהרים של בית החולים.בית החולים הצהיר על נכונותו לטפל במגוון רחב של מקרים, כולל נפגעי אלימות, תוך מתן "מענה ומעטפת לכל מטופל/ת בהתאם לנהלי העבודה". יתרה מזאת, בית החולים ציין כי במקרים של חשד לאלימות במשפחה או פגיעה בחסרי ישע, הצוות מערב עובדת סוציאלית ומדווח למשטרה. ברם, המקרה המדווח מעלה תהיות חמורות לגבי יישום נהלים אלה. העלינו בתיעודינו המדוקדק כי לא זו בלבד שלא נקראה ניידת משטרה למקום, אלא שבית החולים אף נמנע מלהתייחס לעובדת אי-הזמנתה של הניידת ולא טרח לחקור את נסיבות המקרה לעומקן.

בית החולים הדגיש את חשיבות חוויית המטופל, תוך ציון השקעת משאבים בבניית תהליכי שירות, מעורבות מתנדבים, ומתאמי שירות. ההצהרה על "שירות ומקצועיות ללא פשרות" מציגה תמונה אידיאלית של טיפול רפואי. עם זאת, הפער בין הצהרות אלה לבין החוויה המתוארת על ידי המטופל מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של יישום מדיניות זו בפועל. התחושה היא כי בית החולים מנסה "לצייר תמונה שהכל בשגרה". אם המתנה הנמשכת עד שש שעות לאדם הסובל מלחץ דם העולה על מאתיים, מכאבים בחזהו, שבר, או כאבים דחופים אחרים נחשבת ל"שירות ומקצועיות ללא פשרות", אזי עדיף, כנראה, למות בבית. מה תועלת בטיפול רפואי המתמהמה עד כדי כך, עד שהוא עלול להפוך מגורם מציל חיים למכשול מסכן?

בתגובתו, הביע בית החולים וולפסון צער על חוויית השירות השלילית. עם זאת, התגובה נתפסת כללית ומתחמקת, ללא התייחסות ספציפית לטענות החמורות שהועלו. קיים פער מטריד בין ההצהרות הרשמיות של בתי חולים לבין המציאות בשטח. חשוב לזכור כי מערכת הבריאות נמצאת תחת לחץ מתמיד, אך זה אינו מצדיק התעלמות מנהלים קריטיים, במיוחד כשמדובר במקרי אלימות.

המאורע שהתרחש בבית החולים וולפסון מדגיש ביתר שאת את הפער המטריד בין ההצהרות הרשמיות לבין המציאות הנגלית בשטח. בעוד שמוסדות הרפואה מצהירים בפומבי על מחויבותם לטיפול מקצועי ואנושי, המציאות מציגה בפנינו תמונה מורכבת ורבת פנים לאין שיעור.

תיעדנו מקרה תמוה ומדהים, בו פרמדיקים מד"א נאלצו ליטול על עצמם מטלות שאינן מתחום מומחיותם, כגון החלפת סדינים וניקוי רצפות בית החולים, וזאת בשל היעדרו של צוות עזר במקום. אולם, בתגובתו, מנסה בית החולים לצייר תמונה נאה אך כוזבת למדי של המציאות.

אין כל ספק כי מחלקת הדוברות ויחסי הציבור של בית החולים מתפקדת באופן מעולה. ברם, הדוברת אינה זו אשר מצילה חיי אדם במחלקת המיון. תחת זאת, היא פועלת ממשרדה, ומקבלת את שכרה תמורת חיבור אגדות, או לכל הפחות, סיפורים המתקרבים לסוגה ספרותית זו.

הפוסט וולפסון: 6 שעות במיון – "הכי מהיר בארץ" הופיע לראשונה ב-מעקב.

קשה להעלות על הדעת את התרחיש אשר יתממש כאשר איראן, תימן, סוריה ולבנון יפתחו במתקפה על מדינת ישראל.

הביקורת המקיפה, שנערכה בימי שגרה ולא בעת חירום לאומי, מעלה שאלות קשות לגבי מוכנותו של בית החולים להתמודד עם מצבי חירום רפואיים בקנה מידה גדול. לפי הדו"ח, חדר המיון של וולפסון, שהוא קטן יחסית, מתקשה להתמודד עם העומס היומיומי, כשהבעיה העיקרית היא מחסור חמור בכוח אדם רפואי.

פרמדיקים מד"א מחליפים סדינים בשל מחסור בכוח אדם, מבט מבפנים: צוות 'מעקב' מסקר את המצב בבית החולים וולפסון

ראינו חולים שנאלצו להמתין שעות ארוכות לפני שזכו לראות רופא. אנשים עם מצבים רפואיים שונים, החל משפעת ועד לבעיות לחץ דם, נאלצו להמתין זמן רב מדי לטיפול בסיסי. חלק מהמטופלים פשוט התייאשו ועזבו את בית החולים ללא קבלת טיפול כלל.

מצב זה מעלה חששות כבדים לגבי יכולתו של בית החולים להתמודד עם מצבי חירום לאומיים, כגון מלחמה או אסון טבע, שבהם עשויים להגיע מאות פצועים בבת אחת. אם זה המצב בימי שגרה, קשה לדמיין כיצד יתמודד בית החולים עם גל פצועים המוני.

המוסד הרפואי לא מצא לנכון להתייחס לעניין ונמנע מלהגיב על הנסיבות המטרידות. משרד הבריאות, מצדו, בחר שלא להגיב לממצאים הקשים.

המצב בוולפסון הוא סימפטום של בעיה רחבה יותר במערכת הבריאות הישראלית. שנים של תת-תקצוב והזנחה הביאו אותנו למצב בו בתי חולים רבים מתקשים לספק טיפול הולם אפילו בימי שגרה.

לא יתכן שאזרחים יסכנו את בריאותם בגלל המתנה ממושכת לטיפול רפואי. נדרשת תוכנית חירום לאומית לחיזוק מערכת הבריאות, כולל גיוס כוח אדם נוסף והרחבת תשתיות.

תושבי האזור מביעים חשש עמוק מהמצב. "אני מפחד לחשוב מה יקרה אם חלילה אזדקק לטיפול דחוף", אומר דוד כהן, תושב חולון. "שבע שעות המתנה יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות במקרים מסוימים".

בעת הזאת, במוסד הרפואי וולפסון, מתייסרים החולים בהמתנה ממושכת לרופא, הנמשכת בין ארבע לשבע שעות. במקרה המיטבי, הרופא מתייצב כעבור ארבע שעות. בשיחתנו עם סגל בית החולים, אשר ביקש להישאר בעילום שם, נמסר לנו כי קיים מחסור חמור בכוח אדם: אין די רופאים, אין די אחיות, ואף אין די סניטרים.

הפוסט וולפסון קורס בשגרה: החשש ממצב חירום לאומי הופיע לראשונה ב-מעקב.