"סוטה על הבמה – והכל תקין!", "איך נתנו לזוועה הזו במה?", תגובות אלה מבטאות את ההלם שאחז בצופים בעקבות הופעתו של נמו, הנציג השוויצרי, במופע האורח בגמר האירוויזיון במוצאי שבת האחרון. המופע, ששודר בשידור חי בערוץ "כאן 11", הותיר את הקהל הישראלי והבינלאומי המום, נדהם וזועם.

נמו, שייצג את שוויץ באירוויזיון 2024, עלה לבמה כדי לבצע את שירו החדש "Unexplainable" (בלתי מוסבר בעברית) – כותרת שהתבררה כמדויקת להפליא לנוכח הביצוע שהציג. הזמר הופיע כשהוא עוטה פאת קארה כתמתמה עם שוליים עבים בצבע שחור, ולבוש חושפני במיוחד שהשאיר מעט מאוד לדמיון. לאורך כל ההופעה, שירו של נמו התאפיין ביללות דרמטיות וקיצוניות שתוארו על ידי רבים כ"מתקפה על האוזניים".

יואל סמוביץ לא היסס וכינה את המופע "מזעזע עד כדי הקאה" ו"הדבר הכי מפחיד שראיתי על במת האירוויזיון עד היום". ורדה קניאס הגיבה בתדהמה: "איבדו את זה לגמרי… הזיה…". ואילו שרה קרפנקופ-אזיקרי סיכמה בקצרה ולעניין: "גועל נפש".

התגובות החריפות לא הסתכמו רק בישראל. ברחבי העולם, צופים רבים בערוץ היוטיוב הרשמי של האירוויזיון הביעו זעזוע דומה. "סוטה, גועל נפש ותת רמה", כתב אחד הגולשים. "שום דבר לא יכול היה להכין אותי לזה", הוסיף אחר. היו שהשוו את המופע לסצנה מסרט אימה, והיו שתיארו אותו כ"מטריד". אחד הצופים אף כתב: "לבחור הייתה התמוטטות עצבים על הבמה", ואחר תהה: "איך נותנים להזויים אחרים בתחרות הזאת במה?".

הביקורת החריפה כלפי נמו בישראל מקבלת משנה תוקף על רקע עמדותיו הפוליטיות. הזמר השוויצרי היה בין הקולות הבולטים שקראו להדיח את ישראל מהתחרות, עובדה שללא ספק העצימה את הכעס והתסכול של הצופים הישראלים נוכח מופע האורח שלו.

אפילו מעבר לים, בקרב קהל בינלאומי שאינו מושפע בהכרח משיקולים פוליטיים, זכתה הופעתו של נמו לתגובות שליליות במיוחד. צופה אחד השווה את מראהו של נמו ללורד פרקווד, דמות הרשע מהסרט "שרק", בעוד אחר כינה אותו "ליידי גאגא לעניים".

עורר תהיות רבות עצם ההחלטה לשדר את המופע בערוץ ציבורי בשעות שבהן גם ילדים צופים בטלוויזיה. "מזל שזה מאוחר כי לילדים אסור לצפות בגועל נפש הזה", כתב אחד הצופים המזועזעים, מביע דאגה להשפעה האפשרית של תכנים כאלה על צופים צעירים.

הופעתו של נמו באירוויזיון מעלה שאלות נוקבות לגבי הקריטריונים האמנותיים והתוכניים של התחרות. האם יש גבול למה שניתן להציג על במה בינלאומית בשידור חי? האם יש סטנדרטים מינימליים של טעם טוב שצריכים להישמר? האם הפרובוקציה הפכה למטרה בפני עצמה, על חשבון איכות מוזיקלית ואמנותית?

כניסתם של אלמנטים מוזיקליים וויזואליים קיצוניים יותר ויותר לאירוויזיון בשנים האחרונות מעוררת דיון נרחב בקרב מעריצי התחרות ומבקרי מוזיקה כאחד. יש הטוענים כי מדובר בהתפתחות טבעית של התחרות והתאמתה לטעם המשתנה של קהל צעיר יותר, בעוד אחרים רואים בכך סימן להידרדרות אמנותית וערכית.

מה שברור הוא שמופע האורח של נמו לא נשכח במהרה, גם אם מסיבות שליליות. הוא הצליח לעורר את אחת הסערות הגדולות ביותר בתולדות האירוויזיון בשנים האחרונות, והדיון סביב הופעתו ממשיך ללהט את הרשתות החברתיות ואת השיח הציבורי.

בהקשר הישראלי, הביקורת על נמו נטענת בהקשר פוליטי מורכב במיוחד. בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם ביקורת בינלאומית חריפה, החלטתם של ארגון האירוויזיון להעניק במה לאמן שקרא להדחתה מהתחרות נתפסת בעיני רבים כצעד פרובוקטיבי במיוחד.

המחאה הנרחבת בישראל ובעולם מעידה על פער הולך וגדל בין מה שנתפס כאמנות פרובוקטיבית לבין מה שנתפס כטעם רע פשוט. עבור רבים מהצופים, הופעתו של נמו חצתה קו אדום, לא רק מבחינה אסתטית אלא גם מבחינה ערכית ומוסרית.

האם מדובר במקרה בודד או בתחילתה של מגמה? האם אירוויזיון 2026 יביא איתו פרובוקציות נוספות ואף קיצוניות יותר? שאלות אלו נותרות פתוחות, אך דבר אחד ברור: הופעתו של נמו במוצאי שבת האחרון הותירה חותם עמוק ומטריד בתולדות התחרות.

הפוסט "תועבה סוטה וחולנית" שודרה באירוויזיון לעיני מיליונים הופיע לראשונה ב-מעקב.

באזל, שווייץ – רגע היסטורי לישראל באירוויזיון 2025: יובל רפאל הבטיחה את מקומה בגמר התחרות היוקרתית לאחר הופעה מלאת עוצמה ורגש שריגשה את הקהל והשופטים. למרות קריאות בוז שנשמעו בתחילת הביצוע, רפאל הצליחה להתעלות על האתגרים ולהעניק הופעה בלתי נשכחת שזיכתה אותה במקום בגמר הנכסף.

הזמרת הישראלית, שהייתה המתמודדת ה-14 מתוך 16 בחצי הגמר השני, עלתה לבמה עם מעט היסוס בתחילה, אך במהירות התגברה על ההפרעות והעבירה ביצוע שהלך והתחזק לאורך הדרך. שיאו של הביצוע הגיע בקטעים העבריים של השיר, שזכו לתגובה חמה מחלק מהקהל.

הרגע המכריע הוכיח את נחישותה של רפאל כאשר כנף השרוול שלה נתפסה בנברשת הענק שהקיפה אותה על הבמה, אך היא המשיכה בביצוע ללא היסוס וחתמה את הופעתה בחיוך רחב.

בהחלטה מפתיעה ברגע האחרון, רפאל והמשלחת הישראלית שינו חלק קטן בשיר – במהלך הפזמון הורד תו אחד כי לדברי אנשי המשלחת "הוא הורגש מאולץ מדי". שינוי זה התגלה כהחלטה נכונה שתרמה לזרימה טבעית יותר של הביצוע.

לאחר סיום הופעתה, פנתה רפאל לקהל בהתרגשות: "Thank you, Europe. I love you, Merci, תודה". הרגע המרגש המשיך כשירדה מהבמה, שם שיתפה את יוצרת השיר קרן פלס וחברי הצוות בחוויה מיוחדת שעברה על הבמה.

האירוע בבאזל לא היה נטול מתחים. מוקדם יותר באותו יום, במהלך חזרת המשפחות האחרונה לפני חצי הגמר, הופרעה הופעתה של רפאל על ידי שישה אנשים, בהם בני אותה משפחה, שהניפו דגלים גדולים ושרקו במשרוקיות בניסיון להפריע למהלך החזרה. צוותי האבטחה פעלו במהירות, איתרו את המפגינים והרחיקו אותם מהאולם.

למרות ההפרעות, רפאל זכתה גם לתמיכה משמעותית מחלק מהקהל שהגיב בסיום השיר בתשואות רמות ובמחיאות כפיים.

עם פתיחת המשדר נראה בקהל דגל ישראל עם סמל החטופים, המזכיר את הטרגדיה המתמשכת שממשיכה ללוות את ישראל. יובל רפאל התמודדה מול נציגי המדינות אוסטרליה, מונטנגרו, אירלנד, לטביה, ארמניה, אוסטריה, יוון, ליטא, מלטה, גיאורגיה, דנמרק, צ'כיה, לוקסמבורג, סרביה ופינלנד. בנוסף, הצופים ראו לראשונה את השירים של נציגי צרפת, גרמניה ובריטניה – שנכללות ב"חמש הגדולות" ועולות לגמר באופן אוטומטי.

לא רחוק מהארנה שבה נערך האירוויזיון, זמן קצר אחרי הביצוע של רפאל, התקבצה צעדה עם דגלי פלסטין, כשהמשתתפים קוראים "להחרים את ישראל". למרות המחאות הקולניות מחוץ לאולם, בפנים נמשכה התחרות כסדרה, עם הכרזה בסוף הערב על עשר המדינות שעלו לגמר שייערך בשבת, ה-17 במאי.

העלייה של יובל רפאל לגמר האירוויזיון מהווה רגע של גאווה לאומית בזמנים מאתגרים לישראל. ביצועה המרגש והעוצמתי, יחד עם יכולתה להתמודד עם לחצים והפרעות, מייצג את רוח הנחישות והעמידות של ישראל. כעת, כל העיניים נשואות לגמר, שבו תייצג רפאל את ישראל בפני מאות מיליוני צופים ברחבי העולם, נושאת עמה לא רק את תקוות הזכייה, אלא גם את סיפורה האישי המרגש ואת סיפורה של מדינה שלמה.

צילום: כאן 11, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט אירוויזיון 2025: יובל רפאל מעניקה לישראל רגע של גאווה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחלוקת חריפה התעוררה סביב בחירת השיר הישראלי לאירוויזיון 2025, כאשר יוצרים מובילים בתעשיית המוזיקה הישראלית מעלים טענות בדבר ניגודי עניינים בוועדת הבחירה של תאגיד השידור כאן. במוקד המחלוקת עומדת בחירת שיר שנכתב על ידי קרן פלס, זו השנה השנייה ברציפות.

קבוצת יוצרים, ביניהם אלעד טרבלסי ורון בי, הגישו מכתב מחאה בו הם טוענים כי "בוועדה שאמורה לבחור את השיר לאירוויזיון בצורה אנונימית, קיימים ניגודי עניינים מובהקים." לטענתם, המצב הנוכחי מנוגד לתקנון הבחירה, האוסר על חברי הוועדה להימצא בניגוד עניינים ומחייב הליך בחירה אנונימי.

בעקבות הטענות, שר התקשורת שלמה קרעי שיגר מכתב לתאגיד כאן בו הוא דורש שקיפות מלאה בהליך הבחירה. "הטענות שעלו בנוגע להליך בחירת השיר חמורות ומעוררות דאגה רבה," כתב קרעי. "לא ייתכן שיוצרים מוכשרים משקיעים מאמצים ומשאבים מתוך אמונה בהליך הוגן, ובסופו של דבר נותרים מתוסכלים מחוסר שקיפות והתנהלות המעוררת חשד להטיות".

תאגיד השידור הגיב בתוקף לטענות, והדגיש כי הוועדה מורכבת ברובה מעורכי מוסיקה בכירים של התאגיד, אנשי טלוויזיה והפקה בכירים, ונציגת ציבור, שאינם קשורים לחברות הפקה פרטיות. לדברי התאגיד, "הליך הבחירה בשיר הישראלי הוא אנונימי וההצבעה על השיר הנבחר חשאית. השנה, באופן יוצא דופן, נבחר השיר הזוכה פה אחד על ידי כל חברות וחברי הוועדה".

התאגיד הוסיף כי הצלחותיה של ישראל בתחרות בשנים האחרונות, כולל זכייה במקום הראשון, השלישי והחמישי, מעידות על מקצועיות הצוות הבוחר. עם זאת, השר קרעי הבהיר כי הוא "אינו מתכוון להתנהל בנושאים אחרים הדורשים את הסכמתו כאילו דבר לא קרה, מבלי לקבל תשובות מפורטות לטענות אלו".

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי שקיפות תהליכי קבלת ההחלטות בגוף ציבורי הממומן מכספי משלם המיסים, ומדגישה את המתח המתמשך בין תאגיד השידור הציבורי למשרד התקשורת. נכון לעת כתיבת שורות אלה, טרם פורסמה תגובה רשמית של השר קרעי ברשת החברתית X.

צילומים מתוך פייסבוק של שמה קרעי ואינסטגרם של קרן פלס

הפוסט חשד לקומבינציות: סערה בתאגיד סביב האירוויזיון 2025 הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפנייה, שהוגשה על ידי האזרח דים אמור, מעלה טענות קשות כנגד מארגני התחרות והאווירה העוינת כלפי ישראל באירוויזיון האחרון שנערך בשוודיה. "אבסורד שכספי הציבור מבוזבזים על השפלת יהודים ומדינת ישראל," כתב אמור בפנייתו, "באירוויזיון 2024 הייתה תחושה שאנו נמצאים בגרמניה 1939."

לטענת אמור, האירוויזיון איבד את מהותו כתחרות תרבותית ואמנותית, והפך לזירה פוליטית עוינת כלפי ישראל. הוא מציין מספר אירועים מטרידים שהתרחשו במהלך התחרות האחרונה:

1. הטלת מגבלות על נציגת ישראל, הזמרת עדן גולן.
2. איסור על הצגת דגל ישראל, בעוד שדגלי ארגוני טרור הותרו.
3. סירובה של זוכת התחרות הקודמת, לורן, ללחוץ את ידה של עדן גולן.
4. פסילת שני שירים שנכתבו עבור הנציגה הישראלית.
5. חרם מצד חברי חבר השופטים, שהעניקו לישראל ניקוד נמוך באופן חריג.
6. חתימת כ-96% מהמשתתפים על עצומה נגד ישראל.

"השנה אירופה השפילה את ישראל, והעם שילם על כך," טוען אמור, ומוסיף כי "אירופה שוב מכניסה את היהודים לגטו – ההיסטוריה חוזרת על עצמה, רק הפעם אירופה מנסה להכניס מדינה שלמה לתוך הגטו."

הפנייה לשר האוצר מעלה שאלות נוקבות לגבי ההצדקה להמשך המימון הציבורי של השתתפות ישראל בתחרות. אמור טוען כי "אין צורך לבזבז את כספי הציבור עבור משחקים פוליטיים זולים," ומדגיש כי "השתתפות באירוע פוליטי אינו חובה!"

"כאזרח ישראלי, עולה מאוקראינה ששירת בצה"ל, אני מוחה נגד השימוש בכספי ציבור למימון אירוויזיון 2025. ארגון זה הפגין לאחרונה יחס משפיל כלפי יהודים וישראלים, מתעלם מערכינו ומורשתנו. המיסים שאנו משלמים צריכים לשרת את טובת אזרחי ישראל, לא לממן פלטפורמות עוינות. נדרשת בחינה מחודשת של השתתפותנו באירועים בינלאומיים המנוגדים לאינטרסים הלאומיים שלנו. הגיע הזמן להציב גבולות ולעמוד על כבודנו", מסר דים אמור.

בסופו של דבר, ההחלטה לגבי המשך ההשתתפות והמימון תצטרך לאזן בין שיקולים כלכליים, תדמיתיים ודיפלומטיים. האתגר יהיה למצוא את הדרך לשמור על הנוכחות הישראלית בזירה הבינלאומית, תוך הגנה על כבודה ואינטרסיה של המדינה.

קרא את המכתב- לחץ כאן

הפוסט קריאה לפרישה מהאירוויזיון: שר האוצר סמוטריץ' נדרש לשקול מחדש את המימון הציבורי הופיע לראשונה ב-מעקב.