דובר צה"ל מסר כי חיל האוויר ממשיך בפעילות תקיפה רציפה נגד מערכי האש של המשטר האיראני, במסגרת מאמצים לצמצם את היקפי הירי לעבר אזרחי מדינת ישראל. לפי ההודעה, התקיפות מתמקדות באמצעים מבצעיים המשמשים לשיגור טילים, תוך מטרה לפגוע ביכולות ההתקפה של איראן.

במסגרת זו, חשף צה"ל תיעוד צבעוני מתקיפה מדויקת שבוצעה לעבר משאית אשר שימשה כמשגר טילים בליסטיים נייד במרחב תבריז, בצפון-מערב איראן. על פי הדיווח, מדובר באמצעי לחימה שנועד לאפשר שיגור טילים ממיקומים משתנים, ובכך להקשות על איתורו וסיכולו.

בהודעת דובר צה"ל נמסר כי המשגר הושמד במהלך התקיפה. עוד צוין כי באמצעות פעולה זו סוכלו מתווי ירי טילים לעבר מדינת ישראל, שמקורם במערב איראן.

בצה"ל מדגישים כי חיל האוויר ממשיך לפעול ללא הפסקה נגד יעדים הקשורים למערך הירי האיראני, כחלק ממדיניות מבצעית רחבה שמטרתה לפגוע בתשתיות התקיפה ולצמצם את האיום על העורף הישראלי.

הדיווח מצטרף לשורת פעולות מבצעיות שבוצעו לאחרונה, אשר לפי צה"ל נועדו לפגוע ביכולות השיגור ולמנוע הוצאה לפועל של תקיפות נוספות לעבר ישראל.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט חיל האוויר השמיד משגר טילים באיראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים כי הצעות הסיוע שמציגה אוקראינה למדינות המזרח התיכון נועדו, לשיטתו, לצורכי יחסי ציבור בלבד. הדברים מופנים כלפי נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על רקע דיונים מתמשכים בדבר מעורבותה של קייב בזירות ביטחוניות מחוץ לגבולותיה.

טראמפ תיאר את הסיוע שמספקת אוקראינה לבעלות בריתה של ארצות הברית באזור המזרח התיכון כמהלך בעל אופי פוליטי-תדמיתי, ולא כמהלך בעל משמעות מבצעית של ממש. לפי דיווחה של העיתונאית סטפני רוהל, אשר קיימה עמו ראיון טלפוני בן כ-15 דקות, כפי שפורסם באתר חדשות אוקראיני, נשאל טראמפ על תרומתה של אוקראינה למאמצי הסיוע לבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט בהתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראן.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

לדבריה, טראמפ השיב כי אוקראינה "לא עשתה דבר", והוסיף כי כלל הצהרותיו של זלנסקי בנושא נועדו, לשיטתו, למטרות פוליטיות ולצרכי יחסי ציבור בלבד. בכך, חידד טראמפ את קו הביקורת שבו הוא נוקט כלפי הנהגת אוקראינה בתקופה האחרונה.

בהמשך דבריו, שב טראמפ ומתח ביקורת אישית על זלנסקי, וציין כי הוא "קשה יותר להתנהלות" מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. עוד הוסיף כי המנהיג הרוסי, לדבריו, "אינו חושש מאירופה" – אמירה המצביעה על תפיסת מאזן הכוחות כפי שהיא משתקפת בעמדותיו של טראמפ.

בנוסף, הביע טראמפ אי שביעות רצון מתפקודן של מדינות הברית הצפון אטלנטית, וטען כי אינן מסייעות לארצות הברית בפעולותיה מול איראן. עם זאת, הדגיש כי וושינגטון אינה נזקקת בפועל לסיוען, חרף הציפייה לשיתוף פעולה מצד בעלות הברית.

רקע הדברים מתחדד על רקע הצהרה קודמת של טראמפ מיום 13 במרץ, שבה הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה לסיוע אוקראיני ביירוט רחפנים איראניים במזרח התיכון. מנגד, זלנסקי מסר בתגובה כי "רטוריקה היא רטוריקה", והוסיף כי "העיקר הוא שאנו יודעים מה אנו עושים" – אמירה המרמזת על פער בין הצהרות פומביות לבין פעילות מבצעית בפועל.

בתוך כך, בשבוע שעבר דיווח מזכיר צבא ארצות הברית, דן דריסקול, כי הצבא האמריקאי פרס באזור המזרח התיכון כ-10,000 רחפני יירוט מסוג "מרופס" – מערכות אשר הוכיחו בעבר יעילות מבצעית בזירת הלחימה באוקראינה, ומשמשות כיום כחלק ממערך ההגנה האווירית בזירות נוספות.

במקביל, נוסח חד ובהיר שהוצג במסגרת הדיון הציבורי מחדד את הביקורת כלפי נשיא אוקראינה: זלנסקי טען כי ארצות הברית וישראל ביקשו את תמיכתו הצבאית – טענה אשר, לפי הנטען, מוכרת הן בישראל והן בארצות הברית, אך מהווה שקר בוטה. לאחר שהוצג מצג המטעה את הציבור, נטען כי נשיא אוקראינה מבקש כעת לזכות ליחס רציני ומכובד בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, עולה שאלה רחבה יותר בדבר התנהלותה הדיפלומטית של אוקראינה בעת הנוכחית: עד כמה הצהרות פומביות משקפות מדיניות בפועל, ומהן השלכותיהן על יחסי החוץ של המדינה. בתוך כך, נמשכת הלחימה באוקראינה, והמערכת הבינלאומית מוסיפה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה המדינית והביטחונית כאחד.

זלנסקי בשקר דיפלומטי: פרשת הכטב"מים

בתאריך 20 במרץ 2026 תיעדה מערכת "מעקב" מקרה אשר הוצג על ידה כהטעיה חמורה, במסגרתו נטען כי שגריר אוקראינה מסר מידע שאינו תואם את המציאות, שלפיו ראש ממשלת ישראל פנה, או ביקש לפנות, לקבלת סיוע צבאי מאוקראינה. על פי האמור, מדובר בטענה אשר הוגדרה בכתבה כהטעיית הציבור.

לעיון בכתבה המלאה – לחצו כאן

עוד עולה מן הכתבה כי ישראל מוצגת כמדינה בעלת יכולות צבאיות מתקדמות, וכי בנסיבות שונות הייתה עשויה להוביל להכרעה מהירה בזירה צבאית, בעוד שביחס לאוקראינה נטען לקיומם של כשלים מערכתיים חמורים בדרגי הממשל והצבא.

למעשה, הכתבה שפורסמה באתר "מעקב" מציגה טענות שלפיהן פרסום של אתר Ynet, אשר עסק בפנייה ישראלית לאוקראינה לקבלת סיוע בתחום הכטב"מים, אינו משקף את המציאות העובדתית. על פי הדיווח, יוחסה לראש הממשלה בנימין נתניהו פנייה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבקשה לסיוע צבאי, אולם בכתבה נטען כי גורמים רשמיים בישראל הכחישו טענה זו באופן חד משמעי.

בכתבה מובא גם ציטוט המיוחס לנציג דיפלומטי בשגרירות אוקראינה בישראל, שלפיו סוגיית הכטב"מים "הומצאה לחלוטין". על בסיס אמירה זו, ממסגרת הכתבה את האירוע ככשל תקשורתי מהותי, תוך הדגשת הפער בין הפרסום המקורי לבין המידע שהוצג כהכחשה רשמית.

בסיכומו של דבר, מציגה מערכת "מעקב" את הפרשה כחלק מתופעה רחבה יותר של הפצת מידע בלתי מבוסס בזירה התקשורתית, ומדגישה כי לפרסומים מסוג זה עשויות להיות השלכות משמעותיות על השיח הציבורי ועל יחסי החוץ. עוד צוין כי המערכת תמשיך לעקוב אחר פרסומים בעלי פוטנציאל להשפיע על תפיסת המציאות העובדתית.

צילום: AP – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טראמפ: זלנסקי משקר ופועל למטרות יחסי ציבור בלבד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד מדינת ישראל ניצבת איתנה אל מול מערכות ביטחוניות מורכבות, מתברר כי בחסות הערפל המבצעי מתנהלת נגדה מערכת הסברה דורסנית ומניפולטיבית. תחקיר "מעקב" חושף כי אוקראינה מפעילה, לכאורה, מנגנון משומן להפצת דיסאינפורמציה, תוך הצגת משאלות לב כעובדות מוגמרות והפצת "חדשות כזב" (Fake News) בחלל הציבורי. נראה כי המניע המרכזי העומד בבסיס המהלך הוא ניסיון נואש להסטת הקשב העולמי לעבר סדר היום האוקראיני, על חשבון האמת הצרופה.

גורמים המעורבים בבדיקת הנתונים מצביעים על פערים תהומיים ואי-דיוקים משמעותיים במסרים הרשמיים היוצאים מקייב. במוקד הפרשה עומד שגריר אוקראינה בישראל, מר יבגני קורנייצ'וק, אשר לפי הטענות פועל כשופר תעמולתי המפיץ מידע מטעם מדינתו, תוך עיוות המציאות המדינית.

ברית האינטרסים בין קייב למערכת YNET

חומרת הממצאים מעמיקה נוכח החשד לשיתוף פעולה תמוה מצד כלי תקשורת ישראלי מוביל. מערכת YNET משתפת פעולה עם שגרירות אוקראינה ומפרסמת פייק ניוז – כלומר דרך YNET ככה המידע השקרי מגיע לציבור הרחב. המנגנון פועל כמעגל סגור: הדיווחים המופרכים המתפרסמים ב-YNET מתורגמים מיידית לשפה האוקראינית, מופצים בכלי התקשורת של קייב, ומתקבעים בתודעת ההמונים כאמת אבסולוטית.

שיאו של המחדל נרשם בתאריך 14.03.2026, עת פורסמה ב-YNET כתבה שקרית לחלוטין. על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ביוזמתו לאוקראינה בבקשה לקיים שיחה דחופה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, במטרה לבחון שיתוף פעולה צבאי בתחום ההתמודדות עם כטב"מים מתוצרת איראן.

השגריר קורנייצ'וק לא השתהה ואישש את מצג השווא:

"הבקשה הועברה לקייב, אך טרם נקבע מועד לשיחה בשל אילוצי לוחות הזמנים של שני המנהיגים. קיימת ציפייה כי השיחה תתקיים בקרוב".

את הכתבה המטעה ערך העיתונאי איתמר אייכנר. תהיות קשות בדבר האתיקה והמקצועיות העיתונאית עולות מעצם ההחלטה לבסס דיווח רגיש כל כך על דבריו של קורנייצ'וק – דמות אשר שמה נקשר בעבר בפרשות שחיתות ואף במעצרים.

יתרה מכך, מקורות בתוך השגרירות מצביעים על כך שהשגריר סובל מהתמכרות קשה לאלכוהול. חמור מכך, מערכת YNET נמנעה לחלוטין מפרסום תגובה של גורם ממשלתי ישראלי מוסמך, ובחרה להדהד את דבריו של מי שמצטייר כפרובוקטור בשירות מדינה זרה.

הדהוד השקר בנכר ופרץ האנטישמיות

הדיסאינפורמציה מצאה קרקע פורייה באתר האוקראיני (Суспільне Новини) "suspilne news", אשר הציג לציבור המקומי נרטיב שקרי לפיו ישראל מתחננת לסיוע:

"ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העביר לאוקראינה בקשה לקיים שיחה עם הנשיא וולודימיר זלנסקי… כך דיווח אתר Ynet".

הפרסום המגמתי הצית גל עכור של התבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות. Zoryan Kis, עובד מדינה בשגרירות אוקראינה בישראל המוכר כפרובוקטור, שיתף את הדיווח בעמוד הפייסבוק שלו, ובכך סיפק פלטפורמה לשנאה יוקדת מצד עוקביו. להלן מקבץ מהתגובות הממחישות את עומק האיבה:

• בוהדן פלמרצ'וק: "אל נשכח כי באמצעות הארגון היהודי בארה"ב (AIPAC) הופסק לחלוטין הסיוע האמריקני לנו. כמה הם חייבים לנו כעת וכמה חיי אדם אבדו בשל כך". (ניסיון שקוף להטיל על היהודים את האחריות למחדלי השחיתות וחוסר המוכנות של צבא אוקראינה).

• רוסטיסלב פאניצ'ב: "ומה היה כאשר אוקראינה ביקשה את 'כיפת ברזל'?".

• סוויטלנה שופריץ'-צקוט: "מעולם לא תמכתם בנו… אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ".

בעמוד הפייסבוק של "suspilne news" אנטישמים אוקראינים לא נותרו אדישים, והשמיעו מתקפות מילוליות נגד מדינת ישראל.

• כך, למשל, כתבה נליה פיקאלו:
"ואיזה סיוע – אילו טילים ישראל תספק לאוקראינה?" – ניסוח המשתמע, לכאורה, כדרישה מחייבת כלפי ישראל.

• אנטישמית נוספת, סוויטלנה שופריץ'-צקוט, ציינה:
"הרי מעולם לא תמכתם בנו; גם בתוכנית השלום שלנו לא תמכתם, וכעת אתם פונים אלינו בבקשה. אני הייתי מסרבת — שיפנו לטראמפ; בארצות הברית יש את הרחפנים הטובים בעולם".

• בהמשך הצטרפה נטליה ברנובסקאיה והביעה עמדה תקיפה:
"ארבע שנים התחמקו, ועכשיו פתאום צריכים רחפנים והגנה – לאום כזה".

• גם אולכסנדרה מלנובסקה פרסמה אמירה חריפה:
"שיחזירו את הכסף שהיהודים הוציאו מאוקראינה לישראל!!!!" – טענה המעוררת תהיות, שכן לא הוצג כל בסיס עובדתי להיקפה או להקשרה.

האמת המדינית: הכחשה גורפת בירושלים

בפנייה רשמית של מערכת "מעקב" ללשכת ראש הממשלה בתאריך 17.03.2026, הוכו הגורמים המוסמכים בתדהמה. בלשכה הבהירו באופן חד-משמעי כי הדיווח בדבר פנייה של נתניהו לזלנסקי לבקשת סיוע צבאי הנו פייק ניוז מוחלט וחסר שחר.

גם במשרד החוץ נשמעה עמדה זהה. הדובר, מר יוסי גמדו, מסר לאחר בדיקה קפדנית בת חמש שעות:

משרד החוץ אינו מכיר פנייה כזו מצד ישראל לבקשת סיוע צבאי או תמיכה מאוקראינה. כמו כן, לא ידוע על פנייה של משרד ראש הממשלה לנשיא זלנסקי לקבלת עזרה בהתמודדות עם כטב"מים או סיוע בטחוני אחר.

מסקנה מתבקשת: די לאבסורד המדיני

המציאות המוצגת בתחקיר זועקת לשמים: ישראל מארחת בנדיבות כ-100 אלף פליטים אוקראינים הזוכים להטבות סוציאליות מפליגות, פטור ממס וטיפול רפואי מתקדם על חשבון משלם המסים הישראלי. מנגד, אוקראינה מפגינה עוינות עקבית במוסדות האו"ם ומצביעה נגד ישראל מזה עשור.

הנוכחות של פליטים אלו, הכוללת מעריצים של משתפי פעולה עם הנאצים דוגמת סטפן בנדרה, מהווה פצצה מתקתקת. על ישראל לפעול לגירושם הדחוף מן הארץ. לא ייתכן כי אזרחי ישראל יממנו את שהותם של אלו שחלקם חולקים תפיסות עולם אנטישמיות.

בשורה התחתונה: מוטב לאוקראינה, ששמיה פרוצים לכטב"מים מדי יום ביומו, להתמקד בשיקום יכולותיה שלה במקום להפיץ כזבים על "סיוע" למעצמה כישראל. ישראל תדע לדאוג לאינטרסים שלה ולאזרחיה, ועל הממשלה לשים סוף לאבסורד ולפעול להשבת הפליטים לארצם לאלתר.

התחקיר העיתונאי בוצע בין התאריכים 14.03.2026-17.03.2026. אין באפשרותנו לצפות את ההתפתחויות העתידיות, לרבות האפשרות כי מדינת ישראל תפנה בעתיד לקבלת סיוע צבאי ממדינות נוספות.

מערכת YNET לא מסרה תגובה לפניית מערכת "מעקב".

גם שגרירות אוקראינה לא השיבה לפנייה העיתונאית שהועברה אליה.

נוסף על כך, אין בידינו יסוד להניח כי לשכת ראש הממשלה או דוברות משרד החוץ מסרו מידע שאינו מדויק, שכן לא נראה כי קיים בידם אינטרס לעשות כן. ייתכן כי ל-YNET קיים מקור שמסר להם מידע, אפשרות זו אינה נשללת. עם זאת, לו הייתה התגובה מועברת למערכת "מעקב", ניתן היה לבחון את העובדות לעומקן, וייתכן כי ממצאי התחקיר והיקף פרסומו היו מקבלים תפנית שונה.

הפוסט תרמית הפייק של YNET וזלנסקי: השקר האוקראיני על חשבון נתניהו נחשף הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מידע מודיעיני רגיש מציב את טראמפ מול הכחשות פוטין לסיוע לאיראן. שיחות חשאיות וטענות לשקר רוסי מעצימות חשש לעימות מעצמות ולהסלמה בינלאומית מסוכנת.

דיווחים ממקורות מדיניים ופרשנות מערכת "מעקב" מצביעים על מערך מתגבש של עימותים גלובליים, כאשר מידע מודיעיני חדש, לטענת מקורות באוקראינה, עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין וושינגטון, מוסקבה וטהראן.

לפי המסרים שייחס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לגורמים אמריקאיים, הועבר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מידע מודיעיני הנוגע לסיוע רוסי לאיראן. לפי אותן טענות, מדובר במידע הכולל נתונים על אספקת כטב"מים, וכן אינדיקציות לאפשרות של העברת מערכות טילים בעתיד הקרוב.

על פי מקור שצוטט על ידי מערכת "מעקב", טראמפ קיים שיחה טלפונית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר קבלת המידע, במטרה לבחון את עמדת הקרמלין בנוגע לטענות. לפי הפרסום, גורמים בדוברות הרוסית הכחישו כי מוסקבה מעניקה סיוע צבאי לאיראן. עם זאת, לפי הפרשנות שהובאה ב"מעקב", ההכחשה נתפסה על ידי טראמפ כבלתי אמינה.

במערכת מעריכים כי התפתחות זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי ארצות הברית-רוסיה, במיוחד על רקע מדיניות הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים האחרונים. לפי אותה פרשנות, קיימת תפיסה כי הסרת סנקציות אפשרית על רוסיה נתפסת בוושינגטון כמהלך זמני בלבד, שאינו משקף שינוי אסטרטגי עמוק אלא חלק מתהליך רחב יותר של הערכת מצב.

הדיווחים מצביעים על דפוס פעולה דיפלומטי שננקט מול איראן. עד ל-28 בפברואר 2026 קיימו שליחים אמריקאיים סדרת פגישות עם גורמים איראניים, שבמהלכן הועלו כבר בראשית המגעים טענות בדבר הצגת מידע מטעה. חרף זאת, השיח נמשך, ככל הנראה כחלק מאסטרטגיה שנועדה לאפשר לאיראן להיחשף, לחדד את עמדותיה ולתרום לגיבוש הערכה מודיעינית רחבה ומבוססת יותר.

בהקשר זה מצביעים גורמים שונים על גישתו התקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנוטה להגיב בנחרצות לניסיונות הנתפסים בעיניו כהטעיה מדינית. לפי הערכות הנשענות על דיווחים בלתי רשמיים, התנהלותה של מוסקבה אינה משקפת הפנמה מלאה של דפוסי פעולה אלה – מצב העלול, לכאורה, להוביל להשלכות אסטרטגיות משמעותיות בזירה הבינלאומית.

בתוך כך נטען כי סוגיית המיגון של מתקנים תת-קרקעיים ברוסיה, לרבות מקלטים ומתחמים מבוצרים, עומדת במוקד השוואתי מול יכולות ההגנה של מתקנים דומים באיראן – טענה המופיעה במקורות שונים, אך אינה זוכה בשלב זה לאישור רשמי מצד גורמים מוסמכים.

במקביל, הערכות שונות מצביעות על שחיקה ניכרת בעוצמתה של רוסיה, בין היתר על רקע הקצאת משאבים ממושכת למערכה המתמשכת באוקראינה וניהול לחימה ממושך לאורך שנים. לפי פרשנויות מסוימות, כל טעות אסטרטגית נוספת עשויה לשאת השלכות כבדות ואף פטליות מבחינתה.

לפי אותה פרשנות, החזקת ראיות מודיעיניות לכאורה בדבר סיוע רוסי לאיראן עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בתוך כך, נטען כי תפיסת האמון בין וושינגטון למוסקבה מצויה במבחן, במיוחד נוכח המתח המתמשך סביב המלחמה באוקראינה.

מקורות המקורבים למערכת "מעקב" מציינים כי טראמפ, על פי אותה פרשנות, ראה בעבר בפוטין שותף אפשרי להבנות מדיניות, אך כעת קיימת הערכה כי תפיסה זו מתערערת. בהקשר זה נטען כי הכחשות רוסיות באשר למעורבות במהלכים הקשורים לאיראן נתפסות כחלק ממאבק רחב על השפעה גלובלית.

בנוסף, הפרסום מתייחס לנרטיב הרוסי הרשמי סביב הלחימה באוקראינה, שבו מציגה מוסקבה את פעולותיה כהגנה על האוכלוסייה המקומית. לפי הפרשנות שהובאה, תפיסה זו עומדת במחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית, והיא נתפסת כמרכיב מרכזי במאבק התודעתי בין המעצמות.

במערכת "מעקב" מציינים כי שילוב המידע המודיעיני, ההצהרות המדיניות והמהלכים הדיפלומטיים עשוי להצביע על התפתחות אפשרית של שלב חדש במאבק הבין-גושי. לפי אותה הערכה, מוקדי המתיחות אינם מוגבלים עוד לזירות מקומיות, אלא מתגבשים לכדי מערכת עימותים גלובלית רחבת היקף.

כתבה זו מבוססת על מקור ופרשנות מערכת "מעקב".

הפוסט משבר אמון בין טראמפ לפוטין על רקע איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

התבטאויות מדיניות בימים האחרונים, לצד תגובות מיידיות בשווקים הפיננסיים והתפתחויות דיפלומטיות בזירה הבינלאומית, מעלות אפשרות כי המלחמה המתנהלת מול איראן עשויה להתקרב לסיומה. אף שאין לוח זמנים רשמי להפסקת הלחימה, שורה של הצהרות והערכות שמסרו גורמים שונים מצביעות על אפשרות של שינוי בשלב המערכה.

בריאיון לרשת CBS התייחס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתפתחויות האחרונות בזירה הצבאית והעריך כי המערכה מתקרבת לסיומה. לדבריו, "אני חושב שהמלחמה פחות או יותר הושלמה. אין להם צי ימי, אין תקשורת, אין חיל אוויר. ירינו בכל מה שהיה לנו לירות, וכדאי להם מאוד לא לנסות משהו – או שזה יהיה הסוף של המדינה שלהם".

דברים אלה נאמרו במסגרת רצף הופעות תקשורתיות של טראמפ בארצות הברית, הכוללות ראיונות תכופים לרשתות טלוויזיה ומסיבות עיתונאים. זמן קצר לאחר פרסום הדברים נרשמה תגובה מיידית בשווקים הבינלאומיים: מחיר הנפט, שזינק מוקדם יותר במהלך היום עד לרמה של כ-119 דולר לחבית, ירד במהירות לכ-85 דולר ובהמשך התייצב סביב רמת ה-100 דולר. במקביל נרשמה תגובה חיובית גם בוול סטריט, שם עברו המדדים המרכזיים לעליות מתונות במהלך המסחר.

גורמים בשוק העריכו כי ההתבטאות הפומבית של טראמפ נתפסה כסימן אפשרי להיחלשות הלחימה או לפחות להערכת מצב שלפיה המערכה הצבאית מתקרבת למיצוי יעדיה. עם זאת, אין אינדיקציה רשמית לכך שהחלטה על סיום הלחימה התקבלה בפועל.

במקביל להתבטאויות בוושינגטון, התפרסמו גם הערכות מצד גורמים ישראליים. גורם ישראלי בכיר אמר לעיתון "וושינגטון פוסט" כי ייתכן שסיום הלחימה אינו מחייב בהכרח הפלת המשטר האיראני. לדבריו, "איני בטוח שזהו אינטרס ישראלי להילחם עד לנפילת המשטר… אף אחד לא רוצה מלחמה בלתי נגמרת".

לדברי אותו גורם, סדרת התקיפות וההפצצות שבוצעו עד כה מתקרבת להשגת יעדיה הצבאיים המרכזיים. בין היעדים שנפגעו, כך לדבריו, נכללים מרכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין של איראן, מצבורי טילים, מתקני ייצור נשק וכן בכירים בצמרת הצבא והמודיעין האיראני.

הערכות אלה מצטרפות לדיווחים שלפיהם למרות המכות הצבאיות הקשות שספגה איראן, המשטר בטהראן הצליח להתייצב לאחר שלב הפתיחה של המערכה. לאחר חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים נוספים, פעלו גורמי ההנהגה במדינה לפי תוכנית פעולה מסודרת, תוך ניסיון ללכד מחדש את שורות ההנהגה ולגבש תגובה מתמשכת כלפי ישראל, מדינות המפרץ ובסיסים ואינטרסים אמריקניים באזור.

בתוך כך נותרו גם סוגיות אסטרטגיות משמעותיות בלתי פתורות. אחת המרכזיות שבהן נוגעת למצבור האורניום המועשר שבידי איראן. לפי הערכות שונות, בידי טהראן כ-440 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של כ-60 אחוזים, לצד כמויות נוספות של אורניום מועשר ברמות נמוכות יותר, סביב 20 אחוזים. גורמים ביטחוניים מעריכים כי סוגיה זו עשויה לעמוד במרכז הדיון הבינלאומי אם יוחלט על סיום הלחימה במתכונתה הנוכחית.

התפתחויות נוספות בזירה הדיפלומטית התרחשו גם בזירת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה. הערב קיימו הנשיאים דונלד טראמפ וולדימיר פוטין שיחת טלפון שנמשכה כשעה. על פי הודעה שמסר יורי אושאקוב, יועצו של פוטין למדיניות חוץ, השיחה התקיימה ביוזמתו של טראמפ והתמקדה במספר סוגיות בינלאומיות מרכזיות.

לדברי אושאקוב, "דונלד טראמפ התקשר לוולדימיר ולדימירוביץ' פוטין כדי לדון בשורה של נושאים חשובים ביותר הקשורים להתפתחויות הנוכחיות בזירה הבינלאומית". בין הנושאים שנדונו צוין במיוחד המצב סביב הסכסוך עם איראן וכן המשא ומתן המתנהל בהשתתפות נציגי ארצות הברית בנוגע להסדר באוקראינה.

אושאקוב הוסיף כי השיחה התנהלה "באופן ענייני, גלוי ובונה", וכי זו הייתה השיחה הראשונה בין שני המנהיגים מאז סוף דצמבר 2025. לדבריו, שני הצדדים הביעו נכונות להמשיך לקיים תקשורת ישירה על בסיס קבוע.

על פי ההודעה הרוסית, פוטין הציג במהלך השיחה שורה של הצעות שמטרתן לקדם הסדר מדיני-דיפלומטי מהיר של הסכסוך האיראני, בין היתר על בסיס מגעים שקיים עם מנהיגי מדינות המפרץ, עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ועם מנהיגים נוספים באזור.

במקביל דנו הנשיאים גם במצב המלחמה באוקראינה. טראמפ הביע, לפי ההודעה, עניין בהגעה להפסקת אש בהקדם האפשרי, שתאפשר פתיחת תהליך להסדר ארוך טווח. הצד הרוסי ציין כי כוחותיו מתקדמים בקו המגע הקרבי והעריך כי התפתחויות אלה עשויות לעודד את קייב לשוב לשולחן המשא ומתן.

במהלך השיחה עלו גם סוגיות נוספות, ובהן ההתפתחויות בוונצואלה והשפעתן האפשרית על שוק הנפט העולמי. אושאקוב סיכם כי השיחה הייתה "עשירה בתוכן" וכי עשויה להיות לה משמעות מעשית להמשך הפעילות המדינית של שתי המדינות בזירה הבינלאומית.

על רקע ההתפתחויות המדיניות והצבאיות, האפשרות לסיום קרוב של המלחמה באיראן נותרת פתוחה – אך בשלב זה עדיין אין הכרעה ברורה לגבי הדרך שבה תסתיים המערכה או לגבי ההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלה על האזור והמערכת הבינלאומית.

צילום: AP

הפוסט טראמפ: המלחמה באיראן כמעט הושלמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד עשן התקיפות האוויריות מעל שמי איראן טרם התפזר, מיהר משרד החוץ הרוסי לשלוף את נשק הדיפלומטיה המוכר שלו: גינויים חריפים בשם "המשפט הבינלאומי". בצעד המדיף ריח עז של מוסר כפול, פרסם משטרו של ולדימיר פוטין הודעה רשמית המגדירה את הפעולה המשותפת של ארצות הברית וישראל כ"מעשה תוקפנות מזוינת שתוכנן מראש", תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שרוסיה עצמה מנהלת מלחמת השמדה אכזרית נגד אוקראינה הריבונית.

הרטוריקה של מוסקבה: "הפרת נורמות" בשירות הדיקטטורה

הודעת משרד החוץ הרוסי (מס' 259-28-02-2026) לא חסכה במילים קשות נגד מה שהגדירה כ"צעד פזיז" של וושינגטון וירושלים. בקרמלין טוענים כי ריכוז הכוחות האמריקאי באזור והתקיפות על אדמת איראן מהווים הפרה של "העקרונות והנורמות היסודיים של המשפט הבינלאומי". אירוני הדבר, שפוטין – מי שהורה על פלישה רחבת היקף למדינה שכנה, ביצע פשעי מלחמה מתועדים והפר כל אמנה בינלאומית אפשרית – הוא זה שבוחר להטיף על "כיבוד ריבונות" של מדינות חברות באו"ם.

הרוסים אף הגדילו לעשות ותקפו את ישראל על "חוסר עניין לכאורה בעימות צבאי", תוך שהם קוראים לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לגנות את "הפעולות חסרות האחריות". במוסקבה מתארים את המערכה כ"הרפתקה מסוכנת" שעלולה להוביל לאסון הומניטרי, כלכלי ורדיולוגי, וטוענים כי המטרה האמיתית היא "חיסול הנהגת מדינה שסירבה להיכנע להגמוניה".

הפחד בקרמלין: האם פוטין הוא הבא בתור?

מאחורי המילים המכובסות על "סדר עולמי" ו"משטר אי-הפצת נשק גרעיני", מסתתר חשש עמוק הרבה יותר. הפרשנים מעריכים כי התקיפה הנחרצת נגד שלטון האייתוללות באיראן, בעלת בריתה הקרובה של רוסיה, מעוררת פחד ממשי בקרמלין.

פוטין מבין היטב כי המודל שהופעל ב-28 בפברואר 2026 באיראן, המשלב עוצמה צבאית עם נחישות לשינוי סדר שלטוני עוין, עלול להוות תקדים מסוכן עבורו.

על פי ההערכות, פוטין חושש כי למרות מערכת היחסים המורכבת שלו עם ממשל טראמפ, הנחישות האמריקאית הנוכחית עלולה להוביל לניסיון להזיזו מהשלטון אם לא יביא לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה. במוסקבה מבינים כי "המשבר המלאכותי", כפי שהם מכנים אותו, אינו אלא הפגנת כוח של המערב שמבהירה: תם עידן החסינות לדיקטטורות המערערות את היציבות העולמית.

זעקת הנגזל

הודעת משרד החוץ הרוסי מסתיימת בדרישה להשיב את המצב ל"מסלול של הסדרה פוליטית-דיפלומטית", תוך הצגת רוסיה כגורם המעוניין ב"איזון אינטרסים". זוהי פסגת הצביעות של משטר המפציץ בתי חולים ומרכזי אוכלוסייה באוקראינה, בעודו מבכה על "הפצצת מתקנים" באיראן.

הניסיון הרוסי להציג את ישראל וארה"ב כמי שדוחקות את העולם למערבולת של הסלמה נתפס בקהילה הבינלאומית כניסיון נואש להסיט את האש מהכישלונות הצבאיים והמוסריים של רוסיה עצמה. בעוד פוטין נזכר פתאום בחוקים הבינלאומיים, העולם זוכר היטב את שתיקתו הרועמת מול מעשיה שלו באדמת אירופה.

הודעת מוסקבה אינה אלא "כתב הגנה" של רודן המזהה את טבעת החנק מתהדקת סביב שותפיו לציר הרשע, וחושש כי היום שבו יצטרך לתת את הדין על פשעיו באוקראינה קרוב מתמיד.

צילום: AP

הפוסט פוטין מגנה את ישראל בעודו משמיד את אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

שלושה שבועות אחרי מהלומת הפתיחה של ישראל באיראן, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי הופיע לראשונה בפומבי באירוע בטהרן, בעוד עיתון "הטלגרף" הבריטי חשף כי טילים איראניים פגעו ישירות בלפחות חמישה מתקנים צבאיים ישראליים במהלך "מלחמת 12 הימים".

חמינאי, ששהה במסתור מאז מכת הפתיחה של ישראל ונמנע מהופעות פומביות גם אחרי ההכרזה על הפסקת אש, השתתף אמש באירוע לציון ליל העשורא בטהרן וזכה לקריאות "גיבור" מהקהל. זהו האירוע הפומבי הראשון שאליו הגיע המנהיג מאז פרוץ המלחמה עם ישראל, שבמהלכה דווח כי ישראל שוקלת לחסלו.

לפי סיקור תקשורתי אשר נאסף ונערך על־ידי "מעקב", באיראן גובר החשש כי ישראל חותרת לחסל את המנהיג העליון, עלי חמינאי, ועל כן תוגברה אבטחתו באופן משמעותי. עד כה, לנוכח כישלונה של ארצו בהגנה על מפקדיה הבכירים ועל נכסיה האסטרטגיים במלחמה מול ישראל, הסתפק חמינאי בהקלטת נאומים לציבור – ואף זאת במשורה. עם זאת, בשבוע שעבר הכריז על "ניצחון" שלטענתו הושג, והבטיח כי טהראן תשקם "במהירות" את הנזקים שנגרמו למתקני הגרעין.

בינתיים, "הטלגרף" הבריטי דיווח כי טילים איראניים פגעו ישירות בלפחות חמישה "מתקנים צבאיים" ישראליים במהלך הלחימה. העיתון מתבסס על נתוני מכ"ם שהגיעו לידיו, ומציין כי ישראל עצמה לא דיווחה עליהן ושגם לא ניתן לדווח עליהן בתוכה לאור חוקי הצנזורה הצבאיים המחמירים.

בין הבסיסים, לפי המפה שפורסמה באתר "הטלגרף", נמצאים מחנה ציפורית ליד נצרת, מחנה גלילות ובסיס תל נוף של חיל האוויר. בכתבה לא צוין אם אלה כל הבסיסים שנפגעו, ונכתב גם כי בעוד שבועיים יפרסמו חוקרים מאוניברסיטת אורגון סקירה מקיפה יותר.

"הנתונים מצביעים על כך שחמישה מתקנים צבאיים שלא דווחו קודם לכן נפגעו על-ידי שישה טילים איראניים בצפון, דרום ומרכז ישראל – כולל בסיס אווירי גדול, מרכז איסוף מודיעין ובסיס לוגיסטי", נכתב ב"טלגרף". דובר צה"ל סירב להתייחס לכך, אך אמר לעיתון הבריטי כי "מה שאנחנו יכולים לומר הוא שכל היחידות הרלוונטיות שמרו על המשכיות תפקודית לאורך כל הלחימה".

הפגיעה במתקנים הצבאיים, לפי "הטלגרף", מתווספת ל-36 טילים נוספים שידוע כי חדרו את מערכות ההגנה האווירית של ישראל, וגרמו נזק משמעותי לבנייני מגורים ומבני תעשייה. העיתון ציין גם כי על אף שרוב הטילים האיראניים יורטו, אחוז הפגיעה של טהרן השתפר ככל שחלפו הימים במלחמה וכי מומחים אומרים שהסיבות לכך "אינן ברורות".

סיבות אפשריות לכך, נכתב, הן כלכלת חימושים מצד ישראל, לאור מלאי מוגבל של טילי יירוט, וגם טקטיקות ירי משופרות ושימוש בטילים מתוחכמים יותר על-ידי איראן. "הטלגרף" ציין כי הניתוח מראה שכ-16% מהטילים חדרו את מערכות ההגנה של ישראל ושל ארה"ב שסייעה לה, נתון שתואם באופן כללי את ההערכה הקודמת של צה"ל – שקבעה כי שיעור ההצלחה עמד על 87%. מהטילים נהרגו 29 בני אדם.

גורמים איראנים טענו כי הדרך העיקרית שבה נפרצו מערכות ההגנה הייתה שימוש בכטב"מים וטילים בו-זמנית. לדבריהם, טילים מהירים בשילוב עם רחפנים איטיים יותר גרמו למערכות הללו לפצל את תשומת ליבן, כשהמטרה העיקרית של הכטב"מים הייתה "לשמור על המערכות עסוקות". הם הוסיפו: "רבים מהם יורטו, אבל עדיין גרמו לבלבול".

צילום: AP

הפוסט חמינאי יוצא מהמחבוא וחושש מחיסול הופיע לראשונה ב-מעקב.

המערכה הצבאית בין איראן לישראל, שהסתיימה לאחר 12 ימים של קרבות, הותירה נתונים דרמטיים המצביעים על שינוי מהותי במאזן הכוחות במזרח התיכון. נתוני הסיכום מעלים כי איראן איבדה כמחצית מארסנל הטילים הבליסטיים שלה ורוב יכולות ההגנה האווירית, בעוד ישראל ספגה פגיעות כבדות בעורף אך שמרה על עליונות אווירית מוחלטת.

איראן שיגרה במהלך המערכה כ-500-550 טילים בליסטיים לעבר העורף הישראלי, לצד יותר מאלף כטבמים. הירי האיראני גבה מחיר כבד: 28 הרוגים ישראלים – 27 אזרחים וחלל צהל אחד – ומאות פצועים. מאות רבות של משפחות ישראליות נותרו חסרות בית בעקבות פגיעות ישירות בבתיהם, ועשרות אתרי הרס נתגלו ברחבי העורף. בין המטרות שנפגעו גם אתרים אסטרטגיים כמו מתקני בזן בחיפה ומכון ויצמן ברחובות.

מערכות ההגנה האווירית הישראליות הצליחו ליירט 80-90 אחוז מהטילים הבליסטיים שנורו, כאשר רק 50-60 טילים פגעו בעורף. שמונה מהטילים שפגעו גרמו לאבדות בנפש. ביכולות יירוט הכטבמים התוצאות היו מרשימות יותר – 99.99 אחוז יירוטים מוצלחים, כאשר רק כטבם אחד פגע בבית שאן ללא נפגעים. איראן הצליחה להפיל שני כטבמים ישראליים באמצעות מערכות ההגנה שלה.

התגובה הישראלית הייתה הרסנית. חיל האוויר הישראלי השמיד כ-800-1000 טילים בליסטיים עוד לפני ששוגרו, ופגע ב-65 אחוז ממשגרי הטילים. לפי הערכות המודיעין, לאיראן נותרו כ-1000-1500 טילים בלבד מתוך הארסנל המקורי – פחות ממחצית מהכוח הטילי שבנתה במשך שנים. יכולות הירי האיראניות נדחקו ממערב המדינה למרכזה ומזרחה, כשכל יחידות הטילים במערב יצאו מכשירות.

בתחום ההגנה האווירית, ישראל השיגה עליונות מוחלטת. יותר מ-80 אחוז מיכולות ההגנה האווירית האיראניות הושמדו, כולל יותר מ-80 סוללות טילי קרקע-אוויר. בניגוד להערכות המוקדמות, אף מטוס ישראלי מאויש לא הופל בשמי איראן, ואף טייס לא נזקק לחילוץ.

הפגיעה הקשה ביותר לאיראן הייתה בתכנית הגרעין. ישראל תקפה את שלושת מתקני הגרעין המרכזיים – נתנז, פורדו ואיספהאן – ועוד עשרות מתקנים קשורים, כולל מטה הגרעין בטהראן ומתקני ייצור צנטריפוגות. ההערכות המודיעיניות מצביעות על פגיעה משמעותית בכל המתקנים, אם כי היקפי הנזק עדיין נבדקים. במקביל, 15 מדעני גרעין איראנים בכירים חוסלו, כולל מובילי "קבוצת הנשק".

הפגיעה באליטה הצבאית האיראנית הייתה חסרת תקדים. חוסלו ארבעה מפקדי זרועות צבא בכירים: מפקד משמרות המהפכה, מפקד הכוחות המזוינים, מפקד מפקדת החירום ומחליפו. כמו כן חוסלו מפקד זרוע האוויר והחלל וכל צמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה, שני בכירי כוח קודס ומאות אנשי בסיג ומשמרות המהפכה בסדרת תקיפות על מפקדותיהם בטהראן.

המימד הפוליטי-אסטרטגי של המערכה לא פחות חשוב. ארצות הברית הצטרפה לא רק להגנה על ישראל אלא גם למאמץ התקפי, במיוחד בתקיפת מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו. במקביל, השלוחים האיראנים ברחבי המזרח התיכון, שנבנו במשך עשרות שנים בדיוק למטרה זו, נמנעו מהצטרפות למערכה. חזבאללה לא שיגר אף טיל אחד, המיליציות בעיראק לא פעלו, ואפילו החותים, שירו טילים כמעט מדי לילה לפני המערכה, שיגרו רק שני טילים בליסטיים ב-12 הימים האחרונים.

התשתיות החיוניות בישראל נותרו פעילות לאורך כל המערכה. אספקת החשמל, האנרגיה והמים המשיכה ללא הפסקה משמעותית, ו"תרחיש העלטה" שחששו ממנו לא התממש. הלגיטימציה הבינלאומית לפעולות הישראליות הייתה רחבה, מה שאיפשר לישראל לפעול בחופשיות מבצעית.

נתוני המערכה מצביעים על שינוי דרמטי במאזן הכוחות. איראן, שהשקיעה עשרות מיליארדי דולרים בבניית יכולותיה הצבאיות, איבדה בתוך פחות משבועיים מחצית מהארסנל הטילי, רוב יכולות ההגנה האווירית ופגיעה חמורה בתכנית הגרעין. מנגד, ישראל הוכיחה יכולות התקפיות ברמה חסרת תקדים, אך שילמה מחיר כבד בחיי אזרחים ובנזקים לעורף.

גרפיקה: מעקב

הפוסט איראן חלשה: מחצית הטילים הושמד, הגרעין נפגע הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש שאמורה הייתה להיכנס לתוקף הבוקר בשעה 7:00, איראן המשיכה לירות מטחים לעבר ישראל ופגעה ישירות בבניין מגורים בבאר שבע. שלושה בני אדם נהרגו בפגיעה הישירה ונמצאו בחיים תחת ההריסות, כאשר הבניין נהרס כליל מהפגיעה.

המטחים האיראניים לא נפסקו גם לאחר השעה שבה אמורה הייתה הפסקת האש להיכנס לתוקף. חמישה מטחים נורו ברצף מאיראן לכל רחבי הארץ, תוך יצירת תמונה של הפרה בוטה של ההסכם שהכריז עליו הנשיא האמריקני. טראמפ המשיך להתגאות ברשתות החברתיות בהפסקת האש שהשיג, בזמן שהטילים האיראניים המשיכו לפגוע ברחבי ישראל.

בנוף הגליל נפצע גבר כבן 51 באורח קשה כתוצאה מחבלה בדרכו למרחב המוגן. צוות מד"א פינה אותו לבית החולים רמב"ם בחיפה. הפגיעה מדגימה את המשך הסכנה לאזרחים גם בשעות שבהן אמורה הייתה השקט לשרור.

סוכנות הידיעות האיראנית "פארס", המזוהה עם המשטר בטהרן, טענה כי הפסקת האש החלה בשעה 7:30 שעון טהרן, המקבילה לשעה 7:00 בישראל. לפי הדיווח האיראני, זאת לאחר "פגיעת הטילים האיראניים האחרונים ומספר נפגעים". על פי המתווה שהציג טראמפ, איראן אמורה להפסיק את הירי למשך 12 שעות, ולאחר מכן גם ישראל תעצור את האש למשך זמן דומה – מתווה המכונה "מלחמת 12 הימים".

פיקוד העורף הודיע כי ניתן לצאת מהמרחבים המוגנים באזור המרכז והשפלה, אך הנחה להישאר בקרבתם. ההחלטה משקפת את חוסר הוודאות לגבי יעילות הפסקת האש שהוכרזה.

עד כה, ישראל לא הגיבה רשמית להכרזת טראמפ על הפסקת האש. המשך הירי האיראני בשעות שבהן אמורה הייתה ההפוגה לחול מעלה סימני שאלה רציניים לגבי יכולתו של הנשיא האמריקני לאכוף את ההסכם שהכריז עליו. הפגיעה הקטלנית בבאר שבע והנפגעים ברחבי הארץ מדגישים את הפער בין ההכרזות הדיפלומטיות למציאות השטח, בה הטילים האיראניים המשיכו לזרוע הרס וחורבן.

צילום: לפי סעיף 27 א'

הפוסט 3 הרוגים בב"ש בירי איראני רצוף הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אמש באמצעות הרשת החברתית שלו על השגת הפסקת אש בין ישראל לאיראן, תוך הבטחה לסיום מה שכינה "מלחמת 12 הימים". ההכרזה הפתיעה את העולם בעוד חיל האוויר הישראלי ממשיך לבצע תקיפות נרחבות בטהרן וברחבי איראן, ואיראן מציגה עמדה סותרת – מחד מכחישה הסכם פורמלי ומאידך מאותתת על כוונתה להפסיק את התגובות אם ישראל תעצור את התקיפות.

בציוץ דרמטי שפורסם בלילה, כתב טראמפ: "אשמח לברך על האומץ והתבונה לסיום 'מלחמת 12 הימים'". לדבריו, הושג מתווה מדורג שלפיו, אם הכל "יתנהל כשורה", צפויה להתקבל הכרזה רשמית על סיום המלחמה עם איראן ביום רביעי בסביבות השעה 7:00 בבוקר. טראמפ הוסיף: "זה יימשך לנצח. יום נפלא לעולם".

בעקבות ההכרזה התברר כי מאחורי הקלעים התנהל מהלך דיפלומטי מורכב בתיווכה של קטאר. גורם רשמי ברויטרס חשף כי טראמפ שוחח עם אמיר קטאר ואמר לו שישראל הסכימה להצעה, ואילו ראש הממשלה הקטארי מוחמד בן עבד הרחמן אל-ת'אני השיג בתורו את הסכמת איראן. מקורות בבית הלבן אישרו כי ראש הממשלה נתניהו אישר את ההצעה בשיחה עם טראמפ, כאשר התנאי המרכזי הוא הפסקת התקיפות מצד איראן.

התגובה האיראנית הרשמית הגיעה בשעות הבוקר המוקדמות מפיו של שר החוץ עבאס עראקצ'י, שהכחיש במפורש את קיומו של הסכם פורמלי. "נכון לעכשיו, אין כל הסכם, הפסקת אש או עצירה של המבצעים הצבאיים", כתב עראקצ'י ברשת החברתית. עם זאת, בהמשך הודעתו הוא הותיר פתח משמעותי: "אם המשטר הישראלי יעצור את התוקפנות שלו נגד העם האיראני לא יאוחר מ-4:00 שעון טהרן, אין לנו כוונה להמשיך בתגובה שלנו". עראקצ'י הוסיף כי "ההחלטה הסופית על עצירת הפעולות שלנו תתקבל בהמשך". יש לציין כי הציוץ פורסם לאחר השעה 4:00 באיראן, מה שמעורר שאלות לגבי המשמעות המעשית של האולטימטום.

בתמיכה להכרזת הנשיא, בכיר איראני אישר בשיחה עם כלי תקשורת זרים כי טהרן אכן הסכימה להצעה, אם כי לא פירט את תנאיה המדויקים. הסתירה לכאורה בין הודעות השר לבכיר מעידה על חילוקי דעות פנימיים במנגנון הקבלת ההחלטות האיראני.

במקביל להכרזות הדיפלומטיות, המציאות הצבאית ממשיכה להיות סוערת. חיל האוויר הישראלי ביצע בצהריים "תקיפות כבדות" בעשרות מטרות ברחבי איראן, כאשר יותר מ-50 מטוסי קרב השתתפו במבצע. העיקר היה התקיפה הנרחבת בטהרן, שכללה פגיעה במפקדות של משמרות המהפכה ובתשתיות אסטרטגיות. בין היעדים הבולטים נמצאת גם הכניסה לבית הכלא "אווין" הנודע לשמצה, שבו מוחזקים מתנגדי המשטר האיראני.

דובר צה"ל פירט כי גל התקיפות כוון לאתרי ייצור טילים, מכ"מים ותשתיות לאחסון טילים באזור טהרן. התקיפות מתבצעות על רקע היערכות ישראלית למטחים אפשריים, כאשר כוחות הביטחון נמצאים ברמת כוננות מקסימלית.

בירושלים, הקבינט הביטחוני המצומצם כונס בבונקר לדיון חירום. ראש הממשלה נתניהו הנחה את השרים שלא להתבטא בנושא עד לסיום הדיונים. מקורות במשרד ראש הממשלה נמנעו מכל התייחסות רשמית להכרזת טראמפ, תוך הדגשה שישראל תמשיך לפעול על פי שיקוליה הביטחוניים.

בוושינגטון, סגן הנשיא האמריקני הגדיר את "מלחמת 12 הימים" כ"איפוס חשוב עבור האזור כולו", תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של הסכם הפסקת האש. שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי בירך על ההכרזה בפוסט רגשי, שבו כתב: "השעה 3:00 לפנות בוקר בישראל, והתעוררתי בגלל טלפון במקום טיל בליסטי. הנשיא טראמפ בישר לעולם חדשות נהדרות על הפסקת אש שתכנס בקרוב – אלו 12 ימים שהרגישו כמו 12 שנה. הנשיא לא רק 'התפלל לשלום ירושלים', הוא סיפק את זה".

על אף ההכרזות הדיפלומטיות, המציאות האזרחית בישראל נותרה ללא שינוי. פיקוד העורף הבהיר כי אין שינוי בהנחיות לציבור, וכי יש להמשיך ולהישמע להנחיות הניתנות בערוצים הרשמיים. בעקבות התקיפות, החליט צה"ל להחמיר במדיניות ההתגוננות ולהעביר את כל אזורי הארץ ממדרג פעילות חלקית ומצומצמת למדרג פעילות הכרחית לפחות עד הערב. האיסור כולל פעילויות חינוכיות, התקהלויות וקיום פעילות במקומות עבודה, למעט משק חיוני.

המתח בין ההכרזות הדיפלומטיות למציאות הצבאית ממשיך להטיל צל על יישום הפסקת האש. בעוד טראמפ מבטיח "יום נפלא לעולם", התקיפות הישראליות נמשכות ואיראן שומרת על עמימות מכוונת לגבי תגובתها העתידית. השעות הקרובות צפויות להכריע בשאלה האם אכן מתגבש הסכם שיביא לסיום המתיחות או שמא מדובר בהפוגה זמנית במה שעלול להפוך למלחמה ארוכה יותר.

צילום: AP

הפוסט טראמפ: נתניהו ואיראן הסכימו להפסקת אש – תקיפות נמשכות הופיע לראשונה ב-מעקב.