תיאטרון הקאמרי מציג את ההצגה "להעיר אריות", עיבוד בימתי לספרה המצליח של איילת גונדר גושן. הדרמה הפסיכולוגית המרתקת מביאה לקדמת הבמה סיפור על התנגשות בין עולמות ומעמדות בחברה הישראלית.

במרכז העלילה עומד ד"ר איתן גרין, רופא בכיר הנקלע למצב בלתי אפשרי כאשר בסוף משמרת ארוכה הוא דורס בשוגג פליט אריתריאי. ברגע של חולשה או פחד, הוא מחליט להימלט מהמקום, החלטה שתשנה את חייו לחלוטין. גרין מוצא את עצמו בסיטואציה מסוכנת כאשר סירקיט, אלמנתו של הנדרס, מזהה אותו ומתחילה לסחוט אותו. היא דורשת ממנו להעניק טיפול רפואי לפליטים בתמורה לשתיקתה.

ההצגה עוקבת אחר ניסיונותיו של איתן לתמרן בין חובותיו כרופא בכיר ואיש משפחה לבין החיים הסודיים שסירקיט כופה עליו, כאשר האמת הולכת וסוגרת עליו מכל עבר.

"להעיר אריות" מתמודדת עם שאלות מורכבות על מוסר, אחריות וצדק חברתי. ההצגה מציגה התנגשות חזיתית בין "האנשים שיש להם הכל" לבין "האנשים שנמאס להם להיות שקופים", ומאירה את החצר האחורית של החברה הישראלית.

הספר המקורי של איילת גונדר גושן זכה להצלחה בינלאומית ותורגם ל-17 שפות, והעיבוד הבימתי נעשה בידי יואב שוטן גושן. ההצגה מבוימת על ידי שירילי דשא, שגם הייתה שותפה לעבודה הדרמטורגית יחד עם גור קורן.

צוות ההפקה המרשים כולל את אדם קלר (תפאורה), אורנה סמורגונסקי (תלבושות), איתמר גרוס (מוזיקה), ויטלי פרידלנד ויערה ניראל (וידאו), רננה רז (תנועה) וברוכי שפיגלמן (תאורה). רותי גפן משמשת כעוזרת במאית.

על הבמה יופיעו שחקנים מהשורה הראשונה, ביניהם ישי גולן, רות אסרסאי, מיכל עוזיאל, מוראד חסן, מתן און ימי או אלן ווקר, טובית סמאי, אדם קנדה, יוסף יצחק, אסתר דרר או רחל איילו, ואליאור דמסה.

ההצגה נמשכת 80 דקות ומבטיחה חוויה תיאטרלית עוצמתית המשלבת משחק, תפאורה, מוזיקה ותאורה לכדי יצירה מרתקת. צילומי ההפקה נעשו על ידי אוהד רומנו, ועיצוב הפוסטר הוא מעשה ידיו של שיין הורוביץ.

"להעיר אריות" היא דרמה המציגה מציאות חברתית מורכבת, ומזמינה את הצופים להתבונן מקרוב בנקודת המפגש הכואבת בין מעמדות שונים בחברה הישראלית, ובמחירים האישיים והמוסריים שאנשים משלמים בעקבות החלטות שנלקחות ברגע של חולשה.

*צילום: אוהד רומנו

* עיצוב פוסטר: שיין הורוביץ

הפוסט "להעיר אריות": כשמצפון נוגש והשקופים תובעים קול הופיע לראשונה ב-מעקב.

​בעיצומה של מלחמת העולם השנייה מקבל האיכר האוסטרי פרנץ יגרשטטר צו התייצבות לשרות מילואים פעיל בוורמאכט הגרמני.

דים אמור || 07.12.2022

המחזה אקטואלי לכל מדינה ולכל עם! מדוע? לצערנו כמעט כל מדינה אי פעם בהיסטוריה הייתה כובשת שטחים של מדינה זרה או הייתה נכבשת.

המדינות אשר החליטו לכבוש שטחים של מדינה אחרת פוגעות בחופש ועצמאות של בני אדם, אין כיבוש נעים או הומני, בוודאי שהמנהגים שכובשים מסתתרים מאחורי המילים היפות, כמו: צדק היסטורי, ביטוחן לאומי וכו'.

חופש הוא יסוד של כל אדם! כל אדם זקוק לחופש וכאשר אדם לא יקבל את החופש הוא ילחם למענו!

המחזה מעלה דילמה קשה, למעשה ללבוש את המדים הנאצים ולהצטרף לצבא הגרמני ( וורמאכט הגרמני ) או למות?!? ערכים או חיים? עדר או אינדיבידואל?!?

יהושע סובול גאון! 

לגופו של העניין: פרנץ יגרשטטר לא נשבר! חברים, כנסיה, משפחה, מערכת הממשלתית ניסו לשכנע אותו ללבוש את המדים של גרמניה הנאצית ולחיות ( בתמורה )!

לצערנו ההיסטוריה חוזרת, הכומר הראשי של רוסיה ( קיריל גונדייב ) ב-2022 מברך את ההשמדה של אזרחי אוקראינה! ולדימיר פוטין, למד על השואה וכנראה מנסה להיות המתחרה של היטלר!

חשוב לזכור בני אדם כמו פרנץ יגרשטטר, בזמנים הקשים הם הסמל של השפיות.

פרנץ יגרשטטר נולד בעיירה קטנה הסמוכה לערים זלצבורג ובראונאו אם אין באוסטריה, כבן מחוץ לנישואים של רוזליה הובר ופרנץ באכמייר. תחילה חי אצל סבתו מצד האם, אליזבת הובר. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה כשהיה ילד ואמו נישאה בשנית להינרייך יגרשטטר, שאת שם משפחתו אימץ פרנץ. בשנת 1933, כשהיה בן 26, נולדה לו בת מחוץ לנישואין, הילגרד אוור שמה. בשנת 1936 הוא נישא לפרנציסקה שוואניגר, נערה מכפר סמוך ואת ירח הדבש הזוג בילה ברומא, שם חווה פרנץ, שהיה קתולי מלידה, התעוררות דתית. אחרי חזרתו החל לעבוד בכנסייה הקתולית המקומית.

בשנת 1938, כאשר הגרמנים נכנסו לאוסטריה, היה יגרשטטר האדם היחיד בכפרו שהצביע נגד סיפוח אוסטריה לגרמניה. אף שלא היה מעורב בשום תנועה פוליטית, הוא התנגד גלויות לנאצים והכריז שלא ילחם במלחמה, זאת למרות אימון צבאי קצר שעבר. לאחר מספר דחיות, נקרא בפברואר 1943 לשירות פעיל בצבא הגרמני. באותו זמן כבר היה אב לשלוש בנות, הגדולה בהן בת שש. ב-1 במרץ התייצב במשרד הגיוס והצהיר שאינו מוכן להילחם מטעמי מצפון, אולם הסכים לבצע כל משימה בלתי-מלחמתית. הוא נענה בשלילה ונכלא, ראשית בלינץ, ואחר כך בברלין. ב-6 ביולי הועמד למשפט צבאי באשמת פגיעה במאמץ המלחמתי. הוא הורשע, נגזר עליו עונש מוות, והוא הוצא להורג בגיליוטינה ב-9 באוגוסט 1943, בגיל 36.

בקשר להצגה, בימוי די מיוחד, יש לומר תודה לבמאי אביב זמר וגם כן לתיאטרון הסימטה!

על השואה חובה לדבר לא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לדעתי רצוי להקטין את קטעי הוידאו ( מדובר על משך הזמן של סרטוני הוידאו בהצגה ), וידאו "גונב" את הפוקוס ( שוב – לפי דעתי ).

גם כן הייתי משתמש בסרטונים מקורים, אך אולי מדבר על ויז'ן של הבמאי.

לגבי קול רקע אשר הושמע במהלך ההצגה – אפשר להקליט ילדה אמיתית ( באולפן הקלטות ), יחד עם זאת מאוד קל לתת טיפים מהצד, לעתים עניין התקציבי גם כן קובע.

השחקן הראשי לעיתים לא היה מחובר לסצנה, אך בכללי שיחק לא רע! בחזרות הייתי שם דגש על הדיקציה ושבירת צבע ( כדי שלא ישמע מונוטוני ).

כמובן הקהל מאוד משפיע על השחקנים, במיוחד שחלק מהקהל יוצא מההצגה בהפגניות, ובנוסף חודר לבמה ואומר לשחקנים מה דעתו!

לדעתי כל במאי חולם לעורר רגשות של הקהל, כאשר עובדים על ההצגה הבאים אמורים לגרום לבני אדם לעצור ולחשוב, להרגיש!

יומיים חשבתי על ההצגה, על הבימוי, וכלל על המחזה!

אם לתת ציון מ 1 עד 100, הייתי נותן 80, יש לומר שחזרתי הביתה ושוב קראתי את החזה ולכן מודה מעומק ליבי לסובול על הגאונות – מחזה מדהים וחשוב!

תמונות: תיאטרון ( הצגה ) .

צילום: דים אמור

זכויות שמרות: Ⓒ דים אמור Dim Amor Ⓒ

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

יצירת קשר: 050-3350753

הפוסט "עד ראיה" מאת יהושע סובול בבימויו של אביב זמר – עד הצמרמורת מרגשת את הקהל, תיאטרון הסימטה. הופיע לראשונה ב-מעקב.

  מאת דים אמור || 18.11.2022

כל פעם מחדש תיאטרון הסימטה מפתיע ( כמובן מפתיע לטובה ).

"הצד האחר" היא הצגה אשר מדברת על המלחמה, בני אדם בתוך המלחמה, אמהות, זוגיות, הסתגלות, חוקים אשר בלתי חוקיים.

כמובן נושא חם ואקטואלי גם כעת, כלומר נכון להיום ( לדוגמה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה ).

" "הצד האחר״ מספרת את סיפורו זוג מבוגר המתגורר בבקתה קטנה על הגבול בין שתי מדינות השקועות במלחמה עקובה מדם מזה כעשרים שנה. הם קוברים את גופותיהם של אלו הנופלים על הגבול כדי שבבוא השלום יגיעו בני משפחותיהם לקחת אותם לקבורה במדינתם.
לפתע פורץ השלום.

אלא שאז מסתבר שבמסגרת הסכם שביתת הנשק שורטטו הגבולות מחדש והגבול עובר עכשיו בתוך הבקתה בה הם גרים. בהיותם כל אחד אזרח של מדינה אחרת הם מופרדים על ידי שומר הגבול לשני צידי הבקתה.

העלילה מסתבכת כאשר אישה מגיעה למסקנה ששומר הגבול שהקים את עמדתו בתוך ביתם הוא למעשה בנם שברח מהבית לפני שנים וכעת הוא מנצל את תפקידו כדי לשוב אליו.
כשנראה שהכל מתחיל להסתדר המלחמה מתחדשת " – ( ציטוט מתוך הפלייר הפרסומי ).

בהצגה ראיתי סיפור אהבה, אהבה ענקית בין גבר לאישה. אהבה של אימא לבנה.

הצגה מראה איך בני אדם מסוגלים להסתגל לכל הסיטואציות, במאי מעלה נושא על החוקים בלתי נורמליים, כלומר ההחלטות הממשלתיות אשר לא ראות את האדם הפשוט.

לדעתי בימוי גאוני ואיכותי, בקלי קלות אנו רואים את הגבול הדק והמורכב בין רגשות ולבין החלטות ממשלתיות, למעשה יחסים בין שני העמים.

די רצוי שהמנהגים הממשלתיים וחברי הכנסת יצפו בהצגה הזאת!

יש לומר שלבמאי אוהד וינקלר יש זכות ענקית לעבוד עם השחקנים המדהימים, כמו: גל שמעון בן עמרה, אילנה קיויתי, מיגל אורבך, וגם כן להפך לשחקנים יש כבוד רב לשחק בהצגה של במאי צעיר וגאוני.

---

---

---

---

---

---

---

---

---

---

---

---

---

---

תמונות: תיאטרון ( הצגה ) .

צילום: דים אמור

זכויות שמרות: Ⓒ דים אמור Dim Amor Ⓒ

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

יצירת קשר: 050-3350753

הפוסט ביקור ההצגה "הצד האחר". טרגדיה, קומדיה, אקטואליה ו… הופיע לראשונה ב-מעקב.