כשהמדינה סוגרת את הברז: שח"ם נחשף כארגון תלוי וחסר מודל קיום עצמאי. בפועל, ארגון שח"ם ללא כספי ציבור מצטייר כגוף שלא פיתח לאורך השנים תשתית כלכלית עצמאית, ושקיומו נשען כמעט במלואו על תמיכות המדינה. עבור רבים מדובר בדוגמה מובהקת לשימוש ממושך בכספי ציבור ללא יצירת ערך בר קיימא. בשנת 2026, כך נראה, המדינה חדלה מלהתעלם – והתקציב הופסק. אך אין מדובר באירוע נקודתי, אלא בתחילתו של תהליך עמוק יותר. המשחק, כך נדמה, מתקרב לסיומו: גוף שטופל לאורך שנים ולא נדרש לעמוד בזכות עצמו, מגלה כעת כי לא רכש את היכולת לייצר קיום עצמאי.

מערכת "מעקב" מציגה תחקיר חדשותי מקיף: נתונים שנאספו בבדיקות מערכתיות, דוחות רשמיים (דוח מילולי ודוח כספי לשנת 2024), וכן דוח ביקורת עומק של רשות התאגידים במשרד המשפטים (ביקורת שנערכה בשנת 2021 ביחס לשנים 2018-2019). לצד זאת מובאת עמדת שח"ם כפי שפורסמה בהודעת אינסטגרם בעקבות החלטת משרד התרבות להפסיק תמיכה באיגודים מקצועיים החל משנת 2026, וכן ניתוח ביקורתי של מערכת "מעקב" ביחס להודעה זו – כטקסט נפרד, מוגדר ומסויג, הנשען על תוכן ההודעה בלבד.

שח״ם משנה תקנון, החברים עוזבים: ירידה של כ-10% בארגון השחקנים

שיעור העוזבים את ארגון שח"ם עומד, לפי בדיקת "מעקב", על כ-10% מחבריו בתוך פרק זמן קצר. עבור ארגון מקצועי קטן יחסית, הנהנה מתקציבים ותמיכות ציבוריות (במסגרות שונות) ושפועל בזירה שבה גודל בסיס החברים הוא נתון בעל משמעות – מדובר בירידה דרמטית בעלת השלכות ארגוניות וציבוריות.

על פי הדוח המילולי לשנת 2024, שהוגש לרשם העמותות, נמנו בשח"ם כ-2,761 חברים.

ואולם, נכון ל-13 בינואר 2026, בבדיקת "מעקב" נמצא כי מספר החברים עומד על כ-2,500 בלבד.

השינוי הזה – מעבר מאלפי חברים לכ-2,500 – מוצג כחיתוך של כ-10% במצבת החברים. לפי הניתוח שנמסר למערכת, לא מדובר בתנודת שוליים, אלא באיתות למשבר אמון מצטבר.

על פי המידע המפורסם באתר ארגון שח"ם, נכון ליום 15 בינואר 2026 מונה הארגון 2,350 חברים בלבד. נתון זה אינו תואם את המספר 2,761 חברים, אשר דווח לרשם העמותות. הפער מעלה שתי אפשרויות מטרידות: האחת, כי ארגון שח"ם מסר לרשם העמותות נתון מנופח ומטעה באשר למספר חבריו, לכאורה ביודעין. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שמספר החברים המדווח משמש בסיס לשיקולי תמיכה, הקצאת תקציבים והתייחסות רגולטורית ותקשורתית מצד רשויות המדינה. האפשרות השנייה היא כי מאז הדיווח האחרון חלה ירידה חדה במספר החברים, כך שהדוח שהוגש בשנת 2025 ומתייחס לשנת 2024 אינו משקף עוד את המציאות העדכנית, ומעיד על נטישה מצטברת של כ-15% מחברי הארגון.

שתי האפשרויות מדאיגות במידה דומה. אם אכן מדובר בהצגת נתונים שאינם משקפים את המצב בפועל, הרי שמדובר בהטעיית הציבור, רשם העמותות והמדינה, לצורך יצירת מצג שווא או קבלת תקציבים על בסיס נתונים שאינם קיימים. מנגד, אם מדובר בגל עזיבה נרחב של חברים, המשמעות הכלכלית אינה פחות חמורה: דמי החברות מהווים מקור הכנסה מהותי לארגון, וירידה בהיקף זה משמעה הפסד כספי מוערך של כ-304 אלף שקלים בשנה.

מן הנתונים עולה כי שח"ם חזרה, הלכה למעשה, להיקפי החברות של השנים 2020-2021. לפי הדוח המילולי שהוגש בשנת 2021 לרשם העמותות, מנה הארגון באותה עת כ-2,500 חברים. משמעות הדבר היא כי שחיקה מתמשכת במספר החברים מציבה את הארגון בנקודת זמן הדומה לזו שלפני מספר שנים.

נתון זה מעורר שאלות מהותיות באשר לנטישת שחקנים את העמותה, המתיימרת להגדיר עצמה כ"ארגון מקצועי". בתוך כך מתחדדת אי בהירות באשר למהותו של שח"ם: האם מדובר באיגוד מקצועי המייצג שחקנים ומגן על זכויותיהם, או שמא בגוף הפועל הלכה למעשה כמעין בית ספר למשחק, המתמקד במכירת קורסים, סדנאות והכשרות. שאלת הזהות הארגונית, נוכח הירידה במספר החברים, הופכת מרכזית יותר מתמיד.

דמיינו מציאות שבה איגוד הרופאים מציע מסלול לימודי רפואה מקוצר, שבסיומו מתקבלים בוגריו כרופאים מן המניין; או שלשכת עורכי הדין מפעילה קורס בן חודשים ספורים, אשר בסיומו מוענקת למשתתפיו זהות מקצועית של עורכי דין; או שאיגוד העיתונאים מקים מסלולי הכשרה מזורזים, שבאמצעותם נכנסים הלומדים בשערי האיגוד. תרחישים מעין אלה נשמעים, על פניהם, אבסורדיים לחלוטין, ואף מעלים חשש מיידי לקיומו של ניגוד עניינים חמור.

ואולם, במציאות הארגונית של שח"ם דפוס פעולה דומה אינו נתפס כחריג: גוף המתיימר לפעול כאיגוד מקצועי מייצג משלב, במקביל, פעילות של הכשרה מקצועית, מכירת קורסים וסדנאות, ואף קליטה לשורותיו של בוגרי אותם מסלולים. שילוב תפקידים זה מעורר, לכאורה, שאלות כבדות משקל באשר לקיומו של ניגוד עניינים מובנה, ומטשטש את קו הגבול בין ייצוג מקצועי עצמאי ובלתי תלוי לבין פעילות כלכלית שמטרתה המרכזית היא הרחבת מעגל הלומדים והחברים.

ברקע לירידה במספר החברים, עולה טענה מרכזית בנוגע לשינויי תקנון שהתרחשו לאורך השנים. בעבר תנאי הקבלה לארגון כללו לימודי משחק והכשרה מקצועית. כיום, בהתאם לתקנון המעודכן, נטען כי אין עוד חובה ללימודי משחק: די בנוכחות ברשתות החברתיות, במספר עוקבים, או בהשתתפות בפרסומת, כדי להתקבל כחבר תחת הסיווג "שחקן מבצע".

• לפי תקנון הארגון, אין כל חובה בהכשרה מקצועית או בלימודי משחק כתנאי לחברות. די בכך שאדם יופיע או יוכיח השתתפות בהפקה כלשהי – פרסומת, סדרה, או תפקיד מזדמן אחר – כדי להיות מוכר כ"שחקן" וכחבר באיגוד המקצועי. בפועל, משמעות הדבר היא כי יוצאי ריאליטי, בלוגרים או משפיעני רשת, אשר הצטלמו בפרסומת אחת או הופיעו לרגע על המסך, יכולים להיכנס בשערי האיגוד במעמד זהה לזה של שחקנים מקצועיים.

מנגד, בבתי הספר למשחק מתקיימת הכשרה אינטנסיבית וממושכת: שלוש שנות לימוד מלאות, בהיקף של כ-8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, הכוללות לימודי משחק, תיאוריה, פרקטיקה, קול, תנועה ועבודה בימתית ומצלמתית. הפער בין דרישות ההכשרה המקצועית לבין תנאי הקבלה לאיגוד מעורר שאלות כבדות משקל באשר לאופן שבו האיגוד עצמו תופס את מקצוע המשחק ואת מעמד השחקנים.

כך, לכאורה, גוף המתיימר לשמש איגוד מקצועי פועל באופן שעלול לשחוק את ערך המקצוע ולהעמיד על אותה מדרגה הכשרה רבת שנים ועבודה מקצועית ממושכת, לצד הופעה חד־פעמית או מזדמנת. מצורף תקנון שח"ם – לחץ כאן

לפי הטענות שהובאו, שינוי זה יוצר מציאות שבה ארגון המתיימר לייצג מקצועיות בענף השחקנות פותח את שעריו גם בפני מי שמעולם לא עבר הכשרה מקצועית בתחום. גורמים בענף מציגים זאת כפגיעה ישירה במקצוע השחקנות וכזילות של מי שלמדו, השקיעו והוכשרו לאורך שנים. על פי אותה עמדה, עצם ההשוואה בין שחקן שעבר מסלול הכשרה מקצועי לבין מי שלא עבר הכשרה, נתפסת כסטירה לשחקנים המקצועיים וכפגיעה במעמד המקצוע.

המוטיבציה לשינוי התקנון אינה ניטרלית: הרחבת שורות החברים מוצגת כמהלך שמגדיל את מספר החברים ובאמצעותו את היקף התמיכה התקציבית מהמדינה, בעוד שהשחקנים עצמם, זוכים בעיקר להטבות שוליות (למשל הנחה חלקית בקורסי משחק), ולא לכלים אפקטיביים של אכיפה, שיפור תנאים או הגנה מקצועית.

שוב נציין, למען השוואה והבהרה, כי בענף מדמים מצב שבו איגוד רופאים או לשכת עורכי הדין היו מקבלים לשורותיהם מי שמעולם לא למד רפואה או משפטים, אך מגדיר עצמו "חובב" בתי חולים או בתי משפט. תרחיש כזה היה נתפס כהזוי ובלתי מתקבל על הדעת. לפי אותו דימוי, בשח"ם ניתן לזהות מהלך דומה שהפך לנורמה.

כאשר איגוד מקצועי מטשטש את גבולות המקצוע שאותו הוא אמור לייצג, הפגיעה אינה נעצרת בתחומי הארגון עצמו, אלא מחלחלת אל יחסו של השוק כולו כלפי אנשי המקצוע.

משבר שח"ם: סוף עידן ההכתבה בתעשיית המשחק בישראל

מעבר לנתוני החברות ולשאלת התקנון, החומר שנמסר מצביע על צומת מרכזי נוסף: ההחלטה של איגוד המפיקים שלא לחדש את ההסכם עם שח"ם. ככל הנראה מדובר במהלך המסמן את סיומו של עידן, שבו ארגון אחד החזיק בכוח משמעותי להכתיב תנאי שכר והעסקה לכלל השחקנים בהפקות טלוויזיה, קולנוע ופרסום.

במקביל, נראה כי חלה ירידה במעמדו הציבורי והארגוני של שח"ם. נתונים המעידים על עזיבת חברים ועל שחיקה באמון מצביעים, על פי הניתוח, על משבר עומק שאינו מתמצה רק בהיבט ההסכמי מול המפיקים. מן התמונה המצטיירת נדמה כי עבור חלק מן השחקנים חדל שח״ם להיתפס כגורם המקדם מקצועיות, והפך בעיניהם לארגון שמבקש בעיקר להגדיל את מספר חבריו ולשמר כוח ותקציבים.

ככל הנראה, בקרב שחקנים שהשקיעו ימים ולילות בלימודי משחק מקצועיים בני שלוש שנים, גוברת תחושת מיאוס מהשתייכות לאיגוד הנתפס בעיניהם ככזה המטשטש את הגבול בין מקצועיות לחובבנות. בהתאם לאותה הערכה, נדמה כי כ-15% מן השחקנים המקצועיים, אשר נמנו עם גרעין הליבה של האיגוד, בחרו לעזוב את שח"ם.

מן התמונה הכוללת עולה כי אין הכרח בקיומו של איגוד שחקנים במתכונתו הנוכחית. לנוכח קיומם של מנגנונים מוסדיים חלופיים – ובראשם בתי המשפט, ההסתדרות וגופים ציבוריים נוספים – מתחדדת השאלה בדבר ההצדקה למימון ציבורי של עמותה המגדירה עצמה כ"ארגון מקצועי". על פי ההערכה המובאת, מדובר בגוף הנשען ככל הנראה על כספי ציבור, כאשר חלק ניכר מתקציבו מופנה לשכר ולהוצאות תפעול.

השאלה העומדת כעת על הפרק היא האם המשבר הנוכחי יוביל להגדרה מחודשת של מקצוע השחקן בישראל, ככזו המבוססת על הכשרה, מקצועיות ויכולת מוכחת, או שמא תתגבש מציאות אחרת – שבה הביטחון התעסוקתי נשחק, והמאבק על תנאים הוגנים מועבר לידיים פרטיות ולכוח מיקוח אישי, על חשבון ייצוג קולקטיבי.

ריבוי תפקידים, הצהרות נשחקות: בין מטרות שח"ם למציאות בשטח

בחומר שנמסר מופיעה רשימת בעלי תפקידים ונושאי משרה, כפי שנמסרה מתוך הדוח המילולי האחרון שנקלט במערכת. לפי הרשימה:

חברי ועד: אור משיח, אורי יניב, דניאל מורשת, דפנה שושנה אלפרן, טל קלאי, יניב ביטון, יניב פולישוק, קארין סרויה שגיא, רבקה בליך קראוס, רוני מרחבי, שונסלה מונגוזה מבואה, תום יהושע חודרוב. מורשי חתימה: אבי בן הלל אבנון, אורי יניב, רוני מרחבי, תום יהושע חודרוב.

במערכת "מעקב" פורסם תחקיר העוסק בהתנהלותו של אורי יניב, אשר כלל הנראה בחר להגן על שחקן תיאטרון גשר שלומי ברטונוב, על רקע פרסומים שעוררו ביקורת ציבורית ונקשרו, לכאורה, בתמיכה בחמאס. לפי התחקיר, מר יניב לא הסתייג מהדברים, לא הסיר את הלייקים ואף דחה פניות לבירור עמדתו, מה שעורר שאלות באשר למשמעות התמיכה המשתמעת ולהשלכותיה הציבוריות – קרא עוד

יו"ר שח"ם הנוכחי, מר אורי יניב, נכנס לתפקידו לאחר כהונתה של ריקי בליך, דמות המזוהה עם קו שמאל קיצוני, אשר כלל הנראה הובילה את הארגון לעמדה ציבורית ופוליטית מעוררת מחלוקת. לפי תחקיר מעקב, בליך כינתה את מדינת ישראל "המדינה הכובשת" – ביטוי שנתפס בעיני רבים כהשפלה ישירה של המדינה וכמתן לגיטימציה לרטוריקה קיצונית נגדה. הדברים, שנאמרו בפומבי, עוררו זעם ציבורי ונתפסו כפגיעה חמורה במעמדה של המדינה, במיוחד נוכח תפקידה הציבורי והייצוגי – קרא עוד

פרסום ראשון במערכת "מעקב" העלה כי שחקנים בשח"ם הביעו התנגדות חריפה לפעילותה הציבורית של יו"ר הארגון לשעבר, ריקי בליך, וטענו כי כלל הנראה הובילה את הארגון לזירה פוליטית מובהקת, בניגוד לייעודו המקצועי.

לפי הפרסום, מהלכיה עוררו מחלוקת פנימית ותחושת ניכור בקרב חברים. בהמשך פורסמו טענות דומות גם בכלי תקשורת ארציים, בהם YNET, שעסקו במעורבותה הפוליטית ובביקורת הגוברת כלפיה.

לעיון בכתבה, בצפייה בתמונות ובחומרי הווידאו כראיות – לחצו כאן

לפי מטרותיה הרשמיות, שח"ם נועדה לפעול כאיגוד שחקנים מקצועי: לשמור ולטפח את התרבות והיצירה בישראל, להגן על זכויות האמנים, לדאוג לשכרם ולתנאי עבודתם, ולקדם את מעמד האמנים המבצעים בארץ ובחו"ל. ואולם, על פי עדויות שנמסרו למערכת "מעקב", בשנים מסוימות נוצר הרושם כי הנהגת הארגון ניסתה, לכאורה, להסיט את פעילותו למישור פוליטי המזוהה עם שמאל רדיקלי.

לפי העדויות, שחקנים המחזיקים בעמדות המזוהות עם הימין חששו להביע את דעותיהם בפומבי, מתוך תחושה כי הדבר עלול לפגוע במעמדם המקצועי. חלקם טענו כי איבדו תפקידים בתיאטרון ובהפקות שונות, בין היתר בשל שמירת שבת או בשל זיהוי פוליטי שאינו תואם את הקו הדומיננטי בארגון. במקרים מסוימים נטען כי לאחר אירועים נקודתיים, נסגרו בפניהם דלתות מקצועיות, באופן שיצר תחושה של הדרה שיטתית.

עוד נמסר כי, לטענת גורמים בענף, הדמוקרטיה הפנימית בארגון באה לידי ביטוי בעיקר כלפי שחקנים המזוהים עם מחנה פוליטי מסוים, בעוד אחרים חוו יחס שונה. בתוך כך הובא לידיעת "מעקב" מקרה של שחקן מוכר, אשר על פי הנטען איבד את עבודתו בתיאטרון הבימה, רק ככל הנראה בשל שמירת שבת ואי הזדהות עם יו"ר הארגון, גב' בליך.

(המידע נמסר למערכת "מעקב" מטעם מקורות, נוכח טענות בדבר התנהלות נקמנית של הארגון, הגורמת לחשש בקרב שחקנים מלהתבטא בגלוי)

ברם, ובאותה נשימה, החומר שנאסף בידי מערכת "מעקב" מצביע על פער מהותי בין ההצהרות הפומביות לבין המציאות הארגונית כפי שהיא משתקפת מן הנתונים: בפועל, הארגון מפעיל קורסי משחק בעלות גבוהה, נושא בעלויות שכר משמעותיות, ואף איבד את ההסכם עם איגוד המפיקים – מהלך שתואר על-ידי גורמים בענף כפגיעה אנושה במנגנון שכר המינימום של חברי שח"ם.

עוד עולה כי נכון לשנת 2026 אין לעמותה אישור לזיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

בזמן ששחקנים רבים מתקשים לסגור את החודש, מנכ"ל ארגון שח"ם נהנה משכר שנתי החוצה את רף חצי מיליון השקלים. נתון זה מעורר שאלות נוקבות, בייחוד נוכח היותו של הארגון גוף קטן יחסית, המתמודד עם גרעון תקציבי מתמשך.

על פי נתונים רשמיים, העלות הכוללת של העסקת מנכ"ל ארגון שח"ם עומדת על כ-539,700 ש"ח לשנה. בעוד שהארגון מדווח על שכר ברוטו של כ-409 אלף ש״ח, סכום נוסף של כ-131 אלף ש"ח משקף את "עלות המעביד" – ובכלל זה הפרשות סוציאליות, פנסיה, תנאים נלווים והטבות שונות. פיצול זה יוצר מצג חלקי של השכר בפועל, שעה שהעלות המלאה ממומנת מכספי החברים – השחקנים עצמם.

האבסורד מתחדד נוכח העובדה כי על פי הדין, עמותה אינה מחויבת כלל להחזיק במנכ"ל. החוק מאפשר ניהול באמצעות התנדבות, ואף העסקת מנהל בשכר מתון – למשל שכר חודשי של כ-7,000 ש"ח, סכום הגבוה משכר המינימום ועדיין נתפס כשכר הוגן וסביר לגוף ציבורי.

משמעות הדברים היא כי מדובר בלמעלה מחצי מיליון שקלים – כספים שהיו יכולים להיוותר בידי השחקנים – אילו ועד הארגון היה מתנהל כראוי ופועל ביעילות, וללא צורך ממשי במשרת מנכ"ל כלל. לחלופין, ניתן היה למנות מנכ"ל בהתנדבות מלאה. לפי המידע שבידי מערכת "מעקב", הועלו אף הצעות קונקרטיות מצד גורמים שהביעו נכונות לכהן כמנכ"ל הארגון ללא שכר, אולם אלו לא התקבלו. בפועל, בחר ארגון שח"ם להעסיק מנכ"ל בשכר העולה על חצי מיליון שקלים, המשולם מכספי החברים והציבור – החלטה המעלה שאלות מהותיות באשר לשיקולי הניהול והעדיפויות הכספיות של הארגון.

הנתונים מתייחסים לשנת 2024, כפי שדווחו והוגשו בשנת 2025. באותה שנה עמד שכר המינימום בישראל על 5,880.02 ש"ח לחודש (32.30 ש"ח לשעה). על רקע זה, הפער בין שכר המינימום במשק לבין שכרו של מנכ״ל שח"ם בולט במיוחד. מדובר במשרה המתוקצבת מכספי ציבור החברים, מבלי שנבחרה בבחירה ציבורית כלשהי, כאשר הציבור הרחב וחברי הארגון הם הנושאים בעלות – ללא הסבר מניח את הדעת.

בשנת 2024 עמד שכרו של מנכ"ל שח"ם על כ־541 אלף ש"ח בשנה – סכום השווה, הלכה למעשה, למחירה של דירת מגורים בערים מרכזיות, ואף נמצאו דירות זולות ממנו. מדובר בעמותה המצויה בגירעון ונתמכת בכספי ציבור, בעוד שעיקר ההשקעה בשחקנים נדחקת לשוליים, וככל הנראה ההוצאה המרכזית מופנית לשכר הבכיר.

המנכ"ל, שאינו נבחר ציבור ואינו עומד לבחירת החברים, משתכר ברמה הדומה ואף גבוהה מזו של נבחרים. לשם השוואה, שכרו של חבר כנסת בשנת 2024 עמד על כ-47,583 ש"ח לחודש, ואילו שכר סגני ראשי ערים נע סביב כ-30 אלף ש"ח לחודש, בהתאם לגודל הרשות ולעדכוני משרד האוצר. בניגוד להם, מנכ״ל שח"ם ממומן מכספי הציבור – מבלי שהציבור בחר בו.

לפי הוראות רשות המסים לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, סעיף 6.1.7 לחוזר מס הכנסה 9/2015, שכותרתו "קווים מנחים להחלת סעיף 46", קובע כי שכר עובדי מוסד ציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות השכר המרבית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, אלא אם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים.

על רקע קביעה זו מתחדדת השאלה מדוע ארגון יוותר על ההכרה לפי סעיף 46. שכן, כל עוד הסעיף חל, קיימת מגבלה ברורה על שכר ההנהלה. מנגד, ביטולו עשוי לאפשר תשלום שכר גבוה בהרבה. זאת, בשעה שבשירות המדינה ישנם גם מנכ"לים ומנהלים בכירים המשתכרים סכומים הנעים סביב כ-8,000 ש"ח לחודש, כלומר כ-96 אלף ש"ח בשנה (נכון לשנת 2024).

מכאן עולה פרשנות מערכת "מעקב" בלבד: אם הנהלת הארגון מבקשת להגדיל את שכר המנכ"ל באופן מהותי, ייתכן שביטול סעיף 46 נתפס כמהלך משתלם. ובמציאות שבה שחקנים רבים כלל אינם מודעים להשלכות התקנוניות או הכלכליות, או שאינם מגלים מעורבות, עולה השאלה – מדוע שמישהו יבחר לשמר מגבלה, אם ניתן להסירה. מדובר בפרשנות עיתונאית בלבד, ולא בקביעה עובדתית.

ובכלל ראוי לשים לב לנתון מהותי נוסף: הוצאות השכר של שח"ם – הכוללות עובדים ו"אמנים" פרילנסרים – עומדות על כ-3 מיליון ש"ח מתוך תקציב שנתי של כ-5 מיליון ש"ח. במונחים תקציביים, מדובר בכ-60% מן התקציב הכולל. במקום להפנות משאבים לפרויקטים, לפיתוח הענף ולרווחת השחקנים, עיקר הכסף מופנה למשכורותיהם של תשעה עובדים וקבוצה נוספת של פרילנסרים. בפועל, רוב כספי הארגון נבלעים בהוצאות שכר.

ואולם, שאלות הנוגעות לדוחות הכספיים, לשכר ולהתנהלות התקציבית של שח"ם ייבחנו במסגרת תחקיר נפרד ומקיף. די אם נזכיר בשלב זה דוגמה אחת: אתר האינטרנט של שח"ם. מדובר באתר מידע בסיסי – לא אתר חדשות, לא רשת חברתית, ולא פלטפורמה עתירת תוכן – ובכל זאת, לפי הנתונים, הארגון משלם על תחזוקתו כ-300 אלף ש"ח בשנה.

לפי מקורות מערכת "מעקב", אתר "ישראל היום" מתוחזק בעלות שנתית המוערכת בכ-220-250 אלף ש"ח. שח"ם, יש להבהיר, איננו מתחרה לא ב-CNN ולא במאקו. אתר "מעקב", לעומת זאת, מפעיל שרתים עצמאיים, מעלה תכני וידאו ותמונות, רושם למעלה ממיליון כניסות בחודש – ומשלם כ-1,500 ש"ח בלבד לחודש עבור שרתים ותחזוקה.

אתר פשוט בסדר הגודל של אתר שח"ם ניתן לתחזק בעלות של מאות שקלים בודדים בחודש. מול מציאות זו, תשלום של כ-300 אלף ש"ח בשנה מעורר סימני שאלה כבדים. מדובר בכספי השחקנים ובכספי ציבור. והאתר הוא רק דוגמה אחת: לצדם קיימות הוצאות נוספות, חריגות ומעורפלות, אשר כולן יעמדו במוקד תחקיר ייעודי נוסף – המבוסס על הדוחות הכספיים בלבד.

שח"ם מוצג כעמותה ללא מטרות רווח, אולם בפועל עולה כי חלק מעובדי המנגנון נהנים מתגמול שאינו מבוטל. מציאות זו מעוררת שורה של שאלות מהותיות באשר לאופיו ולתפקודו של הארגון. אין מדובר רק בסוגיה תדמיתית, אלא בבעיה מבנית עמוקה: מהו ארגון שח"ם כיום – איגוד מקצועי שמטרתו להגן על תנאי ההעסקה ועל המעמד המקצועי של השחקנים, או מנגנון רחב המפעיל שירותים, קורסים ומערך שכיר, אך מתקשה להציג הישגים ממשיים של אכיפה והשפעה מול השוק?

שח"ם 2024: ארגון יציג, מנגנון כבד ושאלות פתוחות על ניהול, שקיפות ויעילות

החומר שנמסר למערכת "מעקב" מטעם רשם העמותות מבסס פרק נרחב על נתוני הדוחות הרשמיים לשנת 2024. מן הדוח המילולי ומהדוח הכספי המבוקר עולה כי מחזור פעילותה של שח"ם עמד על כ-5.04 מיליון ש״ח. מנגד, היקף ההוצאות הכולל הגיע לכ-5.08 מיליון ש״ח, כך שהעמותה סיימה את שנת הדיווח בגירעון של כ־37 אלף ש"ח.

יש להבהיר כי אף שמדובר בגירעון שאינו חריג בהיקפו, הדוחות אינם כוללים כל התייחסות להסבר הגירעון, לנסיבות שהובילו להיווצרותו או לקיומה של תוכנית אופרטיבית לצמצומו בשנים הבאות. היעדר ההבהרה מוצג בחומר כנקודת חולשה ניהולית: הדוח מציג נתונים מספריים, אך נמנע מלפרט את שיקולי המדיניות וההחלטות העומדים בבסיסם.

על פי החומר שנבחן, עיקר הכנסות הארגון נשען על דמי חבר, הכנסות שוטפות מפעילות שגרתית ותמיכות מכספי ציבור, ובהן תקציבי משרד התרבות, עיריית תל אביב יפו ומפעל הפיס. מנגד, בולט היעדר כמעט מוחלט של תרומות משמעותיות, היעדר תרומות מישויות זרות, והישענות מצומצמת בלבד על מקורות חוץ תקציביים. מבנה זה, ככל הנראה, מהווה מודל הכנסות שאינו מגוון דיו, ולפיכך הוא חשוף לפגיעוּת במקרה של ירידה במספר החברים או בעת משבר מתמשך בענף התרבות.

סעיף השכר בדוחות מעורר שאלות מהותיות נוספות: חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה מועסקים בהיקף משרה מלא, ושכרם השנתי המצטבר, לרבות עלויות המעסיק, מהווה רכיב משמעותי מסך הוצאות הארגון. ואולם, כלל הנראה מן הדוח המילולי כי לא מוצגים מדדי תפוקה, יעדים כמותיים או מנגנון פומבי המאפשר לחברי הארגון לבחון את הזיקה בין עלות המנגנון הניהולי לבין הישגים מדידים בפועל. במילים אחרות, בעוד שהנתונים הכספיים מובאים בפירוט יחסי, מדידת האפקטיביות הניהולית אינה מוצגת. מדובר בפרשנות מערכת "מעקב" לדוח.

נתון נוסף שהודגש בחומר הוא מספר המתנדבים: אפס. בארגון המונה 2,761 חברים (לפי הדוח לשנת 2024) ופועל כארגון עובדים יציג, היעדר פעילות התנדבותית מתואר כחריג ומעורר שאלות על מעורבות החברים, על הקשר בין הבסיס להנהלה, ועל יכולת הארגון לייצר כוח מקצועי שאינו נשען רק על מנגנון שכיר.

גם תחום הממשל התאגידי עולה מן החומר כזירה מורכבת ובעייתית: ארגון שח"ם מחזיק או שולט, במישרין או בעקיפין, באופן מלא או חלקי, במספר תאגידים ועמותות קשורות, ובהם חברה בע"מ ועמותות נוספות. החזקות אלו מדווחות כנדרש, אולם הדוחות אינם כוללים ניתוח סיכונים, אינם מפרטים מנגנונים למניעת ניגודי עניינים, ואינם מספקים הסבר ברור ומבוסס באשר לאופן יישום ההפרדה הניהולית והכספית בין הגופים השונים בפועל.

היעדים לשנים הבאות מנוסחים באורח כללי: קידום מעמד השחקנים, שמירה על תנאי העבודה, פיתוח מקצועי ופעילות חברתית. עם זאת, יעדים אלה אינם מלווים בלוחות זמנים, ביעדים כמותיים או במדדים ברורים להצלחה. בהיעדר קריטריונים מדידים, כך נטען בחומר, מתקשה הביקורת לבחון בדיעבד אם היעדים הושגו, באיזו מידה, ומהי האחריות הניהולית במקרה של כישלון.

בד בבד, הדוחות מצביעים על התנהלות פורמלית העומדת בדרישות הדין: מתקיימים ועד, ועדת ביקורת, רואה חשבון מבקר ומורשי חתימה כדין.

התמונה העולה מן החומר לשנת 2024 היא של ארגון יציב במובנו הפורמלי, הפועל באמצעות מנגנון כבד, נשען על הכנסות קבועות, מתמודד עם גירעון תפעולי שלא הוסבר בפירוט, וללא הצגת מדדים ניהוליים ברורים.

התנדבות על הנייר: חברי ועד שח"ם קיבלו אלפי שקלים כ"תשלומים"

לפי הדוח המילולי לשנת 2024 שהוגש לרשם העמותות, חברי ועד קיבלו בפועל סכומים כספיים תחת ההגדרה "גמול והחזר הוצאות". בחומר נמסרו שלושה שמות וסכומים:

רבקה בליך (ריקי בליך): גמול כולל ששולם במהלך 2024 – 5,445 ש"ח (החזר הוצאות בעד השתתפות בישיבות).

רוני מרחבי: גמול כולל – 2,750 ש"ח (החזר הוצאות בעד השתתפות בישיבות).

תום יהושע חודרוב: גמול כולל – 1,100 ש"ח (החזר הוצאות בעד השתתפות בישיבות).

השתתפותם בישיבות לא נעשתה, הלכה למעשה, על בסיס התנדבותי גרידא: עבור פעילות זו שולם גמול מכספי ציבור. מדובר בסכומים של אלפי שקלים, אשר יכלו להיות מופנים לרווחת השחקנים – לרבות סיוע בסיסי – אך הועברו בפועל לכיסם של ריקי בליך, רוני מרחבי ואחרים. בכך מתחדדת שאלת מהותו ותכליתו של השכר המשולם לחברי הוועד המנהל.

על פי תיקון 10 לחוק העמותות, חל איסור על תשלום שכר או הענקת טובות הנאה לחברי ועד ולעמיתיהם הקרובים. עם זאת, החוק מאפשר קבלת גמול והחזרים כספיים בגין הוצאות, מסגרת אשר מוצגת לעיתים כפעילות "התנדבותית", אף שמדובר בתשלום בפועל (הגמול הוא קומבינציה: תשלום בפועל, שאינו מוגדר כשכר).

כלומר, בדוח מוגדרים הסכומים כ"גמול" ולא כ"שכר", בהיקפים של אלפי שקלים, אך השאלה המהותית נותרת בעינה: כיצד מתיישבת ההצהרה על "התנדבות מלאה וללא תמורה" עם העברת תשלומים כספיים בפועל, גם אם אלו מסווגים כהחזרי הוצאות.

מן ההיבט הציבורי, נטען כי אין מדובר בפער סמנטי גרידא, אלא בסוגיה הנוגעת בליבת האמון. כאשר ארגון מציג בפני חבריו מצג של התנדבות "טהורה", בעוד שבמסמך רשמי מתועדים תשלומים כספיים, נוצרת שחיקה נוספת באמון הציבורי – בייחוד בעיתוי שבו הארגון נתון במחלוקת רחבה סביב תקציביו, יעילותו והישענותו על תמיכות ציבוריות.

שוב עולה מן החומר תמונה שלפיה חברי ועד שח"ם אינם פועלים ללא תמורה: חברי הוועד מקבלים תגמולים בהיקף של אלפי שקלים, בעוד שלחברי העמותה נמסר כי מדובר בפעילות המוגדרת כ"התנדבות מלאה". במקביל, העמותה נהנית גם מהזרמת כספי ציבור מתקציב המדינה לקופתה. אין מניעה שפעילות הוועד תמומן מכספי החברים, אולם מתעוררת שאלה מהותית כאשר מימון זה נשען גם על משלם המסים.

מדוע הציבור נדרש לשאת במימון שכר מנכ"ל בהיקף העולה על חצי מיליון ש"ח בשנה – סכום המשתווה למחירה של דירה – וכן בתשלומים נוספים המוגדרים כ"גמול" לבכירים ולחברי הנהלה. בפועל, מן הנתונים עולה כי השחקנים נושאים בנטל כפול: הן כחברי עמותה המממנים את פעילות הארגון מכיסם, והן כאזרחים המשתתפים במימון באמצעות כספי המסים.

מערכת "מעקב" פנתה לרשויות: דוח ביקורת עומק קובע ליקויים מהותיים בהתנהלות שח"ם

ביולי 2021 פרסמה רשות התאגידים במשרד המשפטים דוח ביקורת עומק חריג בהיקפו נגד עמותת שח"ם. לפי החומר שנמסר, הדוח נערך בעקבות פנייה שהתקבלה ברשות, והביקורת עסקה בשנים 2018-2019. הביקורת נערכה בין החודשים ינואר למאי 2021 וכללה בדיקות מדגמיות, עיון במסמכים חשבונאיים, דוחות כספיים ומילוליים, פרוטוקולים, שיחות עם בעלי תפקידים וביקור במשרדי העמותה.

מטרת הביקורת, כפי שנמסר, הייתה לבחון האם שח״ם פועלת בהתאם למטרותיה הרשומות, לחוק העמותות ולהנחיות רשם העמותות, וכן האם מתקיים חשש להפרת איסור חלוקת רווחים.

ועדת ביקורת – גוף פיקוח שכשל בתפקיד
אחד הממצאים המרכזיים והחמורים המובאים בחומר נוגע לתפקוד ועדת הביקורת. לפי ממצאי הרשות, ועדת הביקורת לא מילאה את תפקידיה המהותיים כנדרש בחוק. בפרוטוקולים לשנים 2018-2019 נמצאו בעיקר המלצות לאישור הדוחות הכספיים והמילוליים, ללא בחינה מעמיקה של סוגיות נוספות המחויבות על פי דין.

לפי החומר, רשות התאגידים קבעה כי מדובר בליקוי מהותי והורתה לעמותה להעביר דוח מפורט של ועדת הביקורת לשנת 2021, הכולל ממצאים, מסקנות והמלצות, בהתאם לתוכנית עבודה סדורה.

ניהול כספים והתקשרויות ללא מנגנוני בקרה
לפי החומר, הדוח קובע כי העמותה התקשרה עם ספקים ונותני שירותים, לרבות בתחום המשפטי, מבלי לקבל הצעות מחיר מראש, בניגוד לנוהל שנקבע. שח"ם טענה כי הדבר נבע מנסיבות חריגות, בין היתר מעבר משרדים, אך לפי החומר הרשות ציינה כי אין בכך כדי להצדיק חריגה מכללי ניהול תקין.

נמסר כי אף שהעמותה הציגה לאחר הביקורת מסמכים שנועדו להוכיח תיקון מסוים, הביקורת הבהירה שבשנים שנבדקו מדובר בליקוי ממשי הפוגע בשקיפות ובהתנהלות התקינה של גוף ציבורי.

שכר בכירים והגדרת תפקידים בעייתית
ממצא מהותי נוסף שהובא בחומר נוגע להעסקת עובד בכיר שהוגדר כ"רכז פעילות", בעלות שכר שנתית של כחצי מיליון שקלים בשנת 2019. לפי החומר, הביקורת קבעה כי בפועל מילא העובד תפקיד הדומה במהותו לתפקיד מנכ"ל, אף שהעמותה דיווחה כי אינה מעסיקה מנכ"ל (באותה עת כיהן כמנכ"ל מר אורי רשתיק. בראש הוועד עמדו אסתי זקהיים וגיא לואל – המבליטים כלפי חוץ שיח של ביקורת וצדק, אך בתוך הארגון אפשרו, בפועל, התנהלות של קומבינציות מתוחכמות).

עוד עולה מן הדוח כי שכרו של אורי רשתיק, אשר הועסק וסווג כ"רכז פעילות", נכלל בדוחות הכספיים במסגרת עלויות הפעילות ולא כהוצאות הנהלה – סיווג שהוגדר בדוח כדיווח שאינו נאות. עוד מצוין כי רק החל מחודש מאי 2021, ולאחר סיום תקופת הביקורת, מונה לעמותה מנכ״ל רשמי. הרשות הבהירה כי אף שמדובר בשינוי שעשוי להיחשב תיקון לעתיד, אין בו כדי לגרוע או לשנות את ממצאי הביקורת ביחס לשנים שנבחנו.

כשלי דיווח ופגיעה בשקיפות הציבורית
לפי החומר, בדוח נקבע כי שח"ם לא דיווחה במועד על מינוי מורשי חתימה בניגוד לחוק. בנוסף נמצאו ליקויים בדיווחים על חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה: הדוחות כללו שכר ברוטו בלבד, ללא פירוט תשלומים נלווים והתחייבויות עתידיות כנדרש בדוחות מילוליים.

עוד נמסר כי הדוחות לא כללו דיווח מלא ונאות על צדדים ותאגידים קשורים, לרבות גופים שבהם העמותה חברה או מקיימת עמם קשרים כספיים. לפי החומר, רשות התאגידים הגדירה ממצאים אלו כפגיעה מהותית בחובת השקיפות כלפי הציבור.

דוח רשמי – ושאלות שעדיין פתוחות
על פי החומר שנמסר, דוח ביקורת העומק אינו מסמך טכני בלבד, אלא מסמך רשמי הקובע כי בשנים שנבדקו התגלו ליקויים מהותיים בליבת הניהול: פיקוח פנימי חסר, דיווחים לא נאותים, בעיות בשכר ובשקיפות, והתנהלות שאינה עומדת במלואה בסטנדרטים הנדרשים מגוף ציבורי. גם אם חלק מן הליקויים תוקנו בדיעבד, כפי שנרמז בחומר, הדוח מצייר תמונה בעייתית של ארגון רב־השפעה שפעל במשך שנים תחת סימני שאלה ניהוליים.

לעיון בדוח המלא ולהורדתו, לחצו כאן

מעקב פנתה לשר מיקי זוהר: דרישה לבחינה מחודשת של תמיכות המדינה בשח"ם

מערכת "מעקב" פנתה לשר התרבות והספורט, ח"כ מיקי זוהר, בפנייה רשמית מקיפה הקוראת לבחינה מחודשת של המשך התמיכות הציבוריות לעמותת שח"ם.

מערכת "מעקב" מסרה במכתב, כלומר בפנייה רשמית, כי מדובר ב"תמונת מצב מצטברת", המעידה על משבר עומק מתמשך בהתנהלות הארגון, החורג ממחלוקת נקודתית או מאירוע בודד. פרטי הפנייה:

1. שינויי תקנון והרחבת תנאי קבלה – טענה לפגיעה בהגדרת המקצוע ובמעמד השחקנים המקצועיים, ובמקביל טענה שמדובר במהלך שנועד להגדיל מספר חברים ובהתאם לכך היקף תקציבים ציבוריים.

2. ירידה במספר החברים – הצגת הנתון של כ-10% עזיבה בין 2024 לינואר 2026.

3. אובדן ההסכם הקיבוצי עם איגוד המפיקים – הצגה של המהלך כערעור על מעמד שח"ם כארגון יציג וכאבן יסוד שנשענה לאורך שנים על תעריפי מינימום ותנאי העסקה.

4. דוחות 2024 – הצגת גירעון תפעולי, תלות גבוהה בדמי חבר, היעדר מדדי תפוקה, נתון של אפס מתנדבים.

5. סוגיית "התנדבות" מול תשלומים – הצגת הפער בין הצהרות לבין גמולים/החזרים לחברי ועד.

6.דוח ביקורת עומק של רשות התאגידים (2021) – הצגת ממצאי ליקויים מהותיים בהתנהלות והדגשה כי מדובר בדוח רשמי של משרד המשפטים.

לעיון במכתב המלא – לחצו כאן

הדרישה לבחינה מחודשת ואף לביטול התמיכה אינה מוצגת כפגיעה בתרבות או באמנים, אלא כקריאה לשמירה על כספי הציבור, על סטנדרטים של ניהול תקין, על שקיפות ועל מימוש תועלת ציבורית.

בתאריך 14.01.2026 התקבל בידי המערכת מענה רשמי מטעם לשכת שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, ולפיו: "פנייתך הועברה לטיפול הגורם הרלוונטי".

ארגוני האומנים בעקבות הפסקת התמיכה באיגודים המקצועיים: "פגיעה ישירה ביצירה הישראלית"

כלל הנראה, בין היתר בעקבות פניות מערכת "מעקב" בשנים 2024-2026 – ובהן שורת פניות למשרד האוצר ולמשרד התרבות בדרישה לביטול התמיכות, בצירוף חומרי ביקורת עומק – הודיע משרד התרבות כי החל משנת 2026 תופסק תמיכת המשרד באיגודים המקצועיים בתחום התרבות. בכתבה זו פורסמה הפנייה האחרונה בלבד, מחודש ינואר 2026, אף כי קדמו לה פניות נוספות, לרבות פרסום מכתבים פתוחים לשר התרבות מיקי זוהר בעניין הפסקת התמיכות לשח"ם ולאמ"י.

ייתכן כי להפסקת חלק מן התמיכות נלוו גורמים נוספים, וכי אין מדובר במהלך הנובע מגורם יחיד בלבד. ההחלטה אינה חלה על כלל התמיכות, וסוגיית ביטולן המלאה – כמו גם שאלת המשך הזרמת כספי הציבור – עודנה מחייבת בחינה ועיסוק נוסף. מערכת "מעקב" מדגישה כי ייתכן שגם גורמים נוספים פנו לרשויות בעניין זה, וכי פעילותה נעשית מתוך עמדה ברורה של אי אדישות לבזבוז כספי ציבור, ולא מתוך טענה לבלעדיות או מיצוי מלא של כלל הגורמים שפעלו בנושא.

בכל מקרה, הודעתו של שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, על הפסקת התמיכות עוררה מחאה מצד שח"ם. הארגון טען כי מדובר בפגיעה בתשתית מקצועית הכוללת ליווי משפטי, הכשרות, שמירה על תנאי עבודה ויכולת התאגדות.

לא הוצג עד כה הסבר קונקרטי לאופן שבו הפסקת התמיכות צפויה לפגוע בפועל בתחומים אלה, שחלקם אף צומצמו בשנים האחרונות. עוד מציינת המערכת כי קיצוץ בשכר הבכירים או צמצום שכבת הניהול – ובכלל זה ביטול תפקיד המנכ"ל, היו עשויים לפנות משאבים בהיקף משמעותי, מבלי לפגוע בפעילות הליבה או בשחקנים עצמם.

מנגד, לפי החומר, משרד התרבות טען כי מדובר "בארגוני עובדים" ולא בגוף תרבותי, ולכן אין הצדקה לתמוך בהם מתקציב המשרד.

ולמעשה, עמדת משרד התרבות ברורה: שח"ם נדרשת להכריע בזהותה הארגונית. אין זה מתקבל על הדעת כי גוף אחד יפעל בעת ובעונה אחת כמעין בית ספר למשחק או כגוף העוסק בהכשרה מקצועית, ובמקביל יתיימר לשמש ארגון עובדים.

אם שח"ם מבקשת להיחשב איגוד מקצועי המייצג שחקנים, עליה לחדול מפעילות לימודי המשחק, לעדכן את תקנונה ולהבהירו באופן חד משמעי. נכון להיום, ברישומי רשם העמותות מוגדרת שח"ם כארגון עובדים בלבד. הוספת שורה ארוכה של מטרות לפעילות העמותה אינה מקנה לה אפשרות לבצע הסדרים מבניים גמישים או לדרוש תמיכות מדינה נפרדות לכל תחום. לא ניתן לדרוש תמיכות כגוף תרבות, ובה בעת לגייס שחקנים ולהציג עצמך כארגון המייצג עובדים – נדרשת הכרעה. כך נמסר למערכת "מעקב" מפי גורם בכיר במשרד התרבות, אשר ביקש להישאר בעילום שם, ומוגדר על ידי המערכת כמקור.

שח"ם: איגוד או מועדון סגור

בעבר פעל ארגון שח"ם נגד בתי ספר למשחק ומסגרות להכשרה מקצועית שנתפסו בעיניו כמתחרות, במטרה לצמצם את פעילותן העצמאית ולהחלישן מבחינה כלכלית. סוגיית זכויות העובדים באותן מסגרות לא עמדה במוקד פעילות הארגון – זאת אף שמורים בבתי ספר אלה היו חברי שח"ם. במקביל, פעל הארגון נגד מוסדות שסירבו להכפיף עצמם אליו, תוך ניסיון לצרף לשורותיו תלמידים ושחקנים חדשים, בין היתר לשם הרחבת בסיס ההכנסות.

במקרה נוסף, שנמסר למערכת "מעקב" מפי שחקנים המעורבים בהליך משפטי, כ-20 שחקני תיאטרון באר שבע הגישו בשנת 2023 תביעה נגד התיאטרון (תיק מספר 23981-06-23), בטענה לפגיעה בזכויותיהם.

לדברי השחקנים, אף שהם חברי שח"ם, הארגון לא נקט צעדים בעניינם. בשיחות עם מערכת "מעקב", שנערכו בעילום שם, מסרו השחקנים כי להבנתם היעדר המעורבות של שח"ם נובע מזהותם הפוליטית ומעמדותיהם. לדבריהם, בהיותם מזוהים עם הימין ואינם עומדים לצד הנהגת הארגון או לצד פעילות ציבורית המזוהה עמה, הם נאלצים לנהל את מאבקם לבדם, ללא סיוע מצד שח"ם.

חלק מן השחקנים מסרו למערכת "מעקב", בעילום שם: "אין לנו תמיכה מצד שח"ם, משום שאיננו עומדים לצד ריקי בליך בקפלן. אנו מזוהים עם הימין, ולפיכך נאלצנו להיאבק לבדוֹת, ללא כל סיוע מצד הארגון".

בתיק מספר 23981-06-23 ניתן פסק דין חלקי, וביום 11.02.2026 צפוי להתקיים דיון הוכחות נוסף. מערכת "מעקב" תתייצב לדיון לצורך סיקור ההליך, מתוך מחויבות לשקיפות, לזכות הציבור לדעת ולעניינם של השחקנים המעורבים.

עד כה, שח"ם נמנעה מלהתייצב לדיונים ולתמוך בשחקני תיאטרון באר שבע, ונוכחות נציגי הארגון בהליכים המשפטיים לא נצפתה. התנהלות זו מתוארת על ידי גורמים המעורים בפרטים כהתעלמות מוחלטת, שלטענתם פגעה במיוחד בשחקנים המזוהים עם הימין.

האם הפעם יופיעו נציגי שח"ם לדיון? ייתכן. ואולם בקרב השחקנים שוררת ספקנות עמוקה. לטענתם, לאורך זמן לא נמצא בארגון גורם מוסמך שניתן לנהל מולו שיח ענייני, והתחושה היא כי עניינם המקצועי של השחקנים נדחק לשוליים, בעוד שיקולים אחרים – אישיים או ארגוניים – זוכים לעדיפות. הדברים מובאים כטענה, ולא כקביעה עובדתית.

עם זאת, אף שמדובר בשלב מתקדם של ההליך, ובישיבה הנחשבת לאחרונה בתיק, שבה היכולת להעניק תמיכה מעשית מוגבלת, לעצם הנוכחות עשויה להיות משמעות. נוכחות כזו יכולה לאפשר לארגון להיחשף ישירות למתרחש בתיאטרון באר שבע ולשמוע מקרוב את טענות השחקנים – גם אם עמדותיהם הפוליטיות אינן עולות בקנה אחד עם הקו המזוהה עם הנהגת הארגון.

צילומים שבידי מערכת "מעקב", מחודש אוקטובר 2025, מתעדים את אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם, ואת עמיחי גרין, מנהל המחלקה לאיגוד המקצועי. על אף פניות חוזרות, השניים לא השיבו לשאלות שהופנו אליהם. הימנעות זו לוותה בגישה שנתפסה כמזלזלת באי המענה, ושאלות רבות הנוגעות להתנהלות הארגון נותרו ללא תשובה. על רקע זה, אין זה מפתיע כי במשרד התרבות נשקלת הפסקת מתן התמיכות לארגון.

• אבי בן הלל, מנכ"ל שח"ם

• עמיחי גרין, מנהל המחלקה לאיגוד המקצועי

תגובות: חרף עשרות פניות של מערכת "מעקב", שח"ם לא מסרה כל תגובה. ריקי בליך, אבי בן הלל, אורי רשתיק, אסתי זקהיים וגיא לואל לא השיבו לפניות ולא מסרו תגובה מטעמם.

גם הוועד המנהל של שח"ם – הן בהרכבו הנוכחי והן בהרכבו הקודם – בחר שלא להגיב.

תגובת משרד התרבות ולשכת השר מיקי זוהר פורסמה במלואה במסגרת הכתבה.

-אנו במעקב-

צילום: מיקי זוהר – מתוך חשבון הפייסבוק הרשמי; מר יניב – מתוך עמוד האינסטגרם של שח״ם; ריקי בליך – צילום: מוטי קמחי. שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

צילום: אורי רשתיק, אבי בן הלל ואסתי זקהיים – תיעוד מערכת "מעקב"

הפוסט שח"ם בלי כספי ציבור: איגוד שלא למד להתקיים לבד – המשחק נגמר? הופיע לראשונה ב-מעקב.

חברת "אשכולות", הגוף המרכזי לניהול זכויות אמנים בישראל, המאחדת תחתיה עשרות אלפי יוצרים, שחקנים, זמרים ורקדנים, מצויה בתקופה האחרונה בלב פרשה מורכבת המטלטלת את עולם התרבות.

רצף של עדויות פנימיות, מסמכים משפטיים והכרעות בתי משפט שניתנו נגד החברה בתקופת כהונתו של המנכ״ל אורי רשטיק, יחד עם מהלכים פרלמנטריים ותביעות אישיות נגדו, מציירים תמונה עגומה של ניהול לקוי לכאורה: היעדר שקיפות, שימוש שנוי במחלוקת בכספי האמנים, קשרים פוליטיים רגישים ותביעות כבדות משקל. מכלול זה מעורר חשש ממשי לשימוש בלתי ראוי בכספי הציבור, להוצאת כספים מן החברה ועוד.

עדויות חריגות והכחשות גורפות

ב־15 בספטמבר 2025 התקיים ראיון בלעדי של מערכת "מעקב" עם היועץ המשפטי הרשמי של חברת "אשכולות", עו"ד ברק בר-שלום. במהלך הראיון השמיע בר-שלום שורה של אמירות חד משמעיות וחריגות באשר להתנהלותו של מנכ"ל החברה, מר אורי רשטיק. לדבריו: "לא תשמע ממני שמה שעשה אורי רשטיק תקין"; וכן: "המצב של אורי אינו תקין, והדבר נדון ואף התקבלו החלטות". דברים אלו אינם משתמעים לשתי פנים: היועץ המשפטי של החברה עצמה, שתפקידו להגן על פעילותה ולשמור על תקינותה, מצביע על ניהול בלתי תקין מצד המנכ"ל.

ביום שלאחר מכן, ב־16 בספטמבר 2025, פנינו לרשטיק עצמו בבקשה לקבלת תגובה. תשובתו הייתה חריפה וזלזלנית: "אתה מדבר שטויות"; "כל מה שאתה אומר זה קשקוש מוחלט"; "אתה משקר". בדבריו לא ניתנה כל התייחסות עניינית או מענה ממשי לטענות שהועלו.

הפער החריף בין הצהרות היועץ המשפטי לבין תגובת המנכ"ל ממחיש את עומק המשבר: מצד אחד עדות פנימית המאששת חוסר תקינות, ומן העבר השני – הכחשה גורפת ובלתי מנומקת.

הכרעות בתי המשפט והמהלכים בכנסת

הסערה אינה מוגבלת לעדות פנימית בלבד. כבר בעבר קבע רשם ההקדשות כי "אשכולות" אינה יכולה להמשיך להתקיים כחברה פרטית, והורה להפוך אותה לחל"צ – חברה לתועלת הציבור, שקופה, ללא מטרות רווח. החברה, באמצעות נציגיה, סירבה להחלטה והגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

במסגרת תיק 56880-09-22 פסק כב' השופט אלי אברבנאל כי "עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי הציבור". בית המשפט קבע כי האמנים זכאים לשקיפות מלאה ולניהול ציבורי של כספי התמלוגים. אולם "אשכולות" לא קיבלה את ההכרעה, מימנה הליך משפטי נוסף על חשבון כספי האמנים עצמם, והגישה ערעור לבית המשפט העליון.

לקריאת פסק הדין המלא – לחץ כאן

במקביל, פעלה החברה במסדרונות הכנסת. הוגשה הצעת "חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025". ההצעה נרשמה על שמו של ח"כ יוסף טייב (ש"ס), ח"כ המזוהה עם חינוך תורני ולא עם עולם האמנות. את הדיון הוביל חבר הכנסת דוד ביטן, יו״ר ועדת הכלכלה, שככל הנראה שימש לא רק כיו״ר פורמלי, בדיוני הכנסת ניתן היה לחוש כי היה גם לדמות דומיננטית שהכתיבה את סדר היום – כך לפחות עולה מן הרושם והפרשנות שנוצרו בעת נוכחותנו בדיון.

למעשה, מפלגתו של חבר הכנסת טייב היא מן הגורמים המרכזיים הפועלים לקידום סגירת תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" – מהלך שעלול להסב פגיעה ישירה באלפי אנשים הקשורים לתעשיית התרבות והמדיה. מכאן ניתן להתרשם כי מצוקת האמנים וזכויותיהם אינן בראש מעייניו. השאלה בדבר הקשר שבין תפיסותיו החינוכיות־דתיות לבין יחסו לעולם התרבות והאמנות נותרת אפוא בעינה.

טייב אף נקשר תדיר לדיון הציבורי בסוגיית "הטלפונים הכשרים" וחסימות תכנים, כחלק מפעילותו הפרלמנטרית. הוא נמנה עם יוזמי "חוק הקומה הכשרה", שעבר ב־24 ביולי 2024, אשר מטרתו להסדיר תשתיות סינון ותכנים לציבור החרדי. ייתכן, ואף סביר להניח, כי בביתו אין מכשיר טלוויזיה – עובדה המעוררת עניין בשאלת בקיאותו בכל הנוגע לניהול כספי התמלוגים וזכויות האמנים בחברת "אשכולות". לא פחות מעניין הוא מחדלו להתייחס לפסק הדין שניתן בעניין זה בבית המשפט המחוזי.

בד בבד, יש להזכיר כי חבר הכנסת דוד ביטן מתמודד כיום עם כתב אישום חמור בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון – בהיקפים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

מול תמונת מצב זו מתעורר החשד כי "אשכולות" מבקשת לקדם, לכאורה וככל הנראה, קומבינציה חקיקתית פוליטית שעשויה, כנראה, להכשיר את מעמדה בבית המשפט העליון – וכל זאת על גבם ובכספם של האמנים.

תשעה מיליון שקלים לשיפוץ משרדים, העברות לעמותות מקורבות ותביעה אישית נגד המנכ"ל

ביקורת ציבורית חריפה נמתחת גם על האופן שבו הוצאו כספי האמנים. החברה השקיעה תשעה מיליון שקלים בשיפוץ משרדי החברה בחולון. סכום זה, המגיע כולו מכספי תמלוגים, אינו שקול לחלוקת הכנסות ישירה לאמנים.

לשם השוואה:

• בעפולה נבנה פארק מים שלם בעלות דומה.

• בנתניה הוקם מרכז קהילתי חדש בעלות של שבעה מיליון שקלים.

• בהוד השרון נבנה בית תרבות חדש בתקציב של שבעה מיליון שקלים.

• בראשון לציון הוקמו מרכז צעירים ומרכז נוער בתקציב כולל של 7.5 מיליון שקלים.

• לפי אתר "עלויות בנייה" (21.09.2025), בניית בניין מגורים בן שמונה קומות בשטח של 3,000 מ"ר עולה בין תשעה ל־12 מיליון שקלים.

מול הנתונים הללו עולה השאלה: האם אמנים היו מעדיפים משרדים משופצים ומפוארים – או חלוקת סכום זה ישירות לחשבונותיהם?

מעבר לכך, "אשכולות" העבירה לארגון "א.מ.י. – אגודת אמני ישראל" למעלה מחצי מיליון שקלים בשנים 2022–2023. הארגון פועל ללא אישור לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה.

עבור השנים 2024–2025 טרם הגיש ארגון א.מ.י – אגודת אמני ישראל את דוחותיו הכספיים.

עניין מעניין הוא כי ששי קשת, ממייסדי "אשכולות", נמנה גם עם מייסדי ארגון "א.מ.י – אגודת אמני ישראל". רעייתו, יונה אליאן־קשת, מכהנת כיום כיו"ר הארגון, ובנוסף היא בעלת מניות בחברה – ולפיכך נמנית, בין היתר, עם הגורמים המצביעים על העברת כספים לארגון "א.מ.י" שבניהולה.

בנוסף, הועברו כ־797 אלף שקלים לארגון "שח"ם" בשנים 2021–2022.

עבור השנים 2023–2025 לא אותרו דוחות כספיים באתר "גיידסטאר" (אתר התאגידים של ישראל, משרד המשפטים), ומשרד רואי החשבון של הארגון, דלל ושות', סירב למסור מידע. יודגש כי ארגון "שח"ם" כלל לא קיבל את ההכרה לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה, המאפשרת מתן הטבות מס לתורמים.

יו"ר "שח"ם", גב' ריקי בליך, מחזיקה במניה בחברת "אשכולות", ובין היתר מעוניינת כי הארגון שבניהולה יקבל כמעט מיליון שקלים בתוך כשנתיים.

נציין כי מר אורי רשטיק עצמו כיהן בעבר כמנכ"ל "שח"ם". אסתי זקהיים, גיא לואל ודור סרוגו – אשר שימשו כחברי ועד ב"שח"ם" והובילו הליך משפטי נגד "אשכולות" – מונו בהמשך לדירקטורים בחברה. מצב זה מעורר חשש ממשי לניגודי עניינים מהותיים.

נכון להיום, ויתרה מזאת, אסתי זקהיים, גיא לואל ודור סרוגו אינם רק דירקטורים, אלא גם נמנים עם בעלי המניות בחברה.

אל אלה מתווספת תביעה אישית חמורה נגד רשטיק עצמו. בתיק 32965-09-24, המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, טוען הקבלן דורון אסרף כי במקביל לשיפוץ משרדי "אשכולות" בהיקף של תשעה מיליון שקלים, נדרש לבצע שיפוץ מקיף בביתו של רשטיק בגני תקווה. לטענתו, היקף העבודות בביתו הפרטי עמד על 244,500 ש"ח, אך התשלום בפועל הסתכם ב־44,500 ש"ח בלבד. הדיון בתיק נקבע ל־6 בינואר 2026.

רשטיק מצדו דוחה את הטענות מכל וכל, טוען כי מסמכי החשבונות מפוברקים ואף הגיש תביעת לשון הרע נגד הקבלן בסך 328,828 ש"ח.

קראו את התחקיר: "מנכ"ל 'אשכולות' נתבע על ניצול קבלן ששיפץ את משרדי החברה לשיפוץ ביתו הפרטי" – לחצו כאן

תגובת "אשכולות"

״אשכולות אימצה מדיניות שקיפות מרחיבה וממשל תאגידי חדשני מעבר לכל חברה מקבילה לה ובמסגרת זו מפורסמים באתר החברה- נתונים אודות הכנסות החברה והוצאותיה, החלטות ונהלי חלוקת התמלוגים, נהלי החברה, הסכמים עם איגודים מקצועיים, תקנון החברה ועוד. בחברה יש דירקטורים חיצוניים שנבחרים על ידי ועדה חיצונית בראשות שופט בדימוס, מבקר פנים בלתי תלוי, הליכי בחירות פומביים ודיגיטליים והכל מעל ומעבר לנדרש.

דירקטוריון אשכולות פועל למקסם את התמלוגים המשולמים לאמנים המבצעים ובכלל זאת להפחתת תקורות ככל הניתן תוך הבטחה שכל ההוצאות הינן הוצאות חיוניות.

ביהמ"ש העליון החליט על עיכוב ביצוע של פסק הדין עד להחלטה אחרת ולפיכך המעבר לחל"ץ הוקפא עד להחלטה סופית של ביהמ"ש. החברה תכבד כמובן כל החלטה שתתקבל ע"י ביהמ"ש.

אשכולות פועלת לטובת אמני ישראל ולמיקסום זכויותיהם.

ישנה תמימות דעים בענף ובחברה כי אורי רשטיק הוא מנכ״ל מוצלח ומוערך שהוביל את אשכולות בשנים האחרונות לשורה של הישגים משמעותיים.

כל רמיזה על פיטוריו הינה השמצה פרועה ושקרית מיסודה.

בכהונתו, ביסס את מעמד החברה כגורם מרכזי בשוק התמלוגים, ייצב את הכנסותיה והוביל להסכמים ארוכי טווח ובריאי קיימא עם כלל גופי השידור והתקשורת המרכזיים בישראל ובנוסף צורפה אשכולות לארגון הבינלאומי SCAPR ונחתמו הסכמים עם ארגונים בחו"ל לצורך גביית תמלוגים לאמנים מבצעים ישראלים מעבר לים.

רשטיק ייסד יחד עם עילם את הגוף המשותף אשל״מ לגבייה משותפת של זכויות מבצעים, כל אלו הביאו לגידול של למעלה מ־33% בהכנסות החברה.

כל הטענות האחרות המועלות מחוסרות בסיס ואין להם עיגון במציאות.

ליאור רוטברט
דובר אשכולות"

הפוסט היועמ״ש: מנכ״ל "אשכולות" אורי רשטיק התנהל לא תקין הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב תביעה חריג שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון מייחס לאורי רשטיק, מנכ"ל חברת אשכולות, ניצול מעמדו ותלות הקבלן בו כדי להזמין עבודות שיפוץ נרחבות בביתו הפרטי – במקביל לפרויקט שיפוץ משרדי החברה בהיקף של כ-9 מיליון ש"ח.

אשכולות היא החברה המרכזית בישראל לניהול זכויות אמנים, שחקנים, זמרים, מדבבים ורקדנים, ואחראית על גביית תמלוגים מהשמעות פומביות והעברתם לאמנים. בשנים האחרונות עומדת החברה במוקד סערה ציבורית ומשפטית סביב סוגיית השקיפות: שחקנים ואמנים טוענים לחוסר שקיפות בניהול הכספים ובאופן חלוקת התמלוגים, ואף הוגשו נגדה תביעות ודרישות להפוך אותה לחברה לתועלת הציבור המחויבת בשקיפות רבה יותר.

הפרשה הנוכחית: ניצול יחסי מרות ותלות עסקית

על פי כתב התביעה, חברת עוז לבניה פתרונות לבניה מתקדמת התקשרה בפברואר 2023 עם אשכולות לביצוע עבודות שיפוץ במשרדי החברה ברחוב הרוקמים 25 בחולון, בהיקף של כ-9 מיליון ש"ח. במהלך ביצוע הפרויקט, פנה רשטיק – המנכ"ל – לבעל החברה, דורון אסרף, וביקש ממנו לבצע גם שיפוץ מקיף בביתו הפרטי בגני תקווה.

בין אפריל לאוקטובר 2023, כך נטען, בוצעו בביתו של רשטיק עבודות רבות ומגוונות, בעלות כוללת של כ-244,500 ש"ח: אינסטלציה, ריצוף, עבודות חשמל, תאורה, נגרות, התקנת רמקולים, רכישת מוצרי אינסטלציה ועוד. את כל ההזמנות והבחירות ביצע רשטיק יחד עם רעייתו, כאשר החשבוניות והתשלומים סופקו על ידי עוז לבנייה.

לראשונה נחשף מסמך 'גמר החשבון' – מסמך עובדתי מתוך כתב התביעה, שלטענת הקבלן חויב לחתום עליו.

לטענת התובעת, רשטיק הבטיח כי התשלום יוסדר במלואו, תוך שהוא מנצל את מעמדו כמנכ"ל אשכולות ואת העובדה שהתובעת תלויה בו גם בפרויקט הענק של משרדי החברה. ככל שהעבודות התקדמו, דחה רשטיק שוב ושוב את התשלום, ובסופו של דבר, כך נטען, סירב לשלם את מלוא הסכום, ואף דרש מהקבלן לחתום על מסמך לפיו החוב עומד על 38,500 ש"ח בלבד – למרות שלפי התביעה, הסכום האמיתי גבוה פי כמה.

לפי כתב התביעה, רשטיק שילם בפועל 44,500 ש"ח בלבד, בעוד יתרת החוב עומדת על 200,000 ש"ח – סכום אותו דורשת עוז לבנייה לקבל בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט. בנוסף, נטען כי אשכולות עצמה נותרה חייבת לתובעת סכומים משמעותיים בגין השיפוץ במשרדים.

על פי כתב התביעה, מר אורי רשטיק ניסה לנצל את מעמדו בחברת 'אשכולות' וביצע, לכאורה, ניסיונות סחיטה כלפי הקבלן לשם קבלת אישורים.

רשטיק טוען בכתב ההגנה כי מטרת התובענה היא ״להלך אימים… ולהביא לחיוב הנתבע בסכומים מופרכים, להם אינה זכאית כלל״. לדבריו, התובע ״הוסיף ואישר בפני הנתבע בשיחתם מראשית חודש פברואר 2024 כי קיבל את כל התמורה לשביעות רצונו המלאה, וכי הדברים מתועדים״. הנתבע אף טוען כי ״אותו 'חשבון', שעליו מושתתת התובענה כולה, נמצא והוכח כמסמך מפוברק ולכאורה מזויף״.

נציין כי בתגובה לתביעה, הגיש רשטיק תביעת לשון הרע נגד בעלי חברת הבנייה, על סך 328,828 אלף ש״ח.

הפרשה הנוכחית מצטרפת לשורת ביקורות על התנהלות החברה ומעלים שאלות קשות בנוגע לניהול תקין, פיקוח, וניגוד עניינים בגוף האמון על כספי אמני ישראל. פסק הדין של המחוזי, התביעה הייצוגית של גבסו, והטענות המועלות בכתב התביעה הנוכחי – כולם מצביעים על בעיות עומק בממשל התאגידי ובשקיפות של אשכולות.

פסק דין תקדימי: אשכולות תחויב להפוך לחברה לתועלת הציבור

כזכור, לאחר מאבק משפטי ממושך, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אשכולות חייבת להירשם כחברה לתועלת הציבור בשל "חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור". השופט אלי אברבנאל כתב:

"ציבור האמנים המבצעים, המונה למעלה מ-25,000 איש, זכאי ליהנות מתפקוד מטבי של ארגון התמלוגים היציג הגובה תמלוגים בעבורו בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה… בנסיבות העניין עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור".

לקריאת פסק הדין המלא של בית המשפט המחוזי – לחצו כאן

נציין כי אשכולות ערערה על פסק הדין המחייב אותה להפוך לחברה לתועלת הציבור, והדיון בערעור נדחה ממש לאחרונה. במהלך תקופה זו, הקימה אשכולות, יחד עם ארגון עיל״ם חברה נוספת לגבייה וניהול זכויות בשם אשל״מ.

בנוסף, הזמר והיוצר שי גבסו הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד אשכולות, בטענה כי החברה אינה מעבירה לאמנים את מלוא כספי התמלוגים שהיא גובה בשמם, מחלקת אותם באופן בלתי שקוף, ומבזבזת כספים על מנגנון מנופח – תוך פגיעה כלכלית באמנים עצמם. גבסו ביקש לייצג את "כל האמנים שאשכולות גבתה בשמם ו/או עבורם תמלוגים", וטען כי החברה מחזיקה עשרות מיליוני שקלים בקופתה מבלי להעבירם במלואם לזכאים.

בהקשר זה נזכיר כי עלו סימני שאלה רבים על התנהלות החברה לאורך השנים, וכן לגבי מינויו של רשטיק למנכ״ל שותף של חברת אשכולות. כך למשל, רשטיק, יחד עם השחקנים אסתי זקהיים, גיא לואל, דור סרוגו ואחרים בתפקידם בארגון שח״ם, הגישו תביעה נגד אשכולות על היעדר שקיפות.

ע״פ הכתבה שפורסמה ב-TheMarker, אשכולות טענה במסגרת ההליך כי ״התביעה אינה יותר מצעד נקמני של אורי רשטיק, מנכ"ל שח"ם, שכמה חודשים לפני כן הציע לגורליצקי, מנכ״ל אשכולות, להחליפו בתפקיד. לטענת אשכולות, כשגורליצקי ענה לו שזאת אינה העת להחלפת מנהל החברה, החלו לצוץ בקשות להמצאת מסמכים, ובשיאם כתב התביעה״.

במסגרת הליך גישור בין שח״ם לאשכולות, הוסכם כי שח״ם תקבל תשלום מדי שנה של מאות אלפי שקלים מאשכולות, וכן כי נציגי התובעים, זקהיים, לואל וסרוגו יצטרפו לדירקטוריון אשכולות ויבחרו את המנכ״ל השותף החדש. השלושה בחרו באורי רשטיק לתפקיד.

בכתבה בנושא תיאר המנכ"ל היוצא של אשכולות, זליג רבינוביץ', הליך בלתי תקין לכאורה בבחירת המנכ״ל: "לאשכולות לא הייתה שום נגיעה בבחירת הנציגים בהם המנכ״ל המשותף, חברי הדירקטוריון והדח״צ".

לכאורה, אם אכן חברי הדירקטוריון לא היו מעורבים במינוי המנכ"ל או לא פעלו תוך שיקול דעת עצמאי – מדובר עבירה בניגוד לסעיף 106 (א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999: דירקטור, בכשירותו ככזה, יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון, לא יהיה צד להסכם הצבעה ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהסכם הצבעה הפרת חובת אמונים.

הסיפור סביב כתב התביעה נגד מנכ"ל אשכולות מתווסף לסיפורים המטרידים באשר להתנהלות חברת 'אשכולות' והתנהלותה בהיעדר שקיפות והתנגדותה לפעול בשקיפות כחברה לתועלת הציבור, כפי שהורה בית המשפט המחוזי והיועץ המשפטי לממשלה.
בשלב זה, מדובר בטענות בלבד שטרם הוכרעו בבית המשפט, אך נראה כי הצטברות הסיפורים מעלה את השאלה מדוע השחקנים והמבצעים נמנעים מלשאול שאלות מה נעשה בשמם ובכספם.

תגובות:

אורי רשטיק:

"שלום רב,
בנוגע לתגובת אשכולות אנא פנו במישרין לאשכולות
בנוגע לתגובתי אנא פנו לבא כוחי עוד רמי קסלר".

עו"ד רמי קסלר:

"שלום רב,

להלן תגובתי (עו"ד רמי קסלר) בשם מרשי, מר רשטיק:

כתב ההגנה ויותר מכך, כתב התביעה שכנגד שהוגש מטעמו של מר רשטיק, אשר נתמכים בראיות שאינן משתמעות לשני פנים – מדברים בעד עצמם, שומטים את הקרקע תחת כל טענה שהעלה הקבלן כלפי מר רשטיק ומבססים עילת דיבה כלפיהם אותה הוציאו כנגד מר רשטיק.

כמפורט וכמוכח בכתבי טענות אלו, מר רשטיק לא ניהל כמנכ"ל את עבודות התאמת הנכס מול הקבלן באשכולות. אותו קבלן (באמצעות חברה מטעמו) עשה עבודת שיפוץ נקודתית בדירתו של מר רשטיק, אשר שילם בגין כך את מלוא התמורה, זאת כבר לפני כשנה וחצי והקבלן אף חתם על מסמך גמר חשבון מסודר וברור.

למרבה הצער בחר אותו קבלן לנסות להלך על מר רשטיק אימים (מאז שמר רשטיק משמש כמנכ"ל יחיד באשכולות) ולשם כך הכל כשר לו, לרבות הכפשה בוטה ונפסדת של מר רשטיק גם אל מול נושאי משרה באשכולות וספקים שלה. בהתאם עמד ועומד מר רשטיק על תביעת הדיבה שהגיש וימצה את בירורה עד תום.

הכל יתברר בבית המשפט".

ברק בר שלום מטעם חברת "אשכולות":

"דים שלום רב,

להלן תגובת אשכולות:

ידוע לחברת אשכולות על כתב התביעה. הוא הועבר לנו על ידי מר רשטיק עוד כשהוגש כנגדו בספטמבר 2024, וכן הועבר לעיוננו כתב הגנה מצד רשטיק וכתב תביעה שכנגד מצד רשטיק.

היות והדברים מתבררים בבית המשפט ואשכולות כלל אינה צד להליך זה, ניתן לבית המשפט לומר את דברו.

בנוגע לתגובת מר רשטיק, נא לפנות לב"כ מר רשטיק, עו"ד רמי קסלר. פרטיו של קסלר הועברו לכם במישרין על ידי מר רשטיק.

בברכה,
ברק".

התביעה אשר הוגשה כנגד מר רשטיק, מנכ"ל חברת אשכולות (יצוין כי במסגרת ההליך הנדון הגיש רשטיק תביעה שכנגד), תידון בקרוב באולמות בית המשפט בראשון לציון.

הדיון הקרוב בתיק זה נקבע לתאריך 25.06.2025 בשעה 08:30 בבוקר.

אגיע לסקר את ההליך המשפטי, ויודגש כי הדיון פתוח לציבור הרחב – אנשי תקשורת, שחקנים, אמנים וכל המעוניין להיות עד להתפתחויות המשפטיות בפרשה מוזמן להשתתף בדיון.

-אנו במעקב-

הפוסט מנכ"ל אשכולות נתבע על ניצול קבלן ששיפץ את משרדי החברה לשיפוץ ביתו הפרטי הופיע לראשונה ב-מעקב.

התנהלות זו מעלה שאלות נוקבות על רמת העיתונות בישראל. האם זה המצב אליו הגענו? האם די בקריאת פוסט ברשתות החברתיות כדי לגבש דעה עיתונאית? האם זו הדרך שבה מצפים מעיתונאים מקצועיים לפעול?

במכתב תגובה מנומס אך נוקב, הוזמנה גולדנברג-שטרן להעלות את רמתה המקצועית ולהקפיד על קריאה מעמיקה של חומרי המקור, במקום להסתמך על "פרסומים שטחיים". המכתב הדגיש את החשיבות של שמירה על סטנדרטים עיתונאיים בסיסיים.

הפוסט עיתונאות זולה במעריב: ליאורה גולדנברג-שטרן חסרת ערך תקשורתי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפער בין הפרסום למציאות

בפרסומיו הרשמיים, בית הספר מציג תמונה של מוסד מוכר ומפוקח. באתר האינטרנט של בית הספר מצוין במפורש כי תוכנית הלימודים מוכרת על ידי משרד החינוך, וכן על ידי משרד הבריאות כסטאז' ללימודי תואר שני בתרפיה באומנויות.

ברם, בדיקה מול משרד החינוך העלתה תמונה שונה לחלוטין. בתגובה רשמית שהתקבלה ממשרד החינוך נמסר כי בית הספר למשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי בהנהלת אילת ששון אינו מוכר על ידי המשרד. יתרה מזאת, המשרד אף שלח מכתב לבית הספר בדרישה להסיר את אזכור ההכרה ממשרד החינוך מפרסומיו.

תגובת ההנהלה

במהלך התחקיר, פנינו לגב' אילת ששון, המנהלת הנוכחית של בית הספר. ששון, שמנהלת את המוסד משנת 2024 לאחר שניהלה אותו בפועל משנת 2011, טענה כי "כל האישורים קיימים" וכי ההכרה ממשרד החינוך "מאוד חשובה לבית הספר".

כאשר התבקשה לפרט לגבי טיב הפיקוח והגורם האחראי במשרד החינוך, לא התקבלה תשובה ברורה. ששון ביקשה לקבל את השאלות במייל ולהתייעץ עם רון זמיר, בעלה של ענת ברזילי. למרות שנשלח מייל כמבוקש, לא התקבלה תגובה מפורטת ולא הוצגו המסמכים הרלוונטיים.

 

ההיבט המשפטי

עורך הדין יונתן פרידמן מציין כי "פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981".

על פי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, איסור הטעיית הצרכן נועד להבטיח כי הצרכן יקבל מידע מלא ואמיתי לפני ואחרי ביצוע עסקה. החוק מדגיש כי לא נדרשת הטעיה בפועל – די בכך שהמעשה או המחדל עלולים להטעות את הצרכן.

"בהתאם לחוות דעתו של עורך הדין יונתן פרידמן, יובהר כי פרסום או הצגת מידע על ידי בית עסק, בין אם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ובין אם בכל אמצעי פרסום אחר, המתיימר להציג הכרה או אישור מטעם גוף ממשלתי כלשהו, בעוד שאין בידיו האישורים המתאימים, מהווה הטעיה של ציבור הצרכנים ועולה כדי הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

עם זאת, יודגש כי במקרים בהם בית העסק מחזיק באופן חוקי בכל המסמכים, האישורים וההיתרים הנדרשים מאת הגוף הממשלתי הרלוונטי, הצגת מידע זה הינה חוקית ותקינה לחלוטין ואינה מהווה הפרה כלשהי של הוראות הדין."

בתעודות ביה"ס למשחק אין זכר להכרה ממשלתית

בחינה מדוקדקת של תעודות ההסמכה המונפקות על ידי המוסד מעלה כי נעדרים מהן סמלי הריבונות הממלכתיים וכל אזכור למשרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד החינוך ומשרד הבריאות. יתרה מזאת, התעודות נעדרות כל ציון או הצהרה בדבר פיקוח ממשלתי על תוכנית הלימודים, דבר המעמיק את התהיות באשר למעמדו הרשמי של המוסד.

סגל המורים ומחלוקות נוספות

בעוד בית הספר מתגאה בסגל מורים קבוע של 13 מורים "מהטובים בארץ", תחקירנו העלה מספר סימני שאלה מטרידים לגבי חלק מחברי הסגל.

פרשת אסתי זקהיים

אסתי זקהיים, מהמורות הבכירות במוסד, נקשרה בעבר לפרשה מטרידה כאשר העידה לטובת עבריין מין מורשע. מעבר לכך, זקהיים משמשת כדירקטורית בחברת אשכולות, המנהלת את כספי התמלוגים של השחקנים. בית המשפט המחוזי קבע כי החברה אינה מתנהלת בשקיפות מספקת כלפי השחקנים, בניגוד להוראת המדינה הדורשת כי החברה תפעל כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ולא כחברה פרטית. נושא זה נמצא כעת בערעור בבית המשפט העליון.

נדבך נוסף בפרשת זקהיים נחשף מתקופת כהונתה בראשות שח"ם (המתיימר להיות ארגון השחקנים). בעת ששימשה בתפקיד הרם, הניחה את חתימתה, לצד גיא לואל, על דוחות הארגון. ואולם, דו"ח ביקורת העומק של רשם העמותות חשף כי תחת הנהגתם התנהל הארגון תוך הסתרת נתוני השכר האמיתיים מציבור השחקנים והפרות חמורות נוספות של הוראות הדין.

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

קרא עוד – לחץ כאן

המחלוקת סביב עינת ויצמן (Free Palestine)

עינת ויצמן, מורה נוספת במוסד, מעוררת תהיות בשל התבטאויותיה הפוליטיות. ויצמן, המעלה לעיתים תכנים פרו-פלסטיניים ברשתות החברתיות שלה, מביעה דעות נחרצות נגד מדיניות הממשלה וצה"ל. הפרדוקס בולט במיוחד לאור העובדה שבית הספר מפעיל תוכנית מיוחדת לחיילים משוחררים, המוכרת לכאורה על ידי מנהל התרבות לצורך פיקדון חיילים משוחררים.

ויצמן, אשר אינה מסתירה את זיקתה העמוקה לעניין הפלסטיני, מרבה להניף את דגלי פלסטין וסמליה במרחב הווירטואלי של הפייסבוק. אולם, פרדוקס מהותי עולה מהתנהלותה: בעודה מצהירה על התנגדותה לפעולות צה"ל בעזה, היא ממשיכה להתפרנס במדינת ישראל, כאשר חלק מתשלומי המיסים שלה מממנים את הפעילות הצבאית אותה היא מגנה. דואליות זו מעלה תהיות נוקבות באשר לעקביות עמדותיה.

פרדוקס נוסף מתגלה בהתנהלותה של ויצמן: היא ניצבת בעמדת הוראה בפני תלמידים אשר, על פי השקפתה המוצהרת, נמנים על כוחות הכיבוש. דיסוננס זה מעלה תהיות נוקבות – היכן אותה אידאולוגיית "Free Palestine" אותה היא מקדמת בלהט? כיצד מתיישבת הוראתה את אלו שהיא מגדירה כשותפים לכיבוש עם אמונותיה המוצהרות?

תגובות רשמיות

משרד החינוך: "בית הספר אינו מוכר על ידי המשרד. דרשנו להסיר את כל הפרסומים המזכירים את משרד החינוך".

משרד הבריאות: "הנושא בבדיקה. נגיב עם השלמת הבדיקה".

בקשותינו לתגובה נתקלו בחומה בצורה: ענת ויצמן נטשה את השיחה באופן מיידי, ואילו אסתי זקהיים וגיא לואל בחרו להשתיק כל אפשרות לדיאלוג באמצעות חסימה מוחלטת. התנהלות זו מדברת בעד עצמה.

נ.ב

מוסד לימודי המשחק מיסודה של השחקנית ענת ברזילי, המתהדר ביומרה להיות חלוץ ומוביל בתחומו, מעורר תהיות נוקבות באשר לאותנטיות הצהרותיו בדבר הכרה ממלכתית. חרף מגוון תוכניות הלימוד המוצעות על ידו והפעלת סוכנות לקידום שחקנים, הדיסוננס המשמעותי בין המצג הפומבי לבין המציאות בשטח מעלה חששות כבדי משקל בהיבטי הגנת הצרכן ושקיפות כלפי התלמידים.

הפוסט חשיפה: ביה"ס למשחק של ענת ברזילי מציג הכרה ממשלתית פיקטיבית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור מתאר את בדידותו העשירה כבמאי תיאטרון ועיתונאי, ומרים את המסך על חוויותיו האישיות. הוא מספר על עלייתו לארץ ישראל, המעבר הקשה, שירותו הצבאי בצה"ל באזורי עזה וגוש קטיף, ואיבוד חברים יקרים במהלך השירות. פרק מיוחד מוקדש לעבודתו בשירות בתי הסוהר, כמו כן על הסיפורים הקשים של האסירים.

בתקופת שירותו הצבאי בגדוד 424, דים אמור נחשף לתמונות קשות, כולל התנתקות צה"ל מגוש קטיף, ומלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

ביצירתו אמור מתאר את חוויותיו עם הגזענות והאנטישמיות שפגש באוקראינה, ארץ מוצאו.

בספרו, דים אמור לא חוסך ביקורת על בית הספר למשחק "יורם לוינשטיין", שם לטענתו חווה גזענות קשה והשפלות רבות. "בבית הספר של יורם לוינשטיין הבנתי שאני רוסי מסריח", ציטוט מן הספר.

לאחר קריאת הספר, רבים עשויים לחוש גועל כלפי אנשים מפורסמים, כיוון שדים אמור חושף את האמת המרה מאחורי הקלעים של חיי הסלבריטאים.

פרק משמעותי בספר מוקדש להוריו, כולל אביו שנפטר בגיל 57.

בנוסף דים מפרט את המלחמה הקשה ולנכות (100%) שקיבל בגיל צעיר.

דים אמור משלב גם פרק על ילדותו וסבתו האהובה.

הספר כולל פרקים שלמים המוקדשים לבית הספר שהקים, וגם כן על המערכת "מאקו" ולשקרים ההרסניים שהתקשורת יכולה לפזר. הוא מתייחס לתלמידים המוכשרים שלימד, אך גם לאלו שגרמו לו סבל רב.

פרק מעניין נוסף עוסק בפסטיבל בקייב, שם הכיר דים אמור במאי איראני והתחרו ביחד. הוא גם מתייחס לארגונים "שח"ם" ו"אשכולות", ולניצחון האישי שלו מול גופים ענקיים אלה שלטענתו אינם רחוקים ממודל לחיקוי.

לבסוף, דים אמור מתאר את מורכבות חייו ואת האנשים שפגש עד גיל 40. הוא מציין שרק על עבודתו בבית הסוהר או שירותו הצבאי ניתן לצלם סדרת נטפליקס מרתקת.

הפוסט "3D(im)" ספר ביוגרפי על חייו של דים אמור הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכתבה שפרסם אמור ב-30.05.2024, הוא שאל שאלות קשות את ההנהלה הקודמת של שח"ם, אסתי זקהיים, אורי רשטיק וגיא לואל, דור סרוגו וכו' בנוגע להסתרת דוחות ונתונים מהציבור. לדבריו, גם ריקי בליך, היושבת הנוכחית בראש הוועד המנהל, ממשיכה במסורת זו ומסתירה מידע חשוב מהציבור.

המידע סוג של קבור, לפי אמור, כולל את דו"ח ביקורת העומק, אשר צפוי לחשוף ליקויים חמורים בניהול הארגון ובהתנהלותו.

"מדוע ארגון שח"ם, שמקבל כספי ציבור, ולא חושף מסמכים ודו"חות ביקורת כל כך חשובים מהציבור?" שאל אמור בכתבתו. "ריקי בליך, איך זה קורה במשמרת שלך? הרי את רודפת צדק!".

למרות הפניות החוזרות ונשנות של אמור, ריקי בליך ושח"ם נמנעו מלהגיב על הטענות שהועלו בכתבה. היעדר תגובה מצד ההנהלה רק מעצים את החשדות כי כנראה יש מה להסתיר – קרא את הכתבה

הפוסט דים אמור: ארגון שח"ם לא מפרסם את תוצאות הביקורת הופיע לראשונה ב-מעקב.

ריקי בליך חושפת את מורת רוחה המדיניות הנוכחית של הממשלה, אינה חוששת להטיח רמז ביקורתי בראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.

(קטע מתוך דף הפייסבוק של האגודה לזכויות האזרח בישראל, במרץ 2023)

(ריקי בליך, 2017 – במופע של ארגון "שוברי שתיקה")

כנראה, הפעילות הפוליטית של בליך אינה מסתכמת בהבעת דעה אישית בלבד.

ארגון השחקנים שח"ם, שבראשו היא עומדת, לאחרונה נחשב על ידי רבים כגוף בעל נרטיב פוליטי ברור, התומך בעמדות שמאל.

הנהלת שח"ם, בראשות בליך, אולי מנצלת את מעמדה ואת משאביה הציבוריים להעברת מסרים פוליטיים. טענה זו מעוררת תהיות לגבי תפקידו האמיתי של הארגון – האם הוא אכן ממלא את ייעודו כארגון מקצועי לקידום זכויות השחקנים, או שמא הפך לבמה פוליטית?

חשוב לציין כי לכל אדם זכות להחזיק בדעות פוליטיות, ואין כל כוונה לשפוט את העמדות הפוליטיות של מי מחברי ההנהלה. עם זאת, כאשר מדובר בארגון ציבורי הנהנה ממשאבי ציבור, עולה השאלה האם ראוי שיהפוך לכלי להעברת אג'נדות פוליטיות.

חובה לעשות הפרדה ברורה בין ניהול הארגון לבין לקדם עניינים הפוליטיים. ייתכן, הנהלת שח"ם לא יודעת לשים גבול ההפרדה.

(רוני מרחבי, כעת ועד שח"ם (סגנית של גב' בליך) קטע מההפגנה נגד החלטות הממשלה (09.08.2020) מתוך דף הפייסבוק Ronny Merhavi)

שח"ם, שתפקידו המרכזי הוא להגן על זכויות השחקנים ולקדם את ענייניהם, הופך לעתים קרובות למה שמכונה "לובי שמאלני".

מנהלי הארגון אינם חוסכים ביקורת על ממשלת הימין. כאן נשאל השאלה: האם מנהלי שח"ם גוררים את העניינים הפוליטיים לתוך הארגון?

קולות ביקורת רבים נשמעים כלפי שח"ם וההנהגה בראשותה של בליך.

שחקנים טוענים כי הארגון חרג ממטרותיו המקוריות של ייצוג שחקנים וקידום ענייניהם המקצועיים. הם מאשימים את בליך ואת שח"ם בזלזול בחלק מהשחקנים שאינם משתייכים לאותו הקו הפוליטי.

לטענת חברי שח"ם, בתאריך ה-08.02.2023 ארגון פרסם פוסט פוליטי:

"חברות וחברים יקרים, בחודשיים האחרונים, מאז כינונה של הממשלה החדשה, מקודמת בכנסת מהפיכה משפטית שעיקרה החלשה משמעותית של הרשות השופטת וערעור מוחלט של מערכת האיזונים והבלמים ההכרחית במדינה דמוקרטית. השינויים שאותם מקדמת הממשלה יכולים להוביל לערעור היסוד המשטרי ואף להעמיד בסכנה את חוסנה הלאומי, החברתי, הבטחוני והכלכלי של המדינה" – קרא כל הפוסט (לחץ כאן)

עימות חריף בין שחקנים לריקי בליך על החלטות של שח"ם להיות ארגון פוליטי!

ריקי בליך, יושבת ראש איגוד השחקנים שח"ם, עוררה סערה לאחר שהכריזה על הצטרפות האיגוד למחאה נגד הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו (2023). שחקנים בולטים כגון נתן רביץ, אוהד קנולר ודני שטג יצאו נגד ההחלטה הפוליטית, בטענה שאיגוד מקצועי אינו אמור להתערב בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת. מנגד, היו שתמכו בצעד ובחירותו של האיגוד להביע עמדה.

מחאה נגד הפוליטיזציה של האיגוד: נתי רביץ פנה לבליך וכתב כי "שח"ם הוא איגוד מקצועי המייצג אנשים עם מגוון דעות. האיגוד אמור לדאוג לחבריו מול הממשלה המכהנת… ולא להתערב בפוליטיקה". גם אוהד קנולר הביע תרעומת על כך שהאיגוד מציג עמדה פוליטית בשם כלל החברים, חלקם תומכי הרפורמה. "אתם יותר צודקים מאיתנו? יותר טובים?" שאל בחריפות.

דני שטג, הצטרף לקריאה להסיר את ההתנגדות הפוליטית: "לא הקמנו גוף פוליטי שיאמר את דעותיו בעיניינים שלא שלו. מבקש ממך, כחבר שח"ם, לא לכפות את הדעות הפוליטיות, מאיזה צד שהוא, על כל חברי האיגוד. אשמח אם תסירי את המודעה בשם כל שחקני ישראל. תודה", כתב שטג לריקי בליך, קרא את כל התגובות (לחץ כאן).

הפוסט של שח"ם זכה לסיקור נרחב ב-YNET.

ל-YNET בליך מסרה כך:

גם כן, בתאריך ה-27.03.2023 שח"ם פרסם פוסט נוסף:

"שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל ופורום מוסדות תרבות קוראים למנהלי ומנהלות מוסדות התרבות בישראל, להצטרף לשביתה הכללית במשק ולהשבית את מוסדות התרבות באופן מידי.

הפוסט ריקי בליך יו"ר שח"ם, איך זה יכול להיות במשמרת שלך? הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור 

ארגון השחקנים 'המגן' מס' שנים מנסה לדבר על המקרה אשר קרה בבית הפרטי של יורם לוינשטיין (במסיבה בביתו של יורם לוינשטיין חן בר-אל ז"ל נפלה מגובה – ומתה), חן בר-אל הייתה תלמידה של יורם, ויש לומר שהסיפור דיי מושתק – לאף אחד אין מידע מה קרה בלילה ההוא. תלמידים אשר למדו איתה בכיתה עדיין מפחדים לדבר!

ארגון המגן פרסם כך: "במסיבה בביתו של יורם לוינשטיין חן בר-אל ז"ל נפלה מגובה – ומתה. מדוע דיי השתיקו? מה קרה בלילה ההוא? לכל דבר יש מחיר!" – קרא את הכתבה המלאה.

הפוסט בביתו של יורם לוינשטיין חן בר-אל ז"ל נפלה מגובה – ומתה. מדוע דיי השתיקו? מה הוא מחיר החיים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור, יו"ר 'המגן' פרסם שיחה מוקלטת על עם אסתי זקהיים שחקנית ודירקטורית בחב' "אשכולות". בעבר בית המשפט קבע שחברת "אשכולות" לא שקופה כלפי השחקנים וכמו כן עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור. אסתי זקהיים: "אתה הקלטת שיחה איתי ומפרסם? זה חוקי??" דים אמור: "כן, זה חוקי. מוזמנת לבדוק עם הייעוץ המשפטי של אשכולות או שח"ם".

מערת מעקב || 05.02.2023

הסכסוך על רקע אשכולות וכספי התמלוגים בין השתיים התחיל כאשר זקהיים בשיחה מסרה ש"אשכולות" תקיים את פסק הדין ואין צורך לערער על פסק הדין, יחד עם זאת "אשכולות" הגישה בקשה לביטול פסק הדין, אסתי זקהיים כדירקטורית בחברה כנראה הסכימה לכך.

בדקה 8:41 בוידאו זקהיים אמרה כך: "קודם כל זה פסק הדין", למעשה וכך זה נשמע שאין טעם לערער עליו בבית המשפט העליון. לטעות דים אמור: "שוב ושוב מבזבזים כספי השחקנים, וזה במקום לקיים את פסק הדין".

הזעם של זקהיים התחיל כאשר ארגון השחקנים 'המגן' פרסם הודעה לציבור על הרצון של "אשכולות" לבטל את פסק הדין, להודעה צורפה שיחה מוקלטת בין דים אמור ואסתי זקהיים.

'המגן' פרסם כך:

"בתאריך ה-05.09.2023 בית המשפט המחוזי פסק שחב' "אשכולות" לא כל כך שקופה כלפי השחקנים, כמו כן עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור". בנוסף בית המשפט חייב את האשכולות להיות חל"צ (*חברה לתועלת הציבור – למעשה שקופה ב-100%).

'המגן' הגיש מס' תלונות על "אשכולות" (אי שקיפות כלפי השחקנים), עקב התלונות (והליכים הנוספים) המדינה נתנה צו, כלומר רשם ההקדשות קבע שחב' "אשכולות" חייבת להיות חל"צ, "אשכולות" הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי (התנגדו להיות שקופים).

נכון לציין: הליך משפטי התנהל ע"ח השחקנים והמבצעים, "אשכולות" בזבזה עשרות (אם לא מאות) אלפי שקלים!" קרא עוד

בשיחה דים אמור תאיר דברים קשים, למעשה השפלות, קטנות וסוג של חיסול עסקי אשר חווה מארגון "שח"ם".

אסתי זקהיים שאלה בזעם: "אתה הקלטת שיחה איתי ומפרסם? זה חוקי??"

דים אמור הגיב לזקהיים כך:

"שאלה טובה. במדינת ישראל מותר להקליט ולפרסם, כי אני מחלק מתוך השיחה (נבדק).

בישראל חובה להיות שקופים, במיוחד כאשר מדובר על כספי השחקנים וכספי הציבור (את יודעת גם ראש הממשלה בנימין נתניהו חייב לשמור על כספי הציבור ולהיות שקוף – וגם את כדירקטורית "אשכולות" חייבת לדאוג שהחברה תהיה שקופה כלפי השחקנים (ראיתי אותך בהפגנות נגד ראש הממשלה, כאב לך שהוא לא שקוף). את חלק מהברנז'ה (אשכולות) שמחזיקה את כספי השחקנים! אבל מה עם השקיפות באשכולות?

די מוזר שרק דבר אחד מפריע לך, כלומר שהקליטו אותך ופרסמו את האמת!
לא מפריע לך שעשרות אלפי שקלים נזרקים לפח (אתם מבזבזים כספי השחקנים כדי לא להיות שקופים), "אשכולות" לא רוצה שנדע מה היא עושה עם הכסף של השחקנים, ומשתמשת בכספי השחקנים להילחם בשקיפות בביהמ"ש.
אמרת לי בשיחה שפרסמתי (8:41) שצריך לקיים את פסק הדין – בסוף רצתם לעליון (מה אכפת לך – זה לא על חשבונך)!

לא מפריע שגוף "אשכולות" לא שקוף ואת חלק ממנו! אציין: לפי הקומבינה של "אשכולות ושח"ם" – נראה שלא כל כך אכפת לך מהשחקנים – https://katzr.net/030364
לא מפריע לך ש"מנכ"ל אשכולות מודה ש'שח"ם' פועלים נגד האינטרסים של השחקנים ונגד שקיפות." שחקנים אנא תתעוררו! – https://katzr.net/4b615d

לא מפריע לך שהשחקנים לא מקבלים את כל הכסף שמגיע להם! השחקנים לא יודעים לאן הולך הכסף!
לא מפריע לך שאת, גיא לואל, דור סרוגו ואורי רשטיק הגעתם ל"אשכולות" והמשכורות של החברה עלו באופן משמעותי וכנראה השחקנים התחילו לקבל פחות כספים (למה אתם לא פרסמתם מידע מעניין, כאשר הגעתם לאשכולות כ"דור הצעירים" – אתם שח"ם לשעבר (החבורה) נמצאים באשכולות ע"ח השחקנים!?! לגבי הכסף, לשלוח לך דוח? אולי תבואי לדיונים ותשמעי בעצמך עד כמה אתם שקופים (אשכולות)).

רק מפריע לך שהקליטו אותך ופרסמו את האמת! מפריע לך שאת הפרצוף האמיתי שלך רואים!
פתאום את נזכרת בחוק? אבסורד! לפני הכל תספרי לנו לאן הולך הכסף, כלומר מיליוני שקלים! ואז נדבר על החוקים!

אסתי, פעם אמרתי לך שאני מוכן למות למען השחקנים.

זוכרת, כאשר היית בשח"ם עם רשטיק וגיא – ניסיתם להקטין אותי ולא הצלחתם. את יודעת כאשר היית בשח"ם את, גיא, רשטיק והועד שלכם עשיתי הרבה קומבינציות – מצרף לך דוח של ביקורת עומק מטעם רשם העמותות – תראי את מה עשיתם (קומבינציות גם שלך, דאז כאשר היית יו"ר בשח"ם) – https://katzr.net/7bc755 (אולי תגישו תביעת גם נגד רשם העמותות וקטינו אותו 😉 ).

אסתי אני מייצג מעל 2000 שחקנים ואני חייב לדאוג לשחקנים!

המשחק שלך ושל החבורה בשם "אשכולות" נגמר! אתם חברה לא שקופה, קראת מה כב' השופט כתב בפסק הדין: "עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי ציבור".

אסתי השחקנים אשר יושבים בלי לחם וחלב – זה מה שאמור להפריע לך, ולא זה שאני כיו"ר ארגון השחקנים הקלטתי אותך.

איפה הערכים שלך? אי פעם הם היו שם? שח"ם, אשכולות – איפה עוד נפגוש אותך?

נפגש בעליון.

*טיפ: אל תשני את דעתך כל כך מהר, כמו כן תמיד תקיימי את ההבטחות! 

דים אמור"

ריקי בליך, יו"ר שח"ם לפני כמה חודשים גם כן איימה על דים אמור, כנראה פעילותו מפריע לה – קרא עוד.

והכי מעניין, מנכ"ל (מס' 1) אשכולות מודה ש'שח"ם' פועלים נגד האינטרסים של השחקנים ונגד שקיפות. – קרא עוד.

הפוסט אסתי זקהיים: "אתה הקלטת שיחה איתי ומפרסם? זה חוקי??" דים אמור: "כן, זה חוקי. מוזמנת לבדוק עם הייעוץ המשפטי של אשכולות או שח"ם" (סכסוך) הופיע לראשונה ב-מעקב.