מצ״ב הודעת דוברות שהופצה מטעמנו בנושא בתאריך 14.04.25:

דוברות המשטרה

שוטרי תחנת פ"ת עצרו לפני כשבוע אב ובנו תושבי העיר בחשד שתקפו את שכנתם ואיימו להרוג את הכלב שלה על רקע הרעש שהכלב הקים.

לפני יומיים (15.4.25) הגישה נגדם יחידת התביעות במחוז מרכז כתב אישום בגין המיוחס להם והבן שוחרר למעצר בית.

היום ביצעו שוטרי התחנה ביקורת לגבי עמידה בתנאי שיחרורו ולאחר שהבחינו כי הוא הפר את מעצר הבית עצרו אותו לחקירה ומחר תבקש המשטרה להאריך את מעצרו.

בית משפט השלום בראשון לציון האריך אמש (בין ראשון לשני) את מעצרם של תושבי פתח תקווה יצחק שר ובנו בועז, בני 62 ו-32, החשודים בתקיפה אלימה של שכנתם ושל כלבה. המעצר הוארך עד יום שלישי הקרוב לאחר שהשופטת אושרית הובר היימן עיינה בתיק החקירה, בנספח הסודי שמסרה המשטרה, ובתיעוד התקיפה שהופץ ברשתות החברתיות.

האירוע החמור, שתועד בווידאו והופץ ברשתות החברתיות, הציג מאבק אלים בין השכנים כאשר האב והבן נראים תוקפים את השכנה ואת כלבה. בתיעוד הקשה נראה האב מנסה לחטוף את רצועת הכלב, והכלב נשמע זועק במצוקה במשך דקות ארוכות בעוד החשודים מנסים לכאורה לחנוק אותו. במקביל, בעלת הכלב נאבקת בניסיון להדוף אותם.

נציג המשטרה בדיון, החוקר רס"ב יגאל פדידה, תיאר את האירוע כ"חמור" והדגיש את חומרת המעשים: "שני החשודים תקפו בצורה קשה את הבחורה ואת הכלב שלה. היא נלחמה בעור שיניה להציל את הכלב, ומיותר לציין את הקשר הרגשי ביניהם".

לפי עדותו של רס"ב פדידה, "החשודים איימו להרוג את הכלב, ירקו על הצעירה ותקפו אותה. היא הייתה מבוהלת ומפוחדת כשראתה שמנסים להרוג את היקר לה מכל". בסרטון נשמע האב אומר בבירור: "אנחנו נהרוג אותו", בהתייחסות לכלב.

בעקבות האירוע האלים, בעלת הכלב פונתה במצב קל לבית החולים בילינסון, וגם הכלב נזקק לטיפול רפואי. המשטרה תבקש חוות דעת ממשרד החקלאות בנוגע לפגיעה בכלב.

האב והבן חשודים בעבירות חמורות הכוללות איומים, תקיפה הגורמת חבלה, התעללות בבעלי חיים ותקיפה סתם. השופטת ציינה בהחלטתה כי האב הוא בעל עבר פלילי, ולפני כחמש שנים הורשע בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

מהתיעוד של הריב עולה כי בעלת הכלב נראתה צועקת לעבר האב "אל תיגע בכלב שלי, תעוף מפה", כשהוא מנסה לחטוף את רצועת הכלב. בשלב מסוים האב הצליח לחטוף את רצועת הכלב, בנו הצטרף אליו, ובעלת הכלב המשיכה לצעוק לעברם.

עורכי הדין של החשודים, פאדי חמדאן ואנה שכטמן קוגלר מטעם הסנגוריה הציבורית, הציגו טענות להגנתם. הם טענו כי "הכלב נובח ללא סוף ומטופל בהזנחה" וכי המתלוננת, שנחקרה גם היא באזהרה בחשד לתקיפת האב, לא נעצרה.

עו"ד חמדאן אמר כי "לפני שמזדעזעים מהתיעודים צריך לדעת מה קדם לאירוע, והאם רואים סרטונים אותנטיים או סרטונים מבושלים. מרשי לא הרים יד על המתלוננת לפי הסרטונים מהרשת שהוצגו לבית המשפט".

מנגד, רס"ב פדידה טען כי החשודים "דחפו אותה עד שנפלה על הרצפה, ומשכו אותה עד שחבר לשעבר שלה שהוא שוטר הוזעק והגיע למקום". לפי עדות נציג המשטרה, המתלוננת הזעיקה חבר שלה, שוטר שלא היה בתפקיד, והוא זה שדיווח למוקד 100 של המשטרה.

בנוגע לפגיעה בכלב, עו"ד חמדאן טען: "ראיתי את הסרטון והאלימות לכאורה נגד הכלב זה מה שרואים בו. רואים את מרשי בסרטון אוחז ברצועה ומושך". אך החוקר פדידה תיקן: "הוא חונק אותו".

לטענת עורך דינו, האב אמר כי "אין לי כוונה לפגוע בכלב, לא רציתי לפגוע בו", והביע חרטה: "מרשי מצטער שאמר יהרוג את הכלב. הוא לא התכוון לכך, זאת אמירה שנפלטה בסערת רגשות והוא מצטער על שנפלט לו".

עו"ד שכטמן קוגלר, המייצגת את הבן בועז, טענה כי "מרבית האירוע הוא בין האב לבעלת הכלב, ומרשי הצטרף בהמשך. הבן היה בבית, שמע צעקות וירד למטה. בסרטון רואים שהוא מנסה להפריד ולא רואים אותו תוקף. כשהוא עוכב היו עליו סימני שריטות".

היא הדגישה כי בעלת הכלב נחקרה באזהרה כחשודה בתקיפה, וכי "יש תמונות שרואים סימני שריטות על הבן, ועליה אין שום תיעוד לחבלה".

בבקשתו לשחרר את האב, טען עו"ד חמדאן כי "היה אירוע מקדים. מרשי הביע תרעומת על התנהגות הכלב, שנובח ללא הפסקה ומפריע לו לישון. הכלב היווה מטרד. הוא התכוון לפנות לעירייה כדי לדאוג שיטפלו בכלב הזה, שנובח כל היום כשהוא לבד בבית. מה שבטוח הוא שהאב לא תקף את המתלוננת בשום שלב. כל מה שקרה הוא אך ורק שהלקוח שלי תפס את הרצועה של הכלב, שנשך אותו בידיו".

הסניגור הוסיף טענה מרכזית: "אם האירוע לא היה מגיע לרשתות החברתיות, האבא ובנו לא היו רגע אחד במעצר. הזעם ברשתות לא אמור להשפיע על עבודת המשטרה ובית המשפט".

עו"ד שכטמן קוגלר הדגישה את אופיו של הבן: "הבן שמע על המצוקה של אביו והגיע לעזור לו. הבן הוא איש מילואים מצטיין, סטודנט ללא עבר פלילי. הוא מצא את עצמו עצור בגלל 'באזז' תקשורתי, וזה לא מניע להמשיך לעצור אותו. בל נשכח שהוא זה שהותקף על-ידי המתלוננת. אני מבקשת להורות על שחרורו של הבן".

תיעוד התקיפה עורר סערה ציבורית רחבה. בטרם הותר לפרסום שמו של האב, זהותו והעסק שבבעלותו הופצו ברשת, ואלמונים השחיתו ביומיים האחרונים את רכבו. כתובות נאצה רוססו על הרכב, חלונותיו נופצו ושקיות אשפה הושמו בתוכו ועל גגו. אתמול בשעות אחר הצהריים גם הפגינו עשרות מפגינים מול ביתו.

נציג המשטרה התייחס לכך בדיון: "האירוע יצר 'באזז' תקשורתי גדול ותהודה בכלי התקשורת, דבר שגרם לתסיסה רבה ולהפרת הסדר הציבורי. המשטרה ערה להשחתת הרכוש של החשוד, ועל מנת שלא להמשיך להשחית את רכבו המשטרה גררה אותו משם".

בתאריך 14.04.25 נמסרו הודעות רשמיות למערכת "מעקב". עו"ד אנה שכטמן קוגלר, המייצגת את הבן מטעם הסנגוריה הציבורית, מסרה: "מדובר בצעיר ללא עבר פלילי. הוא מסר גרסה להשתלשלות האירועים וטוען כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע בכלב. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב-5 ימים. בית המשפט קיבל את טענותינו והאריך את מעצרו ביום אחד".

עו"ד פאדי חמדאן, המייצג את האב מטעם הסנגוריה הציבורית, הוסיף: "החשוד משתף פעולה עם החוקרים ומסר גרסה להשתלשלות האירועים. לטענתו לא הייתה לו כוונה לפגוע בכלב וכי הוא הותקף והציג סימני חבלה. בנוסף אנו מצפים מהמשטרה לחקור את הפגיעה והנזקים שנגרמו לרכושו של החשוד".

הסנגוריה הציבורית מסרה כי מחר, 15.04.25, יתקיים דיון נוסף על הארכת מעצרם של החשודים בבית המשפט בפתח תקווה (או ראשון לציון), כאשר השעה המדויקת טרם נקבעה.

השופטת אושרית הובר היימן ציינה בהחלטתה כי עיינה בתיק החקירה "ובנספח הסודי" שמסרה המשטרה, בנוסף לתיעוד התקיפה שהופץ ברשתות החברתיות. היא הדגישה את העובדה שהאב החשוד הוא בעל עבר פלילי והורשע בעבר בעבירות דומות, והחליטה להאריך את מעצר השניים עד ליום שלישי הקרוב.

פער בין חוק צער בעלי חיים לענישה בפועל

משטרת ישראל פועלת נכון וחוקרת מקרי התעללות בבעלי חיים לעומק העומקים, כך עולה מבדיקה מקיפה בנושא. עם זאת, מתגלה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לענישה המוטלת על העבריינים בבתי המשפט.

הניגוד בין פעילות האכיפה לבין הענישה בולט במיוחד לאור העובדה שבית המשפט אף פעם לא נתן עונש כבד בהתאם למה שהוגדר בחוק צער בעלי חיים, המאפשר ענישה של עד 3 שנות מאסר במקרים חמורים.

באופן אבסורדי, במרבית המקרים של התעללות בבעלי חיים, בתי המשפט מסתפקים בהטלת קנס כספי סמלי בלבד, שאינו משקף את חומרת העבירה ואינו מהווה הרתעה אפקטיבית.

הפער המשמעותי בין לשון החוק לבין יישומו בפועל מעורר תהיות רבות. אם בית המשפט היה מיישם את הוראות חוק צער בעלי חיים כלשונן ומטיל עונשים בהתאם למה שכתוב בחוק, סביר להניח כי מספר מקרי ההתעללות בבעלי חיים היה פוחת באופן משמעותי.

המצב הנוכחי יוצר תחושה שעבירות כנגד בעלי חיים אינן נתפסות כחמורות מספיק בעיני מערכת המשפט, למרות שהמחוקק ראה לנכון לקבוע עונשי מאסר משמעותיים בגינן.

הגיע הזמן שבתי המשפט יקראו את חוק צער בעלי חיים באופן מדויק ויטילו עונשים בהתאם להוראותיו, על מנת לייצר הרתעה אמיתית ולהפחית את תופעת ההתעללות בבעלי חיים בישראל.