סערה פוליטית ובין לאומית מטלטלת בימים האחרונים את מערכות השלטון והדיפלומטיה בישראל, בעקבות תיעודים וסרטונים שפרסם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ממתקן המעצר בנמל אשדוד. בסרטונים, אשר עוררו גלי הדף נרחבים, נראה השר כשהוא מנופף בדגל המדינה ומשמיע את המנון המדינה לפעילי משט ה"סומוד" בעודם כפותים על הרצפה. השר אף הוסיף כיתוב פרובוקטיבי לסרטון שבו נכתב: "ככה אנחנו מקבלים את תומכי הטרור, Welcome to Israel".

האירוע, שאמור היה להסתיים בגירוש שקט ותחת מעטה תקשורתי נמוך על פי דרישת משרד החוץ ומערכת הביטחון, הפך תוך שעות בודדות לזירת התגוששות פומבית וגרר גינויים חריפים חסרי תקדים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער. אלו האשימו את בן גביר בגרימת נזק אסטרטגי מכוון למדינת ישראל לצורכי קמפיין בחירות אישי.

המערכת הדיפלומטית והביטחונית בסחרור: "נזק מודע לטווח ארוך"

את הביקורת הנוקבת והמפורטת ביותר השמיע היזם, איש השיווק הדיגיטלי והפרשן הבולט, סניה ולדברג. בפוסט חריף שפרסם ברשת החברתית פייסבוק, ניתח ולדברג את השלכות העומק של התנהלות השר לביטחון לאומי, והאשים אותו בראייה קצרת טווח ובחוסר הבנה מוחלט של הזירה הבין-לאומית.

"הבן אדם פשוט לא חושב על ההשלכות למעשיו," כתב ולדברג בהתייחסו לבן גביר. "או שחושב, ומבין שהוא עשה אחלה קמפיין בחירות וכל השאר לא מעניין אותו".

ולדברג פירט בשורה של סעיפים נוקבים את שרשרת הכשלים הדרמטית שנוצרה, לטענתו, ישירות כתוצאה מפעילותו של השר:

• קריסת מדיניות העמום התקשורתי: מדינת ישראל ניסתה להימנע ככל האפשר מסיקור של האירוע, במטרה למנוע מחברי המשט את מבוקשם – תשומת לב בין לאומית. כתוצאה מפעולתו של בן גביר, המדינה נכשלה במשימה זו לחלוטין.

• זעם בצמרת המקצועית: כל עובדי משרד החוץ, דובר צה"ל, ראש הממשלה והשגרירויות כועסים על השר, אך הוא, כדברי ולדברג, "יודע" טוב יותר מכולם.

• הפיכת הפעילים לגיבורים: חברי המשט, שנעצרו ושוחררו כמעט כולם בחזרה לביתם, צפויים להתקבל בשדות התעופה במדינותיהם בגל של כותרות, ראיונות וכלי תקשורת. במקום להצטייר כ"ילדי צומי מפונקים", הפכו הפעילים לגיבורים בארצותיהם, תוך הפצת המסר כי עברו התעללות על ידי "הישות הציונית".

• משבר דיפלומטי חריף: שגרירים ישראלים כבר זומנו לשיחות נזיפה בבירות העולם, ולפחות עשר מדינות – בהן מדינות ידידותיות לישראל – כבר פרסמו גינויים רשמיים, כאשר הרשימה צפויה להתארך.

• איום על הסחר וההצטיידות הביטחונית: משרד החוץ נאלץ לעבוד מסביב לשעון כדי למנוע הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, העלולה להוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית ובסחר בתחמושת, אשר מדינת ישראל זקוקה לה באופן דחוף ביותר.

"באמת שהייתי סבלני כלפי בן גביר ונמנעתי מלתקוף אותו", סיכם ולדברג את דבריו החריפים. "אבל יש גבול לכל תעלול. מדובר בחוליגן שעושה נזק למדינת ישראל כי בא לו להצטלם ולעשות קמפיין". הפרשן אף הדגיש כי מצביעיו של השר בוחרים להתעלם מכך שהוא נכשל "כמעט בכל קטגוריה שנמצאת תחת אחריותו", למרות הפצת סרטונים שבהם הוא נראה מתעמת באזור הדרום ומצהיר על טיפול בתופעת הפרוטקשן – אשר בפועל הולכת ומחמירה.

מתקפה חזיתית בממשלה: "גרמת ביודעין נזק למדינה"

הביקורת הציבורית תורגמה מיד לעימות חזיתי חסר תקדים בתוך קבינט השרים. שר החוץ, גדעון סער, יצא במתקפה ישירה ופומבית נגד עמיתו לשולחן הממשלה. בציוץ שפרסם ברשת החברתית X, כתב השר סער:

"גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה. הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים – מחיילי צה"ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים. לא, אתה לא הפנים של ישראל".

אל עמדת שר החוץ הצטרף באופן חריג גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מתח ביקורת פומבית מפורשת על השר לביטחון לאומי. נתניהו הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "האופן שבו השר בן גביר נהג בפעילי המשט אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והנורמות של מדינת ישראל".

בקרב גורמי המשפט והממשל הודגש כי על אף שפעילי המשט אכן עברו על חוקי המדינה, ניסו לייצר פרובוקציה מכוונת ואף מחזיקים בעמדות אנטישמיות, מדינה ריבונית מחויבת לשמור על ממלכתיות, רמה מקצועית גבוהה ועל עקרונות החוק. החוק הישראלי אינו מתיר השפלה של עצורים, בפרט כאשר מדובר בשלב המעצר הראשוני ובטרם ניתן גזר דין בעניינם על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.

תגובת בן גביר: "הפסקנו להיות ילד כאפות"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דחה מכול וכול את הביקורת שהוטחה בו וסירב להביע חרטה על מעשיו או על פרסום התיעודים. בתגובה רשמית שהפיץ, בחר השר לתקוף בחזרה את עמיתיו לממשלה ואת ראשי מערכת החוץ:

"יש כאלה בממשלה שעדין לא הבינו איך צריך להתנהג עם תומכי טרור", טען בן גביר. "מצופה משר החוץ של ישראל להבין כי ישראל הפסיקה להיות ילד כאפות. מי שמגיע לשטח שלנו לתמוך בטרור ולהזדהות עם חמאס יחטוף ולא ניתן לו את הלחי השנייה".

הרקע המשפטי: מפעיל ימין קיצוני לכיסא השר לביטחון לאומי

הסערה הנוכחית שוב מפנה את זרקור המדיה אל עברו השנוי במחלוקת של השר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר, המכהן כיושב ראש מפלגת "עוצמה יהודית" וחבר כנסת מטעמה, הוא עורך דין במקצועו ומי שצמח כפעיל ימין קיצוני בולט.

לאורך השנים הוגשו נגד בן גביר עשרות כתבי אישום, והוא צבר לחובתו שמונה הרשעות פליליות בגין עבירות שונות שביצע בעברו. המרכזיות שבהן כוללות:

• תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות: בשנת 2007 הורשע בן גביר בעבירות של תמיכה בארגון הטרור "כך" והסתה לגזענות, וזאת בעקבות הנפת שלטים בעלי אופי קיצוני.

• עבירות סדר ציבורי: בעברו נרשמו לחובתו גם הרשעות בגין התפרעות, השחתת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

יצוין כי רק בשנה שעברה, במהלך דיון שנערך בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעניין מינויו ועברו הפלילי, הצהיר בן גביר בפני השופטים כי הוא נמצא היום "במקום אחר, בוגר יותר, עם תובנות אחרות".

ואולם, נוכח האירועים האחרונים בנמל אשדוד והתגובות החריפות מצד צמרת המדינה, נראה כי פקע סבלנותם של שותפיו לקואליציה, והשאלה האם התנהלותו משרתת את האינטרס הלאומי או פוגעת בו באופן אנוש, הופכת לעימות המרכזי המאיים על יציבות המערכת הממשלתית והמדינית בישראל.

צילום שפורסם על ידי איתמר בן גביר בעצמו ברשת X – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

צילומי ראש הממשלה, גדעון סער ואיתמר בן גביר נלקחו מאתר הכנסת ומהרשתות החברתיות הרשמיות; כמו כן, צילום סניה ולדברג נלקח מעמוד הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט איתמר בן גביר, מחריב את הביטחון הלאומי ופוגע במדינת ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב-13 במרץ 2026 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", שעסקה בחשדות להתעללות בעציר ביטחוני במתקן כליאה בדרום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של התשתית הראייתית ושל מכלול הנסיבות שהתפתחו לאורך ההליך, ובכך נחתם שלב מרכזי בפרשה שעמדה במוקד דיון ציבורי ומשפטי רחב.

הפרשה זכתה לחשיפה נרחבת לאחר שידור תיעוד מרכזי במהדורת חדשות 12, במסגרת דיווחו של הכתב המשפטי גיא פלג. פרסום החומרים עורר תגובות חריפות בזירה הציבורית והמשפטית, לרבות ביקורת מצד גורמים שטענו לפגיעה אפשרית בזכויות הנאשמים ולהשלכות תדמיתיות שנגרמו להם בעקבות הסיקור התקשורתי.

בכתבה שפורסמה לאחר ביטול כתב האישום צוטט עורך דין המייצג את הלוחמים, אשר טען כי ההחלטה מחזקת את טענות ההגנה בדבר פגיעה בזכות להליך הוגן, הדלפות מחקירה ונזק תדמיתי שנגרם למרשיו. לדבריו, התביעה האזרחית שהוגשה נגד גורמים שונים, ובהם גורמים תקשורתיים, נועדה לבחון את אחריותם לפרסומים שנעשו במהלך החקירה.

קרא עוד – לחץ כאן

ההתפתחויות המשפטיות והציבוריות סביב הפרשה לא נותרו בגבולות המערכת המשפטית בלבד. שורה של התבטאויות במערכת הפוליטית ליוו את ביטול כתב האישום: שר הביטחון ישראל כ"ץ ציין כי "הצדק נעשה", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את ההחלטה עדות לכשלים מערכתיים, שר התקשורת שלמה קרעי קרא לערוץ 12 לערוך חשבון נפש ציבורי, ואילו שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הודיע כי הקרן שהקים תסייע ללוחמים במסגרת תביעות הדיבה. גם השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה "תיקון עוול".

על רקע מכלול האירועים, פנתה מערכת "מעקב" ביום 13 במרץ 2026 לכתב המשפטי גיא פלג בבקשה לקבל את תגובתו המקצועית והעדכנית להשלכות ביטול כתב האישום על הסיקור שניתן לפרשה, וכן להליכים המשפטיים הנוגעים לשמו. הפנייה נעשתה במסגרת עבודה עיתונאית ומתוך מטרה להציג תמונת מצב מלאה, מאוזנת ומדויקת ככל האפשר.

התגובה שהתקבלה כללה שורה קצרה בלבד: "עיתונאי? לא נראה". נוסח זה נמסר ללא פירוט, הסבר או התייחסות עניינית לשאלות שהופנו. אופן המענה עורר תחושה של זלזול והותיר את הסוגיות המהותיות, הנוגעות לסיקור הפרשה ולשיח הציבורי שהתפתח בעקבותיה, ללא מענה מספק.

האירוע שב ומחדד את השיח הציבורי באשר לגבולות האחריות המקצועית המוטלת על עיתונאים, במיוחד במצבים שבהם עיתונאי בכיר – כדוגמת גיא פלג – הופך בעצמו למושא לביקורת או לפניות תגובה. מצבים מסוג זה מציבים למבחן את אמות המידה המקצועיות ואת תפיסת שליחותה הציבורית של העיתונות.

שאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין חובת השקיפות והצורך במתן מענה לציבור ניצבת בלב הדיון, בפרט כאשר מדובר בפרשות רגישות בעלות השלכות משפטיות ותדמיתיות רחבות. הדיון מחדד את הציפייה לניהול שיח ענייני, שקול ומבוסס, גם בעת מחלוקת מקצועית או ביקורת ציבורית.

בחירה להשיב באופן שנתפס כמצומצם או בלתי ענייני מעלה תהיות ביחס לאופן מימוש האחריות המקצועית כלפי עמיתים וכלפי הציבור. אף שזכותו של כל גורם לבחור אם להגיב לפנייה תקשורתית, אופי המענה עשוי להשפיע על האופן שבו נתפסים דמותו הציבורית ומידת מחויבותו לנורמות של עיתונות אחראית ומקצועית.

מעמד עיתונאי לפי נוחות הסיקור

מתגלה פרדוקס מובהק: בעבר, במסגרת סיקור שעסק במעצרי כעיתונאי עצמאי במהלך הפגנה, בחן צוות חדשות 12 את התיעוד העיתונאי שהצגתי ואת התלונה שהוגשה מטעמי למח"ש. באותה כתבה צוין במפורש, מפי גיא פלג, כי פעלתי במסגרת תפקידי העיתונאי וכי מעמדי המקצועי לא הוטל בספק.

באותה עת הועברה למחלקת התחקירים של ערוץ 12 גם תעודת העיתונאי, וגיא פלג, יחד עם עמיתיו, פרסם כתבה מקיפה שעסקה בנסיבות המעצר. צוותו אף פנה לדוברות המשטרה וקיבל תגובות רשמיות, אשר שולבו במסגרת הסיקור.

באותה תקופה נחשבתי, הלכה למעשה, לעיתונאי לגיטימי ומקצועי – מסקנה שנלמדה גם מאופן הסיקור עצמו. ואולם, נדמה כי בהתקיים זיקה אינטרסנטית מסוימת, הכרה זו מתעצבת בהתאם לנסיבות: אז נתפסתי כעיתונאי הראוי להתייחסות ולבדיקה מקצועית, ואילו כיום, בחלוף כשנה וחצי, משאני מציג שאלות מקצועיות נוקבות, נדמה כי מעמדי העיתונאי מוטל לפתע בספק.

ראוי לציין כי לא נתבקשה הצגת תעודת עיתונאי, ולא נערכה בחינה עניינית של מעמדי המקצועי. תחת זאת, ננקטה – ככל הנראה – גישה מזלזלת, שבמסגרתה החליט מר פלג, על דעת עצמו, כי אינני עוד עיתונאי. מצב דברים זה מעורר תהיות כבדות באשר לאחידות הסטנדרטים המקצועיים ולמידת עקביותם.

צילום: ערוץ 12 – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

במקביל, ניסיונות לקבל את תגובתו של עורך הדין אפרים דמרי לא נשאו פרי עד למועד הפרסום. בוצעו פניות טלפוניות ואף הועברה פנייה כתובה, ובמסגרתן התבקשנו להעביר קישור לאתר "מעקב". חרף זאת, לא התקבלה תגובה, באופן העשוי להעיד כי הפנייה לא נענתה או שלא נמצאה ראויה למענה לשיטתו.

פרשת "שדה תימן" ממשיכה אפוא להוות מוקד לבחינה מחודשת של גבולות הסיקור העיתונאי, של יחסי הגומלין בין מערכת המשפט לתקשורת ושל השפעת פרסומים מוקדמים על הליכים משפטיים רגישים. ביטול כתב האישום אינו מסיים את ההשלכות המשפטיות והציבוריות של האירועים, וההליכים האזרחיים והדיון הציבורי צפויים להימשך.

בתוך כך, מתחדדת השאלה באיזו מידה רשאים כלי תקשורת להסתמך על חומרי חקירה מתהווים, ומהי האחריות הנלווית לפרסום תיעוד בעל פוטנציאל השפעה רחב. הדיון סביב התנהלות גורמים תקשורתיים בפרשה זו ממחיש את המתח המתמשך בין הצורך לחשוף מידע בעל עניין ציבורי לבין החובה להגן על זכויות הפרט ועל עקרונות ההליך ההוגן.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות כי סוגיות של אתיקה עיתונאית אינן מסתיימות בפרסום עצמו, אלא ממשיכות להתברר גם לאחריו — הן בזירה המשפטית והן במרחב הציבורי. שאלות של מקצועיות, אחריות וגבולות השיח התקשורתי נותרות במרכז תשומת הלב, כאשר כל פרשה מסוג זה מוסיפה נדבך נוסף לדיון המתמשך על תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית.

הפוסט גיא פלג במבוי מקצועי: כשהשאלות מתחדדות, הכתב בוחר בבריחה ובזלזול הופיע לראשונה ב-מעקב.

דובר צה"ל הודיע כי הפרקליט הצבאי הראשי הורה על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", בעקבות התפתחויות משמעותיות שחלו מאז הגשתו. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה של כלל השיקולים, הראיות והנסיבות הרלוונטיות, ונוגעת לחמשת הנאשמים בתיק.

לפי ההודעה, ההכרעה נבעה ממכלול נסיבות חריגות אשר הצטברו במהלך ההליך. בין השיקולים המרכזיים שצוינו נכללה המורכבות ביחס לתשתית הראייתית הקיימת, אשר הוגדרה כמאתגרת מבחינת היכולת לבסס את האישומים. בנוסף, הוזכר שחרורו של העציר הביטחוני לעזה, צעד אשר נשא השלכות מהותיות במישור הראייתי והוסיף נדבך נוסף למורכבות הכוללת של התיק.

עוד צוין כי במסגרת ההכרעה נשקלה טענת "הגנה מן הצדק", הנוגעת להתנהלותם של גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ובמערכת אכיפת החוק בצה"ל. לפי הודעת דובר צה"ל, מדובר בנסיבות חריגות וחסרות תקדים אשר נבחנו כחלק בלתי נפרד מהערכת המצב הכוללת. לצד זאת, הודגש קושי פרוצדורלי הנוגע להעברת חומרי חקירה רלוונטיים מתיק חקירה המתנהל במשטרת ישראל, מצב אשר פגע, על פי ההודעה, בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

בהודעה נאמר כי הצטברותן של נסיבות אלה והשפעתן על הזכות הבסיסית והיסודית להליך הוגן, הביאה את הפרקליט הצבאי הראשי למסקנה כי יש להורות על ביטול כתב האישום. ההחלטה התקבלה בתום בחינה כוללת של מכלול הנתונים והשלכותיהם המשפטיות.

דובר צה"ל הדגיש כי תפקידה של הפרקליטות הצבאית הוא לאפשר לצה"ל לעמוד במשימותיו המבצעיות, לצד אכיפת הדין כלפי מי שפועלים בניגוד לחוק. עוד צוין כי נשות ואנשי הפרקליטות מצויים בלב הפעילות המבצעית והמשפטית של הצבא, וכי קציני היחידה עוסקים, גם בתקופת לחימה, במגוון רחב של משימות וממשיכים למלא את תפקידם במסירות, בענייניות ובמקצועיות.

הרמטכ"ל עודכן בפרטי ההחלטה, והביע תמיכה בפרקליט הצבאי הראשי. לפי הודעת דובר צה"ל, הרמטכ"ל חיזק, העריך וגיבה את עבודתו של הפצ"ר, והדגיש את הערכתו לתהליך שבוצע מאז כניסתו לתפקיד.

עם זאת, נוכח מה שהוגדר "כשל מקצועי חמור" בפרשה, הנחה הרמטכ"ל להפיק לקחים ולנקוט צעדים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. עוד הובהר כי עצמאותה המקצועית של הפרקליטות הצבאית מהווה עקרון יסוד בצה"ל, וכי יש להבטיח את המשך פעילותה המקצועית והעצמאית גם בימי לחימה.

בהקשר זה צוין כי כלל הקצינים המעורבים בפרשה הושעו משירות עם גילויה. הרמטכ"ל הורה להשלים בהקדם את בחינת ההליכים הסגליים בעניינם, כחלק מהמאמצים להסדרת הטיפול המערכתי בפרשה.

ההודעה מסכמת כי הפרקליטות הצבאית תמשיך לפעול במסגרת תפקידה, תוך שמירה על איזון בין צורכי הביטחון והמבצעיות לבין עקרונות המשפט וההליך ההוגן.

קראו את ההחלטה – לחצו כאן

פרשנות "מעקב": ביטול האישום מצית קרב דיבה חדש

בצל ביטול כתב האישום נגד לוחמי כוח 100 בפרשת "שדה תימן", הודיע עורך הדין אפרים דמרי על החרפה דרמטית של המאבק המשפטי: הכפלת סכום תביעת הדיבה שהגיש נגד הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, וכן נגד ערוץ 12 והכתב גיא פלג, מסכום של חמישה מיליון שקלים לעשרה מיליון שקלים.

דמרי ציין כי הוא נכון להגדיל את סכום התביעה אף לעשרים מיליון שקלים, בכפוף לגיוס תרומות למימון האגרות, והדגיש כי התביעה נגד הפצ"רית לשעבר מוגשת באופן אישי. לדבריו, ברשותו ראיות המלמדות על מעורבותה הישירה בפרשה.

ההודעה נמסרה לאחר החלטת הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, להורות על ביטול כתב האישום נגד חמישה מלוחמי כוח 100. ההחלטה התקבלה בעקבות בחינה מחודשת של מכלול הראיות והנסיבות, ובכך נחתמה תקופה ממושכת של התדיינות משפטית שנמשכה כשנה וחצי. בהודעת דובר צה"ל צוין כי ביטול האישומים נבע, בין היתר, מהתגלות כשלים מהותיים ומהפגיעה בזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, העניק גיבוי מלא להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי והגדיר את השתלשלות האירועים כ"כשל מקצועי חמור". זמיר הורה על הפקת לקחים מיידית ועל השלמת הבדיקה הסגלית בעניינם של כלל הקצינים המעורבים בפרשה, אשר הושעו משירותם בעקבות חשיפתה.

התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו לבוא. שר הביטחון, ישראל כ"ץ, בירך על ההחלטה וציין כי "הצדק נעשה", תוך ביקורת על אופן ניהול ההליך. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגדיר את ביטול האישומים ככתב אישום ציבורי נגד מערכת המשפט והגורמים שהובילו להגשתם. שר התקשורת, שלמה קרעי, קרא לערוץ 12 לערוך "חשבון נפש אמיתי ולהתנצל בפני הציבור".

גם בזירה הכלכלית ציבורית נשמעו קולות תמיכה בלוחמים. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הודיע כי הקרן שהקים תסייע במימון ההליך המשפטי, והדגיש כי לשיטתו "על דיבה משלמים וביוקר". השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה כ"תיקון העוול", והביעה הערכה לעורכי הדין שליוו את הלוחמים בהתנדבות.

צילום: גיא פלג – מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי; דובר צה"ל.

הפוסט ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן" הופיע לראשונה ב-מעקב.

התכתשות חריפה ברשתות החברתיות בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי התלקחה לאחר החלטה משפטית בעניינו של קטין בן 16 החשוד בתכנון פיגוע. בעוד בן גביר מגדיר את החשוד כמחבל, טיבי טוען כי מדובר בקטין שאינו מואשם בביצוע פיגוע וכי בית המשפט כבר הורה לשחררו לחלופת מעצר.

המערכת הפוליטית סערה ב-2 במרץ 2026 בעקבות חילופי דברים חריפים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, סביב פרשת מעצרו של קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור.

העימות החל לאחר פרסום ברשת X של השר בן גביר, שבו התייחס להחלטה שיפוטית בעניינו של החשוד. בפוסט כתב השר:

"זה חאלד כבוב, שופט בבית המשפט העליון.

הוא החליט בעיצומה של המלחמה לשחרר ממעצר מחבל שהחליט להצטרף לדאע"ש ולבצע פיגוע.

יש למישהו ספק בצד של מי הוא במלחמה הזו?".

הדברים עוררו תגובות רבות ברשת, ובהמשך פרסם חבר הכנסת אחמד טיבי תגובה חריפה משלו, שבה תקף את השר בן גביר ואת התבטאותו. בפוסט שפרסם כתב טיבי:

"מדובר בקטין בן 16.
ב. הקטין לא מואשם בכך שהחליט ‘לבצע פיגוע’.
ג. המלצת שירות המבחן היתה לשחררו לחלופת מעצר.
ד. גם השופט שרמן בבית משפט השלום הורה על שחרור הקטין ממעצר. זה אותו שופט שהאריך שלוש פעמים את מעצרה של יולנדה יבור. גם הוא בצד של איראן?"

בהמשך הפוסט תקף טיבי את השר בן גביר באופן אישי והוסיף:

"גם בן גביר הנער נופף בסמל הקדילק ואיים לרצוח את יצחק רבין. בן גביר המחבל המורשע שוחרר כמה פעמים בשל היותו קטין בעבר."

עוד כתב טיבי כי אם מבקשים להבין כיצד פועלים משטרים טוטליטריים, הרי שלדבריו התהליך מתחיל בפגיעה באליטה האינטלקטואלית והמשפטית, ממשיך בנישול כלכלי, לאחר מכן בדה-לגיטימציה אזרחית מלאה, ורק לאחר מכן מגיעה האלימות הפיזית. בהקשר זה כתב כי כך, לדבריו, פעלו המשטרים כלפי יהודים בשנות השלושים.

בסיום הפוסט הוסיף טיבי כי לדבריו "הציוצים של שקלי ובן גביר היו יכולים להיות אותנטיים יותר בגרמנית".

העימות הפוליטי נסוב סביב הגדרת מעמדו של החשוד – קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור. בעוד טיבי מדגיש כי מדובר בקטין וכי לשיטתו אין כתב אישום בגין החלטה לבצע פיגוע, השר בן גביר הציג את המקרה כמעשה טרור והגדיר את החשוד כמחבל שניסה להצטרף לארגון דאע"ש ולבצע פיגוע.

לאורך השנים תועדו מקרים שבהם היו מעורבים קטינים ואף נערים צעירים בפעילות טרור ובפיגועים קטלניים.

אחד המקרים הידועים התרחש ב-1 בנובמבר 2004, כאשר מחבל מתאבד ביצע פיגוע בשוק הכרמל בתל אביב. סמוך לשעה 11:15 בבוקר פוצץ המחבל מטען חבלה סמוך לדוכן ירקות בדרום השוק. המטען, שהכיל חומר נפץ במשקל כחמישה קילוגרמים והוטמן בתוך בקבוק חלב, גרם להרג של שלושה בני אדם ולפציעתם של יותר מחמישים נוספים.

שלושת ההרוגים בפיגוע היו שמואל לוי, בן 65 מיפו, לאה לוין, בת 64 מגבעתיים, וטטיאנה אקרמן, בת 32 מתל אביב. בין הפצועים היו נפגעים במצב אנוש וקשה לצד נפגעים במצב קל עד בינוני.

ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין נטל אחריות לפיגוע והודיע כי ביצע אותו בתגובה לחיסולים של בכירים בארגון ולמה שכינה "טבח שמבצעת ישראל בשטחים".

למעשה, במערכת הביטחון בישראל ציינו באותה עת כי גילו של המחבל היה כ-15 בלבד. עאמר אל-פאר נמנה עם המחבלים המתאבדים הצעירים ביותר בתקופת האינתיפאדה השנייה.

צילום מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי מגן על חשוד בטרור; בן גביר: מדובר במחבל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בן גביר נגד אחמד טיבי. השר לביטחון לאומי תוקף את ח"כ טיבי בעקבות אמירות כלפי דובר המשטרה.

בימים האחרונים נרשמה התכתשות פומבית חריגה בין השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, על רקע אמירות שנאמרו בשידור חי בערוץ 13. במהלך השידור כינה ח"כ טיבי את דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, בביטוי פוגעני, התנהלות שאינה מקובלת במדינת חוק.

במוקד העימות עומדות התבטאויות קשות שיוחסו לח"כ אחמד טיבי כלפי דובר משטרת ישראל, קצין בכיר, כאשר במהלך שידור חי כינה אותו טיבי במילים: "אתה אפס". אמירה זו, שנאמרה בפומבי ובשידור, עוררה תגובות נזעמות מצד גורמים פוליטיים ומערכתיים, והובילה להסלמה מילולית חריגה בין הצדדים.

בתגובה לדברים, תקף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את ח"כ טיבי באופן חריף. בהצהרה פומבית מסר בן גביר:
"תומך הטרור אחמד טיבי, תתבייש. נקה את הפה לפני שאתה מדבר על דובר משטרת ישראל. המאפיה נמצאת אצל החברים שלך בתראבין, והמשטרה מפרקת את המאפיה הזו".

בן גביר, האמון מתוקף תפקידו על מערכת ביטחון הפנים והמשטרה, הציב את הדברים בהקשר רחב יותר של מאבק בפשיעה המאורגנת, והדגיש את פעילות המשטרה נגד ארגוני פשיעה, תוך דחיית הטענות וההתקפות שהופנו כלפי דובריה. דבריו שיקפו קו תקיף של גיבוי מלא למשטרת ישראל ולנציגיה, והבהרה כי לא יתקבלו מתקפות אישיות כלפי קצינים ודוברים במסגרת מילוי תפקידם.

מן הצד השני, ח"כ אחמד טיבי לא חזר בו מדבריו. מעל דוכן הכנסת, התייחס טיבי לעימות המתוקשר עם דובר המשטרה ואמר:
"מה אתה חושב, שאתה יכול להתנפל על אחמד טיבי ואני אשתוק?"

דברים אלה נאמרו במליאה, והוצגו כהמשך ישיר לעימות הציבורי, תוך שטיבי מבהיר כי אין בכוונתו להימנע מעימותים מילוליים כאשר הוא סבור שנעשה לו עוול או כאשר הוא מותקף, לשיטתו, בזירה הציבורית.

השימוש בביטויים חריפים כלפי קצין משטרה בכיר, ובפרט בשידור חי, חצה קו אדום ביחסי הכנסת עם גורמי אכיפת החוק. מדובר בהתבטאות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי השיח הממלכתי המצופה מחברי כנסת, במיוחד כאשר מדובר באנשי ציבור הנושאים באחריות ציבורית רחבה.

נכון לשעה זו, לא פורסמה הודעה בדבר נקיטת צעדים משמעתיים או פרלמנטריים בעקבות ההתבטאויות. עם זאת, הדיון הציבורי בשאלת גבולות השיח הלגיטימי, אחריותם הציבורית של נבחרי הציבור והיחס הראוי למערכת אכיפת החוק, ממשיך להתנהל בעוצמה ובמרכז סדר היום הציבורי.

נדגיש: "תומך טרור", ח"כ אחמד טיבי (כפי שציין השר איתמר בן גביר, השר לביטחון הלאומי), מקבל שכר מכספי יהודים וישראלים, ואולם דומה כי אינו אוהד את מדינת ישראל, ולעיתים אף פועל נגדה ("הכסף אינו מסריח").

קבלת שכר בשקלים מקופת הציבור אינה מהווה, כשלעצמה, ביטוי לתמיכה במדינת ישראל – ולעיתים אף להפך.

צילום: איתמר בן גביר – אתר הכתב; צילום ח"כ אחמד טיבי – האתר rabbiavishafran.com. שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אחמד טיבי מוכתר כתומך טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ביום שני האחרון, ה-24 בנובמבר, פרסם חבר הכנסת איימן עודה פוסט פרובוקטיבי ברשת החברתית X, שבו כינה את כוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיזם". הפרסום מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל בנוגע להסתה ולשון הרע, ומלווה באירוע שהתרחש במזרח ירושלים ושם זרקורים על רשת מורכבת של מימון זר, קשרים בעייתיים וניהול חשאי.

עודה כתב ברשת X: "בתיאטרון האבסורד שנקרא הכיבוש יש רגעים שאי אפשר לתאר במילים, רגעים של אכזריות טהורה. הביטו בילדים האלה: בוכים, מבוהלים, ילדים תמימים שבאו רק להשתתף במופע אמנותי בתיאטרון אל-חכוואתי שבירושלים המזרחית. הפאשיזם הולך ומתפשט, אבל שורשיו נטועים בכיבוש. לכן חייבים לסיים אותו, חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כי כולנו נולדנו בני חורין".

הרקע לפרסום הוא פשיטה שביצעה משטרת ישראל על תיאטרון אל-חכוואתי במזרח ירושלים ופיזור מופע ילדים שנערך שם. השר איתמר בן גביר הוציא צו לסגירת התיאטרון מכוח החוק ליישום הסכמי אוסלו בגדה המערבית וברצועת עזה. המשטרה פעלה על פי הצו, בטענה שקיים קשר בין האירוע בתיאטרון לרשות הפלסטינית וכי האירוע נערך ללא ההיתר הנדרש על פי החוק. המופע שפוזר נקרא "חלומות מתחת לעץ הזית" ותואר כמופע מוזיקלי של ילדים ובני נוער.

תיאטרון אל-חכוואתי אינו תיאטרון רגיל. הוא פועל בשטחה של מדינת ישראל אך מגדיר את עצמו כ"התיאטרון הלאומי הפלסטיני". התיאטרון מנהל חשבון בנק ברשות הפלסטינית, ולעיתים לרשם העמותות בישראל אין גישה לחשבון זה, ככל הנראה מדובר במצב המצביע על ניהול לא תקין.

אולם לא על כך הוצא צו הסגירה. לפי מקור בכוחות הביטחון, התיאטרון מחדיר בהצגות ילדים, החל מגיל שלוש, מסרים המלמדים ילדים ערבים ישראלים שהם "פלסטינים" ומעבירים תכנים שלא לאהוב את מדינת ישראל ולכאורה שלא לאהוב יהודים. המקור מסר כי כל ההצגות, מהצגות ילדים ועד הפקות למבוגרים, מהוות שנאה כלפי יהודים ולמדינת ישראל.

דברי חבר הכנסת עודה, המכנה בציבוריות את יהודים, את עם ישראל, שוטרים יהודים וכוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיסטים", מעלים שאלות משפטיות חמורות בדבר הסתה ולשון הרע. האבסורד הטמון בדבריו הוא שעודה משתכר מדי חודש מכספי הציבור של אותם "פאשיסטים" שאותם הוא מכנה בשמות.

בפרסום הסרטון שצורף למסר של עודה נכתב בערבית: "פועלים למנוע מן הילדים את הזכויות הבסיסיות ביותר, את משאלות ליבם ואת תחביביהם. בירושלים מוטלות מגבלות נרחבות שמטרתן לסכל כל ניסיון להבליט את זהותנו הפלסטינית באמצעות מורשתנו ותרבות הפולקלור שלנו". צו הסגירה לא הוצא סתם, ולפי דברי המקור, חומר ההצגות מסית לכאורה נגד מדינת ישראל.

בדיקה מעמיקה חושפת תמונה מורכבת של מימון זר וניסיונות הסתרה. בשבע השנים האחרונות קיבל התיאטרון מיליוני שקלים בתרומות מחוץ לארץ. בדוחותיו לרשם העמותות, התיאטרון ניסה להסתיר ולמחוק או לטשטש את שמות התורמים.

כעמותה הפועלת על פי חוקי מדינת ישראל, התיאטרון מחויב להיות שקוף כלפי הציבור, אולם גם הפרטים של יו"ר והנהלת התיאטרון הוסתרו מהציבור הרחב. רק לאחר ביקורת עומק שערך רשם העמותות ודרישתו לחשיפת שמות התורמים התגלה מקור המימון המרכזי.

אחד התורמים המרכזיים של התיאטרון הוא ארגון HBS, קרן היינריך בל (Heinrich Böll Foundation), קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית, אשר תרם מאות אלפי שקלים לתיאטרון. הבעיה ב-HBS איננה רק בכסף. לארגון יש אינטרס להחזיק תיאטרון בישראל המגדיר את עצמו כפלסטיני ואשר לכאורה מסית נגד ישראל. הארגון HBS תומך כלכלית ותקשורתית בארגוני טרור הפועלים באופן מכוון נגד מדינת ישראל.

קרן היינריך בל היא קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית ופועלת בתחומים של חינוך, דמוקרטיה, זכויות אדם וקיימות. לפי גורם שדיווח על כך, HBS שלחה בעבר מימון או הייתה קשורה מבחינת שותפות לכמה עמותות פלסטיניות שנחשדו בקשרים לגורמי קיצון או טרור. לדוגמה, לפי האתר NGO Monitor, HBS מימנה או הייתה קשורה לארגונים כמו Addameer. במקרים מסוימים, כמו כנס שזוהה עם השתתפות של חברי חמאס, HBS ארגנה את הכנס וככל הנראה תומכת בחמאס.

עמדות ופעילות פוליטית של HBS, לרבות שיתוף פעולה עם ארגונים פלסטיניים, קריאות מחאה ושיתוף לכאורה עם ארגון חמאס תחת כותרת "תמיכה בזכויות אדם", הביאו אותה תחת ביקורת של גורמים הטוענים לקשרים עם ארגונים חשודים. תחקירים מצביעים על מימון של ארגונים לא ממשלתיים שהועמדו בקשר עם קבוצות שהוגדרו כארגוני טרור.

אחד הדוברים של HBS, חסן יוסף, מתואר כבן לדמות מרכזית בתנועת חמאס בגדה המערבית וכמי שנעצר במשך שנים אחדות בידי רשויות ישראל. ארגון HBS מתייחס באופן רשמי לרשויות ישראל כאל "רשויות הכיבוש הישראליות". דוברים נוספים כוללים את יונס אל-ג'ארו, לשעבר מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ולאחר מכן יו"ר מועצת המנהלים של עמותת אל-דמיר לזכויות אדם בעזה.

על פי פרסום בעיתון "מקור ראשון" מיום 17 בנובמבר 2017, נחשף כי משרד קרן היינריך בל ברמאללה, קרן פוליטית הממומנת בידי ממשלת גרמניה ומשויכת למפלגת הירוקים, שותף בארגון כנס שכותרתו "האינתיפאדה של 1987: היסטוריה וזיכרון", לציון שלושים שנה לאינתיפאדה הפלסטינית הראשונה נגד ישראל. הכנס, שתוכנן להתקיים בעזה בין 24 ל-26 בנובמבר ובביירות בין 28 ל-30 באותו חודש, כלל ברשימת הדוברים משתתפים שהם חברים לשעבר או בהווה בארגוני הטרור חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין.

לפיכך, תיאטרון אל-חכוואתי פעל בכל הכוחות להסתיר את התורם המרכזי שלו. התורם HBS הוא מידע עובדתי – ארגון התומך בטרור מחזיק וגורם לתיאטרון פלסטיני בישראל להתקיים. כאשר חומר ההצגות הוא לכאורה הסתה, לא סתם התיאטרון קיבל צו סגירה וכוחות הביטחון הגיעו לאכוף את צו מדינת ישראל.

הנהלת התיאטרון מורכבת מערבים בעלי אזרחות ישראלית, האחראים על ניהולו בפועל. התיאטרון, כגוף מוסדי, מקבל מימון מארגון HBS, אשר על פי הטענות המועלות בעניינו מקיים, לכאורה, קשרים ישירים או עקיפים העלולים להתפרש כתמיכה בחמאס ובגורמים או פעילים בעלי אופי בעייתי.

חברי הוועד הם דימה אבו הלאל, האני גושה, וואל אבו ערפה, טארק סייד, סלאח עדאמה, עימאד מונה וראאד טוויל. רואה החשבון המבקר הוא סמיר סחאר (אליוסף סי פי איי), המוסמך לדווח הוא דינה וכילה, והיועץ המשפטי הוא עורך הדין סני חורי. ניסיונות ליצור קשר עם עורך הדין של התיאטרון, עם חברי הוועד ועם התיאטרון עצמו לקבלת תגובה לא צלחו.

התיאטרון מקבל גם תרומות מארגון SIDA, סוכנות סיוע ופיתוח בינלאומית שבדית, גוף ממשלתי הממומן מתקציב המדינה השבדי. הסוכנות תומכת בפרויקטים של סיוע, פיתוח, זכויות אדם, חינוך, בריאות וממשל דמוקרטי. התיאטרון לא הסתיר עובדה זו.

אולם דיווחים ומחקרים מצביעים כי SIDA מימנה, בעבר ובהווה, ארגונים פלסטיניים שלטענתם קשורים לגורמים קיצוניים או קבוצות שהוגדרו על ידי ישראל כארגוני טרור או בעלי קשרים לטרור. לדוגמה, לפי ארגון NGO Monitor, חלק ממקבלי המענקים של שבדיה דרך SIDA כללו ארגונים לא ממשלתיים שהואשמו בהטפה, הסתה והצדקת אלימות לאחר אירועי השביעי באוקטובר 2023.

הביקורת נגד SIDA, כפי שמוצגת על ידי NGO Monitor ומחקרים אקדמיים, טוענת כי הבקרה על אופן הזרמת הכסף והשימוש בו עלולה להיות לקויה. כלומר, למרות ש-SIDA לא העבירה ישירות כספי טרור, חלק מהארגונים שזכו למימון עשויים לקדם אידאולוגיה עוינת, הסתה או קמפיינים נגד ישראל, עובדה המעלה שאלות מוסריות ואסטרטגיות.

לחבר הכנסת איימן עודה אין ראיות לכך שממשלת ישראל, צו הסגירה נגד התיאטרון וכוחות הביטחון הם "פאשיסטים". לעומת זאת, ככל הנראה קיימות ראיות לכך שהתנהלות התיאטרון בעייתית, במיוחד בנוגע לגופים התורמים לו. כאשר מדובר בכסף, כנראה שלא מסריח. רק בפיגועים המתבצעים בישראל נפגעים בני אדם, יהודים, אזרחים ותיירים.

-אנו במעקב-

צילום של ח"כ עודה והשר בן גביר מתוך ארכיון הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט אחרי צו בן גביר נגד התיאטרון: ח"כ עודה כינה את כוחות הביטחון "פאשיסטים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

אתר החדשות העצמאי "מעקב" עומד בפני שלב משמעותי בהתרחבות פעילותו התחקירית והחדשותית, עם שיתוף פעולה חדש עם פלטפורמה דיגיטלית ומצולמת – שזהותה תיחשף במועד מאוחר יותר. היוזמה צפויה להנגיש את תכני האתר לקהל רחב יותר באמצעות תחקירים, כתבות מצולמות ופורמט ראיונות ייחודי בפאנל קבוע.

הפאנל החדש יעלה לשידור מדי יום ראשון בשעה 20:00, ויארח מגוון רחב של דמויות ציבוריות – בהם חברי כנסת, עיתונאים, עורכי דין ואישי תרבות ובידור – שכבר אישרו את השתתפותם ונרשמו ביומן המערכת. המהלך ממקם את "מעקב" כגוף תקשורת עצמאי השואף להרחיב את גבולות הפורמט הכתוב ולהעמיק את השיח הציבורי בזירה החזותית והמצולמת.

המטרות המוצהרות של שיתוף הפעולה כוללות חשיפת נוכלים ורמאים, פרשות שחיתות וסיוע לציבור החלש. לצד זאת, יעסקו התכנים גם בנושאי עסקים, פוליטיקה, ספורט ותרבות, כאשר הדגש הוא על הגעה לקהל רחב ככל האפשר. על פי ההודעה, נעשה הכל שכמה יותר אנשים ידעו על הדברים שהאתר כותב עליהם – הצהרה המדגישה את השאיפה לחשיפה מקסימלית.

"מעקב" – גוף תקשורת עצמאי המבקש להשיב את מהות העיתונות החופשית למרכז הבמה, תוך הדגשת ערכי החקירה, השקיפות והאחריות הציבורית. פעילותו מתמקדת בפרסום תחקירים, חדשות, ניתוחים ודעות מקוריות בתחומי החברה, הכלכלה, המשפט, הפוליטיקה והתרבות, הכול תוך שמירה קפדנית על עצמאות מערכתית מוחלטת, החפה מהשפעות של בעלי הון ואינטרסים פוליטיים.

בין הנושאים שעומדים על סדר היום בתכנית החדשה מופיעה סערה סביב השרה מאי גולן, שלא שירתה בצה"ל אך שיבחה את יואב אליאסי, המכונה "הצל", על הופעותיו בפני חיילים. הפוסט עורר ביקורת חריפה בשל הסתירה בין השתמטותה לבין טענתה לתמיכה בצבא, ובשל תמיכתה באליאסי – דמות שנויה במחלוקת שהורחק מהופעות בבסיסים. בנוסף מוזכרים תחקירים וחקירות נגד גולן בנוגע לשימוש לא תקין בכספי ציבור ולעמותות שבבעלותה, לצד התבטאויות קודמות שזכו לגינויים. הנושא המרכזי מתמקד בפער בין דימוי פטריוטי לבין התנהלות ציבורית מעוררת מחלוקת – קרא עוד

נושא נוסף שעומד על סדר היום הוא גל מעצרים חריג של ישראלים בתאילנד שמעורר שאלות על טיב האכיפה והיחס לתיירים. המשטרה פשטה על עשרות עסקים באי קו פנגן, החרימה מאות רכבים ושמונים ושבעה דרכונים, ועצרה ישראלים בחשד להפעלת עסקים ללא רישיון. אף שהרשויות טוענות לאכיפה שוויונית, ריבוי המקרים בקרב ישראלים מעלה חשד למיקוד ממוקד או הפליה. הכתבה מציבה מראה כפולה: מול היד הקשה בתאילנד, בישראל כמעט אין אכיפה נגד מעסיקים הפוגעים בעובדים תאילנדים – קרא עוד

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר מציב אולטימטום לראש הממשלה: אם חוק עונש המוות למחבלים לא יעלה להצבעה בתוך שלושה שבועות, מפלגתו לא תתחייב לקואליציה. בן גביר, שמציג את החוק ככלי הרתעתי חיוני, מחריף בכך את המתיחות מול נתניהו והמערכה הביטחונית. במקביל תקף את התקשורת ברשת, טען שהיא פוגעת בהרתעה ומגנה על מחבלים, והבהיר כי בכלא נגמרו ימי הקייטנות. הדרישה מעמידה את הקואליציה בפני מבחן פוליטי וביטחוני רגיש – קרא עוד

מחדל מתמשך בניקיון שכונת עמידר בבת ים נחשף על ידי האתר. למרות סיווגה כרמה א׳ בתעריפי הארנונה, השכונה סובלת מהזנחה חמורה, פסולת מצטברת והיעדר תחזוקה בסיסית. בעוד אזור הטיילת נהנה מניקיון מוקפד, עמידר נראית כשכונה שנשכחה מהעירייה. תושבים תוהים לאן נעלמים תקציבי הניקיון, מדוע הקבלן ממשיך לקבל תשלומים למרות כישלונו, והיכן הפיקוח העירוני. ראש העיר צביקה ברוט והדוברות העירונית סירבו להגיב, מה שמחדד את שאלת השקיפות והאחריות הציבורית – קרא עוד

בדיקה שנערכה על ידי מערכת "מעקב" באמצעות אתר SimilarWeb חושפת פערים חריפים בין אתרי הערוצים: מאקו של ערוץ 12 שומר על ההובלה עם מעל שלושים וארבעה מיליון כניסות, ערוץ 14 מזנק למקום השני עם עלייה של ארבעה עשר אחוזים, וערוץ 11 מתחזק בשלושה עשר אחוזים. לעומתם, אתרי ערוצים 13, 9 ו-15 מציגים ירידות חדות. הנתונים מצביעים על קריסה דיגיטלית בשלושה ערוצים ועל חוסר שקיפות מול מפרסמים, שמקבלים לעיתים נתונים חלקיים או מטעים על היקף החשיפה האמיתי ברשת – קרא עוד

תלונה מקיפה שהוגשה למשטרה מציבה את לירן אלחרר, תושב בית דגן, במרכז חשדות חמורים להפעלת רשת טרור דיגיטלי בשם "עדנה קרנבל" – הכוללת הטרדות, סחיטה, חדירה למחשבים ופרסום מידע אישי על עיתונאים, שופטים ואזרחים. התלונה חושפת גם קשר מפתיע בין פעילות האתר לבין כתב כאן 11, דניאל אלעזר, שהופיע כעד באחד התיקים. עיתונאים שנפגעו דיווחו על מתקפות בוטים, הדלפות פרטים אישיים וניסיונות פריצה – תופעה המעוררת שאלות על אכיפה, אחריות והגנת עיתונאים בישראל – קרא עוד

קטיה אקרמן, בתה של טטיאנה אקרמן שנרצחה בפיגוע בשוק הכרמל בשנת 2004, חשפה בפוסט מצמרר כי המחבל האחראי למות אמה משתחרר בעסקת השבויים. הסיפור מעלה מחדש את הדילמה הכואבת של משפחות נפגעי הטרור: בין ההבנה לצורך המדיני בעסקה לבין תחושת העוול כשמי שהרס את חייהן יוצא לחופשי. עבור קטיה, שאיבדה את אמה בגיל צעיר, השחרור הוא טראומה מחודשת וסמל למחיר האנושי של החלטות מדיניות – קרא עוד

זוג צעיר מחדרה חי זה שש שנים תחת סיוט מתמשך של פשיטות משטרה ליליות – בשל טעות ברישומי משרד הפנים, שבה דירתם רשומה על שם עבריין שאינו מתגורר שם. באחד המקרים תועד השוטר ראשיד שמשון מקלל, משפיל ומצלם את תעודותיהם בטלפון אישי. תלונת המשפחה נמצאה מוצדקת, אך המשטרה הסתפקה בביטול הדוח ובהתנצלות רפה. האירוע חושף ליקוי מערכתי חמור, פגיעה בפרטיות ובזכויות אזרחים תמימים, ואוזלת יד ממושכת של הרשויות – קרא עוד

שיתוף הפעולה החדש עם הפלטפורמה הדיגיטלית מהווה צעד נוסף בכיוון החשיפה הציבורית, כשהוא משלב בין התחקירנות העיתונאית לפורמט הוויזואלי והדיאלוגי. הפאנל הקבוע, שיכלול אורחים מתחומים שונים, צפוי להעמיק את הדיון בנושאים שעל סדר היום הציבורי ולהביא לחשיפה רחבה יותר של הממצאים התחקירניים.

"מעקב" איננו עוד אתר חדשות, אלא תנועה עיתונאית הרואה במילים, בעובדות ובאומץ הלב כלים לשינוי מציאות.

הפוסט "מעקב" משיק תוכנית ראשונה בשיתוף פעולה – אופן השידור יוכרז הערב הופיע לראשונה ב-מעקב.

שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הציב אתמול אולטימטום קשיח לראש הממשלה ולשותפיו בקואליציה: אם חוק עונש המוות למחבלים לא יעלה להצבעה במליאת הכנסת תוך שלושה השבועות הראשונים לכנס החורף, מפלגתו עוצמה יהודית לא תהיה מחויבת להצבעות עם הקואליציה. האזהרה נמסרה בפתח ישיבת הסיעה ופורסמה באמצעות ערוץ הכנסת, ומהווה הסלמה משמעותית במערכת היחסים בין בן גביר לבין ראש הממשלה נתניהו.

האולטימטום מגיע על רקע מאבק ממושך שמנהל בן גביר על קידום חקיקת עונש המוות למחבלים, נושא שהפך לסוגיה מרכזית בסדר היום הפוליטי והביטחוני. השר, שמכהן גם כמנהיג מפלגת עוצמה יהודית, מבקש להעביר את החוק במהירות ורואה בו כלי הרתעתי מרכזי מול טרור פלסטיני. עד כה, החוק נתקל בהתנגדות ממספר גורמים בממסד הביטחוני והמשפטי, אך בן גביר מתעקש על קידומו ללא דיחוי.

במקביל לאולטימטום, פרסם בן גביר אתמול פוסט נרחב ברשת החברתית X שבו הוא תוקף בחריפות את התקשורת הישראלית ומגן על מדיניותו בנוגע לתנאי מחבלים בבתי הכלא. השר כתב כי יש דבר בסיסי בהרתעה הישראלית שהתקשורת, לטענתו, מסרבת לתפוס. לדבריו, שינוי תנאי הכליאה של המחבלים שביצע בבתי הכלא נועד לא רק למנוע ממחבלים שכבר בכלא לקבל פרס על רצח יהודים, אלא גם כדי שטרוריסטים פוטנציאליים ידעו שאם הם יוצאים לרצוח יהודים, לא ייהנו מתנאי מחיה נוחים לאחר מכן.

בן גביר תקף בחריפות את התקשורת בטענה שהיא מייחסת לדבריו השפעה על פגיעה בחטופים מצד חמאס. השר טען כי התקשורת חושבת בטעות שחמאס פגע בחטופים בגלל התבטאויות שלו, תוך שהוא מזכיר שחטופים העידו שכאשר חיל האוויר הפציץ ברצועת עזה, חמאס פגע בהם. לטענתו, חמאס ביצע את טבח השביעי באוקטובר ואת החטיפות לא בגלל התבטאות של פוליטיקאי כלשהו, אלא מתוך תאווה לרצוח יהודים ולהשמיד את מדינת ישראל.

השר הצהיר כי למרות מה שהוא כינה תבוסתנות וסנגוריה שהתקשורת מלמדת על מחבלי חמאס, והניסיון לפגוע בהרתעה, הוא ימשיך לפעול לחיזוק כוח ההרתעה הישראלי. בן גביר הדגיש כי תנאי המחבלים בכלא ימשיכו להיות המינימום שבמינימום על פי חוק, וקבע בלשון חדה: "נגמרו ימי הקייטנות". השר הוסיף כי כל מחבל שחושב לפגוע ביהודים צריך לדעת שאם יגיע לכלא הישראלי, הוא לא הולך ליהנות בו יותר.

בסיום הפוסט הביע בן גביר תקווה שבקרוב תעלה שלב בקידום חוק עונש המוות למחבלים, ועד אז, לדבריו, טרוריסטים ימשיכו להינמק בבתי הכלא בדיוק בתנאים הראויים להם. האולטימטום וההצהרות של בן גביר צפויים להוסיף מתח בקואליציה ולהעמיד את ראש הממשלה בפני דילמה מדינית קשה: האם להיענות לדרישת השר ולקדם את החוק, או לעמוד בפני לחץ מצד גורמים אחרים בממשלה ובממסד הביטחוני המתנגדים להעברתו.

צילום השר איתמר בן גביר מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אולטימטום של בן גביר: עונש מוות למחבלים תוך שלושה שבועות הופיע לראשונה ב-מעקב.