(על פי דיווח ראשון במערכת "ישראל היום", 24.09.2026)

תופעת החרם והדחייה החברתית בקרב תלמידים אינה מסתיימת עם הצלצול בשער בית הספר. לעיתים מזומנות מתפשטת המצוקה אל קבוצות ההודעות והרשתות החברתיות, בעוד הילדים הסובלים והוריהם ניצבים חסרי אונים בניסיון להבין למי לפנות וכיצד להוביל לשינוי. מענה ממלכתי לסוגיה זו ניתקן בינואר 2025, כאשר השיק שר החינוך יואב קיש את מוקד "קול לכולם" (6312*) – פלטפורמה המיועדת לספק כתובת מקצועית לתלמידים, להורים ולאנשי חינוך המתמודדים עם קשיים חברתיים ורגשיים.

כפי שפורסם לראשונה במערכת "ישראל היום" (24.09.2026), האיש שעומד מאחורי היוזמה להקמת מוקד "קול לכולם" של משרד החינוך הוא אלירן דהן. דהן, לשעבר מנכ״ל עמותת "ישראלים עושים צדק", פעל במשך שנים רבות בנושא אלימות וחרמות בבתי הספר. כעת הוא מספר כיצד גיבש יחד עם אנשי מקצוע מודל ייעודי לטיפול בילדים החווים דחייה חברתית, ופעל מול גורמי הממשל ומשרד החינוך כדי להטמיע אותו במערכת הממלכתית. דהן ואנשי המקצוע שלקחו חלק ביוזמה פעלו בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה.

מענה הוליסטי ומודל התערבות בשטח

לדברי דהן, המטרה הייתה ליצור מסלול סיוע שלא יותיר את הילד והמשפחה לבדם מול המצב: החל בזיהוי המצוקה ובמתן מענה ראשוני, ועד לחיבור הגורמים בבית הספר שיוכלו לפעול לשינוי חברתי בכיתה. דהן טוען כי במקרים שטופלו במסגרת המודל שפיתח ניתן היה להגיע לשיפור בתוך שבועות בודדים. יצוין כי לטענה זו לא הוצגו נתונים המאפשרים לקבוע מה הייתה מידת הצלחתו של המודל או אם הוא משמש במלואו את המוקד כיום.

כיום, המענה הטלפוני במוקד ניתקן בידי אנשי מקצוע מוסמכים מהשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ״י) של משרד החינוך. הפונים יכולים לשתף במתרחש ולקבל תמיכה והכוונה; במקרים שבהם נדרש המשך טיפול, ובהסכמת הפונה והוריו, ניתן להעביר את הפנייה לבית הספר לצורך בניית תוכנית התערבות, תוך ליווי של גורמי המקצוע. המוקד מהווה חלק מתוכנית רחבה יותר לקידום תחושת שייכות ולמניעת דחייה חברתית במוסדות החינוך.

לצד המענה הטלפוני, התוכנית כוללת גם הרצאות להורים בעברית ובערבית, המציעות כלים לקידום מיומנויות חברתיות ולזיהוי והתמודדות עם דחייה חברתית בשלבי גיל שונים – במטרה לסייע למשפחות עוד לפני שמצב חברתי קשה מתפתח לחרם ממושך.

הפעילות הציבורית: ממאבק ברשת לפעולה בשטח

עבור מערכת "מעקב", מדובר בהמשך ישיר לסיקור פועלו הציבורי של דהן. ב-20 ביוני 2026 פרסמה מערכת "מעקב" כתבה נרחבת על פעילותו, תחת הכותרת "אלירן דהן: הלוחם ללא מורא שמרעיד את המערכת". הכתבה הציגה את דהן כדמות ציבורית פעילה, אשר בנתה לאורך השנים קהילה רחבה ברשתות החברתיות ומשתמשת בכוחה הציבורי כדי להציף עוולות, לסייע לאזרחים ולפעול מול רשויות וגופים ממסדיים, קרא עוד.

על פי הכתבה, דהן צבר קהל מצטבר של יותר מחצי מיליון עוקבים בטיקטוק, בפייסבוק, באינסטגרם וברשת X, כאשר חלק מפרסומיו זוכים לחשיפה של מיליוני צפיות. פעילותו אינה מסתכמת בפרסום ביקורת ברשת: הוא פועל בשטח, מלווה אזרחים מול רשויות, מסייע בגיוס תרומות לטיפולים ולתרופות, מחבר אנשים הזקוקים לסיוע עם עורכי דין ואנשי מקצוע ומעניק במה ציבורית למקרים שלטענתו אינם זוכים למענה מספק.

בין הדוגמאות שהובאו בכתבה תואר סיפורה של ניצולת שואה שהתגוררה בדירה מוזנחת. לפי הפרסום, לאחר שדהן העלה שידור חי שזכה למאות אלפי צפיות, בתוך פחות מ-24 שעות הגיעו לביתה גורמי סיוע וצוותי שיפוץ. במקרה אחר תואר סיוע לחייל שנקלע לחובות כבדים בעקבות טעות של חברת תקשורת; לפי הכתבה, לאחר מאבק ציבורי החוב בוטל והחייל אף קיבל פיצוי.

הכתבה שמה דגש גם על המודל הציבורי שיצר דהן: קהילה המתגייסת באמצעות שיתוף מידע, תרומות ולעיתים גם הגעה לשטח. מערכת "מעקב" תיארה פעילות זו כמעין רשת ביטחון חברתית אלטרנטיבית, הנשענת על כוחו של הציבור לסייע לאזרחים המתמודדים עם מצוקה או עם מערכות גדולות מהם. הפרסום מיוני 2026 הציג אפוא את דהן כמי שמבקש לתרגם חשיפה ציבורית לפעולה מעשית – באמצעות ליווי, סיוע, הפעלת לחץ ציבורי ורתימת הקהילה למען אזרחים הזקוקים לעזרה.

פרטי המוקד:

מוקד "קול לכולם" החל לפעול ב-5 בינואר 2025 במספר 6312*. עם השקתו פורסם כי שעות המענה הן בימים ראשון עד חמישי, 08:00–20:00, ובימי שישי, 08:00–14:00. מומלץ לבדוק את שעות הפעילות העדכניות לפני פרסום הפרטים לציבור.

הפוסט מהמאבק בשטח למענה ממלכתי: אלירן דהן מוביל שינוי בחרמות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב משתתפים שהתקיים אמש (9.7.2026), והוגדר כאירוע הגדול ביותר מסוגו בשנתיים האחרונות, התגבש קו תקיף ובלתי מתפשר נגד האכיפה הבררנית המפלה לרעה את מחנה הימין. הכנס, שבהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, איחד שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת סביב המאבק על דמותה של ישראל ועל השוויון בפני החוק.

במרכז הערב, רמי בן יהודה הציף בפני סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, את המציאות המקוממת בפתחו של ביתו. בן יהודה תיאר את שהתרחש אמש, כאשר מפגיני שמאל צבאו על מעון השר מטווח של פחות מ-10 מטרים, תוך רמיסה גסה של פסיקת בג"ץ הקובעת מרחק מינימלי של 300 מטרים. "אני מאוד אוהב את שר המשפטים, ואתמול הייתי ליד ביתו", תיאר בן יהודה. "אנשים הפגינו פחות מ-10 מטרים מהבית שלו. פתאום זה חוקי להפגין?".

השר יריב לוין אישר את הדברים ואישר כי המפגינים אכן קרסו אל מעבר למגבלות החוק ללא כל אכיפה נגדם. בן יהודה הטיח בשר את האמת המרה: "לשמאלנים יש חוק נפרד". השר לוין השיב לו בקצרה ובנחרצות: "זה ברור".

הדיון הוסט במהירות למלחמה על חופש הביטוי, כאשר בן יהודה חשף את ניסיונות השמאל להשתמש במערכת המשפט ככלי להשתקה פוליטית. בן יהודה, העומד במוקד תביעת דיבה מצד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט – תביעה אותה הגדיר כ"תביעת השתקה" בפרסומיו ל"מעקב", קרא לשר להעביר חקיקה דחופה שתבלום את המגמה. "השמאל רוצה לסגור לנו את הפה", טען בן יהודה, "אני מבקש מכבוד השר להעביר חוק נגד תביעות השתקה, כי זה בלתי נסבל".

הקהל בכנס, שהפגין סולידריות מלאה עם בן יהודה, הגיב במחיאות כפיים סוערות. השר לוין קיבל את הדברים והציב אותם בקונטקסט לאומי רחב: "זה בדיוק כמו שאמרת. אני חושב שזה מאבק על שוויון, מאבק על הדמוקרטיה האמיתית. אני חושב שאכיפה בררנית היא פשע".

המסר מהכנס הדהד בבירור: מערכת אכיפת החוק איבדה את אמון הציבור הימני, שמרגיש כיצד הצד השני פועל בדרקוניות בחסות החוק, בעוד פעילי הימין נרדפים. כפי שהדגיש בן יהודה, ישראל ניצבת לפני הבחירות הגורליות ביותר בתולדותיה, והתחושה בקרב הנוכחים היא שזהו רגע האמת שבו יש לעצור את הדורסנות המוסדית ולהחזיר את המשילות לידיים הנכונות.

הפוסט אכיפה בררנית: רמי בן יהודה במסר לשר לוין על דין נפרד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב-משתתפים שהתקיים אמש (9.7.2026), הציבה השרה עידית סילמן קו תקיף מול מערכת המשפט. סילמן הגדירה את התנהלות בג"ץ כהפיכה נגד הממשלה הנבחרת וקראה להצבת "תמרור עצור" למערכת.

הכנס, שנערך בהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, רשם נוכחות גבוהה של שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת. מדובר בכנס החירום המשמעותי ביותר שנערך מאז שנת 2025.

בנאומה בפני הקהל המשולהב, הציגה השרה סילמן תמונה חריפה של המצב החוקתי בישראל. "אנחנו כבר נמצאים בתוך משבר חוקתי, שבג"ץ הוביל אותנו אליו", הצהירה סילמן. לדבריה, הניסיונות של הימין לפעול בהסכמה לא צלחו: "הימין תמיד ניסה להגיע להסכמות, תמיד ניסה להיות בסדר מול השמאל. הגיע הזמן להסיר את הכפפות, אין לנו ברירה כי אנו רואים מה קורה כאן".

השרה סילמן לא הסתירה את מורת רוחה מפעולות בית המשפט, וטענה כי המערכת פועלת מחוץ לגבולות סמכותה. "בג"ץ עושים הפיכה נגד הדמוקרטיה – נגד ממשלה דמוקרטית נבחרת", אמרה. היא הוסיפה וחידדה: "בג"ץ פוסק בניגוד לחוק ובניגוד לסמכות".

מוקד דבריה של השרה סבב סביב התערבות בג"ץ במינויים של שרים, תוך שהיא מצביעה על עניינו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. לשיטתה של סילמן, אין מדובר בשיקולים משפטיים גרידא אלא בניסיון להשפיע על הרכב הממשלה: "יש ניסיון להדחת שרים, כמו השר בן גביר – האם הוא יהיה שר או לא יהיה שר – וזה לא על החוק. הדחה שלהם זה איום על השרים".

בסיום דבריה, קראה השרה סילמן לנקיטת צעדים מיידיים כנגד מה שהגדירה כהפיכה שיפוטית: "הימין חייב להרים לבג"ץ תמרור עצור. כל אדם שעושה הפיכה נגד הדמוקרטיה צריך להיחקר, וצריך בעצמו להיות מודח". סילמן הדגישה כי הסבלנות הציבורית והפוליטית הגיעה לקיצה: "אנו לא יכולות לחכות לפעם הבאה – אנו פה עכשיו".

דבריה של השרה סילמן הדהדו ברחבי הכנס, שהתאפיין באווירה נחושה, והציבו מחדש את שאלת יחסי הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת בלב השיח הציבורי.

הפוסט השרה סילמן במתקפה חריפה: בג"ץ מבצע הפיכה ומאיים על שרי הממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב משתתפים שנערך אמש (9.7.2026), בהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, יצאה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך במתקפה חסרת תקדים נגד מערכת הביטחון והתקשורת הממסדית.

בפני קהל משולהב, הציגה ח"כ סון הר-מלך תמונת מצב מדאיגה לשיטתה, לפיה גופי הביטחון, ובמרכזם השב"כ, עסוקים ברדיפת האוכלוסייה בהתיישבות תחת הגדרתם כ"אויבים", בעוד האויב האמיתי – המחבלים – נדחק לתחתית סדר העדיפויות. "אנשי ביטחון עושים השוואה בין מחבלים אמיתיים לבין מתנחלים ומנסים להנדס תודעה שמתיישב שווה מחבל", הטיחה סון הר-מלך.

במהלך נאומה, הצהירה ח"כ סון הר-מלך בגלוי: "אני לא מפחדת לומר – אני מבקרת את כל העצורים המנהליים ואת כוח 100. אנו רואים מגמה שהולכת נגד מדינת ישראל".

סון הר-מלך לא חסכה את שבט לשונה מהתקשורת הממסדית, ובראשם ערוצים 11, 12 ו-13. היא תיארה מסע רדיפה אישי נגדה, הכולל פרסומים שגויים וניסיונות להציגה כמי שאינה כשירה או "משוגעת" בגלל עמדותיה. "התקשורת מפרסמת שצריך לעצור אותי ולהביא אותי לחקירה, ואני לא סופרת אותם", הכריזה לקול תשואות הקהל. לדבריה, ישראל סובלת מהדיווחים המוטים של ערוצים אלו, שאינם משקפים את המציאות.

לגבי החרמת הערוצים, הבהירה ח"כ סון הר-מלך כי מדובר בעמדה עקבית שהיא מחזיקה בה במשך שנים, הן לפני 7 באוקטובר והן לאחריו: "אני לא מתראיינת לערוצים 11, 12 ו-13. הם רוצים לראיין אותי בכל יום, אבל אני לא מוכנה לשמש כלי בידיהם. הם רוצים להביא אותי למצב שבו יציגו אותי כמטורפת, כי אני לא רוצה שלום. אבל אני כן רוצה שלום – הם פשוט לא מבינים את האויב".

חברת הכנסת הדגישה כי היא אכן תומכת בשלום, אך כזה המבוסס על הכרה נכונה של האויב. "אני מכירה את האויב, והאויב מאיים. אי אפשר לגמגם מולו, חובה לדבר איתו בשפה ברורה", קבעה.

לטענתה, ערוצים 11, 12 ו-13 אינם מהווים במה לגיטימית למסרים אלו, שכן לדבריה, הם אינם מעבירים מסר המשרת את עם ישראל. "אנו שליחים של עם ישראל", סיכמה סון הר-מלך את דבריה בנחישות, כשהיא מבהירה כי לא תרתע מהקמפיינים התקשורתיים נגדה.

הפוסט סון הר-מלך נגד ערוצי 11, 12 ו-13: הנדסת תודעה פסולה נגד המתיישבים הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחת הכותרת "החזרת המשילות לידי העם", התכנס אמש (חמישי) כנס חירום אשר סימן אולי את נקודת הרתיחה הגבוהה ביותר ביחסי הרשות המבצעת והמערכת המשפטית בשנה האחרונה. הכנס, שזכה להיקפי השתתפות חסרי תקדים עבור אירוע מסוג זה במהלך השנים 2025-2026, ריכז שורת שרים, חברי כנסת ואושיות תקשורת בולטות.

במוקד הכנס, שעמד תחת הובלתם של עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, ניצב שר התקשורת, שלמה קרעי. בנאומו הלוחמני, הציב קרעי סימן שאלה תהומי על עצם מהות הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו.

"אנחנו נמצאים בתקופה גורלית", הצהיר קרעי מעל הבימה, כשהוא מכוון את חיציו ישירות אל עבר היועצת המשפטית לממשלה וערכאות בג"ץ. "השאלה הניצבת לפתחנו היא פשוטה, אך דרמטית: מי שולט במדינת ישראל? האם זהו העם, שנתן אמונו בקלפי, או שמא גורמים שלא נבחרו, המבקשים להכתיב מדיניות מלמעלה?".

השר המשיך במתקפה חריפה, כשהוא מאשים את מערכת אכיפת החוק ברמיסת רצון הבוחר. "האם הממשלה נבחרה על ידי הציבור כדי לממש את חזונו, או שמא בג"ץ והייעוץ המשפטי רומסים את הכרעת העם ברגל גסה?", תהה קרעי לקול תשואות הקהל.

האירוע, שהוגדר על ידי המארגנים ככנס החירום הגדול והמשמעותי ביותר שנערך מאז תחילת 2025, שיקף הלך רוח גובר בקרב חוגי הימין השלטוני. הטענה המרכזית העולה מהשטח היא כי המחסומים המשפטיים הניצבים בפני הממשלה הפכו לכלי פוליטי לכל דבר, המונע מהדרג הנבחר להוציא אל הפועל את מדיניותו.

הנוכחות המרשימה של בכירי הקואליציה בכנס מעידה על מגמה ברורה: החמרת הניציות מול מוקדי הכוח המשפטיים, והצהרת כוונות מצד השר קרעי ושותפיו לדרך, המאבק על הגדרת הדמוקרטיה הישראלית רק החל.

הפוסט שלמה קרעי בועט בבג"ץ: מי באמת מנהל את ישראל? הופיע לראשונה ב-מעקב.

על רקע תחושות גוברות של קיפוח בקרב פעילי הימין, צפוי להיערך ביום חמישי הקרוב כנס חירום מיוחד בנתניה, תחת הכותרת: "הימין אומר: די!". הכנס, פרי יוזמתם של עו"ד חיה מלול, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, נועד להציב על שולחן הדיונים את סוגיית האכיפה הבררנית, המעסיקה בשבועות האחרונים את הציבור הימני בישראל.

לכנס צפויים להגיע נציגים בולטים מהמערכת הפוליטית והציבורית מהמחנה הלאומי. בין השמות המסתמנים ברשימת המשתתפים ניתן למצוא את השרים איתמר בן גביר, שלמה קרעי ויריב לוין. לצדם, צפויים לקחת חלק בדיונים חברי הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך, לצד דמויות ציבוריות ומשפטנים, בהם עו"ד יניב פרץ, נטלי דדון ומילן עמר.

מארגני הכנס מבהירים כי מטרת המפגש אינה רק הבעת מחאה, אלא יצירת אופק פעולה מוגדר. לדבריהם, הגיעו מים עד נפש בסוגיית ההתנהלות המערכתית מול פעילים פוליטיים מהימין. "הגיע הזמן להפסיק לשתוק, להפסיק להכיל ולהפסיק להשלים עם אכיפה בררנית ועם העוולות שפעילי הימין חווים פעם אחר פעם", מסרו המארגנים בהודעה רשמית.

הכנס צפוי לכלול דיונים מעמיקים בשיקוף הפגיעות והעוולות, כפי שהם מגדירים אותן, שלטענתם מופנות כלפי פעילי ימין. המארגנים מדגישים כי אין מדובר בהתכנסות סתמית, אלא בפורום שנועד לגבש דרכי פעולה ופתרונות מעשיים מול נבחרי הציבור, במטרה לשנות את המציאות המשפטית והתודעתית בשטח.

"מתוך הבנה כי נדרש צעד אקטיבי, החלטנו להרים את הכפפה ולקיים כנס מיוחד בהשתתפות אנשי ימין, פעילי שטח ומשפטנים מהמחנה", הוסיפו. "זה הזמן להתאחד, להשמיע קול ברור ולפעול למען צדק אמיתי".

האירוע בנתניה מסומן בקרב גורמים פוליטיים כנקודת מבחן למידת התיאום והאחדות בתוך המחנה הימני בסוגיית שלטון החוק והיחס לפעילי השטח. עצם השתתפותם של שרים בכירים, לצד פעילי שטח ומשפטנים, מעידה על ניסיון למנף את הכנס לכדי מנוף לחץ משמעותי במערכת הפוליטית.

לפרטים נוספים, לחצו כאן וקראו עוד.

להרשמה לכנס החירום – לחצו כאן.

צילום ראשי: נוצר באמצעות סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט כנס חירום: חזית מאוחדת נגד אכיפה בררנית הופיע לראשונה ב-מעקב.

במציאות הישראלית של שנת 2026, שבה נדמה לעיתים כי המרחק בין האזרח לבין מקבלי ההחלטות הולך ומתרחב, בולט קול ייחודי המצליח לערער את חומות הביורוקרטיה והאדישות הציבורית. אלירן דהן אינו עוד תופעת רשת חולפת. עבור רבים הוא מסמל נחישות, התמדה ומאבק בלתי מתפשר למען חשיפת עוולות ועשיית צדק. פעילותו הציבורית הענפה, לצד מעורבותו במאבקים אזרחיים שונים, הפכו אותו לדמות בולטת בשיח הציבורי ולמי שרבים רואים בו לוחם צדק הפועל ללא מורא מול מוקדי כוח וממסד.

עם קהל עוקבים מצטבר של מעל חצי מיליון בני אדם בפלטפורמות המובילות – טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם ורשת X (טוויטר לשעבר) – ופרסומים הזוכים לחשיפה של מיליוני צפיות, דהן הפך הלכה למעשה למוסד עצמאי לחשיפת אמת, לגב עבור פעילים חברתיים ולכתובתם האחרונה של אזרחים שאיבדו תקווה מול המערכת הממסדית.

בנוף הציבורי הנוכחי, דהן מסתמן כאחד הבודדים שאינם חוששים להציף פרשות מורכבות, מקרי שחיתות, עוולות של הביורוקרטיה הממשלתית ואי צדק מובנה. בעמידה אובייקטיבית וישירה, הוא מטיח את העובדות בפניהם של חברי כנסת ונבחרי ציבור. נוכח התעוזה לפתוח תיקים רגישים מול בעלי הון, אנשים בעלי קשרים ענפים ומערכות תקשורת מרכזיות המשמשות לעיתים כדוברות של בעלי ההשפעה, מערכות שמסוגלות לרסק אזרח בודד מבחינה ציבורית, עולה לא פעם השאלה: מי עומד מאחוריו וכיצד הוא פועל ללא מורא?

בדיקה מעמיקה של פועלו מעלה כי המנוע הבלעדי מאחורי מפעל זה הוא אומץ לב, נחישות ורצון מובהק בהוגנות ובצדק חברתי. דהן מוכיח הלכה למעשה כי צדק אינו מושג תיאורטי, אלא עבודה קשה ותובענית בשטח. מה שהופך אותו לדמות יוצאת דופן הוא מנהיגות של מעשים ולא של דיבורים; הוא אינו מסתפק בביקורת וירטואלית, אלא מתייצב פיזית במוקדי החיכוך – מצויד במצלמה פתוחה, במחויבות עמוקה וברמת נחישות שאינה מאפשרת לפקידי ציבור או לבעלי הון להתעלם ממנו. עבור אלפי אזרחים, הוא נתפס כסמכות אכיפה אזרחית בעידן החדש, הפועלת ללא מינוי רשמי, כאשר כלי נשקו הם האמת והערבות ההדדית.

כוחו הציבורי של דהן מושתת על הקהילה הרחבה שגיבש סביבו. הוא השכיל להבין כי העוצמה הממשית מצויה בידי הציבור; בעת שהוא קורא לפעולה, אלפי אזרחים נרתמים למשימה – בשיתוף מידע, בתרומות כספיות או בהגעה פיזית לשטח. בכך, יצר רשת ביטחון חברתית אלטרנטיבית המבליטה את הפנים היפות של החברה בישראל.

כל ביקורת, ככל שקיימת, נמוגה אל מול שורת ההישגים המוכחים בשטח. במקום שבו המערכות הציבוריות נרדמות או כושלות, אלירן דהן משמש כמעורר הלאומי. ללא חיפוש אחר תארים, גינוני כבוד או תגמול אישי, סיפוקו המקצועי והאישי נובע אך ורק מהידיעה שעוד משפחה בישראל יכולה לישון בשקט. בעולם ציני, דהן מהווה תזכורת חיה לכך שאדם יחיד מסוגל לשנות מציאות חברתית מורכבת. הוא פועל כלוחם צדק במובנו המזוקק ביותר של המושג – כזה שמקריב משאבים רבים ומייצר קו הגנה מבוצר עבור האזרח הנחלש והשקוף, במסע יומיומי שהחברה הישראלית זקוקה לו עד מאוד.

הפוסט אלירן דהן: הלוחם ללא מורא שמרעיד את המערכת הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה פוליטית וציבורית מבעבעת בשעות האחרונות בקרב פעילי מחנה הימין, בעקבות מה שהם מגדירים כ"אכיפה בררנית קשה ובוטה" מצד משטרת ישראל. הביקורת החריפה, המופנית באופן ישיר ובלתי מתפשר כלפי דרגיה הבכירים ביותר של מערכת אכיפת החוק – ובראשם שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי (דניאל לוי) – הגיעה אמש לשיא, עם חקירתו הממושכת של מורדי, קראו את הכתבה המלאה להבנת מלוא התמונה – לחץ כאן.

המצג השוואתי: חמש דקות שהפכו לחמש שעות

פרשת חקירתו של מורדי החלה לאחר שזה זומן לתחנת המשטרה "לב תל אביב" (18:30), בטענה כי היה מעורב לכאורה בתקיפת איש שמאל. האירוע המדובר התרחש ביום שבו התקיים הדיון בערעורו של פעיל הימין רמי בן יהודה נגד עיתונאית ערוץ 13, לוסי אהריש – דמות אשר סופגת ביקורת נוקבת מצד גורמי ימין הטוענים כי פעילותה אינה עולה בקנה אחד עם האתיקה העיתונאית, וכי היא זוכה למימון מצד ארגון הטייקונים "אחים לנשק".

צילום מיום 15.06.2026 – קרא עוד

מורדי, שהגיע למקום, ככל הנראה, במטרה לצפות בדיון המשפטי ולהביע תמיכה במרדכי דוד, מצא את עצמו כבר למחרת תחת חקירה משטרתית. עם הגעתו לתחנת המשטרה נאמר לו, על ידי אחד החוקרים כי "בעוד חמש דקות אתה בחוץ" – אמירה שיצרה את הרושם כי מדובר בהליך קצר ופשוט, אשר לא שיקפה את המשך ההתנהלות בעניינו.

בפועל, החקירה התארכה שעות ארוכות, והוא שוחרר מהתחנה רק בשעה 23:15 בלילה – כחמש שעות לאחר שנכנס אליה.

בקרב פעילי הימין מדובר באבסורד מוחלט ובחציית קווים אדומים. לטענתם, בשעה שהמשטרה מתעלמת באופן שיטתי מעשרות תיעודים המציגים אלימות קשה מצד אנשי שמאל, היא בוחרת להפעיל יד קשה, לחקור ולהצר את צעדיהם של פעילי ימין.

"דירקטיבה לרדוף רק אנשי ימין"

"מורדי וימין נוספים נרדפים על ידי המשטרה", הצהיר אלירן דהן בנחרצות. "דוד מרדכי נמצא בחמישה ימי מעצר בית; אנשים שמפגינים מול ביתו של גיא פלג גם הם נרדפים. כל אנשי ימין נרדפים בכל מקום שאליו הם הולכים להפגין. וזאת במטרה ברורה לייצר פחד אצלם, להטריד אותם ולרדוף אותם. כנראה ירדה איזו הנחיה לייצר מין דירקטיבה לרדוף רק אנשי ימין ולאפשר רק לשמאל להפגין".

דהן לא חסך את שבט ביקורתו גם מנבחרי הציבור של המחנה הלאומי והפנה אליהם אצבע מאשימה ישירה:

"אני קורא למנהיגי ימין, לא ייתכן שאנחנו רצים מבתי המשפט, לתחנות המשטרה ולרחובות להפגין, ואתם שם יושבים על הכיסא שלכם ועוד רוצים שאנחנו נצביע לכם, ועוד רוצים שנבחר בכם בסוף. אנו נעשה איתכם חשבון, נבוא איתכם חשבון! גם שוטרים שרודפים אנשי ימין, אנו נבוא איתם חשבון. הגשנו ונגיש תלונות במח"ש, תביעות ועוד, כמובן בדרך החוקית בלבד".

דהן חתם את דבריו במסר תקיף למנהיגים: "אנו לא נעצור ולא מתכוונים לעצור. כי אנו מרגישים שאנו נרדפים ומדוכאים, אז אנו יודעים להשיב בדרך החוקית ובצינורות של החוק, אבל אנו נשיב. מנהיגי הימין – קחו בחשבון שהם (פעילי ימין הכוונה) יושבים בחדרי חקירות בשבילכם, ואתם יושבים בכיסא שלכם ואתם עוד מצפים שאנו גם נבחר בכם?".

לפני שנכנס לחקירה, מסר מורדי:

"המשטרה רוצה להפחיד אותנו. מזמינים אותי עכשיו לחקירה באזהרה. קיבלתי ייעוץ משפטי, ואנו נמשיך ונממש את הזכות הדמוקרטית שלנו להפגין, ושום דבר לא יעצור אותנו – גם אם זה תלוי בחקירות כל יום או כל יומיים. אנו נמשיך, ועם ישראל חי".

אווירת פחד בחדרי החקירות

התחושות הקשות הללו אינן נחלתו של דהן בלבד. בקרב אנשי ימין רבים קיימת תחושה מבוססת כי תחת ניהולם של המפכ"ל דני לוי והשר איתמר בן גביר, המשטרה פועלת באופן שמטרתו לפגוע קשות באנשי המחנה הלאומי, לזרוע בהם מורא ולמנוע מהם לצאת אל הרחובות. לאורך שנים, כך מתארים פעילי המחנה, נאלצו אנשי הימין להתמודד עם פחד מובנה להפגין, ספגו מכות קשות בעומדם, ויכולתם להתקדם ולבטא את עמדותיהם נפגעה באופן אנוש. הפחד לומר את דעתם נותר בעינו, כאשר לדבריהם, "בנגיעה קטנה עוצרים אותם ולעיתים מתעללים בהם בחדרי החקירות".

הנחקר עצמו, מורדי, הבהיר עם שחרורו מהתחנה כי ניסיונות ההרתעה לא יצלחו. המשטרה ניסתה להשית עליו תנאים מגבילים קשים, לרבות מעצר בית וצווי הרחקה, אך בסופו של דבר, הודות לתושייתם של עו"ד חיה מלול ומר אלירן דהן, שוחרר לוחם הצדק.

פרשה זו מציבה סימן שאלה גדול ומתוח מעל מדיניות האכיפה של משטרת ישראל ומחדדת את השבר והתסכול העמוק של פעילי הימין מול המנהיגות הפוליטית והפיקודית, שלדבריהם הפנתה להם עורף.

נ.ב

נדמה כי חטאו היחיד הוא שניצב בצד הלא נכון מבחינת הממסד, בצד המבקר את לוסי אהריש, המוגדרת בעיני רבים כאחת הדמויות הבולטות בתקשורת הממסדית.

עולה השאלה: האם אילו היה ניצב בצד השני של המתרס, תומך באותם גורמים ומפנה את ביקורתו כלפי יריביהם, היה זוכה ליחס שונה מצד הרשויות? רבים חשים כי התשובה לכך ברורה מאליה.

ושאלה נוספת: איזה שירות למען המדינה העניקה לוסי אהריש, מלבד עבודתה בתקשורת וקבלת שכר נאה במסגרת תפקידה? בעוד ישנם אזרחים ששירתו, נפצעו והקריבו למען המדינה, נדמה כי דווקא הם מוצאים את עצמם נדרשים לתת דין וחשבון פעם אחר פעם.

הפוסט זעם בימין על "רדיפה משטרתית" בחסות המפכ"ל ובן גביר הופיע לראשונה ב-מעקב.