מערכת "מעקב", שחשפה לראשונה את פרשת דורון מדלי באוגוסט 2025 ופרסמה סדרת תחקירים עד נובמבר, מגלה כעת כיצד כתבים בכירים בשידור הציבורי מנסים לכאורה להכשיר את האשמות החמורות נגד היוצר הידוע. במרכז הסערה: דורית אסרף מזרחי, כתבת וראש תחום התרבות בכאן חדשות ומגישת "תרבותניקים" ברשת ב', שמסריה למערכת מעלים שאלות קשות על אובייקטיביות ודו פרצופיות עיתונאית.

עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני

לקריאת הכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"

לעיון בכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

הוגשה תביעה נגד דורון מדלי: ניצול מיני, כפייה מינית, תשלום עבור מין וסמים

לקריאת הכתבה לחץ כאן

בסוף נובמבר השנה, כמעט שלושה חודשים לאחר שקיבלה את תחקיר "מעקב", בחרה אסרף מזרחי להגיב בהודעה שמעוררת תמיהה: "כמו שאתה רואה אף אחד מהערוצים הגדולים לא נגע בזה. מעניין למה. לפי מה שבדקתי זה לא פלילי, מגעיל, אולי פרובוקטיבי, לאן היית רואה את זה מתפתח עכשיו". התבטאות זו, המצביעה על בדיקה עיתונאית שהסיקה שאין פלילי בעניין, מעלה שאלה מהותית: מאימתי כתבים הופכים לשופטים שקובעים מה פלילי ומה לא?

הקשר בין כאן 11 למדלי, שיצירותיו משודרות בערוץ באמצעות חברת אירוויזיון, מוסיף ממד של מורכבות ומעלה שאלות באשר לקיומו האפשרי של ניגוד עניינים. אך הצביעות האמיתית נחשפת דווקא כאשר בוחנים את התנהלות אותה מערכת בפרשות דומות. בסוף דצמבר 2024 פרסמה "כאן 11" בתוכנית "יהיה טוב" כתבה עם הכותרת "ט׳ מפרשת אייל גולן חושפת הכול בפנים גלויות", כתבה שהזדעזעה את המדינה. הפרט המעניין: הכתבה פורסמה לאחר שהפרקליטות ומשטרת ישראל סגרו את התיקים נגד גולן, ללא כתב אישום. אם אין עבירה פלילית, מדוע פרסמו? היכן הבדיקה העיתונאית שקובעת שאין פלילי בעניין?

דווקא אותה כתבת, דורית אסרף, פרסמה ב-16 בינואר 2025 כתבה המשך על פרשת גולן. בכתבה תיעדה העיתונאית כיצד זמולצקי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שלחו מכתב לערוצי התקשורת, ובו קראו להפסיק את הסיקור הבידורי של גולן. עוד הציגה כיצד ארגונים ורשויות מקומיות החלו לבטל בזה אחר זה את הופעותיו. אולם בשום שלב בכתבה לא צוין כי על פי בדיקות רשמיות של גורמים מוסמכים במדינה לא נמצאה כל עבירה פלילית במעשיו של גולן כלפי גב’ ט’,  כלומר, ביחס לטענותיה של גב’ טאיסיה זמולוצקי (ט'). מחדל זה מעלה שאלה מהותית: האם המידע לא נכלל משום שהיה מערער את יסודות הכתבה ומחליש את האייטם כולו?

בפרשת מדלי, שבה הוגשה תביעה אזרחית לבית המשפט הטוענת לניצול מיני, סם אונס ופגיעה חמורה בגבר צעיר, ובית המשפט טרם פסק דבר, הכתבת מחליטה על דעת עצמה שאין פלילי בעניין. ההבדל בין שתי הפרשאות מהותי: בפרשת גולן התיקים נסגרו, ובכל זאת פרסמו בהרחבה. בפרשת מדלי התביעה מתנהלת בבית המשפט, ולמרות זאת הכתבת טוענת שלפי בדיקתה אין פלילי.

הפער החריף בין האופן שבו טופלו שתי הפרשות מעלה שאלות נוקבות באשר לקיומו של סטנדרט כפול. בעוד שבמקרים שבהם נשים מעלות טענות להתעללות מתפרסמות כתבות נרחבות גם בהיעדר כתב אישום, ואף כאשר התיקים נסגרו במשטרה לאחר בדיקה מעמיקה, ובאותם מקרים היה מופעל לחץ תקשורתי כבד על המשטרה, עד כי עצם סגירת התיק דרשה בירור קפדני ומחמיר, שכן כל טעות הייתה מזמינה מתקפה ציבורית על רשויות האכיפה – כאן ניכרת זהירות יתרה, כמעט תמוהה, שאינה תואמת את הרף התקשורתי המקובל.

כאשר גבר מתלונן על ניצול מיני ופגיעה באמצעות סם אונס, לכאורה הכתבת מחליטה שהכל תקין. המסר: פגיעה מינית בגברים פחות לגיטימית? או שמא הקשר בין הערוץ למדלי משפיע על ההחלטה העיתונאית? או שמא הכתבות המלטפות והמחמיאות שפורסמו על דורון מדלי יצרו מצג מטעה, שחתר למעשה תחת התמונה המלאה, ובכך העניקו במה לאדם שלכאורה התנהגותו חמורה ואכזרית?

מקור מטעם "כאן 11" מסר למערכת "מעקב" כי לטענתו הערוץ מבקש "להלבין" את שמו של דורון מדלי, וכי תמיכתו בו ברורה ומובהקת. לדבריו, הנהלת הערוץ כלל הנראה שואפת להפיק כתבה שתציג את מדלי באור חיובי, וזאת למרות שכתב התביעה מצייר תמונה של ניצול מיני חמור כלפי התובע. לשיטת אותו מקור, בכך ניתן להסביר את הפער בסיקור: בעוד כלי תקשורת מרכזיים כבר פרסמו את פרטי הפרשה, ערוץ "כאן 11" נמנע עד כה מכל התייחסות פומבית לנושא.

עוד הוסיף המקור כי לטענתו הסיבה למחדל הסיקור נובעת מכך שמדובר ב"ערוץ הבית" של מדלי, ששיריו מושמעים תדיר ברשת ב’, וכי התקבלה שם, לכאורה, החלטה בלתי רשמית לשמור על תדמיתו של היוצר. יצוין כי הדברים מובאים כפי שנמסרו על ידי המקור בלבד.

משכך, טענתה של אסרף מזרחי שלפיה איש מן הערוצים הגדולים לא דיווח על הפרשה מתבררת כחסרת כל בסיס. ערוץ 15 וערוץ 13 כבר פרסמו כתבות בנושא, למעשה, ב-26 בנובמבר שודר בתוכנית "הצינור" (רשת) ראיון מפורט עם התובע וכתבה מקיפה. זאת ועוד, כלל כלי התקשורת המרכזיים – וואלה, ישראל היום, אייס, TV-GRAM, "ערב טוב עם גיא פינס" (קשת), מעריב ואחרים – כבר סיקרו את הפרשה בהרחבה.

• לצפייה בכתבה ששודרה בערוץ 13, במסגרת תוכנית "הצינור", יש ללחוץ כאן

פנתה מערכת "מעקב" למחלקת הדוברות של "כאן 11" במסגרת פנייה עיתונאית לצורך קבלת תגובת הערוץ בנוגע לגב' אסרף – אך בערוץ לא טרחו להגיב. זאת למרות שמדובר בערוץ ציבורי ממלכתי המתוקצב בכמעט מיליארד שקלים מכספי הציבור, ואשר מחזיק מערך דוברות מסודר המתוקצב ומשתכר גם הוא מן הציבור.

הפרשה מעלה שאלות יסוד על אתיקה עיתונאית, ניגוד עניינים ודו פרצופיות בשידור הציבורי. המסר לציבור צריך להיות חד וברור: אונס הוא אונס, הטרדה היא הטרדה, ניצול מיני הוא ניצול מיני, ומתן סם אונס הוא מתן סם אונס, ללא כל קשר למעמד החברתי של הפוגע או של הנפגע. יחסי מין חייבים להיערך בהסכמה חופשית וברורה, ובמסגרת החוק. הדברים נאמרים באופן כללי, ואינם מכוונים לאדם מסוים.

הפוסט עיתונאית כאן 11 ככל הנראה קבעה: סם אונס לגבר "לא פלילי" – מלבינים את מדלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.

מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".

מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".

יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".

הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.

הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.

הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.

צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט ישראל נגד העולם: ימין ושמאל מתאחדים נגד הכרת פלסטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט רייטינג: כאן 11 שבר שיא, ערוצים מסחריים נסוגו הופיע לראשונה ב-מעקב.

שנה לאחר שייצגה את ישראל בתחרות האירוויזיון, הזמרת עדן גולן הגישה השבת את ניקוד ישראל באירוויזיון, כשהיא לבושה בשמלה שעוררה סערה ברשתות החברתיות.  גולן בחרה בשמלה חשופה שעיצוב הצווארון שלה נועד לרמז על סמל החטופים, זאת לאחר שנאסר עליה לענוד את הסיכה המזוהה עם המאבק להשבת החטופים.

מיד עם הופעתה על המסך, הגיבו גולשים רבים בביקורת חריפה על בחירת הלבוש. "זה נראה כמו שמלה שמתאימה למועדון חשפנות. הלוק זועק מבצע הלבשה תחתונה מהתחנה המרכזית בת"א", כתב אחד הגולשים. אחרים הוסיפו: "איזה יופי! חזיית חטופים שעוטפת את הציצי!", וכן "שמלה מכוערת להפליא. הצליחו להסתיר כל כך טוב את הסמל, שגם אחרי הכתבה אני מתקשה לראות אותו".

הביקורת לא הסתכמה רק בעיצוב השמלה, אלא גם בשאלה האם זו הדרך הראויה להעביר מסר פוליטי. גולשים רבים טענו כי ההופעה החשופה פגעה בכוונה המקורית להביע תמיכה בחטופים ובמקום זאת יצרה פרובוקציה מיותרת. "יש לה גוף נהדר אבל היא בוחרת להתלבש בצורה מגוחכת ומביכה כמו הרבה ישראליות. המודלים לחיקוי שלהן זה אסון חברתי שעוד יתפוצץ לכולם בפנים", כתב גולש אחר.

גולשים אחרים הביעו תמיהה לגבי האפקטיביות של המסר, בטענה שהסמל היה כמעט בלתי נראה בשל אופן העיצוב. "אולי אם היה צהוב, או קרקוע של הסמל על הבטן מתחת לשכבה השקופה – כדי שתהיה לה הנמקה", הציע אחד המגיבים.

התקרית מעלה שאלות על הגבול הדק שבין מחאה פוליטית לבין פרובוקציה באירועים בינלאומיים כמו האירוויזיון, במיוחד בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתעצם מאז מתקפת 7 באוקטובר. בעוד שמארגני האירוויזיון מנסים לשמור על אופי א-פוליטי של התחרות, נראה כי המשתתפים מוצאים דרכים יצירתיות להעביר מסרים, גם אם אלה מעוררים מחלוקת.

עם זאת, השאלה נותרת האם הבחירה של גולן בשמלה זו אכן שירתה את המטרה של העלאת המודעות לסוגיית החטופים, או שמא הפכה את המסר לעוד פרובוקציה אופנתית. לפי תגובות הצופים ברשתות החברתיות, נראה שרבים מהם סבורים שמדובר יותר בפרובוקציה מאשר במחאה אפקטיבית.

עדן גולן עצמה לא הגיבה לביקורת ולא מסרה תגובה לכתבה זו, מה שהותיר מקום לפרשנויות רבות באשר לכוונותיה האמיתיות מאחורי בחירת הלבוש השנויה במחלוקת.

צילום מתוך תאגיד השידור "כאן 11", לפני סעיף 27א

הפוסט "חזיית החטופים": השפל המחריד של גולן הופיע לראשונה ב-מעקב.

"סוטה על הבמה – והכל תקין!", "איך נתנו לזוועה הזו במה?", תגובות אלה מבטאות את ההלם שאחז בצופים בעקבות הופעתו של נמו, הנציג השוויצרי, במופע האורח בגמר האירוויזיון במוצאי שבת האחרון. המופע, ששודר בשידור חי בערוץ "כאן 11", הותיר את הקהל הישראלי והבינלאומי המום, נדהם וזועם.

נמו, שייצג את שוויץ באירוויזיון 2024, עלה לבמה כדי לבצע את שירו החדש "Unexplainable" (בלתי מוסבר בעברית) – כותרת שהתבררה כמדויקת להפליא לנוכח הביצוע שהציג. הזמר הופיע כשהוא עוטה פאת קארה כתמתמה עם שוליים עבים בצבע שחור, ולבוש חושפני במיוחד שהשאיר מעט מאוד לדמיון. לאורך כל ההופעה, שירו של נמו התאפיין ביללות דרמטיות וקיצוניות שתוארו על ידי רבים כ"מתקפה על האוזניים".

יואל סמוביץ לא היסס וכינה את המופע "מזעזע עד כדי הקאה" ו"הדבר הכי מפחיד שראיתי על במת האירוויזיון עד היום". ורדה קניאס הגיבה בתדהמה: "איבדו את זה לגמרי… הזיה…". ואילו שרה קרפנקופ-אזיקרי סיכמה בקצרה ולעניין: "גועל נפש".

התגובות החריפות לא הסתכמו רק בישראל. ברחבי העולם, צופים רבים בערוץ היוטיוב הרשמי של האירוויזיון הביעו זעזוע דומה. "סוטה, גועל נפש ותת רמה", כתב אחד הגולשים. "שום דבר לא יכול היה להכין אותי לזה", הוסיף אחר. היו שהשוו את המופע לסצנה מסרט אימה, והיו שתיארו אותו כ"מטריד". אחד הצופים אף כתב: "לבחור הייתה התמוטטות עצבים על הבמה", ואחר תהה: "איך נותנים להזויים אחרים בתחרות הזאת במה?".

הביקורת החריפה כלפי נמו בישראל מקבלת משנה תוקף על רקע עמדותיו הפוליטיות. הזמר השוויצרי היה בין הקולות הבולטים שקראו להדיח את ישראל מהתחרות, עובדה שללא ספק העצימה את הכעס והתסכול של הצופים הישראלים נוכח מופע האורח שלו.

אפילו מעבר לים, בקרב קהל בינלאומי שאינו מושפע בהכרח משיקולים פוליטיים, זכתה הופעתו של נמו לתגובות שליליות במיוחד. צופה אחד השווה את מראהו של נמו ללורד פרקווד, דמות הרשע מהסרט "שרק", בעוד אחר כינה אותו "ליידי גאגא לעניים".

עורר תהיות רבות עצם ההחלטה לשדר את המופע בערוץ ציבורי בשעות שבהן גם ילדים צופים בטלוויזיה. "מזל שזה מאוחר כי לילדים אסור לצפות בגועל נפש הזה", כתב אחד הצופים המזועזעים, מביע דאגה להשפעה האפשרית של תכנים כאלה על צופים צעירים.

הופעתו של נמו באירוויזיון מעלה שאלות נוקבות לגבי הקריטריונים האמנותיים והתוכניים של התחרות. האם יש גבול למה שניתן להציג על במה בינלאומית בשידור חי? האם יש סטנדרטים מינימליים של טעם טוב שצריכים להישמר? האם הפרובוקציה הפכה למטרה בפני עצמה, על חשבון איכות מוזיקלית ואמנותית?

כניסתם של אלמנטים מוזיקליים וויזואליים קיצוניים יותר ויותר לאירוויזיון בשנים האחרונות מעוררת דיון נרחב בקרב מעריצי התחרות ומבקרי מוזיקה כאחד. יש הטוענים כי מדובר בהתפתחות טבעית של התחרות והתאמתה לטעם המשתנה של קהל צעיר יותר, בעוד אחרים רואים בכך סימן להידרדרות אמנותית וערכית.

מה שברור הוא שמופע האורח של נמו לא נשכח במהרה, גם אם מסיבות שליליות. הוא הצליח לעורר את אחת הסערות הגדולות ביותר בתולדות האירוויזיון בשנים האחרונות, והדיון סביב הופעתו ממשיך ללהט את הרשתות החברתיות ואת השיח הציבורי.

בהקשר הישראלי, הביקורת על נמו נטענת בהקשר פוליטי מורכב במיוחד. בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם ביקורת בינלאומית חריפה, החלטתם של ארגון האירוויזיון להעניק במה לאמן שקרא להדחתה מהתחרות נתפסת בעיני רבים כצעד פרובוקטיבי במיוחד.

המחאה הנרחבת בישראל ובעולם מעידה על פער הולך וגדל בין מה שנתפס כאמנות פרובוקטיבית לבין מה שנתפס כטעם רע פשוט. עבור רבים מהצופים, הופעתו של נמו חצתה קו אדום, לא רק מבחינה אסתטית אלא גם מבחינה ערכית ומוסרית.

האם מדובר במקרה בודד או בתחילתה של מגמה? האם אירוויזיון 2026 יביא איתו פרובוקציות נוספות ואף קיצוניות יותר? שאלות אלו נותרות פתוחות, אך דבר אחד ברור: הופעתו של נמו במוצאי שבת האחרון הותירה חותם עמוק ומטריד בתולדות התחרות.

הפוסט "תועבה סוטה וחולנית" שודרה באירוויזיון לעיני מיליונים הופיע לראשונה ב-מעקב.

באזל, שווייץ – ערב הגמר הגדול של אירוויזיון 2025 שיתקיים מחר (שבת) בבאזל, המתח בין המדינות המובילות מגיע לשיאו. הקרב על הנצחון מתנהל בין ישראל, ארמניה, צ'כיה, אירלנד ואסטוניה, כשברקע מרחפת שאלת ההשפעה הפוליטית על התוצאות.

הסקרים והימורים מציבים את ישראל, המיוצגת על ידי יובל רפאל עם "New Day Will Rise", במקום הראשון בהצבעות הקהל, עם סיכויי העפלה לגמר של 94% לפי סוכנויות ההימורים. אולם, כפי שקרה בשנים עברו, הכל תלוי בשופטים ה"מקצועיים", שלא פעם העדיפו שיקולים פוליטיים על פני כישרון אמיתי.

יובל רפאל, ניצולת מתקפת חמאס מאוקטובר 2023, מביאה לבמה בלדה עוצמתית בשלוש שפות – אנגלית, צרפתית ועברית. הופעתה עוררה תגובות מעורבות ברחבי אירופה, עם מחאות פוליטיות מצד אחד ותמיכה נלהבת מצד שני. למרות המחלוקת, הקהל הרחב ממשיך להצביע עבורה בהמוניו.

ארמניה מיוצגת על ידי פארג עם "Survivor", שיר עם אלמנטים דרמטיים שסיכוייו להעפיל לגמר עומדים על 42% בלבד, מה שמציב את המדינה על גבול ההעפלה.

אירלנד, המיוצגת על ידי אמי עם "Laika Party", מגיעה עם שיר פופ קצבי והופעה בימתית צבעונית. עם סיכויי העפלה של 39%, אירלנד נמצאת במצב לא בטוח. התגובות לשיר היו מעורבות – חלק מהצופים מצאו אותו מהנה וקליט, בעוד אחרים התקשו להתחבר אליו.

מצדה, אסטוניה מיוצגת על ידי טומי קאש עם "Espresso Macchiato", שיר אלקטרו-סווינג באסטונית ואיטלקית. קאש, אמן אקסצנטרי עם סגנון פוסט-סובייטי, מביא לבמה הופעה עם אלמנטים חזותיים יוצאי דופן. סיכויי הזכייה שלו עומדים על כ-2% לפי ההימורים, מה שמציב את אסטוניה בעשירייה השנייה של הפייבוריטיות.

צ'כיה, המיוצגת על ידי אדונקס עם "Blood and Glitter", מגיעה עם בלדה דרמטית בעלת השפעות גותיות. אדונקס, זמר יליד סלובקיה, מתמקד באסתטיקה כהה ומציג את קולו העוצמתי. סיכויי הזכייה של צ'כיה עומדים על כ-1% בלבד, מה שמציב אותה בתחתית הטבלה.

מאחורי הקלעים של התחרות, הדיון על השפעת הפוליטיקה באירוויזיון גובר. לא פעם בעבר ישראל הובילה בהצבעות הקהל, אך השופטים "המקצועיים" העניקו את הניקוד למדינות אחרות משיקולים פוליטיים ולא בהתאם לכישרון האמיתי שהוצג על הבמה. "אירוויזיון זה תחרות פוליטית ולא של הכישרון – מזמן לא כישרון", טוענים מבקרים רבים.

אם נסתכל על התוצאות הצפויות לפי השופטים המקצועיים, ישראל צפויה להגיע למקום החמישי – תוצאה מצוינת בהתחשב במצב הפוליטי. מעליה בטבלה נמצאות שבדיה עם KAJ והשיר Bara Bada Bastu (39%), אוסטריה עם JJ והשיר Wasted Love (23%), צרפת עם Louane (11%) והולנד עם Claude Kmbm והשיר C'est la Vie (8%).

השיר השבדי "Bara Bada Bastu" הוא שיר הומוריסטי בסגנון פופ-שלאגר, המבוצע בדיאלקט ורואה, עם הופעה בימתית מקורית ומלאת חיים. אוסטריה, לעומת זאת, מביאה בלדה עוצמתית המשלבת פופ ואופרה, עם ביצוע ווקאלי מרשים שזכה לשבחים רבים.

הולנד מתחרה עם שיר מרגש רב-לשוני עם השפעות סול, המועבר בביצוע נוגע ללב, בעוד צרפת מציגה בלדה מסורתית בצרפתית, המוקדשת לאמה ולבתה של הזמרת לואן, עם ביצוע מרגש שכבש את לב השופטים.

המתח לקראת הגמר מחר מורגש היטב באולם בבאזל. המארגנים מצפים לצפייה של למעלה מ-200 מיליון איש ברחבי העולם, שיעקבו אחר ההכרעה הגדולה. השאלה המרכזית שמעסיקה את כולם היא האם הפעם הצבעת הקהל תגבר על שיקולי השופטים, ותאפשר לישראל לזכות במקום הראשון.

מארגני האירוויזיון, מצדם, הדגישו את החשיבות של שמירה על אופי א-פוליטי של התחרות.

עם זאת, קשה להתעלם מהמתח הפוליטי שמרחף מעל האירוע. מחוץ לאולם התקיימו הפגנות הן בעד והן נגד השתתפותה של ישראל, והשיח ברשתות החברתיות הפך לסוער במיוחד. המשטרה השוויצרית הגבירה את האבטחה סביב האירוע, והבטיחה כי תשמור על הסדר ועל ביטחונם של כל המשתתפים.

ניתוח מעמיק של דפוסי ההצבעה בשנים האחרונות מראה כי פעמים רבות ישנו פער משמעותי בין העדפות הקהל לבין ניקוד השופטים. בשנה שעברה, למשל, ישראל זכתה להצלחה רבה בהצבעות הקהל, אך קיבלה ניקוד נמוך יחסית מהשופטים, מה שמנע ממנה להגיע למקומות הראשונים.

מומחים לאירוויזיון מסבירים כי שיקולים פוליטיים משחקים תפקיד משמעותי בהצבעות השופטים, בעוד הקהל נוטה להצביע יותר בהתאם להעדפות מוזיקליות.

הופעתה של יובל רפאל זוכה להתעניינות רבה גם בשל האיכות המוזיקלית שלה. החיבור האישי של יובל לשיר, כניצולת מתקפת הטרור באוקטובר 2023, מוסיף ממד נוסף להופעתה.

התחזיות לקראת הגמר מחר מצביעות על מאבק צמוד במיוחד. אם נשלב את הצבעות הקהל עם ניקוד השופטים, ישראל עשויה בהחלט להגיע למקום הראשון, אך הכל תלוי במשקל שיינתן לכל אחד מהמרכיבים.

בעוד שבדיה זוכה לתמיכה רבה מהשופטים בזכות הביצוע המקורי והססגוני, ואוסטריה מרשימה עם הביצוע הווקאלי המרהיב, ישראל מחברת בין עוצמה מוזיקלית למסר אוניברסלי, מה שעשוי להביא לה את התמיכה הנדרשת כדי לנצח.

אירלנד, עם "Laika Party", מביאה אנרגיה וחיוניות לתחרות, אך נראה כי חסרה לה העוצמה והעומק הרגשי כדי להתחרות על המקומות הראשונים. צ'כיה ואסטוניה, למרות הייחודיות והאותנטיות של הביצועים שלהן, נמצאות בעמדת נחיתות בסקרים, אם כי הפתעות תמיד אפשריות באירוויזיון.

הגמר הגדול מחר צפוי להיות אחד המרתקים בשנים האחרונות, עם תמהיל מגוון של סגנונות מוזיקליים, מסרים אישיים, וכמובן, הפוליטיקה שתמיד נוכחת מאחורי הקלעים. האם יובל רפאל תביא לישראל ניצחון מרגש? האם אחת המדינות האחרות תפתיע? התשובות יינתנו מחר, על במת האירוויזיון בבאזל.

המשלחת הישראלית מתמידה בחזרותיה האחרונות ובהכנותיה לקראת המעמד הנשגב.

עם התקרב שעת ההכרעה, כל העיניים נישאות אל באזל. מעבר לזהות המנצח, השאלה המהותית היא האם אירוויזיון 2025 יצליח להתעלות מעל למחלוקות הפוליטיות ולחגוג את אמנות המוזיקה כפי שמייסדי המפעל התרבותי הזה שאפו מלכתחילה. התשובה לכך תינתן בערב המחר, עת יופנו הזרקורים אל במת האירוויזיון בבאזל, קונפדרציית שווייץ.

גרפיקה: מעקב

הפוסט מי יזכה באירוויזיון: הקהל או השופטים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי דיווחים בתקשורת האוקראינית, ארגון "Myrotvorets" האוקראיני מאשים את גולן בעבירות חמורות, ומצרף תמונות ווידאו טוענים מביקורה בקרים בעת שהתגוררה ברוסיה. עדן גולן, שזכתה במקום החמישי באירוויזיון השנה, טרם מסרה תגובה רשמית על הפרשה.

הארגון "Myrotvorets" טוען כי הביקור של גולן בקרים, נעשה בניגוד לחוקי אוקראינה ולמרות אזהרות רבות. בתקשורת האוקראינית נטען כי גולן לא נקטה עמדה ברורה כלפי המלחמה הנוכחית באוקראינה, דבר שהציק לאוקראינים רבים.

כמו כן, הועלו טענות כלפי מנהלה של גולן ברוסיה, גרגורי לפס, שנחשד בתמיכה במלחמה נגד אוקראינה ובשלטון של פוטין. לפי הדיווחים, לפס אף הצדיק את פשעי המלחמה של רוסיה.

החשדות כלפי גולן עלו לכותרות רבות בתקשורת האוקראינית לפני האירוויזיון, ככל הנראה אחת הסיבות לכך שאוקראינה לא הצביעה לזכותה בתחרות. יש לציין כי גולן עצמה טרם הגיבה לחשדות, וייתכן שביקורה בקרים בגיל צעיר אינו מהווה עבירה פלילית.

קרא עוד – לחץ כאן

הפרשה מדגישה את המתחים הגוברים בין ישראל לאוקראינה בשל המלחמה ברוסיה, ואת הצורך במדיניות חוץ זהירה מצד האמנים והיוצרים הישראלים כלפי הסכסוך.

למען הצדק יש לומר שגולן כן בקרה בחצי האי קרים אבל דאז הייתה רק בגיל 13 ולכן דבר זה אינו מהווה עבירה פלילית.

זה שוב מוכיח שהתחרות היא הצגה פוליטית נהדרת.

צילום מסך כאן 11

הפוסט מדוע אוקראינה לא הצביעה לישראל באירוויזיון 2024 הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור

בעוד שגולן זכתה במקום הראשון בהצבעת הקהל, הרי שהיא דורגה במקומות הנמוכים על ידי חבר השופטים הרשמי, מה שמעורר חשדות לגבי אפשרות של משוא פנים פוליטי.

יש שמועות ש"ניצחונה של ישראל עלול להוביל למשבר חמור", לכן סוג של הולט מראש לגולן לא תהיה במקום ראשון.

הפער הגדול בין הצבעת הציבור להחלטת חבר השופטים מלמד על שסע עמוק בתפיסות, עם ציבור רחב שמשבח את ישראל לצד מנהיגות פוליטית שנרתעת ממתן לגיטימציה להילחם נגד חמאס. גורמים ביקורתיים מאשימים את ההנהלה בהפליה ובאנטישמיות סמויה.

התנהלות המארגנים הציתה גם ביקורת נוקבת נוכח העובדה שבעוד שנאסר להציג דגלים ישראליים ברחבי שבדיה, דגלים של ארגון החמאס, שמוגדר כארגון טרור על ידי מדינות מערביות רבות, הותרו להצגה ללא הפרעה. ההחלטה להתיר את קידום החמאס, ארגון המכונה "רוצח הומואים", אזרחי ישראל (החל מ-2006), תושבי עזה, נשים, ילדים, חיילים וכו', תוך דיכוי סמלים ישראליים, באירופה לא נחשב כאבסורד.

על רקע הפרשה, גורמים זרים אומרים כי ניכר שההתנגדות להישגים ישראליים באה לעתים קרובות לא רק מסיבות אידיאולוגיות אלא גם כתוצאה מדעות קדומות גזעניות ואנטישמיות עמוקות יותר הקיימות באירופה.

הפוסט ככל נראה, ישראל זכתה במקום הראשון באירוויזיון 2024 – לפי הצבעת הקהל הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט פוליטיקה של אירוויזיון 2024, חרם על ישראל – בזמן ההצבעה אשקלון הייתה תחת אש. הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור 

הוכמן, שהגיע לתמוך בנציגת ישראל עדן גולן, חווה אלימות מילולית ויריקות ממפגינים פרו-פלסטינים ותומכי חמאס. כאשר שני שוטרים התערבו, הם לא טרחו להגן עליו מההתקפה הגזענית, אלא דווקא דרשו ממנו להסיר את דגל ישראל ולקבל את המצב הבלתי נסבל שהיהודים אינם רצויים באירוויזיון.

"פשוט עמדתי עם דגל מדינתי ברחוב ציבורי כשקבוצת מפגינים פרו-פלסטינים החלה לצעוק עלי קריאות נאצה, לירוק לעברי וכו'. כשהשוטרים הגיעו, חשבתי שהם יגנו עלי מההתקפה הפסולה הזאת. אך במקום זאת, הם דרשו דווקא ממני להסיר את דגל ישראל שלי מהרחוב" מסר הוכמן.

לדברי הוכמן, כשניסה להסביר לשוטרים שמפגינים אחרים החזיקו דגלים פלסטינים, הוא נענה בתשובה משפילה: "הם אמרו שבאירוע האירוויזיון אסור לתלות דגלים של 'מדינות ישראל' ".

בעמוד האינסטגרם גיא הוכמן כתב כך:

"אירופה 2024. יהודי עם דגל אחד ובצה אחת מלווה החוצה כדי שתומכי פלסטין שמניפים דגל בניגוד לחוקי האירוויזיון, יפסיקו לקלל ולירוק. לא מוותר, לא יורידו לי את הראש".

צילום: מתוך עמוד האינסטגרם Guy Hochman – גיא הוכמן (guy_niceguy)

קרא כתבה: זה לא גרמניה הנאצית זה אירוויזיון בשוודיה! משטרת שוודיה אסרה על מעריצים ישראלים להציג בפומבי דגלי ישראל – לחץ כאן

הפוסט גיא הוכמן הניף דגל ישראל במתחם האירוויזיון ועוכב לחקירה הופיע לראשונה ב-מעקב.