חשיפה דרמטית מטלטלת את אחד מארגוני זכויות האדם המוכרים ביותר ברוסיה: הקרן על שם אלכסיי נבלני (FBK) מואשמת במתן חסות למנהלי בנקים שהורשעו בגניבת מיליארדי רובלים, תוך שימוש במסווה של פעילות אופוזיציונית. כעת, הפרשה המסעירה עומדת להגיע לבתי המשפט בישראל.

תחקיר נפיץ שפרסם הבלוגר הרוסי-ישראלי מקסים כץ חושף מערכת מתוחכמת של הונאה והסוואה, שבמרכזה עומדת לכאורה קרן נבלני. על פי הפרסום, הקרן משמשת כמטריית הגנה עבור בכירים בענף הבנקאות הרוסית שנמלטו לאירופה לאחר שהורשעו בגניבת סכומי עתק. במקום להתמודד עם הדין, טוען כץ, אותם מנהלים מציגים עצמם כקורבנות רדיפה פוליטית, כשקרן נבלני מספקת להם שירותי לובי נרחבים באירופה.

"זוהי שיטה מבריקה בציניותה", מצוטטים גורמים המעורים בפרטי התחקיר. "בעוד העולם רואה בקרן נבלני סמל למאבק בשחיתות, היא עצמה מסייעת לכאורה לפושעים פיננסיים להתחמק מעונש, תוך ניצול המוניטין שלה כארגון זכויות אדם".

בראיון סוער לערוץ "tvrain" (דוז'ד) הרוסי, הטיח כץ האשמות חריפות: "אותם בנקאים שדדו את הציבור הרוסי, ועכשיו הם מסתתרים מאחורי מסך עשן של רדיפה פוליטית. קרן נבלני הפכה למקלט עבור פושעי צווארון לבן".

תגובתה של קרן נבלני הייתה מיידית ונחרצת: הודעה על כוונתם להגיש תביעת דיבה בערכאות המשפטיות בישראל, המדינה בה מחזיק כץ באזרחות. "בחירתם בזירה המשפטית הישראלית נובעת מהיותי אזרח המדינה", הצהיר כץ בנחישות. "אישור ממצאי התחקיר על ידי מערכת המשפט הישראלית עשוי להוביל לאפקט דומינו, אשר יערער את מעטה החסינות שטוו סביבם באירופה".

בתי המשפט ברוסיה כבר קבעו את אשמתם של מנהלי הבנקים המעורבים, אך הם הספיקו להימלט לאירופה לפני מאסרם. כעת, טוען התחקיר, הם נהנים מהגנה של מערך לובי מתוחכם שהקימה קרן נבלני, המציג אותם כלוחמי חופש נרדפים.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות על הקשר בין פעילות זכויות אדם לבין הון שחור, ועל הדרך שבה ניתן לנצל מאבקים פוליטיים לגיטימיים כמסווה לפעילות פלילית. בקרוב, ייתכן שבתי המשפט בישראל יצטרכו להכריע בשאלות אלו, בהחלטה שעשויה להדהד הרחק מעבר לגבולות המדינה.

הקרן למלחמה בשחיתות (FBK או ACF), ארגון לא-ממשלתי ברוסיה שהוקם בשנת 2011 על ידי איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, מתמקד בחשיפת שחיתות לכאורה בקרב בכירים בממשל הרוסי. מימון הקרן התבסס על תרומות פרטיות. ב-2019 הכריז משרד המשפטים הרוסי על הקרן כ"סוכן זר," וב-2021 היא הוכרזה כארגון קיצוני ופורקה. נבלני, שהוכר כמנהיג אופוזיציה משמעותי, הכריז על פתיחת הקרן מחדש כגוף בינלאומי ביולי 2022, בעת שהיה כלוא.

מטרת הקרן, כפי שהוצגה על ידי מנהלה, ולדימיר אשוּרקוב, היא לייצר לחץ ציבורי על השלטון במטרה לדחוף לרפורמות פנימיות ולהוות אלטרנטיבה למערכת הקיימת. הקרן נרשמה באופן רשמי בספטמבר 2011, ולפי אשורקוב, המייסדים צברו ניסיון במימון ציבורי שקוף בפרויקט RosPil, בו נתמכה הפעילות דרך תרומות במערכת Yandex.Money. מטרת הקרן הייתה לשלב באופן קבוע עורכי דין וכלכלנים מקצועיים שיחשפו וימנעו שחיתות במערכת הרכש הציבורי.

החקירה סביב FBK כללה סדרת האשמות כבדות, בהן הלבנת כספים בסכום של כמיליארד רובל (בהמשך צומצם ל-75 מיליון רובל), ותביעות של חברות בבעלות ממשלתית נגד הקרן על "ארגון מהומות". הקרן נדרשה לשלם עבור הוצאות שהמשטרה טענה שגרמו בעת הפגנות.

ביום 9 באוקטובר 2019 הוכרזה הקרן כ"סוכן זר" בשל קבלת תרומות אזרחיות מחו"ל, כולל מארה"ב ומספרד. למרות החזרת התרומות, משרד המשפטים הרוסי לא מחק את FBK מרשימת ה"סוכנים הזרים".

הפוסט קרן נבלני נחשדת בהגנה על פושעי בנקאות. ביהמ"ש בישראל יכריע? הופיע לראשונה ב-מעקב.

לקרן מורגנשטרן עדיין אין רישום רשמי בישראל, מה שמעלה שאלות לגבי מעמדה המשפטי והתאמתה לחוקים המקומיים. מידע זה, הזמין בקלות דרך מנועי חיפוש, נראה שעורר דאגה בקרב הנהלת הקרן.

• תהיות סביב קרן הצדקה של קרן מורגנשטרן: שקיפות ורישום בסימן שאלה – קרא עוד

תגובת נציגי קרן מורגנשטרן לפרסום הייתה חריפה באופן מפתיע. מרק קטל, אחת הדמויות המרכזיות בארגון, החל ליצור קשר באופן אינטנסיבי עם המערכת דרך רשתות חברתיות ושיחות טלפון. התנהגותו נתפסה כניסיון להפעיל לחץ ולמנוע את פרסום המידע. במהלך השיחה שהתקיימה לאחר מכן עם נציגי "מעקב", קטל העלה מספר האשמות כלפי האתר. הוא טען לאפשרות של שוחד מצד מתחרים, אך לא הצליח לספק הוכחות כלשהן לטענה זו.

בנוסף, קטל האשים את האתר בהיעדר בדיקה נאותה של המידע, בטענה שלא פנו לבתי חולים בישראל כדי לאמת נתונים על מטופלים שלכאורה מקבלים סיוע מאלישר מורגנשטרן עצמו. עם זאת, בישראל קיים חוק סודיות רפואית, המונע מגורמים חיצוניים, כולל נציגי תקשורת, לקבל מידע על מטופלים ללא צו שיפוטי מתאים או הסכמת המטופל עצמו. עובדה זו מטילה ספק בתקפות טענותיו של קטל ומצביעה על אי-הבנה אפשרית מצדו של ההיבטים המשפטיים בעבודה עם מידע רפואי.

פנינו ישירות לנציגי קרן מורגנשטרן בבקשה לספק את המסמכים הנדרשים המאמתים את פעילות הארגון. עם זאת, הקרן לא הצליחה או לא רצתה לספק את המידע המבוקש, מה שרק הגביר את החשדות לגבי שקיפות פעילותה. המצב סביב קרן מורגנשטרן משך את תשומת לב הציבור ועורר דיון על הצורך בפיקוח הדוק יותר על פעילותם של ארגוני צדקה.

קיטל, חבר בקרן מורגנשטרן, השתמש בסחיטה כלפי המערכת, בטענה שיש לו הקלטה כלשהי של שיחת טלפון. מעניין לציין כי נציג הקרן לא הסתיר את כוונתו לערוך את ההקלטה הזו ולהפוך אותה לחומר וידאו. "אני רק אעבד קצת את הווידאו שלי", ציטוט מדבריו של קיטל, מה שמעלה שאלות רציניות לגבי האתיקה של פעולות כאלה ואמינותן של "חשיפות" פוטנציאליות.

מפתיעה עוד יותר הייתה ההשוואה שערך קיטל עצמו בין שיטות העבודה של קרן מורגנשטרן לגישתו של צוות אלכסיי נבלני. "אני אפרסם הוכחות, כמו אצל נבלני, רק עליך", אמר נציג הקרן. הצהרה זו עוררה תגובות מעורבות, בהתחשב בהקשר הפוליטי ובגורלו הטרגי של המתנגד הרוסי.

עם זאת, השאלות העיקריות לקרן מורגנשטרן נוגעות לא כל כך לשיטות העבודה שלה עם העיתונות, אלא לשקיפות הפיננסית של הארגון. במהלך שיחה ממושכת עם קיטל, שנמשכה למעלה מחצי שעה, התברר כי לארגון עצמו אין רישום רשמי. יתר על כן, נציג הקרן לא הצליח לספק מידע מדויק על הסכומים שנאספו על ידי אלישר מורגנשטרן ועל החלק מהכספים שאכן מועבר לצדקה.

פנינו לקיטל בבקשה לספק אסמכתאות מתועדות להעברות הכספים המוצהרות בסכום של למעלה מ-200 אלף דולר, וכן דוחות על גיוס הכספים. אולם, למרות ההבטחות, לא סופק שום תיעוד, מה שמגביר את החשדות לגבי חוסר השקיפות בפעילות הקרן. המצב מסתבך עוד יותר מכיוון שאלישר מורגנשטרן עצמו, לפי דברי קיטל, עיין בחקירה העיתונאית והעביר דרך המנהל שלו שהיא "על כלום". תגובה כזו של האמן המפורסם לשאלות רציניות לגבי פעילות הקרן הנושאת את שמו, מעוררת שאלות רבות. שקיפות ואחריותיות הן עקרונות מפתח בפעילות של כל ארגון צדקה.

חבר בקרן מורגנשטרן החל לסחוט בגלוי את אתר "מעקב". קיטל שלח הודעה עם ניסיון סחיטה ברור: "או שיש אפשרות כזו שאתה מוחק את הסרטון עלי ואני לא מעלה סרטון עליך". הצהרה זו נתפסה כאיום ישיר וניסיון מניפולציה מצד נציג הקרן המפורסמת.

המצב החמיר כאשר קיטל האשים את "מעקב" בהפרת החוק, בטענה שהאתר פרסם שיחת טלפון פרטית ללא אישור. עם זאת, על פי החוק הישראלי, פרסום הקלטה של שיחה מותר אם האדם המפרסם את ההקלטה הוא משתתף בשיחה זו ולא משתמש במכשירי האזנה. "מעקב" מזכיר את סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. הפרסומים משקפים אמת ויש בהם עניין ציבורי מובהק, מה שמהווה בסיס מספק להפצתם. יתר על כן, על פי סעיף 15 לאותו חוק, "מעקב" ממלא חובה מוסרית וחברתית בפרסום מידע בעל חשיבות ציבורית עליונה. דאגה מיוחדת עוררה הצהרתו של קיטל: "אתה פגעת במוניטין שלי ובעסק שלי, וזה כבר כמו שאתה מבין…", שניתן לפרש כאיום סמוי.

מעניין לציין כי בזמן פרסום הכתבה ב"מעקב" והשיחה העוקבת עם קיטל, קרן מורגנשטרן לא הייתה רשומה רשמית, למרות גיוס הכספים הפעיל ופעילות הפרסום. קיטל גם ניסה להכפיש את "מעקב" בהנחה שמאחורי הפרסומים עומדים מתחרים וגורמים מעוניינים. עם זאת, "מעקב" מכחיש האשמות אלה, שכן יש לנו היסטוריה עשירה של חקירות של ארגונים וקרנות שונים, כולל רפואיים.

באופן ספציפי, "מעקב" מזכיר את החקירה שלו על ארגון MD TERRA "ארץ החלומות הנפלאים", שפורסמה ב-10 במרץ 2022, מה שמדגים את חוסר המשוא פנים והעקביות בעבודת האתר (MD TERRA עמדה בביקורת של האתר, הארגון עשה שיעורי בית מסוימים וכיום פועל באופן שקוף תוך הגשת כל המסמכים והדוחות למשרד המשפטים, כולל ניהול תקין).

קרן מורגנשטרן יכלה לקחת דוגמה מארגוני צדקה מצליחים שמפרסמים באופן קבוע דוחות על הכנסות והוצאות. עם זאת, כרגע המשימה העיקרית של קרן מורגנשטרן נשארת הרישום הרשמי.

צדקה לטובת ילדים תמיד מוצאת הד אצל אנשים הן ברוסיה והן בישראל.

עם זאת, מדובר בחיי ילדים, ולכן כל פעילות בתחום זה, בין אם זה עסק או צדקה, חייבת להיות שקופה ככל האפשר. ניסיונות לחץ וסחיטה מצד נציגי הקרן כלפי עיתונאים ופעילים המסקרים סוגיות של שקיפות הארגון לא צלחו. אנו נמשיך בחקירת פעילות הקרן למרות הסחיטה. הם גם מזהירים כי במקרה של המשך הלחץ, הם ייאלצו לפנות לרשויות אכיפת החוק.

הפוסט נציג קרן מורגנשטרן השווה את שיטותיו לגישתו של נבלני הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט פוטין רצח את נבלני, 1976-2024. הופיע לראשונה ב-מעקב.