חבר הכנסת אחמד טיבי (תע"ל) עורר סערה ציבורית נרחבת בעקבות דברים נוקבים שפרסם ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבהם תקף ישירות ובחריפות את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת התנהלות משטרת ישראל.

בציוץ שהעלה לחשבונו, התייחס ח"כ טיבי לעימותים האחרונים וכתב: "אלימות קשה של שוטרי בן גביר נגד מפגינים חרדים לרבות נערים היא מזוויעה". בדבריו, מתח חבר הכנסת קו ישיר בין הטיפול המשטרתי במחאות החרדים לבין המדיניות הכללית ביהודה ושומרון, והוסיף: "זו אותה משטרה שמתעלמת מהטרור והאלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ונגד אזרחים ישראלים שמגיעים לגונן על הפלסטינים".

ח"כ טיבי חתם את דבריו הנוקבים באזהרה פוליטית ואידיאולוגית ברורה, לפיה: "כהניזם מתפשט".

תיעוד קשה ממוקדי העימות

לצד ההצהרה המילולית הכתובה, פרסם חבר הכנסת טיבי ברשת החברתית סרטון וידאו מזעזע ממוקד האירועים. בתיעוד נראה גבר צעיר הנושא פציעה גלויה וקשה בראשו, ככל הנראה כתוצאה מהעימותים ומפעולות האכיפה במקום.

הפרסום, שזכה לתהודה רבה ברשתות החברתיות, מציף מחדש את הביקורת הציבורית והפוליטית סביב התנהלות המשטרה תחת הנהגת השר בן גביר, ומעמיק את השבר והדיון הציבורי באשר למדיניות הפעלת הכוח של גורמי האכיפה כלפי מגזרים שונים בחברה.

צילומים: אחמד טיבי ואיתמר בן גביר. מקור: אתר הכנסת. השימוש בתמונות נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ טיבי במתקפה חריפה: "אלימות שוטרי בן גביר מזוויעה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוח ביקורת חמור במיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם ב-9 ביוני 2026, חשף שורה ארוכה של כשלים מבניים, ליקויים ניהוליים חמורים ופיקוח לקוי בכספי הציבור ובמערכי הביטחון והכליאה של מדינת ישראל. הממצאים, המבוססים על ביקורת מקיפה שנערכה בין אוגוסט 2024 למרץ 2025 עם בדיקות השלמה שנמשכו עד פברואר 2026, מציגים תמונה מדאיגה של אי-היערכות מערכתית לתוצאות מלחמת חרבות ברזל (אשר זכתה לשם הרשמי "מלחמת התקומה"). הדוח חושף פגיעה ישירה בסיכול הטרור, שיבוש של מערכי המעצרים והחקירות, ושיתוק מוחלט בהליכי התביעה נגד האחראים לטבח שמחת תורה.

קריסה אל תוך משבר ידוע מראש

על פי ממצאי הדוח, המשבר הנוכחי אינו גזירת גורל בלתי צפויה, אלא תוצאה של הזנחה מתמשכת. כבר ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כי מדינת ישראל מצויה בעיצומו של "משבר כליאה לאומי".

ערב פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, עמד תקן מקומות הכליאה הרשמי של שירות בתי הסוהר (שב"ס) על 14,500 מקומות בלבד, בהתאם לתיקון חקיקה מפברואר 2023. בפועל, באותה עת כבר שהו במתקנים 16,200 אסירים, חריגה של כ-12% מהתקן, מתוכם כ-5,200 אסירים ביטחוניים. במסגרת קביעת התקן, לא בוצעה כל הפרדה בין מכסות האסירים הפליליים לאסירים הביטחוניים.

למרות אזהרות ברורות אלו, ובניגוד לנהלים המשותפים שנקבעו עוד בשנת 2006, צה"ל ושב"ס לא ביצעו ערב המלחמה עבודת מטה מתואמת לקליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים. עם פרוץ מעשי הזוועה בשבעה באוקטובר, שכללו מעשי טבח המוניים, רצח משפחות, אונס ואלימות מינית, עינויים וחטיפת 251 אזרחים וחיילים לרצועת עזה, זינק מספר העצורים והכלואים הביטחוניים באופן דרמטי.

הנתונים המספריים של המשבר במתקני הכליאה

המחסור החמור במקומות כליאה במצב החירום משתקף בנתונים המרכזיים שהציג משרד מבקר המדינה:

פגיעה אנושה בסיכול הטרור ובביטחון המדינה

הצפיפות המאסיבית והחריגה המוכרזת מתקני החירום שינו לרעה את "יחסי העוצמה" בין אנשי סגל שב"ס לבין האסירים הביטחוניים במחוזות הצפון, המרכז והדרום (ובפרט בבתי הכלא גלבוע, מגידו, עופר, קציעות וגנות). הגידול בהיקף המשימות לצד שחיקת יחסי הכוחות יצרו אתגרים תפעוליים חסרי תקדים והגבירו את הסיכונים הביטחוניים הפנימיים במתקנים. תגבור שב"ס בכוחות מילואים של צה"ל לא נתן מענה מלא לפערים, וכן עלו פערים בשיתוף הפעולה המודיעיני בין שב"ס, שב"כ וצה"ל.

חמור מכך, מצוקת מקומות הכליאה חלחלה ישירות לפעילות המבצעית לסיכול טרור בשטח:

• צמצום מעצרים באיו"ש: שירות הביטחון הכללי (שב"כ) נאלץ לבצע תת-ביצוע של מעצרים מתוכננים ביהודה ושומרון, ואף נמנע מלבצע מעצרים חיוניים בשל היעדר מקום פיזי לכלוא את החשודים.

• פגיעה בחקירות אפקטיביות: שב"כ התקשה לנהל חקירות אפקטיביות של פעילי טרור בעקבות התנאים ומצוקת המקום הקיצונית במתקנים.

• שחרור כלואים ביטחוניים בכירים: בשל הצורך הדחופ לפנות עצורים ממתקן הכליאה של צה"ל "שדה תימן", גיבש שב"כ, לבקשת המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), המלצה לשחרור מספר לוחמים בלתי חוקיים (לב"חים). ב-1 ביולי 2024 שוחררו 19 לב"חים, ובהם מנהל בית החולים שיפא בעזה ו-18 כלואים נוספים.

שחרור זה בוצע ללא עדכון ראש הממשלה וללא קבלת אישורו מראש. המבקר הדגיש כי השחרור עמד בניגוד מוחלט לתבחינים הקבועים בחוק הלב"חים, שכן היה יסוד סביר להניח כי שחרורם יפגע בביטחון המדינה, בייחוד בשעה שאזרחים וחיילים ישראלים מוחזקים כחטופים ברצועת עזה.

אפס כתבי אישום נגד מחבלי השבעה באוקטובר

הפרק המהדהד ביותר בדוח נוגע למערכת אכיפת החוק וההנהגה המדינית. נכון לפברואר 2026, יותר משנתיים ושמונה חודשים מאז פרוץ המלחמה, לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שחשוד בביצוע פשעים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר.

נכון למועד סיום הביקורת, מאות אסירים ביטחוניים ממתינים להגשת כתבי אישום בעניינם, אך מאזן התביעה עומד על אפס כתבי אישום שהוגשו בפועל. משרד מבקר המדינה חושף כי הרקע לשיתוק המערכתי הזה הוא החלטה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים שלא לקדם את העמדתם לדין של מחבלי השבעה באוקטובר.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח ביקורת נוקבת על מציאות זו וציין בדוח:

"עדיין לא הועמד לדין על פשעיו שום מחבל שהשתתף במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. מיצוי הדין עם מחבלים אלה יעשה צדק עם קורבנות הטבח".

דרישה לאחריותיות ותיקון הכשלים

ממצאי ביקורת המדינה מציבים פתח רשמי להטחת האשמות הדדיות, אך הדוח מבהיר כי ממשלה נבחנת בתוצאותיה ולא בהצהרותיה. כלי הביקורת הרשמיים נועדו להגן על כספי הציבור ועל חוסנה של המדינה, ולא להוות כלי ניגוח פוליטי. הציבור, הממלא את חובותיו ומשלם מיסים, זכאי לקבל שירותי ביטחון וכליאה תקינים.

משרד מבקר המדינה קובע כי לאור חומרת הממצאים, נדרשת לקיחת אחריות מיידית מצד הדרגים המנהלים והנבחרים. על הגופים המבוקרים, המשרד לביטחון לאומי, שב"ס, צה"ל, שב"כ, פרקליטות המדינה והמל"ל, לספק לציבור תשובות ברורות באשר לסיבות המחדל, לקבוע מי הגורמים שנכשלו בתפקידם, ולהציג תוכנית אופרטיבית דחופה לתיקון ליקויי העומק הניהוליים על מנת למנוע את הכשל המערכתי הבא.

קראו את הדוח המלא – לחצו כאן

נ.ב

איפה בנימין נתניהו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'? איפה חברי הקואליציה וחברי הכנסת?

האם קראתם את דוח מבקר המדינה? האם עיינתם בממצאים החמורים שעלו ממנו?

כיצד ייתכן שנגד מחבלי הטבח של שבעה באוקטובר טרם הוגשו כתבי אישום? מציאות זו מעוררת שאלות קשות באשר לטיפול המשפטי בעניינם, והציבור מצפה לקבל תשובות ברורות ממקבלי ההחלטות.

מה אתם עושים כדי לתקן את המצב? היכן האחריות? והיכן הפעולות הנדרשות כדי להבטיח שמחדלים כאלה לא יישנו?

אזרחי ישראל ראויים לתשובות, למעשים ולמנהיגות.

התמונות של נבחרי הציבור מקורן באתר הכנסת, והן מובאות בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט מחדל הכליאה הלאומי: אפס כתבי אישום נגד מחבלי הטבח הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה פוליטית וציבורית מבעבעת בשעות האחרונות בקרב פעילי מחנה הימין, בעקבות מה שהם מגדירים כ"אכיפה בררנית קשה ובוטה" מצד משטרת ישראל. הביקורת החריפה, המופנית באופן ישיר ובלתי מתפשר כלפי דרגיה הבכירים ביותר של מערכת אכיפת החוק – ובראשם שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי (דניאל לוי) – הגיעה אמש לשיא, עם חקירתו הממושכת של מורדי, קראו את הכתבה המלאה להבנת מלוא התמונה – לחץ כאן.

המצג השוואתי: חמש דקות שהפכו לחמש שעות

פרשת חקירתו של מורדי החלה לאחר שזה זומן לתחנת המשטרה "לב תל אביב" (18:30), בטענה כי היה מעורב לכאורה בתקיפת איש שמאל. האירוע המדובר התרחש ביום שבו התקיים הדיון בערעורו של פעיל הימין רמי בן יהודה נגד עיתונאית ערוץ 13, לוסי אהריש – דמות אשר סופגת ביקורת נוקבת מצד גורמי ימין הטוענים כי פעילותה אינה עולה בקנה אחד עם האתיקה העיתונאית, וכי היא זוכה למימון מצד ארגון הטייקונים "אחים לנשק".

צילום מיום 15.06.2026 – קרא עוד

מורדי, שהגיע למקום, ככל הנראה, במטרה לצפות בדיון המשפטי ולהביע תמיכה במרדכי דוד, מצא את עצמו כבר למחרת תחת חקירה משטרתית. עם הגעתו לתחנת המשטרה נאמר לו, על ידי אחד החוקרים כי "בעוד חמש דקות אתה בחוץ" – אמירה שיצרה את הרושם כי מדובר בהליך קצר ופשוט, אשר לא שיקפה את המשך ההתנהלות בעניינו.

בפועל, החקירה התארכה שעות ארוכות, והוא שוחרר מהתחנה רק בשעה 23:15 בלילה – כחמש שעות לאחר שנכנס אליה.

בקרב פעילי הימין מדובר באבסורד מוחלט ובחציית קווים אדומים. לטענתם, בשעה שהמשטרה מתעלמת באופן שיטתי מעשרות תיעודים המציגים אלימות קשה מצד אנשי שמאל, היא בוחרת להפעיל יד קשה, לחקור ולהצר את צעדיהם של פעילי ימין.

"דירקטיבה לרדוף רק אנשי ימין"

"מורדי וימין נוספים נרדפים על ידי המשטרה", הצהיר אלירן דהן בנחרצות. "דוד מרדכי נמצא בחמישה ימי מעצר בית; אנשים שמפגינים מול ביתו של גיא פלג גם הם נרדפים. כל אנשי ימין נרדפים בכל מקום שאליו הם הולכים להפגין. וזאת במטרה ברורה לייצר פחד אצלם, להטריד אותם ולרדוף אותם. כנראה ירדה איזו הנחיה לייצר מין דירקטיבה לרדוף רק אנשי ימין ולאפשר רק לשמאל להפגין".

דהן לא חסך את שבט ביקורתו גם מנבחרי הציבור של המחנה הלאומי והפנה אליהם אצבע מאשימה ישירה:

"אני קורא למנהיגי ימין, לא ייתכן שאנחנו רצים מבתי המשפט, לתחנות המשטרה ולרחובות להפגין, ואתם שם יושבים על הכיסא שלכם ועוד רוצים שאנחנו נצביע לכם, ועוד רוצים שנבחר בכם בסוף. אנו נעשה איתכם חשבון, נבוא איתכם חשבון! גם שוטרים שרודפים אנשי ימין, אנו נבוא איתם חשבון. הגשנו ונגיש תלונות במח"ש, תביעות ועוד, כמובן בדרך החוקית בלבד".

דהן חתם את דבריו במסר תקיף למנהיגים: "אנו לא נעצור ולא מתכוונים לעצור. כי אנו מרגישים שאנו נרדפים ומדוכאים, אז אנו יודעים להשיב בדרך החוקית ובצינורות של החוק, אבל אנו נשיב. מנהיגי הימין – קחו בחשבון שהם (פעילי ימין הכוונה) יושבים בחדרי חקירות בשבילכם, ואתם יושבים בכיסא שלכם ואתם עוד מצפים שאנו גם נבחר בכם?".

לפני שנכנס לחקירה, מסר מורדי:

"המשטרה רוצה להפחיד אותנו. מזמינים אותי עכשיו לחקירה באזהרה. קיבלתי ייעוץ משפטי, ואנו נמשיך ונממש את הזכות הדמוקרטית שלנו להפגין, ושום דבר לא יעצור אותנו – גם אם זה תלוי בחקירות כל יום או כל יומיים. אנו נמשיך, ועם ישראל חי".

אווירת פחד בחדרי החקירות

התחושות הקשות הללו אינן נחלתו של דהן בלבד. בקרב אנשי ימין רבים קיימת תחושה מבוססת כי תחת ניהולם של המפכ"ל דני לוי והשר איתמר בן גביר, המשטרה פועלת באופן שמטרתו לפגוע קשות באנשי המחנה הלאומי, לזרוע בהם מורא ולמנוע מהם לצאת אל הרחובות. לאורך שנים, כך מתארים פעילי המחנה, נאלצו אנשי הימין להתמודד עם פחד מובנה להפגין, ספגו מכות קשות בעומדם, ויכולתם להתקדם ולבטא את עמדותיהם נפגעה באופן אנוש. הפחד לומר את דעתם נותר בעינו, כאשר לדבריהם, "בנגיעה קטנה עוצרים אותם ולעיתים מתעללים בהם בחדרי החקירות".

הנחקר עצמו, מורדי, הבהיר עם שחרורו מהתחנה כי ניסיונות ההרתעה לא יצלחו. המשטרה ניסתה להשית עליו תנאים מגבילים קשים, לרבות מעצר בית וצווי הרחקה, אך בסופו של דבר, הודות לתושייתם של עו"ד חיה מלול ומר אלירן דהן, שוחרר לוחם הצדק.

פרשה זו מציבה סימן שאלה גדול ומתוח מעל מדיניות האכיפה של משטרת ישראל ומחדדת את השבר והתסכול העמוק של פעילי הימין מול המנהיגות הפוליטית והפיקודית, שלדבריהם הפנתה להם עורף.

נ.ב

נדמה כי חטאו היחיד הוא שניצב בצד הלא נכון מבחינת הממסד, בצד המבקר את לוסי אהריש, המוגדרת בעיני רבים כאחת הדמויות הבולטות בתקשורת הממסדית.

עולה השאלה: האם אילו היה ניצב בצד השני של המתרס, תומך באותם גורמים ומפנה את ביקורתו כלפי יריביהם, היה זוכה ליחס שונה מצד הרשויות? רבים חשים כי התשובה לכך ברורה מאליה.

ושאלה נוספת: איזה שירות למען המדינה העניקה לוסי אהריש, מלבד עבודתה בתקשורת וקבלת שכר נאה במסגרת תפקידה? בעוד ישנם אזרחים ששירתו, נפצעו והקריבו למען המדינה, נדמה כי דווקא הם מוצאים את עצמם נדרשים לתת דין וחשבון פעם אחר פעם.

הפוסט זעם בימין על "רדיפה משטרתית" בחסות המפכ"ל ובן גביר הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה ברשתות החברתיות בעקבות תיעוד מעורר מחלוקת שפרסם פעיל השמאל הקיצוני, יזם ההייטק ואיש החינוך עמי דרור. דרור, המציג את עצמו דרך קבע כמי שנאבק למען מדינת ישראל הדמוקרטית וכמומחה למנהיגות, העלה לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו סרטון המציג תקרית חריגה מתוך מצעד הגאווה.

בסרטון המדובר נראית אישה הלובשת חולצה בצבעי קשת הגאווה, שעליה מתנוסס הכיתוב באנגלית: "FCK BNGVR" (תרגום חופשי לעברית: "בן גביר תזד*ין"). על פי התיעוד, שוטרים שנכחו במקום ניסו להתערב ולעצור את מה שנחזה כפגיעה בשמו הטוב של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וככל הנראה דרשו מהאישה להחליף את הלבוש הפרובוקטיבי. בתגובה לדרישת השוטרים, בחרה האישה להסיר את החולצה לחלוטין בפומבי.

אולם, לא רק התיעוד עצמו עורר תרעומת, אלא בעיקר הטקסט הנלווה שבחר מר דרור לצרף לפוסט. לצד הוידאו, כתב דרור בצורה חד-משמעית באנגלית:

"We will FCK BNGVR! It's a promise!" (ובתרגום לעברית: "אנחנו נדפוק את בן גביר! זו הבטחה!").

בין מחאה גאה להשפלת נבחר ציבור

פרסום הפוסט עורר מיד סימני שאלה קשים בנוגע לגבולות השיח הציבורי ולמטרותיו של מצעד הגאווה. קשה להבין כיצד אירוע שנועד לחגוג סובלנות, שוויון וזכויות פרט, הופך לפלטפורמה המנוצלת להשפלתו האישית של שר בממשלת ישראל באמצעות ביטויים בוטים וגסים. הניסיון לקשור בין השניים נותר עמום, ונראה כי הדבר יישאר בגדר תעלומה שאינה ניתנת להסבר רציונלי.

התגובות בקרב הציבור הרחב לא איחרו לבוא, והגולשים ברשת התפלגו לשני מחנות מרכזיים. מחד, גולשים רבים הביעו מחאה קשה וטענו כי מצעד הגאווה אינו המקום המתאים להפגנת וולגריות שכזו ולקידום אג'נדות פוליטיות אישיות מהסוג הנמוך ביותר. מאידך, היו מי שהגנו על המעשה וטענו כי מדובר בפלטפורמה לגיטימית לחלוטין להבעת עמדה פוליטית נחרצת, גם אם היא קיצונית.

המומחה למנהיגות שבוחר בקללות

הניגוד המובהק ביותר בפרשה זו נעוץ ברקע המקצועי והציבורי של עמי דרור. מדובר בדמות שאינה פועלת בחלל ריק: דרור מוכר כאיש חינוך, יזם הייטק מצליח ומי שנושא תכופות את דגל המנהיגות והערכים הדמוקרטיים. התנהלות זו מעלה תהיות קשות: כיצד מי שאמון על חינוך הדור הבא ועל הטמעת ערכי מנהיגות, בוחר להשתמש בשפה כה ירודה, הכוללת קללות והבטחות לפגיעה אישית, מעל גבי רשת חברתית רשמית? גם את הפער הזה, בין היומרה החינוכית לפרקטיקה המשתלחת, כנראה לא נצליח להבין.

בעקבות האירועים, פנה אתר החדשות "מעקב" למר דרור בפנייה רשמית וישירה, במטרה לקבל את התייחסותו והבהרותיו לסוגיה. במסגרת הפנייה הוצגו בפניו מספר שאלות, ובהן האם סגנון ביטוי מסוג זה עולה בקנה אחד עם שיח ציבורי מכבד; כיצד, לשיטתו, מתקשר המסר הפוליטי הבוטה לאירועי מצעד הגאווה; והאם, כאיש חינוך וכדמות ציבורית, הוא סבור שמדובר בדוגמה ראויה לחיקוי או בהתבטאות שנאמרה בלהט הרגע. עוד צוין בפנייה כי תגובתו, ככל שתתקבל, תפורסם במלואה וללא עריכה.

למרות הפנייה המקצועית וההזדמנות שניתנה לו להסביר את מניעיו או לחזור בו מן הסגנון המשתלח, מר עמי דרור בחר שלא להגיב. שתיקתו של מי שמתיימר להוביל שיח דמוקרטי ונאור, מדברת במקרה זה בעד עצמה.

נ.ב

הפיכת מצעד הגאווה לזירה של התנגחות פוליטית אישית והתבטאויות בוטות מעוררת תהיות באשר להבנת מהותו של המאבק לשוויון ולזכויות הקהילה הגאה. קהילת הלהט"ב אינה מקשה פוליטית אחת, ונטייה מינית או זהות מגדרית אינן מכתיבות השקפת עולם מדינית או פוליטית. בקרב חברי הקהילה ניתן למצוא את כלל גוני הקשת הפוליטית – מן הימין ועד השמאל.

עדות מובהקת לכך היא יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הנמנה עם הדמויות הבולטות במחנה הימין בישראל. אוחנה חבר בקואליציה שבה שותף גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והשניים מקיימים שיתוף פעולה במסגרת פעילותם הציבורית והפוליטית. מציאות זו ממחישה כי השתייכות לקהילה הגאה אינה מחייבת עמדה פוליטית אחידה, וכי זהות אישית והשקפה פוליטית אינן בהכרח כרוכות זו בזו.

הניסיון של פעילי שמאל קיצוני לצבוע קהילה שלמה בצבע פוליטי אחיד, תוך שימוש בקללות, פרובוקציות זולות ואיומים ישירים נגד שרים בממשלה, אינו משרת אף קבוצה. התנהלות קיצונית מסוג זה אינה מקדמת זכויות או סובלנות – היא רק מייצרת אנטגוניזם מריר, מעמיקה את השסע הציבורי ופוגעת בראש ובראשונה בקהילה עצמה, שרבים מחבריה מסתייגים לחלוטין מסגנון אלים ומשתלח זה.

הפוסט הפרובוקציה שהפכה לאיום: "נדפוק את בן גביר! זו הבטחה!" הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה פוליטית ובין לאומית מטלטלת בימים האחרונים את מערכות השלטון והדיפלומטיה בישראל, בעקבות תיעודים וסרטונים שפרסם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממתקן המעצר בנמל אשדוד. בסרטונים, אשר עוררו גלי הדף נרחבים, נראה השר כשהוא מנופף בדגל המדינה ומשמיע את המנון המדינה לפעילי משט ה"סומוד" בעודם כפותים על הרצפה. השר אף הוסיף כיתוב פרובוקטיבי לסרטון שבו נכתב: "ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור, Welcome to Israel".

האירוע, שאמור היה להסתיים בגירוש שקט ותחת מעטה תקשורתי נמוך על פי דרישת משרד החוץ ומערכת הביטחון, הפך תוך שעות בודדות לזירת התגוששות פומבית וגרר גינויים חריפים חסרי תקדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער. אלו האשימו את בן גביר בגרימת נזק אסטרטגי מכוון למדינת ישראל לצורכי קמפיין בחירות אישי.

המערכת הדיפלומטית והביטחונית בסחרור: "נזק מודע לטווח ארוך"

את הביקורת הנוקבת והמפורטת ביותר השמיע היזם, איש השיווק הדיגיטלי והפרשן הבולט, סניה ולדברג. בפוסט חריף שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, ניתח ולדברג את השלכות העומק של התנהלות השר לביטחון לאומי, והאשים אותו בראייה קצרת טווח ובחוסר הבנה מוחלט של הזירה הבין-לאומית.

"הבן אדם פשוט לא חושב על ההשלכות למעשיו," כתב ולדברג בהתייחסו לבן גביר. "או שחושב, ומבין שהוא עשה אחלה קמפיין בחירות וכל השאר לא מעניין אותו".

ולדברג פירט בשורה של סעיפים נוקבים את שרשרת הכשלים הדרמטית שנוצרה, לטענתו, ישירות כתוצאה מפעילותו של השר:

• קריסת מדיניות העמום התקשורתי: מדינת ישראל ניסתה להימנע ככל האפשר מסיקור של האירוע, במטרה למנוע מחברי המשט את מבוקשם – תשומת לב בין לאומית. כתוצאה מפעולתו של בן גביר, המדינה נכשלה במשימה זו לחלוטין.

• זעם בצמרת המקצועית: כל עובדי משרד החוץ, דובר צה"ל, ראש הממשלה והשגרירויות כועסים על השר, אך הוא, כדברי ולדברג, "יודע" טוב יותר מכולם.

• הפיכת הפעילים לגיבורים: חברי המשט, שנעצרו ושוחררו כמעט כולם בחזרה לביתם, צפויים להתקבל בשדות התעופה במדינותיהם בגל של כותרות, ראיונות וכלי תקשורת. במקום להצטייר כ"ילדי צומי מפונקים", הפכו הפעילים לגיבורים בארצותיהם, תוך הפצת המסר כי עברו התעללות על ידי "הישות הציונית".

• משבר דיפלומטי חריף: שגרירים ישראלים כבר זומנו לשיחות נזיפה בבירות העולם, ולפחות עשר מדינות – בהן מדינות ידידותיות לישראל – כבר פרסמו גינויים רשמיים, כאשר הרשימה צפויה להתארך.

• איום על הסחר וההצטיידות הביטחונית: משרד החוץ נאלץ לעבוד מסביב לשעון כדי למנוע הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, העלולה להוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית ובסחר בתחמושת, אשר מדינת ישראל זקוקה לה באופן דחוף ביותר.

"באמת שהייתי סבלני כלפי בן גביר ונמנעתי מלתקוף אותו", סיכם ולדברג את דבריו החריפים. "אבל יש גבול לכל תעלול. מדובר בחוליגן שעושה נזק למדינת ישראל כי בא לו להצטלם ולעשות קמפיין". הפרשן אף הדגיש כי מצביעיו של השר בוחרים להתעלם מכך שהוא נכשל "כמעט בכל קטגוריה שנמצאת תחת אחריותו", למרות הפצת סרטונים שבהם הוא נראה מתעמת באזור הדרום ומצהיר על טיפול בתופעת הפרוטקשן – אשר בפועל הולכת ומחמירה.

מתקפה חזיתית בממשלה: "גרמת ביודעין נזק למדינה"

הביקורת הציבורית תורגמה מיד לעימות חזיתי חסר תקדים בתוך קבינט השרים. שר החוץ, גדעון סער, יצא במתקפה ישירה ופומבית נגד עמיתו לשולחן הממשלה. בציוץ שפרסם ברשת החברתית X, כתב השר סער:

"גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה. הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים – מחיילי צה"ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים. לא, אתה לא הפנים של ישראל".

אל עמדת שר החוץ הצטרף באופן חריג גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מתח ביקורת פומבית מפורשת על השר לביטחון לאומי. נתניהו הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "האופן שבו השר בן גביר נהג בפעילי המשט אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של מדינת ישראל".

בקרב גורמי המשפט והממשל הודגש כי על אף שפעילי המשט אכן עברו על חוקי המדינה, ניסו לייצר פרובוקציה מכוונת ואף מחזיקים בעמדות אנטישמיות, מדינה ריבונית מחויבת לשמור על ממלכתיות, רמה מקצועית גבוהה ועל עקרונות החוק. החוק הישראלי אינו מתיר השפלה של עצורים, בפרט כאשר מדובר בשלב המעצר הראשוני ובטרם ניתן גזר דין בעניינם על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.

תגובת בן גביר: "הפסקנו להיות ילד כאפות"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה מכול וכול את הביקורת שהוטחה בו וסירב להביע חרטה על מעשיו או על פרסום התיעודים. בתגובה רשמית שהפיץ, בחר השר לתקוף בחזרה את עמיתיו לממשלה ואת ראשי מערכת החוץ:

"יש כאלה בממשלה שעדין לא הבינו איך צריך להתנהג עם תומכי טרור", טען בן גביר. "מצופה משר החוץ של ישראל להבין כי ישראל הפסיקה להיות ילד כאפות. מי שמגיע לשטח שלנו לתמוך בטרור ולהזדהות עם חמאס יחטוף ולא ניתן לו את הלחי השנייה".

הרקע המשפטי: מפעיל ימין קיצוני לכיסא השר לביטחון לאומי

הסערה הנוכחית שוב מפנה את זרקור המדיה אל עברו השנוי במחלוקת של השר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר, המכהן כיושב ראש מפלגת "עוצמה יהודית" וחבר כנסת מטעמה, הוא עורך דין במקצועו ומי שצמח כפעיל ימין קיצוני בולט.

לאורך השנים הוגשו נגד בן גביר עשרות כתבי אישום, והוא צבר לחובתו שמונה הרשעות פליליות בגין עבירות שונות שביצע בעברו. המרכזיות שבהן כוללות:

• תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות: בשנת 2007 הורשע בן גביר בעבירות של תמיכה בארגון הטרור "כך" והסתה לגזענות, וזאת בעקבות הנפת שלטים בעלי אופי קיצוני.

• עבירות סדר ציבורי: בעברו נרשמו לחובתו גם הרשעות בגין התפרעות, השחתת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

יצוין כי רק בשנה שעברה, במהלך דיון שנערך בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעניין מינויו ועברו הפלילי, הצהיר בן גביר בפני השופטים כי הוא נמצא היום "במקום אחר, בוגר יותר, עם תובנות אחרות".

ואולם, נוכח האירועים האחרונים בנמל אשדוד והתגובות החריפות מצד צמרת המדינה, נראה כי פקע סבלנותם של שותפיו לקואליציה, והשאלה האם התנהלותו משרתת את האינטרס הלאומי או פוגעת בו באופן אנוש, הופכת לעימות המרכזי המאיים על יציבות המערכת הממשלתית והמדינית בישראל.

צילום שפורסם על ידי איתמר בן גביר בעצמו ברשת X – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

צילומי ראש הממשלה, גדעון סער ואיתמר בן גביר נלקחו מאתר הכנסת ומהרשתות החברתיות הרשמיות; כמו כן, צילום סניה ולדברג נלקח מעמוד הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט איתמר בן גביר, מחריב את הביטחון הלאומי ופוגע במדינת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב-13 במרץ 2026 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", שעסקה בחשדות להתעללות בעציר ביטחוני במתקן כליאה בדרום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של התשתית הראייתית ושל מכלול הנסיבות שהתפתחו לאורך ההליך, ובכך נחתם שלב מרכזי בפרשה שעמדה במוקד דיון ציבורי ומשפטי רחב.

הפרשה זכתה לחשיפה נרחבת לאחר שידור תיעוד מרכזי במהדורת חדשות 12, במסגרת דיווחו של הכתב המשפטי גיא פלג. פרסום החומרים עורר תגובות חריפות בזירה הציבורית והמשפטית, לרבות ביקורת מצד גורמים שטענו לפגיעה אפשרית בזכויות הנאשמים ולהשלכות תדמיתיות שנגרמו להם בעקבות הסיקור התקשורתי.

בכתבה שפורסמה לאחר ביטול כתב האישום צוטט עורך דין המייצג את הלוחמים, אשר טען כי ההחלטה מחזקת את טענות ההגנה בדבר פגיעה בזכות להליך הוגן, הדלפות מחקירה ונזק תדמיתי שנגרם למרשיו. לדבריו, התביעה האזרחית שהוגשה נגד גורמים שונים, ובהם גורמים תקשורתיים, נועדה לבחון את אחריותם לפרסומים שנעשו במהלך החקירה.

קרא עוד – לחץ כאן

ההתפתחויות המשפטיות והציבוריות סביב הפרשה לא נותרו בגבולות המערכת המשפטית בלבד. שורה של התבטאויות במערכת הפוליטית ליוו את ביטול כתב האישום: שר הביטחון ישראל כ"ץ ציין כי "הצדק נעשה", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את ההחלטה עדות לכשלים מערכתיים, שר התקשורת שלמה קרעי קרא לערוץ 12 לערוך חשבון נפש ציבורי, ואילו שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הודיע כי הקרן שהקים תסייע ללוחמים במסגרת תביעות הדיבה. גם השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה "תיקון עוול".

על רקע מכלול האירועים, פנתה מערכת "מעקב" ביום 13 במרץ 2026 לכתב המשפטי גיא פלג בבקשה לקבל את תגובתו המקצועית והעדכנית להשלכות ביטול כתב האישום על הסיקור שניתן לפרשה, וכן להליכים המשפטיים הנוגעים לשמו. הפנייה נעשתה במסגרת עבודה עיתונאית ומתוך מטרה להציג תמונת מצב מלאה, מאוזנת ומדויקת ככל האפשר.

התגובה שהתקבלה כללה שורה קצרה בלבד: "עיתונאי? לא נראה". נוסח זה נמסר ללא פירוט, הסבר או התייחסות עניינית לשאלות שהופנו. אופן המענה עורר תחושה של זלזול והותיר את הסוגיות המהותיות, הנוגעות לסיקור הפרשה ולשיח הציבורי שהתפתח בעקבותיה, ללא מענה מספק.

האירוע שב ומחדד את השיח הציבורי באשר לגבולות האחריות המקצועית המוטלת על עיתונאים, במיוחד במצבים שבהם עיתונאי בכיר – כדוגמת גיא פלג – הופך בעצמו למושא לביקורת או לפניות תגובה. מצבים מסוג זה מציבים למבחן את אמות המידה המקצועיות ואת תפיסת שליחותה הציבורית של העיתונות.

שאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין חובת השקיפות והצורך במתן מענה לציבור ניצבת בלב הדיון, בפרט כאשר מדובר בפרשות רגישות בעלות השלכות משפטיות ותדמיתיות רחבות. הדיון מחדד את הציפייה לניהול שיח ענייני, שקול ומבוסס, גם בעת מחלוקת מקצועית או ביקורת ציבורית.

בחירה להשיב באופן שנתפס כמצומצם או בלתי ענייני מעלה תהיות ביחס לאופן מימוש האחריות המקצועית כלפי עמיתים וכלפי הציבור. אף שזכותו של כל גורם לבחור אם להגיב לפנייה תקשורתית, אופי המענה עשוי להשפיע על האופן שבו נתפסים דמותו הציבורית ומידת מחויבותו לנורמות של עיתונות אחראית ומקצועית.

מעמד עיתונאי לפי נוחות הסיקור

מתגלה פרדוקס מובהק: בעבר, במסגרת סיקור שעסק במעצרי כעיתונאי עצמאי במהלך הפגנה, בחן צוות חדשות 12 את התיעוד העיתונאי שהצגתי ואת התלונה שהוגשה מטעמי למח"ש. באותה כתבה צוין במפורש, מפי גיא פלג, כי פעלתי במסגרת תפקידי העיתונאי וכי מעמדי המקצועי לא הוטל בספק.

באותה עת הועברה למחלקת התחקירים של ערוץ 12 גם תעודת העיתונאי, וגיא פלג, יחד עם עמיתיו, פרסם כתבה מקיפה שעסקה בנסיבות המעצר. צוותו אף פנה לדוברות המשטרה וקיבל תגובות רשמיות, אשר שולבו במסגרת הסיקור.

באותה תקופה נחשבתי, הלכה למעשה, לעיתונאי לגיטימי ומקצועי – מסקנה שנלמדה גם מאופן הסיקור עצמו. ואולם, נדמה כי בהתקיים זיקה אינטרסנטית מסוימת, הכרה זו מתעצבת בהתאם לנסיבות: אז נתפסתי כעיתונאי הראוי להתייחסות ולבדיקה מקצועית, ואילו כיום, בחלוף כשנה וחצי, משאני מציג שאלות מקצועיות נוקבות, נדמה כי מעמדי העיתונאי מוטל לפתע בספק.

ראוי לציין כי לא נתבקשה הצגת תעודת עיתונאי, ולא נערכה בחינה עניינית של מעמדי המקצועי. תחת זאת, ננקטה – ככל הנראה – גישה מזלזלת, שבמסגרתה החליט מר פלג, על דעת עצמו, כי אינני עוד עיתונאי. מצב דברים זה מעורר תהיות כבדות באשר לאחידות הסטנדרטים המקצועיים ולמידת עקביותם.

צילום: ערוץ 12 – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

במקביל, ניסיונות לקבל את תגובתו של עורך הדין אפרים דמרי לא נשאו פרי עד למועד הפרסום. בוצעו פניות טלפוניות ואף הועברה פנייה כתובה, ובמסגרתן התבקשנו להעביר קישור לאתר "מעקב". חרף זאת, לא התקבלה תגובה, באופן העשוי להעיד כי הפנייה לא נענתה או שלא נמצאה ראויה למענה לשיטתו.

פרשת "שדה תימן" ממשיכה אפוא להוות מוקד לבחינה מחודשת של גבולות הסיקור העיתונאי, של יחסי הגומלין בין מערכת המשפט לתקשורת ושל השפעת פרסומים מוקדמים על הליכים משפטיים רגישים. ביטול כתב האישום אינו מסיים את ההשלכות המשפטיות והציבוריות של האירועים, וההליכים האזרחיים והדיון הציבורי צפויים להימשך.

בתוך כך, מתחדדת השאלה באיזו מידה רשאים כלי תקשורת להסתמך על חומרי חקירה מתהווים, ומהי האחריות הנלווית לפרסום תיעוד בעל פוטנציאל השפעה רחב. הדיון סביב התנהלות גורמים תקשורתיים בפרשה זו ממחיש את המתח המתמשך בין הצורך לחשוף מידע בעל עניין ציבורי לבין החובה להגן על זכויות הפרט ועל עקרונות ההליך ההוגן.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות כי סוגיות של אתיקה עיתונאית אינן מסתיימות בפרסום עצמו, אלא ממשיכות להתברר גם לאחריו — הן בזירה המשפטית והן במרחב הציבורי. שאלות של מקצועיות, אחריות וגבולות השיח התקשורתי נותרות במרכז תשומת הלב, כאשר כל פרשה מסוג זה מוסיפה נדבך נוסף לדיון המתמשך על תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית.

הפוסט גיא פלג במבוי מקצועי: כשהשאלות מתחדדות, הכתב בוחר בבריחה ובזלזול הופיע לראשונה ב-מעקב.

דובר צה"ל הודיע כי הפרקליט הצבאי הראשי הורה על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", בעקבות התפתחויות משמעותיות שחלו מאז הגשתו. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה של כלל השיקולים, הראיות והנסיבות הרלוונטיות, ונוגעת לחמשת הנאשמים בתיק.

לפי ההודעה, ההכרעה נבעה ממכלול נסיבות חריגות אשר הצטברו במהלך ההליך. בין השיקולים המרכזיים שצוינו נכללה המורכבות ביחס לתשתית הראייתית הקיימת, אשר הוגדרה כמאתגרת מבחינת היכולת לבסס את האישומים. בנוסף, הוזכר שחרורו של העציר הביטחוני לעזה, צעד אשר נשא השלכות מהותיות במישור הראייתי והוסיף נדבך נוסף למורכבות הכוללת של התיק.

עוד צוין כי במסגרת ההכרעה נשקלה טענת "הגנה מן הצדק", הנוגעת להתנהלותם של גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ובמערכת אכיפת החוק בצה"ל. לפי הודעת דובר צה"ל, מדובר בנסיבות חריגות וחסרות תקדים אשר נבחנו כחלק בלתי נפרד מהערכת המצב הכוללת. לצד זאת, הודגש קושי פרוצדורלי הנוגע להעברת חומרי חקירה רלוונטיים מתיק חקירה המתנהל במשטרת ישראל, מצב אשר פגע, על פי ההודעה, בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

בהודעה נאמר כי הצטברותן של נסיבות אלה והשפעתן על הזכות הבסיסית והיסודית להליך הוגן, הביאה את הפרקליט הצבאי הראשי למסקנה כי יש להורות על ביטול כתב האישום. ההחלטה התקבלה בתום בחינה כוללת של מכלול הנתונים והשלכותיהם המשפטיות.

דובר צה"ל הדגיש כי תפקידה של הפרקליטות הצבאית הוא לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו המבצעיות, לצד אכיפת הדין כלפי מי שפועלים בניגוד לחוק. עוד צוין כי נשות ואנשי הפרקליטות מצויים בלב הפעילות המבצעית והמשפטית של הצבא, וכי קציני היחידה עוסקים, גם בתקופת לחימה, במגוון רחב של משימות וממשיכים למלא את תפקידם במסירות, בענייניות ובמקצועיות.

הרמטכ"ל עודכן בפרטי ההחלטה, והביע תמיכה בפרקליט הצבאי הראשי. לפי הודעת דובר צה"ל, הרמטכ"ל חיזק, העריך וגיבה את עבודתו של הפצ"ר, והדגיש את הערכתו לתהליך שבוצע מאז כניסתו לתפקיד.

עם זאת, נוכח מה שהוגדר "כשל מקצועי חמור" בפרשה, הנחה הרמטכ"ל להפיק לקחים ולנקוט צעדים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. עוד הובהר כי עצמאותה המקצועית של הפרקליטות הצבאית מהווה עקרון יסוד בצה"ל, וכי יש להבטיח את המשך פעילותה המקצועית והעצמאית גם בימי לחימה.

בהקשר זה צוין כי כלל הקצינים המעורבים בפרשה הושעו משירות עם גילויה. הרמטכ"ל הורה להשלים בהקדם את בחינת ההליכים הסגליים בעניינם, כחלק מהמאמצים להסדרת הטיפול המערכתי בפרשה.

ההודעה מסכמת כי הפרקליטות הצבאית תמשיך לפעול במסגרת תפקידה, תוך שמירה על איזון בין צורכי הביטחון והמבצעיות לבין עקרונות המשפט וההליך ההוגן.

קראו את ההחלטה – לחצו כאן

פרשנות "מעקב": ביטול האישום מצית קרב דיבה חדש

בצל ביטול כתב האישום נגד לוחמי כוח 100 בפרשת "שדה תימן", הודיע עורך הדין אפרים דמרי על החרפה דרמטית של המאבק המשפטי: הכפלת סכום תביעת הדיבה שהגיש נגד הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, וכן נגד ערוץ 12 והכתב גיא פלג, מסכום של חמישה מיליון שקלים לעשרה מיליון שקלים.

דמרי ציין כי הוא נכון להגדיל את סכום התביעה אף לעשרים מיליון שקלים, בכפוף לגיוס תרומות למימון האגרות, והדגיש כי התביעה נגד הפצ"רית לשעבר מוגשת באופן אישי. לדבריו, ברשותו ראיות המלמדות על מעורבותה הישירה בפרשה.

ההודעה נמסרה לאחר החלטת הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, להורות על ביטול כתב האישום נגד חמישה מלוחמי כוח 100. ההחלטה התקבלה בעקבות בחינה מחודשת של מכלול הראיות והנסיבות, ובכך נחתמה תקופה ממושכת של התדיינות משפטית שנמשכה כשנה וחצי. בהודעת דובר צה"ל צוין כי ביטול האישומים נבע, בין היתר, מהתגלות כשלים מהותיים ומהפגיעה בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, העניק גיבוי מלא להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי והגדיר את השתלשלות האירועים כ"כשל מקצועי חמור". זמיר הורה על הפקת לקחים מיידית ועל השלמת הבדיקה הסגלית בעניינם של כלל הקצינים המעורבים בפרשה, אשר הושעו משירותם בעקבות חשיפתה.

התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו לבוא. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, בירך על ההחלטה וציין כי "הצדק נעשה", תוך ביקורת על אופן ניהול ההליך. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגדיר את ביטול האישומים ככתב אישום ציבורי נגד מערכת המשפט והגורמים שהובילו להגשתם. שר התקשורת, שלמה קרעי, קרא לערוץ 12 לערוך "חשבון נפש אמיתי ולהתנצל בפני הציבור".

גם בזירה הכלכלית ציבורית נשמעו קולות תמיכה בלוחמים. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הודיע כי הקרן שהקים תסייע במימון ההליך המשפטי, והדגיש כי לשיטתו "על דיבה משלמים וביוקר". השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה כ"תיקון העוול", והביעה הערכה לעורכי הדין שליוו את הלוחמים בהתנדבות.

צילום: גיא פלג – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי; דובר צה"ל.

הפוסט ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

התכתשות חריפה ברשתות החברתיות בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי התלקחה לאחר החלטה משפטית בעניינו של קטין בן 16 החשוד בתכנון פיגוע. בעוד בן גביר מגדיר את החשוד כמחבל, טיבי טוען כי מדובר בקטין שאינו מואשם בביצוע פיגוע וכי בית המשפט כבר הורה לשחררו לחלופת מעצר.

המערכת הפוליטית סערה ב-2 במרץ 2026 בעקבות חילופי דברים חריפים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, סביב פרשת מעצרו של קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור.

העימות החל לאחר פרסום ברשת X של השר בן גביר, שבו התייחס להחלטה שיפוטית בעניינו של החשוד. בפוסט כתב השר:

"זה חאלד כבוב, שופט בבית המשפט העליון.

הוא החליט בעיצומה של המלחמה לשחרר ממעצר מחבל שהחליט להצטרף לדאע"ש ולבצע פיגוע.

יש למישהו ספק בצד של מי הוא במלחמה הזו?".

הדברים עוררו תגובות רבות ברשת, ובהמשך פרסם חבר הכנסת אחמד טיבי תגובה חריפה משלו, שבה תקף את השר בן גביר ואת התבטאותו. בפוסט שפרסם כתב טיבי:

"מדובר בקטין בן 16.
ב. הקטין לא מואשם בכך שהחליט ‘לבצע פיגוע’.
ג. המלצת שירות המבחן היתה לשחררו לחלופת מעצר.
ד. גם השופט שרמן בבית משפט השלום הורה על שחרור הקטין ממעצר. זה אותו שופט שהאריך שלוש פעמים את מעצרה של יולנדה יבור. גם הוא בצד של איראן?"

בהמשך הפוסט תקף טיבי את השר בן גביר באופן אישי והוסיף:

"גם בן גביר הנער נופף בסמל הקדילק ואיים לרצוח את יצחק רבין. בן גביר המחבל המורשע שוחרר כמה פעמים בשל היותו קטין בעבר."

עוד כתב טיבי כי אם מבקשים להבין כיצד פועלים משטרים טוטליטריים, הרי שלדבריו התהליך מתחיל בפגיעה באליטה האינטלקטואלית והמשפטית, ממשיך בנישול כלכלי, לאחר מכן בדה-לגיטימציה אזרחית מלאה, ורק לאחר מכן מגיעה האלימות הפיזית. בהקשר זה כתב כי כך, לדבריו, פעלו המשטרים כלפי יהודים בשנות השלושים.

בסיום הפוסט הוסיף טיבי כי לדבריו "הציוצים של שקלי ובן גביר היו יכולים להיות אותנטיים יותר בגרמנית".

העימות הפוליטי נסוב סביב הגדרת מעמדו של החשוד – קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור. בעוד טיבי מדגיש כי מדובר בקטין וכי לשיטתו אין כתב אישום בגין החלטה לבצע פיגוע, השר בן גביר הציג את המקרה כמעשה טרור והגדיר את החשוד כמחבל שניסה להצטרף לארגון דאע"ש ולבצע פיגוע.

לאורך השנים תועדו מקרים שבהם היו מעורבים קטינים ואף נערים צעירים בפעילות טרור ובפיגועים קטלניים.

אחד המקרים הידועים התרחש ב-1 בנובמבר 2004, כאשר מחבל מתאבד ביצע פיגוע בשוק הכרמל בתל אביב. סמוך לשעה 11:15 בבוקר פוצץ המחבל מטען חבלה סמוך לדוכן ירקות בדרום השוק. המטען, שהכיל חומר נפץ במשקל כחמישה קילוגרמים והוטמן בתוך בקבוק חלב, גרם להרג של שלושה בני אדם ולפציעתם של יותר מחמישים נוספים.

שלושת ההרוגים בפיגוע היו שמואל לוי, בן 65 מיפו, לאה לוין, בת 64 מגבעתיים, וטטיאנה אקרמן, בת 32 מתל אביב. בין הפצועים היו נפגעים במצב אנוש וקשה לצד נפגעים במצב קל עד בינוני.

ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין נטל אחריות לפיגוע והודיע כי ביצע אותו בתגובה לחיסולים של בכירים בארגון ולמה שכינה "טבח שמבצעת ישראל בשטחים".

למעשה, במערכת הביטחון בישראל ציינו באותה עת כי גילו של המחבל היה כ-15 בלבד. עאמר אל-פאר נמנה עם המחבלים המתאבדים הצעירים ביותר בתקופת האינתיפאדה השנייה.

צילום מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי מגן על חשוד בטרור; בן גביר: מדובר במחבל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בן גביר נגד אחמד טיבי. השר לביטחון לאומי תוקף את ח"כ טיבי בעקבות אמירות כלפי דובר המשטרה.

בימים האחרונים נרשמה התכתשות פומבית חריגה בין השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, על רקע אמירות שנאמרו בשידור חי בערוץ 13. במהלך השידור כינה ח"כ טיבי את דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, בביטוי פוגעני, התנהלות שאינה מקובלת במדינת חוק.

במוקד העימות עומדות התבטאויות קשות שיוחסו לח"כ אחמד טיבי כלפי דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, כאשר במהלך שידור חי כינה אותו טיבי במילים: "אתה אפס". אמירה זו, שנאמרה בפומבי ובשידור, עוררה תגובות נזעמות מצד גורמים פוליטיים ומערכתיים, והובילה להסלמה מילולית חריגה בין הצדדים.

בתגובה לדברים, תקף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את ח"כ טיבי באופן חריף. בהצהרה פומבית מסר בן גביר:
"תומך הטרור אחמד טיבי, תתבייש. נקה את הפה לפני שאתה מדבר על דובר משטרת ישראל. המאפיה נמצאת אצל החברים שלך בתראבין, והמשטרה מפרקת את המאפיה הזו".

בן גביר, האמון מתוקף תפקידו על מערכת ביטחון הפנים והמשטרה, הציב את הדברים בהקשר רחב יותר של מאבק בפשיעה המאורגנת, והדגיש את פעילות המשטרה נגד ארגוני פשיעה, תוך דחיית הטענות וההתקפות שהופנו כלפי דובריה. דבריו שיקפו קו תקיף של גיבוי מלא למשטרת ישראל ולנציגיה, והבהרה כי לא יתקבלו מתקפות אישיות כלפי קצינים ודוברים במסגרת מילוי תפקידם.

מן הצד השני, ח"כ אחמד טיבי לא חזר בו מדבריו. מעל דוכן הכנסת, התייחס טיבי לעימות המתוקשר עם דובר המשטרה ואמר:
"מה אתה חושב, שאתה יכול להתנפל על אחמד טיבי ואני אשתוק?"

דברים אלה נאמרו במליאה, והוצגו כהמשך ישיר לעימות הציבורי, תוך שטיבי מבהיר כי אין בכוונתו להימנע מעימותים מילוליים כאשר הוא סבור שנעשה לו עוול או כאשר הוא מותקף, לשיטתו, בזירה הציבורית.

השימוש בביטויים חריפים כלפי קצין משטרה בכיר, ובפרט בשידור חי, חצה קו אדום ביחסי הכנסת עם גורמי אכיפת החוק. מדובר בהתבטאות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי השיח הממלכתי המצופה מחברי כנסת, במיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור הנושאים באחריות ציבורית רחבה.

נכון לשעה זו, לא פורסמה הודעה בדבר נקיטת צעדים משמעתיים או פרלמנטריים בעקבות ההתבטאויות. עם זאת, הדיון הציבורי בשאלת גבולות השיח הלגיטימי, אחריותם הציבורית של נבחרי הציבור והיחס הראוי למערכת אכיפת החוק, ממשיך להתנהל בעוצמה ובמרכז סדר היום הציבורי.

נדגיש: "תומך טרור", ח"כ אחמד טיבי (כפי שציין השר איתמר בן גביר, השר לביטחון הלאומי), מקבל שכר מכספי יהודים וישראלים, ואולם דומה כי אינו אוהד את מדינת ישראל, ולעיתים אף פועל נגדה ("הכסף אינו מסריח").

קבלת שכר בשקלים מקופת הציבור אינה מהווה, כשלעצמה, ביטוי לתמיכה במדינת ישראל – ולעיתים אף להפך.

צילום: איתמר בן גביר – אתר הכתב; צילום ח"כ אחמד טיבי – האתר rabbiavishafran.com. שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אחמד טיבי מוכתר כתומך טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.