עימות פוליטי סוער פרץ ברשת החברתית X סביב תקציב המדינה ופרויקט תלושי המזון, כאשר יו"ר ש"ס אריה דרעי איים להפיל את התקציב ואביגדור ליברמן מיהר להשיב לו במתקפה חריפה שחזרה על נושא הגיוס החרדי. העימות חושף את קווי השבר העמוקים במערכת הפוליטית הישראלית סביב שני נושאים מרכזיים – תמיכה ממשלתית לציבור החרדי וחובת הגיוס לצבא.

דרעי פתח את האש ב-08.12.2025 בפרסום שפורסם לפני 16 שעות, בו הכריז כי ש"ס לא תתמוך בתקציב המדינה כל עוד פרויקט תלושי המזון לא יוסדר. יו"ר ש"ס טען כי משרד האוצר מתעקש לשנות את קריטריוני הזכאות באופן שידיר את המשפחות החרדיות מהפרויקט, וכינה זאת "התעמרות אכזרית במשפחות המוחלשות ביותר". לדבריו, בשנה שעברה סייע הפרויקט ל-400 אלף משפחות זכאיות מכלל המגזרים לפי מבחני זכאות מקצועיים.

"ש"ס לא תתן להפלות את הילדים החרדים העניים", כתב דרעי בהודעתו, והוסיף כי "באופן מקומם, משרד האוצר מתעקש לשנות את הקריטריונים, כך שידירו רק את המשפחות החרדיות. זו התעמרות אכזרית במשפחות המוחלשות ביותר, שכל 'חטאן' הוא היותן חרדיות". איום זה על התקציב בעיצומה של שנת התקציב מעמיד את הקואליציה בפני משבר פוטנציאלי, שכן ללא תמיכת ש"ס התקציב עלול להיכשל.

אולם ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, לא אפשר לדרעי את המילה האחרונה. בתגובה ישירה לפרסום של יו"ר ש"ס, כתב ליברמן במשפט אחד חד וקצר: "גם אני לא אתן להפלות את הילדים החרדים. כולם שווים, כולם יתגייסו". במשפט זה טמון כל העימות הפוליטי – ליברמן הפנה את השיח מנושא תלושי המזון לנושא הגיוס החרדי, תוך שהוא מציג את עמדתו בבהירות מוחלטה ומנסה לחבר בין שני הנושאים: שוויון בנטל וזכויות סוציאליות.

עמדתו זו של ליברמן אינה חדשה, והיא נשענת על שורה של פרסומים אחרונים שבהם הוא תוקף את הממשלה ואת מדיניותה כלפי הציבור החרדי. ב-05.12 פרסם ליברמן פוסט נוקב בו האשים את הממשלה בכך שהיא "ממשיכה לגנוב כסף מהכיסים של כולנו כדי להחזיק עוד כמה ימים בשלטון". הוא תיאר את אישור התקציב כ"חגיגה מופקרת" של "עשרות מיליארדי שקלים" שמתקצבת "משתמטים" על חשבון "האזרחים העובדים והמשרתים".

בפרסום זה הציג ליברמן את חזונו הפוליטי לעתיד, בו הבטיח כי "בממשלה שאקים נגייס את כולם". הוא הלך רחוק יותר והבטיח שבממשלתו "עריקים וסרבנים יישלחו לכלא ותשלל להם זכות ההצבעה". ליברמן התחייב גם להוריד את הנטל ממשרתי הסדיר והמילואים, להוריד מסים ולטפל ביוקר המחיה, תוך שהוא מסכם: "את כל מה שהם הרסו – אני אתקן, זו ההתחייבות שלי".

אך זה לא היה הכול. ב-02.12 פרסם ליברמן ביקורת קשה נוספת, הפעם על הצעת חוק שכינה אותה "חוק ההשתמטות המטורלל". לפי דבריו, החוק "הופך את צה"ל לעבריין" ומחייב את הצבא ואת החיילים להוכיח "שהם בכלל ראויים שחרדים יתגייסו לצבא". ליברמן טען שלפי הצעת החוק, אם צה"ל לא יוכיח את עצמו בפני הרבנים, "לא יהיו סנקציות וחרדים יכולים פשוט להשתמט בחסות החוק". הוא סיכם בקביעה חריפה: "זה טירוף מוחלט, ממשלה של חדלי אישים. גיוס לכולם, ומיד".

העימות הפומבי הזה מעיד על הפער העמוק בין עמדות הקואליציה לאופוזיציה בשאלת היחס לציבור החרדי. בעוד דרעי תופס את עצמו כמגן על משפחות חרדיות עניות מפני מה שהוא מתאר כהפליה ממשלתית, ליברמן רואה בכל תמיכה ממשלתית לציבור החרדי שאינו משתלב בצבא ובשוק העבודה כ"ביזה" של כספי ציבור. מנקודת מבטו של ליברמן, השוויון האמיתי בין הילדים החרדים לשאר הילדים צריך לבוא דרך שוויון בנטל, לא דרך תמיכה סוציאלית.

העימות מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר הממשלה מנסה להעביר את התקציב ולגבש הסכמות קואליציוניות סביב חוקים רגישים. איומו של דרעי להפיל את התקציב מעמיד את ראש הממשלה ואת שר האוצר בפני דילמה קשה – האם לוותר על השינויים בקריטריוני הזכאות לתלושי מזון ולשמר את תמיכת ש"ס, או להעמיד על השינויים ולהסתכן במשבר קואליציוני. מהצד השני של המתרס, ליברמן ממשיך להעצים את המסרים שלו בנושא הגיוס החרדי ומציג עצמו כנושא הדגל של שוויון בנטל, כשהוא מצליח להפוך כל ויכוח תקציבי או סוציאלי לדיון על גיוס ובכך מחזק את המיצוב הפוליטי שלו כמי שמייצג את הציבור הכללי מול מה שהוא מתאר כהתנהלות בלתי צודקת של הממשלה כלפי החרדים.

צילומים של חברי הכנסת, מתוך אתר הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 27א'

הפוסט דרעי מאיים להפיל תקציב, ליברמן: כולם יתגייסו הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (רביעי) כי הוא מקדם את החוק לגיוס חרדים לצבא שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, בניגוד לעמדתו בעבר. זאת, על רקע המתיחות הביטחונית עם חמאס בעזה והביקורת על התנהלות הממשלה במבצע "שומר החומות".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהיה ראש הממשלה החלופי בממשלה הקודמת, תקף את נתניהו וטען שהחוק "לא רלוונטי למציאות של אחרי 7 באוקטובר", הלחימה נגד חמאס. "צריך חיילים ולא תרגילים", אמר גנץ בתגובה.

החוק שנתניהו מקדם הוא יוזמה של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבעבר כינה אותו "פוגעני". דרעי הציע להעלות את החוק מחדש, למרות שהוא אושר לפני המלחמה בעזה. בכירים בקואליציה הודו כי הסיכויים להעביר את החוק קלושים, וכי "המטרה היא מריחת זמן".

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד האשים את נתניהו בניהול "תרגיל פוליטי עלוב ומביש", וקרא להתמקד בטיפול במשבר הביטחוני. הצעת החוק הקודמת לגיוס חרדים עוררה ביקורת חריפה מחרדים ומהימין הקיצוני, שכינו אותה "מבזה".

פרטי החוק הם העלאת גיל הפטור מגיוס לאברכים מ-24 ל-26, והטלת קנסות כספיים על מי שלא ישרת. אולם עדיין לא ברור כיצד החוק החדש ישפיע על שיעורי הגיוס בפועל, ומה יהיו תגובות המגזר החרדי והימין הקיצוני.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק: Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו באמת יקדם את חוק הגיוס? או שוב תרגיל? הופיע לראשונה ב-מעקב.

במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה.

דים אמור || 07.04.2024

בנימין נתניהו: 29%

בני גנץ: 21%

איתמר בן גביר: 11%

נפתלי בנט: 10%

אביגדור ליברמן: 6%

יאיר לפיד: 4%

אריה דרעי: 2%

איילת שקד: 1%

______________

16% לאיש או אישה שאר לעולם לא היה (הייתה) בפוליטיקה.

*סקר אנונימי (נעשה בטלגרם), 201 בני אדם נשאלו והוזמנו להצביע (מגזרים שונים, דעות שונות, לאום שונה, מעל גיל 18 ובין הגילאים 18-85).

הפוסט במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה. הופיע לראשונה ב-מעקב.