באולם בית המשפט בתל אביב צפויה להישמע אחת הקובלנות הפליליות הטעונות והחריפות ביותר שנראו בישראל בשנים האחרונות. אתמול, בתאריך 1 ביולי 2025, הוגשה קובלנה פלילית נגד יוצר התוכן הישראלי קובי אמזלג, המפעיל את הערוץ הפופולרי "המנגל" ביוטיוב. הקובלנה, שהוגשה בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו בהתאם לסעיף 8 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מאשימה את אמזלג בפרסומים פוגעניים, בוטים ומכפישים כלפי ארבעה ידוענים ישראלים.

התובעים – דניס צ'רקוב, מישל טרוני, לוחם ה-MMA חיים גוזלי ואושיית הרשת ליאל קוצרי – מיוצגים על ידי עורכי הדין אהב כהן ומשרדו. בין המשיבים לקובלנה נכללת גם חברת YOUTUBE LLC, מה שהופך את המקרה הזה לפרשה ראשונה מסוגה בישראל שבה יוטיוב מהווה צד פורמלי בהליך פלילי.

עו"ד אהב כהן, המייצג את הקובלים (התובעים), מציין כבר בפתח הקובלנה כי "עסקינן בצבר התרחשויות אבסורדי, המזכיר תרחיש מתוך ספרות דיסטופית ולא מציאות ממשית". ואולם, במקרה זה, כך לשיטתו, מדובר במציאות עגומה.

לטענת הקובלים, קובי אמזלג — שהוגדר כעבריין מורשע — מקיים סדרת שידורי "לייב" ברשת, שבמהלכם הוא תוקף ומשמיץ דמויות ציבוריות מוכרות.

מודל עסקי מבוסס השפלה

הקובלנה חושפת דפוס התנהלות מטריד שבו אמזלג לכאורה הפך את הפגיעה האישית למודל עסקי. במהלך השידורים החיים, כך נטען, אמזלג מקלל, משמיץ ומבזה את הקובלים באופן חסר גבולות, תוך שהוא מבקש מעוקביו לתרום לו כסף ומצהיר שימשיך לקלל כל עוד יתרמו. באחד השידורים אף נאמר כי "אם יתרמו לי בין חמש לשבע אלף שקל בשעה – אמשיך לקלל את הבא בתור".

לטענת הקובלים, עושה אמזלג שימוש בפלטפורמת "DONATE" של יוטיוב לצורך גיוס כספים, תוך שהוא מעודד את הצופים — ובמיוחד קטינים — לצפות בשידוריו ולהעביר תרומות.

הקובלים מציינים כי מעבר לפגיעה הישירה בהם, התנהלותו של אמזלג יוצרת מודל כלכלי חדש ומסוכן, הנשען על שיימינג, השפלה וקללות כבסיס להכנסה. לדבריהם, "המבנה הכלכלי של הערוץ בנוי על כך שככל שהכפשות חמורות יותר — כך יזרמו יותר תרומות". בפועל, כך נטען, מדובר ב"תעשייה של פגיעה".

"גנבים, נבלות, ערסים" – שפת השידור הקיצונית

הקובלנה מונה ארבעה אישומים, שלכל אחד מהם מצורף פירוט קפדני הכולל ציטוטים משידורים חיים, הממחישים את חומרת הביטויים שנעשה בהם שימוש. כך למשל, בהתייחס למר דניס צ'רקוב, כינה אותו אמזלג, בין היתר, "בובת מין", "תרנגולת במחזור" ו"אפס עם פרצוף בתחת" – דברי גנאי קשים הפוגעים אנושות בכבודו ובשמו הטוב.

מישל טרוני זכה בין השאר לכינוי "כנופיית גנבים", "כלומניקים", ו"מזדיינים בתחת".

על לוחם ה-MMA, חיים גוזלי, אשר מכונה "בושה וחרפה" ו"עלוב נפש", אמר אמזלג: "מי בכלל ראה אותו לפני הקרב הזה?" נוסף לכך, כינהו "ליצן שנראה כמו שקית מרשמלו".

לגבי ליאל קוצרי, יוצא "האח הגדול", הושמעו ביטויים כגון: "מקבל בתחת", "בטוסיק של דנה אינטרנשיונל", יא חולני", "יא נחש" ו"הפרצוף טוסיק הזה".

ציטוטים אלה, שרק חלקם הובאו במסגרת הקובלנה, נאמרו בפומבי בשידור חי מול עשרות אלפי צופים, תוך לגלוג על מראה חיצוני, זהות מגדרית, נטייה מינית או מקצוע. התובעים טוענים כי חלק מהאמירות מהוות הומופוביה לשמה ופגיעה בקהילת הלהט"ב כולה.

סרטון נשלח למערכת 'מעקב' על ידי קובי אמזלג, שלטענתו מדובר בסרטון הומוריסטי בלבד

סרטון נשלח למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בהתאם להוראות סעיף 27(א)

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

בין הכחשה לתביעות נגדיות

בראיון בלעדי עם אמזלג, הוא מציג גרסה שונה לחלוטין של האירועים. לטענתו, אין לו שום דבר נגד צ'רקוב וטרוני, והוא טוען שעשה רק סרטון סאטירי, ושעל כך לא מגישים קובלנה פלילית. באשר למר ליאל קוצרי, מדגיש אמזלג כי כלל לא התכוון לפגוע בו, וכי דבריו הובנו לפרשנות שגויה.

"הבעיה שלי איננה עם הקהילה הגאה, אלא עם מצעד הגאווה", הסביר. "הוא הפך למצעד הסוטים. לדעתי, זה אינו מייצג גברים הומוסקסואלים או נשים לסביות. מדובר בתופעה וולגרית ולא מכבדת. זו סטייה, ולא מצעד של גאווה". עם זאת, הבהיר כי זו דעתו האישית בלבד, ואינו מבין מדוע הוגשה נגדו קובלנה בשל כך. לדבריו, "אני מכבד כל אדם, ללא קשר למינו או לנטייתו המינית. אני מתמקד במשפחתי ובבלוג שלי, ולא באחרים".

• "בין גברים שחותמים חוזה – יש ציפייה למילה"

כך הסביר אמזלג את המתיחות עם חיים גוזלי, שנובעת לטענתו מהפרת הסכם עסקי שנחתם ביניהם לקידום ושיווק קרבות. לדבריו, ביצע את העבודה אך לא קיבל תמורה, ולכן בכוונתו להגיש תביעה נגד גוזלי. "הוא שיקר, לא עמד במילה שלו. זו אינה התנהגות ראויה בין גברים", טען והעביר למערכת עותק מן ההסכם.

לטענתו, המחלוקת בין אמזלג לחיים גוזלי שונה במהותה. בין השניים נחתם חוזה לשיתוף פעולה עסקי, שכלל קידום ושיווק אירועי קרבות, וגוזלי הפר את ההסכם בכך שלא עמד בתנאיו, שיקר ואף תקף אותו משפטית.

"קיבלתי חוזה, עבדתי עבורו – והוא לא שילם לי. במקום לקיים את ההסכם, החליט לתבוע", מסר אמזלג. עוד הוסיף: "חיים גוזלי פעל נגדי בדרך שאינה הולמת בין גברים; הוא נוכל ואדם חסר מילה".

אמזלג אף מסר למערכת עותק מן ההסכם, שנחשף לראשונה במסגרת כתבה זו, והודיע כי בכוונתו להגיש תביעה משפטית.

• "לא שונא – אפילו הצעתי למחוק את הסרטון"

כשנשאל האם הוא שונא את דניס צ'רקוב או את מישל טרוני, השיב: "ממש לא. אפילו פניתי לחבר המשותף שניסה לגשר בינינו והצעתי לטרוני כי אם הסרטון פוגע בו – אמחק אותו. גם בתוכנית 'ארץ נהדרת' נעשו קטעים סאטיריים על טרוני, ואף אחד לא תבע את התוכנית".

לטענתו, הקובלים – דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי – כלל לא פנו אליו במכתב התראה, והוא גילה על הקובלנה הפלילית רק בעקבות פניית המערכת. "ככה לא מתנהגים", טוען אמזלג, "מדברים קודם, ולא רצים ישר לבית המשפט". הוא הוסיף: "אינני מבין מדוע מישל ודניס כל כך אוהבים לתבוע. זה נראה לי מוזר".

• "זו תביעת השתקה. הם פשוט מקנאים"

מר אמזלג טוען כי התביעה המופנית נגדו הינה תביעת השתקה, הנובעת מקנאה.

"אני בטוח שתובעים כאלה הם נוכלים, שכוונתם לפגוע בי", אמר. "אני לא חושש מבית המשפט. הצדק עמי, והם עוד ישלמו לי הוצאות. כשאקבל את הקובלנה, אשכור עורך דין ואלחם עד הסוף. זו תהיה מלחמה".

• אמזלג: מצליח, מעורב ומשפיע

קובי אמזלג הוא יוצר תוכן ישראלי, המפעיל את ערוץ היוטיוב הפופולרי "המנגל", המשדר תוכנית יומית בשידור חי בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 21:00 ל־00:30.

לטענתו, מדובר באחד הערוצים המצליחים בישראל. "אני מקבל מהיוטיוב הכנסות נאות, וכולם פשוט מקנאים. אינני מחפש מלחמות, אני רק רוצה לסייע," אמר.

אמזלג הוסיף כי הוא פועל עם נוער בסיכון, מרצה ומנסה להשפיע לטובה.

העמדה המשפטית: אמזלג נתבע ללא התראה

אמזלג מעיד כי לא נמסרה לו כל התראה מטעם התובעים, וכי על קיומה של הקובלנה הפלילית נודע לו אך ורק באמצעות התקשורת, כלומר דרך מערכת "מעקב". הוא מציע טענה כי טרוני וצ'רקוב נוטים להתדיינות שיפוטית ומאפיין נטייה זו כתמוהה. אמזלג מגדיר את התביעה כ"תביעת השתקה הנובעת מקנאה" וטוען כי התובעים הם "נוכלים". הוא מביע בטחון כי הצדק יצדק עמו, שהתובעים יישאו בהוצאות המשפט, וכי עם קבלת הקובלנה יפתח במאבק משפטי.

ברם, עו"ד אהב כהן מסר למערכת "מעקב" כי נשלח מכתב התראה מפורש אל מר קובי אמזלג. לדבריו, המכתב התקבל כדין, ועל כן נראה כי מר אמזלג מנסה כעת להציג מצג שווא או לשנות את גרסתו בדיעבד.

יחד עם זאת, פנינו אל מר דניס צ’רקוב בבקשה לקבל את עמדתו בנוגע לאירועים. בדבריו הבהיר כי לשיטתו, מר קובי אמזלג חצה קווים אדומים וכי מדובר בפגיעה חמורה בשמו הטוב.

עמדה דומה הביע גם מר מישל טרוני, שבדבריו לא הסתיר את מורת רוחו:
"קובי אמזלג יודע היטב את אשר עשה. הסרטונים שפרסם חצו את גבולות חופש הביטוי – מדובר בלשון הרע של ממש".

מר טרוני הוסיף: "טעות אינה נסלחת מעצמה – לעיתים יש לשלם את מחירה".

טרוני מסר כי הוא רואה בשליחותו הציבורית מחויבות מוסרית עמוקה לסייע לחלשים:
"זה הייעוד שלי – לעזור למי שידו אינה משגת, לתמוך במי שנפגע. אך במקרה הזה, קובי חצה קו ברור. הוא עצמו יודע היטב כי נהג שלא כשורה".

באשר למר ליאל קוצרי – יש לציין כי הלה סירב להתראיין. תחושת המבוכה ניכרה כבר מהשיחה הראשונה, כשהבהיר כי סוכנתו אוסרת עליו להשיב לשאלות עיתונאים. מדובר, ללא ספק, בתשובה יוצאת דופן, שהותירה רושם תמוה. בהתכתבויות שנערכו עמו לאחר מכן, הפגין קוצרי גישה לא נעימה – אך זכותו המלאה שלא לשתף פעולה. יש לקוות כי בעתיד ימצא את הדרך לקיים שיח תקשורתי ענייני ובוגר.

מר חיים גוזלי מסר למערכת "מעקב" את הדברים הבאים:
"קובי אמזלג, שקרן. הוא קיבל חוזה – אך לא חתם עליו. שמעתי בשידור חי שהוא טען שאני הבאתי לו את החוזה ונטלתי אותו בחזרה – שקר גמור. הוא קיבל את החוזה בהודעת 'וואטסאפ'. גם לשקר צריך לדעת".

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

עו"ד כהן: נבחן תביעה אם תוגש

חיים גוזלי טוען כי קובי אמזלג משקר בכך שהוא טוען שלא רצה לחתום על ההסכם. כמו כן, גוזלי מציין כי אמזלג עצמו פרסם בשידור חי כי קיבל את ההסכם מידיו, בעוד שההסכם נשלח לו באמצעות 'וואטסאפ'.

עו"ד אהב כהן מסר למערכת "מעקב" כי אם אמזלג יגיש תביעה בעניין ההסכם, אשר ככל הנראה לא נחתם, הצדדים יבחנו את התביעה ויגיבו בהתאם. עם זאת, הוא הדגיש כי לא ניתן להתייחס לטענה שהועלתה בלבד, בטרם הוגשה תביעה רשמית.

עדויות ודרישת ענישה מקסימלית

אל הקובלנה צורפה רשימת עדים, ובה הקובלים עצמם, נציג מטעם חברת יוטיוב, וכן מספר עדים נוספים, ובהם גב' גלית אסייג-הקמון, מר צחי דינר ומר אורן קייזי. לדברי עורך הדין אהב כהן, מדובר בעדים שעשויים לתמוך בטענות הקובלים באשר לחומרת הפגיעה ולאופיין של ההתבטאויות.

הקובלים עותרים לבית המשפט להטיל על מר אמזלג את העונש המרבי הקבוע בחוק, לא רק לשם הרתעה אישית, אלא גם כדי להעביר מסר חד וברור ליוצרי תוכן נוספים: לא הכול מותר ברשת.

עוד מוסיף עורך הדין כהן, כי יש לשקול את מידת אחריותה של חברת יוטיוב בהפצת התכנים, במיוחד לנוכח מה שהוא מגדיר כ"הפרות מתמשכות ומכוונות לכאורה של תנאי השימוש וסטנדרטים קהילתיים".

השלכות על השיח הדיגיטלי

מההודעה לעיתונות שפורסמה על ידי התובעים עולה שזהו מאבק שחורג מהמקרה הפרטי. דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי מאחדים כוחות נגד "היוטיובר והאסיר המשוחרר קובי אמזלג" תוך דרישה שהוא "ישוב לבית הסוהר, שם מקומו". במסגרת כתב הקובלנה נפרסו לא פחות מ-30 ציטוטים חריגים במיוחד, המהווים לשון הרע המחייבת עונש מאסר, לפי הקובלים, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

הקובלים מדגישים כי החשיבות שבקבלת הקובלנה חורגת מהמקרה הפרטי: "זהו מהלך חיוני להגנה על תקינות השיח הציבורי בישראל – במיוחד כאשר דמויות ציבוריות מוצגות כמטרה לגיטימית להשפלה וקללות, רק כי הן מוכרות". הם מציינים שזהו "מאבק על מה מותר ומה אסור לומר בפומבי, ובעיקר – על מה שאסור לעבור עליו בשתיקה".

"הודעה לעיתונות

דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי מאחדים כוחות נגד היוטיובר והאסיר המשוחרר קובי אמזלג: "דורשים שישוב לבית הסוהר, שם מקומו"

במסגרת קובלנה פלילית שהוגשה היום (1.7.2025), עותרים ארבעת המשפיענים — דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי, ויוצא "האח הגדול" ליאל קוצ'רי — להטיל על מר קובי אמזלג, דמות מפוקפקת למדי אשר לאחרונה הפכה מוכרת במרשתת, עונש מאסר בפועל, לנוכח "דברי הבל יוצאי דופן בחומרתם."

במסגרת כתב הקובלנה, שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, נפרסו לא פחות מ־30 ציטוטים חריגים במיוחד, אשר לטענת הקובלים מהווים לשון הרע המחייבת עונש מאסר — בהתאם לסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

מקצת מהאמרות החריגות, שלטענת הקובלים מהוות אף הומופוביה לשמה ופגיעה בקהילת הלהט"ב כולה:

"הבן אדם הזה דומה למדען גרעין לפיצוץ אטומי בתחת…"

"הבוגר לאוניברסיטה לקבלה בטוסיק על שם דנה אינטרנשיונל…"

"הבן אדם הזה דומה לעורלה של קנגורו…"

"יא נחש קוברה, יא פרצוף תחת… יא טפו… יא סמוכטה שאחרי פקט מרלבורו אדום יא מגעיל…"

"נראה כמו בובת מין בת ארבע…"

לנוכח התרברבותו של אמזלג כי הוא מצוי בהליכי פש"ר, וכי "לא ניתן לתבוע אותו", חברו ארבעת המשפיענים — המיוצגים כולם בידי אותו עו"ד, אהב כהן — לפתיחה בהליך קובלנה פלילית משותף, שמטרתו לשלוח את אמזלג חזרה "לבית הסוהר, שם מקומו", כדברי הקובלים.

תגובות הקובלים:

ליאל קוצרי:
"מדובר לא רק בכתב קובלנה בשם ארבעה אנשים — אלא בשם ציבור שלם אשר נפגע מאמרותיו ההומופוביות והחשוכות של אמזלג. צר לנו כי יש מי שמבקש להכפיש קהילה שלמה על מנת לגרוף לעצמו לייקים, כסף ובעיקר — תשומת לב אומללה."

מישל טרוני:
"לבחור שמשחק אותה עבריין ומכפיש קהילה שלמה — שמעתי שבבית הסוהר יש לא מעט חברי קהילה שישמחו לפגוש אותך."

דניס צ'רקוב:
"כשאיש קטן עושה צל גדול — סימן שהשמש שוקעת."

חיים גוזלי:
"בוכה מי שבוכה אחרון"

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

יוטיוב כצד לראשונה בהליך פלילי בישראל

המקרה דנן מתווה גבול חדש במפת ההלכה הפסוקה בישראל, ומשמש אבן בוחן ראשונה מסוגה להיקף מעורבותן האפשרית של תאגידי-על זרים בהליכים פליליים המתקיימים בתחומה. לראשונה, נרשמת הופעתה של חברת יוטיוב (גוגל) כצד מהותי במסגרת קובלנה פלילית שהוגשה בבית משפט ישראלי. עו״ד אהב כהן מטעים, ובדין, כי יש מקום לשקול בכובד ראש את שאלת אחריותה הישירה והעקיפה של החברה להפצתם של תכנים פוגעניים, במיוחד מקום שמדובר, לכאורה, בהפרות מתמשכות, שיטתיות ומתואמות של תנאי השימוש ושל הקווים המנחים הקהילתיים הקבועים בפלטפורמה.

בליבת ההליך ניצבת הסוגיה העקרונית: האמנם פלטפורמות טכנולוגיות רשאיות להתנער מאחריות לתוכן הנוצר ומתפרסם בתחומן, בשעה שתכנים אלה אינם רק פוגעניים על פי טיבם, אלא גם משמשים כלי לרווח מסחרי ישיר. הקובלנה, אפוא, איננה בוחנת רק את גבולות חופש הביטוי במרחב המקוון, אלא כורכת עמה את השאלה המתהווה והבוערת: עד היכן משתרעת חובת הפיקוח של פלטפורמות דיגיטליות על התכנים המופצים בשמן – אם בשתיקה ואם באישור משתמע.

הפוסט קובלנה פלילית נגד היוטיובר קובי אמזלג: "שישוב לכלא" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים של סערות פוליטיות וביטחוניות, הצופה הישראלי מצביע ברגליים. נתוני הרייטינג האחרונים מצביעים על מגמה ברורה בנוף התקשורת הישראלית – ערוץ 14 מבסס את מעמדו כשחקן משמעותי בשוק התקשורת, ומתייצב במקום השני אחרי ענקית השידורים קשת 12, בעוד ערוצים 13 ו-11 נותרים הרחק מאחור.

נתוני הוועדה הישראלית למדרוג מגלים תמונה ברורה: בשעות הפריים טיים, "ארץ נהדרת" של קשת 12 שולטת ללא עוררין עם רייטינג מרשים של 19.6%, המהווים כ-455 אלף צופים. במקום השני ניצבת תוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 עם 9% (כ-266 אלף צופים) – פער משמעותי מ"אהבה חדשה" ברשת 13 שמגיעה למקום השלישי עם 7.2% בלבד (כ-169 אלף צופים).

המגמה ממשיכה גם במהדורות החדשות. "חדשות 12" של קשת 12 מובילה עם רייטינג משמעותי של 18% (כ-425 אלף צופים), אך מיד אחריה ניצבת "חדשות 14" בערוץ 14 עם 8.6% (כ-243 אלף צופים). רק במקום השלישי מגיעה "חדשות 13" עם 5.1% (כ-119 אלף צופים), ובמקום הרביעי "חדשות 11" עם 4.2% (כ-111 אלף צופים).

הנתונים משקפים תמונה מעניינת בשוק התקשורת הישראלי. בעוד קשת 12 ממשיכה להחזיק בכתר כערוץ המוביל, ערוץ 14 – שנחשב לערוץ צעיר יחסית בנוף התקשורתי – מתבסס כאלטרנטיבה בולטת, תוך שהוא מותיר מאחור את רשת 13 ואת כאן 11.

בשעות הערב המוקדמות התמונה דומה: "המהדורה המוקדמת" של קשת 12 מובילה עם רייטינג של 12.8% (כ-297 אלף צופים), ומיד אחריה "שבע עם יערה זרד" בערוץ 14 עם 6.2% (כ-162 אלף צופים). רק במקום השלישי מגיעה "אזור מלחמה" ברשת 13 עם 5.7% (כ-144 אלף צופים), ובמקום הרביעי "שבע עם אילה חסון" בכאן 11 עם 3.8% בלבד (כ-78 אלף צופים).

מה שמעורר תהיות רבות הוא התפקוד הלקוי של ערוץ 11, שהוא ערוץ ציבורי הממומן מכספי משלם המיסים. בכל הקטגוריות המרכזיות, הערוץ הציבורי מתקשה להתחרות, וזאת למרות התקציבים הגדולים העומדים לרשותו. השאלה שעולה היא האם יש הצדקה להמשך קיומו של ערוץ שידור ציבורי שאינו מצליח למשוך קהל משמעותי, ולמעשה נראה כי הוא מוקם בעיקר כדי לשרוף תקציב ציבורי.

גם בשעות הבוקר, תמונת המצב אינה שונה: תוכנית חדשות הבוקר של קשת 12 מובילה באופן משמעותי עם נתוני צפייה של 4.6% (כ-92 אלף צופים), ואחריה מהדורת חדשות הבוקר של אותו ערוץ. במקום השלישי נמצאת "ישראל הבוקר" בערוץ 14 עם רייטינג של 2.2% (כ-50 אלף צופים), בעוד "העולם הבוקר" של רשת 13 משיגה רק 1.5% (כ-35 אלף צופים).

מה שמפתיע עוד יותר הוא שאפילו "כותרות הבוקר" בערוץ 14 עם 1.4% (כ-28.7 אלף צופים) מצליחה להקדים את "פותחים יום" ברשת 13, שמגיעה לרייטינג של 1% בלבד (כ-25 אלף צופים).

הנתונים מעלים שאלות קשות לגבי עתידו של ערוץ 13, שלמרות היותו ערוץ פרטי, אינו מצליח להתחרות באופן משמעותי. לפי פסק דין שניתן בעבר, גם אם ערוץ 13 יחדל מלשדר, לא יהיה בכך אסון לנוף התקשורתי הישראלי, שכן הערוץ אינו מספק תוכן עיתונאי אחראי.

אך הביקורת החריפה ביותר מופנית כלפי ערוץ 11, שלמרות היותו ערוץ ציבורי הממומן מכספי משלם המיסים, אינו מצליח להתחרות על תשומת לבו של הצופה הישראלי. המספרים מדברים בעד עצמם: בשעות הפריים טיים, "סבוי" בכאן 11 משיגה רייטינג של 2.2% בלבד (כ-48 אלף צופים) – פחות מרבע מהצפייה ב"הפטריוטים" של ערוץ 14.

בעוד קשת 12 ממשיכה להחזיק בכתר כערוץ המוביל בישראל, עם תכניות כמו "ארץ נהדרת" שזוכות לרייטינג מרשים, ערוץ 14 מתבסס כאלטרנטיבה משמעותית ואפקטיבית. זוהי התפתחות מעניינת במפת התקשורת הישראלית, שמצביעה על הצורך של הציבור בגיוון דעות ובפרספקטיבות שונות.

בסופו של יום, הצופה הישראלי הוא אשר מביע את רצונו באמצעות בחירותיו, והנתונים מעידים כי הוא נוטה באופן גובר והולך לצרוך את התכנים המוגשים על־ידי ערוץ 14, על פני אלו המוצעים בערוצים 13 ו־11. זוהי אינדיקציה מובהקת לקובעי המדיניות ולמנהלי אמצעי התקשורת באשר לציפיות הציבור ולטיב התכנים אשר הוא חפץ לצרוך.

בעידן תקשורתי תוסס ומשתנה ללא הרף, התבססותו של ערוץ 14 כגורם בעל משקל בנוף התקשורת הישראלית מהווה עדות לכך שנדרש מרחב לקולות מגוונים, וכי הציבור שואף למצוא חלופות לערוצים המסורתיים. האם מגמה זו תמשיך להתקיים? האם ערוץ 14 יצליח להתמיד בצמצום הפער מול קשת 12? ושאלה חשובה לא פחות – האם ערוצים 13 ו־11 יצליחו להתאושש ולהציע תכנים אשר ימשכו את הצופה הישראלי? העת תורה את התשובה, אך לעת הזאת, הנתונים מדברים בעד עצמם.

נתוני הרייטינג על פי: הוועדה הישראלית למדרוג.

הפוסט קשת מובילה, 14 עולה, 11 'שורף' את כספי הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

תגובות:

פנינו אל מר נתנאל מויאל, האמון על יחסי הציבור של מר אייל גולן, בניסיון לברר את תגובתו של האחרון על פעולות הפרקליטות, הטרחה אשר נגרמה לו והפגיעה במוניטין שלו. ברם, מר מויאל השיב כדלקמן: 'אין בכוונתנו להגיב לעניין זה. תודתנו נתונה לכם'.

תגובתו של מר ירון ברלד – לחץ כאן

הפרקליטות ומשטרת ישראל, כמנהגן, נמנעו מלהגיב.

צילומים: מתוך האינסטגרם של yaronberlad ו-Eyal Golan, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט פרקליט נגד אייל גולן על התבטאות; ברלד מפרסם סמים – חופשי ללא חקירה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסרטון שהוסר עסק בסיפורו הכואב של החייל עידן אוחנה, שנפצע קשה בקרב. הכתבה כללה ראיון בלעדי עם אמו של אוחנה וצילומים מקוריים שבוצעו על ידי צוות "מעקב". לא נעשה כל שימוש בחומרים השייכים למאקו.

הפוסט מאקו הלשינו: התרגיל המסריח נגד המתחרים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

המערכון, שעלה לשידור בחודש מאי האחרון, הציג תרחיש דמיוני ובו ארבעה צעירים, המזוהים כילדיהם של פוליטיקאים בכירים מהימין, מוחזקים כחטופים במנהרות החמאס.

התוכן והעיתוי של המערכון עוררו ביקורת נרחבת, במיוחד לאור המציאות הכואבת של משפחות החטופים המוחזקים בעזה מאז ה-7 באוקטובר. רבים טענו כי המערכון חצה קו אדום וניצל את כאבן של המשפחות לצורך הומור פוליטי.

במקביל, התעוררה סערה נוספת בעקבות דבריה של דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן אור, בתוכנית "אברי ושרקי". אור הציעה להחליף את החטופים בילדיהם של בכירי מערכת הביטחון, הצעה שעוררה גל תגובות נזעמות ברשתות החברתיות.

האירועים הללו מעלים שאלות מהותיות לגבי גבולות חופש הביטוי והסאטירה בתקופות משבר לאומי. יש כאן התנגשות בין הזכות לביטוי אמנותי וסאטירי לבין הרגישות הציבורית בנושאים טעונים. זהו איזון עדין שכלי התקשורת נדרשים לו.

ההתרחשויות הללו מעלות שאלות נוספות לגבי אחריות תקשורתית בעידן הרשתות החברתיות.

על קו התפר: דילמות חופש הביטוי בעידן של מתח לאומי

אירועים אלו ממחישים את המתח המתמשך בין חירות הביטוי לבין רגישות הציבור, בפרט בעתות של מצוקה לאומית. ככל שהשיח הציבורי בסוגיה זו מתמיד, ניכר כי שאלת הגבול בין הומור לטעם פגום תוסיף להעסיק את החברה הישראלית עוד ימים רבים.

אין ספק כי הסוגיות המתעוררות חורגות מגבולות תוכנית מסוימת או מערכון בודד. הן נוגעות בלב ליבם של יחסי הגומלין בין התקשורת, החברה והפוליטיקה בישראל של המאה העשרים ואחת, ומשקפות את האתגרים הניצבים בפני חברה דמוקרטית בעת משבר.

צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של "ארץ נהדרת", תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט "ארץ נהדרת" בסערה: גבולות הסאטירה נחצו הופיע לראשונה ב-מעקב.

ברלד נצפה מפרסם משקה המכונה "מיץ גת" בקבוצות טלגרם המזוהות עם מכירת סמים קשים. העניין מסתבך לאור העובדה כי מאז שנת 2020, משקה זה הוכרז כבלתי חוקי בישראל ומוגדר כסם לכל דבר ועניין.

בתגובה ראשונית לפרסום, ברלד אישר את מעורבותו בפרסום המשקה, אך טען כי לא היה מודע לסטטוס הבלתי חוקי שלו. "כן פרסמתי", אמר ברלד למערכת "מעקב". הוא הוסיף כי מיד עם היוודע לו על הבעייתיות, פעל להסרת הפרסום: "עכשיו אני יוצר קשר והפרסום יורד".

ההקלטה:

הפרשה מעלה שאלות רבות, לא רק לגבי אחריותם של ידוענים בפרסום מוצרים, אלא גם על יעילות האכיפה נגד סחר בסמים ברשתות החברתיות. העובדה כי הפרסום הופץ בקבוצת טלגרם גדולה המזוהה עם מכירת סמים מעלה תהיות לגבי הקשרים של ברלד עם גורמים בעולם התחתון, גם אם לא במודע.

גם אם ברלד לא היה מודע לסטטוס החוקי של המשקה, עצם הפרסום בפלטפורמה המזוהה עם פעילות בלתי חוקית מעלה שאלות אתיות ומשפטיות. על אנשי ציבור מוטלת אחריות מוגברת לבדוק את המוצרים אותם הם מפרסמים.

מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'

מעבר לסוגיית הפרסום גופא, תגובתו של ברלד מעוררת תהיות נוספות. חרף פעולתו להסרת הפרסום, נדמה כי לא מיהר להגיש תלונה במשטרה על השימוש הבלתי מורשה בשמו לקידום חומרים אסורים. התנהלות זו מעוררת ספקות באשר למידת מעורבותו או הבנתו את חומרת המצב. הגשת תלונה הייתה עשויה לסייע בחקירת רשתות הפצת הסמים.

(ברלד, פרסם סמים, נטען כי יש לו קשרים עם עבריינים כבדים, וטען כי היה קורבן לניצול – מדוע נמנע מהגשת תלונה רשמית לרשויות אכיפת החוק? התנהלות זו מובילה לתהיות באשר למכלול הנסיבות ומידת שקיפותו בפרשה זו)

הפרשה מאירה גם את תפקודה של משטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת הסחר בסמים ברשתות החברתיות. למרות שמערכת "מעקב" דיווחה על הממצאים לדובר המשטרה, נראה כי לא ננקטו פעולות מיידיות לחקירת העניין.

העובדה שירון ברלד מסר למערכת "מעקב" התכתבות עם מי שמתואר כ"עבריין אשר מנהל קבוצת סמים ענקית" מעוררת תהיות לגבי מידת המעורבות שלו בעולם זה, גם אם באופן לא מכוון.

ניסיונות לראיין את ברלד נתקלו בסירוב מצדו, כשהוא טוען למחלה. אך, ההקלטות שמסר למערכת "מעקב" לא מעידות על בעיה קולית, מה שמעלה ספקות לגבי הסיבה האמיתית להימנעותו מראיון מקיף.

(יש להדגיש ולזכור, כי עקרון משפטי יסודי קובע: "אי-ידיעת החוק אינה פוטרת". עיקרון זה מהווה אבן פינה בשיטת המשפט ומחייב את כלל האזרחים)

לאחרונה, באורח בלתי צפוי, נמנע דובר המשטרה מלהגיב לפניות מערכת "מעקב", ועל כן נמנעים אנו מפרסום תגובת המשטרה. לעיתים, שתיקה עדיפה על תגובה חפוזה. אף על פי כן, בידי המשטרה מצויים כל האמצעים הדרושים למעצר בעליה של הקבוצה הגדולה ביותר בטלגרם, אשר עוסקת במכירת סמים.

מצער הדבר כי את מלאכת החקירה מבצעים העיתונאים, בעוד המשטרה מואילה מעת לעת להשיב לעיתונאים, כאילו היה זה חסד שהיא עושה עמם.

אכן, משטרה למופת יש לנו!

הכתבה הראשונה, שממנה הכל התחיל, כללה תיעודים מעניינים וראיון.

ירון ברלד הגיב לכתבה הראשונה שלנו בצורה שקולה, והתייחס לנושאים החשובים שעלו בה. הוא גם הציג צדדים חדשים של הנושא- קרא עוד.

צילום ראשי: מתוך עמוד האינסטגרם yaronberlad

הפוסט ירון ברלד נתפס על חם בפרסום סמים – מגיב לראשונה הופיע לראשונה ב-מעקב.

צילום מתוך עמוד האינסטגרם Yaron Berlad, תוכן ע"פ סעיף 27א'

אולם, במקביל ליוזמה התמימה לכאורה, החלו להתגלגל ברשת סרטונים מטרידים.

בקבוצות טלגרם המזוהות עם מכירת סמים, הופץ סרטון שבו נראה אדם הדומה מאוד לברלד כשהוא מפרסם משקה מיץ גת. חשוב לציין כי מאז שנת 2020, משקה זה נאסר לשימוש בישראל ונחשב לסם לכל דבר ועניין.

בסרטון הנדון, נשמע קול הדומה מאוד לקולו של ברלד אומר: "זה מיץ גת הכי שווה שאכלתי", ביטוי המקובל בעגה של צרכני סמים. מיד לאחר מכן, ככל הנראה בניסיון לתקן את הפליטה המרשיעה, המילה "אכלתי" הוחלפה ב"שתיתי".

מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'

צוות שלנו ניסה ליצור קשר עם הגורמים האחראים להפצת הסרטון בקבוצות הטלגרם. למרות שלא ניתן היה להשיג מספר טלפון או פרטי קשר ישירים, הצלחנו להתכתב עם אחד העבריינים המעורבים. בתשובה לשאלתנו על השפעות המשקה, קיבלנו את התשובה הבאה: "אופוריה, ממריץ, מעלה מצב רוח, מעלה חשק מיני ועוד".

מצב זה מעלה שאלות קשות לגבי מעורבותו של ברלד בפרסום מוצר לא חוקי. האם מדובר בשימוש לא מורשה בדמותו של הקומיקאי? האם ברלד עצמו מעורב בפרסום זה? ומה ההשלכות האפשריות על הקריירה שלו ועל הציבור הרחב?

השפעתם של סלבריטאים על הציבור, במיוחד על צעירים, היא עצומה. פרסום כזה, בין אם הוא אמיתי או מזויף, יכול להוביל לתוצאות הרסניות.

מסורת עתיקה הופכת לסם מסוכן בעידן הדיגיטלי

בשנים האחרונות, תופעה מדאיגה מתפשטת ברשתות החברתיות הישראליות: מכירה והפצה של מיץ גת, חומר שהוכנס לרשימת הסמים האסורים לפני מספר שנים. התופעה, שהתפתחה מסורת תרבותית עתיקה למסחר בלתי חוקי, מעלה שאלות נוקבות לגבי בריאות הציבור, אכיפת החוק, ותפקידן של הרשתות החברתיות בהפצת חומרים מסוכנים.

מיץ גת, המופק מעלי צמח הגת, היה במשך שנים חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. ניתן היה למצוא אותו בחתונות, מקומות בילוי ואפילו בקיוסקים שכונתיים. אולם, ההחלטה להכניס את מיץ הגת לפקודת הסמים המסוכנים שינתה את המצב מן הקצה אל הקצה. הסיבה להחלטה זו נעוצה בעובדה כי במהלך הפקת המיץ מופרשים מהגת חומרים שהוגדרו כמסוכנים ואסורים לשימוש.

עם כניסת האיסור לתוקף, התפתחה במהירות תעשייה שלמה של ייצור ומכירה בלתי חוקיים של מיץ גת. הפלטפורמה העיקרית למסחר זה הפכה להיות הרשת, עם קבוצות סגורות בפייסבוק וטלגרם המשמשות כזירות מסחר וירטואליות. המוכרים, הפועלים בשוק השחור, משתמשים בטקטיקות שיווק אגרסיביות, כולל שימוש בידוענים ומשפיעני רשת לקידום המוצר.

המוכרים מציגים את מיץ הגת כפתרון קסם למגוון בעיות בריאותיות. הם טוענים כי המשקה משפר ריכוז, מסייע בטיפול בסוכרת ואף מדכא תיאבון. אולם, מומחים רפואיים מזהירים מפני הסכנות הטמונות בשימוש במיץ גת. ד"ר ברקוביץ', בראיון ל-N12, הדגיש את הסיכונים: "הם מוכרים את מיץ גת בשביל בעיות רפואיות, אך בסופו של דבר הם מתאשפזים בבתי חולים עם הזיות, פרנויות ודופק מהיר". הוא הוסיף כי "הספיגה של המיץ הרבה יותר מהירה ולכן גם תופעות הלוואי שלו הרבה יותר מהירות – כאבי בטן, הזיות, שלשולים, ורעידות בידיים כמו שגורם שימוש בקוקאין".

מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'

צילום ראשי:

צילום מתוך עמוד האינסטגרם Yaron Berlad, תוכן ע"פ סעיף 27א'

מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'

ממשטרת ישראל טרם נמסרה התגובה

הפוסט ירון ברלד נחשף: בין ברכות אישיות לקמפיין פרסומי מפוקפק הופיע לראשונה ב-מעקב.