התחקיר המקורי חשף כי אנסמבל אספמיה, שהוקם ב-2007, מקבל מדי שנה תקציבים נדיבים מהמדינה. על פי הדוחות הכספיים, כ-350 אלף שקלים מתוך התקציב מיועדים להפקות תיאטרליות, וכ-200 אלף שקלים נוספים מוקצים לתשלומי שכר – אך היכן מתקיימת הפעילות התרבותית הזו? • לקריאת התחקיר, לחץ כאן

קיים יסוד סביר להניח כי גברת דליה שימקו זכתה להיתר לנהל תיאטרון ומוסד תרבות בדירת מגוריה הפרטית הממוקמת במרכז תל אביב. מסקרן לדעת האם נציגי משרד התרבות ועיריית תל אביב, המזרימים לה תקציבים מן הקופה הציבורית, ערכו ביקור בתיאטרון ובכתובת הרשומה במרשם העמותות. מעניין יהיה לעיין בדוח הביקורת שלהם ולקרוא את התרשמותם מן היצירה התיאטרלית (שהרי אין לדעת מה מתרחש בפגישותיה של שימקו עם פקידי הממשל בדירתה הפרטית).

-אנו במעקב-

הפוסט חצי מיליון שקלים מכספי הציבור – אך היכן התיאטרון? הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר מיוחד חושף תמונה מורכבת של התנהלות אנסמבל אספמיה, מוסד תרבות הפועל בדירת מגורים בתל אביב ומתוקצב במאות אלפי שקלים מכספי ציבור מדי שנה. מסמכים רשמיים מעלים שורת שאלות לגבי אופן השימוש בכספי הציבור והשקיפות בניהול המוסד.

תכירו את צדדיה הנסתרים של דליה שימקו: סירובה העיקש להעניק הסברים לעיתונאי חוקר באשר לניהול מיליוני שקלים מכספי ציבור.

הפרדוקס המהותי המתגלם באישיותה של דליה שימקו: בעוד היא מטיפה לשקיפות בכל הנוגע לבנימין נתניהו וממשלת הימין, תהיות מטרידות עולות בדבר אופן ניהולה את מיליוני השקלים מקופת הציבור והימנעותה השיטתית ממתן מענה לשאלות העיתונאיות בנושא זה.

דליה שימקו: שקיפות לאחרים

דליה שימקו (הרשומה במשרד הפנים כדליה זוזנה שימקו), נושאת בתפקיד המנהלת האמנותית של פסטיבל עכו (לא בהתנדבות, אלא בתמורה לשכר נכבד המשולם מקופת הציבור), שחקנית, במאית ויושבת ראש לשעבר של איגוד הבמאים. שימקו, המזוהה בתודעה הציבורית כדמות מהשמאל הרדיקלי, מרבה להשמיע קריאות נחרצות להדחת ראש הממשלה נתניהו, תוך שהיא מייחסת לו חוסר שקיפות ושורת האשמות חמורות.

בעודה מציגה עצמה כלוחמת צדק חסרת פשרות ומופת לשקיפות ציבורית, מתגלה פער מטריד: בשנת 2007 הקימה שימקו את תיאטרון 'אנסמבל אספמיה' בדירת מגורים צנועה ברחוב בורוכוב 35 בתל אביב-יפו. מדי שנה מגייס המיזם כחצי מיליון שקלים מכספי ציבור, כאשר על פי הדיווחים למשרד המשפטים, מדובר במרחב ציבורי המפיק מופעים בהיקף של כ-350,000 ש"ח. התיאטרון רוכש מדי שנה ציוד וריהוט בשווי אלפי שקלים, אך כל זאת, למרבה התמיהה, מתנהל בין כותלי דירת מגורים פרטית.

ראוי לציין כי אף ראש ממשלה מכהן טרם נתפס בשימוש כה תמוה בחצי מיליון שקלי ציבור מדי שנה במסווה של מוסד ציבורי הפועל מדירה פרטית.

• וכעת נפנה אל הפרטים המדויקים, בהתבסס על דוחות ומסמכים אשר הוגשו על-ידי שימקו ועמיתיה לרשם העמותות במשרד המשפטים.

אנסמבל אספמיה: תקציבי ענק, דוחות חסרים

אנסמבל אספמיה, המציג עצמו כתיאטרון, מקבל מדי שנה תקציב העולה על חצי מיליון שקלים מקופת הציבור. המידע המתועד בידינו מתייחס עד לשנת 2021, שכן התיאטרון נמנע מהגשת דוחותיו לרשם העמותות בשנים 2022, 2023 ו-2024, או לחלופין – דוחות אלה טרם פורסמו באתר הרשמי של משרד המשפטים.

באתר משרד המשפטים מופיעים רק הדוחות המילוליים של התיאטרון לשנים 2022 ו-2023, בעוד הדוחות הכספיים נעדרים ממנו לחלוטין (נציין כי בין השנים 2007 ל-2021 הוגשו דוחות לרשם העמותות).

מוסד ציבורי בדירה פרטית

אנסמבל אספמיה, שנוסד ב-2007 על ידי דליה שימקו, פועל מדירה ברחוב בורוכוב 35 בתל אביב. לפי הדוחות הכספיים, המוסד מקבל מדי שנה תקציבים בהיקף של כחצי מיליון שקלים מכספי ציבור. מתוכם, כ-350 אלף שקלים מוקדשים להפקות תיאטרליות – לכאורה, מתקיימות באותה דירת מגורים.

על פי מערכת המיפוי של גוגל מדובר בדירת מגורים הממוקמת ברחוב בורוכוב 35, תל אביב-יפו. ברם, בדוחות שהוגשו לרשם העמותות מוצג המקום כמוסד ציבורי ותיאטרון. זאת ועוד, מטרות אנסמבל אספמיה מוגדרות כך: 'העמותה תעסוק בתרבות התיאטרון ובחינוך לתרבות תיאטרון'.

בדוח שהוגש לרשם העמותות, המפרט את מטרות התיאטרון, מוטבעת חותמת הנושאת את אותה כתובת: רחוב בורוכוב 35, תל אביב.

אולם, הסתירה מתחדדת: סקירת המבנה במערכת המיפוי של גוגל מעלה כי אין כל סימן לקיומו של תיאטרון ציבורי בדירת המגורים האמורה.

אנסמבל אספמיה, המתיימר לפעול כתיאטרון ברחוב בורוכוב 35 בת"א, מדווח בדוחותיו (2021) על הפקות שנתיות בהיקף של כ-350,000 שקלים. תמוה כיצד מתקיימות הפקות בסדר גודל שכזה בדירת מגורים – האם מדובר בהצגות רחוב? או שמא בהפקות מסוג אחר? היקף התקציב מעורר תהיות, בייחוד לאור היעדר הסברים מניחים את הדעת באשר לשימוש בכספי ציבור אלה.

תקציבים, ציוד, ושאלות פתוחות

הדוחות הכספיים מעלים מספר תמיהות:

– תשלומי שכר בסך כ-200 אלף שקלים מופיעים בדוח הכספי של 2021, אך בדוח המילולי לא מוזכרים עובדים בשכר

• מצב זה מעורר דאגה, שכן נראה כי כספי הציבור מוצאים תחת מגוון חשבוניות וקבלות, בעוד אנו, הציבור, נותרים באפלה באשר לפרטים המהותיים: מהו היקף שכרם של עובדי העמותה, כיצד מתבצע תשלום המשכורות, מיהם מקבלי התשלומים, וכדומה. היעדר שקיפות זה בדוחות הכספיים עומד בסתירה מובהקת להתנהלות הנדרשת ממוסד הנתמך בכספי ציבור.

מנגד, מעיון בדוחות העמותה עולה כי מועסקים בה נותני 'שירותים מקצועיים', המקבלים תשלומים בסך אלפי שקלים כנגד חשבוניות מס וקבלות. אולם, קיים קושי מהותי בהבנת המתרחש בתיאטרון: דוח אחד מצהיר על היעדר עובדים, בעוד דוח אחר מעיד על קיומם של עובדים וקבלני משנה.

– הוצאות של עשרות אלפי שקלים על ציוד וריהוט, ללא הבהרה היכן מאוחסן הציוד בדירת המגורים (בורוכוב, 35, ת"א)

נוסף על כך, מניתוח הדוחות הכספיים של אנסמבל אספמיה בניהולה של דליה שימקו, עולה תמונה מטרידה: התיאטרון כמעט ואינו מייצר הכנסות עצמאיות, אך זוכה לתקציב שנתי העולה על חצי מיליון שקלים מקופת המדינה. למעשה, התיאטרון הפועל ברחוב בורוכוב 35 בתל אביב מתגלה כנטל על הקופה הציבורית, כאשר תרומתו התרבותית לציבור נותרת עלומה.

מסקירת פרסומים במנוע החיפוש גוגל עולה כי לעיתים התיאטרון מקיים הופעות אורח בתיאטראות כ'הבימה' ו'תמונע', ומפיק הכנסות זעומות של כ-70,000 שקלים בשנה. חרף זאת, הוא ממשיך לקבל מימון ציבורי בסך חצי מיליון שקלים מדי שנה – סכום המצטבר למיליוני שקלים לאורך שבע שנות פעילותו.

יתרה מזאת, התיאטרון אינו מגלה יוזמה להגדלת הכנסותיו, אם באמצעות הרחבת מספר ההצגות והסדנאות, ואם דרך גיוס תרומות – אפשרות הפתוחה בפניו כעמותה. נראה כי הישענותו על כספי ציבור שאינם מלווים בדרישה לשקיפות, מייתרת את הצורך בהתייעלות.

המבחן המכריע הוא זה: האם ניתן להצביע ולו על אדם אחד שנכח בהצגה בתיאטרון זה ברחוב בורוכוב 35? התשובה השלילית מדברת בעד עצמה.

בהיעדר פעילות תיאטרונית בדירה זו, עולה התהייה מדוע לא נשקלה האפשרות להשכיר את הנכס ובכך לייצר מקור הכנסה נוסף לתיאטרון, דבר שעשוי היה להפחית את התלות בתקציבי המדינה. זאת במיוחד לאור הביקוש הגבוה לדירות באזור. יצוין כי מקובל בקרב מוסדות תרבות להשכיר את מתקניהם לציבור הרחב לצורך יצירת הכנסות עצמאיות.

אתר אנסמבל אספמיה: מימון ציבורי, בעלות חסויה

תופעה מעניינת נוספת עולה מעיון בדוחות הכספיים לשנת 2021: הציבור מממן, בין היתר, את אתר האינטרנט של אנסמבל אספמיה, הפועל תחת הדומיין aspamia.theater. ואולם, פרטי הבעלות על האתר, המתוחזק מכספי ציבור, חסויים לחלוטין. משמע, האתר קיים ומתוקצב מהקופה הציבורית, אך זהות בעליו נותרת עלומה. פנייתי לגברת שימקו בנושא זה נותרה אף היא ללא מענה.

תיאטרון כושל: הכנסות דלות, הוצאות מיותרות

שוב, לעיתים נדירות מעלה התיאטרון הצגות בפלטפורמות של תיאטראות מבוססים, וניכר כי הכנסותיו הדלות משקפות את חולשת פעילותו, הכנסתו השנתית מסתכמת ב-70 אלף שקלים בלבד. עם זאת, נתון מטריד נוסף נחשף בפנינו – הוצאה שנתית בסך כ-44 אלף שקלים על פרסום, המהווה כמעט מחצית מהכנסתו הכוללת.

• הכנסה זו, המוגבלת לכדי 70 אלף שקלים בשנה, מעידה בבירור על היעדר צורך במאמץ ממשי או בפעילות בעלת משמעות.

תובנות אלו מצטרפות למסקנה כי התיאטרון אינו זוכה לביקוש ציבורי ומהווה נטל מיותר על אוצר המדינה.

בקשה לתגובה ותשובה תמציתית

פנינו לדליה שימקו, מנכ"לית וכנראה מנהלת אמנותית של האנסמבל, עם שורת שאלות מפורטת בנוגע להתנהלות המוסד. בתגובה התקבלה ההודעה הבאה:

"לכבוד דים אמור
עיתונאי וחוקר מטעם עצמו
אנסמבל אספמיה מתנהל לפי שורת הדין נמצא בפיקוח מתמיד של מנהל תרבות ורשם העמותות. דיווח מחויב האנסמבל רק לגופים אלו. בברכה ודרך צלחה בקרירה החדשה
דליה שימקו  מנכ"לית, מנהלת אומנותית".

בהתייחס לתגובתה של גברת שימקו: התיאטרון שבניהולה, הפועל מדירה פרטית, ממומן בין היתר מכספי המיסים שאני, כעיתונאי, משלם. מתוקף כך, עומדת לי הזכות החוקית המלאה לבחון את התנהלות העמותה שבניהולה. יתרה מזאת, כעיתונאי מוטלת עליי החובה המקצועית להביא את האמת לציבור ולחקור את הנושא לעומקו. פניותיי הרבות לגברת שימקו בשאלות הנוגעות לדוחות הכספיים ולניהול התקציב נותרו ללא מענה.

טענתה כי היא מחויבת למסור דין וחשבון לרשויות בלבד אינה מספקת, שכן גם בהקשר זה ניכרים כשלים: היעדר דוחות כספיים לשנים 2022, 2023 ו-2024 מעורר שאלות נוקבות. אמנם ייתכן שהדוחות טרם עודכנו באתר משרד המשפטים, אך עובדה זו רק מחזקת את הצורך בשקיפות מלאה מצידה.

שאלת השקיפות

בעוד שימקו ידועה בעמדותיה הציבוריות התומכות בשקיפות שלטונית, התנהלות המוסד המצוי תחת ניהולה מעוררת תהיות באשר לשקיפות הנוהגת בשימוש בכספי הציבור.

ראוי ונכון לדרוש מראש הממשלה לנהוג בשקיפות, ואף לפנות אליו לעיתים בגישה ישירה, תוך קריאה מפורשת לפעולותו; אולם, חובה מקבילה מוטלת על המוסד לנהוג בשקיפות מלאה כלפי הציבור. אין מקום להתנהלות דו-פרצופית בתחום זה.

מחד גיסא, היא נוקטת ביקורת חריפה כלפי ציבור הימין ואינה מפגינה כל אהדה כלפיו, תוך כתיבת פרסומים מיותרים המכוונים נגד ערוץ 14, מאידך גיסא, נדמה כי אהבתה לכספי הציבור אינה מבחינה בין מגזרים, והיא מקבלת אותם מכלל האוכלוסיות ללא משוא פנים.

בעוד היא מביעה התנגדות גלויה לממשלה, אהדתה לתמיכות הכספיות הניתנות מטעמה נותרת בעינה. דואליות זו מעידה על סטנדרטים כפולים. בינתיים, הציבור נושא בעלויות מימון התיאטרון, המופעל מדירה פרטית.

שימקו: שאלות רבות, תשובות מעטות

באחד מפרסומיה, הגב' דליה שימקו הציעה לחברה ולציבור את ההמלצה הבאה: 'אחת הבעיות המרכזיות שלנו כחברה היא שלכולם יש תשובות, אך אין די שאלות'. ואולם, דווקא היום התעוררו בלבנו שאלות רבות, אותן הפנינו אליה. לצערנו, קיבלנו מענה מצומצם בלבד.

אמנם, למזלנו היא עדיין איננה בפוליטיקה, על אף שנראה כי התכונות המתאימות לכך מצויות ברשותה: חיבה עמוקה לכספי הציבור, נטייה להימנע ממתן תשובות ענייניות ודיבור בלתי פוסק.

תגובות מגורמים רשמיים כמו משרד האוצר, עיריית תל אביב ורשם העמותות טרם ניתנו.

-אנו במעקב-

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט דליה שימקו דורשת שקיפות מנתניהו, אך מסרבת להסביר מה קורה עם חצי מיליון ששייכים לציבור! הופיע לראשונה ב-מעקב.